תקנות הסמים המסוכנים, תש"ם-1979

עונשין ומשפט פלילי – עבירות – סמים מסוכנים

בתי משפט וסדרי דין – סדר דין פלילי – סמים מסוכנים

בריאות – סמים – סמים מסוכנים

תוכן ענינים

פרק א': הוראות כלליות

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

פרק ב': עסקים לסמים מסוכנים

Go

3

סעיף 2

רשיון לניהול עסק

Go

3

פרק ג': ייצור, החזקה ושימוש

Go

3

סעיף 3

החזקת סם על ידי רוקח מורשה

Go

3

סעיף 4

החזקת סם על ידי רופא

Go

3

סעיף 5

בקשת רשיון

Go

3

סעיף 6

החלטת המנהל

Go

4

סעיף 7

צורת רשיון ותכנו

Go

4

סעיף 8

תקופת תקפו של רשיון

Go

4

סעיף 9

הוראות על החזקת סמים מסוכנים

Go

4

סעיף 10

הפיכת סם מסוכן לחומר שאינו סם מסוכן

Go

4

פרק ד': מרשם לסמים מסוכנים והספקתם

Go

4

סעיף 11

הספקת סם מסוכן

Go

4

סעיף 12

הזמנה

Go

4

סעיף 13

מרשם רופא

Go

4

סעיף 13א

מרשם לשיכוך כאבים קשים

Go

5

סעיף 14

אמצעי זהירות בהספקה

Go

5

סעיף 15

הגבלות ההספקה

Go

5

סעיף 16

הספקה למי וכיצד

Go

6

סעיף 17

סמכות פסילה של המנהל

Go

6

פרק ה': פנקס הסמים המסוכנים

Go

6

סעיף 18

חובה לנהל פנקס

Go

6

סעיף 19

צורת הפנקס

Go

6

סעיף 20

תוכן הפנקס

Go

6

סעיף 21

רישום הספקה על פי מרשם רופא

Go

6

סעיף 22

בדיקה חדשית

Go

6

סעיף 23

שמירת אסמכתאות

Go

7

סעיף 24

דינים וחשבונות

Go

7

פרק ו': ציון כמויות וחישובן

Go

7

סעיף 25

סימון של כלי קיבול

Go

7

סעיף 26

חישוב אחוזים של סם מסוכן

Go

7

פרק ז': סחר-חוץ בסמים מסוכנים

Go

7

סעיף 27

הגדרה

Go

7

סעיף 28

תנאי כללי לייבוא וייצוא

Go

7

סעיף 29

שמירת דינים

Go

7

סעיף 30

מי מכוסה על ידי היתר

Go

7

סעיף 31

פטור אישי

Go

7

סעיף 32

היתר ייבוא

Go

8

סעיף 33

סדרי שחרור ברשות המכס

Go

8

סעיף 34

היתר ייצוא

Go

8

סעיף 35

סדרי ייצוא

Go

8

סעיף 36

ללא כותרת

Go

8

סעיף 37

שליטת רשות המכס על סמים במעבר

Go

8

סעיף 38

בדיקת משגור של סמים

Go

8

סעיף 39

עיכוב וחילוט

Go

8

סעיף 40

הטייה לארץ זרה

Go

8

סעיף 41

הטייה לישראל

Go

8

פרק ח': הוראות שונות

Go

8

סעיף 42

סייג לפרסומת מסחרית

Go

8

סעיף 43

חלוקת דוגמאות של סם מסוכן

Go

8

סעיף 44

ביטולים

Go

8

סעיף 45

שמירת דינים

Go

8

סעיף 45א

תחולה

Go

8

סעיף 46

תחילה

Go

8

תוספת ראשונה

Go

8

תוספת שניה

Go

8

תוספת שלישית

Go

8

תוספת רביעית

Go

8

תוספת חמישית

Go

Error! Bookmark not defined.


תקנות הסמים המסוכנים, תש"ם-1979*

           בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 7(א), 11(4), 13, 20, 26 ו-39 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, סעיפים 42א ו-47 לפקודת הרוקחים, וסעיפים 5, 15, 38 ו-48 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

1.    בתקנות אלה –

           "אסמכתא" –

(1)   רשיון לייצור סם מסוכן, להחזקתו או לשימוש בו לפי תקנה 6(א);

(2)   רשיון לרכישת סם מסוכן לפי תקנה 6(ב);

(3)   אישור הפיכת סם מסוכן לחומר אחר לפי תקנה 10;

(4)   הזמנה לפי תקנה 12;

(5)   מרשם רופא לפי תקנה 13;

(6)   חשבון או תעודת משלוח על הספקת סם;

           "הפקודה" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973;

           "חולה" – לרבות יולדת או בעל-חיים הנמצא בטיפולו של רופא וטרינרי;

           "ייצור" – לרבות גידולו, הכנתו, הפקתו או מיצויו מחומר אחר של סם מסוכן;

           "מרשם רופא" – הוראה בכתב חתומה בידי רופא אל רוקח מורשה של בית מרקחת, לספק לחולה סם מסוכן;

           "רופא" – מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976, פקודת רופאי השיניים, 1945, או לפי פקודת הרופאים הוטרינריים;

           "רוקח מחוזי" – רוקח מחוזי של משרד הבריאות או רוקח עובד המדינה שהוא הסמיך;

תק' תש"ם-1980 תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

           "רוקח מורשה" –

(א)   רוקח אחראי הממונה על אחד מאלה:

(1)    בית-מרקחת, או חדר תרופות על פי סעיף 20ב(ב) לפקודת הרוקחים;

(2)    סמים מסוכנים בעסק לחמרים רפואיים או לתכשירים רפואיים כמשמעותו בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשל"ג-1973;

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

(ב)   רוקח של רשות מרשויות המדינה או של מוסד ממוסדותיה שהמנהל אישר כי יאחסן, ינפק, ירכוש, יעבד, ייצר, יכין או יארוז סמים מסוכנים או יבצע בהם פעולה אחרת;

מיום 11.3.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4099 מיום 11.3.1980 עמ' 1141

"רוקח מורשה" – רוקח אחראי הממונה על אחד מאלה

מיום 30.8.1983

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4525 מיום 30.8.1983 עמ' 1918

רוקח מורשה –

(א) רוקח אחראי הממונה על אחד מאלה

(1) בית מרקחת, או חדר תרופות על פי סעיף 20ב(ב) לפקודת הרוקחים;

(2) סמים מסוכנים בעסק לחמרים רפואיים או לתכשירים רפואיים כמשמעותו בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשל"ג-1973.

(ב) רוקח של רשות מרשויות המדינה או של מוסד ממוסדותיה שהמנהל אישר כי יאחסן, ינפק, ירכוש, יעבד, ייצר, יכין או יארוז סמים מסוכנים או יבצע בהם פעולה אחרת.

           "תכשיר" – תרכובת, ריכוז, מיזוג או תערובת של סם מסוכן;

תק תשמ"ב-1982

           "תעודה" – תעודת זהות, דרכון או פנקס חבר של אחת מקופות החולים בארץ.

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 609

הוספת הגדרת "תעודה"

פרק ב': עסקים לסמים מסוכנים

רשיון לניהול עסק

2.    לא יחזיק אדם מפעל לייצור סמים מסוכנים או מקום להחסנתם, למכירתם או לחלוקתם, ולא יינתן לאדם רשיון לעסק כאמור, אלא אם נמצא בו ובכל סניף שלו רוקח מורשה, אלא אם נקבע ברשיון אחרת.

פרק ג': ייצור, החזקה ושימוש

סימן 1: רשות על-פי דין

החזקת סם על ידי רוקח מורשה

3.    בנוסף לאמור בסעיף 11(1) לפקודה רוקח מורשה רשאי להחזיק סמים מסוכנים כמפורט בחלק ב' לתוספת לפקודה ולסחור בהם במקומות שבהם הוא ממונה על הסמים המסוכנים.

החזקת סם על ידי רופא

4.    רופא רשאי להחזיק סמים מסוכנים בכמויות הדרושות למילוי תפקידו.

סימן 2: רשות על-פי רשיון

בקשת רשיון

5.    המבקש רשיון לייצור סם מסוכן או להחזקת סם מסוכן או לשימוש בו, יגיש למנהל בקשה ויציין בה פרטים אלה:

תק' תשמ"ב-1982

(1)  שמו, מענו ועסקו של המבקש ומספר תעודת הזהות שלו;

(2)  שם הסם המסוכן המבוקש, תכולתו או ריכוזו, צורתו וכמותו;

(3)  מטרת הייצור, ההחזקה או השימוש, עם הצהרה שהסם המסוכן לא ישמש לכל מטרה שלא אושרה ברשיון; ואם מטרת השימוש היא מחקר – גם מטרתו ותכנית מפורטת של השימוש המיועד;

(4)  שמו ומקום עסקו של הספק;

(5)  המקום המיועד לייצור, להחזקה או לשימוש;

(6)  פירוט תהליכי הייצור.

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 609

(1) שמו, מענו ועסקו של המבקש ומספר תעודת הזהות שלו;

החלטת המנהל

6.    (א)  המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת רשיון כאמור בתקנה 5, עם או בלי הגבלות או תנאים, או לסרב לתתו.

           (ב)  לאדם כאמור בתקנה 5 יתן המנהל, עם רשיון לפי תקנת-משנה (א), גם רשיון לרכישת הסם המסוכן מאת ספק הנקוב באותו רשיון.

           (ג)   לא יספק אדם סם מסוכן על פי רשיון רכישה זולת אם שמו נקוב ברשיון.

צורת רשיון ותכנו

7.    (א)  רשיון לפי תקנה 6 ישא מספר, תאריך, חותמת משרד הבריאות וחתימת המנהל.

           (ב)  ברשיון לייצור סם מסוכן, להחזקתו או לשימוש בו יצויינו –

(1)   הפרטים הקבועים בתקנה 5(1) עד (5) לפי הענין;

(2)   הגבלות או תנאים, באם נקבעו על-ידי המנהל;

(3)   תקופת תקפו של הרשיון;

תק' תש"ם-1980

           (ג)   ברשיון לרכישת סם מסוכן יצויינו הפרטים הקבועים בתקנה 5(1), (2) ו-(4).

מיום 11.3.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4099 מיום 11.3.1980 עמ' 1141

(ג) ברשיון לרכישת סם מסוכן יצויינו הפרטים הקבועים בתקנה 5(1), (2) ו-(6) בתקנה 5(1), (2) ו-(4).

תקופת תקפו של רשיון

8.    (א)  רשיון לייצור סם מסוכן, להחזקתו או לשימוש בו יינתן –

(1)   אם המטרה היא מחקר או הוראה – לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, והתקופה ניתנת להארכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת;

(2)   במקרה אחר – לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

           (ב)  תקפו של רשיון לרכישת סם מסוכן הוא לששים יום.

הוראות על החזקת סמים מסוכנים

9.    (א)  אדם המחזיק סם מסוכן ישמרו מפני אבדן וגניבה. הוא או ממלא מקומו יודיעו למשטרה ולרוקח המחוזי מיד על גניבה, נסיון לגנוב או אובדן של סם מסוכן; רופא יודיע כאמור גם על גניבה, נסיון לגנוב או אובדן של חותמות שמו וטפסי מרשמים, בין שרשם בהם מרשם ובין אם לא.

           (ב)  הוראות תקנה זו באות להוסיף על הוראות סעיף 17 לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל"ג-1972, והתוספת השניה לאותו צו, ועל תקנות לפי סעיף 11 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ולא לגרוע מהן.

           (ג)   לרופא, או לבעל רשיון לייצר סם מסוכן למטרת מחקר או הוראה, או לבעל רשיון להחזיק סם מסוכן או להשתמש בו למטרות אלה, רשאי המנהל להתיר שישמרו את הסמים המסוכנים בצורה אחרת המניחה את דעתו.

הפיכת סם מסוכן לחומר שאינו סם מסוכן תק' תשנ"ד-1993

10.   (א)  השימוש בסם מסוכן לייצור מוצר שאינו סם מסוכן טעון אישור קודם בכתב מאת הרוקח המחוזי לגבי כל כמות המיוצרת בתהליך ייצור אחד; בקשת האישור תוגש על טופס א' שבתוספת הראשונה; הוראה זו אינה חלה על רוקח בבית מרקחת.

           (ב)  תוקף האישור הוא 30 יום.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

(א) השימוש בסם מסוכן לייצור מוצר שאינו סם מסוכן טעון אישור קודם בכתב מאת הרוקח המחוזי לגבי כל כמות המיוצרת בתהליך ייצור אחד; בקשת האישור תוגש על טופס א' שבתוספת השניה שבתוספת הראשונה; הוראה זו אינה חלה על רוקח בבית מרקחת.

תק' תשמ"ב-1982

פרק ד': מרשם לסמים מסוכנים והספקתם

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 609

החלפת כותרת פרק ד'

הנוסח הקודם:

פרק ד': הספקת סמים מסוכנים

סימן 1: הספקה על-ידי רוקח

הספקת סם מסוכן

11.   סם מסוכן יסופק רק על ידי רוקח מורשה ורק לאלה:

(1)  לרוקח מורשה אחר לפי הזמנתו;

(2)  לרופא לצרכיו המקצועיים לפי הזמנתו;

תק' תשמ"ג-1983

(3)  לבית חולים ולמחלקותיו בהתאם להוראת תקנות הסמים המסוכנים (בתי-חולים), תשל"ח-1978.

(4)  לאדם המגיש לו מרשם רופא לסם המסוכן;

(5)  לאדם המגיש לו רשיון לרכישת הסם המסוכן לפי תקנה 6(ב).

מיום 10.3.1983

תק' תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4469 מיום 10.3.1983 עמ' 903

החלפת פסקה (3)

הנוסח הקודם:

(3) לבית חולים בהתאם להוראות תקנות הסמים המסוכנים (בתי-חולים), תשל"ד-1973;

הזמנה תק' תשנ"ד-1993

12.   הזמנת סם מסוכן על-ידי רוקח מורשה או רופא, תיערך לפי טופס ב' שבתוספת הראשונה, בחותמת המזמין וחתימתו ובציון רשיונו, מקום עסקו או מען המרפאה במוסד רפואי שבו הוא מועסק ותאריך ההזמנה.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

12. (א) הזמנת סם מסוכן על-ידי רוקח מורשה או רופא, זולת הסמים הנקובים בתוספת הראשונה, תיערך לפי טופס ב' שבתוספת השניה, תיערך לפי טופס ב' שבתוספת הראשונה בחותמת המזמין וחתימתו ובציון רשיונו, מקום עסקו או מען המרפאה במוסד רפואי שבו הוא מועסק ותאריך ההזמנה.

(ב) הזמנת סם מן הסמים הנקובים בתוספת הראשונה תיערך בהתאם לסעיף 16 לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל"ג-1972.

מרשם רופא תק' תשנ"ד-1993 תק' תשס"ג-2003 תק' תשס"ט-2008

13.   מרשם רופא ישא חותמת הרופא, מספר רשיונו ומען מרפאתו או מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק ומספר הטלפון שלו וייכתבו בו –

תק' תשמ"ב-1982

(1)   שם החולה ומענו ומספר התעודה שלו בציון שמה;

(2)   שמות מרכיבי התרופה או שם התכשיר המכיל סם מסוכן;

(3)   בתרופות שאינן מחולקות למנות – ריכוזן או כמותו של הסם וכן כמותה הכוללת של התרופה שיש לספקה;

(4)   בתרופות המחולקות למנות – כמות הסם המסוכן בכל מנה וכן המספר הכולל של המנות שיש לספקן;

תק' תשמ"ד-1984 תק' תשנ"ד-1993

(5)   כמות הצריכה היומית והכמות המרבית; לענין פסקה זו כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם לגבי סם הנקוב בטור א' של התוספת השניה לא תעלה על הנקוב לצידו בטור ב' אלא אם כן נכתב המרשם על גבי טופס מיוחד שקבע המנהל לפי תקנת משנה (ד) הנושא מספר סידורי (להלן – מרשם מיוחד) ונתקיים אחד מן התנאים הבאים:

תק' תשנ"ד-1993

(א)   (1)   המרשם ניתן במרפאת קופת חולים לחבר קופת חולים בידי רופא המועסק באותה קופת חולים, או במרכז גמילה מן המפורטים בתוספת השלישית (להלן – מרכז גמילה) בידי רופא המועסק בו;

(2)   המרשם ניתן למי שאינו חבר בקופת חולים כלשהי בידי רופא המועסק במרפאה לבריאות הנפש מן המפורטות בתוספת החמישית או בידי רופא המועסק במרכז גמילה;

(ב)   כמות הסם הרשומה במרשם המיוחד היא לתקופת צריכה של חדשיים מן התאריך הנקוב במרשם;

תק' תשנ"ד-1993

(ג)    כמות הצריכה המרבית ליממה לא עולה על הנקוב לצד שם הסם המסוכן בטור ג' של התוספת השניה;

תק' תשנ"ד-1993

(ד)    הצרכן המציא לרופא תעודת בדיקה של מרכז גמילה בנוסח שבתוספת החמישית המעידה על כך שהצרכן הוא נפגע סמים, ובלבד שתעודת הבדיקה הוצאה לא יאוחר מאשר ששה חדשים מיום ביצוע הבדיקה המצויינת בסימן 5 של התוספת החמישית;

(6)   תאריך המרשם;

תק' תשס"ג-2003

(7)   חתימת הרופא בכתב ידו;

(8)   כמויות הסמים המסוכנים וכמות התרופה או התכשיר יצויינו בספרות ובמלים.

תק' תשמ"ב-1982 תק' תשנ"ד-1993

           (ב)  לא יתן רופא יותר ממרשם רופא אחד באותו תאריך, לאותו חולה ולגבי אותו סם מסוכן אלא אם ציין בכל מרשם במפורש, בכתב ידו ובאופן ברור את הסיבה למתן המרשם הנוסף.

תק' תשמ"ב-1982 תק' תשנ"ד-1993

           (ג)   המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לקבוע צורת מרשם לסם מסוכן ומשקבע את צורתו כאמור לא יירשם ולא יסופק סם מסוכן אלא על פיו; בתקנת משנה זו, "צורה" – לרבות טיב, גודל, סוג הנייר שיש להשתמש בו, דרכי השגתו והטיפול בו.

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 609

13. (א) מרשם רופא ישא חותמת הרופא, מספר רשיונו ומען מרפאתו או מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק וייכתבו בו בכתב ידו –

(1) שם החולה ומענו ומספר התעודה שלו בציון שמה;

(2) שמות מרכיבי התרופה או שם התכשיר המכיל סם מסוכן;

(3) בתרופות שאינן מחולקות למנות – ריכוזן או כמותו של הסם וכן כמותה הכוללת של התרופה שיש לספקה.

(4) בתרופות המחולקות למנות – כמות הסם המסוכן בכל מנה וכן המספר הכולל של המנות שיש לספקן.

(5) כמות הצריכה היומית והכמות הכוללת;

(6) תאריך המרשם;

(7) חתימת הרופא;

(8) כמויות הסמים המסוכנים וכמות התרופה או התכשיר יצויינו בספרות ובמלים.

(ב) התייחס המרשם לסמים הנקובים בתוספת הראשונה והרופא לא רשם מענו של החולה, רשאי הרוקח להשלים את המרשם בפרט זה.

(ג) לא יתן רופא יותר ממרשם רופא אחד באותו תאריך, לאותו חולה ולגבי אותו סם מסוכן אלא אם ציין בכל מרשם במפורש, בכתב ידו ובאופן ברור את הסיבה למתן המרשם הנוסף.

(ד) המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לקבוע צורת מרשם לסם מסוכן ומשקבע את צורתו כאמור לא יירשם ולא יסופק סם מסוכן אלא על פיו; בתקנת משנה זו, "צורה" – לרבות טיב, גודל, סוג הנייר שיש להשתמש בו, דרכי השגתו והטיפול בו.

מיום 10.6.1983

תק' תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4469 מיום 10.3.1983 עמ' 903

(5) כמות הצריכה היומית והכמות הכוללת; לענין פסקה זו – כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם לגבי סם הנקוב בתוספת השלישית בטור א', לא תעלה על הנקוב לצדו בטור ב' אלא אם נכתב המרשם ונחתם ביד רופא, שהרשה לכך בכתב המנהל, ובהתאם לאמור בהרשאה.

מיום 30.8.1983

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4525 מיום 30.8.1983 עמ' 1918

(5) כמות הצריכה היומית והכמות הכוללת; לענין פסקה זו – כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם רופא לגבי סם הנקוב בתוספת השלישית בטור א', לא תעלה על הנקוב לצדו בטור ב' אלא אם נכתב המרשם ונחתם ביד רופא, שהרשה לכך בכתב המנהל, ובהתאם לאמור בהרשאה.

מיום 1.5.1984

פסקה 13(א)(5)(ד) מיום 1.9.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1397

החלפת פסקה (5)

הנוסח הקודם:

(5) כמות הצריכה היומית והכמות הכוללת; לענין פסקה זו – כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם רופא לגבי סם הנקוב בתוספת השלישית בטור א', לא תעלה על הנקוב לצדו בטור ב' אלא אם נכתב המרשם ונחתם ביד רופא, שהרשה לכך בכתב המנהל, ובהתאם לאמור בהרשאה.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

13. (א) מרשם רופא ישא חותמת הרופא, מספר רשיונו ומען מרפאתו או מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק וייכתבו בו בכתב ידו –

(1) שם החולה ומענו ומספר התעודה שלו בציון שמה;

(2) שמות מרכיבי התרופה או שם התכשיר המכיל סם מסוכן;

(3) בתרופות שאינן מחולקות למנות – ריכוזן או כמותו של הסם וכן כמותה הכוללת של התרופה שיש לספקה.

(4) בתרופות המחולקות למנות – כמות הסם המסוכן בכל מנה וכן המספר הכולל של המנות שיש לספקן.

(5) כמות הצריכה היומית והכמות המרבית; לענין פסקה זו כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם לגבי סם הנקוב בטור א' של התוספת השלישית השניה לא תעלה על הנקוב לצידו בטור ב' אלא אם כן נכתב המרשם על גבי טופס מיוחד שקבע המנהל לפי תקנת משנה (ד) הנושא מספר סידורי (להלן – מרשם מיוחד) ונתקיים אחד מן התנאים הבאים:

(א) (1) המרשם ניתן במרפאת קופת חולים לחבר קופת חולים בידי רופא המועסק באותה קופת חולים, או במרכז גמילה מן המפורטים בתוספת הרביעית השלישית (להלן – מרכז גמילה) בידי רופא המועסק בו;

(2) המרשם ניתן למי שאינו חבר בקופת חולים כלשהי בידי רופא המועסק במרפאה לבריאות הנפש מן המפורטות בתוספת החמישית או בידי רופא המועסק במרכז גמילה;

(ב) כמות הסם הרשומה במרשם המיוחד היא לתקופת צריכה של חדשיים מן התאריך הנקוב במרשם;

(ג) כמות הצריכה המרבית ליממה לא עולה על הנקוב לצד שם הסם המסוכן בטור ג' של התוספת השלישית השניה;

(ד) הצרכן המציא לרופא תעודת בדיקה של מרכז גמילה בנוסח שבתוספת הששית החמישית המעידה על כך שהצרכן הוא נפגע סמים, ובלבד שתעודת הבדיקה הוצאה לא יאוחר מאשר ששה חדשים מיום ביצוע הבדיקה המצויינת בסימן 5 של התוספת הששית החמישית;

(6) תאריך המרשם;

(7) חתימת הרופא;

(8) כמויות הסמים המסוכנים וכמות התרופה או התכשיר יצויינו בספרות ובמלים.

(ב) התייחס המרשם לסמים הנקובים בתוספת הראשונה והרופא לא רשם מענו של החולה, רשאי הרוקח להשלים את המרשם בפרט זה.

(ג) (ב) לא יתן רופא יותר ממרשם רופא אחד באותו תאריך, לאותו חולה ולגבי אותו סם מסוכן אלא אם ציין בכל מרשם במפורש, בכתב ידו ובאופן ברור את הסיבה למתן המרשם הנוסף.

(ד) (ג) המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לקבוע צורת מרשם לסם מסוכן ומשקבע את צורתו כאמור לא יירשם ולא יסופק סם מסוכן אלא על פיו; בתקנת משנה זו, "צורה" – לרבות טיב, גודל, סוג הנייר שיש להשתמש בו, דרכי השגתו והטיפול בו.

מיום 6.8.2003

תק' תשס"ג-2003

ק"ת תשס"ג מס' 6249 מיום 7.7.2003 עמ' 838

13. מרשם רופא ישא חותמת הרופא, מספר רשיונו ומען מרפאתו או מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק וייכתבו בו בכתב ידו

(1) שם החולה ומענו ומספר התעודה שלו בציון שמה;

(2) שמות מרכיבי התרופה או שם התכשיר המכיל סם מסוכן;

(3) בתרופות שאינן מחולקות למנות – ריכוזן או כמותו של הסם וכן כמותה הכוללת של התרופה שיש לספקה.

(4) בתרופות המחולקות למנות – כמות הסם המסוכן בכל מנה וכן המספר הכולל של המנות שיש לספקן.

(5) כמות הצריכה היומית והכמות המרבית; לענין פסקה זו כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם לגבי סם הנקוב בטור א' של התוספת השניה לא תעלה על הנקוב לצידו בטור ב' אלא אם כן נכתב המרשם על גבי טופס מיוחד שקבע המנהל לפי תקנת משנה (ד) הנושא מספר סידורי (להלן – מרשם מיוחד) ונתקיים אחד מן התנאים הבאים:

(א) (1) המרשם ניתן במרפאת קופת חולים לחבר קופת חולים בידי רופא המועסק באותה קופת חולים, או במרכז גמילה מן המפורטים בתוספת השלישית (להלן – מרכז גמילה) בידי רופא המועסק בו;

(2) המרשם ניתן למי שאינו חבר בקופת חולים כלשהי בידי רופא המועסק במרפאה לבריאות הנפש מן המפורטות בתוספת החמישית או בידי רופא המועסק במרכז גמילה;

(ב) כמות הסם הרשומה במרשם המיוחד היא לתקופת צריכה של חדשיים מן התאריך הנקוב במרשם;

(ג) כמות הצריכה המרבית ליממה לא עולה על הנקוב לצד שם הסם המסוכן בטור ג' של התוספת השניה;

(ד) הצרכן המציא לרופא תעודת בדיקה של מרכז גמילה בנוסח שבתוספת החמישית המעידה על כך שהצרכן הוא נפגע סמים, ובלבד שתעודת הבדיקה הוצאה לא יאוחר מאשר ששה חדשים מיום ביצוע הבדיקה המצויינת בסימן 5 של התוספת החמישית;

(6) תאריך המרשם;

(7) חתימת הרופא בכתב ידו;

מיום 30.12.2008

תק' תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6725 מיום 30.11.2008 עמ' 146

13. מרשם רופא ישא חותמת הרופא, מספר רשיונו ומען מרפאתו או מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק ומספר הטלפון שלו וייכתבו בו –

מרשם לשיכוך כאבים קשים תק' תשנ"ז-1997

13א.   רופא רשאי לרשום מרשם לשיכוך כאבים קשים מעל הכמות היומית בהתאם לתקנה 13(א) אם המרשם נועד לאלה:

תק' תשס"ט-2008

(1)  חולה סרטן או חולה במחלה קשה אחרת, ובלבד שהרופא נותן המרשם ציין עליו את האבחנה הרפואית ונימק אותה;

תק' תשס"ט-2008

(2)  (נמחקה).

מיום 20.3.1997

תק' תשנ"ז-1997

ק"ת תשנ"ז מס' 5819 מיום 20.3.1997 עמ' 491

הוספת תקנה 13א

מיום 30.12.2008

תק' תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6725 מיום 30.11.2008 עמ' 146

13א. רופא רשאי לרשום מרשם לשיכוך כאבים קשים מעל הכמות היומית בהתאם לתקנה 13(א) אם המרשם נועד לאלה:

(1) חולה סרטן או חולה במחלה קשה אחרת, ובלבד שהרופא נותן המרשם ציין עליו את האבחנה הרפואית ונימק אותה;

(2) חולה במחלה קשה אחרת, באישור המנהל.

אמצעי זהירות בהספקה

14.   (א)  לא יסופק סם מסוכן אלא בהתאם לתקנות אלה.

תק' תשמ"ב-1982

           (ב)  לא יספק רוקח מורשה סם מסוכן לאדם המציג לו מרשם רופא אלא אם נתמלאו תנאים אלה:

(1)   הוא שוכנע במהימנות האסמכתה, בין על ידי בדיקת החתימה ובין בדרך נאותה אחרת;

(2)   הוא השווה את פרטי המרשם שלפי תקנה 13(א)(2) עם פרטי התעודה שממנה הועתקו ומצאם זהים;

(3)   הוצג מרשם בידי אדם זולת מי ששמו נקוב במרשם - יבדוק הרוקח המורשה גם את התעודה של מציג המרשם וירשום את שמו, מענו, סוג התעודה ומספרה על גבי המרשם.

תק' תשמ"ב-1982

           (ג)   לא יספק רוקח מורשה לאדם סם מסוכן לפי יותר ממרשם אחד אלא אם הוצגו בפניו מרשמים לפי תקנה 13(ג).

תק' תש"ם-1980

           (ד)  לאחר הספקת הסם המסוכן יחזיק הרוקח את האסמכתה ליד פנקס הסמים המסוכנים לפי פרק ה'.

           (ה)  המספק סם מסוכן, שלא לפי מרשם רופא, למזמין כדין, באחת מדרכי ההובלה המקובלות, יצרף למשגור תעודת משלוח בשני עתקים; מקבל המשגור יציין על גבי תעודת המשלוח שאכן קיבל את כל הסמים לסוגיהם ולכמויותיהם כמפורט בתעודה ויחזיר לספק, תוך 3 ימים מקבלת המשגור, עותק אחד של התעודה חתומה בחתימת ידו וחותמת בית המרקחת, המוסד או המפעל שקיבל את הסמים.

           (ו)   על אבדן הסמים יודיע הספק מיד למשטרה ולרוקח המחוזי.

מיום 11.3.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4099 מיום 11.3.1980 עמ' 1141

(ד) לאחר הספקת הסם המסוכן יחזיק הרוקח את האסמכתה ליד פנקס הסמים המסוכנים לפי פרק ה' פרק ב'.

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 609

החלפת תקנות משנה 14(ב), 14(ג)

הנוסח הקודם:

(ב) לפני הספקת סם מסוכן על הרוקח להשתכנע ממהימנות האסמכתה, אם על ידי בדיקת החתימה ואם בדרך נאותה אחרת.

(ג) רוקח מורשה לא ימסור סם מסוכן שלא על פי מרשם רופא לאדם הטוען שנשלח על ידי מי שרשאי לקבלו או מטעמו, אלא אם האדם מוסר לו אסמכתה על כך בכתב או אם האדם בעצמו רשאי לקבל את הסם המסוכן.

הגבלות ההספקה

15.   (א)  רוקח לא יספק סם מסוכן –

(1)   על פי מרשם רופא בצורה הגולמית של הסם;

תק' תשמ"ד-1984

(2)   יותר מפעם אחת על-פי אותה אסמכתה אלא אם כן האסמכתה היא מרשם מיוחד.

תק' תשמ"ב-1982

(3)   על-פי מרשם רופא לאחר 15 יום מתאריך המרשם ובכמות העולה על המנות ל-10 ימים.

תק' תשנ"ד-1993 תק' תשס"ג-2003

           (ב)  על אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי רוקח לספק כמות סמים ל-31 ימים, אם הרופא הורה על כך במרשם, באופן ברור, וציין את הסיבה להגדלת הכמות.

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 610

15. (א) רוקח לא יספק סם מסוכן –

(1) על פי מרשם רופא בצורה הגולמית של הסם;

(2) יותר מפעם אחת על-פי אותה אסמכתה;

(3) על-פי מרשם רופא לאחר 15 יום מתאריך המרשם ובכמות העולה על המנות לשבוע אחד ל-10 ימים.

(ב) על אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי רוקח לספק –

(1) כמות סמים ל-15 ימים ל-31 ימים, אם הרופא הורה על כך במרשם בכתב ידו באופן ברור וציין את הסיבה להגדלת הכמות;

(2) סם מן הסמים הנקובים בתוספת הראשונה שלוש פעמים תוך 90 יום מתאריך המרשם, אם הרופא הורה על כך במרשם.

מיום 1.5.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1397

(א) רוקח לא יספק סם מסוכן –

(1) על פי מרשם רופא בצורה הגולמית של הסם;

(2) יותר מפעם אחת על-פי אותה אסמכתה, אלא אם כן האסמכתה היא מרשם מיוחד;

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

החלפת תקנת משנה 15(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) על אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי רוקח לספק –

(1) כמות סמים ל-31 ימים, אם הרופא הורה על כך במרשם בכתב ידו באופן ברור וציין את הסיבה להגדלת הכמות;

(2) סם מן הסמים הנקובים בתוספת הראשונה שלוש פעמים תוך 90 יום מתאריך המרשם, אם הרופא הורה על כך במרשם.

מיום 6.8.2003

תק' תשס"ג-2003

ק"ת תשס"ג מס' 6249 מיום 7.7.2003 עמ' 838

(ב) על אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי רוקח לספק כמות סמים ל-31 ימים, אם הרופא הורה על כך במרשם בכתב ידו, באופן ברור, וציין את הסיבה להגדלת הכמות.

סימן :2 הספקה על-ידי רופא

הספקה למי וכיצד

16.   (א)  רופא לא יספק סם מסוכן אלא לחולה הנמצא בטיפולו ולשם טיפול מידי במקום.

           (ב)  רופא שקיבל רשות לפי סעיף 44 לפקודת הרוקחים לחלק תרופות –

תק' תשמ"ב-1982

(1)   לא יספק סמים מסוכנים מעל הכמות הדרושה לחולה ל-10 ימים;

תק' תשנ"ד-1993

(2)   ירשום כל הוצאה והכנסה של סמים מסוכנים בפנקס הסמים המסוכנים בהתאם לפרק ה'.

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 610

(1) לא יספק סמים מסוכנים מעל הכמות הדרושה לחולה לשבוע אחד ל-10 ימים;

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

(2) ירשום כל הוצאה והכנסה של סמים מסוכנים בפנקס הסמים המסוכנים בהתאם לפרק ה', פרט להוצאה והכנסה של הסמים המסוכנים הנקובים בתוספת הראשונה.

סמכות פסילה של המנהל

17.   נוכח המנהל שרופא סיפק סם מסוכן או נתן מרשמים לסם מסוכן, אם לעצמו ואם לחולה או לאדם אחר, שלא לצורך טיפול רפואי סביר, שהוא או החולה זקוק לו, רשאי הוא, לאחר שנתן לרופא אפשרות נאותה להתגונן, לפסלו מלהחזיק, לרכוש, לספק, או לחלק סמים מסוכנים או מלתת מרשמים לסמים מסוכנים, וכן רשאי הוא לפסלו כאמור על פי בקשתו של הרופא עצמו.

פרק ה': פנקס הסמים המסוכנים

חובה לנהל פנקס

18.   אלה חייבים לנהל פנקס סמים מסוכנים (בפרק זה – פנקס);

(1)  רוקח מורשה;

(2)  רופא שקיבל רשות לפי סעיף 32(2) או 44 לפקודת הרוקחים לחלק או לרקוח סמים;

(3)  בעל רשיון לייצר סם מסוכן או תכשיר רפואי המכיל סם מסוכן או להחזיקו או להשתמש בו.

צורת הפנקס תק' תשנ"ד-1993

19.   (א)  הפנקס יהיה לפי טופס ג' שבתוספת הראשונה; הרוקח המחוזי רשאי להתיר לאדם שקיבל רשיון כאמור בתקנה 18(3) למטרות מחקר או הוראה בלבד, לנהל את הפנקס שלא לפי הטופס האמור.

           (ב)  דפי הפנקס יהיו כרוכים בו וישאו מספרים שוטפים וחותמת לשכת הבריאות המחוזית; הדף הראשון והאחרון ישא חתימת ידו של הרוקח המחוזי.

           (ג)   כל רישום בפנקס ייעשה בדיו או באופן אחר שימנע מחיקה.

           (ד)  לא ייעשו בפנקס כל מחיקה, טשטוש או שינוי בפרט רשום, וכל תיקון יבוצע בצורת הערה בצדי העמוד או בשוליים בדיו אדומה; בהערה זו יפורטו סיבת התיקון או האסמכתה עבורו והתאריך, והוא יאושר בחתימת ידו של בעל הרישום המקורי או של המתקן.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

(א) הפנקס יהיה לפי טופס ג' שבתוספת השניה שבתוספת הראשונה; הרוקח המחוזי רשאי להתיר לאדם שקיבל רשיון כאמור בתקנה 18(3) למטרות מחקר או הוראה בלבד, לנהל את הפנקס שלא לפי הטופס האמור.

תוכן הפנקס

20.   (א)  מי שחייב לנהל פנקס ירשום בו פרטים שלמים ומדוייקים בדבר סוגי הסמים המסוכנים וכמויותיהם על כל פעולות אלה:

(1)   ייצור סם מסוכן או קבלתו בדרך כלשהי;

(2)   שימוש בסם מסוכן לכל צורך;

(3)   הספקת סם מסוכן לאדם אחר.

           (ב)  פרט לאמור בתקנת-משנה (ג) יבוצע רישום לפי תקנה זו ביום ביצוע הפעולה טעונת הרישום, תוך כדי ציון האסמכתה.

           (ג)   רוקח בבית מרקחת –

(1)   פטור מציון אסמכתה על שימוש בסם מסוכן לרקיחת תרופה שלא על פי הזמנה או מרשם רופא;

תק' תשנ"ד-1993

(2)   ירשום בפנקס הסמים המסוכנים את ההספקה של סם מסוכן על-פי מרשם רופא רק בצורת הסכום החדשי הכולל לפי תקנה 21.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

(ג) רוקח בבית מרקחת –

(1) פטור מציון אסמכתה על שימוש בסם מסוכן לרקיחת תרופה שלא על פי הזמנה או מרשם רופא;

(2) פטור מרישום הספקת סם מן הסמים הנקובים בתוספת הראשונה, אם הוא מספקו רק לפי מרשם רופא ובכמויות רפואיות;

(3) (2) ירשום בפנקס הסמים המסוכנים את ההספקה של סם מסוכן על-פי מרשם רופא רק בצורת הסכום החדשי הכולל לפי תקנה 21.

רישום הספקה על-פי מרשם רופא

21.   רוקח המספק סם מסוכן על-פי מרשם רופא ישרטט, בפנקס המרשמים לפי סעיף 25 לפקודת הרוקחים, קו בדיו אדום תחת שמו של הסם המסוכן או של התכשיר המכילו, וכן ישרטט קו בדיו אדום על גבי המירשם תחת שמו של הסם המסוכן או התכשיר המכילו; בסוף כל חודש, בטרם יעשה את האיזון לפי תקנה 21, יסכם את הכמויות של סמים מסוכנים הרשומים כאמור בפנקס המרשמים ויעביר את הסכום הכולל של הוצאת כל סם מסוכן לפנקס הסמים המסוכנים.

בדיקה חדשית

22.   (א)  מי שחייב לנהל פנקס יבדוק בסוף כל חודש את המלאי של סמים מסוכנים שברשותו ויסכם ויאזן את הרישום שבפנקס.

           (ב)  על כל הפרש רציני בין המאזן לפי הפנקס ובין המלאי של סמים מסוכנים יודיע מיד בכתב לרוקח המחוזי.

שמירת אסמכתאות

23.   (א)  מי שחייב לנהל פנקס ישמור במשך 3 שנים –

(1)   את הפנקס;

(2)   את האסמכתאות לפעולות המנויות בתקנה 20(א);

(3)   אם הוא רוקח בבית מרקחת – גם את פנקס המרשמים לפי סעיף 25 לפקודת הרוקחים.

           תקופת 3 השנים מתחילה לגבי כל פנקס עם הרישום האחרון שבו.

           (ב)  המסמכים שיש לשמרם לפי תקנה זו יעמדו במשך התקופה האמורה בכל עת לביקורתו של המנהל, הרוקח המחוזי או מי שהוסמך על-ידיהם.

דינים וחשבונות

24.   (א)  מי שחייב לנהל פנקס יגיש למנהל דין וחשבון שנתי על ההכנסות וההוצאות של סמים מסוכנים שהיו ברשותו; הדין וחשבון ייערך לפי טופס ד' שבתוספת השניה.

           (ב)  המנהל רשאי לדרוש ממי שחייב לנהל פנקס דינים וחשבונות בנוסף לקבוע בתקנת-משנה (א), וכן רשאי הוא לדרוש דין וחשבון מאדם אחר המחזיק סם מסוכן, סוחר בו או משתמש בו, אם לפי טופס ד' ואם בצורה אחרת או בתוכן אחר.

פרק ו': ציון כמויות וחישובן

סימון של כלי קיבול

25.   (א)  בתקנה זו –

           "כלי-קיבול" – לרבות אריזה אחרת;

           "תכשיר" – לרבות תרופה שנרקחה על-פי מרשם רופא.

           (ב)  על גבי כלי-קיבול של סם מסוכן יצויין סוג הסם והכמות שבכלי.

           (ג)   נמצא בכלי קיבול תכשיר המכיל סם מסוכן, יינתן על גבי הכלי גם סימון זה:

(1)   לגבי תכשיר המחולק למנות – מספר המנות שבכלי וכמות הסם המסוכן שבכל מנה;

(2)   בכל מקרה אחר – ריכוזו או כמותו של הסם המסוכן שבתכשיר וכמותו הכוללת שבכלי.

           (ד)  אין לפרט כאמור בתקנת-משנה (ג) אם הרופא נתן הוראה מפורשת לכך על גבי המרשם.

           (ה)  אין חובה לציין את כמות הסם המסוכן על גבי כלי קיבול המשמש לאיחסונו בבית-מרקחת או בעסק לחומרים רפואיים ולתכשירים רפואיים, כמשמעותם בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשל"ג-1973.

           (ו)   תקנה זו באה להוסיף על הוראות הסעיפים 4 ו-5 לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל"ג-1972, ולא לגרוע מהם; לענין סעיף 5 האמור רואים כרעל הגורם לתלות כל סם מסוכן המנוי בתוספת לפקודה, לרבות הסמים שמועטו באותה תוספת, אך למעט אבקת דובר.

חישוב אחוזים של סם מסוכן

26.   לענין התוספת לפקודה ולענין תקנות אלה –

(1)  מכסת אחוזים של מורפין תחושב על בסיס של מורפין אל-מימי;

(2)  מכסת אחוזים בתכשירים תחושב כך: אחוז אחד למאה של איזה חומר בתכשיר פירושו, שנמצא בכל מאה מיליליטרים של תכשיר נוזל, או בכל מאה גרם של תכשיר מוצק, מיליליטר אחד של החומר, אם הוא נוזל, או גרם אחד של החומר, אם הוא מוצק.

פרק ז': סחר-חוץ בסמים מסוכנים

סימן 1: הוראות כלליות

הגדרה

27.   בפרק זה –

           "מעבר" – מעבר מארץ מחוץ לישראל אל ארץ אחרת מחוץ לישראל דרך שטח ישראל, למעט מעבר בכלי טיס מעל שטח ישראל בלא נחיתה בישראל ולמעט מעבר בדואר;

           "רשות המכס" – אגף המכס והבלו.

תנאי כללי לייבוא וייצוא

28.   לא ייבא אדם סם מסוכן לישראל, ולא ייצא אותו ממנה, אלא אם מותר לו להחזיקו ויש בידו היתר לפי פרק זה.

שמירת דינים

29.        היתר לפי פרק זה אינו פוטר מן הצורך בקבלת רשות הדרושה לפי כל דין אחר.

מי מכוסה על-ידי היתר

30.   קיבל רוקח מורשה היתר לפי פרק זה, אין צורך בהיתר נוסף מאותו סוג בשביל אנשים אלה:

(1)  בעל בית-מרקחת שעליו ממונה הרוקח או בעל העסק שבו הוא ממונה על הסמים המסוכנים;

(2)  מי שלקח חלק בעסקה טעונה היתר – ובלבד שהסם המסוכן מוחזק בידי בעל ההיתר.

פטור אישי תק' תשמ"ב-1982

31.   (א)  הוראות פרק זה אינן חלות על נוסע המחזיק בכניסתו לישראל או ביציאתו תכשיר רפואי בו מצוי סם מסוכן כמשמעותו בחלק ב' לתוספת הראשונה לפקודה, לצרכיו הרפואיים שלו או של אדם שבלויתו ובטיפולו, בכמות סבירה, שאינה עולה על הדרוש ל-31 ימים;

תק' תשמ"ב-1982

           (ב)  הוכיח הנוסע כי סם מסוכן, כאמור, מצוי בתכשיר שאין להשיגו בישראל, רשאי הוא להחזיק לצרכים רפואיים כאמור בסעיף קטן (א) כמות הדרושה ל-31 ימים, ובלבד שהניח דעתו לכך של הרוקח המחוזי על סמך תעודה רפואית מתאימה.

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 610

31. (א) הוראות פרק זה אינן חלות על נוסע המחזיק בכניסתו לישראל או ביציאתו תכשיר רפואי בו מצוי סם מסוכן כמשמעותו בחלק ב' לתוספת הראשונה לפקודה, לצרכיו הרפואיים שלו או של אדם שבלויתו ובטיפולו, בכמות סבירה, שאינה עולה על הדרוש לחמישה עשר ימים ל-31 ימים;

(ב) הוכיח הנוסע כי סם מסוכן, כאמור, מצוי בתכשיר שאין להשיגו בישראל, רשאי הוא להחזיק לצרכים רפואיים כאמור בסעיף קטן (א) כמות הדרושה לשלושים יום ל-31 ימים, ובלבד שהניח דעתו לכך של הרוקח המחוזי על סמך תעודה רפואית מתאימה.

סימן 2: ייבוא

היתר ייבוא

32.   (א)  בקשה להיתר ייבוא תוגש למנהל באמצעות הרוקח המחוזי לפי טופס ה' שבתוספת השניה.

           (ב)  המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לייבוא סם מסוכן, עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.

           (ג)   תוקף ההיתר הוא לשנה אחת.

           (ד)  ההיתר ייערך בארבעה עותקים לפי טופס ו' שבתוספת השניה; שלושה עתקים יימסרו ליבואן, שישמור אחד למטרת בקורת; את העותק השני הוא ישלח ליצואן, ואת העותק השלישי הוא ימסור לרשות המכס בשעת שחרור משגור הסמים המסוכנים לפי תקנה 33(ג); העותק הרביעי יישאר בתיק המנהל.

תק' תשנ"ד-1993

           (ה)  (בוטלה).

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 610

הוספת תקנת משנה 32(ה)

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

ביטול תקנת משנה 32(ה)

הנוסח הקודם:

(ה) תקנות משנה (א) עד (ד) לא יחולו על היבוא של סם מן הסמים הנקובים בסימנים ג' ו-ד' בחלק ב' של התוספת הראשונה לפקודה.

סדרי שחרור ברשות המכס

33.   (א)  לא תשחרר רשות המכס בישראל משגור סמים מסוכנים מיובא, אלא אם נתמלאו לגביו הוראות סימן זה.

           (ב)  השחרור ייעשה רק לאחר בדיקת תוכן המשגור על ידי הרוקח המחוזי ואישורו בכתב שהמשגור תואם את רשיון הייבוא.

           (ג)   רשות המכס תקבל מן היבואן את העותק של היתר הייבוא האמור בתקנה 32(ד), ואם המשגור מיובא מארץ שהיא צד לאמנה, תיקח את היתר הייצוא או ההטייה של אותה ארץ המלווה את המשגור; על גבי ההיתר או ההיתרים תאשר רשות המכס שהמשגור תואם אותם או מה ההפרש בינם לבין המשגור, ותמסור את ההיתרים לרוקח המחוזי, שיעבירם למנהל.

           (ד)  מיובאים סמים מסוכנים, הרשומים בהיתר ייבוא אחד, בחלקים זה אחר זה, תחזיק רשות המכס את ההיתרים האמורים בתקנת משנה (ג) עד להשלמת הייבוא.

תק' תשנ"ד-1993

           (ה)  (בוטלה).

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 610

הוספת תקנת משנה 33(ה)

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52

ביטול תקנת משנה 33(ה)

הנוסח הקודם:

(ה) מיובאים סמים מסוכנים הנקובים בסימנים ג' ו-ד' בחלק ב' של התוספת הראשונה לפקודה, תקבל רשות המכס מן היבואן הצהרת יבוא כאמור בתנאי ב' לתוספת הראשונה לפקודה בעת השחרור.

סימן 3: ייצוא

היתר ייצוא תק' תשנ"ד-1993

34.   (א)  בקשה להיתר ייצוא תוגש למנהל באמצעות הרוקח המחוזי לפי טופס ז' שבתוספת הראשונה; לבקשה יצורף היתר ייבוא או תעודת ייבוא של המדינה שהסם המסוכן מיועד להישלח אליה, או אישור רשמי של הרשות המוסמכת בעניני סמים מסוכנים של אותה מדינה, כי אין לה התנגדות לייבוא של הסם המסוכן.

           (ב)  המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לייצוא סם מסוכן, בהתאם להיתר הייבוא, תעודת הייבוא או האישור האמורים בתקנת-משנה (א), עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.

           (ג)   תוקף ההיתר הוא לשלושה חדשים והוא ניתן להארכה לעוד שלושה חדשים או פחות.

תק' תשנ"ד-1993

           (ד)  ההיתר ייערך בארבעה עתקים לפי טופס ח' שבתוספת הראשונה; שני עתקים יימסרו ליצואן, שישמור עותק אחד לבקורת ואת השני יצרף למשגור הסם המסוכן הנזכר בהיתר; מורכב המשגור מיחידות אריזה אחדות, תצויין כל יחידה במספר ובהפנייה ליחידה שאליה מצורף ההיתר; את העותק השלישי ישמור המנהל ואת הרביעי ישלח אל הרשות המוסמכת בארץ הייבוא עם בקשה להחזירו, כשעל גבו הערת אישור בהתאם לסעיף קטן 7 של סעיף 31 לאמנה.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

34. (א) בקשה להיתר ייצוא תוגש למנהל באמצעות הרוקח המחוזי לפי טופס ז' שבתוספת השניה שבתוספת הראשונה; לבקשה יצורף היתר ייבוא או תעודת ייבוא של המדינה שהסם המסוכן מיועד להישלח אליה, או אישור רשמי של הרשות המוסמכת בעניני סמים מסוכנים של אותה מדינה, כי אין לה התנגדות לייבוא של הסם המסוכן.

(ב) המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לייצוא סם מסוכן, בהתאם להיתר הייבוא, תעודת הייבוא או האישור האמורים בתקנת-משנה (א), עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.

(ג) תוקף ההיתר הוא לשלושה חדשים והוא ניתן להארכה לעוד שלושה חדשים או פחות.

(ד) ההיתר ייערך בארבעה עתקים לפי טופס ח' שבתוספת השניה שבתוספת הראשונה; שני עתקים יימסרו ליצואן, שישמור עותק אחד לבקורת ואת השני יצרף למשגור הסם המסוכן הנזכר בהיתר; מורכב המשגור מיחידות אריזה אחדות, תצויין כל יחידה במספר ובהפנייה ליחידה שאליה מצורף ההיתר; את העותק השלישי ישמור המנהל ואת הרביעי ישלח אל הרשות המוסמכת בארץ הייבוא עם בקשה להחזירו, כשעל גבו הערת אישור בהתאם לסעיף קטן 7 של סעיף 31 לאמנה.

סדרי ייצוא

35.   (א)  בשעת ביצוע הייצוא יציג היצואן או מי שמבצע את הייצוא מטעמו לרשות המכס את הסם המסוכן, את היתר הייצוא וכל מסמך אחר שהיא תדרוש ממנו לבדיקת חוקיות הייצוא.

           (ב)  תוך שבוע ימים לאחר ביצוע הייצוא יודיע היצואן על כך בכתב לרוקח המחוזי שבאמצעותו קיבל היתר היצוא, ויציין את תאריך הייצוא, סוגי הסמים המסוכנים, כמויותיהם ומספר היתר הייצוא.

תק' תשנ"ד-1993

36.   (בוטלה).

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 610

(א) הוראות התקנות 34 ו-35 לא יחולו על היצוא של סם מן הסמים הנקובים בתוספת הראשונה הנקובים בסימנים ג' ו-ד' בחלק ב' של התוספת הראשונה לפקודה; אבל היצואן יערוך הצהרת יצואן בהתאם לתנאי ב' בתוספת לפקודה.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

ביטול תקנה 36

הנוסח הקודם:

הצהרת יצואן

36. (א) הוראות התקנות 34 ו-35 לא יחולו על היצוא של סם מן הסמים הנקובים בסימנים ג' ו-ד' בחלק ב' של התוספת הראשונה לפקודה; אבל היצואן יערוך הצהרת יצואן בהתאם לתנאי ב' בתוספת לפקודה.

(ב) ההצהרה תיערך בארבעה עתקים על טופס ט' שבתוספת השניה לתקנות אלה; עותק של ההצהרה יצרף היצואן לפנקס הסמים המסוכנים שהוא מנהל, העותק השני הוא יצרף למשגור, ושני עתקים הוא יעביר, לא יאוחר מ-7 ימים מיום משלוח המשגור, למנהל.

סימן 4: מעבר והטייה

שליטת רשות המכס על סמים במעבר

37.   מובא סם מסוכן לישראל במעבר, יהיה הוא כל זמן הימצאו בישראל תחת פיקוחה של רשות המכס ולא יועבר בתוך ישראל ממקום למקום או מרכב לרכב, אלא בהתאם להוראה בכתב של גובה מכס כמשמעותו בפקודת המכס.

בדיקת משגור של סמים

38.   (א)  מובא סם מסוכן לישראל במעבר מארץ שהיא צד לאמנה, רשאית רשות המכס לדרוש בכל עת מהממונה על הרכב או על מטענו, שיציג לפניה את היתר הייבוא והיא תבדוק התאמת המשגור להיתר.

           (ב)  מובא סם מסוכן לישראל במעבר מארץ שאינה צד לאמנה, רשאית רשות המכס לנקוט בכל האמצעים הנראים בעיניה, כדי לבדוק חוקיות המעבר וכדי למנוע ייבוא סם מסוכן לישראל או לארץ אחרת שלא כדין.

עיכוב וחילוט

39.   (א)  רשות המכס רשאית לתפוס משגור סמים מסוכנים במעבר, כולו או מקצתו, ולעכבו, כל עוד לא הוגשו לה מסמכים כאמור בתקנה 38(א) או ראיות לבדיקה לפי תקנה 38(ב), וכן אם יש לה חשד סביר שהמשגור מועבר בישראל באופן בלתי-חוקי או למטרה לא-כשרה.

           (ב)  עם עיכוב המשגור לפי תקנת-משנה (א) תקבע רשות המכס ליצואן או לבא-כוחו מועד סביר לתיקון כל פגם כאמור בתקנת-משנה (א), בלתי אם יש ביניהם פגם שאינו ניתן לתיקון, היא רשאית להאריך את המועד מזמן לזמן לפי שיקול דעתה, אם נתבקשה לעשות זאת.

           (ג)   לא ניתן פגם לתיקון או לא תוקן במועד, רשאית רשות המכס לחלט את המשגור או החלק הפגום ולטפל בו בהתאם להוראות פקודת המכס בדבר טיפול בטובין מחולטים; אין בהוראה זו פטור מהוראות הפקודה או תקנות אלה בדבר ההחזקה או הסחר בסמים מסוכנים.

הטייה לארץ זרה

40.   על הטיית משגור של סמים מסוכנים לארץ זולת ישראל חלות הוראות התקנות 34 ו-35 בדבר ייצוא סמים מסוכנים בשינויים אלה:

(1)  הבקשה למתן היתר הטייה תוגש למנהל בכתב על ידי היצואן או בא-כוחו כשהם נמצאים בישראל;

תק' תשנ"ד-1993

(2)  בבקשה יפורטו הנתונים הקבועים בטופס י' שבתוספת הראשונה ויצורף לבקשה היתר הייצוא או ההטייה שבתקפם הגיע המשגור לישראל;

תק' תשנ"ד-1993

(3)  היתר ההטייה ייערך לפי טופס י' שבתוספת הראשונה בארבעה עתקים; שני עתקים יימסרו למבקש ההטייה, שיצרף אחד למשגור ויציגו לרשות המכס וישמור את העותק השני, את העותק השלישי ישלח המנהל אל הרשות המוסמכת בעניני סמים מסוכנים של המדינה שהמשגור עומד להישגר אליה, ואת העותק הרביעי יחזיק בתיקו;

(4)  נעתר המנהל לבקשה, יחזיר הוא את היתר הייצוא או ההטייה האמורים בפסקה (2) לרשות שהוציאה את ההיתר.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

(2) בבקשה יפורטו הנתונים הקבועים בטופס י' שבתוספת השניה שבתוספת הראשונה ויצורף לבקשה היתר הייצוא או ההטייה שבתקפם הגיע המשגור לישראל;

(3) היתר ההטייה ייערך לפי טופס י' שבתוספת השניה שבתוספת הראשונה בארבעה עתקים; שני עתקים יימסרו למבקש ההטייה, שיצרף אחד למשגור ויציגו לרשות המכס וישמור את העותק השני, את העותק השלישי ישלח המנהל אל הרשות המוסמכת בעניני סמים מסוכנים של המדינה שהמשגור עומד להישגר אליה, ואת העותק הרביעי יחזיק בתיקו;

הטייה לישראל

41.   (א)  על הטיית משגור של סמים מסוכנים לישראל חלות הוראות תקנה 40(1), (2) ו-(4).

           (ב)  לבקשה תצורף הסכמתו של מי שמיועד לקבל את המשגור.

           (ג)   המנהל רשאי לפי שיקול דעתו, לתת היתר הטייה לישראל, עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.

תק' תשנ"ד-1993

           (ד)  ההיתר ייערך לפי טופס י' שבתוספת הראשונה בארבעה עתקים; עותק אחד יימסר למבקש ההטייה, עותק אחד למקבל המיועד של המשגור, עותק אחד יישלח לרשות שהוציאה את היתר הייצוא או ההטייה שבתקפם הגיע המשגור לישראל, והעותק הרביעי ישאר בתיק המנהל.

           (ה)  על דחית הבקשה יודיע המנהל גם למקבל המיועד.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

(ד) ההיתר ייערך לפי טופס י' שבתוספת השניה שבתוספת הראשונה בארבעה עתקים; עותק אחד יימסר למבקש ההטייה, עותק אחד למקבל המיועד של המשגור, עותק אחד יישלח לרשות שהוציאה את היתר הייצוא או ההטייה שבתקפם הגיע המשגור לישראל, והעותק הרביעי ישאר בתיק המנהל.

פרק ח': הוראות שונות

סייג לפרסומת מסחרית

42.   לא יעשה אדם פרסומת לסמים מסוכנים, למטרה מסחרית כלשהי, אלא בספרות המקצועית ובעתונות המקצועית בתחום הרפואה והרוקחות ובאישור מוקדם בכתב מאת המנהל.

חלוקת דוגמאות של סם מסוכן תק' תשנ"ד-1993

43.   לא יספק אדם דוגמאות של סם מסוכן לרופא או לאדם אחר, אם בתמורה ואם לא בתמורה.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

43. לא יספק אדם דוגמאות של סם מסוכן לרופא או לאדם אחר, אם בתמורה ואם לא בתמורה; אך רשאי המנהל להתיר לרוקח מורשה חלוקת דוגמאות של סם מן הסמים הנקובים בתוספת הראשונה לרופאים, בסייגים ובתנאים שיקבע.

ביטולים

44.   בטלים –

(1)  תקנות הסמים המסוכנים, 1936;

(2)  תקנות הסמים המסוכנים (חמרים פסיכוטרפיים), תשל"ד-1973.

שמירת דינים תק' תש"ם-1980

45.   סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות או הגבלה לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

מיום 11.3.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4099 מיום 11.3.1980 עמ' 1141

החלפת תקנה 45

הנוסח הקודם:

45. תחילת תקנות אלה תשעים יום מיום פרסומן.

תחולה תק' (מס' 2)  תשמ"ג-1983

45א.   תקנות אלה יחולו על רשויות המדינה ועל מוסדותיה.

מיום 30.8.1983

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4525 מיום 30.8.1983 עמ' 1918

הוספת תקנה 45א

תחילה תק' תש"ם-1980

46.   תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ז בניסן תש"ם (2 באפריל 1980).

מיום 11.3.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4099 מיום 11.3.1980 עמ' 1141

הוספת תקנה 46

תק' תשנ"ד-1993

תוספת ראשונה

(בוטלה)

מיום 11.3.1980

תק' תש"ם-1980

ק"ת תש"ם מס' 4099 מיום 11.3.1980 עמ' 1141

(תקנות 12, 13(ג) 13(ב), 15(ב), 16(ב), 20(ג), 36(א), 43)

מיום 20.3.1982

תק' תשמ"ב-1982

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 610

(תקנות 12, 13(ב), 15(ב), 16(ב), 20(ג), 36(א), 43)

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

ביטול התוספת הראשונה

תק' תשנ"ד-1993

תוספת ראשונה

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

תוספת שניה תוספת ראשונה

טופס א'

(תקנה 10)

]בקשה לייצור תכשיר רפואי שהוצא מכלל הוראת פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973[

טופס ב'

(תקנה 12)

המקום תאריך

אל:

שם ומען המזמין:

שם ומען העסק או המוסד הרפואי

הנני מזמין בזה את הסמים המסוכנים המפורטים מטה:

תק' תש"ם-1980

טופס ג'

(תקנה 19)

טופס של פנקס הסמים המסוכנים

תק' תשמ"ד-1984 תק' תשמ"ח-1988 תק' תשנ"ד-1993 תק' תשס"ט-2008

תוספת שניה

(תקנה 13(א)(5))

                                                                                                                                             טור ג'

           טור א'                                                             טור ב'                                 כמות הצריכה המרבית

  שם הסם המסוכן                                  כמות הצריכה היומית (במ"ג)                     ליממה (במ"ג)

אמפטמין                         40                                                               100

אמילוברביטון                  600                                                             1000

קודאין                             60                                                               300

הידרוקודון                       30                                                               60

מתדון                             25                                                               120

מתאמפטמין                     30                                                               90

מתילפנידט                       90, למעט לפי מרשם רופא ובהתקיים כל התנאים האלה:     120

(א) כמות הצריכה ליממה לא תעלה על 120 מ"ג;

(ב) הרופא נימק בכתב את המינון שרשם;

(ג) התקבל אישור המנהל או אישור המנהל הרפואי של המוסד הרפואי;

מורפין                            60                                                               180

אוקסיקודון                      50                                                               100

פנטוברביטון                    300                                                             1000

פנוברביטון                      600                                                             1000

פתידין                             600                                                             900

מיום 10.3.1983

תק' תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4469 מיום 10.3.1983 עמ' 903

הוספת התוספת השלישית

מיום 30.8.1983

תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4525 מיום 30.8.1983 עמ' 1918

מתדון 50 25, למעט רקיחה בבית מרקחת הנעשית לפי מרשם לחולת סרטן ובתנאי שכמות הצריכה ליממה אינה עולה על 50 מ"ג

מיום 1.5.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1397

החלפת התוספת השלישית

הנוסח הקודם:

תוספת שלישית

(תקנה 13(א)(5))

טור ב'

כמות הצריכה

טור א' המרבית ליממה

שם הסם המסוכן (במיליגרם)

אמפטמין 40

אמילוברביטון 600

קודאין 60

הידרוקודון 30

מתדון 25, למעט רקיחה בבית מרקחת הנעשית לפי מרשם לחולת סרטן ובתנאי שכמות הצריכה ליממה אינה עולה על 50 מ"ג

מתאמפטמין 30

מתילפנידט 60

מורפין 20

אוקסיקודון 20

פנטוברביטון 300

פנוברביטון 600

פתידין 600

מיום 17.3.1988

תק' תשמ"ח-1988

ק"ת תשמ"ח מס' 5091 מיום 17.3.1988 עמ' 583

מורפין 60 180

למעט ביחידת מינון מוצקה הניתנת לפי

מרשם לחולה סרטן ובתנאים אלה:

א. צורת המינון המוצקה כאמורה הינה בעלית

פעילות ממושכת המיועדת לנטילה דרך הפה.

ב. הרופא רושם המרשם ציין על גבי המרשם

את האבחנה המקצועית.

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

תוספת שלישית תוספת שניה

מיום 30.12.2008

תק' תשס"ט-2008

ק"ת תשס"ט מס' 6725 מיום 30.11.2008 עמ' 146

תוספת שניה

(תקנה 13(א)(5))

טור ג'

טור א' טור ב' כמות הצריכה המרבית

שם הסם המסוכן כמות הצריכה היומית (במ"ג) ליממה (במ"ג)

אמפטמין 40 100

אמילוברביטון 600 1000

קודאין 60 300

הידרוקודון 30 60

מתדון 25 120

למעט רקיחה בבית מרקחת הנעשית לפי

מרשם לחולה סרטן ובתנאים אלה:

א. כמות הצריכה ליממה לא תעלה על

100 מ"ג;

ב. הרופא הרושם ציין על גבי המרשם

את סוג מחלת הסרטן.

מתאמפטמין 30 90

מתילפנידט 60 90, למעט לפי מרשם רופא 120

ובהתקיים כל התנאים האלה:

(א) כמות הצריכה ליממה לא תעלה על 120 מ"ג;

(ב) הרופא נימק בכתב את המינון שרשם;

(ג) התקבל אישור המנהל או אישור המנהל

הרפואי של המוסד הרפואי;

מורפין 60 180

למעט ביחידת מינון מוצקה הניתנת לפי

מרשם לחולה סרטן ובתנאים אלה:

א. צורת המינון המוצקה כאמורה הינה בעלית

פעילות ממושכת המיועדת לנטילה דרך הפה.

ב. הרופא רושם המרשם ציין על גבי המרשם

את האבחנה המקצועית.

אוקסיקודון 50 100

פנטוברביטון 300 1000

פנוברביטון 600 1000

פתידין 600 900

תק' תשמ"ד-1984 תק' תשנ"ד-1993

תוספת שלישית

(תקנה 13(א)(5)(א)(1))

מרכז גמילה

1.        ירושלים, דרך בית לחם 14

2.        יפו, רח' יסעור 7

3.        חיפה, רח' הגפן 26

4.        עכו, השוק החדש.

מיום 1.5.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1397

הוספת התוספת הרביעית

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

תוספת רביעית תוספת שלישית

(תקנה 13(א)(5)(א)(1))

מרכז גמילה

1. ירושלים, דרך בית לחם 14

2. יפו, רח' יסעור 7

3. חיפה, רח' הגפן 26

4. עכו, השוק החדש.

תק' תשמ"ד-1984 תק' תשנ"ד-1993

תוספת רביעית

(תקנה 13(א)(5)(א)(2))

1.        ירושלים

התחנה לבריאות הנפש, רח' יאנוש קורצ'אק 36 (משרד הבריאות).

התחנה לבריאות הנפש, רח' עמק רפאים 34 (בית החולים כפר שאול, משרד הבריאות).

התחנה לבריאות הנפש, רח' רות 3 (קופת חולים הכללית).

התחנה לבריאות הנפש, רח' שמעון החכם 16 (בית החולים "עזרת נשים").

2.        בית שמש

התחנה לבריאות הנפש, רח' הרצל 370, בית שמש (משרד הבריאות).

3.        תל אביב

מרפאה פסיכיאטרית, רח' זמנהוף 42 (קופת חולים הכללית).

תחנה לבריאות הנפש, רח' הצבי 9, רמת חן (קופת חולים הכללית).

4.        חיפה

תחנה לבריאות הנפש ליד בית החולים רמב"ם (משרד הבריאות).

מרפאה פסיכיאטרית במרפאת לין, רוטשילד 37/34 (קופת חולים הכללית).

5.        הרצליה

תחנה לבריאות הנפש, רח' בר אילן 15 (עירית הרצליה ומשרד הבריאות).

6.        רמת גן

מרפאה לבריאות הנפש, רח' הרואה 8 (קופת חולים הכללית).

7.        חולון

מרפאה לבריאות הנפש, רח' תרצ"ד 34 (משרד הבריאות).

8.        נתניה

מרפאה לבריאות הנפש, רח' פרומקין 4 (משרד הבריאות).

9.        פתח תקוה

תחנה לבריאות הנפש, רח' אחד העם 31 (משרד הבריאות).

10.      ראשון לציון

תחנה לבריאות הנפש, רח' העליה 52 (משרד הבריאות ועירית ראשון לציון).

11.      רחובות

תחנה לבריאות הנפש, רח' רמז (משרד הבריאות).

12.      חדרה

תחנה לבריאות הנפש, רח' סמולנסקין 17 (משרד הבריאות).

13.      נהריה

תחנה לבריאות הנפש, רח' ויצמן 70 (משרד הבריאות).

14.      טבריה

מרפאה פסיכיאטרית, שיכון ב' (משרד הבריאות).

15.      קרית גת

תחנה לבריאות הנפש (משרד הבריאות).

16.      באר-שבע

תחנה לבריאות הנפש, דרך פועלי בנין (קופת חולים הכללית).

17.      אשדוד

תחנה לבריאות הנפש, קרן היסוד 302/1, אזור ד' (קופת חולים הכללית).

מיום 1.5.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1397

הוספת התוספת החמישית

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

תוספת חמישית תוספת רביעית

תק' תשמ"ד-1984 תק' תשנ"ד-1993

תוספת חמישית

(תקנה 13(א)(5)(ד))

תעודת בדיקה של מרכז גמילה

1.        שם הנבדק  שנת לידה

2.        מס' תעודת זהות

3.        שם האב

4.        מקום מגורים

5.        בדיקת שתן לקביעת רמת הסם המסוכן ...... (לציין שם הסם המסוכן)

6.        תאריך ביצוע הבדיקה

7.        ממצאי הבדיקה

8.        ממצאים אחרים

9.        לפי הבדיקות שבוצעו, הנבדק הוא נפגע סם

10.      תאריך  חתימת המומחה

                                                                   שם המומחה

                                                                                          מקום עבודתו

                                                                                                          

                                                                                 חותמת מרכז הגמילה

מיום 1.5.1984

תק' תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1397

הוספת התוספת הששית

מיום 1.1.1994

תק' תשנ"ד-1993

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 53

תוספת ששית תוספת חמישית

ה' בטבת תשל"ט (4 בינואר 1979)                                     אליעזר שוסטק

                                                                                                                    שר הבריאות

גפני



* פורסמו ק"ת תש"ם מס' 4047 מיום 11.11.1979 עמ' 180.

תוקנו ק"ת תש"ם מס' 4099 מיום 11.3.1980 עמ' 1141 – תק' תש"ם-1980.

ק"ת תשמ"ב מס' 4318 מיום 18.2.1982 עמ' 609 – תק' תשמ"ב-1982; $$$ תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. ###

ק"ת תשמ"ג מס' 4469 מיום 10.3.1983 עמ' 903 – תק' תשמ"ג-1983; ר' תקנה 4 לענין תחילה. $$$ 4. תחילתה של תקנה 2 שלושה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה ###

ק"ת תשמ"ג מס' 4525 מיום 30.8.1983 עמ' 1918 – תק' (מס' 2) תשמ"ג-1983.

ק"ת תשמ"ד מס' 4623 מיום 29.4.1984 עמ' 1397 – תק' תשמ"ד-1984; ר' תקנה 4 לענין תחילה. $$$ 4. (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 13 (א)(5)(ד), ביום כ"ט בניסן התשמ"ד (1 במאי 1984).

(ב) תחילתה של תקנה 13 (א)(5)(ד) ביום ד' באלול התשמ"ד (1 בספטמבר 1984). ###

ק"ת תשמ"ח מס' 5091 מיום 17.3.1988 עמ' 583 – תק' תשמ"ח-1988.

ק"ת תשנ"ד מס' 5553 מיום 21.10.1993 עמ' 52 – תק' תשנ"ד-1993; $$$ תחילתן ביום 1.1.1994. ###

ק"ת תשנ"ז מס' 5819 מיום 20.3.1997 עמ' 491 – תק' תשנ"ז-1997.

ק"ת תשס"ג מס' 6249 מיום 7.7.2003 עמ' 838 – תק' תשס"ג-2003; $$$ תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. ###

ק"ת תשס"ט מס' 6725 מיום 30.11.2008 עמ' 146 – תק' תשס"ט-2008; $$$ תחילתן שלושים ימים מיום פרסומן. ###