Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961

 

 

משפט פרטי וכלכלה – הסדרת עיסוק – עורכי דין

רשויות ומשפט מנהלי – הסדרת עיסוק – עורכי דין

תוכן ענינים

סעיף 1

הקמת הלשכה

Go

9

סעיף 2

תפקידי הלשכה

Go

9

סעיף 3

פעולות הלשכה שברשות

Go

9

סעיף 4

הלשכה   תאגיד

Go

10

סעיף 4א

מקום מושב הלשכה

Go

10

סעיף 5

הלשכה   גוף מבוקר

Go

10

 

פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה

Go

10

 

סימן א': מוסדות הלשכה

Go

10

סעיף 6

מוסדות הלשכה

Go

10

סעיף 6א

סייג לכהונה

Go

10

סעיף 8

ראש הלשכה

Go

10

סעיף 8א

ממלא מקום ראש הלשכה

Go

11

סעיף 8ב

בחירת ראש לשכה בידי המועצה

Go

11

סעיף 8ג

העברת ראש הלשכה מכהונתו

Go

11

סעיף 9

המועצה הארצית

Go

11

סעיף 9א

מילוי מקום שהתפנה במועצה הארצית

Go

12

סעיף 9ב

הפסקת הכהונה עקב היעדרות מישיבות המועצה

Go

13

סעיף 10

תקופת כהונה

Go

13

סעיף 10א

ועדת הביקורת

Go

13

סעיף 10ב

סמכות שר המשפטים להורות על מילוי חובה או על ביצוע תפקיד

Go

14

סעיף 10ג

סמכות שר המשפטים להורות על בחירות חדשות

Go

14

סעיף 10ד

חובת הגשת דוח על תרומות והוצאות

Go

14

סעיף 11ב

ניהול ישיבות המועצה הארצית וקביעת סדר היום

Go

15

סעיף 12

מחוזות לשכת עורכי הדין

Go

16

סעיף 12א

רישום חברי הלשכה במחוזות

Go

16

סעיף 13

הרכב של ועד מחוזי

Go

16

סעיף 14

בית הדין המשמעתי הארצי

Go

17

סעיף 15

בתי הדין  משמעתיים המחוזיים

Go

17

סעיף 16

כשירות לכהונה כחבר בית דין משמעתי

Go

17

סעיף 17

תום כהונת חברי בתי הדין המשמעתיים

Go

17

סעיף 17א

פקיעת כהונת חבר בית דין משמעתי

Go

18

סעיף 17א1

השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי

Go

18

סעיף 17ב

חילופי חברים בבית דין משמעתי

Go

18

סעיף 18

יושב ראש, סגנים והרכב

Go

18

סעיף 18א

מבקר הלשכה

Go

18

סעיף 18ב

ועדות האתיקה

Go

18

סעיף 18ג

הפרקליטים

Go

19

סעיף 18ד

ועדת המינויים

Go

19

סעיף 19

סדרי העבודה של המוסדות

Go

20

 

סימן ב': בעלי תפקידים בלשכה

Go

20

סעיף 19א

מינוי המנהל הכללי, תקופת כהונתו והעברה מכהונה

Go

20

סעיף 19ב

תפקיד המנהל הכללי וסמכויותיו

Go

20

סעיף 19ג

חובת דיווח

Go

20

סעיף 19ד

רואה חשבון מבקר

Go

20

סעיף 19ה

יועץ משפטי

Go

21

סעיף 19ז

סייג למינוי ולמתן שירות

Go

21

סעיף 19ח

הפסקת כהונה בשל הרשעה

Go

21

סעיף 19ט

השעיה מכהונה

Go

22

 

פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו

Go

22

סעיף 20

ייחוד פעולות המקצוע

Go

22

סעיף 21

שמירת הוראות

Go

22

סעיף 22

זכות ייצוג על ידי עורך דין

Go

22

סעיף 23

סניגור חוץ במקרים מיוחדים

Go

23

 

פרק רביעי: הכשרה למקצוע

Go

23

סעיף 24

הוראה כללית

Go

23

סעיף 25

השכלה משפטית גבוהה

Go

23

סעיף 26

תנאים לרישום מתמחה

Go

23

סעיף 26א

תנאים חריגים לרישום מתמחה

Go

24

סעיף 27

סירוב הלשכה  לרשום מתמחה

Go

24

סעיף 29

מאמנים

Go

24

סעיף 30

ביטול אישור

Go

24

סעיף 32

מספר המתמחים

Go

24

סעיף 33

העסקת המתמחים

Go

25

סעיף 34

המשך התמחות  אצל מאמן אחר

Go

25

סעיף 35

תקופת ההתמחות

Go

25

סעיף 37

ייצוג שולחי המאמן

Go

25

סעיף 37א

בחינות בדיני ישראל

Go

25

סעיף 38

בחינות התמחות

Go

25

סעיף 39

תכנית הבחינות וסדריהן

Go

25

סעיף 40

ועדה בוחנת

Go

25

סעיף 41

משמעת מקצועית של מועמדים

Go

26

סעיף 41א

דין מתמחה כדין עובד

Go

26

סעיף 41ב

נציב הפיקוח על ההתמחות

Go

26

 

פרק חמישי: חברות בלשכה

Go

27

סעיף 42

הוראה כללית

Go

27

סעיף 43

פרסום מוקדם והתנגדויות

Go

27

סעיף 44

סירוב הלשכה לקבל חבר

Go

27

סעיף 46

רישום בפנקס, תעודה ועיסוק במקצוע

Go

27

סעיף 47

ביטול חברות

Go

27

סעיף 48

פקיעת חברות

Go

27

סעיף 49

השעיית חברות

Go

27

סעיף 50

שמירת מרות וזכויות

Go

27

סעיף 50א

חבר הלשכה שהושעה

Go

27

סעיף 51

חידוש חברות

Go

27

סעיף 52

סייג לחידוש חברות

Go

28

סעיף 52א

הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים, כדיינים או כרשמים

Go

28

סעיף 52ב

חברות מוגבלת

Go

28

 

פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעתי

Go

28

סעיף 53

שמירת כבוד המקצוע

Go

28

סעיף 53א

סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים

Go

28

סעיף 53ב

סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט

Go

29

סעיף 54

החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט

Go

29

סעיף 55

הסדרת פרסומת

Go

29

סעיף 56

איסור שידול לשם השגת עבודה

Go

29

סעיף 57

שימוש בתארים

Go

29

סעיף 58

איסור שותפות

Go

29

סעיף 59

איסור העסקה

Go

29

סעיף 59א

סייגים לעיסוק בחברת עורכי דין

Go

29

סעיף 59ב

שם החברה

Go

30

סעיף 59ג

הגבלת שיתוף בהכנסות

Go

30

סעיף 59ד

איסור השתתפות למי שהושעה

Go

30

סעיף 59ה

אחריות החברה בנזיקין

Go

30

סעיף 59ו

שמירת אחריות ודינים

Go

30

סעיף 60

עיסוק אחר

Go

30

סעיף 60א

חוות דעת מקדימה

Go

30

סעיף 61

עבירות משמעת

Go

31

סעיף 62

שיפוט בתי הדין המשמעתיים

Go

31

סעיף 63

הזכות להגיש  קובלנה

Go

31

סעיף 64

שיפוט מקומי

Go

31

סעיף 64א

אי תלות

Go

31

סעיף 65

סדרי הדין

Go

31

סעיף 65א

פומביות הדיון

Go

31

סעיף 66

סמכויות עזר

Go

32

סעיף 67

ראיות

Go

32

סעיף 67א

העברת תיקים ומסמכים

Go

32

סעיף 68

ענשים

Go

32

סעיף 68א

השעיה על תנאי

Go

32

סעיף 68ב

הפעלת השעיה על תנאי

Go

32

סעיף 68ג

תקופת השעיה בזו אחר זו

Go

33

סעיף 68ד

תחילת השעיה שהופעלה

Go

33

סעיף 68ה

השעיה חופפת

Go

33

סעיף 69

החלטות אחרות של בית הדין

Go

33

סעיף 69א

החלטה ברוב

Go

33

סעיף 69ב

העמדת פסק דין לעיון הציבור

Go

34

סעיף 70

ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי

Go

34

סעיף 71

ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים

Go

34

סעיף 71א

סמכויות בית המשפט שלערעור

Go

34

סעיף 72

דחיית הביצוע

Go

34

סעיף 73

ערעור על פסק דין נגד מתלונן

Go

34

סעיף 74

ביצוע חיובים כספיים

Go

34

סעיף 75

הרשעה בפלילים

Go

34

סעיף 76

ערעור

Go

34

סעיף 77

הודעה על הרשעה בפלילים

Go

34

סעיף 78

השעיה זמנית

Go

34

סעיף 79

מעמד היועץ  המשפטי לממשלה

Go

35

סעיף 80

דין משמעת ודין פלילי

Go

35

 

פרק שביעי: עניני שכר טרחה

Go

35

סעיף 81

תעריף מינימלי

Go

35

סעיף 82

תעריף מקסימלי

Go

35

סעיף 83

אישור תעריפים

Go

35

סעיף 84

איסור שכר לפי תוצאות

Go

35

סעיף 85

איסור שכר כולל

Go

35

סעיף 86

הפרת סעיפים 82 85   עבירת משמעת

Go

36

סעיף 87

החזרת שכר מופרז

Go

36

סעיף 88

זכות עיכוב

Go

36

סעיף 89

חוות דעת הלשכה בענין שכר טרחה

Go

36

 

פרק שביעי א': ממונה במקום עורך דין במקרים מיוחדים

Go

36

סעיף 89א

מינוי ממונה

Go

36

סעיף 89ב

המינוי כללי או מסוייג

Go

36

סעיף 89ג

תקופת המינוי

Go

36

סעיף 89ד

מעמדו של נאמן

Go

36

סעיף 89ה

סמכות הממונה

Go

36

סעיף 89ו

הודעה ללקוח

Go

36

סעיף 89ז

הודעה לערכאה שיפוטית

Go

37

סעיף 89ח

שכר טרחה והוצאות

Go

37

 

פרק שביעי ב': קרן גמלאות

Go

37

 

פרק שמיני: הוראות שונות

Go

37

סעיף 90

סוד מקצועי

Go

37

סעיף 91

אישור של יפוי כוח

Go

37

סעיף 92

העברת יפוי כוח

Go

37

סעיף 93

מימון פעולות הלשכה

Go

37

סעיף 94

אגרות בעד שירותים

Go

38

סעיף 95

תקציב

Go

38

סעיף 96

הסגת גבול המקצוע

Go

39

סעיף 97

התחזות

Go

39

סעיף 98

שלילת תביעת שכר

Go

39

 

פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים

Go

39

 

סימן א': הגדרות

Go

39

סעיף 98א

הגדרות

Go

39

 

סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר

Go

39

סעיף 98ב

מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר

Go

39

סעיף 98ג

חובת ציון התואר "עורך דין זר" ומדינת ההסמכה

Go

40

סעיף 98ד

מתן שירות משפטי בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר

Go

40

סעיף 98ה

קבלת כספים בנאמנות על ידי עורך דין זר

Go

40

 

סימן ג': מרשם עורכי דין זרים

Go

40

סעיף 98ו

מרשם עורכי דין זרים

Go

40

סעיף 98ז

מחיקה והתליה של רישום במרשם

Go

41

סעיף 98ח

הודעה ללשכה על קיומן של עילות למחיקה או להתליה של רישום במרשם

Go

42

 

סימן ד': משרד עורכי דין זר

Go

42

סעיף 98ט

שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר

Go

42

סעיף 98י

שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר

Go

42

סעיף 98יא

עיסוק של עורך דין או של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר

Go

42

סעיף 98יב

הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר

Go

42

 

סימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים

Go

43

סעיף 98יג

כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים

Go

43

 

פרק תשיעי: הוראות מעבר

Go

43

סעיף 99

עורכי דין רשומים

Go

43

סעיף 100

חברות של עורכי דין במקרים מסויימים

Go

43

סעיף 101

חישוב ותק מאמנים

Go

43

סעיף 102

חישוב תקופת התמחות

Go

43

סעיף 102א

הפחתת תקופת התמחות למי ששירת שירות מיוחד

Go

43

סעיף 103

שמירת בחינות

Go

43

סעיף 103א

שמירת לימודים

Go

43

סעיף 104

שמירת מינוים

Go

43

סעיף 105

המשך פעולות ורציפות

Go

43

סעיף 105א

עבירות משמעת לפני תחילת החוק

Go

44

סעיף 106

העברת סמכויות וחיובים חוק תשכ"ג 1963

Go

44

סעיף 106א

תיאום חיקוקים

Go

44

סעיף 107

רואי חשבון

Go

44

 

פרק עשירי: הפעלת החוק

Go

44

סעיף 108

הבחירות הראשונות למוסדות הלשכה

Go

44

סעיף 109

התקנת כללים

Go

44

סעיף 109א

חובת התקנת כללים

Go

44

סעיף 110

ביצוע ותקנות

Go

45

סעיף 111

ביטולים ושמירת תקנות

Go

45

סעיף 112

כותבי בקשות

Go

45

סעיף 113

תחילת תוקף

Go

45

 

תוספת

Go

45

 


חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961*

הקמת הלשכה

1.       מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

1. מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.

תפקידי הלשכה

2.    הלשכה –

(1)  תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;

(2)  תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;

(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א';

(3)  תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;

(4)  תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;

הכל בהתאם לחוק זה.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

2. הלשכה –

(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;

(2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;

(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א';

(3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;

הכל בהתאם לחוק זה.

 

מיום 8.1.2015

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 248 (ה"ח 280)

הוספת פסקה 2(4)

פעולות הלשכה שברשות

3.    הלשכה רשאית, בין השאר –

(1)  לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה;

(2)  (נמחקה);

(3)  לשמש בורר ולמנות בוררים;

(3א) לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;

(3ב) לעסוק בהליכי גישור;

(3ג) לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;

(3ד) לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;

(4)  לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;

(5)  לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;

(5א) לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;

(6)  ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;

(7)  לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.

מיום 8.1.2015

תיקון מס' 34

ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 249 (ה"ח 280)

מחיקת פסקה 3(2)

הנוסח הקודם:

(2) לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים;

 

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

(1) לחוות דעתה על הצעות חוק בעניני בתי המשפט וסדרי דין וחקיקת משנה;

(2) (נמחקה);

(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;

(3א) לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;

(3ב) לעסוק בהליכי גישור;

(3ג) לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;

(3ד) לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;

(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;

(5) לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;

(5א) לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;

הלשכה   תאגיד

4.    הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

מקום מושב הלשכה

4א.     מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)

הוספת סעיף 4א

 

הלשכה   גוף מבוקר

5.    הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.

פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה

סימן א': מוסדות הלשכה

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

הוספת כותרת סימן א'

מוסדות הלשכה

6.    אלה מוסדות הלשכה:

(1)  ראש הלשכה;

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 189 (ה"ח 2368)

החלפת פסקה 6(1)

הנוסח הקודם:

(1) הועידה הארצית;

(2)  המועצה הארצית;

(3)  (נמחקה);

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

מחיקת פסקה 6(3)

הנוסח הקודם:

(3) הועד המרכזי;

(4)  הועדים המחוזיים;

(5)  בית דין משמעתי ארצי;

(6)  בתי דין משמעתיים מחוזיים;

(7)  (נמחקה);

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 189 (ה"ח 2368)

הוספת פסקה 6(7)

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

מחיקת פסקה 6(7)

הנוסח הקודם:

(7) מבקר הלשכה;

(8)  ועדת אתיקה ארצית;

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

הוספת פסקה 6(8)

(9)  ועדות אתיקה מחוזיות.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

הוספת פסקה 6(9)

סייג לכהונה

6א.     כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.

מיום 28.6.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)

הוספת סעיף 6א

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

6א. כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי הועד המרכזי בידי המועצה הארצית, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות, והוא הדין במי שנבחר או נתמנה בידי המועצה הארצית, למעט לכהונה של חבר בועד המרכזי; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.

7.    (בוטל).

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)

7. (א) הועידה הארצית תיבחר על ידי חברי הלשכה אחת לשנתיים אחת לשלוש שנים בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות.

 

מיום 10.3.1976

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)

(א) הועידה הארצית תיבחר על ידי חברי הלשכה אחת לשלוש שנים אחת לארבע שנים בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות.

 

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. (א) הועידה הארצית תיבחר על ידי חברי הלשכה אחת לארבע שנים בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות.

(ב) כל עוד לא החליטה הועידה הארצית על מספר אחר, יהיה מספר צירי הועידה עשרה אחוזים מכלל חברי הלשכה בשעת עריכת הבחירות.

ראש הלשכה

8.    (א)  ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות וארציות.

          (ב)  (1)   לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;

(2)   לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.

          (ג)   ראש הלשכה יכהן כיושב ראש המועצה הארצית, ינחה את המנהל הכללי של הלשכה במילוי תפקידו בכפוף להחלטות המועצה הארצית, כאמור בסעיף 19ב(א), וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק.

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)

החלפת סעיף 8

הנוסח הקודם:

8. הועידה הארצית תבחר באחד מחברי הלשכה לראש הלשכה.

 

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)

החלפת סעיף 8

הנוסח הקודם:

8. ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה, במועד הבחירות לועידה הארצית, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות, ישירות וארציות.

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

הוספת סעיף קטן 8(ג)

ממלא מקום ראש הלשכה

8א.     (א)  המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חבריה בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

          (ב)  נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

מיום 10.3.1976

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)

הוספת סעיף 8א

 

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)

החלפת סעיף 8א(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) התפטר ראש הלשכה או נפטר או נבצר ממנו זמנית או דרך קבע למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

(א) המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חברי הועד המרכזי מבין חבריה בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

בחירת ראש לשכה בידי המועצה

8ב.     (א)  התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

 

          (א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.

          (א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.

          (ב)  ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)

הוספת סעיף 8ב

 

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)

8ב. (א) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.

(א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.

(ב) ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

העברת ראש הלשכה מכהונתו

8ג.     (א)  המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו. החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.

          (ב)  הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתום* שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.

          (ג)   המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.

          (ד)  (נמחק).

          (ה)  דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)

הוספת סעיף 8ג

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 662 (ה"ח 937)

(ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת הועד המרכזי שנתקבלה ברוב של שני שלישים לפחות מחבריו; הועד המרכזי לא ידון בהצעה כאמור אלא על פי פניית רוב חבריו או רוב חברי המועצה הארצית.

(ד) הועד המרכזי לא יציע להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, אלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; וזאת לאחר שניתנה לראש הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו בפני הועד המרכזי והמועצה הארצית, בעצמו, או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; הועד המרכזי יקבע, באישור המועצה הארצית, את הנוהל לענין זה.

(ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.

(ה) דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים ימים לאחר החלטת הועד המרכזי; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

המועצה הארצית

9.    (א)  המועצה הארצית תכהן ארבע שנים ותורכב מאלה:

 

 

(1)   ראש הלשכה;

(2)   המנהל הכללי של משרד המשפטים;

(3)   פרקליט המדינה;

(4)   הפרקליט הצבאי הראשי;

(5)   עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;

(6)   שני חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי וחבר הלשכה הרשום באותו מחוז שייבחר על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.

          (ב)  (בוטל).

          (ג)   המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על פעילות הלשכה, ובכלל זה –

(1)   תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;

(2)   תקבע, מדי שנה, את אלה:

(א)   התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות סעיף 95 ודרך ביצועו;

(ב)   תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;

(3)   תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;

(4)   תהיה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ולאישורם;

(5)   תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;

(6)   תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק.

          (ד)  כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.

          (ה)  לשם מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית, בהתאם לכללים שייקבעו, לפעול באמצעות ועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם –

(1)   המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;

(2)   החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.

 

          (ו)   המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:

(1)   ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 27, 29, 30, 34, 35(ב) ו-44, וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;

(2)   ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 84(ב) ו-89;

(3)   ועדת ביקורת כאמור בסעיף 10א (בפרק זה – ועדת הביקורת);

(4)   ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 48 עד 52ב;

(5)   ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי פרק שמיני א';

(6)   ועדת כספים, שתפקידה לייעץ ולהמליץ למועצה הארצית בכל ענייני הכספים של הלשכה, ובכלל זה בקביעת דמי חבר ואגרות לפי סעיף 93, בהכנת התקציב השנתי לפי סעיף 95 ובפיקוח על יישומו, והכול כפי שייקבע בכללים.

          (ז)   התפטר

          (ז)   (1)   מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (ו), הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים;

(2)   ראש הלשכה, מי שהתמודד ברשימת ראש הלשכה למועצה הארצית, בעל תפקיד בלשכה או חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (ו) למעט פסקה (3) שבו, לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 108 (ה"ח 1382)

החלפת פסקה 9(2)

הנוסח הקודם:

(2) עשרים חברים שייבחרו על ידי הועידה הארצית בבחירות יחסיות וחשאיות מבין חברי הלשכה;

 

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)

9. (א) המועצה הארצית תורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה;

(2) עשרים חברים שיבחרו חברי הלשכה, במועד הבחירות לועידה הארצית, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות מבין חברי הלשכה;

(3) ארבעה חברים מכל מחוז שהם יושב ראש הועד המחוזי ושלושה חברי הלשכה שבאותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי;

(4) ששה חברים שיתמנו על ידי שר המשפטים;

(ב) לענין סעיף קטן(א)(2) רשאית הלשכה לקבוע כי פתקי ההצבעה לבחירות לועידה הארצית ייחשבו גם כפתקי  ההצבעה לבחירות למועצה הארצית.

 

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 191 (ה"ח 2368)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

9. (א) המועצה הארצית תורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה;

(2) עשרים חברים שיבחרו חברי הלשכה, במועד הבחירות לועידה הארצית, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות מבין חברי הלשכה;

(3) ארבעה חברים מכל מחוז שהם יושב ראש הועד המחוזי ושלושה חברי הלשכה שבאותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי;

(4) ששה חברים שיתמנו על ידי שר המשפטים;

(ב) לענין סעיף קטן(א)(2) רשאית הלשכה לקבוע כי פתקי ההצבעה לבחירות לועידה הארצית ייחשבו גם כפתקי  ההצבעה לבחירות למועצה הארצית.

 

מיום 17.6.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)

(א) המועצה הארצית תורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;

(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;

(3) פרקליט המדינה;

(4) הפרקליט הצבאי הראשי;

(5) עשרים וחמישה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;

(6) שלושה חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי הלשכה שבאותו מחוז הרשומים באותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.

 

מיום 30.6.2003

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ג מס' 1891 מיום 27.5.2003 עמ' 384 (ה"ח 23)

(א) המועצה הארצית תורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;

(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;

(3) פרקליט המדינה;

(4) הפרקליט הצבאי הראשי;

(5) עשרים וחמישה חברים עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;

(6) שלושה חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 663 (ה"ח 937)

9. (א) המועצה הארצית תורכב המועצה הארצית תכהן ארבע שנים ותורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;

(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;

(3) פרקליט המדינה;

(4) הפרקליט הצבאי הראשי;

(5) עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;

(6) שלושה חברים שני חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שייבחרו וחבר הלשכה הרשום באותו מחוז שייבחר על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.

(ב) התפטר ראש הלשכה שקדם לראש הלשכה המכהן אותה שעה, מחברותו במועצה הארצית, נפטר, או נבצר ממנו דרך קבע לכהן בה, יבוא במקומו ראש לשכה שקדם לו והוראה זו תחול באותו אופן כל אימת שנתפנה מקומו של ראש לשכה קודם.

(ג) המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על פעילות הלשכה, ובכלל זה –

(1) תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;

(2) תקבע, מדי שנה, את אלה:

(א) התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות סעיף 95 ודרך ביצועו;

(ב) תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;

(3) תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;

(4) תהיה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ולאישורם;

(5) תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;

(6) תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק.

(ד) כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.

(ה) לשם מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית, בהתאם לכללים שייקבעו, לפעול באמצעות ועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם –

(1) המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;

(2) החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.

(ו) המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:

(1) ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 27, 29, 30, 34, 35(ב) ו-44, וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;

(2) ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 84(ב) ו-89;

(3) ועדת ביקורת כאמור בסעיף 10א (בפרק זה – ועדת הביקורת);

(4) ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 48 עד 52ב;

(5) ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי פרק שמיני א';

(6) ועדת כספים, שתפקידה לייעץ ולהמליץ למועצה הארצית בכל ענייני הכספים של הלשכה, ובכלל זה בקביעת דמי חבר ואגרות לפי סעיף 93, בהכנת התקציב השנתי לפי סעיף 95 ובפיקוח על יישומו, והכול כפי שייקבע בכללים.

(ז) (1) מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (ו), הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים;

(2) ראש הלשכה, מי שהתמודד ברשימת ראש הלשכה למועצה הארצית, בעל תפקיד בלשכה או חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (ו) למעט פסקה (3) שבו, לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

מילוי מקום שהתפנה במועצה הארצית

9א.     (א)  מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.

          (ב)  נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב-ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.

          (ג)   לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.

          (ד)  חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.

          (ה)  (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 108 (ה"ח 1382)

הוספת סעיף 9א

 

מיום 17.6.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)

(ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(3) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר שבאותו מחוז הרשום באותו מחוז.

 

מיום 27.5.2003

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ג מס' 1891 מיום 27.5.2003 עמ' 384 (ה"ח 23)

9א. (א) מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(2) 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.

(ב) נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב-ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.

(ג) לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.

(ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(3) 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.

(ה) חבר המועצה הארצית שמינה אותו שר המשפטים כאמור בסעיף 9(4) ושחדל מכהונתו שלא עקב מינויו של אחר תחתיו, ימנה שר המשפטים תחתיו חבר אחר.

הפסקת הכהונה עקב היעדרות מישיבות המועצה

9ב.     (א)  חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.

          (ב)  תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי –

(1)   המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה;

(2)   יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.

          (ג)   ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.

          (ד)  לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.

          (ה)  יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא-הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.

          (ו)   חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרות מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה בסעיף 9א(א), ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.

          (ז)   חבר מועצה יחדל לכהן כחבר המועצה אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כחבר המועצה, ויחולו הוראות סעיף 9א, בשינויים המחויבים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 108 (ה"ח 1382)

הוספת סעיף 9ב

 

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 664 (ה"ח 937)

הוספת סעיף קטן 9ב(ז)

תקופת כהונה

10.    תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין. תקופת כהונתם של חברי הוועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 109 (ה"ח 1382)

החלפת סעיף 10

הנוסח הקודם:

10. תקופת כהונתם של ראש הלשכה ושל חברי המועצה הארצית הנבחרים על ידי הועידה הארצית תהיה עד לכינוסה של הועידה הארצית שלאחריה; תקופת כהונתם של שאר חברי המועצה הארצית תהיה עד לבחירת אחרים תחתם או למינוי אחרים תחתם, הכל לפי הענין.

 

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)

10. תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין. תקופת כהונתם של חברי הועד המרכזי והועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 664 (ה"ח 937)

10. תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין. תקופת כהונתם של חברי הועד המרכזי והועדים המחוזיים חברי הוועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

 

ועדת הביקורת

10א.  (א)  ועדת הביקורת –

(1)   תעמוד על ליקויים בניהול הלשכה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הלשכה או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה הארצית דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין;

(2)   תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הלשכה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של הלשכה;

(3)   תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים;

(4)   תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור המועצה הארצית ותציע בה שינויים;

(5)   תקבע הסדרים לעניין אופן הטיפול בתלונות של עובדי הלשכה בקשר לליקויים בניהולה ולעניין ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

          (ב)  יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידיו או על ידי המבקר הפנימי, המועצה הארצית, המנהל הכללי או חבר הוועדה.

          (ג)   כל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.

          (ד)  המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הלשכה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.

          (ה)  הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנודע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.

          (ו)   ועדת הביקורת תגיש למועצה הארצית, לראש הלשכה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה, לפחות אחת לשנה.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 664 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 10א

סמכות שר המשפטים להורות על מילוי חובה או על ביצוע תפקיד

10ב.  (א)  נוכח שר המשפטים כי ראש הלשכה או המועצה הארצית, לרבות ועדה מוועדותיה שמונתה לפי סעיף 9(ו), נמנעים ממילוי חובה או מביצוע תפקיד שהוטלו עליהם לפי כל דין, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את התפקיד, בתוך הזמן הנקוב בצו.

          (ב)  לא מילאו ראש הלשכה, המועצה הארצית או הוועדה אחרי הצו, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי שר המשפטים למנות אדם מתאים, מבין עובדי משרדו, למילוי החובה או לביצוע התפקיד.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 665 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 10ב

סמכות שר המשפטים להורות על בחירות חדשות

10ג.   (א)  נוכח שר המשפטים כי תפקודה של הלשכה נפגע באופן מובהק ומשמעותי ביותר בשל כך שהמועצה הארצית או ראש הלשכה אינם ממלאים את התפקידים שהוטלו עליהם לפי חוק זה, רשאי הוא, לאחר שניתנה למועצה הארצית ולראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, להורות על בחירת מועצה ארצית חדשה או ראש לשכה חדש, או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות.

          (ב)  שר המשפטים לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתרה במועצה או בראש הלשכה, לפי העניין, כי אם לא ימלאו את תפקידיהם בתוך תקופה שיקבע, יפעיל את סמכותו האמורה.

          (ג)   הורה שר המשפטים על בחירת מועצה ארצית חדשה, יתקיימו בחירות למועצה הארצית, ועל בחירת המועצה הארצית החדשה יחולו הוראות סעיף 9(א), בשינויים המחויבים; הורה השר על בחירת ראש לשכה חדש, יחולו הוראות סעיף 8(א) ו-(ב) על בחירת ראש הלשכה החדש.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 665 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 10ג

חובת הגשת דוח על תרומות והוצאות

10ד.  (א)  מועמד לתפקיד ראש הלשכה, רשימות מועמדים למועצה הארצית, מועמד לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי ורשימת מועמדים לוועד מחוזי יגישו ליושב ראש הוועדה האחראית, בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה, לבחירות למוסדות אלה (בסעיף זה – ועדת הבחירות), דוח הכולל פרטים אלה (בסעיף זה – הדוח), לא יאוחר מהיום העשירי שלפני יום הבחירות:

(1)   רשימה של כל התרומות שהתקבלו בעבור מועמד לראש הלשכה, מועמד ליושב ראש ועדת מחוזי, רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים כאמור, במשך 90 הימים שלפני יום הגשת הדוח, ובתרומה שסכומה עולה על 50,000 שקלים חדשים – במשך השנה שלפני יום הגשת הדוח, בציון סכום התרומה, שמו של כל תורם ופרטים מזהים עליו, למעט תרומות מצטברות מאותו אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו שסכומן נמוך מ-1,000 שקלים חדשים;

(2)   סך ההוצאות למימון מערכת הבחירות שהוצאו עד יום הגשת הדוח;

לעניין זה, "תרומה" ו"הוצאה" – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג.

          (ב)  הדוח יוגש בידי מועמד לתפקיד ראש הלשכה, מועמד לתפקיד יושב ראש ועדת מחוזי, ולעניין רשימת מועמדים למועצה הארצית או רשימת מועמדים לוועד מחוזי – בידי המועמד הראשון ברשימת המועמדים (בסעיף קטן זה – מועמד), ויצורף אליו תצהיר חתום בידי המועמד המאמת את נכונות האמור בדוח ושלמותו; מועמד רשאי להגיש דוח אחד שיתייחס למועמדותו לתפקיד ולרשימה שבראשה הוא עומד.

          (ג)   ועדת הבחירות תפרסם את הדוח באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון, לא יאוחר מהיום השביעי שלפני יום הבחירות.

          (ד)  הדוח המעודכן עד ל-14 ימים לאחר יום הבחירות (בסעיף זה – הדוח הסופי) יוגש, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לוועדת הבחירות ולרואה החשבון המבקר של הלשכה, לא יאוחר מ-28 ימים לאחר יום הבחירות, וועדת הבחירות תפרסמו באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון לא יאוחר משבועיים לאחר הגשת הדוח הסופי; הדוח הסופי יפורסם גם בדוח הפעילות השנתי של הלשכה, שיתפרסם לראשונה לאחר יום הבחירות.

          (ה)  מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א), ינהלו תרומות שקיבלו כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוצאות שהוציאו למימון התמודדתם בבחירות בחשבון בנק נפרד, ולפי הנחיות שקבעה המועצה הארצית לעניין ניהול מערכת חשבונות.

          (ו)   חשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ה) ומערכת החשבונות של מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו לביקורת של רואה החשבון המבקר של הלשכה; במסגרת הביקורת, רשאי רואה החשבון המבקר לדרוש ממועמד, מרשימת מועמדים או מהבנק שבו מתנהל החשבון, מידע על פרטי פעולותיהם של המועמד או של רשימת המועמדים.

          (ז)   בתוך 12 שבועות ממועד הגשת הדוח הסופי לפי סעיף קטן (ד), ימסור רואה החשבון המבקר של הלשכה דוח ביקורת על הדוחות הסופיים שנמסרו לו על ידי המועמדים ורשימות המועמדים, לשר המשפטים, לראש הלשכה, למועצה הארצית ולכל אחד מהמועמדים ורשימות המועמדים (בסעיף זה – דוח ביקורת); דוח הביקורת יפורסם באתר האינטרנט של הלשכה לא יאוחר משבוע לאחר הגשתו.

          (ח)  מצא רואה החשבון המבקר חוסר התאמה, אי-סדרים או העדר דיווח בדוח הסופי שהוגש לו על ידי מועמד או רשימת מועמדים, יעביר את דוח הביקורת לבחינה של ועדת האתיקה הארצית.

          (ט)  מועמד שלא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, עובר עבירת משמעת; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מן הסמכות הנתונה לוועדת הבחירות, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה, לפסוק אם מועמדים או רשימות מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) הגישו מועמדותם כדין, לרבות בהתאם להוראות סעיף זה.

          (י)   שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע תקרה לסכום הכולל של הוצאות שניתן להוציאן למימון מערכת בחירות.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 666 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 10ד

11.  (בוטל).

מיום 8.1.1965

תיקון מס' 4

ס"ח תשכ"ה מס' 441 מיום 8.1.1965 עמ' 25 (ה"ח 603)

החלפת סעיף 11(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הועד המרכזי יהא של תשעה חברים שהם ראש הלשכה ושמונה חברים שייבחרו על ידי המועצה הארצית מבין חבריה בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.

 

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 191 (ה"ח 2368)

(ב) מספר חברי הועד המרכזי ייקבע על ידי המועצה הארצית ולא יעלה על חמישה עשר; ראש הלשכה יהיה אחד החברים של הועד המרכזי; החברים האחרים ייבחרו על ידי המועצה הארצית מבין חבריה בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.

(ב) הועד המרכזי יורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) 14 חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה בדרך הבאה:

(א) כל שלושה חברי המועצה הארצית מכל מחוז, כמפורט בסעיף 9(א)(6), יבחרו אחד מביניהם להיות חבר הועד המרכזי;

(ב) חברי המועצה הארצית הנותרים, שאינם נמנים עם המפורטים בסעיף 9(א)(6) כאמור, יבחרו מביניהם 10 חברים לועד המרכזי בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.

(ג) מועדי בחירת הועד המרכזי לענין סעיף זה וסדרי הבחירות ייקבעו בכללים.

 

מיום 30.6.2003

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ג מס' 1891 מיום 27.5.2003 עמ' 384 (ה"ח 23)

(ב) הועד המרכזי יורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) 14 חברים 16 חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה בדרך הבאה:

(א) כל שלושה חברי המועצה הארצית מכל מחוז, כמפורט בסעיף 9(א)(6), יבחרו אחד מביניהם להיות חבר הועד המרכזי;

(ב) חברי המועצה הארצית הנותרים, שאינם נמנים עם המפורטים בסעיף 9(א)(6) כאמור, יבחרו מביניהם 10 חברים 11 חברים לועד המרכזי בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 667 (ה"ח 937)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

הועד המרכזי

11. (א) הועד המרכזי הוא המוסד המבצע של הלשכה, ובידו כל סמכויות הלשכה שלא יוחדו בחיקוק למוסד אחר ממוסדותיה.

(ב) הועד המרכזי יורכב מאלה:

(1) ראש הלשכה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) 16 חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה בדרך הבאה:

(א) כל שלושה חברי המועצה הארצית מכל מחוז, כמפורט בסעיף 9(א)(6), יבחרו אחד מביניהם להיות חבר הועד המרכזי;

(ב) חברי המועצה הארצית הנותרים, שאינם נמנים עם המפורטים בסעיף 9(א)(6) כאמור, יבחרו מביניהם 11 חברים לועד המרכזי בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.

(ג) מועדי בחירת הועד המרכזי לענין סעיף זה וסדרי הבחירות ייקבעו בכללים.

11א.  (בוטל).

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 192 (ה"ח 2368)

הוספת סעיף 11א

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 667 (ה"ח 937)

ביטול סעיף 11א

הנוסח הקודם:

חבר הועד המרכזי שמקומו נתפנה

11א. (א) התפטר נציג מחוזי בועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו נציגי אותו ועד מחוזי במועצה הארצית את מחליפו.

(ב) חבר הועד המרכזי שבחרה המועצה, שהתפטר מתפקידו כחבר הועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, תבחר המועצה הארצית חבר אחר תחתיו מבין חבריה.

ניהול ישיבות המועצה הארצית וקביעת סדר היום

11ב.  (א)  יושב ראש המועצה הארצית יזמן את ישיבות המועצה הארצית, ינהל את ישיבות המועצה הארצית ויקבע את סדר יומן.

 

 

          (ב)  ביקשו שליש מחברי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.

          (ג)   המניין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, תהיה המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם המועצה הארצית לא תהיה רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.

          (ד)  החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

          (ה)  חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית, אלא אם כן יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; בסעיף קטן זה, "עניין אישי" – כפי שייקבע בכללים.

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 192 (ה"ח 2368)

הוספת סעיף 11ב

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 667 (ה"ח 937)

ניהול ישיבות הועד המרכזי המועצה הארצית וקביעת סדר היום

11ב. (א) יושב ראש הועד המרכזי יושב ראש המועצה הארצית יזמן את ישיבות המועצה הארצית, ינהל את ישיבות הועד המרכזי ישיבות המועצה הארצית ויקבע את סדר יומן.

  (ב) ביקשו שליש מחברי הועד המרכזי שליש מחברי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.

(ג) המניין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, תהיה המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם המועצה הארצית לא תהיה רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.

(ד) החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

(ה) חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית, אלא אם כן יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; בסעיף קטן זה, "עניין אישי" – כפי שייקבע בכללים.

מחוזות לשכת עורכי הדין

12.  (א)  ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:

(1)   מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;

(2)   מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו;

(3)   מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;

(4)   מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;

(5)   מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;

(6)   מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.

          (ב)  הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

          (ג)   החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.

          (ד)  החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 15, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור בסעיף 18ב(ב) ומינוי פרקליט כאמור בסעיף 18ג, באותו מחוז.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)

12. ועדים מחוזיים יפעלו בתחום שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים של ירושלים, תל-אביב-יפו וחיפה, ואם יוקמו בתי משפט מחוזיים נוספים – של אלה מביניהם שנקבעו לכך על ידי המועצה הארצית ושל אלה ששלושים מחברי הלשכה שמאה וחמישים מחברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום שיפוטם, החליטו על כך.

 

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 189 (ה"ח 2368)

12. (א) ועדים מחוזיים יפעלו בתחום שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים של ירושלים, תל-אביב-יפו וחיפה, ואם יוקמו בתי משפט מחוזיים נוספים – של אלה מביניהם שנקבעו לכך על ידי המועצה הארצית ושל אלה שמאה וחמישים מחברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום שיפוטם, החליטו על כך.

(ב) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.

 

מיום 17.6.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)

החלפת סעיף 12

הנוסח הקודם:

הועדים המחוזיים

12. (א) ועדים מחוזיים יפעלו בתחום שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים של ירושלים, תל- אביב-יפו וחיפה, ואם יוקמו בתי משפט מחוזיים נוספים- של אלה מביניהם שנקבעו לכך על ידי המועצה הארצית ושל אלה שמאה וחמישים מחברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום שיפוטם, החליטו על כך.

(ב) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 668 (ה"ח 937)

12. (א) ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:

(1) מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;

(2) מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו;

(3) מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;

(4) מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;

(5) מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;

(6) מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.

(ב) הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

(ג) החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.

(ד) החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 15, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור בסעיף 18ב(ב) ומינוי פרקליט כאמור בסעיף 18ג, באותו מחוז.

רישום חברי הלשכה במחוזות

12א.  (א)  כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.

          (ב)  הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.

מיום 17.6.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)

הוספת סעיף 12א

הרכב של ועד מחוזי

13.  (א)  בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.

 

          (ב)  יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.

          (ג)   חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

          (ד)  נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.

          (ה)  התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

          (ו)   יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.

          (ז)   ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה, ואלה בלבד יהיו סמכויותיו:

(1)   הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;

(2)   קיום השתלמויות וימי עיון חד-יומיים בתחומי המחוז לחברי המחוז;

(3)   קיום קשר עם רשויות שלטוניות באותו מחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז;

(4)   קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי סעיף 95.

          (ח)  ועד מחוזי יהיה כפוף לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה, ויפעל בתיאום עם המנהל הכללי של הלשכה.

          (ט)  המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועד מחוזי הוא רבע מחבריו; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, יהיה הוועד המחוזי רשאי לקיים את הדיון; ואולם הוועד המחוזי לא יהיה רשאי להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריו.

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)

13. (א) ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות. הועד יבחר באחד מחבריו ליושב ראש הועד.

(ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.

 

מיום 10.3.1976

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)

הוספת סעיפים 13(ג) ו-13(ד)

 

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)

(ד) התפטר יושב ראש ועד מחוזי או נפטר או נבצר ממנו זמנית או דרך קבע למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.

(ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.

(ה) התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ו) יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.

 

מיום 17.6.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)

13. (א) ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.

(א) בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.

(ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.

(ג) חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.

(ה) התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ו) יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.

(ז) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 668 (ה"ח 937)

(ז) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.

(ז) ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה, ואלה בלבד יהיו סמכויותיו:

(1) הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;

(2) קיום השתלמויות וימי עיון חד-יומיים בתחומי המחוז לחברי המחוז;

(3) קיום קשר עם רשויות שלטוניות באותו מחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז;

(4) קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי סעיף 95.

(ח) ועד מחוזי יהיה כפוף לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה, ויפעל בתיאום עם המנהל הכללי של הלשכה.

(ט) המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועד מחוזי הוא רבע מחבריו; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, יהיה הוועד המחוזי רשאי לקיים את הדיון; ואולם הוועד המחוזי לא יהיה רשאי להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריו.

 

בית הדין המשמעתי הארצי

14.  (א)  חברי בית הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשרים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.

          (ב)  מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)

14. (א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית מבין חברי הלשכה הכשירים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.

(ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שתי תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

 

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)

(ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שתי תקופות שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

14. (א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשרים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.

(ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

 

בתי הדין  משמעתיים המחוזיים

15.  (א)  בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.

 

 

(ב)  מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)

15. (א) חברי בית דין משמעתי מחוזי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה שבאותו מחוז מבין חברי הלשכה שבמחוז הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין מחוזי ייקבע בכללים.

(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שתי תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

 

סעיף 15(א) מיום 17.6.2000

סעיף 15(ב) מיום 17.3.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)

15. (א) חברי בית דין משמעתי מחוזי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה שבאותו מחוז מבין חברי הלשכה שבמחוז הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין מחוזי ייקבע בכללים.

(א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.

(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שתי תקופות שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

15. (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.

(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

 

כשירות לכהונה כחבר בית דין משמעתי

16.  (א)  כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי –

(1)   מי שהורשע בבית משפט או בבית-דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;

(2)   מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.

          (ב)  חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)

החלפת סעיף 16

הנוסח הקודם:

16. כשיר להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי יהיה מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי- מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים. חברי המועצה הארצית וחברי ועד מחוזי אינם כשירים להיבחר לבית דין משמעתי.

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

16. (א) כשיר להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר להיבחר חבר בית דין משמעתי לכהן כחבר בית דין משמעתי

(1) מי שהורשע בבית משפט או בבית-דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;

(2) מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.

(ב) חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להיבחר להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

תום כהונת חברי בתי הדין המשמעתיים

17.  (א)  תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.

          (ב)  חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.

          (ג)   (בוטל).

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)

17. תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים היא שנתיים שלוש שנים מיום בחירתם; מי שתקופת כהונתו תמה, כשר להיבחר מחדש; חבר בית דין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

 

מיום 10.3.1976

תיקון מס' 9

ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)

17. תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים היא שלוש שנים ארבע שנים מיום בחירתם; מי שתקופת כהונתו תמה, כשר להיבחר מחדש; חבר בית דין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

 

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)

החלפת סעיף 17

הנוסח הקודם:

17. תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים היא ארבע שנים מיום בחירתם; מי שתקופת כהונתו תמה, כשר להיבחר מחדש; חבר בית דין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

17. (א) תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד לבחירת למינוי אחרים תחתם.

(ב) חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.

(ג) פחת מספר חברי בית דין משמעתי לכדי שני שלישים של חברי בית הדין ולא ניתן למלא מקומם כאמור בסעיף 17ב, רשאית הלשכה לקבוע מועד לבחירות לשם בחירת חברי בית דין אחרים להשלמת מספרם.

פקיעת כהונת חבר בית דין משמעתי

17א.  כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:

 

(1)  התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;

(2)  ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;

(3)  נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית-דין משמעתי לפי סעיף 16;

(4)  חדל להיות חבר הלשכה;

(5)  ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)

הוספת סעיף 17א

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

17א. כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש בית הדין המשמעתי שבו הוא חבר ועדת המינויים;

(2) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;

(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית-דין משמעתי לפי סעיף 16;

(4) חדל להיות חבר הלשכה;

(5) ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי

17א1. הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)

הוספת סעיף 17א1

חילופי חברים בבית דין משמעתי

17ב.  התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)

הוספת סעיף 17ב

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 596 (ה"ח 388)

החלפת סעיף 17ב

הנוסח הקודם:

חילופי חברים בבית דין משמעתי

17ב. נתפנה מקומו של חבר בית-דין משמעתי, יכהן כחבר בית הדין המשמעתי המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמות המועמדים שנבחרו מרשימת המועמדים לאותו בית דין משמעתי בבחירות האחרונות.

יושב ראש, סגנים והרכב

18.  (א)  חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן - הנשיאות).

          (ב)  שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.

          (ג)   כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.

          (ד)  נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 110 (ה"ח 1393)

18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין ושני סגני יושב ראש; יושב ראש בית הדין וסגניו יקבעו את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני; כל בית דין משמעתי ידון בשלושה.

(ב) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (א),  לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

 

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)

(א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין ושני סגני יושב ראש; יושב ראש בית הדין וסגניו יקבעו את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני ורשאים שניים מהם לפעול כאמור אם נבצר מהיושב ראש או מסגן לעשות כן; כל בית דין משמעתי ידון בשלושה.

 

מיום 4.7.1989

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ט מס' 1278 מיום 4.7.1989 עמ' 64 (ה"ח 1902)

18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין ושני סגני יושב ראש; יושב ראש בית הדין וסגניו יקבעו את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני ורשאים שניים מהם לפעול כאמור אם נבצר מהיושב ראש או מסגן לעשות כן; כל בית דין משמעתי ידון בשלושה.

(א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן-הנשיאות).

(ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.

(ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.

(ב) (ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (א),  לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 596 (ה"ח 388)

18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן - הנשיאות).

(ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.

(ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.

(ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (א) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

מבקר הלשכה

18א[1]. (א)  ללשכה יהא מבקר פנימי, והוא ייבחר על ידי המועצה הארצית בבחירות חשאיות לתקופת כהונה שלא תפחת מחמש שנים; לענין חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, יראו כאילו הלשכה היא גוף ציבורי כמשמעותו בחוק האמור.

          (ב)  מי שכיהן כמבקר שתי תקופות כהונה לא יהיה כשיר להיבחר לכהונה נוספת.

מיום 11.4.1995

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 192 (ה"ח 2368)

הוספת סעיף 18א

 

מתום תקופת כהונת המבקר הפנימי

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 669 (ה"ח 937)

ביטול סעיף 18א

הנוסח הקודם:

מבקר הלשכה

18א. (א) ללשכה יהא מבקר פנימי, והוא ייבחר על ידי המועצה הארצית בבחירות חשאיות לתקופת כהונה שלא תפחת מחמש שנים; לענין חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, יראו כאילו הלשכה היא גוף ציבורי כמשמעותו בחוק האמור.

(ב) מי שכיהן כמבקר שתי תקופות כהונה לא יהיה כשיר להיבחר לכהונה נוספת.

ועדות האתיקה

18ב.  (א)  בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:

 

(1)   חברי הלשכה שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2)   נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

          (ב)  בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:

(1)   חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2)   נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

          (ג)   כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)   הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;

(2)   הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.

          (ד)  (1)   המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;

(2)   מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ-11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.

          (ה)  המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו מבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.

          (ו)   חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

          (ז)   כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:

(1)   הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;

(2)   נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;

(3)   ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

          (ח)  ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 596 (ה"ח 388)

הוספת סעיף 18ב

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 669 (ה"ח 937)

(א) בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:

(1) חברי הלשכה שימנה הוועד המרכזי שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ב) בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:

(1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;

(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.

(ד) (1) המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;

(2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ-11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.

(ה) הוועד המרכזי או הוועד המחוזי, יבחר המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו מבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.

הפרקליטים

18ג.   (א)  ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.

          (ב)  הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.

          (ג)   הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.

          (ד)  לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד הלשכה ובין אם לאו.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 597 (ה"ח 388)

הוספת סעיף 18ג

ועדת המינויים

18ד.  (א)  ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:

(1)   שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;

(2)   שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;

(3)   שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(4)   שני חברי הלשכה כמפורט להלן:

(א)   לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה, ובדבר המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם בסימן ב' – שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(ב)   לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועדה המחוזי של אותו מחוז.

          (ב)  כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) – מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).

          (ג)   חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

          (ד)  ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 597 (ה"ח 388)

הוספת סעיף 18ד

 

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 669 (ה"ח 937)

החלפת פסקה 18ד(א)(4)(א)

הנוסח הקודם:

(א) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה שיבחר הוועד המרכזי;

סדרי העבודה של המוסדות

19.    מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבעו בחוק זה, בתקנות או בכללים.

סימן ב': בעלי תפקידים בלשכה

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 669 (ה"ח 937)

הוספת סימן ב'

מינוי המנהל הכללי, תקופת כהונתו והעברה מכהונה

19א.  (א)  ללשכה יהיה מנהל כללי, שתמנה המועצה הארצית לפי הצעת ראש הלשכה מבין מועמדים שיומלצו בידי ועדת איתור; ועדת האיתור תורכב מראש הלשכה או נציג מטעמו שיכהן כיושב ראש ועדת האיתור, ומשני חברים נוספים שתבחר המועצה הארצית.

          (ב)  המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.

          (ג)   המועצה הארצית רשאית לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

          (ד)  חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה הארצית מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף קטן (א).

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 669 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19א

תפקיד המנהל הכללי וסמכויותיו

19ב.  (א)  המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני הלשכה, בהתאם להנחיות ראש הלשכה בכפוף להחלטות המועצה הארצית כאמור בסעיף 8(ג), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנדרשות לשם כך, לרבות הסמכות לנהל את כלל העובדים בלשכה בתיאום עם הוועדים המחוזיים.

          (ב)  המועצה הארצית רשאית להפעיל סמכות מסמכויות המנהל הכללי או להסמיך עובד מעובדי הלשכה להפעילן במקומו, למעט הסמכויות לפי סעיפים 40(א), 69(ג) ו-93(ב), בהתקיים אחד מאלה:

(1)   המועצה הארצית החליטה להגביל או לסייג את הסמכות כאמור לעניין מסוים;

(2)   המועצה הארצית הורתה למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים והוא לא קיים את ההוראה כאמור.

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 669 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ב

חובת דיווח

19ג.   (א)  המנהל הכללי יודיע לראש הלשכה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בלשכה הנוגע לתפקידיה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה הארצית לפי סמכותה, יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית ויביא לפניה את ההודעה.

          (ב)  המנהל הכללי ימסור למועצה הארצית דוח על הפעילות השוטפת של הלשכה, במועדים שקבעה לכך המועצה הארצית.

מיום 18.6.2019

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 670 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ג

רואה חשבון מבקר

19ד.  (א)  ללשכה יהיה רואה חשבון מבקר, שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.

          (ב)  רואה חשבון מבקר ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

          (ג)   המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי רואה החשבון המבקר יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

          (ד)  רואה החשבון המבקר יבקר את הדוחות הכספיים של הלשכה ושל התאגידים שבשליטתה ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת).

          (ה)  רואה החשבון המבקר יהיה בלתי תלוי בלשכה, בין במישרין ובין בעקיפין; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תלות של רואה חשבון מבקר, לרבות הוראות בדבר אי-תלות של רואי חשבון השותפים בשותפות שהיא רואה החשבון המבקר או בדבר אי-תלות של רואי חשבון שהם בעלי המניות בחברת רואי חשבון שהיא רואה החשבון המבקר.

          (ו)   בוצעה פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן במועד שבו נודע הדבר למועצה הארצית חלפו חמש שנים מהמועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.

          (ז)   נודע למועצה הארצית כי קיימים יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תודיע לרואה החשבון המבקר בלא דיחוי כי עליו לפעול להפסקת יחסי התלות לאלתר; לא פסקו יחסי התלות, תכנס המועצה הארצית בתוך זמן סביר ישיבה מיוחדת, שבה תחליט על סיום כהונתו של רואה החשבון המבקר.

          (ח)  רואה החשבון המבקר רשאי לעיין, בכל עת, במסמכי הלשכה הדרושים לו לשם מילוי תפקידו, ולקבל הסברים לגביהם.

          (ט)  רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי שבה דנים בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולת ביקורת, או בישיבת המועצה הארצית המתכנסת לפי סעיף קטן (יב); המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו לרואה החשבון המבקר על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

          (י)   רואה החשבון המבקר חייב, לפי דרישת המועצה הארצית או שר המשפטים, למסור להם, על אף האמור בכל דין, ידיעות על ענייני הלשכה, לערוך בלשכה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה.

          (יא) נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הלשכה, ידווח על כך, בלא דיחוי, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית; מצא רואה החשבון המבקר כי הליקויים המהותיים לא תוקנו בתוך שנה, ידווח על כך לשר המשפטים.

          (יב) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (יא), יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

          (יג)  רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הלשכה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 670 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ד

יועץ משפטי

19ה.  (א)  ללשכה יהיה יועץ משפטי שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.

          (ב)  היועץ המשפטי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

          (ג)   המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי היועץ המשפטי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

          (ד)  לא יכהן כיועץ משפטי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, "בעל עניין" – כפי שייקבע בכללים.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 671 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ה

19ו. (א) ללשכה יהיה מבקר פנימי, שיהיה עובד הלשכה ותמנה המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.

(ב) לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, "בעל עניין" – כפי שייקבע בכללים.

(ג) המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ד) המבקר הפנימי יהיה כפוף ארגונית למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.

(ה) המבקר הפנימי יגיש דוח על ממצאיו, ובכלל זה דוח שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.

(ו) המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי סעיף 10א(א)(4); ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.

(ז) המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת כאמור בסעיף קטן (ו), להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על המשימות הקבועות בתכנית העבודה.

(ח) לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.

(ט) הוראות חוק הביקורת הפנימית יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.

(י) המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.

(יא) המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(יב) (1) המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה;

(2) מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשם המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.

מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 672 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ו

סייג למינוי ולמתן שירות

19ז.   (א)  לא ימונה למנהל הכללי, לרואה חשבון מבקר, ליועץ משפטי או למבקר פנימי (בחוק זה – בעל תפקיד), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כבעל תפקיד, לפי העניין, ולא תלויים ועומדים נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, לפי העניין.

          (ב)  לא תמונה חברה או שותפות לרואה חשבון מבקר או ליועץ המשפטי של הלשכה אם מתקיים בבעל מניה או בשותף האמור בסעיף קטן (א).

מיום 18.6.2019 לעניין מנכ"ל

מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית לעניין מבקר פנימי

מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין

מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ז

הפסקת כהונה בשל הרשעה

19ח.  על אף האמור בסעיפים 19א(ג), 19ד(ג), 19ה(ג) ו-19ו(ח), בעל תפקיד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 19ז, ולעניין חברה או שותפות – גם אם הורשע בעל מניה או שותף בעבירה כאמור.

מיום 18.6.2019 לעניין מנכ"ל

מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית לעניין מבקר פנימי

מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין

מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ח

השעיה מכהונה

19ט.  הוגשו נגד בעל תפקיד, ולעניין חברה או שותפות – גם נגד בעל מניה או שותף, כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור בסעיף 19ז(א), יושעה בעל התפקיד מתפקידו עד למתן פסק דין בעניינו.

מיום 18.6.2019 לעניין מנכ"ל

מתום תקופת כהונתה של המבקרת הפנימית לעניין מבקר פנימי

מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין

מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19ט

19י. התקיימו ברואה חשבון או בעורך דין שמועסק על ידי חברה או שותפות הוראות סעיף 19ז(א), ויש לו השפעה של ממש על השירות שהחברה או השותפות אמורים לתת ללשכה כרואה חשבון מבקר או כיועץ המשפטי שלה, לא ייתן אותו אדם כל שירות במסגרת פעילותה של החברה או השותפות כרואה החשבון המבקר או כיועץ המשפטי של הלשכה, ויחולו עליו הוראות גם סעיפים 19ח ו-19ט, בשינויים המחויבים.

מתום תקופת כהונתו של רואה חשבון מבקר לאותו עניין

מתום תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לאותו עניין

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

הוספת סעיף 19י

פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו

ייחוד פעולות המקצוע

20.  הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

(1)  ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;

(2)  ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –

משרד ההוצאה לפועל;

לשכת רישום הקרקעות;

הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952;

רשם החברות;

רשם השותפויות;

רשם האגודות השיתופיות;

רשם הפטנטים והמדגמים;

הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017;

רשם סימני המסחר;

פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;

המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949;

מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט-1949.

(3)  עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4)  ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

מיום 7.8.2018

תיקון מס' 40

ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1199 (ה"ח 928)

רשם הפטנטים והמדגמים;

הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017;

שמירת הוראות

21.  הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:

(1)  סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;

(2)  ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;

(3)  ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה;

(4)  סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;

(5)  זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;

(6)  ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;

(7)  חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;

(8)  ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)

הוספת פסקה 21(8)

זכות ייצוג על ידי עורך דין

22.  אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים צבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.

סניגור חוץ במקרים מיוחדים

23.  אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה, לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)

23. אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה, לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י–1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י–1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.

פרק רביעי: הכשרה למקצוע

הוראה כללית

24.  אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:

(1)   הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;

(2)   עבר תקופת התמחות;

(3)   עמד בבחינות הלשכה;

          הכל לפי המפורט בפרק זה.

השכלה משפטית גבוהה

25.  אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף 24:

(1)  בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)

(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכר שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;

(2)  בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12

(2) בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;

(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);

מיום 19.3.1998

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 176

הוספת פסקה 25(2א)

(3)  מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145

החלפת פסקה 25(3)

הנוסח הקודם:

(3) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין לפחות שנתיים.

(4)  (נמחקה).

מיום 4.4.1990

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 119

הוספת פסקה 25(4)

 

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)

החלפת פסקה 25(4)

הנוסח הקודם:

(4) מי שסיים לימודיו במוסד שהוכר לענין זה על-ידי לשכת עורכי-הדין או על-ידי מוסד להשכלה גבוהה המקיים במשך חמש שנים לפחות פקולטה למשפטים, ובלבד שמשך הלימודים במוסד שהוכר כאמור לא היה קצר משלוש שנים, ואותו מוסד קבע אמות מידה לקבלת תלמידים.

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

מחיקת פסקה 25(4)

הנוסח הקודם:

(4) מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.

25א.  (בוטל).

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)

הוספת סעיף 25א

 

מיום הבחירות הבאות למוסדות הלשכה

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

(5) שני חברים של לשכת עורכי הדין שיקבע הועד המרכזי של הלשכה שתקבע המועצה הארצית;

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

ביטול סעיף 25א

הנוסח הקודם:

הועדה להכרה במכללה חוץ-תקציבית למשפטים

25א. (א) שר המשפטים ימנה ועדה של אחד עשר חברים (להלן – הועדה להכרה) לשם הכרה במכללה חוץ-תקציבית למשפטים (בסעיף זה ובסעיפים 25ב עד 25ה – מכללה למשפטים); וימנה לה יושב ראש כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) אלה חברי הועדה:

(1) שני חברים שימנה שר המשפטים, שאחד מהם יהיה היושב ראש, והם ייקבעו מבין – היועץ המשפטי לממשלה, המנהל הכללי של משרד המשפטים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה;

(2) שני פרופסורים למשפטים מתוך רשימה שיגישו הדיקנים של הפקולטות למשפטים;

(3) שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון;

(4) חבר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות שימנה שר החינוך והתרבות;

(5) שני חברים של לשכת עורכי הדין שיקבע הועד המרכזי של הלשכה;

(6) רואה חשבון שתקבע לשכת רואי חשבון בישראל;

(7) כלכלן שיקבע נגיד בנק ישראל;

(8) חבר שיקבע מרכז השלטון המקומי בישראל.

(ג) לא נקבע אחד מהאמורים בסעיף קטן (ב) לועדה, תוך שלושה חדשים מתחילתו של סעיף זה או מיום פקיעת תוקפו של המינוי, יקבע שר המשפטים את החבר, כאמור בסעיף קטן (ב), במקום אותו גוף.

(ד) תקופת כהונתה של הועדה להכרה תהיה חמש שנים.

(ה) נתפנה מקומו של חבר הועדה או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ימונה חבר אחר במקומו לתקופת הכהונה של אותה ועדה.

(ו) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על-פיו.

25ב.  (בוטל).

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)

הוספת סעיף 25ב

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

ביטול סעיף 25ב

הנוסח הקודם:

הכרה במכללה למשפטים

25ב. (א) הועדה להכרה רשאית להכיר במכללה למשפטים לענין סעיף 25(4), ובלבד שנתקיימו בה כל אלה:

(1) משך הלימודים אינו קצר משלוש שנים;

(2) נקבעו אמות מידה לקבלת תלמידים;

(3) היקף הלימודים דומה לנהוג בפקולטה למשפטים של מוסד להשכלה גבוהה;

(4) המכללה תקיים, שלא ממקורות של תקציב המדינה, קרן מילגות או תעניק בפועל מילגות, לסיוע לתלמידים הזקוקים לכך, לתשלום שכר הלימוד; הסיוע יינתן ל-20% לפחות מן התלמידים בשיעור של 25% לפחות משכר הלימוד המקובל במכללה.

(ב) ביטול הכרה שניתנה למכללה למשפטים, לרבות מפאת שהפרה או שחדל להתקיים בה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ייעשה בידי הועדה להכרה על-פי ההליכים והכללים לביטול הכרה במוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בשינויים המחוייבים, ובלבד שלא תהיה הגבלה של חופש הדעה והמצפון.

25ג.   (בוטל).

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)

הוספת סעיף 25ג

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

ביטול סעיף 25ג

הנוסח הקודם:

הכרה במכללה למשפטים כמוסד מוכר להשכלה גבוהה

25ג. (א) מכללה למשפטים שהוכרה לענין סעיף 25, רשאית להגיש בקשה להכרה כמוסד מוכר על-פי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

(ב) ניתנה הכרה למכללה למשפטים לענין סעיף 25, ולצורך הכרתה כמוסד מוכר כאמור בסעיף קטן (א), היא שינתה את צורת התאגדותה, או התמזגה עם תאגיד אחר, בין קיים ובין חדש, רואים את ההכרה שניתנה לה כמכללה למשפטים לענין סעיף 25, כאילו ניתנה להתאגדות החדשה, ובלבד שלא היה כרוך בשינוי זה כל דבר אחר שיכול היה להשפיע על הכרה זו.

25ד.  (בוטל).

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)

הוספת סעיף 25ד

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

ביטול סעיף 25ד

הנוסח הקודם:

דין מוסד שהוכר לפני תחילת סעיף 25ב

25ד. (א) מוסד שהוכר לעניין סעיף 25 לפני תחילתו של סעיף 25ב, בין באורח זמני ובין דרך קבע, דינה של ההכרה בו יהא לכל דבר וענין, עד תום ארבע שנים מתחילתו של סעיף 25ב, כדין הכרה בלתי מסוייגת במכללה למשפטים; ביטול ההכרה במוסד כאמור יהיה בידי הועדה להכרה על-פי הוראות סעיף 25ב(ב).

(ב) מוסד כאמור בסעיף קטן (א), שלא קיבל הכרה בידי הועדה להכרה על-פי האמור בסעיף 25ב עד תום ארבע השנים האמורות, יפקע תקפה של ההכרה שניתנה לו; ואולם ימשיכו לראות בו מוסד שהוכר כאמור, לגבי מי שהחל את לימודיו במוסד לפני שפקע תקפה של ההכרה.

25ה.  (בוטל).

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)

הוספת סעיף 25ה

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

ביטול סעיף 25ה

הנוסח הקודם:

דין תלמידי מכללה למשפטים

25ה. דינם של תלמידי מכללה למשפטים אצל רשויות המדינה ומוסדות ציבוריים, יהיה כדין תלמידים במוסד מוכר להשכלה גבוהה.

תנאים לרישום מתמחה

26.  אלה רשאים להירשם כמתמחים:

(1)[2] מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר. בפסקה זו, "פקולטה" – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);

(2)  בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;

(3)  מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;

(4)  (נמחקה).

מיום 21.3.1963

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ג מס' 391 מיום 21.3.1963 עמ' 66 (ה"ח 554)

(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה.

 

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)

החלפת סעיף 26

הנוסח הקודם:

26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:

(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה.

(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) ומי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3)- לאחר שהוכיחו ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמדו בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטרו מהן בהתאם לתקנות.

 

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)

26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:

(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה או אישור שהוא זכאי לעבור לשנת לימודיו האחרונה ועמד בכל הבחינות של שנות לימודיו הקודמות;

(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר.

(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;

(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית.

 

מיום 4.4.1990

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 119 (ה"ח 1983)

הוספת פסקה 26(4)

 

מיום 20.6.1991

תיקון מס' 18

ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 173 (ה"ח 2043)

26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:

(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר. בפסקה זו, "פקולטה"- לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1).

(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;

(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;

(4) מי שקיבל במוסד במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במוסד במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.

 

מיום 19.3.1998

תיקון מס' 25

ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 176 (ה"ח 2667)

(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

מחיקת פסקה 26(4)

הנוסח הקודם:

(4) מי שקיבל במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.

תנאים חריגים לרישום מתמחה

26א.  על אף האמור בסעיף 26 רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 272 (ה"ח 2200)

הוספת סעיף 26א

סירוב הלשכה  לרשום מתמחה

27.  הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

27. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.

28.  (בוטל).

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

ביטול סעיף 28

הנוסח הקודם:

ערעור

28. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב, והמועמד רשאי לערער על סירובה לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה המנומקת.

מאמנים

29.  (א)  ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:

(1)   שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;

(1א) שופט של בית דין לעבודה;

(2)   שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3)   שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3א) רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;

(4)   חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;

(5)   חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.

          (ב)  מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)

הוספת פסקה 29(1א)

 

מיום 25.11.1976

תיקון מס' 10

ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 7 (ה"ח 1222)

הוספת פסקה 29(2א)

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 21

ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 272 (ה"ח 2201)

29. (א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:

(1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;

(2) שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;

(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.

(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 273 (ה"ח 2200)

(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.

 

מיום 17.2.2011

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 353 (ה"ח 529)

הוספת פסקה 29(א)(3א)

ביטול אישור

30.  הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לו לפי סעיף 29(א)(4) וכן לפסול אותו מלקבל אישור חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים מיום ביטול האישור כאמור אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)  הלשכה נוכחה, על פי תלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי סעיף 41ב, ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;

(2)  החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)

החלפת סעיף 30

הנוסח הקודם:

ביטול אישור

30. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לפי סעיף 29(4) אם הורשע החבר על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שהוא אינו ראוי לשמש מאמן.

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לפי סעיף 29(4) שניתן לו לפי סעיף 29(א)(4) וכן לפסול אותו מלקבל אישור חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים מיום ביטול האישור כאמור אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הלשכה נוכחה, על פי קובלנה של ועד מחוזי תלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי סעיף 41ב, ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;

31.  (בוטל).

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

ערעור

31. על סירוב למתן אישור לפי סעיף 29(4) ועל ביטול אישור לפי סעיף 30 רשאי חבר הלשכה לערער לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת הודעת הסירוב או הודעת הביטול.

מספר המתמחים

32.  מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.

העסקת המתמחים

33.  לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.

המשך התמחות  אצל מאמן אחר

34.  מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.

תקופת ההתמחות

35.  (א)  תקופת ההתמחות תהיה 18 חודשים.

          (ב)  מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.

          (ג)   (בוטל).

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)

החלפת סעיף 35

הנוסח הקודם:

35. תקופת ההתמחות תהיה שתי שנים, מהם לפחות ששה חודשים במשרד עורך דין פרטי.

 

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)

35. (א) תקופת ההתמחות תהיה שתי שנים.

(א) תקופת ההתמחות תהיה 18 חודשים.

(ב) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים — רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.

(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי או בלשכה של פרקליטות המדנה  או פרקליטות מחוז.

(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי, בלשכה של פרקליטות המדינה או של פרקליטות מחוז, או בלשכת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, או במשרד חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שעיקר עיסוקו בייצוג לפני בתי המשפט וששר המשפטים אישרו לענין זה.

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 22

ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 273 (ה"ח 2200)

(א) תקופת ההתמחות תהיה 18 שנים-עשר חודשים.

 

מיום 2.8.1994

תיקון מס' 23

ס"ח תשנ"ד מס' 1482 מיום 5.9.1994 עמ' 364 (ה"ח 2302)

ביטול סעיף 35(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי, בלשכה של פרקליטות המדינה או של פרקליטות מחוז, או בלשכת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, או במשרד חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שעיקר עיסוקו בייצוג לפני בתי המשפט וששר המשפטים אישרו לענין זה.

 

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

(א) תקופת ההתמחות תהיה שנים-עשר חודשים 18 חודשים.

36.  (בוטל).

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)

ביטול סעיף 36

הנוסח הקודם:

קיצור תקופת ההתמחות

36. הלשכה רשאית להפחית תקופת התמחותו של אדם ששימש עורך דין בחוץ-לארץ, ובלבד שתקופת ההתמחות לא תפחת מששה חדשים.

ייצוג שולחי המאמן

37.  בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.

בחינות בדיני ישראל

37א.  מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)

הוספת סעיף 37א

בחינות התמחות

38.  (א)  בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה פטור מבחינה זו.

          (ב)  מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

מיום 21.3.1963

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ג מס' 391 מיום 21.3.1963 עמ' 66 (ה"ח 554)

38. בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים. ואולם מי שנרשם כמתמחה על פי אישור כאמור בסיפה לסעיף 26(1), לא ייבחן בבחינות אלה אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור כאמור ברישה לסעיף 26(1).

 

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)

החלפת סעיף 38

הנוסח הקודם:

38. בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים. ואולם מי שנרשם כמתמחה על פי אישור כאמור בסיפה לסעיף 26(1), לא ייבחן בבחינות אלה אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור כאמור ברישה לסעיף 26(1).

 

מיום 7.8.1985

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)

(ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה או על פי אישור  שהוא זכאי לעבור לשנת לימודיו האחרונה ועמד בכל הבחינות של שנות לימודיו הקודמות, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא את דרישת הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

 

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

(א) בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה פטור מבחינה זו.

תכנית הבחינות וסדריהן

39.  תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן לרבות ערר על תוצאות הבחינות ייקבעו  בתקנות.

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)

החלפת סעיף 39

הנוסח הקודם:

39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2) ו-38 וסדריהן ייקבעו בתקנות.

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א ו-38 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן ייקבעו בתקנות.

 

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן לרבות ערר על תוצאות הבחינות ייקבעו  בתקנות.

 

 

 

ועדה בוחנת

40.    (א)  הבחינות לפי סעיף 38 יהיו, אם הן נערכות בעל-פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.

          (ב)  הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:

(1)   שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(2)   ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;

(3)   שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.

          (ג)   מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

          (ד)  שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).

          (ה)  חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.

          (ו)   לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

מיום 31.3.2016

תיקון מס' 38

ס"ח תשע"ו מס' 2542 מיום 31.3.2016 עמ' 673 (ה"ח 937)

40. (א) הבחינות לפי סעיף 38 יהיו, אם הן נערכות בעל-פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.

(ב) הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:

(1) שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(2) ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;

(3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.

(ג) מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

(ד) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).

(ה) חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.

(ו) לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

משמעת מקצועית של מועמדים

41.  בתקופת התמחותו ועד להכרעה סופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות – גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 62 עד 74.

דין מתמחה כדין עובד

41א.  (א)  דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו שדל המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.

          (ב)  שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

מיום 5.8.1971

תיקון מס' 7

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)

הוספת סעיף 41א

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 37

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו שדל המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעבידו כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.

נציב הפיקוח על ההתמחות

41ב.  (א)  שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ימנה שופט בדימוס או עורך דין שכשיר להיות שופט מחוזי לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה – הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה לפי חוק זה.

          (ב)  הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.

          (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור; בסעיף זה, "שופט" – שופט או רשם כאמור בסעיף 29(א)(1) עד (3א).

          (ד)  לשם מילוי תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.

          (ה)  לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח על לבירור התלונה, לפי העניין.

          (ו)   מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן רשאי הוא להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ולא תעלה על 18 חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.

          (ז)   הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ו).

          (ח)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי סעיף 30 או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי סעיף 63 או לפי כל דין.

          (ט)  תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

          (י)   שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.

          (יא) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.

מיום 7.8.2017

תיקון מס' 39

ס"ח תשע"ז מס' 2657 מיום 7.8.2017 עמ' 1115 (ה"ח 1107)

הוספת סעיף 41ב

פרק חמישי: חברות בלשכה

הוראה כללית

42.  אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.

מיום 15.1.2002

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)

42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ומלאו לו 23 שנים ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.

פרסום מוקדם והתנגדויות

43.  שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

43. שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.

סירוב הלשכה לקבל חבר

44.    (א)  הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –

(1)   אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;

(2)   אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;

(3)   (נמחקה).

          (ב)  החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

מיום 15.7.2002

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)

מחיקת פסקה 44(3)

(3) אם המועמד עוסק באחד העיסוקים האסורים על עורך דין לפי סעיף 60.

 

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

(א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –

(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;

(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;

(3) (נמחקה).

(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

45.  (בוטל).

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

ביטול סעיף 45

הנוסח הקודם:

ערור

45. החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב, והמועמד רשאי לערער על סירובה לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה המנומקת.

רישום בפנקס, תעודה ועיסוק במקצוע

46.  החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.

ביטול חברות

47.  בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

47. בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 45 70.

פקיעת חברות

48.  חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)   הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;

(2)   חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה; על החלטה זו של הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;

(3)   הוכרז פושט רגל;

(4)   נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.

השעיית חברות

49.  חברותו של חבר הלשכה תושעה –

(1)   אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה.

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)

(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לדאוג לעניניו לשמש כעורך דין- כל עוד לא בוטלה ההחלטה; על החלטת הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;

 

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 31

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)

(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין- כל עוד לא בוטלה ההחלטה; על החלטת הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;

(2)   אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.

שמירת מרות וזכויות

50.  מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134

50. מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת או הושעתה, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות או השעייתה; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.

חבר הלשכה שהושעה

50א.  הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב, ככל שאין בסעיפים 59ד ו-97 הוראות מיוחדות לענינו.

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)

הוספת סעיף 50א

חידוש חברות

51.  מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.

סייג לחידוש חברות

52.  על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.

הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים, כדיינים או כרשמים

52א.  (א)  חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין זה, "שופט" –

 

 

(1)   שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(2)   שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל;

(3)   שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

          (ב)  חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" –

(1)   רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(2)   רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;

(3)   רשם לפי סעיף 2(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

          (ג)   הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

          (ד)  חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

          (ה)  בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

מיום 7.12.1961

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 15 (ה"ח 482)

הוספת סעיף 52א

 

מיום 17.2.2011

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 353 (ה"ח 529)

הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים או כדיינים כשופטים, כדיינים או כרשמים

52א. (א) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין זה, "שופט" –

(1) שופט כמשמעותו בחוק השופטים, תשי"ג-1953 כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל;

(3) שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" –

(1) רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(2) רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;

(3) רשם לפי סעיף 2(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ה) בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

חברות מוגבלת

52ב.  חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין – אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף 60 בשינויים אלה:

(1)   לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;

(2)   לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;

(3)   אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.

מיום 16.8.1963

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)

הוספת סעיף 52ב

 

מיום 17.3.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)

52ב. חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין - אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה - רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראות סעיף 60 בשינויים אלה:

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)

(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;

פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעתי

שמירת כבוד המקצוע

53.  עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.

סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים

53א.  עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים, בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים, הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.

מיום כאמור בסעיף 13(ב) לתיקון מס' 24

תיקון מס' 24

ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 192 (ה"ח 2368)

הוספת סעיף 53א

 

מיום 21.3.2004

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 327 (ה"ח 3150)

סייג לייצוג  סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים

 

מיום 6.7.2011

תיקון מס' 36

ס"ח תשע"א מס' 2299 מיום 6.6.2011 עמ' 933 (ה"ח 540)

53א. עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים או בועדה למינוי חברי בית דין דתי בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי או בבית דין לעבודה בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים, הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.

סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט

53ב.  (א)  התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:

(1)   השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2)   לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.

          (ב)  לענין סעיף זה –

          "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;

          "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

          "בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

          "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;

          "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

מיום 20.4.2004

תיקון מס' 30

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 327 (ה"ח 3150)

הוספת סעיף 53ב

החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט

54.  במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.

הסדרת פרסומת

55.  (א)  עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

          (ב)  בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.

מיום 28.11.2000

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ס מס' 1738 מיום 28.5.2000 עמ' 182 (ה"ח 2725)

החלפת סעיף 55

הנוסח הקודם:

איסור פרסומת

56. עורך דין לא יעשה לעצמו פרסומת כעוסק במקצוע עריכת דין; המקרים והצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו יפורטו בכללים.

איסור שידול לשם השגת עבודה

56.  לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.

שימוש בתארים

57.  עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר "עורך דין" או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.

איסור שותפות

58.  עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.

מיום 22.12.1967

תיקון מס' 5

ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)

58. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו - אם ברוטו ואם נטו - בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ויתומיו הקטינים של כל אחד מאלה:

(1) שותפו, או שותפו שפרש, שנפטרו בעודם חברי הלשכה;

(2) עורך דין שאת עסקו רכש.

 

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

58. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו - אם ברוטו ואם נטו - בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ויתומיו הקטינים של כל אחד מאלה:

(1) שותפו, או שותפו שפרש, שנפטרו בעודם חברי הלשכה;

(2) עורך דין שאת עסקו רכש.

אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה ושל עורך דין שממנו רכש את עסקו.

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

58. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.

איסור העסקה

59.  עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה - בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין, או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, "מרשם" – כהגדרתו בסעיף 98א.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

59. עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה - בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין, או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, "מרשם" – כהגדרתו בסעיף 98א.

סייגים לעיסוק בחברת עורכי דין

59א.  (א)  עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:

 

(1)   החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;

(2)   מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(3)   כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

          (ב)  לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59א

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

(א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:

(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריה אחריות בעלי המניות בה;

(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

שם החברה

59ב.  שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של חברי החברה.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ב

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

59ב. שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין.

 

 

הגבלת שיתוף בהכנסות

59ג.   (א)  חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.

          (ב)  נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ג

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

(א) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או של עורך דין או בעודו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.

איסור השתתפות למי שהושעה

59ד.  (א)  חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.

          (ב)  חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ד

אחריות החברה בנזיקין

59ה.  לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ה

שמירת אחריות ודינים

59ו.   (א)  אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע -

(1)   מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;

(2)   מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.

          (ב)  עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

מיום 10.8.1978

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)

הוספת סעיף 59ו

עיסוק אחר

60.  (א)  עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול היווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.

          (ב)  בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).

מיום 15.7.2002

תיקון מס' 28

ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)

החלפת סעיף 60

הנוסח הקודם:

עיסוקים אסורים

60. עורך דין לא יעסוק-

(1) בראיית חשבון;

(2) בעסקי מסחר כל שהם אלא במידה שהדבר הותר בכללים;

(3) בעיסוק אחר שנקבע בכללים כעיסוק שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

חוות דעת מקדימה

60א.  (א)  ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.

          (ב)  ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.

          (ג)   חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.

מיום 3.1.2010

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)

הוספת סעיף 60א

עבירות משמעת

61.  אלה עבירות משמעת:

(1)   הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;

(2)   הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3)   כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 33

ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)

(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

שיפוט בתי הדין המשמעתיים

62.  על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, יתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.

62א.  (בוטל).

מיום 13.2.1992

תיקון מס' 19

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 72 (ה"ח 2043)

הוספת סעיף 62א

 

מיום 17.2.2011

תיקון מס' 35

ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 354 (ה"ח 529)

ביטול סעיף 62א

הנוסח הקודם:

אי תחולה על רשם

62א. חוק זה לא יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עורך דין שהוא רשם של בית משפט או של בית דין, שלגביהן הוא נתון לשיפוט משמעתי לפי סעיף 105א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, או לפי סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

הזכות להגיש  קובלנה

63.  ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן - קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי פרק זה.

מיום 3.1.2010

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)

63. הועד המרכזי, ועד מחוזי ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן - קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי פרק זה.

שיפוט מקומי

64.  (א)  הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר.

          (ב)  יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.

          (ג)   היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש קובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.

מיום 17.6.2000

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 136 (ה"ח 2835)

החלפת סעיף 64

הנוסח הקודם:

64. הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבתחומו נמצא מקום עבודתו הראשי של עורך הדין הנאשם; אולם יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר.

 

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)

הוספת סעיף קטן 64(ג)

אי תלות

64א.  במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרותו של הדין.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)

הוספת סעיף 64א

 

סדרי הדין

65.  סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים.

פומביות הדיון

65א.  (א)  בית דין משמעתי ידון בפומבי.

          (ב)  בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:

(1)   לשם שמירה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;

(2)   לשם הגנה על המוסר;

(3)   לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין(, וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;

(4)   לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(5)   לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין;

(6)   הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;

(7)   הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;

(8)   הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;

(9)   הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.

          (ג)   החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.

          (ד)  המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.

          (ה)  על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו-(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.

          (ו)   החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.

          (ז)   על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו-71.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 32

ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 599 (ה"ח 388)

הוספת סעיף 65א

סמכויות עזר

66.  (א)  סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1969, יחולו בשינויים המחוייבים בבית הדין המשמעתי כאילו היה ועדת חקירה; אולם –

(1)   דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לפי סעיף 27(ב) האמור ישולמו מקופת הלשכה;

(2)   הקנסות שיטיל בית הדין המשמעתי לפי סעיף 11 האמור, יכול שיהיו בסכום שלא יעלה על 300 שקלים; הקנסות ישולמו לקופת הלשכה.

          (ב)  מי שלא התייצב בפני בית הדין המשמעתי אף על פי שהוזמן כדין, ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת, רשאי בית הדין, בנוסף לכל אמצעי אחר שינקוט על פי סעיף זה, לחייבו בתשלום ההוצאות בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי-התייצבותו או כפיית התייצבותו.*

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 110 (ה"ח 1393)

החלפת סעיף 66

הנוסח הקודם:

סמכויות עזר של בית הדין המשמעתי

66. בית דין משמעתי, בדונו בעבירת משמעת, יהיה מוסמך-

(1) להשיג כל עדות, בין בכתב ובין בעל פה, ולחקור עדים;

(2) לדרוש מכל אדם המוסר עדות, בין בכתב ובין בעל פה, למסור עדותו בשבועה או בהן צדק כפי שאפשר היה לדרוש זאת ממנו אילו העיד בבית משפט;

(3) להזמין כל אדם הנמצא בישראל להתייצב לפני בית הדין ולהעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, פרט לאותם המקרים שמן הדין לפטרו מכך;

(4) לפסוק לאדם שהתייצב לפני בית הדין כל סכום סביר שהוציא, לדעת בית הדין, עקב התייצבותו;

(5) לתת צו הכופה אדם שלא להתייצב לאחר שהוזמן לכך, ולא הצטדק להנחת דעתו של בית הדין, להתייצב לפני בית הדין ולשלם את ההוצאות שנגרמו על ידי סירובו לציית להזמנה או על ידי הבאתו בכפיה;

(6) לקנוס בסכום שלא יעלה על 75 לירות אדם שהוזמן ולא התייצב או סירב להעיד או להגיש מסמך, ולא הצטדק להנחת דעתו של בית הדין;

ראיות

67.  בית דין משמעתי רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט.

העברת תיקים ומסמכים

67א.  ציווה בית משפט או מי שנתונה בידיו סמכות שפיטה לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: השפיטה, על יושב ראש בית דין משמעתי להמציא תיק בית הדין או כל מסמך המצוי בו, ימציאם היושב ראש בצירוף הודעה בדבר סודיות הדיון.

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)

הוספת סעיף 67א

ענשים

68.  אלה הענשים שבית דין משמעתי מוסמך להטיל על נאשם שהורשע בשל עבירת משמעת:

(1)  אזהרה;

(2)  נזיפה;

(3)  קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;

(4)  השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים;

(5)  הוצאה מן הלשכה.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 110 (ה"ח 1393)

(3) קנס בסכום שלא יעלה על 2000 שקלים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;

(3)(4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;

(4)(5) הוצאה מן הלשכה.

 

מיום 5.3.1987

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)

(3) קנס בסכום שלא יעלה על 2000 שקלים 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;

(4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש עשר שנים;

השעיה על תנאי

68א.  (א)  הטיל בית דין משמעתי עונש השעיה, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.