Nevo.co.il

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט-1969

משפט פרטי וכלכלה – תעשיה – עידוד התעשיה (מסים)

מסים – עידוד התעשיה

תוכן ענינים

פרק א': הגדרות

Go

3

סעיף 1

הגדרות

Go

3

פרק ב': הפחתה

Go

4

סעיף 2

זכות לניכוי פחת והפחתה לנכסים מסויימים

Go

4

סעיף 4

סייג לניכוי

Go

4

פרק ב'1: ניכויים מיוחדים

Go

4

סעיף 5ב

ניכוי הוצאות הנפקה

Go

4

פרק ג': ניכוי נוסף

Go

4

פרק ד': ניכוי הפרשי הצמדה

Go

5

פרק ה': מס הכנסה של חברה תעשייתית

Go

5

פרק ו': דו"חות מאוחדים

Go

5

סעיף 22

הגדרות

Go

5

סעיף 23

זכות להגשת דו"ח מאוחד

Go

5

סעיף 24

שומה לפי דו"ח מאוחד

Go

5

סעיף 25

אי שינוי שיטה

Go

6

סעיף 26

קביעת כללים

Go

6

סעיף 27

הפסדים מלפני הגשת דו"ח מאוחד

Go

6

פרק ז' : מיזוג חברות

Go

6

סעיף 42

ביטול הטבות

Go

6

סעיף 43

ערעור

Go

7

פרק ח': כללי

Go

7

סעיף 46

ערר

Go

7

סעיף 47

ועדת ערר

Go

7

סעיף 48

תחולת הוראות הפקודה

Go

7

סעיף 49

תחולת החוק על הובלה ימית ואווירית ובתי מלון

Go

7

סעיף 50

תחולה על מפעלים בבעלות אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית

Go

8

סעיף 51

תחולה לגבי אגודות שיתופיות

Go

8

סעיף 52

תקנות

Go

8

סעיף 53

שינוי התוספת ושינוי שיעורים

Go

8

תוספת

Go

8


חוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט-1969*

פרק א': הגדרות

הגדרות

1.    בחוק זה –

(1)  תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), זולת אם יש בחוק הוראה מפורשת אחרת.

(2)  "חברה תעשייתית" – חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל שלפחות 90% מהכנסותיה, בשנת מס, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם ממפעל תעשייתי שבבעלותה הנמצא בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;

מיום 1.8.2013

תיקון מס' 13

ס"ח תשע"ג מס' 2405 מיום 5.8.2013 עמ' 171 (ה"ח 768)

(2) "חברה תעשייתית" – חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל שלפחות 90% מהכנסותיה, בשנת מס, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם ממפעל תעשייתי שבבעלותה הנמצא בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;

"מפעל תעשייתי" – מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית; לענין זה יראו, בין היתר, את הפעילויות המפורטות בתוספת כפעילויות שאינן ייצוריות;

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 164 (ה"ח 1335)

החלפת הגדרת "מפעל תעשייתי"

הנוסח הקודם:

"מפעל תעשייתי" – מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית, אשר בשנת מס סך כל הסכום שהיא משלמת בו כהכנסת עבודה עבור פעילות לא-ייצורית, כמפורש בתוספת, בצירוף סכום הפחת, בשל הנכסים המשמשים לפעילות כאמור, אינו עולה על 25% מסך כל הכנסת העבודה שהיא משלמת במפעל בצירוף סכום הפחת בשל נכסי המפעל; לענין זה פחת – מכסת הפחת לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941;

"נכס עסקי" – (נמחקה);

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

מחיקת הגדרת "נכס עסקי"

הנוסח הקודם:

"נכס עסקי" – מכונות או ציוד של חברה תעשייתית המשמשים את המפעל התעשייתי שבבעלותה, למעט רכב, שאינו רכב עבודה כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולמעט ריהוט משרדי וציוד משרדי;

"מפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד" –

(1)   מפעלים תעשייתיים, המשתייכים לענף כלכלי אחד, או

(2)   קבוצה של מפעלים אשר בכל אחד מהם נתמלאה לפחות אחת מאלה:

(א)   75% לפחות מפדיונו הוא ממוצריו המשמשים חומר גלם או מוצר ביניים למוצריו של מפעל אחר מתוך הקבוצה;

(ב)   כחומר גלם או מוצר ביניים למוצריו משמשים מוצרים של מפעל אחר מתוך הקבוצה, שמהם מפיק אותו מפעל אחר 75% לפחות מפדיונו;

"בעל שליטה" – כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה.

פרק ב': הפחתה

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

פרק ב': פחת והפחתה הפחתה

זכות לניכוי פחת והפחתה לנכסים מסויימים

2.    (א)  (בוטל).

           (ב)  חברה תעשייתית שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת המס 1968 או לאחריה, רכשה בתום לב פטנט, או זכות לניצול פטנט או ידע, המשמשים לפיתוחו או לקידומו של המפעל, תהא זכאית להפחתה בשיעור של %½12 מן המחיר המקורי שלהם במשך שמונה שנים, משנת המס שבה החלה להשתמש בהם.

מיום 20.7.1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

זכות לניכוי פחת והפחתה לנכסים מסויימים

(א) חברה תעשייתית חברה המפעילה כלי שיט או אווירונים, שחל עליה סעיף 49(1) או (2) שהוכיחה, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת 1968 או לאחריה, רכשה נכס עסקי חדש, תהא זכאית לניכוי פחת לגבי אותו נכס, בשיעורים הבאים:

משנת המס 1977

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 164 (ה"ח 1335)

(א) חברה המפעילה כלי שיט או אווירונים, שחל עליה סעיף 49(1) או (2) שהוכיחה, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת 1968 או לאחריה, רכשה נכס עסקי חדש, תהא זכאית לניכוי פחת לגבי אותו נכס, בשיעורים הבאים:

(1) (א) בעד כלי שיט וציודם מתוצרת ישראל – 50% מן המחיר המקורי שלהם בשנת מס פלונית ו-25% מהמחיר המקורי שלהם בשתי שנים נוספות;

(ב) בעד נכס אחר למעט מכולות מתוצרת ישראל – 40% מן המחיר המקורי של הנכס, בשנה הראשונה שבה השתמש המפעל התעשייתי בנכס, ו-20% מן המחיר המקורי של הנכס, בכל אחת משלוש השנים שלאחריה;

(2) (א) בעד כלי שיט וציודם מתוצרת חוץ – 50% מן המחיר המקורי שלהם בשנת מס פלונית ו-% 2/3 16 מן המחיר המקורי שלהם בשלוש שנות מס נוספות;

(ב) בעד נכס מתוצרת חוץ – 25% מן המחיר המקורי של הנכס בכל אחת משתי השנים הראשונות שבהן השתמש המפעל התעשייתי בנכס, ו-%½12 מן המחיר המקורי של הנכס בכל אחת מארבע השנים שלאחריהן.

(3) בעד מכולות – 50% מהמחיר המקורי שלהן בשתי שנות מס.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף קטן 2(א)

הנוסח הקודם:

(א) חברה המפעילה כלי שיט או אווירונים, שחל עליה סעיף 49 (1) או (2) שהוכיחה, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת 1968 או לאחריה, רכשה נכס עסקי חדש, תהא זכאית לניכוי פחת לגבי אותו נכס, בשיעורים הבאים:

(1) (א) בעד כלי שיט וציודם מתוצרת ישראל – 50% מן המחיר המקורי שלהם בשנת מס פלונית ו-25% מהמחיר המקורי שלהם בשתי שנים נוספות;

(ב) בעד נכס אחר למעט מכולות מתוצרת ישראל – 40% מן המחיר המקורי של הנכס, בשנה הראשונה שבה השתמש המפעל התעשייתי בנכס, ו-20% מן המחיר המקורי של הנכס, בכל אחת משלוש השנים שלאחריה;

(2) (א) בעד כלי שיט וציודם מתוצרת חוץ – 50% מן המחיר המקורי שלהם בשנת מס פלונית ו-% 2/3 16 מן המחיר המקורי שלהם בשלוש שנות מס נוספות;

(ב) בעד נכס מתוצרת חוץ – 25% מן המחיר המקורי של הנכס בכל אחת משתי השנים הראשונות שבהן השתמש המפעל התעשייתי בנכס, ו-% ½ 12 מן המחיר המקורי של הנכס בכל אחת מארבע השנים שלאחריהן.

(3) בעד מכולות – 50% מהמחיר המקורי שלהן בשתי שנות מס.

3.    (בוטל).

מיום 20.7.1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

(ב) חדלה חברה בשנת מס פלונית להיות חברה תעשייתית לפני שנוכה כל הפחת לפי סעיף 2(א), תחדל להיות זכאית לניכוי האמור, מאותה שנה, אולם תהא זכאית לנכות את יתרת הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, ולענין סעיף 23 לפקודה יראו את הפחת שנוכה לפי סעיף 2(א) כפחת שהותר לפי הפקודה.

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 164 (ה"ח 1335)

ביטול סעיף 3

הנוסח הקודם:

תנאים לניכוי הפחת

3. (א) בחרה חברה תעשייתית לגבי נכס מסויים, בניכוי פחת לפי סעיף 2(א), לא תהא זכאית, בשל אותו נכס לניכוי פחת לפי סעיף 21 לפקודה – לרבות הפחת לפי סעיפים 42 או 43 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 – ולניכוי לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי התחלתי בשל מבנים, מכונות וציוד חדשים), תשכ"ז-1967, ולא תהא זכאית עוד לחזור בה מבחירתה.

(ב) חדלה חברה בשנת מס פלונית להיות חברה תעשייתית לפני שנוכה כל הפחת לפי סעיף 2(א), תחדל להיות זכאית לניכוי האמור, מאותה שנה, אולם תהא זכאית לנכות את יתרת הפחת לפי סעיף 21 לפקודה.

סייג לניכוי

4.    סכומים הניתנים לניכוי כהוצאה לפי כל דין, לא יחולו עליהם הוראות פרק זה.

4א.     (בוטל).

מיום 20.7.1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

הוספת סעיף 4א

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 164 (ה"ח 1335)

4א. (א) חברה תעשייתית שהוכיחה, להנחת דעתו של פקיד שומה, כי בשנת המס 1975 או לאחריה רכשה נכס עסקי חדש, תהא זכאית לניכוי פחת לגבי אותו נכס בשיעור שנתי של 50%.

(ב) חברה להשכרת ציוד שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת המס 1976 או לאחריה רכשה נכס שאילו היה בבעלותה של חברה תעשייתית היה בגדר נכס עסקי חדש, והיא משכירה אותו לחברה תעשייתית, תהא זכאית לניכוי פחת לגבי אותו נכס בשיעור שנתי של 50% בשל התקופה שבה היה מושכר; לענין זה, חברה להשכרת ציוד – חברה תושבת ישראל אשר לפחות 70% מהכנסותיה בשנת המס הם מהשכרת ציוד כאמור לחברות תעשייתיות.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין על חברה להשכרת מכולות לגבי מכולות שבבעלותה שהיא משכירה לחברה שחל עליה סעיף 49 (1), לחברה תעשייתית או למפעל מאושר.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 4א

הנוסח הקודם:

פחת לנכסים שנרכשו משנת 1975

4א. (א) חברה תעשייתית שהוכיחה, להנחת דעתו של פקיד שומה, כי בשנת המס 1975 או לאחריה רכשה נכס עסקי חדש, תהא זכאית לניכוי פחת לגבי אותו נכס בשיעור שנתי של 50%.

(ב) חברה להשכרת ציוד שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת המס 1976 או לאחריה רכשה נכס שאילו היה בבעלותה של חברה תעשייתית היה בגדר נכס עסקי חדש, והיא משכירה אותו לחברה תעשייתית, תהא זכאית לניכוי פחת לגבי אותו נכס בשיעור שנתי של 50% בשל התקופה שבה היה מושכר; לענין זה, חברה להשכרת ציוד – חברה תושבת ישראל אשר לפחות 70% מהכנסותיה בשנת המס הם מהשכרת ציוד כאמור לחברות תעשייתיות.

  (ג)  הוראות סעיף קטן (ב) יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין על חברה להשכרת מכולות לגבי מכולות שבבעלותה שהיא משכירה לחברה שחל עליה סעיף 49 (1), לחברה תעשייתית או למפעל מאושר.

4ב.     (בוטל).

מיום 26.8.1982

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ב מס' 1061 מיום 26.8.1982 עמ' 258 (ה"ח 1548)

ת"ט תשמ"ב-1982

ס"ח תשמ"ב מס' 1064 מיום 17.9.1982 עמ' 282

ת"ט תשמ"ג-1982

ס"ח תשמ"ג מס' 1066 מיום 16.11.1982 עמ' 4

הוספת סעיף 4ב

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 4ב

הנוסח הקודם:

שיעורי הפחת בתקופת תחולתו של חוק מיסוי בתנאי אינפלציה

4ב. על אף האמור בסעיפים 2 ו-4א –

(1) לגבי נכסים שהם בלתי מוגנים כמשמעותם בחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק המיסוי בתנאי אינפלציה), בכל מקום ששיעור הפחת עולה על 25% יבוא במקומו בתקופת תחולת חוק המיסוי בתנאי אינפלציה שיעור של 25%;

(2) לגבי נכסים שהם נכסים מוגנים כמשמעותם בחוק המיסוי בתנאי אינפלציה, בכל מקום שנקבע לגביהם שיעור שהוא מעל 20% יבוא במקומו בתקופת תחולת חוק המיסוי בתנאי אינפלציה שיעור של 20%, ובלבד שלגבי כלי שיט שנרכשו משנת המס 1982 ואילך, לא יפחת השיעור מ-20%.

5.    (בוטל).

מיום 20.7.1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

5. לענין סעיף 23 לפקודה לצורך חישוב הניכוי בעד חילוף מכונות וציוד לפי סעיף 27 לפקודה ולצורך חישוב ריווח הון, לפי חלק ה' לפקודה, יראו את ניכוי הפחת או ההפחתה הניתנים לפי פרק זה כניכוי פחת לפי סעיף 21 לפקודה.

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

חישוב ריווח הון וניכוי בעד חילוף

5. לענין סעיף 23 לפקודה לצורך חישוב הניכוי בעד חילוף מכונות וציוד לפי סעיף 27 לפקודה ולצורך חישוב ריווח הון, לפי חלק ה' לפקודה, יראו את ניכוי הפחת או ההפחתה הניתנים לפי פרק זה כניכוי פחת לפי סעיף 21 לפקודה.

פרק ב'1: ניכויים מיוחדים

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 165 (ה"ח 1335)

הוספת פרק ב'1

5א.     (בוטל).

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 165 (ה"ח 1335)

הוספת סעיף 5א

מיום 3.4.1980

תיקון מס' 7

ס"ח תש"ם מס' 967 מיום 3.4.1980 עמ' 103 (ה"ח 1424)

5א. (א) חברה תעשייתית זכאית לנכות מהכנסתה סכום השווה לשיעור עליית המדד הממוצע כפול רבע מהמלאי הסופי – בשנת המס 1978 וכפול מחצית מהמלאי הסופי – בשנת המס 1979; ובלבד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סייגים לניכוי; חברה תעשייתית זכאית לנכות מהכנסתה סכום השווה לשיעור עליית המדד הממוצע כפול –

(1) בשנת המס 1978 – רבע מהמלאי הסופי;

(2) בשנת המס 1979 – מחצית מהמלאי הסופי;

(3) בשנת המס 1980 – מחצית מהמלאי הסופי, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על שלושה רבעים מההון העצמי, או על מחצית ההכנסה החייבת לפני הניכוי האמור, לפי הנמוך;

"הון עצמי", לענין זה – כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ב) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע סייגים לניכוי האמור בסעיף קטן (א).

(ג) לענין זה סעיף זה

"מדד" – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשיה ליעדים מקומיים, המתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"עליית המדד הממוצע" – ההפרש בין המדד הממוצע של השנה שלגביה ניתן הניכוי לבין המדד הממוצע של השנה שקדמה לה;

"מלאי סופי" – ערך המלאי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה שלגבי הכנסתה ניתן הניכוי, כפי שהוא מצויין במאזן החברה בתום אותה שנת מס.

(ב) (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה תעשייתית בהשקעת חוץ שהיא חברה זכאית על פי סעיף 53ט לחוק עידוד השקעות הון, תשי"ט-1959.

מיום 28.5.1981

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"א מס' 1027 מיום 28.5.1981 עמ' 290 (ה"ח 1501)

(א) חברה תעשייתית זכאית לנכות מהכנסתה סכום השווה לשיעור עליית המדד הממוצע כפול –

(1) בשנת המס 1978 – רבע מהמלאי הסופי;

(2) בשנת המס 1979 – מחצית מהמלאי הסופי;

(3) בשנת המס 1980 – מחצית מהמלאי הסופי, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על שלושה רבעים מההון העצמי, או על מחצית ההכנסה החייבת לפני הניכוי האמור, לפי הנמוך; הנמוך מבין שני אלה:

(1) שלושה רבעים מההון העצמי;

(2) מחצית ההכנסה החייבת לפני הניכוי האמור, ובלבד שניכוי בסכום העולה על רבע מההכנסה החייבת כאמור יותר בגובה סכום שיהוון על פי כללים שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

"הון עצמי", לענין זה – כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 5א

הנוסח הקודם:

ניכוי בשל מלאי

5א. (א) חברה תעשייתית זכאית לנכות מהכנסתה סכום השווה לשיעור עליית המדד הממוצע כפול –

(1) בשנת המס 1978 – רבע מהמלאי הסופי;

(2) בשנת המס 1979 – מחצית מהמלאי הסופי;

(3) בשנת המס 1980 – מחצית מהמלאי הסופי, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על הנמוך מבין שני אלה:

(1) שלושה רבעים מההון העצמי;

(2) מחצית ההכנסה החייבת לפני הניכוי האמור, ובלבד שניכוי בסכום העולה על רבע מההכנסה החייבת כאמור יותר בגובה סכום שיהוון על פי כללים שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

"הון עצמי", לענין זה – כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ב) שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע סייגים לניכוי האמור בסעיף קטן (א).

(ג) לענין סעיף זה –

"מדד" – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשיה ליעדים מקומיים, המתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"עליית המדד הממוצע" – ההפרש בין המדד הממוצע של השנה שלגביה ניתן הניכוי לבין המדד הממוצע של השנה שקדמה לה;

"מלאי סופי" – ערך המלאי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה שלגבי הכנסתה ניתן הניכוי, כפי שהוא מצויין במאזן החברה בתום אותה שנת מס.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה תעשייתית בהשקעת חוץ שהיא חברה זכאית על פי סעיף 53ט לחוק עידוד השקעות הון, תשי"ט-1959.

ניכוי הוצאות הנפקה

5ב.     חברה תעשייתית שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס היו לה הוצאות להנפקת מניות הנרשמות למסחר בבורסה תהא זכאית לנכותן בשלושה שיעורים שנתיים שווים החל באותה שנה.

משנת המס 1977

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 165 (ה"ח 1335)

הוספת סעיף 5ב

פרק ג': ניכוי נוסף

6.    (בוטל).

מיום 30.5.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 76 (ה"ח 1084)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

6. חברה תעשייתית שרכשה נכס עסקי לפני יום ט"ז בחשון תשכ"ח (19 בנובמבר 1967) תהיה זכאית בשל אותו נכס, נוסף לפחת המגיע לה משנת המס 1968 ואילך, לפי סעיף 21 לפקודה, לניכוי כמפורט בסעיפים 7, 8 ו-10 והכל בכפוף להוראות סעיף 15(א).

מיום 6.1.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 76 (ה"ח 1206)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

6. חברה תעשייתית שרכשה נכס עסקי ביום ל' באב תשל"א (21 באוגוסט 1971) (להלן – יום הפיחות השני) או לפניו, תהיה זכאית בשל אותו נכס, החל משנת המס 1968, נוסף לפחת המגיע לה לפי סעיף 21 לפקודה או סעיף 2 לחוק זה, לפי הענין (להלן – הפחת הרגיל), לניכוי כמפורט בסעיפים 7, 8 ו-10, והכל בכפוף להוראות סעיף 15(א).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 6

הנוסח הקודם:

זכות לניכוי נוסף

6. חברה תעשייתית שרכשה נכס עסקי ביום כ"ב בחשון תשל"ה (10 בנובמבר 1974) (להלן – יום הפיחות השלישי) או לפניו, תהיה זכאית בשל אותו נכס, החל משנת המס 1968, נוסף לפחת המגיע לה לפי סעיף 21 לפקודה או סעיף 2 לחוק זה או סעיף 7(א) לחוק עידוד התעשיה (מסים) (תיקון מס' 4), תשל"ה-1975, לפי הענין (להלן – הפחת הרגיל), לניכוי כמפורט בסעיפים 7, 8 ו-10, והכל בכפוף להוראות סעיף 15(א).

7.    (בוטל).

מיום 30.5.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 76 (ה"ח 1084)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. נרכש נכס עסקי על-ידי החברה או מטעמה בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), יהיה הניכוי הנוסף – הסכום שבו עודף הפחת שהיתה זכאית לנכות – בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות – לפי שער החליפין של 3.5 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת שהיא היתה זכאית לנכותו לפי שער חליפין של 3 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה.

מיום 6.1.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 76 (ה"ח 1206)

החלפת סעיף 7

הנוסח הקודם:

7. נרכש נכס עסקי על ידי החברה או מטעמה בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), ייקבע הניכוי הנוסף כדלקמן:

(1) לגבי שנות המס 1968 עד 1971, בשל נכסים שנרכשו לפני יום ט"ז בחשון תשכ"ח (19 בנובמבר 1967) (להלן – יום הפיחות הראשון), יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיתה זכאית לנכות – בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות – לפי שער החליפין של 3.5 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לנכותו לפי שער החליפין של 3 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה;

(2) לגבי שנת המס 1972 ואילך יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיתה זכאית לנכות – בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות – לפי שער החליפין של 4.20 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת הרגיל.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 7

הנוסח הקודם:

ניכוי נוסף אם הנכס נרכש בדולרים

7. נרכש נכס עסקי על ידי החברה או מטעמה בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), ייקבע הניכוי הנוסף כדלקמן:

(1) לגבי שנות המס 1968 עד 1971, בשל נכסים שנרכשו לפני יום ט"ז בחשון תשכ"ח (19 בנובמבר 1967) (להלן – יום הפיחות הראשון), יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיתה זכאית לנכות – בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות – לפי שער החליפין של 3.50 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה – על הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לנכותו לפי שער החליפין של 3 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה;

(2) לגבי שנות המס 1972 עד 1974, בשל נכסים שנרכשו לפני יום ל' באב תשל"א (21 באוגוסט 1971), יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיתה זכאית לנכות – בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות – לפי שער החליפין של 4.20 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת הרגיל;

(3) לגבי שנת המס 1975 ואילך, בשל נכסים שנרכשו לפני יום הפיחות השלישי, יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיתה זכאית לנכות – בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות – לפי שער החליפין של 6.00 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת הרגיל.

8.    (בוטל).

מיום 30.5.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 76 (ה"ח 1084)

8. נרכש נכס עסקי על ידי החברה או מטעמה במטבע-חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור בסעיף 7 לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר, ביום כ"ח בחשון תשכ"ח (1 בדצמבר 1967).:

(1) לענין הניכוי לפי סעיף 7 (1) – ביום כ"ח בחשון תשכ"ח (1 בדצמבר 1967);

(2) לענין הניכוי לפי סעיף 7 (2) – ביום ל' באב תשל"א (21 באוגוסט 1971).

מיום 6.1.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 76 (ה"ח 1206)

הוספת פסקה 8(3)

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 8

הנוסח הקודם:

ניכוי נוסף אם הנכס נרכש במטבע חוץ אחר

8. נרכש נכס עסקי על ידי החברה או מטעמה במטבע-חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור בסעיף 7 לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר:

(1) לענין הניכוי לפי סעיף 7 (1) – ביום כ"ח בחשון תשכ"ח (1 בדצמבר 1967);

(2) לענין הניכוי לפי סעיף 7 (2) – ביום ל' באב תשל"א (21 באוגוסט 1971).

(3) לענין הניכוי לפי סעיף 7 (3) – ביום כ"ה בחשון תשל"ה (10 בנובמבר 1974).

8א.   (בוטל).

מיום 30.5.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 76 (ה"ח 1084)

הוספת סעיף 8א

מיום 6.1.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 77 (ה"ח 1206)

החלפת סעיף 8א

הנוסח הקודם:

מניעת ניכויי כפל

8א. חברה הזכאית לניכוי נוסף על פי סעיפים 7(2) או 8(2) לא תהא זכאית בשל אותו נכס לניכוי על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי"ח-1958, וחוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ"ד-1964.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 8א

הנוסח הקודם:

מניעת ניכוי כפל

8א. חברה זכאית לניכוי נוסף על פי סעיפים 7(2) או (3) או 8(2) או (3) לא תהא זכאית, בשל אותו נכס, לניכוי על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי"ח-1958, או חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ"ד-1964.

9.    (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 9

הנוסח הקודם:

רכישה בתנאים מיוחדים כרכישה במטבע חוץ

9. לענין סעיפים 7 ו-8 יראו כאילו נרכש נכס עסקי במטבע-חוץ, גם אם נרכש במישרין מיבואן אשר קנהו במטבע-חוץ על פי היתר מאת רשות מוסמכת לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941; כמחיר הנכס במטבע-חוץ יראו את המחיר ששילם היבואן בעדו, ובלבד שהחברה תמציא ראיה בדבר אותו מחיר.

10.   (בוטל).

מיום 30.5.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 76 (ה"ח 1084)

10. נרכש נכס עסקי, על ידי החברה, במטבע שהוא הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה שבה רכשה את הנכס, כדלקמן:

(1) נרכש הנכס בתקופה שבין ט"ז בניסן תשי"ג (1 באפריל 1953) לבין כ"ז באדר ב' תשכ"ה (31 במרס 1965) – יהיה הניכוי הנוסף 25% מסכום הפחת שהיא היתה זכאית לו באותה שנה, לפי סעיף 21 לפקודה 25% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1968 עד 1971 ו-45% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו משנת המס 1972 ואילך;

(2) נרכש הנכס בתקופה שבין כ"ח באדר ב' תשכ"ה (1 באפריל 1965) לבין י' בניסן תשכ"ו (31 במרס 1966) – יהיה הניכוי הנוסף 10% מסכום הפחת שהיא היתה זכאית לו באותה שנה, לפי סעיף 21 לפקודה. 10% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1968 עד 1971 ו-30% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו משנת המס 1972 ואילך;

(3) נרכש הנכס בתקופה שבין י"א בניסן תשכ"ו (1 באפריל 1966) לבין כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970) – יהיה הניכוי הנוסף משנת המס 1972 ואילך 10% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו.

מיום 6.1.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 77 (ה"ח 1206)

10. נרכש נכס עסקי, על ידי החברה, במטבע שהוא הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה שבה רכשה את הנכס, כדלקמן:

(1) נרכש הנכס בתקופה שבין ט"ז בניסן תשי"ג (1 באפריל 1953) לבין כ"ז באדר ב' תשכ"ה (31 במרס 1965) – יהיה הניכוי הנוסף 25% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1968 עד 1971 ו-45% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו משנת המס 1972 ואילך ו-45% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1972 עד 1974, ו-90% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו משנת המס 1975 ואילך;

(2) נרכש הנכס בתקופה שבין כ"ח באדר ב' תשכ"ה (1 באפריל 1965) לבין י' בניסן תשכ"ו (31 במרס 1966) – יהיה הניכוי הנוסף 10% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1968 עד 1971 ו-30% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו משנת המס 1972 ואילך ו-30% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1972 עד 1974, ו-75% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו משנת המס 1975 ואילך;

(3) נרכש הנכס בתקופה שבין י"א בניסן תשכ"ו (1 באפריל 1966) לבין כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970) – יהיה הניכוי הנוסף משנת המס 1972 ואילך 10% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו יהיה הניכוי הנוסף בשנות המס 1972 עד 1974 10% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו, ומשנת המס 1975 ואילך – 55% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו;

(4) נרכש הנכס בתקופה שבין כ"ד באדר ב' תש"ל (1 באפריל 1970) לבין כ"ז באדר ב' תשל"ג (31 במרס 1973) – יהיה הניכוי הנוסף משנת המס 1975 ואילך 20% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 10

הנוסח הקודם:

ניכוי נוסף אם הנכס נרכש במטבע ישראלי

10. נרכש נכס עסקי, על ידי החברה, במטבע שהוא הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה שבה רכשה את הנכס, כדלקמן:

(1) נרכש הנכס בתקופה שבין ט"ז בניסן תשי"ג (1 באפריל 1953) לבין כ"ז באדר ב' תשכ"ה (31 במרס 1965) – יהיה הניכוי הנוסף 25% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1968 עד 1971 ו-45% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1972 עד 1974, ו-90% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו משנת המס 1975 ואילך;

(2) נרכש הנכס בתקופה שבין כ"ח באדר ב' תשכ"ה (1 באפריל 1965) לבין י' בניסן תשכ"ו (31 במרס 1966) – יהיה הניכוי הנוסף 10% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1968 עד 1971 ו-30% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו בשנות המס 1972 עד 1974, ו-75% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו משנת המס 1975 ואילך;

(3) נרכש הנכס בתקופה שבין י"א בניסן תשכ"ו (1 באפריל 1966) לבין כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970) –יהיה הניכוי הנוסף בשנות המס 1972 עד 1974 10% מסכום הפחת הרגיל שהיא היתה זכאית לו, ומשנת המס 1975 ואילך – 55% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו;

(4) נרכש הנכס בתקופה שבין כ"ד באדר ב' תש"ל (1 באפריל 1970) לבין כ"ז באדר ב' תשל"ג (31 במרס 1973) – יהיה הניכוי הנוסף משנת המס 1975 ואילך 20% מסכום הפחת הרגיל שהיא זכאית לו.

11.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

סייג לניכוי

11. חדלה חברה להיות חברה תעשייתית בשנת מס פלונית, תחדול מאותה שנה להיות זכאית לניכוי לפי פרק זה.

12.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 12

הנוסח הקודם:

חישוב ריווח הון וניכוי התיישנות

12. לצורך חישוב הניכוי בעד חילוף מכונות וציוד לפי סעיף 27 לפקודה, ולצורך חישוב ריווח הון לפי חלק ה' לפקודה, ממכירת נכס עסקי שהותר עליו ניכוי נוסף לפי פרק זה, יראו את סכום הניכוי הנוסף כאילו הוא תמורה נוספת שנתקבלה ממכירת הנכס; ובלבד שסכום המס לא יעלה על 50% מסכום ריווח ההון אילו לא היו רואים את הניכוי הנוסף כתמורה נוספת שנתקבלה ממכירת הנכס.

פרק ד': ניכוי הפרשי הצמדה

13.   (בוטל).

מיום 30.5.1974

פסקת משנה 5(3)(ד) בהגדרה "הלוואה" משנת המס 1968

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 77 (ה"ח 1084)

13. בפרק זה -

"היום הקובע" – ט"ז בחשון תשכ"ח (19 בנובמבר 1967);

"הלוואה" – הלוואה שנתקבלה בתום לב ונתקיימו בה כל אלה:

(1) נתקבלה ביום הקובע או לפניו ונפרעה, כולה או מקצתה, לאחר אותו יום;

(1) נתקבלה ביום הפיחות השני או לפניו;

(2) נתקבלה על ידי חברה תעשייתית ומשמשת לה בהשגת הכנסתה מהמפעל התעשייתי;

(3) נותן ההלוואה הוא אחד מאלה:

(א) המדינה,

(ב) חבר בני אדם שאיננו בעל שליטה בחברה התעשייתית, ואינו שותף אתה והחברה אינה בעלת שליטה בו,

(ג) חברת אם כמשמעותה בפסקה (2) להגדרת חברת אם בסעיף 22, שלקחה את ההלוואה ממוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, והעבירה אותו כולה לחברת הבת;

(ד) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954;

"הלוואה צמודה למטבע-חוץ" – הלוואה שבה הקרן צמודה לשער החליפין הרשמי, או שנתקבלה במטבע-חוץ באישור המפקח על מטבע-חוץ כמשמעותו בתקנות ההגנה (כספים), 1941, ושיש להחזירה במטבע-חוץ;

"מדד יוקר המחיה" – כמשמעותו בחוק מילווה בטחון, תשי"ז-1956;

"הפרשי הצמדה" –

(1) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למטבע-חוץ עקב שינוי שחל בשער החליפין של אותו מטבע כפי שהיה ביום הקובע;

(1) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למטבע-חוץ עקב שינויים שחלו בשער החליפין של אותו מטבע ביום הפיחות השני או לפניו;

(2) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין היום הקובע לבין יום כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970), ואותו סכום נפרע לאחר היום הקובע שבין יום הפיחות השני לבין יום ח' בניסן תשל"ד (31 במרס 1974) ולגבי הלוואה שנתקבלה ביום הפיחות הראשון או לפניו – גם סכום שנוסף בתקופה שבין יום הפיחות הראשון לבין יום כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970);

(3) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד אחר עקב עליית אותו מדד בתקופה האמורה בפסקה (2), ואותו סכום נפרע לאחר היום הקובע בתקופות האמורות בפסקה (2), אך לא יותר מהסכום שהיה מתווסף כאמור אילו היתה ההלוואה צמודה למדד יוקר המחיה.

מיום 6.1.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 77 (ה"ח 1206)

13. בפרק זה -

"הלוואה" – הלוואה שנתקבלה בתום לב ונתקיימו בה כל אלה:

(1) נתקבלה ביום הפיחות השני או לפניו;

(1) נתקבלה ביום הפיחות השלישי או לפניו;

(2) נתקבלה על ידי חברה תעשייתית ומשמשת לה בהשגת הכנסתה מהמפעל התעשייתי;

(3) נותן ההלוואה הוא אחד מאלה:

(א) המדינה,

(ב) חבר בני אדם שאיננו בעל שליטה בחברה התעשייתית, ואינו שותף אתה והחברה אינה בעלת שליטה בו,

(ג) חברת אם כמשמעותה בפסקה (2) להגדרת חברת אם בסעיף 22, שלקחה את ההלוואה ממוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, והעבירה אותו כולה לחברת הבת;

(ד) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954;

"הלוואה צמודה למטבע-חוץ" – הלוואה שבה הקרן צמודה לשער החליפין הרשמי, או שנתקבלה במטבע-חוץ באישור המפקח על מטבע-חוץ כמשמעותו בתקנות ההגנה (כספים), 1941, ושיש להחזירה במטבע-חוץ;

"מדד יוקר המחיה" – כמשמעותו בחוק מילווה בטחון, תשי"ז-1956;

"הפרשי הצמדה" –

(1) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למטבע-חוץ עקב שינויים שחלו בשער החליפין של אותו מטבע ביום הפיחות השני השלישי או לפניו;

(2) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין יום הפיחות השני לבין יום ח' בניסן תשל"ד (31 במרס 1974) ולגבי הלוואה שנתקבלה ביום הפיחות הראשון או לפניו – גם סכום שנוסף בתקופה שבין יום הפיחות הראשון לבין יום כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970);

(2) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין יום הפיחות השלישי לבין יום כ"א בתמוז תשל"ה (30 ביוני 1975), ולגבי הלוואה שנתקבלה ביום הפיחות השני או לפניו – גם סכום שנוסף בתקופה שבין יום הפיחות השני לבין יום ח' בניסן תשל"ד (31 במרס 1974), ולגבי הלוואה שנתקבלה ביום הפיחות הראשון או לפניו – גם סכום שנוסף בתקופה שבין יום הפיחות הראשון לבין יום כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970);

(3) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד אחר עקב עליית אותו מדד בתקופות האמורות בפסקה (2), אך לא יותר מהסכום שהיה מתווסף כאמור אילו היתה ההלוואה צמודה למדד יוקר המחיה.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 13

הנוסח הקודם:

הגדרות

13. בפרק זה -

"הלוואה" – הלוואה שנתקבלה בתום לב ונתקיימו בה כל אלה:

(1) נתקבלה ביום הפיחות השלישי או לפניו;

(2) נתקבלה על ידי חברה תעשייתית ומשמשת לה בהשגת הכנסתה מהמפעל התעשייתי;

(3) נותן ההלוואה הוא אחד מאלה:

(א) המדינה,

(ב) חבר בני אדם שאיננו בעל שליטה בחברה התעשייתית, ואינו שותף אתה והחברה אינה בעלת שליטה בו,

(ג) חברת אם כמשמעותה בפסקה (2) להגדרת חברת אם בסעיף 22, שלקחה את ההלוואה ממוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, והעבירה אותו כולה לחברת הבת;

(ד) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954;

"הלוואה צמודה למטבע-חוץ" – הלוואה שבה הקרן צמודה לשער החליפין הרשמי, או שנתקבלה במטבע-חוץ באישור המפקח על מטבע-חוץ כמשמעותו בתקנות ההגנה (כספים), 1941, ושיש להחזירה במטבע-חוץ;

"מדד יוקר המחיה" – כמשמעותו בחוק מילווה בטחון, תשי"ז-1956;

"הפרשי הצמדה" –

(1) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למטבע-חוץ עקב שינויים שחלו בשער החליפין של אותו מטבע ביום הפיחות השלישי או לפניו;

 (2) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין יום הפיחות השלישי לבין יום כ"א בתמוז תשל"ה (30 ביוני 1975), ולגבי הלוואה שנתקבלה ביום הפיחות השני או לפניו – גם סכום שנוסף בתקופה שבין יום הפיחות השני לבין יום ח' בניסן תשל"ד (31 במרס 1974), ולגבי הלוואה שנתקבלה ביום הפיחות הראשון או לפניו – גם סכום שנוסף בתקופה שבין יום הפיחות הראשון לבין יום כ"ג באדר ב' תש"ל (31 במרס 1970);

(3) סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד אחר עקב עליית אותו מדד בתקופות האמורות בפסקה (2), אך לא יותר מהסכום שהיה מתווסף כאמור אילו היתה ההלוואה צמודה למדד יוקר המחיה.

14.   (בוטל).

מיום 30.5.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 77 (ה"ח 1084)

14. (א) סכום הפרשי הצמדה ששילמה חברה תעשייתית בשנת המס 1968, או בכל שנת מס שלאחריה, ינוכה מהכנסתה החייבת לשנת המס שבה שולם; ולענין זה יראו הפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין היום הקובע יום הפיחות הראשון ליום ג' בניסן תשכ"ח (31 במרס 1968) כאילו שולמו בשנת המס 1968, והפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין יום הפיחות השני לבין יום ט"ז בניסן תשל"ב (31 במרס 1972) ייראו כאילו שולמו בשנת המס 1972.

(ב) חברה הזכאית לניכוי הפרשי הצמדה על פי סעיף קטן (א) עקב שינויים שחלו בשער החליפין של המטבע, לא תהא זכאית, בשל שינויים כאמור, לניכוי על פי חוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ"ד-1964.

מיום 6.1.1976

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 78 (ה"ח 1206)

(א) סכום הפרשי הצמדה ששילמה חברה תעשייתית בשנת המס 1968, או בכל שנת מס שלאחריה, ינוכה מהכנסתה החייבת לשנת המס שבה שולם; ולענין זה יראו הפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין יום הפיחות הראשון ליום ג' בניסן תשכ"ח (31 במרס 1968) כאילו שולמו בשנת המס 1968, והפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין יום הפיחות השני לבין יום ט"ז בניסן תשל"ב (31 במרס 1972) ייראו כאילו שולמו בשנת המס 1972, והפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין הפיחות השלישי לבין יום י"ט בניסן תשל"ה (31 במרס 1975) ייראו כאילו שולמו בשנת המס 1975.  

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 14

הנוסח הקודם:

ניכוי הפרשי הצמדה

14. (א) סכום הפרשי הצמדה ששילמה חברה תעשייתית בשנת המס 1968, או בכל שנת מס שלאחריה, ינוכה מהכנסתה החייבת לשנת המס שבה שולם; ולענין זה יראו הפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין יום הפיחות הראשון ליום ג' בניסן תשכ"ח (31 במרס 1968) כאילו שולמו בשנת המס 1968, והפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין יום הפיחות השני לבין יום ט"ז בניסן תשל"ב (31 במרס 1972) ייראו כאילו שולמו בשנת המס 1972, והפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין הפיחות השלישי לבין יום י"ט בניסן תשל"ה (31 במרס 1975) ייראו כאילו שולמו בשנת המס 1975. 

(ב) חברה הזכאית לניכוי הפרשי הצמדה על פי סעיף קטן (א) עקב שינויים שחלו בשער החליפין של המטבע, לא תהא זכאית, בשל שינויים כאמור, לניכוי על פי חוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ"ד-1964.

15.   (בוטל).

מיום 30.5.1974

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 78 (ה"ח 1084)

(ב) רואים חברה תעשייתית כאילו קיבלה הלוואה לשם רכישת נכס עסקי, הכל כאמור בסעיף קטן (א), אם ביום הקובע היה לה נכס עסקי שעליו היתה זכאית אותה שעה לניכוי פחת וההלוואה ההלוואה נתקבלה תוך שנה לפני רכישתו או תוך שנה לאחר רכישתו של אותו נכס; הוא הדין אף אם נתקבלה הלוואה כאמור במועד אחר, זולת אם הוכיחה החברה התעשייתית שהשתמשה בהלוואה למטרה שאיננה רכישת נכס עסקי.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 15

הנוסח הקודם:

הלוואה צמודה לרכישת נכס עסקי

15. (א) חברה תעשייתית שקיבלה הלוואה לרכישת נכס עסקי ובשל אותה הלוואה היא עשויה להתחייב בתשלום הפרשי הצמדה, תהא זכאית, לפי בחירתה, לניכוי לפי סעיף 14 בשל ההלוואה האמורה, או לניכוי נוסף לפי סעיף 6 בשל אותו נכס.

(ב) רואים חברה תעשייתית כאילו קיבלה הלוואה לשם רכישת נכס עסקי, הכל כאמור בסעיף קטן (א), אם ההלוואה נתקבלה תוך שנה לפני רכישתו או תוך שנה לאחר רכישתו של אותו נכס; הוא הדין אף אם נתקבלה הלוואה כאמור במועד אחר, זולת אם הוכיחה החברה התעשייתית שהשתמשה בהלוואה למטרה שאיננה רכישת נכס עסקי.

16.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 16

הנוסח הקודם:

רווחי הצמדה

16. סכום הניכוי שחברה תעשייתית זכאית לו לפי פרק זה בשל הפרשי הצמדה ששילמה בשנת מס פלונית יופחת בסכומים שהיא זכאית לקבלם באותה שנת מס כתוספת לחוב שחבו לה ובהתאם לתנאי ההתחייבות עקב שינוי בשער החליפין של המטבע, במדד יוקר המחיה או במדד אחר.

17.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 17

הנוסח הקודם:

מחילת הפרשי הצמדה

17. סכום של הפרשי הצמדה שהותר ולאחר מכן נמחל או בוטל יראו אותו כהכנסה בשנה שבה נמחל או בוטל.

18.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 18

הנוסח הקודם:

תחולת הוראות הפקודה

18. האמור בפרק זה לא יחול על הפרשי הצמדה שהם הוצאה או הכנסה לפי הפקודה.

פרק ה': מס הכנסה של חברה תעשייתית

משנת המס 1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

ביטול פרק ה'

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 165 (ה"ח 1335)

הוספת פרק ה'

19.   (בוטל).

משנת המס 1971

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ל מס' 606 מיום 3.9.1970 עמ' 152 (ה"ח 898)

19. חברה תעשייתית שהשקיעה בשנת מס פלונית סכומים בקידומו ובפיתוחו של מפעלה התעשייתי, יוטל על סכום מהכנסתה החייבת, ממפעלה התעשייתי, השווה לסכום השקעתה כאמור, מס הכנסה בשיעור של 15 אגורות 10 אגורות לכל לירה, וזאת על אף האמור בסעיף 127(א) לפקודה, ובלבד שתוך חמש שנים לאחר שנת המס שבה הופקה ההכנסה החייבת תמלא החברה אחרי שתי אלה:

מיום 12.4.1974

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ד מס' 732 מיום 12.4.1974 עמ' 68 (ה"ח 1113)

19. חברה תעשייתית שהשקיעה בשנת מס פלונית סכומים בקידומו ובפיתוחו של מפעלה התעשייתי, יוטל על סכום מהכנסתה החייבת, ממפעלה התעשייתי, השווה לסכום השקעתה כאמור, מס הכנסה בשיעור של 10 אגורות  15 אגורות לכל לירה, וזאת על אף האמור בסעיף 127(א) לפקודה, ובלבד שתוך חמש שנים לאחר שנת המס שבה הופקה ההכנסה החייבת תמלא החברה אחרי שתי אלה:

משנת המס 1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

ביטול סעיף 19

הנוסח הקודם:

מס הכנסה מופחת

19. חברה תעשייתית שהשקיעה בשנת מס פלונית סכומים בקידומו ובפיתוחו של מפעלה התעשייתי, יוטל על סכום מהכנסתה החייבת, ממפעלה התעשייתי, השווה לסכום השקעתה כאמור, מס הכנסה בשיעור של 15 אגורות לכל לירה, וזאת על אף האמור בסעיף 127(א) לפקודה, ובלבד שתוך חמש שנים לאחר שנת המס שבה הופקה ההכנסה החייבת תמלא החברה אחרי שתי אלה:

(1) תשקיע סכום השווה ל-30% לפחות מן ההכנסה החייבת שעליה הוטל המס המופחת, בנכסים קבועים של המפעל והמשמשים לצרכי המפעל;

(2) תהוון רווחים בסכום האמור בפסקה (1) על ידי הוצאת מניות.

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 165 (ה"ח 1335)

הוספת סעיף 19

בשנת המס 1986

הוראת שעה תשמ"ו-1986

ס"ח תשמ"ו מס' 1193 מיום 13.8.1986 עמ' 243 (ה"ח 1793)

(א) חברה תעשייתית שהשקיעה בשנת מס פלונית סכומים בקידומו ובפיתוחו של מפעלה התעשייתי, יוטל על סכום השווה לסכום השקעתה כאמור, מהכנסתה החייבת ממפעלה התעשייתי, מס הכנסה בשיעור של 20% מס הכנסה בשיעור של 1/3% 8, וזאת על אף האמור בסעיף 127(א) לפקודה, ובלבד שתוך שלוש שנים לאחר שנת המס שבה הופקה ההכנסה החייבת תשקיע החברה בנכסים קבועים של המפעל והמשמשים לצרכיו סכום השווה לתמורת הנכסים הקבועים שמכרה באותה שנת מס בתוספת 30% לפחות מן ההכנסה שעליה הוטל המס המופחת.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 19

הנוסח הקודם:

מס הכנסה מופחת

19. (א) חברה תעשייתית שהשקיעה בשנת מס פלונית סכומים בקידומו ובפיתוחו של מפעלה התעשייתי, יוטל על סכום השווה לסכום השקעתה כאמור, מהכנסתה החייבת ממפעלה התעשייתי, מס הכנסה בשיעור של 20%, וזאת על אף האמור בסעיף 127(א) לפקודה, ובלבד שתוך שלוש שנים לאחר שנת המס שבה הופקה ההכנסה החייבת תשקיע החברה בנכסים קבועים של המפעל והמשמשים לצרכיו סכום השווה לתמורת הנכסים הקבועים שמכרה באותה שנת מס בתוספת 30% לפחות מן ההכנסה שעליה הוטל המס המופחת.

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי השקעות שלא יראו אותן, לענין סעיף זה, כהשקעות בקידום ופיתוח ורשאי הוא, באישור כאמור, לקבוע סייגים ותנאים לקביעתו.

20.   (בוטל).

משנת המס 1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

ביטול סעיף 20

הנוסח הקודם:

הגבלת הזכות למס מופחת

20. (א) נתנה חברה בשנת מס פלונית סכומים לבעל שליטה, או זקפה אותם לחובתו, הכל בין במישרין ובין בעקיפין, ינוכו אותם סכומים מאותו חלק מהכנסתה החייבת הזכאית באותה שנת מס לשיעור מס מופחת לפי סעיף 19.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי –

(1) סכומים המותרים כהוצאה;

(2) סכומים שחולקו כדיבידנד;

(3) החזר הלוואה שניתנה על ידי בעל השליטה לתקופה שאינה עולה על שנה;

(4) סכומים שהחזיק בעל השליטה או שעמדו לחובתו פחות משלושה חדשים בשנת מס אחת.

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 165 (ה"ח 1335)

הוספת סעיף 20

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 20

הנוסח הקודם:

הגבלת הזכות למס מופחת

20. (א) נתנה חברה בשנת מס פלונית סכומים לבעל שליטה, או זקפה אותם לחובתו, הכל בין במישרין ובין בעקיפין, ינוכו אותם סכומים מאותו חלק מהכנסתה החייבת הזכאי באותה שנת מס לשיעור מס מופחת לפי סעיף 19.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי -

(1) סכומים המותרים כהוצאה;

(2) סכומים שחולקו כדיבידנד;

(3) החזר הלוואה שנתן בעל השליטה לתקופה שאינה עולה על שנה;

(4) סכומים שהחזיק בעל השליטה או שעמדו לחובתו פחות משלושה חדשים בשנת מס אחת.

21.   (בוטל).

משנת המס 1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

ביטול סעיף 21

הנוסח הקודם:

תשלום הפרש כשלא נתמלאו התנאים שבסעיף 19

21. חברה תעשייתית ששילמה לשנת מס פלונית מס מופחת לפי סעיף 19 ולא קיימה את התנאים שבאותו סעיף, תשלם בעת הגשת הדין וחשבון לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס שלאחר תום חמש שנים מאותה שנה, את המס שלא הוטל עליה בשל הוראות אותו סעיף, בצירוף ריבית של 9% לשנה מתום אותה שנת מס ועד ליום התשלום.

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 166 (ה"ח 1335)

הוספת סעיף 21

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 21

הנוסח הקודם:

תשלום הפרש כשלא נתמלאו התנאים שבסעיף 19

21. חברה תעשייתית ששילמה לשנת מס פלונית מס מופחת לפי סעיף 19 ולא קיימה את התנאים שבאותו סעיף, תשלם, בעת הגשת הדין וחשבון לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס שלאחר תום שלוש שנים מאותה שנה, את המס שלא הוטל עליה בשל הוראות אותו סעיף, בצירוף ריבית של 26% לשנה מתום אותה שנת מס ועד ליום התשלום.

21א.   (בוטל).

משנת המס 1977

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 166 (ה"ח 1335)

הוספת סעיף 21א

מיום 7.11.1994

תיקון מס' 12

ס"ח תשנ"ה מס' 1484 מיום 7.11.1994 עמ' 4 (ה"ח 2283)

ביטול סעיף 21א

הנוסח הקודם:

פטור להפיכת מניות פרטיות למניות נסחרות בבורסה

21א. (א) הוראות סעיף 101 לפקודה לא יחולו על רישומן בבורסה של מניות בחברה תעשייתית אם בעת רישום המניות כאמור הוצעו לציבור מניות נוספות, לרבות זכויות לרכישת מניות בתוך שנתיים מאותו מועד, שערכן הכולל הנקוב לפחות שליש מערכן הנקוב של המניות שנרשמו כאמור.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול אם מניות שנרשמו כאמור נמכרו בתוך חמש שנים מיום שנרשמו; נרשמו המניות כאמור, יראו את בעל המניות, לענין סעיף 101(א) לפקודה, כאילו ביקש כדין שרישום המניות לא ייחשב כמכירתן.

פרק ו': דו"חות מאוחדים

הגדרות

22.   בפרק זה –

           "שליטה" – הזכות לשני שלישים לפחות מכוח ההצבעה ומהזכות למנות מנהלים.

           "חברת אם" –

(1)   חברה תעשייתית השולטת בחברה תעשייתית והמפעלים התעשייתיים שבבעלות שתיהן הם בני קו ייצור אחד;

(2)   חברה שאינה חברה תעשייתית השולטת בחברה תעשייתית ולפחות 80% מרכושה מושקע, בהון מניות או בהלוואות לשלוש שנים לפחות, בחברות תעשייתיות שיש לה בהן לפחות 50% מזכות ההצבעה ומהזכות לרווחים;

           "חברת בת" – חברה תעשייתית הנשלטת על ידי חברת אם.

זכות להגשת דו"ח מאוחד

23.   (א)  חברת אם כמשמעותה בפסקה (1) להגדרת חברת אם בסעיף 22 וכן חברת אם כמשמעותה בפסקה (2) להגדרה האמורה, שהמפעלים התעשייתיים של כל חברות הבת שבשליטתה הם בני קו ייצור אחד, רשאית להגיש את הדו"ח לפי סעיף 131(א)(3) לפקודה במאוחד, אם הודיעו לפקיד השומה בכתב תוך שנת המס לגביה מוגש הדו"ח על כוונתן לעשות כן, ובלבד שאם שליטת חברת האם בחברת הבת הושגה לאחר תחילת חוק זה לא יהיו רשאיות להגיש דו"ח מאוחד אלא משנת המס השלישית שלאחר השגת השליטה.

           (ב)  לא היו כל המפעלים התעשייתיים של חברות הבת של חברת אם כמשמעותה בפסקה (2) להגדרת חברת אם, בני קו ייצור אחד, תהיה חברת האם רשאית להגיש דו"ח מאוחד רק עם חברת בת שבה מושקע הסכום הגדול ביותר מסך כל השקעותיה בחברות בת. לענין זה יראו מספר חברות בת שמפעליהם התעשייתיים הם בני קו ייצור אחד, כחברת בת אחת.

שומה לפי דו"ח מאוחד

24.   (א)  משהוגש דו"ח מאוחד, יראו את ההכנסה החייבת או ההפסד המתואם של כל אחת מהחברות, כהכנסתה החייבת או כהפסדה המתואם של חברת האם, והשומה תיערך על שם חברת האם.

           (ב)  הגשת דו"ח מאוחד לא תפטור מחובתה של כל אחת מן החברות להגיש דו"ח נפרד לפי סעיף 131(א)(3) לפקודה, ואם יש צורך בדבר אפשר לגבות את המס שחייבת בו חברת האם כאמור גם מחברת הבת, אף על פי שלא נישומה.

אי שינוי שיטה

25.   (א)  הוגש דו"ח מאוחד לשנת מס פלונית, יוגש דו"ח מאוחד גם לשנות המס שלאחריה אלא אם פקיד השומה הורה אחרת לפי בקשת חברת האם או חברת הבת וקבע את התיאומים שייעשו לפי זה.

           (ב)  פקיד השומה רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א) אף ביזמתו הוא, אם השתנו התנאים המזכים בהגשת דו"ח מאוחד, או אם ראה נימוקים מיוחדים למתן הוראה כאמור ופירש נימוקים אלה בכתב.

קביעת כללים

26.   שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים לענין פרק זה ובמיוחד בדבר –

(1)   הגבלת סכום ההפסדים של חברת הבת המותרים לקיזוז כנגד הכנסותיה של חברת האם, עד לסכום ההשקעה של חברת האם בחברת הבת;

(2)   חיוב חברת האם בשל חובות שנמחלו לחברת הבת בעת ניתוקה מחברת האם, או בעת פירוקה, וקוזזו בעבר;

(3)   הוספת סכום הפסדים של חברת הבת שהותרו לקיזוז כנגד הכנסות חברת האם על סכום התמורה לענין ריווח הון לפי חלק ה' לפקודה;

(4)   דחיית שומת המס או גבייתו ודחיית קיזוז ההפסדים בשל עסקאות שבין החברות שהגישו דו"ח מאוחד, הכל כפי שיפורט בתקנות;

(5)   חישוב המס בהתחשב בחלוקת דיבידנד בין החברות שהגישו דו"ח מאוחד.

הפסדים מלפני הגשת דו"ח מאוחד

27.   על אף האמור בסעיפים 33 ו-24 לא ייכלל בדו"ח המאוחד הפסד שהיה לחברת האם או לחברת הבת לפני שנת המס שלגביה הוגש דו"ח מאוחד, ושניתן להעברה לשנים שלאחר מכן לפי סעיף 28 לפקודה; הפסד כאמור יותר לקיזוז כנגד ההכנסה של החברה שבה נוצר, ורק יתרת ההכנסה החייבת שנשארה לאחר הקיזוז תיכלל בדו"ח המאוחד.

פרק ז' : מיזוג חברות

(בוטל)

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול פרק ז'

28.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 28

הנוסח הקודם:

הגדרות

28. בפרק זה –

"מיזוג" – העברת כל הנכסים וההתחייבויות של חברה תעשייתית אחת (להלן – חברה מעבירה) לחברה תעשייתית אחרת (להלן – חברה קולטת), או, של קבוצת חברות תעשייתיות (להלן – חברות מעבירות) לחברה אחרת שהוקמה לצורך המיזוג בלבד (להלן – חברה חדשה), כשהחברה המעבירה והחברה הקולטת, או החברות המעבירות, לפי הענין, הן בעלות מפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד;

"נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין וכל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות ולרבות חלק בנכס, בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל;

"מיזוג מאושר" – מיזוג שאושר בהתאם לסעיף 30;

"ועדת מיזוג" – ועדה של שלושה שימנה שר האוצר ושיושב הראש שלה לא יהיה עובד המדינה.

29.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 29

הנוסח הקודם:

בקשה לאישור

29. (א) המבקש אישור מיזוג ימסור לועדת המיזוג תיאור מפורט של פעולות המיזוג וכן כל פרט ומסמך הדרושים לה לשם מתן החלטתה בדבר האישור המבוקש.

(ב) ניתן להגיש בקשה לאישור מיזוג לפני ביצוע המיזוג או תוך שנה לאחריו; לענין זה ביצוע המיזוג – מתן צו בית המשפט לפי סעיף 118 לפקודת החברות.

30.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 30

הנוסח הקודם:

אישור מיזוג

30. (א) ועדת מיזוג תתן אישור מוקדם למיזוג או אישור מיזוג, אם לדעתה המיזוג הוא לטובת משק המדינה ומטרתו העיקרית היא ניהול ותיפעול מאוחד של המפעלים התעשייתיים של החברות המבקשות להתמזג.

(ב) ועדת מיזוג תתן אישור מיזוג רק אם העברת הנכסים וההתחייבויות אושרה על ידי בית המשפט בצו לפי סעיף 118 לפקודת החברות ובאותו צו נקבע, שהחברה המעבירה או החברות המעבירות יחוסלו, ללא פירוק ושהתמורה היחידה בעד העברה כאמור תהיה הקצאת מניות על ידי החברה הקולטת או החברה החדשה לבעלי המניות של החברה המעבירה או של החברות המעבירות.

(ג) הועדה רשאית להתנות את מתן האישור בביצוע תנאים מוקדמים שייקבעו באישור וכן לקבוע תנאים בקשר לביצוע המיזוג שפעולות שלאחר מכן.

(ד) ניתן אישור מוקדם למיזוג, תאשר הועדה את המיזוג לאחר ביצועו, אם בוצע לפי האישור המוקדם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).

31.      (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

הזכות להטבות

31. אושר מיזוג, יחולו ההטבות לפי פרק זה על אף האמור בכל דין.

32.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

פטור ממס הכנסה

32. על הכנסה הנובעת מהמיזוג לא יוטל מס.

33.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

קביעת המחיר המקורי

33. מכרה חברה קולטת או חברה חדשה נכס, כמשמעותו בחלק ה' לפקודה, שהועבר אליה במיזוג, יחולו הוראות אלה:

(1) כמחיר מקורי של הנכס לפי סעיף 21 ולפי סעיף 88 לפקודה, וכסכום שהוצא לרכישת המכונות הישנים והציוד לפי סעיף 27 לפקודה, יראו את יתרת המחיר המקורי של אותו נכס כפי שהיה בידי החברה המעבירה או החברות המעבירות בסמוך לביצוע ההעברה;

(2) תקופת ההחזקה של הנכס לענין חישוב ריווח הון לפי חלק ה' לפקודה תיקבע לפי המועד שבו נרכש הנכס על ידי החברה המעבירה או החברות המעבירות.

34.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 34

הנוסח הקודם:

קביעת מחיר העלות

34. מכרה חברה קולטת צו חברה חדשה מלאי עסקי, כמשמעותו בסעיף 85 לפקודה, שהועבר אליה במיזוג, יראו העלות המלאי את הסכום לפיו חושב ערכו לשם קביעת ההכנסה החייבת של חברה המעבירה או של חברות המעבירות, בסמוך לביצוע ההעברה.

35.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 35

הנוסח הקודם:

ריווח הון ממכירת מניות

35. מכר אדם מניות של חברה קולטת או של חברה חדשה שהוקצו לו במיזוג, יחולו הוראות אלה:

(1) כמחיר המקורי. של המניות יראו את מחירן המקורי של המניות שהיו לו בחברה המעבירה או בחברות המעבירות;

(2) תקופת ההחזקה של המניות תיקבע לפי המועד שבו רכש המוכר את המניות בחברה המעבירה או בחברות המעבירות.

36.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 36

הנוסח הקודם:

הפסד מלפני המיזוג

36. הפסד שהיה לחברה המעבירה או לחברות המעבירות לפני המיזוג, לרבות הפסד שנוצר בשנה שבה בוצע המיזוג, ושניתן להעבירו לשנים הבאות לפי סעיף 28 לפקודה, יותר לקיזוז כנגד הכנסתה של החברה הקולטת או של החברה החדשה בשנים הבאות; ובלבד שבשום שנה לא יותר לקיזוז סכום העולה על 20% מההפסד או על 50% מרווחי החברה הקולטת או החברה החדשה, הכל לפי הנמוך שבשניהם.

37.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 37

הנוסח הקודם:

הטבות לפי החוקים לעידוד השקעות הון

37. הטבות והקלות לפי חוק לעידוד השקעות הון, תש"י–1950, ולפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט–1959, שהחברה המעבירה או החברות המעבירות היו זכאיות להן אילולא המיזוג, יוענקו לחברה הקולטת או לחברה החדשה, אם ניתן לכך אישור של מינהלת מרכז ההשקעות ובתנאים ובתיאומים שקבעה.

38.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 38

הנוסח הקודם:

פטור ממס שבח מקרקעין ותיאומים

38. (א) בסעיף זה – תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג–1963.

(ב) לא יוטל מס על השבח במיזוג.

(ג) כשווי הרכישה ויום הרכישה של זכות במקרקעין, שנרכשה במיזוג על ידי חברה קולטת או חברה חדשה, יראו את שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים אילו נמכרה אותה זכות על ידי החברה המעבירה או החברות המעבירות, לפני המיזוג.

(ד) כשווי הרכישה ויום הרכישה בפעולה באיגוד שנעשתה בזכות באיגוד שנרכשה במיזוג על ידי חברה קולטת או חברה חדשה, יראו את שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים אילו נעשתה הפעולה באיגוד באותה זכות באיגוד, על ידי החברה המעבירה או החברות המעבירות, לפני המיזוג.

39.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 39

הנוסח הקודם:

פטור מאגרת העברת מקרקעין ומתוספת מס

39. על העברת מקרקעין במיזוג לא תוטל אגרת העברת מקרקעין על פי פקודת העברת קרקעות ולא תוספת מס כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963.

40.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 40

הנוסח הקודם:

פטור מאגרות רישום והון וממס בולים

40. רישומה של חברה חדשה, תזכיר ההתאגדות שלה, הקצאת מניות על ידיה, הגדלת הונה של חברה קולטת והקצאת מניות על ידיה, יהיו פטורים במיזוג מאגרת רישום ומאגרת הון על פי פקודת החברות וממס בולים; ובלבד שפטור זה לא יחול לגבי סכומים העולים לדעת ועדת המיוג על הסכומים המתחייבים מעצם המיזוג.

41.   (בוטל).

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

ביטול סעיף 41

הנוסח הקודם:

סייג למתן ההטבות

41. נוכח פקיד השומה כי ביצוע המיזוג אינו בהתאם לתנאי האישור או שהעובדות שעליהן הצהירו בפני ועדת המיזוג אינן נכונות, יודיע על כך לועדת המיזוג ורשאי הוא שלא להתיר את מתן ההטבות לפי סעיפים 32 עד 37, ולקבוע את התיאומים שייעשו לפי זה.

ביטול הטבות

42.     נוכחה ועדת המיזוג כי ביצוע המיזוג אינו בהתאם לתנאי האישור או שהעובדות שעליהן הצהירו בפני ועדת המיזוג אינן נכונות, רשאית היא לבטל את האישור לעתיד או למפרע; ומשעשתה כן, רשאית היא להחליט כי האגרות והמסים שלגביהם ניתנו הטבות לפי פרק זה ישולמו כולם או מקצתם במועדים שנקבעו, בתוספת ריבית בשיעור המקסימלי המותר על פי חוק הריבית, תשי"ז-1957, מן היום שחלה החובה לשלמם אילולא ניתן מהם פטור.

ערעור

43.     (א)  הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה, לפי סעיף 41 או על ידי החלטת ועדת המיזוג לפי סעיף 42 רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערער לפני בית המשפט המחוזי, כאילו היתה צו לפי סעיף 152(ב) לפקודה.

           (ב)  היה הערעור על החלטת ועדת המיזוג יחולו הוראות סדרי הדין בדבר ערעור על החלטת פקיד השומה בשינויים המחוייבים לפי הענין.

פרק ח': כללי

44.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 44

הנוסח הקודם:

הגשת תביעה להטבות

44. (א) אדם שטרם הותרו לו הטבות לפי חוק זה ותובע הטבות בשנת מס פלונית, ישלם על פי סעיף 182 לפקודה, לאותה שנה את המס שהיה מוטל אלמלא הוראות חוק זה.

(ב) פקיד השומה יבדוק, תוך ששה חודשים מיום הגשת הדו"ח לאותה שנה, את הזכאות לקבלת הטבות על פי חוק זה; לא קבע פקיד השומה, תוך המועד האמור, כי מגיש הדו"ח איננו זכאי להטבות, ינהגו בו כאילו היה זכאי להטבות לפי חוק זה עד שתיעשה השומה לגבי אותה שנה ולפיה יתיישבו החשבונות לגבי אותה שנה וממנה ואילך לפי הוראות החוק.

45.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 45

הנוסח הקודם:

תנאי להטבות

45. הטבות לפי חוק זה יינתנו רק למי שניהל ספרי חשבונות נאותים.

ערר

46.   הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה כמפורש להלן, רשאי לערור לועדת ערר:

(1)   החלטה שלא להתיר לו הטבה לפי חוק זה בשל אחת הסיבות הבאות:

(א)   החברה איננה חברה תעשייתית כהגדרתה בסעיף 1, או חדלה להיות חברה כאמור;

(ב)   הפטנט או הידע אינם דרושים לפיתוחו או קידומו של המפעל התעשייתי כאמור בסעיף 2(ב);

(ג)    (בוטלה).

(ד)    החברות המבקשות להגיש דו"ח מאוחד אינן חברות אם ובת כמשמעותן בסעיף 22;

(ה)   החברות המבקשות להגיש דו"ח מאוחד לא מילאו אחרי הכללים והתנאים שנקבעו לענין הגשת דו"ח מאוחד על פי סעיף 26;

(ו)    החברות המבקשות להגיש דו"ח מאוחד אינן בעלות מפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד, כמשמעותו בסעיף 1.

(2)   החלטה שלא לאפשר הפסקת הגשת דו"ח מאוחד על פי סעיף 25.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול פסקת משנה 46(1)(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) סכומים שהשקיעה החברה לא הושקעו בפיתוחו או בקידומו של המפעל התעשייתי כאמור בסעיף 19;

מיום 1.1.1994

תיקון מס' 11

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח 2085)

(1) החלטה שלא להתיר לו הטבה לפי חוק זה בשל אחת הסיבות הבאות:

(א) החברה איננה חברה תעשייתית כהגדרתה בסעיף 1, או חדלה להיות חברה כאמור;

(ב) הפטנט או הידע אינם דרושים לפיתוחו או קידומו של המפעל התעשייתי כאמור בסעיף 2(ב);

(ג) (בוטלה).

(ד) החברות המבקשות להגיש דו"ח מאוחד אינן חברות אם ובת כמשמעותן בסעיף 22;

(ה) החברות המבקשות להגיש דו"ח מאוחד לא מילאו אחרי הכללים והתנאים שנקבעו לענין הגשת דו"ח מאוחד על פי סעיף 26;

(ו) החברות המבקשות להגיש דו"ח מאוחד או להתמזג אינן בעלות מפעלים עשייתיים בני קו ייצור אחד, כמשמעותו בסעיף 1.

ועדת ערר

47.     (א)  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה לצורך סעיף 46, ועדות ערר של 3 חברים כל אחת; יושב ראש הועדה יהיה שופט בית משפט מחוזי, ולפחות אחד משני החברים האחרים לא יהיה עובד מדינה.

           (ב)  החלטתה של הועדה תהיה סופית.

           (ג)   לועדת הערר יהיו הסמכויות שבסעיפים 9-11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.

           (ד)  הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.

           (ה)  שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדת ערר, שכר חבריה, ואגרת ערר.   

תחולת הוראות הפקודה

48.     הוראות הפקודה יחולו על חוק זה כאילו היה חלק ממנה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה. 

תחולת החוק על הובלה ימית ואווירית ובתי מלון

49.        האמור בחוק זה על חברה תעשייתית, יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על חברה תושבת ישראל אשר לפחות 90% מהכנסותיה, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם מאחד מאלה:

(1)         הפעלת כלי שיט בהובלה בינלאומית ובלבד שמרביתם של כלי השיט רשומים בישראל או חייבים ברישום בישראל;

(2)         הפעלת אווירונים להובלה ציבורית ובלבד שמרביתם של האווירונים רשומים בישראל או חייבים ברישום בישראל;

(3)         בית מלון כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי מלון), תשכ"ז-1967, שלגביו קיבלה החברה אישור כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשכ"ז-1967.     

משנת המס 1975

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח 1189)

49. האמור בחוק זה על חברה תעשייתית, אך לענין פסקאות (1) ו-(2) למעט האמור בסעיף 4א, יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על חברה תושבת ישראל אשר לפחות 90% מהכנסותיה, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם מאחד מאלה:

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 166 (ה"ח 1335)

49. האמור בחוק זה על חברה תעשייתית, אך לענין פסקאות (1) ו-(2) למעט האמור בסעיף 4א, יחול האמור בחוק זה על חברה תעשייתית, למעט סעיפים 5א ו-5ב, ולענין פסקאות (1) ו-(2), גם למעט האמור בסעיפים 4א, 19 ו-21, יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על חברה תושבת ישראל אשר לפחות 90% מהכנסותיה, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם מאחד מאלה:

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

49. האמור בחוק זה על חברה תעשייתית, למעט סעיפים 5א ו-5ב, ולענין פסקאות (1) ו-(2), גם למעט האמור בסעיפים 4א, 19 ו-21 האמור בחוק זה על חברה תעשייתית, יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על חברה תושבת ישראל אשר לפחות 90% מהכנסותיה, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם מאחד מאלה:

תחולה על מפעלים בבעלות אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית

50.     (א)  על אף האמור בסעיף 1 יראו, לענין הפרקים ב', ב'1, ג' וד', אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ושבבעלותה נמצא מפעל העוסק בתעשיה, כחברה תעשייתית ואת המפעל כמפעל תעשייתי, אף כי לא נתמלאו התנאים האמורים בהגדרת "חברה תעשייתית" ובלבד שהמפעל מנהל ספרי חשבון נפרדים וממלא אחרי יתר התנאים שבהגדרת "מפעל תעשייתי".

           (ב)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות להפעלת הוראות חוק זה על חברות תעשייתיות ומפעלים תעשייתיים כאמור בסעיף קטן (א).

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 166 (ה"ח 1335)

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 911 מיום 1.9.1978 עמ' 232

(א) על אף האמור בסעיף 1 יראו, לענין הפרקים ב', ב'1, ג' וד', אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ושבבעלותה נמצא מפעל העוסק בתעשיה, כחברה תעשייתית ואת המפעל כמפעל תעשייתי, אף כי לא נתמלאו התנאים האמורים בהגדרת "חברה תעשייתית" ובלבד שהמפעל מנהל ספרי חשבון נפרדים וממלא אחרי יתר התנאים שבהגדרת "מפעל תעשייתי".

תחולה לגבי אגודות שיתופיות

51.     בהפעלת חוק זה לגבי חברות תעשייתיות שהן אגודות שיתופיות ולגבי חברות כאמור בסעיף 49 יחולו הוראותיו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובתיאומים ששר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע אותם בתקנות. 

תקנות

52.     (א)  שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו לרבות בדבר –

(1)   (בוטלה);

(2)   (בוטלה);

(3)   הנסיבות שבהן ניתן להמשיך ולראות חברה כחברה תעשייתית, אף אם בשנה מסויימת עלה אחוז הכנסותיה, שלא ממפעלה התעשייתי מעל למותר בהגדרת חברה תעשייתית, ובלבד שלא חל שינוי מהותי באופיה ופעולתה של החברה.

           (ב)  תחילתן של תקנות לפי סעיף זה, מיום תחילתו של חוק זה, אלא אם נקבע אחרת.

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 166 (ה"ח 1335)

(א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו לרבות בדבר –

(1) דרכי הוכחת הזכות להטבות והתנאים לנתינתן;

(2) דרכי ההשקעה בפיתוחו וקידומו של המפעל התעשייתי;

(3) הנסיבות שבהן ניתן להמשיך ולראות חברה כחברה תעשייתית, אף אם בשנה מסויימת עלה אחוז הכנסותיה, השכר והפחת, כנדרש בהגדרת מפעל תעשייתי, מעל למותר בהגדרת מפעל תעשייתי, ובלבד שלא חל שינוי מהותי באפיים ופעולתם של המפעל והחברה שלא ממפעלה התעשייתי מעל למותר בהגדרת חברה תעשייתית, ובלבד שלא חל שינוי מהותי באופיה ופעולתה של החברה.

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול פסקאות 52(א)(1) ו-52(א)(2)

הנוסח הקודם:

(1) דרכי הוכחת הזכות להטבות והתנאים לנתינתן;

(2) דרכי ההשקעה בפיתוחו וקידומו של המפעל התעשייתי;

שינוי התוספת ושינוי שיעורים

53.   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו, להוסיף על התוספת או לגרוע ממנה ולשנות את השיעורים הקבועים בהגדרות "חברה תעשייתית" או חברה כאמור בסעיף 49, לגבי סוגי מפעלים או חברות מסויימים.

משנת המס 1978

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 166 (ה"ח 1335)

53. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו, להוסיף על התוספת או לגרוע ממנה ולשנות את השיעורים הקבועים בהגדרות "מפעל תעשייתי", "חברה תעשייתית" או חברה כאמור בסעיף 49, לגבי סוגי מפעלים או חברות מסויימים.

54.   (בוטל).

מיום 1.1.1987

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח 1815)

ביטול סעיף 54

הנוסח הקודם:

תחילה

54. תחילתו של חוק זה היא משנת המס 1968 והתובע הטבות יגיש בקשתו תוך ששה חדשים מיום פרסומו של החוק ברשומות, ולענין סעיף 44 יראו את הגשת הבקשה כתאריך הגשת הדו"ח לשנת המס 1968.

תוספת

(סעיף 1)

פעילויות שאינן ייצוריות

אריזה – למעט אריזה בחישוב הוצאותיו של בית אריזה

בניה

מסחר

תחבורה – למעט תחבורה בחישוב הוצאותיה של חברה כאמור בסעיף 49(1) ו-(2)

החסנה

תקשורת

שירותים סניטריים

שירותים אישיים – למעט שירותים אישיים בחישוב הוצאותיו של בית מלון.

לגבי בית מלון – שירותים לאורחים שאינם לנים בו.

מיום 1.4.1968

צו תשל"א-1971

ק"ת תשל"א מס' 2714 מיום 8.7.1971 עמ' 1326

לגבי בית מלון – שירותים לאורחים שאינם לנים בו.

                                       גולדה מאיר

                                                    ראש הממשלה

      שניאור זלמן                                                   זאב שרף

         נשיא המדינה                                                                      שר האוצר

גפני

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשכ"ט מס' 572 מיום 25.7.1969 עמ' 232 (ה"ח תשכ"ט מס' 841 עמ' 276).

תוקן *** ס"ח תש"ל מס' 606 מיום 3.9.1970 עמ' 152 (ה"ח תש"ל מס' 898 עמ' 269) – תיקון מס' 1; $$$ תחילתו ביום 1.4.1971 ור' סעיף 2 לענין הוראות מעבר. $$$ 2. (א) תחילתו של סעיף 1 משנת המס 1971 ואילך.

(ב) בשנת המס 1970 יהיה שיעור המס לפי סעיף 19 לחוק העיקרי 12.5 אגורות לכל לירה. ### ### ###

ק"ת תשל"א מס' 2714 מיום 8.7.1971 עמ' 1326 – צו תשל"א-1971; $$$ תחילתו ביום 1.4.1968. ###

ס"ח תשל"ד מס' 732 מיום 12.4.1974 עמ' 68 (ה"ח תשל"ד מס' 1113 עמ' 154) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשל"ד מס' 733 מיום 30.5.1974 עמ' 76 (ה"ח תשל"ג מס' 1084 עמ' 440) – תיקון מס' 3; ראה סעיפים 8 ו-9 לענין תחילה והוראות מעבר. $$$ 8. (א) ההוראה שבסעיף 14 לחוק העיקרי כפי שתוקן בחוק זה, שלפיה יראו הפרשי ההצמדה ששולמו בין יום הפיחות השני לבין יום ט"ז בניסן תשל"ב (31 במרס 1972) כאילו שולמו בשנת המס 1972, לא תחול על הפרשי הצמדה שהיו מותרים בניכוי על פי החוק העיקרי לפני תחילתו של חוק זה.

(ב) הפרשי הצמדה ששולמו בין יום הפיחות הראשון לבין יום הפיחות השני עקב שינויים שחלו בשער החליפין של המטבע בתקופה האמורה – לא יותרו בניכוי.

(ג) אין בהוראות סעיפים 7(2) ו-14 לחוק העיקרי כפי שתוקנו בחוק זה כדי להחזיר זכות לניכוי נוסף או לניכוי הפרשי הצמדה, לפי הענין, לחברה תעשייתית שויתרה עליה בבחירתה על פי סעיף 3(א) לחוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ"ד – 1964.

9. תחילתו של סעיף 5(2)(ב) היא מיום תחילתו של החוק העיקרי. ###

ס"ח תשל"ה מס' 773 מיום 20.7.1975 עמ' 164 (ה"ח תשל"ה מס' 1189 עמ' 366) – תיקון מס' 4; ראה סעיף 7 לענין הוראות מעבר. $$$ 7. (א) לגבי נכסים שסעיף 2 לחוק העיקרי, לפני תיקונו בחוק זה, חל עליהם, תופחת היתרה שטרם הופחתה בשני שיעורים שווים בשנות המס 1975 ו-1976, ובלבד שהפחת בשנת המס 1975 לא יפחת מהשיעור שהחברה התעשייתית היתה זכאית לו בשל אותם נכסים אילולא תוקן הסעיף.

(ב) לענין סעיף 5 יחולו הוראות אלה:

(1)  (א) על אף האמור בסעיף 127 לפקודה, יוטל על הכנסתה החייבת של חברה תעשייתית ממפעלה התעשייתי, בשנת המס 1975 ו-1976, מס הכנסה בשיעור של 28%;

(ב) האמור בסעיף 20 לחוק העיקרי לפני ביטולו בחוק זה, לענין הכנסה חייבת שהוטל עליה מס מופחת על פי סעיף 19 לפני ביטולו, יחול על הכנסה חייבת שהוטל עליה מס מופחת על פי סעיף קטן (א);

(2)     אין בביטולו של פרק ה' כדי לפטור חברה תעשייתית ששילמה מס מופחת על פי סעיף 19 לחוק העיקרי לפני ביטולו החוק זה, מהתנאים שבאותו סעיף, וסעיף 21 לחוק העיקרי יוסיף לחול עליה כאילו לא בוטל; ###

ס"ח תשל"ו מס' 791 מיום 6.1.1976 עמ' 76 (ה"ח תשל"ה מס' 1206 עמ' 459) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשל"ח מס' 904 מיום 27.7.1978 עמ' 164 (ה"ח תשל"ח מס' 1335 עמ' 151) – תיקון מס' 6; ר' סעיף 10 לענין תחילה. $$$ 10. תחולתם של סעיפים 2, סעיף 5 לגבי הוספת 5ב, וסעיף 6 לגבי הוספת סעיף 21א – משנת המס 1977; תחולתן של יתר הוראות חוק זה משנת המס 1978 ואילך. ###

ת"ט ס"ח תשל"ח מס' 911 מיום 1.9.1978 עמ' 232.

ס"ח תש"ם מס' 967 מיום 3.4.1980 עמ' 103 (ה"ח תש"ם מס' 1424 עמ' 62) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשמ"א מס' 1027 מיום 28.5.1981 עמ' 290 (ה"ח תשמ"א מס' 1501 עמ' 124) – תיקון מס' 8 בסעיף 9 לחוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), תשמ"א-1981.

ס"ח תשמ"ב מס' 1061 מיום 26.8.1982 עמ' 258 (ה"ח תשמ"א מס' 1548 עמ' 441) – תיקון מס' 9.

ת"ט *** ס"ח תשמ"ב מס' 1064 מיום 17.9.1982 עמ' 282. ###

ת"ט *** ס"ח תשמ"ג מס' 1066 מיום 16.11.1982 עמ' 4. ###

ס"ח תשמ"ו מס' 1193 מיום 13.8.1986 עמ' 243 (ה"ח תשמ"ו מס' 1793 עמ' 288) – הוראת שעה; $$$ תוקפה לשנת המס 1986. ###

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 92 (ה"ח תשמ"ז מס' 1815 עמ' 146) – תיקון מס' 10 בסעיף 18 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 72), תשמ"ז-1987; $$$ תחילתו ביום 1.1.1987 אך ר' סעיפים 29, 30 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר. $$$ 29. (א) בתקופה שמיום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987) (להלן – יום התחילה) עד יום י"ג בניסן התשמ"ח (31 במרס 1988), ייקרא סעיף 40(א) לפקודה כאילו במקום הרישה המסתיימת במלים "בשל כל ילד נוסף" נאמר "יחיד תושב ישראל שיש לו פחות מארבעה ילדים, זכאי לנקודת קיצבה בעד הילד השני ולנקודת קיצבה ורבע בעד הילד השלישי; יחיד תושב ישראל שיש לו ארבעה ילדים או יותר, זכאי לנקודת קיצבה בעד כל אחד משני הילדים הראשונים ולנקודת קיצבה ורבע בעד כל ילד נוסף"

(ב) יחיד שלפי כללים מכוח סעיף קטן (ה) היתה לו, בתקופה שמיום התחילה עד יום י"ב בטבת התשמ"ח (31 בדצמבר 1987), הכנסה חייבת בסכום העולה על 66,600 שקלים חדשים, יהיה חייב בשנת המס 1987, בנוסף למס שהוא חייב לפי סעיף 121 לפקודה, על סכום ההכנסה החייבת העולה על 66,600 שקלים חדשים כאמור; תואמו תקרות ההכנסה לפי סעיף 120ב(ב) לפקודה, בתקופה שמיום התחילה ועד תום שנת המס 1987, יתואם סכום 66,600 השקלים החדשים האמור כאילו היה תקרת הכנסה, והוראות סעיף קטן (ה)(4) יחולו, בשינויים המחוייבים לענין זה, "הכנסה חייבת" – למעט הכנסה החייבת בשיעור מס מוגבל לפי כל דין.

(ג) על אף האמור בסעיף 127 לפקודה, חברה תעשייתית שבשנת המס 1987 לא היתה סכאית להטבות לפי סעיף 47 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ושהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה כי היה לה מפעל מאושר או מפעל מוכר, שתקופת ההטבות לגביו נסתיימה לפני תחילת שנת המס 1987 – שיעור מס ההכנסה שתהיה חייבת בו בשנת המס 1987 תהיה 3.75%; בסעיף קטן זה, "חברה תעשייתית" – כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה, לרבות כסעיף 49 בו.

(ד) סעיף 21 לחוק עידוד התעשיה כפי שהיה בתוקף לפני ביטולו בסעיף 18, יחול לגבי חברה תעשייתית ששילמה בשנת מס פלונית מס מופחת לפי סעיף 19 לחוק האמור לפני ביטולו, ולא קיימה את התנאים שבסעיף 19 האמור.

(ה) הנציב יקבע בכללים, לגבי שנת המס 1987 –

(1)     את דרך ייחוס ההכנסה החייבת של יחיד לתקופה שקדמה ליום התחילה ולתקופה שמהיום האמור ואילך;

(2)     את הדרך לחישוב הניכוי במקור ממשכורת כמשמעותה בתקנות שהותקנו לפי סעיף 164 לפקודה;

(3)     לגבחי חבר-בני-אדם שנקבעה לו תקופת שומה מיוחדת לשנת המס 1987 שתחילתה לפני ל' בכסלו התשמ"ז (1 בינואר 1987) – את דרך ייחוס ההכנסה החייבת לתקופה שקדמה ליום האמור ולתקופה שמהיום האמור ואילך;

(4)     את הממוצע השני של הסכומים כמשמעותו בסעיף 120ב לפקודה, למעט תקרות הכנסה לסכום מענק עקב מוות או פרישה, ואת הממוצע של תקרות ההכנסה בתקופה שקדמה ליום התחילה ובתקופה שמיום התחילה ואילך.

(ו)

(1)  על א האמור בסעיף 120ב(א) לפקודה כפי שהוחלף בחוק זה, יתואמו ב-1 בינואר 1988 הסכומים כמשמעותם בסעיף האמור כפי שהם ביום התחילה לפי שיעור עליית המדד מיום התחילה עד תום שנת המס 1987.

(2)  על אף האמור בסעיף 120ב(ב) לפקודה כפי שהוחלף בחוק זה, בתקופה שמיוםהתחילה עד תום שנת המס 1987, יתואמו סכומים כאמור בפסקה (1) שיש לתאמם בחודש פלוני לפי סעיף 120ב(ב) האמור, לפי שיעור עליית המדד מיום התחילה עד תום אותו חודש.

30. (א) תקרות ההכנסה הקבועות בסעיף 121 לפקודה כפי ששונו בסעיף 9, יחולו לגבי הכנסה המתייחסת לתקופה שתחילתה ביום התחילה.

(ב) תחילתם של סעיפים 2(1) ו-(3), 4, 5, 17 ו-22 ביום התחילה.

(ג) תחילתם של סעיפים 6(1), 12, 13, 18, 19, 20 ו-21(1) ביום ל' בכסלו התשמ"ז (1 בינואר 1987), ואולם לגבי חבר-בני-אדם שנקבעה לו תקופת שומה מיוחדת לשנת המס 1987, תחילתם של הסעיפים האמורים ביום ל' בכסלו התשמ"ז (1 בינואר 1987) או במועד תחילתה של תקופת השומה המיוחדת, לפי המאוחר.

(ד) תחולתו של סעיף 6(2) לגבי מקדמה שהמועד לתשלומה לפי סעיף 91 לפקודה הוא ביום פרסומו של חוק זה או לאחר מכן.

(ה) תחולתם של סעיפים 6(3) ו-21(2) משנת המס 1988 ואילך.

(ו) תחילתו של סעיף 8 ביום שלאחר יום התחילה.

(ז) תחולתו של סעיף 10 לגבי דיבידנד שחולק במועד תחילתו של סעיף 12 לגבי החברה שחילקה את הדיבידנד או לאחר מכן.

(ח) תחילתו של סעיף 16 לגבי הוצאות עודפות שהוצאו מיום התחילה ואילך.

(ט) תחולתם של סעיפים 25 ו-28 משנת המס 1987 ואילך.

(י) תחילתו של סעיף 26 ביום כ"ז באלול התשמ"ו (1 באוקטובר 1986).

(יא) תחולתו של סעיף 27 לגבי פיגור בתשלום חוב מס בתקופה שמיום התחילה ואילך. ###

ס"ח תשנ"ג מס' 1433 מיום 27.8.1993 עמ' 212 (ה"ח תשנ"ב מס' 2085 עמ' 43) – תיקון מס' 11 בסעיף 8 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 94), תשנ"ג-1993; $$$ תחילתו ביום 1.1.1994. ###

ס"ח תשנ"ה מס' 1484 מיום 7.11.1994 עמ' 4 (ה"ח תשנ"ד מס' 2283 עמ' 510) – תיקון מס' 12; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר. $$$ 2. הוראות סעיף 1 לא יחולו לגבי מניות של חברה תעשייתית, שהבקשה להתיר פרסומו של תשקיף בשלהן הוגשה כדין לפני פרסומו של חוק זה, ובלבד שנרשמו למסחר בבורסה לא יאוחר מיום ח' בטבת התשנ"ו (31 בדצמבר 1995). ###

ס"ח תשע"ג מס' 2405 מיום 5.8.2013 עמ' 171 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 768 עמ' 586) – תיקון מס' 13 בסעיף 53 לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), תשע"ג-2013; $$$ תחילתו ביום 1.8.2013. ###

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות