Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980

 

 

משפט פרטי וכלכלה – מסחר  – פשיטת רגל

תוכן ענינים

 

פרק א': פרשנות

Go

8

סעיף 1

הגדרות

Go

10

 

פרק ב': הליכים בפשיטת רגל

Go

11

 

סימן א': ממעשה פשיטת רגל עד צו כינוס

Go

11

סעיף 2

מיהו חייב

Go

11

סעיף 3

התראת פשיטת רגל

Go

11

סעיף 4

תכנה של התראת פשיטת רגל

Go

11

סעיף 5

מעשה פשיטת רגל

Go

11

סעיף 6

סמכות למתן צו כינוס

Go

12

סעיף 7

עילות לבקשת נושה

Go

12

סעיף 7א

בקשה לפשיטת רגל נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל   הוראת שעה

Go

12

סעיף 8

בקשת נושה מובטח

Go

12

סעיף 9

אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית

Go

12

סעיף 10

אימות והמצאה

Go

12

סעיף 11

ראיות נחוצות

Go

13

סעיף 12

זכות להעיד את החייב

Go

13

סעיף 13

חקירת תוקף החוב ותמורתו

Go

13

סעיף 14

עילות לדחיית הבקשה

Go

13

סעיף 15

דחייה או עיכוב בגלל ערעור

Go

13

סעיף 16

עיכוב הליכים מחמת הכחשה

Go

13

סעיף 17

בקשת חייב

Go

13

סעיף 18

צו כינוס נכסים לבקשת חייב

Go

13

סעיף 18א

מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל

Go

14

סעיף 18ב

תשלומים עתיים ומגבלות על החייב

Go

14

סעיף 18ג

חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת  מידע ומסמכים

Go

14

סעיף 18ד

חוות דעת הכונס הרשמי

Go

14

סעיף 18ה

החלטת בית המשפט

Go

14

סעיף 19

חזרה מבקשה

Go

15

סעיף 19א

פשרה או הסדר לפני צו כינוס

Go

15

סעיף 20

פעולת צו כינוס

Go

15

סעיף 21

כונס זמני, מינויו ושכרו [9]

Go

15

סעיף 22

עיכוב הליכים [10]

Go

15

סעיף 22א

צו זמני לבקשת חייב

Go

16

סעיף 23

מנהל מיוחד [11]

Go

16

סעיף 24

פרסום צו כינוס ואסיפת נושים [12]

Go

16

 

סימן ב': דו"ח, חקירה ואסיפה

Go

16

סעיף 25

דו"ח לאחר מתן צו כינוס [14]

Go

16

סעיף 26

אסיפת נושים ראשונה

Go

16

סעיף 27

בקשה לחקירה פומבית

Go

17

סעיף 28

קביעת מועד חקירה

Go

17

סעיף 29

עריכת החקירה

Go

17

סעיף 30

הנוהל בחקירה

Go

17

סעיף 32

חייב חולה

Go

17

 

סימן ג': פשרה או הסדר אחרי צו כינוס

Go

17

סעיף 33

הצעת החייב [16

Go

17

סעיף 34

אסיפה לדיון בהצעה [16

Go

17

סעיף 35

אישור ההצעה בבית המשפט [16

Go

17

סעיף 36

אכיפה

Go

18

סעיף 37

ביטול

Go

18

סעיף 38

תחולה לענין נאמן

Go

18

סעיף 39

ניהול נכסים בפשרה או בהסדר

Go

19

סעיף 40

היקף פשרה והסדר

Go

19

סעיף 41

סייג לתוקף פשרה והסדר

Go

19

 

סימן ד': הכרזת פשיטת רגל

Go

19

סעיף 42

צו הכרזה על פשיטת רגל [18

Go

19

סעיף 42א

הגבלות על פושט רגל

Go

19

סעיף 43

פרסום [18

Go

19

סעיף 44

הכונס הרשמי כנאמן

Go

19

סעיף 45

מינוי נאמן

Go

19

סעיף 46

ערובה

Go

20

סעיף 47

כללים למינוי נאמן

Go

20

סעיף 48

מינוי ועדת בקורת

Go

20

סעיף 49

סדרי עבודת ועדת הבקורת [20

Go

20

סעיף 50

הפסקת חברות בועדת הבקורת

Go

20

סעיף 51

בהעדר ועדה

Go

20

סעיף 52

פשרה או הסדר לאחר הכרזה [21

Go

20

סעיף 53

אישור בית המשפט

Go

20

סעיף 54

ביטול

Go

20

סעיף 55

סמכות לבטל הכרזה  [29]

Go

21

 

סימן ה': פיקוח על החייב ועל נכסיו

Go

21

סעיף 56

חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם

Go

21

סעיף 57

נסיבות למעצר חייב  [23]

Go

21

סעיף 57א

עיכוב יציאה מהארץ

Go

22

סעיף 58

הפניית דברי דואר של החייב [24]

Go

22

סעיף 59

זימון וצו הבאה

Go

22

סעיף 60

חקירה

Go

22

סעיף 60א

גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים

Go

22

 

סימן ו': הפטר

Go

23

סעיף 61

בקשת הפטר והודעה

Go

23

סעיף 62

דיון והחלטה

Go

23

סעיף 63

סייגים למתן הפטר [26

Go

24

סעיף 64

שינוי צו

Go

24

סעיף 65

סמכות להתלות ולהתנות כאחד

Go

24

סעיף 66

תעודה לענין חיקוקים פוסלים

Go

24

סעיף 67

חובות פושט רגל שהופטר

Go

25

סעיף 67א

הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי

Go

25

סעיף 68

חזקות

Go

25

סעיף 69

פעולת ההפטר

Go

25

סעיף 70

מניעת הסדר והפטר בשל העברת מרמה

Go

25

 

פרק ג': ניהול נכסים

Go

25

 

סימן א': תביעת חובות

Go

25

סעיף 71

חובות בני תביעה  [30

Go

25

סעיף 72

סייגים

Go

26

סעיף 73

הערכה

Go

26

סעיף 74

אשראי הדדי וקיזוז

Go

26

סעיף 75

ריבית או הצמדה עד לצו הכינוס

Go

26

סעיף 75א

חוב שפרעונו בעתיד

Go

26

סעיף 76

שוויון בתשלום חובות

Go

26

סעיף 77

הוצאות ראשונות

Go

26

סעיף 78

דין קדימה

Go

26

סעיף 79

דין הנפטר חדל פרעון

Go

27

סעיף 80

דין שותפים פושטי רגל

Go

27

סעיף 81

ריבית או הצמדה מיום צו הכינוס

Go

27

סעיף 82

שמירת דינים

Go

27

סעיף 83

סייג לתביעות בני זוג

Go

28

 

סימן ב': נכסים העומדים לתשלום חובות

Go

28

סעיף 84

תחילתה של פשיטת רגל

Go

28

סעיף 85

נכסים בני חלוקה

Go

28

סעיף 86

נכסים שאינם בני חלוקה

Go

28

סעיף 86א

הגנת בית המגורים

Go

29

סעיף 87

דין שכר טרחת עו"ד

Go

29

 

סימן ג': פשיטת רגל נוספת

Go

29

סעיף 88

הנאמן בחזקת נושה

Go

29

סעיף 89

נכסים שיוקנו לנאמן הבא

Go

29

סעיף 90

חובת נאמן קודם

Go

29

סעיף 90א

איסור על פשיטת רגל נוספת

Go

29

סעיף 90ב

איסור על פשיטת רגל לאחר מתן הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל   הוראת שעה

Go

29

 

סימן ד': תוצאי פשיטת רגל לגבי עסקאות

Go

30

סעיף 91

סייג לזכויות של נושה ושל קונה [39]

Go

30

סעיף 92

חובת מוציא לפועל למסור נכסים [40

Go

30

סעיף 93

חובת מוציא לפועל למסור כסף [40

Go

30

סעיף 94

דין כסף ששולם במישרין

Go

30

סעיף 95

סייג לזכות חזרה

Go

30

סעיף 96

ביטול הענקות

Go

30

סעיף 97

ביטול המחאה כללית בלתי רשומה

Go

30

סעיף 98

ביטול העדפות [43]

Go

31

סעיף 99

שמירת עסקאות שבתום לב

Go

31

סעיף 100

שמירת תשלומים

Go

31

סעיף 101

עסקים עם פושט רגל שלא הופטר [46

Go

31

סעיף 102

חובת בנקאי להודיע לנאמן [46

Go

31

 

סימן ה': מימוש נכסים

Go

31

סעיף 103

החזקת נכסים נמסרים

Go

31

סעיף 104

חובת שלוחיו של פושט הרגל

Go

31

סעיף 105

הנאמן ככונס נכסים בהוצאה לפועל

Go

31

סעיף 106

נכסים שהעברתם ברישום

Go

32

סעיף 107

תביעות

Go

32

סעיף 108

תפיסת נכסי פושט רגל

Go

32

סעיף 109

סייג לאחריות אישית

Go

32

סעיף 111

תשלומים עתיים ודין הכנסה של פושט רגל

Go

32

סעיף 112

הפקעת צווים מכוח הפטר [49

Go

32

סעיף 113

תסיבת נכסים והקנייתם

Go

32

סעיף 114

העברות הטעונות רישום

Go

32

סעיף 115

ויתור על נכס מכביד

Go

32

סעיף 116

תוצאי ויתור [51

Go

33

סעיף 118

דרישה להודיע בדבר ויתור

Go

33

סעיף 119

ביטול חוזה

Go

33

סעיף 120

צו הקניה לאחר ויתור

Go

33

סעיף 122

זכות הנפגע בוויתור

Go

33

סעיף 123

סייג לענין זכות יוצרים

Go

33

סעיף 124

סמכות הנאמן לנהל נכסים

Go

33

סעיף 125

סמכויות שהפעלתן טעונה הסכמה

Go

33

סעיף 126

סמכות להתיר לפושט הרגל לנהל נכסים

Go

34

סעיף 127

תשלומים לפושט הרגל

Go

34

סעיף 128

הקצבה לזכאי למזונות [55א] [תשל"ו]

Go

34

סעיף 129

בקורת נכסים ממושכנים [56]

Go

34

 

סימן ו': חלוקת נכסים

Go

34

סעיף 130

הכרזה וחלוקה של דיבידנדים

Go

34

סעיף 131

דיבידנדים משותפים ונפרדים

Go

35

סעיף 132

סייגים לחלוקת דיבידנד

Go

35

סעיף 133

זכות נושה שלא הוכר חובו

Go

35

סעיף 134

ריבית על חובות [63] [1942]

Go

35

סעיף 135

דיבידנד סופי

Go

35

סעיף 136

סייג לתובענה

Go

36

סעיף 137

זכות פושט הרגל ליתרה [66]

Go

36

 

פרק ד': כונסים רשמיים

Go

36

סעיף 138

מינוי כונסים רשמיים וסגנים

Go

36

סעיף 139

מעמדו של כונס רשמי

Go

36

סעיף 140

תפקידי הכונס לענין התנהגות החייב

Go

36

סעיף 141

תפקידי הכונס הרשמי לענין נכסי החייב

Go

36

סעיף 142

הכונס הרשמי ככונס זמני או כמנהל

Go

37

סעיף 142א

נציג

Go

37

סעיף 143

דיווח

Go

37

 

פרק ה': נאמנים בפשיטת רגל

Go

37

 

סימן א' : כהונת הנאמן

Go

37

סעיף 144

השם הרשמי

Go

37

 

סימן ב': פיקוח על הנאמן

Go

37

סעיף 147

זימון אסיפות כלליות

Go

37

סעיף 148

בקשת הוראות

Go

37

סעיף 148א

דיווח שנתי של הנאמן

Go

37

סעיף 149

שיקול דעת

Go

37

סעיף 150

פניה לבית המשפט

Go

37

סעיף 151

פיקוח הכונס הרשמי

Go

37

 

סימן ג': שכר והוצאות

Go

38

סעיף 152

שכר הנאמן והוצאותיו

Go

38

סעיף 154

איסור הסדרים בדבר השכר

Go

38

סעיף 155

סייג לתשלום לאדם אחר [78

Go

38

סעיף 156

נאמן עו"ד [78

Go

38

סעיף 157

שומת הוצאות

Go

38

 

סימן ד': רשימות, חשבונות ובקורת

Go

38

סעיף 158

רשימת נושים [79]

Go

38

סעיף 159

דו"ח כספי

Go

38

סעיף 160

פנקסים

Go

39

סעיף 162

הפרדה מחשבון פרטי

Go

39

סעיף 163

הפקדת כסף בבנק שנקבע

Go

39

סעיף 164

איסור עיכוב כספים [84

Go

39

סעיף 165

סגירת חשבון החייב בבנק

Go

39

סעיף 166

בקורת חשבונות הנאמן [85]

Go

39

 

סימן ה': התפנות משרתו של נאמן

Go

39

סעיף 167

שחרור נאמן

Go

39

סעיף 168

תוצא השחרור

Go

40

סעיף 169

שחרור הכונס הרשמי כנאמן

Go

40

סעיף 170

מילוי מקום נאמן

Go

40

סעיף 171

התפטרות נאמן והעברתו

Go

40

 

פרק ו': בית המשפט

Go

40

 

סימן א': סמכות

Go

40

סעיף 172

בית המשפט המחוזי

Go

40

סעיף 173

בית משפט השלום

Go

40

סעיף 174

תחום השיפוט

Go

40

סעיף 175

העברת הליכים

Go

40

סעיף 176

אבעיה בשאלה משפטית

Go

41

סעיף 177

ישיבות בית המשפט בלשכה

Go

41

סעיף 178

סמכות כללית

Go

41

סעיף 179

מאסר בשל אי ציות

Go

41

 

סימן ב': ערעורים

Go

41

סעיף 181

עיון חוזר

Go

41

סעיף 182

ערעור

Go

41

סעיף 183

סייגים לערעור  [94

Go

41

סעיף 184

מועד הערעור  [94

Go

41

 

סימן ג': סדרי דין

Go

41

סעיף 185

הוצאות

Go

41

סעיף 186

סמכויות שונות לענין סדרי דין

Go

41

סעיף 187

ראיות

Go

42

סעיף 188

החלפת מבקש

Go

42

סעיף 189

הליכים אחרי מות החייב

Go

42

סעיף 190

עיכוב הליכים

Go

42

סעיף 191

בקשה נגד שותף או שותפות

Go

42

סעיף 192

דחיית בקשות

Go

42

סעיף 193

צו כינוס נגד שותף

Go

42

סעיף 194

תביעות הנאמן והשותפות

Go

42

סעיף 195

בעלי חוזה עם פושט רגל

Go

42

סעיף 196

הליכי פשיטת רגל בשם שותפות לא רשומה

Go

42

סעיף 197

עזרת בית המשפט זה לזה

Go

42

סעיף 198

צווי חיפוש

Go

43

 

פרק ז': מקרים מיוחדים

Go

43

 

סימן א': שותפים, שותפויות מוגבלות ופשטות רגל קטנות

Go

43

סעיף 199

חבותם של שותפים

Go

43

סעיף 200

תחולה לגבי שותפויות מוגבלות

Go

43

סעיף 201

תחולה על פשיטות רגל קטנות

Go

43

 

סימן ב': נכסי חייבים שנפטרו

Go

43

סעיף 202

צו ניהול עזבון בפשיטת רגל

Go

43

סעיף 204

סמכויות הכונס הרשמי והנושים

Go

43

סעיף 205

דין צו ניהול כדין הכרזת פשיטת רגל

Go

43

סעיף 206

דין קדימה

Go

44

סעיף 207

עודף העזבון [112

Go

44

סעיף 208

דין הודעה על בקשה לצו ניהול [112

Go

44

 

סימן ג': כספים שלא נדרשו

Go

44

סעיף 209

חשבון נכסי פשיטות רגל

Go

44

סעיף 210

כספים שלא נדרשו

Go

44

סעיף 211

תביעת תשלום מאוחרת

Go

44

 

פרק ח': עבירות פשיטת רגל

Go

44

סעיף 212

המשים עצמו נושה

Go

44

סעיף 213

אי ציות בפשרה או הסדר

Go

44

סעיף 213א

אי מסירת מידע

Go

44

סעיף 214

חייב שנמנע לעזור בגילוי נכסיו [22

Go

44

סעיף 214א

הפרת הגבלות

Go

44

סעיף 215

נאמן שסירב לשלם ריבית והוצאות

Go

44

סעיף 216

מעשים ומחדלים במרמה

Go

44

סעיף 217

הגנה

Go

45

סעיף 218

השגת אשראי לפני הפטר

Go

45

סעיף 219

מרמה לאחר צו כינוס [129]

Go

46

סעיף 220

הימורים והשקעות מסוכנות [130]

Go

46

סעיף 221

אי ניהול פנקסי חשבון כיאות

Go

46

סעיף 222

בריחה עם נכסים [132]

Go

46

סעיף 223

טענת כזב

Go

46

סעיף 224

צו בית המשפט להעמיד לדין

Go

47

סעיף 225

התובע במשפט שלפי צו בית המשפט

Go

47

סעיף 226

שמירת אחריות פלילית

Go

47

סעיף 227

בית המשפט המוסמך

Go

47

סעיף 228

התיישנות

Go

47

סעיף 229

עבירה שענשה לא פורש

Go

47

 

פרק ט': ראיות

Go

47

סעיף 230

"רשומות"   ראיה

Go

47

סעיף 231

פרוטוקול אסיפת נושים

Go

47

סעיף 232

ראיות להליכים בפשיטת רגל [117]

Go

47

סעיף 234

עדות חייב או עד שנפטרו

Go

47

סעיף 235

חותם

Go

47

 

פרק י': שונות

Go

47

סעיף 236

חישוב זמן

Go

47

סעיף 237

המצאת הודעות [122]

Go

47

סעיף 238

פגם פורמלי לא יפסול

Go

48

סעיף 239

פטור ממס בולים

Go

48

סעיף 240

חיוב המדינה

Go

48

סעיף 241

עדכון סכומים ואגרות [114]

Go

48

סעיף 242

תקנות [113]

Go

48

 

תוספת ראשונה

Go

48

 

תוספת שניה

Go

48

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980*

פרק א': פרשנות

הגדרות [2]

1.    בפקודה זו –

          "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו;

          "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה;

          "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם;

          "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 66 (ה"ח 1507)

הוספת הגדרת "הפרשי הצמדה"

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה;

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 66 (ה"ח 1507)

הוספת הגדרת "הפרשי הצמדה וריבית"

[30(8)]

          "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב;

          "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          "טובין" – (נמחקה);

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 66 (ה"ח 1507)

מחיקת הגדרת "טובין"

הנוסח הקודם:

"טובין" – לרבות זכויות בהם;

          "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין;

          "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב;

          "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב;

          "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם;

[37 רישה] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו, למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן;

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 66 (ה"ח 1507)

"נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו, למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961;

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 66 (ה"ח 1507)

הוספת הגדרת "ריבית"

          "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג';

          "תקנות" – לרבות טפסים;

          "השר" – שר המשפטים.

פרק ב': הליכים בפשיטת רגל

סימן א': ממעשה פשיטת רגל עד צו כינוס

מיהו חייב [3(1)]

2.    (א)  חייב, לענין פקודה זו, הוא אדם בן שמונה עשרה שנה ומעלה, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל, אשר בזמן שהוא עשה, או שנעשה לו, מעשה פשיטת רגל נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)   הוא עצמו היה בישראל;

(2)   היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים;

(3)   ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על ידי מורשה או מנהל;

(4)   היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.

          (ב)  אף מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף קטן (א) ואם לדעת בית המשפט סביר הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה-עשרה שנים.

התראת פשיטת רגל  [3(2)(ז)]

3.    נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל; לענין התראת פשיטת רגל –

(1)   יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו;

[תשל"ו]

(2)   "פסק דין חלוט" – לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה.

תכנה של התראת פשיטת רגל [3(3)]

4.    (א)  בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק דין חלוט, או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או דעת בית המשפט, ויפורשו התוצאות של הפרת הנדרש בה.

          (ב)  התראת פשיטת רגל תהיה בטופס שנקבע ותומצא בדרך שנקבעה.

          (ג)   בהתראת פשיטת רגל אפשר לציין מורשה שיפעל מטעם הנושה לענין תשלום או דבר אחר שנדרש למסור לנושה או לעשות להנחת דעתו.

          (ד)  לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה, אלא אם תוך הזמן הניתן לתשלום הודיע החייב לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה על סמך הטעות האמורה; אולם אם החייב לא הודיע כך לנושה יראו כאילו מילא אחרי התראת פשיטת הרגל אם תוך הזמן שניתן הוא נקט אמצעים שהיו מביאים למילויה אילו ננקב בה הסכום המגיע למעשה.

מעשה פשיטת רגל  [3(2)]

5.    מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשה או נעשתה לו אחת מאלה:

(1)   בישראל או במקום אחר –

(א)   נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה;

(ב)   העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה לפי כל דין תקף אותה שעה;

(2)   בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם הוא עשה אחת מאלה:

(א)   יצא את הארץ, או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם;

(ב)   עזב את בית מגוריו, או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל, או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה;

(ג)    התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להתקשר עמו;

(3)   עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו בית משפט;

(4)   הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו;

(5)   הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו;

(6)   לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין; לענין זה, "חוב פסוק" – לרבות סכום שניתן צו חלוט לשלמו, ו"תובענה" – לרבות הליכים שבהם ניתן הצו.

סמכות למתן צו כינוס [4]

6.    עשה חייב מעשה פשיטת רגל, רשאי בית המשפט, על סמך בקשת פשיטת רגל שהגיש נושה או החייב, ובכפוף לתנאים האמורים להלן, ליתן צו להגנת נכסי החייב; לצו כאמור ייקרא צו כינוס.

עילות לבקשת נושה  [5(1)] [תשל"ו]

7.    לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996 הודעה תשע"ט-2019

(1)  החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-87,564 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

(2)  החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;

(3)  מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;

(4)  מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 60 (ה"ח 2282)

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מאלף שקלים מחמישים אלף שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 22.5.2000

הודעה תש"ס-2000

י"פ תש"ס מס' 4882 מיום 22.5.2000 עמ' 3509

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מחמישים אלף מ-65,885 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2010

הודעה תש"ע-2010

י"פ תש"ע מס' 6044 מיום 7.1.2010 עמ' 1242

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-65,885 מ-80,602 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6186 מיום 11.1.2011 עמ' 2014

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-80,602 מ-82,441 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2012

הודעה תשע"ב-2012

י"פ תשע"ב מס' 6409 מיום 3.5.2012 עמ' 3744

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-82,441 מ-84,543 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2013

הודעה תשע"ג-2013

י"פ תשע"ג מס' 6529 מיום 9.1.2013 עמ' 2153

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-84,543 מ-85,763 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2014

הודעה תשע"ד-2014

י"פ תשע"ד מס' 6774 מיום 20.3.2014 עמ' 4542

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-85,763 מ-87,400.55 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2017

הודעה תשע"ז-2017

י"פ תשע"ז מס' 7454 מיום 21.2.2017 עמ' 3790

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-87,400.55 מ-86,270 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2018

הודעה תשע"ח-2018

י"פ תשע"ח מס' 7683 מיום 24.1.2018 עמ' 4548

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-86,270 מ-86,529 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

 

מיום 1.1.2019

הודעה תשע"ט-2019

י"פ תשע"ט מס' 8099 מיום 5.2.2019 עמ' 7066

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-86,529 מ-87,564 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

בקשה לפשיטת רגל נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה (תיקון מס' 10 הוראת שעה), תשע"ה-2015

7א.     הגיש חייב בקשת הפטר בתקופת התחולה לפי סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וביקש נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד החייב, יפרט הנושה את הנימוקים לניהול ההליך לפי פקודה זו ולא לפי החוק האמור; בית המשפט רשאי לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל אם סבר שמתקיימות נסיבות המצדיקות את הפעלת הסמכויות המוקנות לבית המשפט בהליכי פשיטת רגל.

מיום 6.9.2015

תיקון מס' 10 הוראת שעה

ס"ח תשע"ה מס' 2497 מיום 3.8.2015 עמ' 211 (ה"ח 933)

הוספת סעיף 7א

בקשת נושה מובטח  [5(2)]

8.    היה המבקש נושה מובטח, יציין בבקשתו שהוא מוכן לוותר על ערובתו לטובת הנושים אם יוכרז החייב פושט רגל, או יתן אומדן שוויה של הערובה; נתן המבקש אומדן כאמור, אפשר שיצורף כנושה מבקש לענין עודף החוב המגיע לו, לאחר ניכוי השווי הנאמד, כאילו היה נושה לא מובטח.

אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית [5(3)]

9.    לא תוגש בקשת פשיטת רגל נגד תאגיד או חבר בני אדם שניתן לפרקם לפי פקודת החברות או לפי פקודת האגודות השיתופיות.

אימות והמצאה [6(1)]

10.  בקשתו של נושה תאומת בתצהיר, שלו עצמו או של אדם אחר מטעמו היודע את העובדות, והיא תומצא בדרך שנקבעה.

ראיות נחוצות [6(2)]

11.  בית המשפט בדונו בבקשת הנושה ידרוש ראיות לחובו של הנושה המבקש, להמצאת הבקשה ולמעשה פשיטת הרגל או לאחד ממעשי פשיטת הרגל שנטענו בבקשה, ואם הניחו הראיות את דעתו רשאי הוא ליתן צו כינוס לפי הבקשה.

זכות להעיד את החייב [6(3)]

12.  להוכחת הטענות שבבקשתו רשאי הנושה המבקש, בשעת הדיון בבקשה, לדרוש שיוצגו פנקסי החייב לפני בית המשפט ולהזמין את החייב עצמו להעיד.

חקירת תוקף החוב ותמורתו [6(4)]

13.  בית המשפט, בדונו בבקשת הנושה, רשאי לברר מה היתה התמורה לחוב פסוק, ואם היתה לפניו ראיה למרמה, לקנוניה או לעיוות דין, או שהוכח קיומו של חוב בר-תביעה מלבד החוב הפסוק, רשאי הוא לברר תקפותו של החוב הפסוק.

עילות לדחיית הבקשה [6(6)]

14.  אם הראיות שהובאו לפי סעיף 11 לא הניחו את דעת בית המשפט, או אם הראה החייב להנחת דעת בית המשפט שהוא יכול לשלם את חובותיו או שמטעם מספיק אחר אין ליתן צו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה.

דחייה או עיכוב בגלל ערעור [6(5)]

15.  כשהמעשה שעליו מסתמכת בקשת הנושה הוא הפרת דרישה בהתראת פשיטת רגל לשלם חוב פסוק, להבטיחו או להתפשר עליו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, או לעכב את הדיון בה, בשל ערעור תלוי ועומד על פסק הדין.

 

עיכוב הליכים מחמת הכחשה [6(7), (8)]

16.  (א)  התייצב החייב לדיון בבקשה וכפר שהוא חייב חוב לנושה, בכלל או בסכום שיש בו להצדיק הגשת הבקשה נגדו, רשאי בית המשפט, במקום לדחות את הבקשה, לעכב את כל ההליכים בה לזמן הדרוש למשפט בדבר החוב, ורשאי הוא לדרוש שתינתן ערובה לתשלום כל חוב שיוכח נגד החייב לזכות המבקש במהלך המשפטי הרגיל והוצאות הוכחתו.

          (ב)  עוכבו הליכים, רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס על סמך בקשתו של נושה אחר, אם ראה שמן הצדק לעשות כן מחמת ההשהיה הנגרמת בעיכוב ההליכים או מחמת סיבה אחרת, ומשעשה כן ידחה, בתנאים שייראו לו צודקים, את הבקשה שהליכיה עוכבו.

בקשת חייב [7(1) רישה, (2)] [תשל"ו]

17.  (א)  לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996 הודעה תשע"ט-2019

(1)   חובותיו אינם פחותים מ-17,514 שקלים חדשים;

 

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(2)   צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו –

(א)   פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;

(ב)   פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם;

(ג)    פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(3)   צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן – כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי.

          (ב)  החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 5(4).

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 60 (ה"ח 2282)

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מאלף שקלים מעשרת אלפים שקלים חדשים;

(2) מספר נושיו הוא לפחות שניים;

(3) צירף לבקשתו דין וחשבון על חובותיו ונכסיו לפי הטופס שנקבע.

(2) צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו –

(א) פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;

(ב) פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם;

(ג) פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.

(3) צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן – כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי.

 

מיום 22.5.2000

הודעה תש"ס-2000

י"פ תש"ס מס' 4882 מיום 22.5.2000 עמ' 3510

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מעשרת אלפים מ-13,177 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2010

הודעה תש"ע-2010

י"פ תש"ע מס' 6044 מיום 7.1.2010 עמ' 1242

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-13,177 מ-16,122 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6186 מיום 11.1.2011 עמ' 2014

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-16,122 מ-16,490 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2012

הודעה תשע"ב-2012

י"פ תשע"ב מס' 6409 מיום 3.5.2012 עמ' 3744

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-16,490 מ-16,910 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2013

הודעה תשע"ג-2013

י"פ תשע"ג מס' 6529 מיום 9.1.2013 עמ' 2153

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-16,910 מ-17,154 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2014

הודעה תשע"ד-2014

י"פ תשע"ד מס' 6774 מיום 20.3.2014 עמ' 4542

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-17,154 מ-17,481.54 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2017

הודעה תשע"ז-2017

י"פ תשע"ז מס' 7454 מיום 21.2.2017 עמ' 3790

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-17,481.54 מ-17,256 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2018

הודעה תשע"ח-2018

י"פ תשע"ח מס' 7683 מיום 24.1.2018 עמ' 4548

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-17,256 מ-17,307 שקלים חדשים;

 

מיום 1.1.2019

הודעה תשע"ט-2019

י"פ תשע"ט מס' 8099 מיום 5.2.2019 עמ' 7066

(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

(1) חובותיו אינם פחותים מ-17,307 מ-17,514 שקלים חדשים;

צו כינוס נכסים לבקשת חייב (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

18.  בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17; במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת עמדת הכונס הרשמי, ליתן צו כינוס לבקשת חייב אף ללא אישור הכונס הרשמי כאמור, ובלבד ששוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס הרשמי.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 60 (ה"ח 2282)

החלפת סעיף 18

הנוסח הקודם:

סייג למתן צו כינוס

18. לא יתן בית המשפט צו כינוס לפי בקשת החייב אלא אם שוכנע כי, בשים לב להליכי הוצאה לפועל שננקטו או שעדיין ניתן לנקוט נגד החייב ובשים לב לשאר נסיבות הענין הליכי פשיטת רגל הם הדרך הנאותה.

מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

18א.  (א)  החליט בית המשפט ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 או בסעיף 18, יקבע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים לאחר תום ששה חודשים לפחות מיום מתן צו הכינוס; ואולם אם שוכנע, לאחר שמיעת הכונס הרשמי, כי יש ביכולתו להגיש את חוות דעתו, כמשמעותה בסעיף 18ד, במועד מוקדם יותר – יוקדם הדיון בהתאם למועד זה.

          (ב)  החייב, נושיו והכונס הרשמי יוזמנו לדיון בבקשת פשיטת הרגל; בית המשפט רשאי להורות על אופן הזמנתם של נושי החייב.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 60 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 18א

תשלומים עתיים ומגבלות על החייב (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

18ב.  בית המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי, להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס, צו זמני או צו לעיכוב הליכים, וטרם הוכרז פושט רגל, לשלם לכונס הרשמי תשלומים עתיים כאמור בסעיף 111; כן רשאי בית המשפט לקבוע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, כי יחולו עליו המגבלות הקבועות בסעיף 42א, כולן או מקצתן.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 61 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 18ב

חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים  (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

18ג.   (א)  הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים.

          (ב)  לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה –

(1)   לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו;

(2)   לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

          (ג)   לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב.

          (ד)  (1)   כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב – כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו;

(2)   מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי.

          (ה)  קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט.

          (ו)   לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 61 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 18ג

חוות דעת הכונס הרשמי (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

18ד.  (א)  הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט את חוות דעתו, בה יפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם היו כאלה, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם; כן יחווה את דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.

          (ב)  חוות הדעת של הכונס הרשמי תוגש לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני המועד שקבע בית המשפט לדיון בבקשת פשיטת הרגל לפי סעיף 18א; עותק ממנה יומצא לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 62 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 18ד

החלטת בית המשפט (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

18ה.  (א)  בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)   להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2)   לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;

(3)   לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226.

          (ב)  בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 62 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 18ה

חזרה מבקשה [6(9),  7(3)]

19.  אין חזרה מבקשה שהוגשה – בין של נושה ובין של חייב – אלא ברשות בית המשפט.

פשרה או הסדר לפני צו כינוס (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996 הודעה תשע"ט-2019

19א.  (א)  חייב שחובותיו עולים על 35,028 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

          (ב)  לבקשה יצרף החייב –

(1)   את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(2)   דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(3)   (נמחקה).

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ג)   בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.

          (ד)  בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.

          (ה)  הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 66 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף 19א

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 62 (ה"ח 2282)

(א) חייב שנתקיימו בו שני אלה בטרם ניתן נגדו צו כינוס, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו:

(1) חובותיו עולים על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע;

(2) מספר נושיו הוא לפחות שלושה.

(א) חייב שחובותיו עולים על עשרים אלף שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

(ב) לבקשה יצרף החייב –

(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;

(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;

(3) פירוט הערבויות לביצוע ההצעה תוך ששה חדשים מיום אישורה.

(ג) בית המשפט יסרב לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב 50% על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור בית המשפט.

(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.

 

מיום 22.5.2000

הודעה תש"ס-2000

י"פ תש"ס מס' 4882 מיום 22.5.2000 עמ' 3510

(א) חייב שחובותיו עולים על עשרים אלף 26,354 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2010

הודעה תש"ע-2010

י"פ תש"ע מס' 6044 מיום 7.1.2010 עמ' 1242

(א) חייב שחובותיו עולים על 26,354 32,242 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2011

הודעה תשע"א-2011

י"פ תשע"א מס' 6186 מיום 11.1.2011 עמ' 2014

(א) חייב שחובותיו עולים על 32,242 32,979 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2012

הודעה תשע"ב-2012

י"פ תשע"ב מס' 6409 מיום 3.5.2012 עמ' 3744

(א) חייב שחובותיו עולים על 32,979 33,820 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2013

הודעה תשע"ג-2013

י"פ תשע"ג מס' 6529 מיום 9.1.2013 עמ' 2153

(א) חייב שחובותיו עולים על 33,820 34,308 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2014

הודעה תשע"ד-2014

י"פ תשע"ד מס' 6774 מיום 20.3.2014 עמ' 4542

(א) חייב שחובותיו עולים על 34,308 34,963.07 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2017

הודעה תשע"ז-2017

י"פ תשע"ז מס' 7454 מיום 21.2.2017 עמ' 3790

(א) חייב שחובותיו עולים על 34,963.07 34,511 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2018

הודעה תשע"ח-2018

י"פ תשע"ח מס' 7683 מיום 24.1.2018 עמ' 4548

(א) חייב שחובותיו עולים על 34,511 34,614 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

 

מיום 1.1.2019

הודעה תשע"ט-2019

י"פ תשע"ט מס' 8099 מיום 5.2.2019 עמ' 7066

(א) חייב שחובותיו עולים על 34,614 35,028 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.

פעולת צו כינוס [8]

20.  (א)  משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

          (ב)  הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת.

כונס זמני, מינויו ושכרו [9] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

21.  (א)  משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת הנכסים, למנות את הכונס הרשמי, או אדם מתאים אחר, עוד לפני מתן צו הכינוס, להיות כונס זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מיד.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ב)  השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים –

(1)   בדבר דרך מינויו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שהובאו לפניו לענין זה; בכללים כאמור ייקבעו תנאי הכשירות למינוי ותנאים אחרים שכונס זמני חייב למלא לצורך מינויו;

(2)   בדבר שכרו והוצאותיו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

כונס נכסים זמני כונס זמני, מינויו ושכרו

21. (א) משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת הנכסים, למנות את הכונס הרשמי, או אדם מתאים אחר, עוד לפני מתן צו הכינוס, להיות כונס זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מיד.

(ב) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים –

(1) בדבר דרך מינויו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שהובאו לפניו לענין זה; בכללים כאמור ייקבעו תנאי הכשירות למינוי ותנאים אחרים שכונס זמני חייב למלא לצורך מינויו;

(2) בדבר שכרו והוצאותיו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי.

עיכוב הליכים [10] (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

22.  (א)  משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.

          (ב)  כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה.

          (ג)   המצאת צו לעיכוב לפי סעיף זה יכול שתהיה במשלוח העתק שלו, חתום בחותמת בית המשפט, בדואר, לתובע או לצד אחר שנקט את ההליך.

          (ד)  על אף האמור בסעיף זה –

(1)   לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה;

(2)   לא יעכב בית המשפט בעל משכנתה או נושה מובטח אחר בהפעלת תרופותיהם המשפטיות לענין הערובה שברשותם.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 63 (ה"ח 2282)

(א) משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.

צו זמני לבקשת חייב (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

22א.  בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הכונס הרשמי ומנימוקים שיירשמו, ליתן, לבקשת חייב אשר הגיש בקשה לפשיטת רגל ולא מילא את התנאים הקבועים בסעיף 17, צו למינוי כונס נכסים זמני כמשמעותו בסעיף 21 או צו לעיכוב הליכים כמשמעותו בסעיף 22, והכל בתנאים שיקבע ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים; מילא החייב את התנאים שקבע בית המשפט – יעמוד הצו בתוקפו עד להחלטת בית המשפט לפי סעיף 18; לא מילא החייב את התנאים שנקבעו כאמור – יפקע הצו בתום התקופה האמורה, אלא אם כן הורה בית המשפט על הארכת התקופה ב-30 ימים נוספים, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 63 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 22א

מנהל מיוחד [11] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

23.  (א)  ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם.

          (ב)  המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ג)   המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

23. (א) ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, לפי בקשת נושה, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם.

(ב) המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי.

(ג) המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיקבעו הנושים בהחלטה באסיפה רגילה, ואם לא החליטו –כפי שיצווה הכונס הרשמי.

(ג) המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי.

פרסום צו כינוס ואסיפת נושים [12] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

24.  הודעה על מתן צו כינוס – ואם הוחלט על כינוס אסיפה כללית של נושים כאמור בסעיף
26, גם על מועד האסיפה – תפורסם ברשומות ובעיתון בדרך שנקבעה; ההודעה תפרט את שם החייב, מענו ומשלח ידו, יום מתן הצו, בית המשפט שנתנו ותאריך הבקשה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

פרסום צו כינוס פרסום צו כינוס ואסיפת נושים

24. הודעה על מתן צו כינוס – ואם הוחלט על כינוס אסיפה כללית של נושים כאמור בסעיף 26, גם על מועד האסיפה – תפורסם ברשומות ובעיתון בדרך שנקבעה; ההודעה תפרט את שם החייב, מענו ומשלח ידו, יום מתן הצו, בית המשפט שנתנו ותאריך הבקשה.

סימן ב': דו"ח, חקירה ואסיפה

דו"ח לאחר מתן צו כינוס [14] (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

25.  (א)  חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה.

          (ב)  דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו.

          (ג)   חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ד)  נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו.

[תשל"ו] (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ה)  הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 63 (ה"ח 2282)

דו"ח החייב על מצב עסקיו דו"ח לאחר מתן צו כינוס

25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה.

(ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו.

(ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל.

(ד) אדם המעיד על עצמו בכתב שהוא נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו.

(ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(3) 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.

אסיפת נושים ראשונה (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

26.  (א)  ניתן צו כינוס, יזמן הכונס הרשמי אסיפה כללית של נושים כדי שישקלו אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו הפטר ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל; אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפה כאמור אם הוא סבור כי בנסיבות הענין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ב)  נושה לא יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה כאמור אם לא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים לפי סעיף 71.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 26

הנוסח הקודם:

26. (א) אחרי מתן צו כינוס נגד חייב תתקיים בהקדם ככל האפשר אסיפה כללית של נושים (בפקודה זו – אסיפת הנושים הראשונה) כדי לשקול אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל, ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל.

(ב) הוראות התוספת הראשונה יחולו על הזימון וההליכים של אסיפת הנושים הראשונה ושל אסיפותיהם שלאחר מכן.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 63 (ה"ח 2282)

26. (א) ניתן צו כינוס, יזמן הכונס הרשמי אסיפה כללית של נושים כדי שישקלו אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו הפטר ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל; אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפה כאמור אם הוא סבור כי בנסיבות הענין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל.

(ב) נושה לא יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה כאמור אם לא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים לפי סעיף 71.

בקשה לחקירה פומבית (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

27.  ניתן צו כינוס, רשאי הכונס הרשמי, אם מצא צורך בכך, לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 27

הנוסח הקודם:

חקירה פומבית

27. בית משפט שנתן צו כינוס יקיים, באין הוראה אחרת בפקודה זו, ישיבה פומבית לחקירת החייב ביום שיקבע, והחייב יתייצב בישיבה זו וייחקר על התנהגותו, על עסקיו ועל נכסיו.

 

קביעת מועד חקירה (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

28.  החליט בית המשפט לערוך את החקירה, יקבע את מועדה והחייב יתייצב לחקירה באותו מועד.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 28

הנוסח הקודם:

מועד החקירה

28. החקירה תתקיים, בהקדם ככל שנוח לקיימה, לאחר עבור המועד להגשת דו"ח החייב על מצב עסקיו; בית המשפט רשאי לדחות המשך חקירה.

עריכת החקירה (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

29.  בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן – אם נתמנה כזה – וכן כל נושה שהגיש תביעה או נציגו שהורשה לכך בכתב, רשאים בחקירה לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כשלונו.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 29

הנוסח הקודם:

המשתתפים בחקירה

29. (א) כל נושה שהגיש תביעה, או נציגו שהורשה בכתב, רשאי בחקירה לשאול את החייב בדבר עסקיו ובדבר סיבות כשלונו.

(ב) הכונס הרשמי ישתתף בחקירת החייב, וברשותו המיוחדת של בית המשפט יוכל עורך דין לייצגו למטרה זו.

(ג) נאמן שנתמנה לפני תום החקירה רשאי להשתתף בה.

(ד) בית המשפט רשאי לשאול את החייב ככל שימצא לראוי.

הנוהל בחקירה (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

30.  (א)  בית המשפט יזהיר את החייב לפני גביית עדותו כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בחוק, וסעיפים 2, 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980 – יחולו.

          (ב)  על החייב לענות על כל שאלה ששאל בית המשפט או שנשאלה ברשותו.

          (ג)   דברי החקירה יירשמו בפרוטוקול ככל שבית המשפט ימצא לנכון, ייקראו בפני החייב או שהחייב יקראם בעצמו וייחתמו בידי החייב ובידי בית המשפט; סירב החייב לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיונו של כל נושה בזמנים סבירים, ובאין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה יוכל לשמש ראיה נגד החייב.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 67 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 30

הנוסח הקודם:

30. (א) החייב ייחקר בשבועה וחייב לענות על כל שאלה ששאל בית המשפט או שנשאלה ברשותו.

(ב) דברי החקירה יירשמו ככל שבית המשפט ימצא לנכון, ייקראו בפני החייב או שהחייב יקראם בעצמו, וייחתמו בידי החייב; הרישום יהיה פתוח לעיונו של כל נושה בזמנים סבירים, ובאין פקודה זו הוראה אחרת לענין זה יוכל לשמש ראיה נגד החייב.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

31.  (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 68 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 31

הנוסח הקודם:

סיום החקירה

31. ראה בית המשפט כי עסקיו של החייב נחקרו במידה מספקת, יודיע בצו שהחקירה נסתיימה, אך לא יתן צו כאמור אלא לאחר היום שנקבע לאסיפת הנושים הראשונה.

חייב חולה [15(10)]

32.  היה החייב חולה נפש, או סובל מלקות או מנכות נפשיות או גופניות הנוטלות ממנו, לדעת בית המשפט, את כשרו להתייצב לחקירה הפומבית, רשאי בית המשפט לוותר בצו עליה או להורות שייחקר בתנאים, באופן ובמקום הנראים לבית המשפט כמתאימים.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

סימן ג': פשרה או הסדר אחרי צו כינוס

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 68 (ה"ח 1507)

סימן ג': פשרה או הסדר סימן ג': פשרה או הסדר אחרי צו כינוס

הצעת החייב [16(1)] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

33.  ניתן צו כינוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו רוצה להציע פשרה לפרעון חובותיו או הסדר לעסקיו, יגיש לכונס הרשמי, תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 68 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 33

הנוסח הקודם:

33. חייב הרוצה להציע פשרה לפרעון חובותיו או הסדר לעסקיו, יגיש לכונס הרשמי, תוך ארבעה ימים לאחר שהגיש דו"ח על מצב עסקיו או תוך מועד לאחר מכן שקבע הכונס, הצעה בכתב חתומה בידו המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר שברצונו להגיש לעיונם של נושיו ופרטי הערובות או הערבים שהוא מציע.

אסיפה לדיון בהצעה [16(2)-(4), (20)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

34.  (א)  הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.

          (ב)  החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.

          (ג)   כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.

          (ד)  הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 68 (ה"ח 1507)

(א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן ולפני סיום חקירתו הפומבית של החייב יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של כל התובעים, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 63 (ה"ח 2282)

(א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של כל התובעים של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.

אישור ההצעה בבית המשפט [16(5)-(14), (19)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

35.  (א)  הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו.

          (ב)  כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.

          (ג)   לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל.

          (ד)  לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.

          (ה)  לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ו)   מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ז)   הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט:

(1)   35% - אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס;

(2)   45% - אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;

(3)   55% - אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו;

(4)   65% - אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו;

(5)   80% - אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו,

אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ח)  (בוטל).

          (ט)  אישור בית המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית המשפט.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (י)   פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לענין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעה למזונות.

          (יא) תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 68 (ה"ח 1507)

(א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו; הבקשה לא תישמע אלא אחרי סיום חקירתו הפומבית של החייב .

(ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.

(ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל.

(ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.

(ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.

(ו) ראה בית המשפט כי האמור בהצעה אינו סביר או שאין בו כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו, או ראה שאילו הוכרז החייב פושט רגל היה על בית המשפט לסרב ליתן לו הפטר, יסרב לאשר את ההצעה.

(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב 25% על כל חוב לא מובטח שהוא בר-תביעה כלפי נכסי החייב בשעה שהובאה ההצעה לאישור בית המשפט. השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט:

(1) 35% - אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס;

(2) 45% - אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;

(3) 55% - אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו;

(4) 65% - אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו;

(5) 80% - אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו,

אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 63 (ה"ח 2282)

(ו) ראה בית המשפט כי האמור בהצעה אינו סביר או שאין בו כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו, או ראה שאילו הוכרז החייב פושט רגל היה על בית המשפט לסרב ליתן לו הפטר, יסרב לאשר את ההצעה.

(ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63.

(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט:

(1) 35% - אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס;

(2) 45% - אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;

(3) 55% - אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו;

(4) 65% - אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו;

(5) 80% - אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו,

אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה.

(ח) בכל מקרה אחר רשאי בית המשפט לאשר את ההצעה או לא לאשרה.

(ט) אישור בית המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית המשפט.

(י) פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לענין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעה למזונות.

אכיפה [16(15) רישה]

36.  לפי בקשתו של אדם מעונין רשאי בית המשפט לאכוף את ההוראות של פשרה או של הסדר שנערכו לפי סימן זה.

ביטול [16(16)]

37.  (א)  אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר.

          (ב)  הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.

תחולה לענין נאמן  [16(17)]

38.  נתמנה נאמן לפי פשרה או הסדר לנהל את נכסי החייב או את עסקיו או לחלק אותם לפי הפשרה, יחולו הוראות סעיפים 59 ו-60 ופרק ה' כאילו היה נאמן בפשיטת רגל, וכאילו היו הביטויים "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו-"הכרזה" באים, לפי הענין, לרבות פשרה והסדר, חייב בפשרה או בהסדר, וצו המאשר פשרה או הסדר.

ניהול נכסים בפשרה או בהסדר [16(18)]

39.  הוראות פרק ג' יחולו על פשרה ועל הסדר, במידה שטיב הענין ותוכן המסמכים נותנים מקום לכך, והביטויים "נאמן", "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו-"הכרזה" יפורשו כאמור בסעיף 38.

היקף פשרה והסדר  [16(21)]

40.  פשרה או הסדר שאושרו לפי הוראות סימן זה לא יראו אותם כחלים על נכסים שרכש החייב לאחר היום שאישר אותם בית המשפט, אלא אם היתה בהם הוראה מפורשת שיחולו כאמור.

סייג לתוקף פשרה והסדר [17]

41.  פשרה או הסדר, אף אם הוסכם עליהם ואושרו, לא יחייבו נושה שלא הסכים להם לענין חוב או חבות אשר לפי פקודה זו לא היה החייב נפטר מהם על פי צו הפטר בפשיטת רגל.

סימן ד': הכרזת פשיטת רגל

צו הכרזה על פשיטת רגל [18(1)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

42.  ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים באסיפתם בהחלטה רגילה שהחייב יוכרז פושט רגל, או שלא קיבלו כל החלטה או לא נתכנסו, או שפשרה או הסדר לא אושרו לפי סימן ג' בפרק זה תוך מועד שקבע בית המשפט, יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 42

הנוסח הקודם:

42. ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים בהחלטה רגילה, באסיפת הנושים הראשונה או באחד מהמשכיה, שהחייב יוכרז פושט רגל, או שלא קיבלו כל החלטה או לא נתכנסו, או שפשרה או הסדר לא אושרו לפי פקודה זו תוך ארבעה עשר ימים אחרי סיום חקירתו הפומבית של החייב או תוך מעוד אחר שהרשה בית המשפט, יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.

הגבלות על פושט רגל (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

42א.  (א)  חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

          (ב)  (1)   חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו–1986, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן; הנאמן רשאי לסיים חוזה כרטיס חיוב במקום החייב בדרך של מתן הודעה בכתב למנפיק בשם החייב על סיום החוזה; מועד סיום החוזה יהיה במועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק; הודיע הנאמן למנפיק על סיום חוזה כרטיס החיוב, יודיע על כך גם לחייב;

(2)   החליט הנאמן שלא לסיים את ההתקשרות בין החייב למנפיק, יודיע על כך לכונס הרשמי; הכונס הרשמי רשאי, לאחר ששמע את עמדת הנאמן והחייב, להורות למנפיק לסיים את חוזה כרטיס החיוב עם החייב, במקום הנאמן; החליט כאמור, יחולו הוראות פסקה (1) בשינויים המחוייבים;

(3)   משמעותם של המונחים בסעיף זה, כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.

          (ג)   חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן; לענין סעיף זה, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.

          (ד)  השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה פושט הרגל מייסד או בעל ענין כאמור.

          (ה)  ניתן צו הפטר, בוטלה ההכרזה על פשיטת הרגל או בוטל צו כינוס שניתן נגד החייב, בטלות ההגבלות המוטלות מכוח סעיף זה מיום מתן הצו או מיום החלטת הביטול, לפי הענין; בית המשפט רשאי לבטל את ההגבלות, כולן או מקצתן, אף לפני כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם אישר הצעת פשרה או הסדר בין החייב לנושיו.

          (ו)   השר רשאי לקבוע הוראות בדבר התיאומים הנדרשים לביצוע הוראות סעיף זה.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 64 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 42א

פרסום [18(2)] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

43.  הודעה על הכרזת פשיטת רגל תפורסם ברשומות ובעתון יומי בדרך שנקבעה; בהודעה יצויינו שמו, מענו ומשלוח ידו של פושט הרגל, בית המשפט המכריז ויום ההכרזה, ותוקף ההכרזה יהא מיום מתן הצו.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

43. הודעה על הכרזת פשיטת רגל תפורסם ברשומות ובעתון יומי בדרך שנקבעה; בהודעה יצויינו שמו, מענו ומשלוח ידו של פושט הרגל, בית המשפט המכריז ויום ההכרזה, ותוקף ההכרזה יהא מיום מתן הצו.

הכונס הרשמי כנאמן (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

44.  משהוכרז חייב פושט רגל, יהיה הכונס הרשמי, מכוח משרתו, נאמן על נכסי פושט הרגל, ויוסיף לפעול כך עד שהוא או אדם אחר יתמנה ויוכל לפעול כנאמן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 44

הנוסח הקודם:

מינוי נאמן מטעם הנושים

44. (א) משהוכרז חייב פושט רגל, או שהחליטו הנושים שיוכרז כך, רשאים הנושים בהחלטה רגילה למנות אדם מתאים, מתוכם או שלא מתוכם, להיות נאמן כל נכסי פושט הרגל, ויכולים הם בהחלטה כאמור להניח את המינוי לועדת הבקורת האמורה להלן.

(ב) הוכרז החייב פושט רגל אחרי שנתקיימה אסיפת הנושים הראשונה ולא נתמנה נאמן לפני ההכרזה, יזמן הכונס מיד אסיפת נושים לשם מינוי נאמן.

(ג) מי שהועבר מהיות נאמן על נכסי פושט רגל מסיבת התנהגות רעה או רשלנות, יראוהו כאדם שאינו מתאים להיות נאמן.

(ד) הנושים רשאים למנות יותר מאדם אחד להיות נאמן, ואם עשו כך יקבעו אם מעשה שיש חובה או רשות לעשותו ייעשה בידי כל הנאמנים או בידי אחד או אחדים מהם, אולם לענין פקודה זו ייקרא לכולם "נאמן" ויהיו מחזיקים את נכסי פושט הרגל יחד.

(ה) הנושים רשאים גם למנות בני אדם לשמש נאמנים בזה אחרי זה, כל אימת שהקודם חברו ברשימה יסרב לקבל את המינוי או לא יתן ערובה, או שהכונס הרשמי לא יאשר את מינויו.

מינוי נאמן (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

45.  (א)  משהוכרז חייב פושט רגל, או שהחליטו הנושים שיוכרז כך, רשאים הנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל; הכונס הרשמי יודיע לבית המשפט על הצעתם.

          (ב)  לא הציעו הנושים אדם כאמור תוך חודש מיום ההכרזה, או שהכונס הרשמי מתנגד להצעתם, יציע הכונס הרשמי לבית המשפט למנות אדם אחר לתפקיד נאמן.

          (ג)   בית המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 45

הנוסח הקודם:

ערובה ואישור

45. (א) מי שנתמנו נאמנים יתנו ערובה, בדרך שנקבעה, להנחת דעתו של הכונס הרשמי, ומשעשו כן יאשר הכונס שמינוים נעשה כהלכה, ותחילת המינוי תהיה ביום האישור.

(ב) לא יתן הכונס הרשמי אישור כאמור, אם הוא מתנגד למינוי מחמת אחת מאלה:

(1) המינוי לא נעשה בתום לב ברוב ערך הנושים המצביעים;

(2) מי שנתמנה אינו מתאים להיות נאמן;

(3) קשרו או קרבתו של מי שנתמנה אל פושט הרגל או לנכסיו או לנושה פלוני מקשים עליו לפעול ללא פניות לטובת כלל הנושים.

(ג) לפי בקשת רוב ערך הנושים יודיע הכונס הרשמי לבית המשפט על התנגדותו, ובית המשפט יחליט בדבר תקפותה של ההתנגדות.

ערובה (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

46.  בית המשפט רשאי, לפני מינויו של נאמן או אחרי כן, לדרוש שהנאמן ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנאמן ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 46

הנוסח הקודם:

מינוי נאמן בידי בית המשפט

46. (א) לא מינו הנושים נאמן תוך ארבעה שבועות מיום ההכרזה, או שבתום ארבעת השבועות האמורים היה משא ומתן בדבר פשרה או הסדר תלוי ועומד, יודיע על כך הכונס הרשמי לבית המשפט תוך שבעה ימים לאחר סיום המשא ומתן, אם בסירוב הנושים לקבל את הפשרה או ההסדר ואם בסירוב בית המשפט לאשרם, ובית המשפט ימנה אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל.

(ב) הנושים, או ועדת הבקורת אם הוסמכה לכך בהחלטה של הנושים, רשאים לאחר מכן להציע נאמן ולבקש מבית המשפט למנותו, ומשאושר מינויו יבוא הוא במקום האדם שמינה בית המשפט.

כללים למינוי נאמן (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

47.  השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של נאמן ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שיובאו לפניו לענין זה; בכללים האמורים ייקבעו תנאי הכשירות למינוי, תנאים אחרים שנאמן חייב למלא לצורך מינויו ודרך החלוקה של התפקידים בין המועמדים הכשירים למינוי.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 47

הנוסח הקודם:

הכונס הרשמי כנאמן

47. (א) לא נתמנה נאמן באחת הדרכים האמורות בסימן זה, יהיה הכונס הרשמי הנאמן.

(ב) הכונס הרשמי לא ישמש נאמן לנכסי פושט הרגל אלא כאמור בפקודה זו.

מינוי ועדת בקורת  [20(1), (2)]

48.  (א)  הנושים הכשירים להצביע רשאים, בהחלטה באסיפתם הראשונה או באחת האסיפות שלאחריה, למנות ועדת בקורת לשם פיקוח על ניהול נכסי פושט הרגל בידי הנאמן.

          (ב)  בועדת הבקורת יהיו לא פחות משלושה חברים ולא יותר מחמישה, וכל חבר יהיה נושה, או מי שנושה עשהו או נתכוון לעשותו למורשהו או לשלוחו-להצבעה, ובלבד שלא יהיה כשר לפעול כחבר ועדת הבקורת אלא אם התעודה על ההרשאה או על השליחות להצבעה היא בידו ולאחר שנשיו של הנושה הוגש ונמצא בר-תביעה.

סדרי עבודת ועדת הבקורת [20(3), (4)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

49.  (א)  ועדת הבקורת תתכנס בזמנים כפי שהנאמן או כל חבר של הועדה יראו לנחוץ.

          (ב)  הועדה רשאית לפעול על דעת רוב חבריה הנוכחים בישיבה, אולם היא לא תפעל אלא אם רוב חבריה נוכחים בישיבה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף קטן 49(א)

הנוסח הקודם:

(א) ועדת הבקורת תתכנס בזמנים שתקבע, ואם לא קבעה – לפחות פעם בחודש, ובנוסף על כך רשאים הנאמן וכל חבר של הועדה לכנס ישיבה של הועדה כפי שיראו לנחוץ.

הפסקת חברות בועדת הבקורת [20(5)-(9)]

50.  (א)  כל חבר של ועדת הבקורת רשאי להתפטר ממנה על ידי שימסור על כך לנאמן הודעה בכתב חתומה בידו.

          (ב)  חבר של הועדה שנעשה פושט רגל, או שהגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, או שנעדר מחמש ישיבות רצופות של הועדה – תתפנה משרתו.

          (ג)   אפשר להעביר חבר הועדה מכהונתו בהחלטה רגילה באסיפת נושים שניתנה עליה הודעה שבעה ימים מראש וצויינה בה מטרת האסיפה.

          (ד)  נתפנתה משרתו של חבר הועדה, יזמן הנאמן מיד אסיפת נושים לשם מילוי המקום, והאסיפה רשאית בהחלטה למנות לכך נושה אחר או אדם אחר כשיר לכך כאמור בסעיף 48(ב).

          (ה)  חברי הועדה הממשיכים, אם הם לפחות שניים, רשאים לפעול אף אם נתפנה מקום בהרכבה; ואם היו פחות מחמישה רשאים הנושים להוסיף עליהם ובלבד שלא יהיו יותר מחמישה.

בהעדר ועדה [20(10)]

51.  באין ועדת בקורת רשאי הכונס הרשמי, לפי בקשת הנאמן, לעשות כל דבר וליתן כל הוראה או רשות שועדת הבקורת רשאית או חייבת לעשות או ליתן לפי פקודה זו.

פשרה או הסדר לאחר הכרזה [21(1)] (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

52.  משהוכרז החייב פושט רגל רשאים הנושים בכל עת להחליט, ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל הצעת פשרה לפרעון החובות המגיעים להם בפשיטת הרגל או הצעת הסדר לעסקי פושט הרגל, ומשעשו כן יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 65 (ה"ח 2282)

52. משהוכרז החייב פושט רגל רשאים הנושים בכל עת להחליט, ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של כל התובעים התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל הצעת פשרה לפרעון החובות המגיעים להם בפשיטת הרגל או הצעת הסדר לעסקי פושט הרגל, ומשעשו כן יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל.

אישור בית המשפט  [21(2)]

53.  (א)  אישר בית המשפט את הפשרה או ההסדר, רשאי הוא ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאדם אחר שימנה בית המשפט, ורשאי הוא להתנות תנאים להקניה כפי שימצא לנכון.

          (ב)  נתן בית המשפט צו לפי סעיף זה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו להיות קנינו של החייב מיד לאחר ששולם כל סכום הפשרה.

ביטול [21(3)]

54.  (א)  לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או הסדר, או שראה בית המשפט שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה, או שאישורו הושג במרמה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת אדם מעונין, להכריז את החייב פושט רגל ולבטל את הפשרה, או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשה כשורה לפי הפשרה או ההסדר.

          (ב)  הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה יהיה כל חוב שנוצר לפני תאריך ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.

סמכות לבטל הכרזה  [29] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

55.  (א)  ראה בית המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ב)  בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה.

          (ג)   לענין סעיף זה –

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(1)   ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל, לא ייראה כפרעון מלא של החוב;

(2)   חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט;

(3)   חוב המגיע לנושה שאי אפשר למצאו או לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית המשפט.

          (ד)  ביטולה של הכרזת פשיטת רגל לא יפגע בתקפם של שום מכר והעברה או תשלום כשורה או בתקפו של מעשה לשם כך, שביצעו הכונס הרשמי, הנאמן או אדם אחר מכוחם, או בית המשפט, ואולם נכסי החייב יוקנו לאדם שימנה בית המשפט, ואם לא מינה – יחזרו להיות קנינו של החייב כמידת זכותו או זיקתו בהם ובכפוף לתנאים שימצא בית המשפט לקבוע בצו.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 69 (ה"ח 1507)

(א) ראה בית המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם מיד ברשומות ובעתון יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי.

(ב) בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה גם אם לדעתו אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים, ואולם ביטול ההכרזה מסיבה זו אין בה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם החליט בית המשפט להסיר את הפסלות.

  (ג) לענין סעיף זה –

(1) ויתור, מותנה או בלתי מותנה, על חוב שנתבע בפשיטת רגל, לא יראו כפרעון מלא של החוב;

(1) ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל, לא ייראה כפרעון מלא של החוב;

(2) חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט;

(3) חוב המגיע לנושה שאי אפשר למצאו או לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית המשפט.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 65 (ה"ח 2282)

החלפת סעיף קטן 55(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה גם אם לדעתו אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים, ואולם ביטול ההכרזה מסיבה זו אין בה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם החליט בית המשפט להסיר את הפסלות.

סימן ה': פיקוח על החייב ועל נכסיו

חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם [22(1)-(3)]

56.  (א)  חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה – החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה.

          (ב)  לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו.

          (ג)   הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.

נסיבות למעצר חייב  [23] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

57.  (א)  רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות:

(1)   לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(2)   לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(3)   לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו;

(4)   החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר.

          (ב)  תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

(א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף וטובין ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות:

(1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו;

(2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר טובין נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד טובין נכסים שלו, או פנקסים, תעודות מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל;

(3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, טובין שבידו שערכם עולה על חצי שקל נכסים שבידו;

עיכוב יציאה מהארץ (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

57א.  משניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ; צו עיכוב היציאה יעמוד בתקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל, אם לא ביטל אותו בית המשפט קודם לכן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף 57א

הפניית דברי דואר של החייב [24] (תיקון מס' 4)  תשס"ד-2004

58.  משניתן על חייב צו כינוס רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות ולחזור ולהורות שכל דבר דואר הממוען אל החייב במקום פלוני יופנה או יימסר מאת בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, או עובד שלו – במשך תקופה שיקבע בהוראה אך לא תעלה על שלושה חדשים – לכונס, לנאמן או למען אחר שהורה עליו.

מיום 1.3.2006

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 91 (ה"ח 64)

58. משניתן על חייב צו כינוס רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות ולחזור ולהורות שכל דבר דואר הממוען אל החייב במקום פלוני יופנה או יימסר מאת שר התקשורת או עובד משרדו בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, או עובד שלו – במשך תקופה שיקבע בהוראה אך לא תעלה על שלושה חדשים – לכונס, לנאמן או למען אחר שהורה עליו.

זימון וצו הבאה  (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

59.  (א)  משניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, ליתן צו –

(1)   המורה לחייב אשר לא הופיע לחקירה בפני הכונס הרשמי, לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 18ג – להתייצב בפני הכונס הרשמי;

(2)   המחייב את החייב, או כל אדם שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב כמשמעותם בסעיף 18ג, ואשר נדרש למסרם לפי סעיף 18ג(ב)(1) ולא מסר אותם – למסרם לכונס הרשמי או לבית המשפט, או להתייצב בפני הכונס הרשמי או בפני בית המשפט.

          (ב)  מי שניתן לגביו צו כאמור בסעיף קטן (א), והוזמן כאמור ולא התייצב בפני הכונס הרשמי או בית המשפט, כפי שנקבע בצו, או לא מילא אחר כל הוראה אחרת שנקבעה בצו, רשאי בית המשפט להורות כי ייעצר ויובא לבית המשפט לחקירה, והוראות סעיפים 73 ו-73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, יחולו, בשינויים המחוייבים.

          (ג)   הכונס הרשמי או מי מטעמו לא יגלה תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה, ולא יעשה בהם כל שימוש אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו, או לפי צו של בית המשפט.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

59. (א) לפי בקשת הכונס הרשמי רשאי בית המשפט, משניתן על החייב צו כינוס, להזמין אותו, את אשתו, או כל אדם הידוע או נחשד כמי שמחזיק בנכס מנכסי החייב או בחפץ מחפציו, או חב לו כמשוער חוב, או שיכול לדעת בית המשפט לתת ידיעות בענין החייב, עסקיו או נכסיו; ורשאי בית המשפט לדרוש ממנו להציג כל תעודה מסמך שבשמירתו או ברשותו הנוגע לחייב, לעסקיו או לנכסיו.

(ב) מי שהוזמן כאמור ואחרי שהוצע לו סכום סביר לא בא לפני בית המשפט בזמן שנקבע או סירב להמציא תעודה מסמך באין מניעה כשרה לכך שהודיעו עליה לבית המשפט בישיבתו ואושרה – רשאי בית המשפט להורות כי ייעצר ויובא לפניו לחקירה.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 65 (ה"ח 2282)

החלפת סעיף 59

הנוסח הקודם:

הזמנה לבירור

59. (א) לפי בקשת הכונס הרשמי רשאי בית המשפט, משניתן על החייב צו כינוס, להזמין אותו, את אשתו, או כל אדם הידוע או נחשד כמי שמחזיק בנכס מנכסי החייב או בחפץ מחפציו, או חב לו כמשוער חוב, או שיכול לדעת בית המשפט לתת ידיעות בענין החייב, עסקיו או נכסיו; ורשאי בית המשפט לדרוש ממנו להציג כל מסמך שבשמירתו או ברשותו הנוגע לחייב, לעסקיו או לנכסיו.

(ב) מי שהוזמן כאמור ואחרי שהוצע לו סכום סביר לא בא לפני בית המשפט בזמן שנקבע או סירב להמציא מסמך באין מניעה כשרה לכך שהודיעו עליה לבית המשפט בישיבתו ואושרה – רשאי בית המשפט להורות כי ייעצר ויובא לפניו לחקירה.

חקירה [25(3)-(5)]

60.  (א)  בית המשפט רשאי לחקור בשבועה, בין בעל פה ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו כאמור, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו.

          (ב)  הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שיש עליו חוב לחייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או בלעדיהם.

          (ג)   הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שהוא מחזיק נכס של החייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית המשפט ראה לצודק.

גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

60א.  (א)  ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין – ליתן צו –

(1)   המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב – מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3);

(2)   המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו –

(א)   סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה;

(ב)   במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.

          (ב)  מידע או מסמכים שבית המשפט הורה על מסירתם לפי סעיף זה, לא יימסרו אלא לכונס הרשמי ולבית המשפט בלבד, בדרכים שייקבעו; ואולם, בהסכמת נציג מוסמך של רשות המס או התאגיד הבנקאי, יימסרו המידע או המסמכים גם לנושים או לחייב.

          (ג)   בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על גילוים לחייב של מידע או מסמכים שנמסרו לכונס הרשמי, לאחר שנסתיימה חקירתו, אף ללא הסכמת רשות המס או התאגיד הבנקאי, ובלבד שניתנה להם הזדמנות לטעון טענותיהם, ולענין רשות מס – שבית המשפט שוכנע שלא יהיה בכך כדי לחשוף את מקורות המידע שלה או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה של רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ומטעמים שיירשמו, אף ללא נוכחות החייב, וכן לקבוע הוראות לענין מסירת המידע, באופן שימנע את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.

          (ד)  השר ושר האוצר יקבעו הוראות לענין דרכי מסירת הדו"חות, המידע או המסמכים מתאגיד בנקאי או מרשות מס כאמור בסעיף זה; לא נקבעו הוראות – יקבע בית המשפט בצו את אופן העברת המידע.

          (ה)  צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שבית המשפט נתן לגורם שכלפיו הוא מופנה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו.

          (ו)   בסעיף זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 65 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 60א

סימן ו': הפטר

בקשת הפטר והודעה [26(1), (7) רישה]

61.  (א)  פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ב)  בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ג)   הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, חוץ אם הורה בית המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

(ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, ובלבד שלא תידון עד שתסתיים החקירה הפומבית של פושט הרגל.

(ג) הודעה על יום הדיון תפורסם בדרך שנקבעה ותישלח, לפחות ארבעה עשר ימים לפני היום שנקבע, לכל מי שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

(ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

(ד) (ג) הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, חוץ אם הורה בית המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת.

דיון והחלטה [26(2) רישה, (7) סיפה]

62.  (א)  בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ב)  בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 67 (ה"ח 2282)

החלפת סעיף קטן 62(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר חלוט או לא ליתן, או להתלות תקפו של הפטר לתקופה מסויימת, או להפטיר בכפוף לתנאים בדבר רווחים והכנסה שיגיעו לפושט הרגל לאחר מכן או בדבר נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל.

סייגים למתן הפטר [26(2) תנאי א, (3)] (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

63.  (א)  הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה:

(1)   לא יתן הפטר;

(2)   יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה;

(3)   יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;

(4)   ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.

          (ב)  ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(1)   במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;

(2)   פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(3)   פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(4)   (נמחקה);

(5)   פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;

(6)   פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;

(7)   פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;

(8)   פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;

(9)   תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(10)  (נמחקה);

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(11)  פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;

(12)  פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 67 (ה"ח 2282)

(א) הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), ינהג בית המשפט באחת מאלה רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה:

(1) לא יתן הפטר;

(2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה;

(3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;

(4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.

(ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:

(1) נכסיו של פושט הרגל אינם מגיעים כדי 50% מכלל חבויותיו הלא-מובטחות – זולת אם הניח את דעת בית המשפט שגרמו למצב זה נסיבות שאין לראותו אחראי להן;

(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;

(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;

(3) פושט הרגל המשיך לנהל עסקיו אחרי שידע שהוא חדל-פרעון;

(3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(4) פושט הרגל קיבל עליו חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל ולא הוכיח שאותה שעה היה לו יסוד סביר לצפות שיוכל לשלמו;

(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;

(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;

(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;

(8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;

(9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;

(10) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס נטל עליו פושט הרגל חבויות כדי להביא לכך שנכסיו יגיעו כדי 50% מכלל חבויותיו הלא-מובטחות;

(11) פושט הרגל כבר הוכרז קודם לכן פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו;

(11) פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;

שינוי צו  [26(2) תנאי ב]

64.  עברו שנתיים מיום מתן צו הפטר, ופושט הרגל שכנע את בית המשפט כי אין סיכוי סביר שיהיה במצב שיוכל למלא אחרי האמור בצו, רשאי בית המשפט לשנות את האמור בו או בכל צו שבא במקומו, באופן ובתנאים שימצא לנכון.

סמכות להתלות ולהתנות כאחד  [26(8)]

65.  הסמכויות להתלות הפטר ולהתנות בו תנאים, יכול שיופעלו בו בזמן.

 

תעודה לענין חיקוקים פוסלים [26(4)]

66.  בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצידו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור; סירוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור.

חובות פושט רגל שהופטר [26(9)]

67.  פושט רגל מופטר חייב על אף הפטרו לסייע לפי דרישת הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם; לא עשה כן, יאשם בעבירה לפי פקודה זו ורשאי בית המשפט לבטל את הפטרו, אך אין הביטול פוגע בתקפם של מכירה, העברה או תשלום וכל דבר אחר שנעשו כשורה אחרי מתן ההפטר ולפני ביטולו.

הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

67א.  (א)  על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.

          (ב)  בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ג)   על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62, 66, 67, 69 ו-226.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף 67א

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 67 (ה"ח 2282)

(ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62, 66, 67, 69 ו-226.

חזקות [26(5), (6)]

68.  לענין סימן זה –

(1)   תסקיר הכונס הרשמי יהיה ראיה לכאורה לכל האמור בו;

(2)   שוכנע בית המשפט שבמימוש נכסי פושט הרגל הושג, או קרוב שיושג או שבמימוש זהיר אפשר היה להשיג, כדי 50% מחבויותיו הלא-מובטחות – ותסקיר של הכונס הרשמי או של הנאמנים יהיה ראיה לכאורה על כך – ייחשבו נכסיו כמגיעים כדי 50% כאמור.

פעולת ההפטר [28]

69.  (א)  צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1)   חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

(2)   חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

(3)   חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.

          (ב)  צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.

          (ג)   צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחוייב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו.

מניעת הסדר והפטר בשל העברת מרמה  [27]

70.  (א)  בסעיף זה, "העברת מרמה" – אחת מאלה:

(1)   העברת נכסים בשל נישואין ולפניהם כגמול להם בשעה שלמעביר לא היתה יכולת לשלם את כל חובותיו בלי שייעזר בנכסים הכלולים בהעברה;

(2)   התחייבות, בשל נישואין, להעביר בעתיד לאשה או לילדים של המעביר, או לטובתם, כסף או נכס – למעט כסף ונכס השייכים או מגיעים לאשתו – כשביום הנישואין לא היתה לו בהם כל זכות או זיקה.

          (ב)  מי שהוכרז פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, לאחר שהעביר נכסיו העברת מרמה, וראה בית המשפט שהעברת הנכסים נעשתה כדי להתחמק מנושים או להשהותם, או שלא היתה לה הצדקה במצב עסקיו של המעביר בזמן שנעשתה, רשאי בית המשפט לסרב לתת צו הפטר, או להתלותו, או לתתו בתנאים, או לסרב לאשר פשרה או הסדר, הכל לפי הענין, כדרך שהיה רשאי לעשות אילו היה החייב אשם במרמה.

פרק ג': ניהול נכסים

סימן א': תביעת חובות

חובות בני תביעה  [30(3)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

71.  (א)  חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו.

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

          (ב)  נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

71. חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 67 (ה"ח 2282)

71. (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו.

(ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

סייגים [30(1), (2)] [תשל"ו]

72.  על אף האמור בסעיף 71 –

(1)   תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;

(2)   אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה.

הערכה [30(4)-(7)]

73.  (א)  חוב או חבות שהם בני תביעה, אלא שמחמת היותם מותנים או מכל סיבה אחרת אין ערכם קצוב – ישום אותם הנאמן, והנפגע בשומה רשאי לערער לפני בית המשפט.

          (ב)  ראה בית המשפט כי חוב או חבות אינם ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להחליט כך, ומשעשה כן לא יהיו עוד חובות בני-תביעה לענין פקודה זו.

          (ג)   ראה בית המשפט כי החוב או החבות ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להורות כי שוויים יישום בפני בית המשפט וליתן את ההוראות הנחוצות לענין זה, והסכום שנקבע כך יהיה חוב בר-תביעה.

אשראי הדדי וקיזוז [31]

74.  (א)  היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

          (ב)  הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס.

ריבית או הצמדה עד לצו הכינוס (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

75.  כל חוב בסכום קבוע שאין לגביו הסכם לשלם ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום, וביום מתן צו הכינוס כבר עבר זמן פרעונו והוא בר תביעה בפשיטת רגל, רשאי הנושה לתבוע עליו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמזמן הפרעון שנקבע במסמך ועד לתאריך הצו, ואם לא נקבע במסמך זמן פרעון – לתקופה שמן היום שבו נמסרה הודעה לחייב ועד לתאריך הצו, ובלבד שבהודעה נאמר שידרשו ממנו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כאמור.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 75

הנוסח הקודם:

הדרכים לתביעת חוב

75. הוראות התוספת השניה יחולו על דרכי תביעת חובות, על זכות התביעה של נושים מובטחים ואחרים, על הכרת תביעות ודחייתן, ועל ענינים אחרים הנדונים בה.

חוב שפרעונו בעתיד (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

75א.  חוב שזמן פרעונו טרם הגיע ביום מתן צו הכינוס, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפרעון מיד, והוא זכאי לדיבידנדים בשווה לנושים האחרים בניכוי ריבית, שתחושב מיום הכרזת הדיבידנדים ועד לזמן שבו היה החוב משתלם בתנאים שלפיהם נוצר.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 71 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף 75א

שוויון בתשלום חובות [33(7)]

76.  תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה.

הוצאות ראשונות  [33(1), (4)]

77.  הוצאות הניהול של נכסי פושט רגל, לרבות אגרות בית משפט, יהיו שעבוד ראשון על הנכסים, ואם לא שולמו בפועל לפני כל חוב יישמר סכום מספיק לשילומן מתוך הנכסים העומדים לחלוקה; בכפוף לכך ישולמו החובות המפורטים בסעיף הבא ללא דיחוי, כאשר יהיה בנכסי החייב כדי לשלמם.

דין קדימה [33(2)] [תשי"ג, תשכ"ה]

78.  לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:

(תיקון מס' 7)  תשס"ט-2009 הודעה (מס' 2) תשע"ז-2017

(1)  (א)   שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר שיש לו דין קדימה לא יעלה על 25,630 שקלים חדשים בעד שכר עבודה;

[תשל"ה] (תיקון מס' 2)  תשמ"ז-1986

(ב)   אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה;

(תיקון מס' 2)  תשמ"ז-1986

        לענין זה,"שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן – חוק הביטוח);

(תיקון מס' 2)  תשמ"ז-1986

(ג)    הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;

(ד)   שר העבודה והרווחה[1] יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות משנה (ב) ו-(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים;

(2)  סכום שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא שילם לפקיד השומה;

(3)  החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסיו של פושט הרגל כדי תשלום מלא לכולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה:

(א)   תשלומי חובה שהגיעו מאת פושט הרגל ביום שניתן צו הכינוס והוא נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, תוך 12 החדשים שקדמו לאותו יום; "תשלומי חובה", לענין זה – מסים עירוניים, מסים של מועצות מקומיות ותרומות שהן בבחינת מסים המוטלות על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן);

(תיקון מס' 2)  תשמ"ז-1986

(ב)   מסיס המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו והוטלו על פושט הרגל עד 31 בדצמבר האחרון שלפני יום מתן צו הכינוס וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שפושט הרגל נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך 12 החדשים שקדמו לאותו יום;

(ג)    דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני יום מתן ההכרזה, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכר פושט הרגל;

(ד)   כל כסף המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות שבית משפט מוסמך נתנם או מוציאם לפועל.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(4)  בית המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו מצא זאת לצודק בנסיבות הענין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו-(3), כולם או מקצתם.

רבדים בחקיקה לסעיף 78

דין הנפטר חדל פרעון [33(5)]

79.  מי שנפטר כשהוא חדל-פרעון יחולו עליו הוראות סעיפים 76 עד 82 כאילו היה פושט רגל, ולענין זה יבוא יום פטירתו במקום יום מתן צו הכינוס.

דין שותפים פושטי רגל [33(6)]

80.  (א)  הנכסים המשותפים של שותפים ישמשו תחילה לתשלום חובותיהם המשותפים, והנכסים הנפרדים של כל שותף ישמשו תחילה לתשלום חובותיו הנפרדים.

          (ב)  היתה יתרה בנכסים נפרדים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מהנכסים המשותפים; היתה יתרה בנכסים המשותפים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מנכסיו של כל שותף לפי מידת זכותו וזיקתו בנכסים המשותפים.

          (ג)   במקום שאין נכסים משותפים ואין שותף כשר-פרעון שאפשר לתבעו, יוכלו הנושים מן הנכסים המשותפים לתבוע מנכסיו של כל שותף נפרד ולקבל מתוכו דיבידנדים, בשיעור שווה עם כל נושה מן הנכסים הנפרדים; אולם אם אחריותו של שותף היא מוגבלת לא ירחיבו הוראות סעיף זה את אחריותו לשלם את חובות השותפות מנכסיו הנפרדים.

ריבית או הצמדה מיום צו הכינוס (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

81.  הנאמן רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבוע כי על כל החובות שנתבעו בפשיטת רגל יתווספו – החל מיום צו הכינוס ועד לתשלומם בפועל – ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 71 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 81

הנוסח הקודם:

ריבית

81. יתרה שנשארה לאחר תשלום כל החובות תשמש לתשלום ריבית בשיעור הקבוע לענין זה לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), תשל"ג-1972, או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותו בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, כפי שיקבע הנאמן, החל מיום מתן צו הכינוס, על כל החובות שנתבעו בפשיטת הרגל.

 

שמירת דינים [33(9)]

82.  הוראות סעיפים 76 עד 81 לא יגרעו מהוראות כל דין הנוגע לחברות או לאגודות שיתופיות.

סייג לתביעות בני זוג [34]

83.  (א)  אשה נשואה שהוכרזה פושטת רגל, כל כסף שהלווה לה בעלה וכל נכס שהפקיד בידה, לצורך עסקה, לא יוכל בעלה לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיה האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.

          (ב)  אשה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר, ייראו כנכסיו, והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.

סימן ב': נכסים העומדים לתשלום חובות

תחילתה של פשיטת רגל [35]

84.  (א)  יראו פשיטת רגל של חייב, בין על פי בקשתו ובין על פי בקשת נושה או נושים, כחלה למפרע בזמן שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל שבגללו ניתן צו הכינוס נגד החייב וכמתחילה בזמן ההוא.

          (ב)  עשה החייב כמה מעשים של פשיטת רגל, יראו את חלותה ותחילתה בעת שעשה את המעשה הראשון בשלושת החדשים שקדמו ליום שבו הוגשה בקשת פשיטת הרגל.

          (ג)   העובדה שמעשה פשיטת רגל קדם לחובו של הנושה המבקש, אין בה כדי להפקיע תקפם של בקשת פשיטת רגל, של צו כינוס או של הכרזה.

נכסים בני חלוקה  [37 סיפה]

85.  נכסי פושט רגל יכללו, בכפוף להוראות סעיף 86 –

(1)   כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 5) תשס"ה-2005

(1א) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(1ב) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב על פי תכנית חסכון שטרם הגיע מועד פדיונם, אלא לאחר שקיבל את הסכמת הכונס הרשמי;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

(1ג)  בית המשפט או הכונס הרשמי לא יחליטו על פדיון כספים כאמור בפסקאות
(1א) ו-(1ב) אלא לאחר שנתנו לחייב הזדמנות לטעון טענותיו;

(2)   הכוח להפעיל זכות לגבי נכס, או לנקוט הליכים לשם הפעלת הזכות, בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפעיל לטובתו בתחילת פשיטת רגלו או לפני הפטרו;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(3)   מיטלטלין שהיו בתחילת פשיטת הרגל בהחזקתו או בשליטתו של פושט הרגל לצרכי משלח ידו, בהסכמת הבעל האמיתי ובהתרו ובנסיבות שעשו את פושט הרגל ידוע כבעל המיטלטלין; אולם תביעה שאינה חוב המגיע או עתיד להגיע לפושט הרגל במהלך משלח ידו, לא יראוה כמיטלטלין לענין סעיף זה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 71 (ה"ח 1507)

(3) טובין מיטלטלין שהיו בתחילת פשיטת הרגל בהחזקתו או בשליטתו של פושט הרגל לצרכי משלח ידו, בהסכמת הבעל האמיתי ובהתרו ובנסיבות שעשו את פושט הרגל ידוע כבעל הטובין המיטלטלין; אולם תביעה שאינה חוב המגיע או עתיד להגיע לפושט הרגל במהלך משלח ידו, לא יראוה כטובין כמיטלטלין לענין סעיף זה.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 67 (ה"ח 2282)

הוספת פסקאות 85(1א), 85(1ב), 85(1ג)

 

מיום 8.11.2005

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 עמ' 914 (ה"ח 175)

(1א) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן;

נכסים שאינם בני חלוקה (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

86.  נכסי פושט הרגל לא יכללו –

(1)   צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה סבירה;

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2008

(2)   חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח, וכלי בית אחרים, והכל אם הם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(3)   דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(4)   מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע;

(5)   אם החייב נכה – כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו;

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2008

(6)   חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2008

(7)   פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב מכירתם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 71 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 86

הנוסח הקודם:

86. נכסי פושט רגל לא יכללו -

(1) נכסים שפושט הרגל מחזיק בהם כנאמן;

(2) חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה וכלי בישול הנחוצים לחייב ולמשפחתו, ספרים, כלי עבודה, מכשירים וכלי קיבול הנחוצים למדע, לאמנות, למלאכה או למשלח היד של החייב, שערך כולם אינו עולה על שני שקלים;

(3) אם פושט הרגל הוא איכר:

(א) מחיית שלושה חדשים, לו ולכל התלויים בו או שכל פרנסתם עליו, וזרעים כדי זריעת שטח האדמה שהוא עובד אותה כרגיל;

(ב) צמד שוורים, פרדות או חמורים, לפי ברירת פושט הרגל, ומספוא להם כדי שלושה חדשים;

(ג) אדמה במידה הדרושה, לדעת בית המשפט, לקיומם של פושט הרגל וכל התלויים בו או שכל פרנסתם עליו.

 

מיום 16.5.2009

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 65 (ה"ח 260)

86. נכסי פושט הרגל לא יכללו –

(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה סבירה;

(2) חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח, וכלי בית אחרים שהם אחרים, והכל אם הם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(4) מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע;

(5) אם החייב נכה – כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו;

(6) חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב מכירתם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

הגנת בית המגורים (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

86א.  (א)  היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.

          (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.

          (ג)   הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 71 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף 86א

דין שכר טרחת עו"ד [36]

87.  (א)  כסף ששילם חייב בתום לב לעורך דינו לחשבון הוצאות משפט בהתנגדותו להליכי פשיטת רגל שנפתחו נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף על פי שעורך הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים.

          (ב)  כסף ששילם חייב בתום לב לעורך דינו לחשבון הוצאות משפט פלילי שנפתח נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף על פי שעורך הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים; אולם אם ראה בית המשפט שהסכומים ששולמו הם מוגזמים, יקבע מהו הסכום הסביר, לדעתו, והנאמן יוכל להיפרע את היתרה מעורך הדין.

סימן ג': פשיטת רגל נוספת

הנאמן בחזקת נושה [38(1)]

88.  פושט רגל שניתנו נגדו צווי כינוס נוספים, או פושט רגל שנפטר וניתן צו שעזבונו ינוהל בפשיטת רגל, יראו, לענין כל הליך שבעקבות כל צו כאמור, את הנאמן בפשיטת הרגל שבתכוף לפני הצו כנושה לגבי כל חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל שלאחריה שלא שולם במלואו.

נכסים שיוקנו לנאמן הבא [38(2)]

89.  (א)  אם בעקבות צו כינוס נוסף נגד פושט הרגל ניתנה עליו הכרזת פשיטת רגל, או אם על עזבונו של פושט רגל שנפטר ניתן צו שינוהל בפשיטת רגל, כל נכס שרכש לאחר ההכרזה שבתכוף לפני הצו ושביום הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה לא חולק בין הנושים בפשיטת הרגל הקודמת, יוקנה לנאמן בפשיטת הרגל שלאחריה או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל.

          (ב)  הוראת סעיף קטן (א) אינה פוגעת בכל מה שעשה בנכס הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת הרגל הקודמת בלי ידיעה על הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה, ואינה גורעת מהוראות סעיפים 101 ו-102.

חובת נאמן קודם  [38(3)]

90.  נאמן בפשיטת רגל שקיבל הודעה על בקשת פשיטת רגל נוספת שהוגשה נגד פושט הרגל, או על בקשה שעזבונו של פושט הרגל ינוהל בפשיטת רגל, יעכב, עד שיוחלט בבקשה הנוספת, כל נכס המוחזק בידו אותה שעה שרכש פושט הרגל מאז הוכרז פושט רגל; אם ניתנו לפי הבקשה הנוספת הכרזת פשיטת רגל או צו לניהול העזבון בפשיטת רגל, יעביר הנאמן כל נכס כאמור או דמי מכרו לנאמן בפשיטת הרגל הנוספת או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל, לאחר שניכה את הוצאותיו.

איסור על פשיטת רגל נוספת (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

90א.  חייב שהוכרז פושט רגל על פי בקשתו וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 68 (ה"ח 2282)

הוספת סעיף 90א

איסור על פשיטת רגל לאחר מתן הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה (תיקון מס' 10 הוראת שעה), תשע"ה-2015

90ב.  חייב שקיבל צו הפטר לפי הוראות סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל בתוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.

מיום 6.9.2015

תיקון מס' 10 הוראת שעה

ס"ח תשע"ה מס' 2497 מיום 3.8.2015 עמ' 211 (ה"ח 933)

הוספת סעיף 90ב

 

סימן ד': תוצאי פשיטת רגל לגבי עסקאות

סייג לזכויות של נושה ושל קונה [39] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

91.  (א)  נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף
72(2).

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ב)  לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים – בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב – בקבלת החוב.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ג)   הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

91. (א) נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל נגד טובין או מקרקעין לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף 72 (2).

(ב) לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, נגד טובין – בתפיסתם ומכירתם, נגד מקרקעין – בתפיסתם, בצו לתפסם או במינוי כונס נכסים להם, ובעיקול חוב – בקבלת החוב.

(ב) לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים – בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב – בקבלת החוב.

(ג) הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של טובין נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן.

חובת מוציא לפועל למסור נכסים [40(1)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

92.  נתפסו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, ולפני שנמכרו, או לפני שנתקבל או נגבה בהוצאה לפועל מלוא הסכום הנתבע בביצוע, נמסרה הודעה למוציא לפועל כי ניתן צו כינוס נגד החייב, ימסור המוציא לפועל לכונס הרשמי, לפי דרישתו, את הנכסים וכל כסף שנתפס או שנתקבל בביצוע החלקי של ההוצאה לפועל; אולם דמי ההוצאה לפועל יהיו שעבוד ראשון על הנכסים או על הכסף שנמסרו, והכונס הרשמי או הנאמן רשאים למכור את הנכסים או מקצתם כדי סילוקו של השעבוד.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

חובת מוציא לפועל למסור טובין נכסים

92. נתפסו טובין נכסים של חייב בהוצאה לפועל, ולפני שנמכרו, או לפני שנתקבל או נגבה בהוצאה לפועל מלוא הסכום הנתבע בביצוע, נמסרה הודעה למוציא לפועל כי ניתן צו כינוס נגד החייב, ימסור המוציא לפועל לכונס הרשמי, לפי דרישתו, את הטובין הנכסים וכל כסף שנתפס או שנתקבל בביצוע החלקי של ההוצאה לפועל; אולם דמי ההוצאה לפועל יהיו שעבוד ראשון על הטובין הנכסים או על הכסף שנמסרו, והכונס הרשמי או הנאמן רשאים למכור את הטובין הנכסים או מקצתם כדי סילוקו של השעבוד.

חובת מוציא לפועל למסור כסף [40(2)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

93.  נמכרו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, מכוח פסק דין, או שולם סכום כסף כדי למנוע מכירה, ינכה המוציא לפועל את דמי ההוצאה לפועל מדמי המכר או מהכסף ששולם ויעכב בידו את היתרה ארבעה עשר ימים; אם תוך הזמן האמור תימסר לו הודעה שהוגשה בקשת פשיטת רגל, וניתן צו כינוס נגד החייב על פי הבקשה ההיא או על פי בקשה אחרת הידועה למוציא לפועל – ישלם המוציא לפועל את היתרה לכונס הרשמי או לנאמן, לפי הענין, והם יהיו זכאים לעכב אותה בידם מפני התובע בהוצאה לפועל.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

93. נמכרו טובין נכסים של חייב בהוצאה לפועל, מכוח פסק דין המחייב בתשלום סכום העולה על שני שקלים, או שולם סכום כסף כדי למנוע מכירה, ינכה המוציא לפועל את דמי ההוצאה לפועל מדמי המכר או מהכסף ששולם ויעכב בידו את היתרה ארבעה עשר ימים; אם תוך הזמן האמור תימסר לו הודעה שהוגשה בקשת פשיטת רגל, וניתן צו כינוס נגד החייב על פי הבקשה ההיא או על פי בקשה אחרת הידועה למוציא לפועל – ישלם המוציא לפועל את היתרה לכונס הרשמי או לנאמן, לפי הענין, והם יהיו זכאים לעכב אותה בידם מפני התובע בהוצאה לפועל.

דין כסף ששולם במישרין [40(3)]

94.  שולם כסף במישרין לנושה או לשלוחו, ינהגו בו, לענין סעיפים 92 ו-93, כאילו שולם למוציא לפועל.

סייג לזכות חזרה [41]

95.  היו כסף או נכס של פושט רגל מוחזקים בידי אחר, וביום שניתן צו הכינוס או לאחריו, אבל לפני שהודעה על כך פורסמה ברשומות בדרך שנקבעה, שילם המחזיק את הכסף או העביר את הנכס לזולתו, והתשלום או ההעברה בטלים לפי פקודה זו כלפי הנאמן – הרי, אם הוכיח המשלם או המעביר שלא ידע אותה שעה שניתן צו הכינוס, כל זכות להיפרע ממנו שהיתה לנאמן לא תהיה אכיפה בהליכים משפטיים, אלא במידה שראה בית המשפט שאין אפשרות סבירה שהנאמן ייפרע ממי שקיבל את הכסף או הנכס.

ביטול הענקות [42]

96.  (א)  העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

 

          (ב)  העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.

          (ג)   "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה –

(1)   בשל נישואין ולפניהם;

ת"ט תשמ"א-1981

(2)   לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

(3)   לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ד)  (בוטל).

מיום 26.5.1981

ת"ט תשמ"א-1981

ס"ח תשמ"א מס' 1025 מיום 26.5.1981 עמ' 278

(ג) "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה –

(1) בשל נישואין ולפניהם;

(2) לטובת קונה או משעבד בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

 

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף קטן 96(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) סעיף זה לא יחול על ניהול עזבונו של אדם חדל פרעון בידי בית המשפט לפי סימן ב' של פרק ז'.

ביטול המחאה כללית בלתי רשומה [42א] [תשכ"ט]

97.  (א)  המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות.

          (ב)  האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה.

ביטול העדפות [43] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

98.  (א)  מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן.

          (ב)  סעיף זה לא יגרע מזכויותיו של אדם שרכש קנין בתום לב ובתמורה בת ערך מידי נושה של פושט הרגל או מכוח נושה כאמור.

(תיקון מס' 9) תשע"ד-2014

          (ג)   (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

(א) מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן.

 

מיום 22.5.2014

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ד מס' 2451 מיום 22.5.2014 עמ' 551 (ה"ח 846)

ביטול סעיף קטן 98(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) ניתן צו כינוס לפי סעיף 180 נגד מי שפסק דין ניתן לחובתו, יחול סעיף זה כאילו הוכרז החייב פושט רגל על סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה ביום מתן הצו.

שמירת עסקאות שבתום לב [44]

99.  שום דבר האמור בפקודה זו – זולת הוראות סעיפים 91 עד 98 – לא יבטל, במקרה של פשיטת רגל, אחת העסקאות האמורות להלן שנעשו בתום לב לפני מתן צו הכינוס, אם הצד השני לעסקה לא ידע כי החייב עשה לפני העסקה מעשה כאמור בסעיף 72(2); ואלה העסקאות:

(1)   תשלום מאת פושט הרגל לאחד מנושיו;

(2)   תשלום או מסירה לפושט הרגל;

(3)   המחאה מאת פושט הרגל, בתמורה בת-ערך;

(4)   חוזה או עסקה שעשה פושט הרגל, או שנעשו עמו, בתמורה בת-ערך.

שמירת תשלומים [45]

100. מי ששילם כסף או מסר נכס לאדם שהוכרז לאחר מכן פושט רגל, או לאדם התובע מכוח המחאה ממנו, יופטר מחיובו, על אף האמור בפקודה זו, אם עשה כן לפני היום שבו ניתן בפועל צו הכינוס, בלי שידע כי הוגשה בקשת פשיטת רגל, והכל במהלך הרגיל של העסקים או בתום לב מכל בחינה אחרת.

עסקים עם פושט רגל שלא הופטר [46(1)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

101. (א)  כל העסקאות שעשה פושט רגל, לגבי נכסים שרכש פושט הרגל לאחר ההכרזה, עם אדם העוסק עמו בתום לב ובתמורה, יהיו תקפות כלפי הנאמן אם הושלמו לפני שהתערב, וכל טובת הנאה בנכסים כאמור המוקנית לנאמן מכוח פקודה זו תחדל ותעבור בדרך ובמידה הדרושות למימוש עסקה כאמור.

          (ב)  קבלת כסף, ערובה או מסמך סחיר בידי בנקאי מאת פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, וכן תשלום כסף או מסירת ערובה או מסמך סחיר מאת בנקאי לידי פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, יראו, לענין סעיף זה, כעסקה של פושט רגל עם בנקאי העוסק עמו בתמורה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

(א) כל העסקאות שעשה פושט רגל, לגבי טובין או מקרקעין נכסים שרכש פושט הרגל לאחר ההכרזה, עם אדם העוסק עמו בתום לב ובתמורה, יהיו תקפות כלפי הנאמן אם הושלמו לפני שהתערב, וכל טובת הנאה בנכסים כאמור המוקנית לנאמן מכוח פקודה זו תחדל ותעבור בדרך ובמידה הדרושות למימוש עסקה כאמור.

חובת בנקאי להודיע לנאמן [46(2)] (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

102. הוברר לבנקאי כי בעל חשבון אצלו הוא פושט רגל שלא הופטר, חייב הוא – אם לא שוכנע שהחשבון הוא בשביל אדם אחר – להודיע מיד לנאמן או לכונס הרשמי על קיום החשבון, ולאחר מכן לא ישלם כסף מחשבון זה אלא לפי צו בית המשפט או לפי הוראות הנאמן.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 68 (ה"ח 2282)

102. הוברר לבנקאי כי בעל חשבון אצלו הוא פושט רגל שלא הופטר, חייב הוא – אם לא שוכנע שהחשבון הוא בשביל אדם אחר – להודיע מיד לנאמן או לכונס הרשמי על קיום החשבון, ולאחר מכן לא ישלם כסף מחשבון זה אלא לפי צו בית המשפט או לפי הוראות הנאמן, זולת אם עבר חודש ימים מיום ההודעה ולא הגיעו הוראות מהנאמן.

סימן ה': מימוש נכסים

החזקת נכסים נמסרים [47(1)]

103. הנאמן יקח לידו, בהקדם ככל האפשר, את הפנקסים והמסמכים של פושט הרגל וכל נכס אחר מנכסיו הניתן למסירה ביד, ולא תהא לשום אדם זכות למנוע את הכונס הרשמי או את הנאמן מהחזיק בפנקסי חשבונות השייכים לפושט הרגל, או לטעון לעכבון עליהם לעומת הכונס או הנאמן.

חובת שלוחיו של פושט הרגל [47(5)]

104. בכפוף להוראות פקודה זו בדבר נכסים שרכש פושט רגל לאחר הכרזה, חייב שלוחו של פושט הרגל, ובכלל זה גזבר, עובד, בנקאי ועורך דין שלו, לשלם ולמסור לנאמן כל כסף ונייר ערך שבהחזקתו או בשליטתו מכוח מעמדו כשלוח ושאיננו רשאי לפי דין לעכב אצלו לעומת פושט הרגל או הנאמן; לא עשה כן – יאשם בעבירה לפי פקודה זו.

הנאמן ככונס נכסים בהוצאה לפועל [47(2)]

105. לענין נכסי פושט הרגל, ולשם החזקה בהם או עיכובם, יהיה הנאמן במעמד כונס נכסים לפי פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ובית המשפט רשאי, לפי בקשת הנאמן, לאכוף את ההחזקה או העיכוב.

נכסים שהעברתם ברישום [47(3)]

106. היו בין נכסי פושט הרגל סטוק, מניות, חלק בכלי שיט כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש"ך-1960, או נכסים אחרים שהעברתם היא ברישום בפנקסי חברה, משרד או אדם, זכאי הנאמן להעביר את הנכס באותה מידה שהיה זכאי לכך פושט הרגל לולא פשט את הרגל.

תביעות [47(4)]

107. היו בין נכסי פושט הרגל תביעות, יראו אותן כאילו הומחו כדין לנאמן.

תפיסת נכסי פושט רגל [48]

108. רשאי כל אדם, על פי הוראת בית המשפט, לתפוס מנכסי פושט רגל, או מנכסי חייב שניתן נגדו צו כינוס, כל נכס שבשמירתו או בהחזקתו של פושט הרגל או החייב או של אדם אחר, ולשם תפיסה כאמור רשאי הוא לפרוץ כל בית, בנין או חדר של פושט הרגל או החייב, שהם אמורים להימצא שם, או כל בנין או בית קיבול שלהם שנכס מנכסיהם אמור להימצא בהם; שוכנע בית המשפט כי נכס כאמור מוסתר במקום שאינו שייך להם, רשאי הוא ליתן לכל שוטר או לפקיד בית המשפט צו לחפש בו.

סייג לאחריות אישית [58]

109. תפס הכונס הרשמי או הנאמן נכס שהיה בהחזקתו או בחצריו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, או עשה דבר בנכס בלי שיש לאדם אחר תביעה לגביו, ולאחר מכן הוכח כי ביום צו הכינוס לא היה הנכס שייך לחייב, לא יחוב הכונס או הנאמן חבות אישית בשל כל הזק שנגרם לתובע הנכס מן התפיסה או העשיה, או בשל הוצאות הליכים שננקטו כדי להוכיח את תביעת הנכס, אלא אם היה בית המשפט סבור שהיתה רשלנות בטיפול בנכס מצד הכונס או הנאמן.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

110. (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 110

הנוסח הקודם:

דין שכר עובד המדינה שפשט את הרגל

110. (א) היה פושט הרגל עובד המדינה, או קצין בצבא-הגנה לישראל, או מועסק בדרך אחרת בשירות המדינה, יקבל הנאמן לחלוקה בין הנושים חלק ממשכורתו או משכרו של פושט הרגל כפי שיורה בית המשפט.

(ב) צו לפי סעיף זה יינתן לפי בקשת הנאמן ובהסכמת המנהל הכללי של המשרד שמתקציבו משתלמים המשכורת או השכר; לפני מתן הצו יתקשר בית המשפט עם המנהל הכללי בדבר סכום התשלום לנאמן ובדבר מועדו ודרכו, ויקבל את הסכמתו בכתב לתנאי התשלום.

תשלומים עתיים ודין הכנסה של פושט רגל (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

111. (א)  בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובלבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור.

          (ב)  לבקשת פושט הרגל או הנאמן רשאי בית המשפט לאשר לשלם לפושט הרגל מתוך הכספים המגיעים לנאמן, סכומים נוספים, כפי שייראה לו צודק.

          (ג)   היה פושט הרגל זכאי למשכורת, לשכר או להכנסה אחרת, ולא ציית לצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות למי שמשלם אותם לפושט הרגל, להעבירם ישירות לנאמן או לכונס הרשמי.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 111

הנוסח הקודם:

דין הכנסה אחרת של פושט רגל

111. היה פושט הרגל מקבל משכורת או הכנסה שלא כאמור בסעיף 110, או היה זכאי לשכר מופחת, לגמלה או לפיצויים מאת המדינה, יתן בית המשפט, מפעם לפעם ולבקשת הנאמן, צו שייראה לו צודק, לשלם לנאמן תשלומים אלה או חלקם, על מנת שישתמש בהם בדרך שיורה בית המשפט.

 

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 68 (ה"ח 2282)

החלפת סעיף 111

הנוסח הקודם:

דין הכנסה של פושט רגל

111. היה פושט הרגל זכאי למשכורת, לשכר, לגמלה, לפיצויים או להכנסה אחרת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, לתת מפעם לפעם צו להעביר לנאמן תשלומים אלה או חלקם, כפי שייראה לו צודק.

הפקעת צווים מכוח הפטר [49(3)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

112. צו הפטר יפקיע מאליו כל צו לפי סעיף 111, זולת אם ניתן צו מפורש להמשיך בתשלומים.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

112. צו הפטר יפקיע מאליו כל צו לפי סעיפים 110 או 111 סעיף 111, זולת אם ניתן צו מפורש להמשיך בתשלומים.

 

תסיבת נכסים והקנייתם [50(1), (2)]

113. עד למינוי נאמן יהיה הכונס הרשמי נאמן לענין פקודה זו, ומיד לאחר הינתן הכרזה נגד חייב יהיו נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן, ומשנתמנה נאמן יסובו ויוקנו מיד לנאמן שנתמנה.

העברות הטעונות רישום [50(3)-(5)]

114. נכסי פושט רגל יסובו ויוקנו מנאמן לנאמן הממלא תפקידו אותה שעה, ללא צורך בהעברה, ולענין כל חיקוק הדורש רישום העברות נכסים, יראו תעודת המינוי של נאמן כהעברת נכסים, ולפי זה ניתן לרשום אותה; מקום שהכונס הרשמי הוא נאמן, יראו את צו הכינוס כתעודת מינוי ולא יידרש כל רישום או תרשומת.

ויתור על נכס מכביד [51(1)]

115. (א)  בסעיף זה ולהלן, "נכסים מכבידים" –

(1)   מקרקעין העמוסים תנאים מכבידים;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(2)   מניות או סטוק של חברות שלא נפרעו במלואם;

(3)   חוזים ללא ריווח;

(4)   כל נכס אחר שלא ניתן למכרו, בכלל או על נקלה, מפני שהוא מחייב את המחזיק בו לבצע פעולה מכבידה או לשלם סכום כסף.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ב)  היה בין נכסי פושט הרגל נכס מכביד, רשאי הנאמן, בכפוף להוראות סעיפים 116 עד 122 ובאישור בית המשפט, לוותר עליו.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ג)   בבואו לתת אישור לפי סעיף זה רשאי בית המשפט לדרוש שיינתנו הודעות לאנשים מעונינים וכן להתנות את מתן האישור בתנאים.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 72 (ה"ח 1507)

115. (א) בסעיף זה ולהלן, "נכסים מכבידים" –

(1) מקרקעין העמוסים תנאים מכבידים;

(2) מניות או סטוק של חברות שלא נפרעו במלואם;

(3) חוזים ללא ריווח;

(4) כל נכס אחר שלא ניתן למכרו, בכלל או על נקלה, מפני שהוא מחייב את המחזיק בו לבצע פעולה מכבידה או לשלם סכום כסף.

(ב) היה בין נכסי פושט הרגל נכס מכביד, רשאי הנאמן, בכפוף להוראות סעיפים 116 עד 122, לוותר עליו בכתב חתום בידו, אף אם השתדל למכרו או החזיק בו או נהג בו מנהג בעלים, ובלבד שיעשה כן תוך שנים עשר חדשים לאחר המינוי הראשון – או לאחר שנודע לו על הנכס המכביד אם לא נודע בחודש הראשון לאחר המינוי – או תוך תקופה ארוכה מזו שהתיר בית המשפט.

(ב) היה בין נכסי פושט הרגל נכס מכביד, רשאי הנאמן, בכפוף להוראות סעיפים 116 עד 122 ובאישור בית המשפט, לוותר עליו.

(ג) בבואו לתת אישור לפי סעיף זה רשאי בית המשפט לדרוש שיינתנו הודעות לאנשים מעונינים וכן להתנות את מתן האישור בתנאים.

תוצאי ויתור [51(2)] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

116. מיום הוויתור יחדלו כל הזכויות והחבויות של פושט הרגל ושל נכסיו בנכס שוויתרו עליו, והנאמן יהיה מופטר מכל חבות אישית לענין הנכס מיום שהוקנה לו, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את פושט הרגל ונכסיו ואת הנאמן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

116. מיום הוויתור יחדלו כל הזכויות, הזיקות והחבויות הזכויות והחבויות של פושט הרגל ושל נכסיו בנכס שוויתרו עליו, והנאמן יהיה מופטר מכל חבות אישית לענין הנכס מיום שהוקנה לו, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את פושט הרגל ונכסיו ואת הנאמן.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

117. (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 117

הנוסח הקודם:

ויתור על שכירות מקרקעין

117. (א) לא יוכל נאמן לוותר על שכירות מקרקעין אלא ברשות בית המשפט או במקרים שנקבעו בתקנות.

(ב) בית המשפט בבואו ליתן רשות לפי סעיף זה רשאי לדרוש שיינתנו הודעות לאנשים מעונינים, להתנות את מתן הרשות, וליתן צווים בדבר הקבועות שבמושכר ובדבר שיפוצי השוכר וענינים אחרים הנובעים מן השכירות, הכל כפי שיראה.

דרישה להודיע בדבר ויתור [51(4)]

118. נדרש הנאמן בכתב מאת צד מעונין בנכס מכביד להחליט אם יוותר על הנכס או לא, ותוך עשרים ושמונה ימים מיום קבלת הדרישה, או תקופה ארוכה מזו שהתיר בית המשפט, לא הודיע הנאמן אם יוותר או לא יוותר – שוב לא יוכל לוותר, ואם היה הנכס חוזה יראו כאילו אימץ אותו.

ביטול חוזה [51(5)]

119. בית המשפט רשאי, לפי בקשת הזכאי או החייב כלפי הנאמן לפי חוזה עם פושט הרגל, ליתן צו המבטל את החוזה בתנאים שיקבע לענין תשלומי פיצויים בשל אי-ביצוע החוזה ולכל ענין אחר, כפי שייראה לו, ופיצויים שנפסקו כאמור יהיו למבקש חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל.

צו הקניה לאחר ויתור [51(6)]

120. (א)  לפי בקשת אדם התובע מכוח זיקה שיש לו בנכס מכביד שהנאמן ויתר עליו או מכוח חבות שחב לענין נכס כאמור ולא הופטר ממנה לפי פקודה זו, רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את כל מי שמצא לנכון, להקנות או למסור את הנכס לאדם הזכאי לו, או למי שראה בית המשפט למסרו לו כפיצוי על חבות כאמור, או לנאמן בשבילו, הכל בתנאים שיראה.

          (ב)  ניתן צו הקניה כאמור, יוקנה הנכס המפורש בו לאדם הנקוב בשמו לענין זה, ללא צורך בהעברה.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ג) ו-(ד)(בוטלו).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

ביטול סעיפים קטנים 120(ג), 120(ד)

הנוסח הקודם:

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם היה הנכס מסוג שכירות מקרקעין לא יתן בית המשפט צו הקניה לטובת אדם מכוח פושט הרגל בחזקת שוכר משנה, אלא בתנאים שלפיהם יהא האדם כפוף לחבויות ולחיובים שפושט הרגל היה כפוף להם לפי השכירות לגבי הנכס ביום שהוגשה בקשת פשיטת הרגל, או, אם ראה בית המשפט לנכון, בכפוף לחבויות ולחיובים שהיו חלים עליו אילו הועברה לו השכירות באותו יום, ובשני המקרים, כשהדבר מתחייב לפי הענין, כאילו אין בה יותר מהנכס הנדון בצו ההקניה.

(ד) שוכר משנה המסרב לקבל צו הקניה בתנאים כאמור בסעיף קטן (ג) יאבד כל זיקה בנכס וכל זכות שעבוד בו; אם אין שום אדם התובע מכוח פושט הרגל מוכן לקבל צו הקניה בתנאים כאמור, רשאי בית המשפט להקנות את הזכות והזיקה של פושט הרגל בנכס לכל אדם שקיבל עליו – בין אישית ובין כבא-כוח, בין לבדו ובין יחד עם פושט הרגל – לקיים את חיובי השוכר לפי השכירות, כשהיא נקיה מכל זכות, שעבוד או זיקה שיצר בה פושט הרגל.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

121. (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 121

הנוסח הקודם:

ויתור של הכונס

121. הכונס הרשמי שפועל כנאמן, מחמת שהנאמן שוחרר, הועבר, התפטר או נפטר, רשאי לוותר על נכס שאפשר לוותר עליו לפי סעיפים 115 עד 120, אף על פי שעבר הזמן שנקבע בהם לוויתור, אולם רשאי הוא להפעיל סמכות זו רק תוך שנים עשר חדשים לאחר שנעשה נאמן כאמור, או לאחר שנודע לו על קיום הנכס, הכל לפי המאוחר.

זכות הנפגע בוויתור [51(8)]

122. הנפגע מחמת ויתור לפי סעיפים 115 עד 121 יראו אותו כנושה של פושט הרגל כמידת הפגיעה ולפי זה יהיה לו חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל.

סייג לענין זכות יוצרים [57]

123. היו נכסי פושט הרגל כוללים זכות יוצרים או כל זיקה בה, והוא חב בשל כך לשלם ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים –

(1)   לא יוכל הנאמן למכור עתקים של היצירה או להרשות את מכירתם, או לבצע את היצירה או להרשות את ביצועה, אלא בתנאי שישלם ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים כדרך שהיה פושט הרגל חב לשלם;

(2)   לא יוכל הנאמן, בלי רשות היוצר או בית המשפט, להמחות את הזכות או להעביר את הזיקה שבה או להעניק זיקה בה בדרך רשיון, אלא בתנאים המבטיחים שישולמו ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים שלא יפחתו ממה שהיה פושט הרגל חב לשלם.

סמכות הנאמן לנהל נכסים [52]

124. בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הנאמן –

(1)   למכור נכסי פושט הרגל, כולם או מקצתם, במכירה פומבית או כחוזה פרטי, ורשאי הוא להעביר את כל הנכסים לאדם אחד או למכרם חלקים חלקים; לענין זה, נכסים – לרבות מוניטין של עסק, ולרבות חובות המגיעים או שיגיעו לפושט הרגל לפי הרשום בפנקסיו;

(2)   לאשר קבלת כספים שקיבל, ואישור כאמור יפטיר את המשלם מאחריות לשימוש בהם;

(3)   לענין כל חוב המגיע לפושט הרגל – לתבעו בפשיטת רגל או בפירוק לתבוע לו דין קדימה, לדרוש אותו ולמשוך בשלו דיבידנד;

(4)   להפעיל כל סמכות הנתונה לנאמן לפי פקודה זו, ולהוציא יפויי כוח ומסמכים אחרים כדי לבצע את הוראות הפקודה.

סמכויות שהפעלתן טעונה הסכמה [53]

125. (א)  בהסכמת ועדת הבקורת, ובאין ועדת בקורת – בהסכמת הכונס הרשמי, רשאי הנאמן –

(1)   לנהל את עסקו של פושט הרגל, במידה הדרושה לפירוקו המועיל;

(2)   לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל ולהתגונן בהליך כאמור;

(3)   להעסיק עורך דין או שלוח אחר בנקיטת הליכים או בעשיית עסק שועדת הבקורת או הכונס הרשמי הסכימו להם;

(4)   לקבל בתמורה, במכירת נכס של פושט הרגל, סכום כסף שישולם בעתיד, בכפוף לתנאים בענין ערבות או בכל ענין אחר שייראו לועדת הבקורת, ובהעדרה – לכונס הרשמי;

(5)   למשכן כל חלק מנכסי פושט הרגל כדי להשיג כסף לתשלום חובותיו;

(6)   למסור סכסוך לבוררות, להתפשר בדבר חובות, תביעות וחבויות – בין שהגיע מועדן ובין שלא הגיע, בין ודאיות ובין מותנות, בין קצובות ובין שאינן קצובות, בין קיימות ובין אמורות להתקיים בין פושט הרגל לבין אדם שחב כלפיו – תמורת סכומים ובתנאים, לרבות מועדי פרעון, כפי שיוסכם;

(7)   להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי חובות בני תביעה בפשיטת הרגל, עם נושים או עם מי שטוענים שהם נושים;

(8)   להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי תביעה הנובעת מנכסי פושט הרגל או הכרוכה בהם, שהוגשה או שאפשר להגישה מטעם כל אדם נגד הנאמן או מטעם הנאמן נגד כל אדם;

(9)   לחלק בין הנושים נכס כמות שהוא, לפי שוויו הנאמד, אם מחמת טבעו המיוחד או נסיבות מיוחדות אחרות אי אפשר למכור אותו בקלות או במחיר מועיל, בנסיבות הענין.

          (ב)  הסכמה הניתנת לענין סעיף זה לא תהא הסכמה כללית לעשות את כל הדברים האמורים בסעיף קטן (א), אלא הסכמה לעשיית הדבר המסויים שבשבילו נתבקשה ההסכמה במקרה הנתון.

סמכות להתיר לפושט הרגל לנהל נכסים [54]

126. ברשות ועדת הבקורת יכול הנאמן למנות את פושט הרגל להיות מפקח על ניהול נכסיו או חלק מהם, או מנהל את עסקיו לטובת הנושים, או עוזר בכל דרך אחרת בניהול הנכסים, בתנאים שהורה עליהם הנאמן.

תשלומים לפושט הרגל [55]

127. ברשות ועדת הבקורת יכול הנאמן לתת לפושט הרגל הקצבות מתוך נכסיו למחייתו ולמחיית משפחתו או כתמורה בעד שירותיו בפירוק נכסיו; אולם בית המשפט רשאי להפחית את ההקצבה.

הקצבה לזכאי למזונות [55א] [תשל"ו] (תיקון מס' 8)  תשע"ד-2014

128. (א)  ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.

          (ב)  הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

         (ג)   הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111 ו-112.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ד)  החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות כאמור בסעיף קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף זה; לא מסר החייב הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 110 עד 112 111 ו-112.

 

מיום 24.3.2014

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"ד מס' 2444 מיום 24.3.2014 עמ' 405 (ה"ח 540)

128. (א) ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.

(ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111 ו-112.

(ד) החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות כאמור בסעיף קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף זה; לא מסר החייב הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.

בקורת נכסים ממושכנים [56] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

129. (א)  היו נכסים של חייב שניתן נגדו צו כינוס מוחזקים בידי אדם אחר דרך משכון או ערובה אחרת, רשאי הכונס הרשמי או הנאמן לבדוק את הנכסים, לאחר מתן הודעה בכתב על הכוונה לעשות כן.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ב)  משניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א) לא יהיה המחזיק זכאי לממש את ערובתו לפני שנתן לנאמן הזדמנות סבירה לבדוק את הנכסים ולהשתמש בזכותו לפדותם אם יראה לעשות כן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

בקורת טובין נכסים ממושכנים

129. (א) היו טובין נכסים של חייב שניתן נגדו צו כינוס מוחזקים בידי אדם אחר דרך משכון או ערובה אחרת, רשאי הכונס הרשמי או הנאמן לבדוק את הטובין הנכסים, לאחר מתן הודעה בכתב על הכוונה לעשות כן.

(ב) משניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א) לא יהיה המחזיק זכאי לממש את ערובתו לפני שנתן לנאמן הזדמנות סבירה לבדוק את הטובין הנכסים ולהשתמש בזכותו לפדותם אם יראה לעשות כן.

סימן ו': חלוקת נכסים

הכרזה וחלוקה של דיבידנדים [59]

130. (א)  הנאמן חייב, במהירות סבירה, להכריז על דיבידנדים ולחלקם בין הנושים שתביעתם הוכרה, ובלבד שיעכב תחת ידו סכומים שהיו נחוצים לכיסוי הוצאות הניהול והוצאות אחרות.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ב)  לפני שיכריז על דיבידנד ראשון יפרסם הנאמן ברשומות, בדרך שנקבעה, הודעה על כוונתו לעשות כן, וכן ישלח על כך מראש הודעה סבירה לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ג)   עד (ה) (בוטלו).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

(ב) לפני שיכריז על דיבידנד ראשון יפרסם הנאמן ברשומות, בדרך שנקבעה, הודעה על כוונתו לעשות כן, וכן ישלח על כך מראש הודעה סבירה לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו.

(ג) הדיבידנד הראשון יוכרז ויחולק תוך ארבעה חדשים לאחר אסיפת הנושים הראשונה, זולת אם הביא הנאמן נימוק להנחת דעתה של ועדת הבקורת שיש לדחות את ההכרזה לתאריך אחר.

(ד) הדיבידנדים שלאחר הראשון יוכרזו ויחולקו בפרקי זמן שלא יארכו מששה חדשים, זולת אם היה נימוק מספיק שלא לעשות כן.

(ה) משהכריז הנאמן על דיבידנד ישלח לכל נושה שתביעתו הוכרה הודעה על סכום הדיבידנד ועל המועד והדרך שבהם ישולם, והצהרה, בטופס שנקבע, על פרטי הנכסים של פושט הרגל.

דיבידנדים משותפים ונפרדים [60]

131. מקום שמתנהלים נכסים משותפים ונפרדים כאחד –

(1)   דיבידנדים של הנכסים המשותפים והנפרדים יוכרזו ביחד, זולת אם הורה הכונס הרשמי הוראה אחרת לפי בקשת אדם בעל זיקה;

(2)   את ההוצאות הכרוכות בדיבידנדים יחלק הנאמן חלוקה הוגנת בין הנכסים המשותפים ובין הנפרדים, בהתחשב בעבודה שנעשתה בשביל כל נכס ובתועלת שהובאה לו.

סייגים לחלוקת דיבידנד [61]

132. כל כסף שבידי הנאמן יחולק כדיבידנד, אולם בחישובו ובחלוקתו יביא הנאמן בחשבון –

(1)   חובות בני תביעה שלפי הצהרותיו של פושט הרגל או ראיה אחרת מגיעים לאנשים שמקומות מגוריהם רחוקים ממקום פעולתו של הנאמן עד כדי כך שבדרכי התקשורת הרגילות לא היתה להם שהות מספקת להגיש את תביעותיהם, או לבסס אותן אם היו חולקים עליהן;

 

(2)   חובות בני תביעה בפשיטת רגל שהם נושא לתובענות שעוד לא הוכרע בהן;

(3)   חובות בני תביעה ותובענות שיש לגביהן סכסוך;

(4)   הוצאות נחוצות לניהול הרכוש והוצאות אחרות.

זכות נושה שלא הוכר חובו [62]

133. נושה שלא הוכר חובו אלא אחרי שהוכרז על דיבידנד אחד או אחדים יהיה זכאי שישלמו לו, מתוך הכסף המצוי אותה שעה בידי הנאמן, כל דיבידנדים שלא קיבל, וזאת לפני שהכסף ישמש לתשלום כל דיבידנד עתיד, אולם את חלוקת הדיבידנד שהוכרז עליו לפני שהוכר חובו אין לשנות משום כך בלבד שהוא לא השתתף בה.

ריבית על חובות [63] [1942] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

134. (א)  הוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל תמורה כספית במקום ריבית – הריבית או התמורה ייחשבו, לענין דיבידנד, בשיעור שאינו עולה על השיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

          (ב)  על הדיון בתביעת חוב יחולו כללים אלה:

(1)   כל חשבון בין החייב לבין הנושה שיושב תוך שלוש השנים שלפני היום שבו ניתן צו הכינוס ניתן לבדיקה ואם נראה שיישוב החשבון וחוב המגיע לפי הטענה מתוך נכסי החייב מהווים בעיקרם עיסקה אחת, בין בצורת חידוש הלוואה או היוון ריבית או בירור מילוות ובין בדרך אחרת, אפשר לפתוח את החשבון ולטפל בכל העסקה כאילו היא אחת;

(2)   תשלומים ששילם החייב לנושה לפני צו הכינוס, בין כהטבה ובין בצורה אחרת, וכל סכום שקיבל הנושה לפני צו הכינוס מתוך מימוש ערובה לחובו, יהיו מיועדים, למרות כל הסכם להיפוכו של דבר, לתשלומי קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם;

(3)   היה החוב מובטח, והערובה מומשה אחרי צו הכינוס או ששוויה הוערך ונכלל בתביעה, הסכום שמומש או הוערך יהיה מיועד לתשלום קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

(א) הוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל תמורה כספית במקום ריבית – הריבית או התמורה ייחשבו, לענין דיבידנד, בשיעור שאינו עולה על הקבוע לענין זה לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), תשל"ג-1972 השיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

דיבידנד סופי [64]

135. (א)  מימש הנאמן את כל נכסיו של פושט הרגל, או כל הנכסים אשר לדעתו ולדעת ועדת הבקורת אפשר לממשם בלי הארכת הנאמנות ללא צורך, יכריז הנאמן על דיבידנד סופי.

          (ב)  לפני שיכריז על דיבידנד סופי יודיע הנאמן, בדרך שנקבעה, לכל הטוענים שהם נושים של החייב אבל לא ביססו את טענותיהם להנחת דעתו, שאם לא יעשו כן להנחת דעת בית המשפט תוך הזמן שהוגדר בהודעה, יקבע הנאמן דיבידנד סופי בלי שיתחשב בטענותיהם.

          (ג)   עם תום הזמן שהוגדר בהודעה – או זמן נוסף שהתיר בית המשפט לטוען לפי בקשתו – יחולקו נכסי פושט הרגל בין הנושים שתביעותיהם הוכרו, בלי להתחשב בטענות של אנשים אחרים.

סייג לתובענה [65]

136. סירב הנאמן לשלם דיבידנד, רשאי בית המשפט לצוות עליו לשלמו, ואף לשלם מכיסו ריבית עליו לזמן שבו לא שולם והוצאות הבקשה, אולם לא תהא עילה לתובענה שלא מכוח פקודה זו נגד הנאמן בענין דיבידנד.

זכות פושט הרגל ליתרה [66] (תשל"ט) (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

137. אחרי שישולם כל המגיע לנושים, עם ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום, וכל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל – תשולם היתרה לפושט הרגל.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

137. אחרי שישולם כל המגיע לנושים, עם ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, עד יום התשלום, וכל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל – תשולם היתרה לפושט הרגל.

פרק ד': כונסים רשמיים

מינוי כונסים רשמיים וסגנים [67, 68]

138. (א)  השר ימנה, בצו ברשומות, כונסים רשמיים הנראים לו לרכושם של חייבים, שיפעלו לפי הנחיותיו הכלליות של השר והוראותיו, אולם יהיו עם זאת פקידי בתי המשפט שאליהם נספחו.

          (ב)  השר יקבע את מספר הכונסים הרשמיים ואת המחוזות שייוחדו להם.

          (ג)   השר רשאי להורות בצו שעובד המדינה שצויין בצו ימלא תפקידי הכונס הרשמי בזמן שהמשרה פנויה דרך ארעי או כשכונס נעדר דרך ארעי מחמת מחלה או סיבה אחרת.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ד)  השר רשאי למנות משנה וסגן או סגנים לכונס הרשמי ולקבוע את סמכויותיהם.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף קטן 138(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) רשאי השר לפי בקשת כונס רשמי למנות בצו אדם ראוי להיות סגנו ולפעול מטעמו במשך הזמן הנקוב בצו.

מעמדו של כונס רשמי [69]

139. (א)  תפקידי כונס רשמי יהיו הן לענין התנהגותו של החייב והן לניהול נכסיו.

          (ב)  כונס רשמי רשאי להשביע על תצהירים הבאים לאמת תביעות חוב, בקשות והליכים אחרים לפי פקודה זו.

          (ג)   כל הוראה של פקודה זו המדברת בנאמן בפשיטת רגל, יראוה כמדברת גם בכונס הרשמי הפועל כנאמן, אם אין הוראה אחרת בפקודה זו או משתמעת מתוך ההקשר.

          (ד)  הנאמן יתן לכונס הרשמי מידע,יתיר לו גישה לפנקסים, ולמסמכים של פושט הרגל, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידו לפי פקודה זו.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ה)  הכונס הרשמי יהיה צד לכל הליך שיתנהל בבית המשפט על פי פקודה זו.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף קטן 139(ה)

תפקידי הכונס לענין התנהגות החייב [70]

140. לענין החייב, על הכונס הרשמי –

(1)   לחקור בהתנהגותו של החייב ולתת דין וחשבון לבית המשפט, שבו ייאמר אם יש יסוד להניח שהחייב עשה מעשה שהוא עבירה לפי פקודה זו או משמש יסוד לסירוב בית המשפט ליתן צו הפטר, או להתליית צו הפטר או לקביעת תנאים בו;

(2)   ליתן דינים וחשבונות אחרים בדבר התנהגותו של החייב, כפי שיורה בית המשפט;

(3)   להשתתף בחקירה הפומבית של החייב;

(4)   להשתתף ולעזור בתביעה פלילית נגד חייב על מעשה מרמה, כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה.

תפקידי הכונס הרשמי לענין נכסי החייב [71(1)]

141. לענין נכסי החייב, על הכונס הרשמי –

(1)   לפעול ככונס זמני של נכסי החייב עד למינוי נאמן, וכמנהל הנכסים אם לא נתמנה לכך מנהל מיוחד;

(2)   להרשות את המנהל המיוחד להשיג כסף או לשלם כסף לצרכי הנכסים בכל מקרה שבו נראה צורך לעשות כן לטובת הנושים;

(3)   לזמן את אסיפת הנושים הראשונה ולשבת בראשה;

(4)   להוציא טופסי-שלוח לשימוש באסיפות נושים;

(5)   להביא לפני הנושים כל הצעה שהציע החייב בדבר הדרך לחיסול עסקיו;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(6)   לפרסם כל ענין שיש לפרסמו לפי הפקודה;

(7)   לפעול כנאמן כל אימת שנתפנתה משרתו של נאמן.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

החלפת פסקה 141(6)

הנוסח הקודם:

(6) לפרסם את צו הכינוס ואת התאריכים של אסיפת הנושים הראשונה ושל החקירה הפומבית של החייב, וכל ענין אחר שיש לפרסמו;

הכונס הרשמי ככונס זמני או כמנהל [71(2)]

142. במילוי תפקידיו ככונס זמני או כמנהל –

(1)   יברר הכונס הרשמי, במידה שהדבר מעשי, את רצון הנושים בדבר ניהול נכסי החייב, ולשם כך רשאי הוא לזמן אסיפות של אנשים הטוענים שהם נושים;

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

(2)   לא יגרום הכונס הרשמי להוצאות יתרות על הדרוש לשמירת נכסי החייב או לעשיה בנכסים פסידים, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת, אולם אם אין החייב יכול להכין בעצמו דו"ח כיאות על מצב עסקיו רשאי הכונס להעסיק בני אדם לעזרה בהכנת הדו"ח על חשבון הנכסים ובכפוף לתנאים שנקבעו.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

(2) לא יגרום הכונס הרשמי להוצאות יתרות על הדרוש לשמירת נכסי החייב או לעשיה בטובין בנכסים פסידים, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת, אולם אם אין הנושה החייב יכול להכין בעצמו דו"ח כיאות על מצב עסקיו רשאי הכונס להעסיק בני אדם לעזרה בהכנת הדו"ח על חשבון הנכסים ובכפוף לתנאים שנקבעו.

נציג (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

142א.      (א)   הכונס הרשמי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה (להלן – נציג) ולשלם את שכרו.

          (ב)  נציג יפעל לפי הוראות הכונס הרשמי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי סעיף קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין הכונס הרשמי או המדינה.

          (ג)   הכונס הרשמי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 73 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף 142א

דיווח [71(3)]

143. כל כונס רשמי ימסור דין וחשבון למי שהורה עליו השר, וישלם כל כסף וינהג בכל ערובה כפי שהורה השר.

פרק ה': נאמנים בפשיטת רגל

סימן א' : כהונת הנאמן

השם הרשמי [72]

144. השם הרשמי של נאמן בפשיטת רגל יהיה "הנאמן על נכסי פלוני, פושט רגל (בציון שמו)", ובשם זה יכול הנאמן, בישראל או במקום אחר, להחזיק נכסים מכל סוג, לעשות חוזים, לתבוע ולהיתבע, להתקשר בהתחייבויות שיחובו בהן הוא והבאים אחריו בכהונה, ולעשות כל מעשה הדרוש או המועיל במילוי תפקידו.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

145. (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 145

הנוסח הקודם:

התפנות המשרה

145. (א) נתפנתה משרתו של נאמן, רשאים הנושים באסיפה כללית למנות אחר במקומו, על פי ההליכים הקבועים למינוי נאמן ראשון.

(ב) על פי בקשת נושה יזמן הכונס הרשמי אסיפה לשם מינוי נאמן לפי סעיף קטן (א).

(ג) אם תוך שלושה שבועות מיום שנתפנתה משרתו של נאמן לא מינו הנושים אדם במקומו, יודיע הכונס הרשמי על כך לבית המשפט ובית המשפט רשאי למנות נאמן, אולם ניתן לבקש מבית המשפט למנות את מי שהנושים הציעו, כאמור בסעיף 46(ב).

(ד) כל זמן שמשרת הנאמן פנויה יפעל הכונס הרשמי כנאמן.

סימן ב': פיקוח על הנאמן

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

146. (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 146

הנוסח הקודם:

הוראות האסיפה הכללית וועדת הבקורת

146. בניהול נכסיו של פושט הרגל ובחלוקתם בין נושיו יתחשב הנאמן בהוראות של הנושים בהחלטה באסיפה כללית ובהוראות של ועדת הבקורת, ובמקרה של סתירה בין הוראות האסיפה הכללית לבין הוראות ועדת הבקורת ינהגו לפי הוראות האסיפה הכללית, והכל בכפוף להוראות פקודה זו.

זימון אסיפות כלליות [74(2)]

147. (א)  הנאמן רשאי לזמן אסיפות כלליות של הנושים כדי לעמוד על רצונם, והוא חייב לזמן אסיפות במועדים שיורו עליהם הנושים בהחלטה.

          (ב)  כל נושה רשאי, בהסכמת הנושים של ששית מערך התביעות, ובכלל זה הוא עצמו, לבקש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לזמן אסיפה של הנושים, ולפי זה יזמן הנאמן או הכונס אסיפה כאמור תוך ארבעה עשר ימים, ובלבד שיוזם האסיפה יפקיד אצל המזמן סכום שיספיק לשלם את ההוצאות של זימון האסיפה; הסכום יוחזר לו מתוך הנכסים אם הנושים או בית המשפט יורו כך.

בקשת הוראות  [74(3)]

148. הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט, בדרך שנקבעה, הוראות ביחס לכל ענין שהתעורר אגב פשיטת הרגל.

דיווח שנתי של הנאמן (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

148א. (א) לפחות אחת לשנה ידווח הנאמן לבית המשפט על מהלך ניהול פשיטת הרגל.

          (ב)  בית המשפט יקיים דיון בדו"ח הנאמן ויזמן אליו את החייב ואת הכונס הרשמי.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

הוספת סעיף 148א

שיקול דעת [74(4)]

149. בניהול הנכסים ובחלוקתם בין הנושים, ישתמש הנאמן בשיקול דעתו בכפוף להוראות פקודה זו.

פניה לבית המשפט [75]

150. נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על ידי מעשה או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק.

פיקוח הכונס הרשמי [76]

151. (א)  הכונס הרשמי יתן דעתו על התנהגותם של נאמנים; נאמן שלא מילא חובותיו באמונה ולא קיים כהלכה את כל המוטל עליו בפקודה זו או בתקנות או בדרך אחרת, או הגיש נושה לכונס הרשמי תלונה לענין זה, יחקור הכונס בדבר וינקוט פעולה כפי שיראה למועיל.

          (ב)  הכונס הרשמי רשאי לדרוש מנאמן לענות על כל שאלה ביחס לכל פשיטת רגל שהנאמן עוסק בה, ורשאי הוא לבקש מבית המשפט לחקור בשבועה את הנאמן או כל אדם אחר בענין פשיטת רגל.

          (ג)   הכונס הרשמי רשאי להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של הנאמן במקום הימצאם.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

סימן ג': שכר והוצאות

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

סימן ג': גמול והוצאות סימן ג': שכר והוצאות

שכר הנאמן והוצאותיו (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

152. (א)  נתמנה כנאמן אדם שאינו הכונס הרשמי, יקבל שכר והוצאות כפי שיורה בית המשפט על פי כללים שקבע השר; נתמנו כמה נאמנים – יחולק השכר ביניהם ביחס שיקבע בית המשפט.

          (ב)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שחלק משכרו של נאמן ישולם מאוצר המדינה.

          (ג)   השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של נאמן שיש לשלמם לפי סעיף קטן (א).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 152

הנוסח הקודם:

גמול הנאמן

152. (א) מינו הנושים אדם להיות נאמן על נכסיו של חייב, כל גמול שיקבל יקבעו הנושים בהחלטה רגילה או ועדת הבקורת אם החליטו כך הנושים.

(ב) הגמול ישולם בצורת עמלה או תאחוז; חלק מהגמול ישולם בהתחשב בסכום שמימש הנאמן, לאחר ניכוי סכומים ששולמו לנושים מובטחים על פי ערובותיהם, וחלק בהתחשב בסכום הדיבידנד שחולק.

(ג) בהחלטה על הגמול יפורשו ההוצאות הכלולות בו, והנושים ונכסי פושט הרגל לא יחובו בשל ההוצאות שפורשו.

(ד) הסתייגו מההחלטה רבע מהנושים לפי מספרם או לפי ערך התביעות, או שכנע פושט הרגל את הכונס הרשמי שהגמול גבוה ללא צורך, יקבע בית המשפט, לפי בקשת הכונס, את גובה הגמול.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

153. (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 153

הנוסח הקודם:

הוצאות לנאמן הפועל ללא גמול

153. לנאמן הפועל ללא גמול ישולמו מתוך נכסי פושט הרגל הוצאות סבירות שחב בהן אגב הליכי פשיטת הרגל, כפי שיאשרו הנושים בהסכמת ועדת הבקורת או הכונס הרשמי.

איסור הסדרים בדבר השכר (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

154. לא יקבל נאמן מפושט הרגל או מעורך דין, מכרוז או מכל אדם אחר המועסק בפשיטת הרגל, מתנה או שכר או תמורה או טובות הנאה כספיות או אחרות, חוץ מן השכר האמור בסעיף 152(א).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 154

הנוסח הקודם:

איסור הסדרים בדבר הגמול

154. לא יקבל נאמן, בשום נסיבות, מפושט הרגל או מעורך דין, מכרוז או מכל אדם אחר המועסק בפשיטת הרגל, מתנה או גמול, או תמורה או טובת הנאה כספיות או אחרות, חוץ מן הגמול שקבעו הנושים ושמשתלם מן הנכסים, ולא יוותר על שום חלק מגמולו, כנאמן, כמנהל או ככונס רשמי, לטובת פושט הרגל, עורך דין או אדם אחר המועסק בפשיטת הרגל, ולא יעשה שום הסדר שלפיו יקבל סכום כאמור או יוותר עליו.

סייג לתשלום לאדם אחר [78(1)] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

155. נאמן או מנהל המקבל שכר בעד שירותיו אלה, לא יותר בחשבון הוצאותיו שום תשלום לאדם אחר בעד ביצוע התפקידים הרגילים שלפי פקודה זו או התקנות הוא נדרש לבצעם בעצמו.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

155. נאמן או מנהל המקבל גמול שכר בעד שירותיו אלה, לא יותר בחשבון הוצאותיו שום תשלום לאדם אחר בעד ביצוע התפקידים הרגילים שלפי פקודה זו או התקנות הוא נדרש לבצעם בעצמו.

 

נאמן עו"ד [78(2)] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

156. נאמן שהוא עורך דין רשאי להתנות ששכר שירותיו כנאמן יכלול את כל שירותיו המקצועיים.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

156. נאמן שהוא עורך דין רשאי להתנות שגמול ששכר שירותיו כנאמן יכלול את כל שירותיו המקצועיים.

שומת הוצאות  [78(3), (4)]

157. (א)  כל חשבון ותביעת תשלום של עורכי דין, מנהלים, רואי חשבון, כרוזות, מתווכים ואנשים אחרים, שאינם נאמנים טעונים שומה של הפקיד שנקבע לכך (בסעיף זה – הפקיד), ולא יותר כל תשלום על פיהם בחשבונות הנאמן אלא אם הוכחה השומה.

          (ב)  לפני ההכרזה על דיבידנד יבקש הנאמן, בעוד מועד, מכל אדם כאמור בסעיף קטן (א) למסור את רשימת הוצאותיו ותביעותיו לפקיד לשם שומה; מי שלא מסר את הרשימה תוך שבעה ימים לאחר קבלת הבקשה, או תוך זמן נוסף שהתיר בית המשפט לפי בקשה, יכריז הנאמן ויחלק את הדיבידנד בלי להתחשב בשום תביעה שלו, והתביעה תהיה בטלה הן כלפי הנכסים והן כלפי הנאמן אישית.

          (ג)   לא יאשר הפקיד חשבונות ותביעות לפני ששוכנע כי העסקת מגישיהם, בענינים שמהם נובעים התשלומים, אושרה כשורה כפי שנקבע לפני העסקתם, חוץ ממקרים דחופים שבהם יש להראות שלא היה איחור בלתי סביר בהשגת האישור.

          (ד)  בכפוף לערעור לפני בית המשפט, יוכל הפקיד לפי שיקול דעתו להפחית או לא להתיר כל תשלום או תביעה שלדעתו הם מוגזמים או שחבו בהם שלא כהוגן או ללא צורך.

סימן ד': רשימות, חשבונות ובקורת

רשימת נושים [79] (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

158. לפי בקשתו של נושה יספק לו הנאמן וישלח לו בדואר רשימה של הנושים, המראה את החוב המגיע לכל אחד מהם; הוצאות עריכת הרשימה ומשלוחה יחולו על הנושה המבקש.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 158

הנוסח הקודם:

158. לפי דרישתו של נושה יספק לו הנאמן או הכונס הרשמי וישלח לו בדואר רשימה של הנושים, המראה את החוב המגיע לכל אחד מהם, ויהיה זכאי לדרוש בעד הרשימה 0.25 אגורה חדשה לכל 150 מלים, בתוספת דמי המשלוח בדואר.

דו"ח כספי [80]

159. כל נושה רשאי, בהסכמת ששית הנושים ובכללם הוא עצמו, לדרוש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לספק ולשלוח לנושים דין וחשבון כספי ליום הדרישה, והנאמן יעשה זאת, ובלבד שהדורש יפקיד אצל הנאמן או הכונס, לפי הענין, סכום כדי תשלום ההוצאות הכרוכות בכך, והסכום יוחזר לו מתוך הנכסים אם הנושים או בית המשפט יורו כך.

פנקסים [81]

160. הנאמן יחזיק וינהל, באופן שנקבע, פנקסים מתאימים, ויביא לכך שיירשמו בהם רישומים או פרוטוקולים של אסיפות וענינים אחרים שנקבעו, וכל נושה רשאי, בכפוף לפיקוח בית המשפט, לעיין בפנקסים בעצמו או על ידי שלוחו.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

161. (בוטל).

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 74 (ה"ח 1507)

ביטול סעיף 161

הנוסח הקודם:

דו"ח שנתי על ההליכים

161. (א) הנאמן יעביר לכונס הרשמי, במועדים שנקבעו ולא פחות מאחת לשנה כל עוד פשיטת הרגל נמשכת, דין וחשבון לפי הטופס שנקבע ובפרטים שנקבעו, על ההליכים בפשיטת הרגל עד לתאריך הסיכופ.

(ב) הכונס הרשמי יביא לכך שייבדקו הדו"חות שהועברו לו, וידרוש מהנאמן להסביר כל מעשה שלא כשורה, הזנחה או מחדל הנראים לו בדו"חות או בחשבונותיו או בדרך אחרת, ורשאי הוא לדרוש מהנאמן לשפות כל הפסד שנגרם לנכסי פושט הרגל מחמת המעשה, ההזנחה או המחדל.

הפרדה מחשבון פרטי [83]

162. הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק שום סכום שקיבל כנאמן.

הפקדת כסף בבנק שנקבע [84(1),(2)]

163. (א)  כל כסף שקיבל הנאמן יפקיד אותו מיד בחשבון בבנק שקבע שר האוצר, אולם –

(1)   אם ראתה ועדת הבקורת שכדי לנהל את עסקו של החייב, כדי להשיג מקדמות או מחמת הסכום המסתבר של יתרת המזומנים, מן הנכון שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, או הניחה ועדת הבקורת את דעתו של הכונס הרשמי כי מסיבה אחרת יהא זה לטובת הנושים שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, ירשה הכונס את הנאמן, לפי בקשת ועדת הבקורת, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שבחרה בו הועדה;

(2)   פועל הנאמן בלי ועדת בקורת, רשאי הכונס הרשמי, אם ראה לעשות כן מסיבות מיוחדות, להרשות את הנאמן, לפי בקשתו, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שהורה עליו הכונס.

          (ב)  חשבון של נאמן בבנק שלא נקבע ייפתח וינוהל על שם נכסי החייב, והריבית המשתלמת לפי החשבון תהיה חלק מן הנכסים; הפקדת תשלומים בחשבון זה ומשיכתם ממנו יהיו בדרך שנקבעה.

איסור עיכוב כספים [84(4)רישה] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

164. נאמן שעיכב תחת ידו למעלה מעשרה ימים, ללא הסבר המניח את דעת הכונס הרשמי, סכום העולה על אלף שקלים או על סכום אחר שהתיר לו הכונס לעכב במקרה מיוחד, יהא עליו לשלם על הסכום העודף ריבית לנכסי פושט הרגל, לא תהיה לו עילה לתבוע שכר, הוא יהיה חב לשלם כל הוצאה שנגרמה באשמתו, והכונס יהא רשאי להעבירו מכהונתו.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 75 (ה"ח 1507)

164. נאמן שעיכב תחת ידו למעלה מעשרה ימים, ללא הסבר המניח את דעת הכונס הרשמי, סכום העולה על חמישה שקלים אלף שקלים או על סכום אחר שהתיר לו הכונס לעכב במקרה מיוחד, יהא עליו לשלם על הסכום העודף ריבית לנכסי פושט הרגל בשיעור הקבוע לענין זה לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג-1972, לא תהיה לו עילה לתבוע גמול שכר, הוא יהיה חב לשלם כל הוצאה שנגרמה באשמתו, והכונס יהא רשאי להעבירו מכהונתו.

סגירת חשבון החייב בבנק [84(3)]

165. חשבון שהיה לחייב בבנק ביום מתן צו הכינוס לא ייסגר לפני שעברו שבעה ימים מהיום שנקבע לאסיפת הנושים הראשונה, אלא אם הורה הכונס הרשמי על סגירתו, לשם בטיחות החשבון או מסיבה מספקת אחרת, והכל בכפוף לתקנות בדבר פשיטות רגל קטנות לפי סעיף 201.

בקורת חשבונות הנאמן [85] (תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

166. (א)  על כל נאמן לשלוח לכונס הרשמי דו"ח על הכספים שקיבל ושילם בתור נאמן, וכן דו"ח כללי על מהלך ניהול הליכי פשיטת הרגל.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ב)  הדו"חות יאומתו בתצהיר ויוגשו בזמנים שנקבעו, אך לא פחות מאחת לשנה.

          (ג)   הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הבקורת יספק הנאמן לכונס או למי שהכונס הורה עליו אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהנאמן מנהל ולבדוק אותם.

          (ד)  לאחר בקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית המשפט, וכל עותק פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעונין.

(תיקון מס' 1)  תשמ"ג-1983

          (ה)  (בוטל).

          (ו)   מקום שהכונס הרשמי פועל כנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לענין כל מעשה ומינוי שהיה בידי הכונס ולענין כל רשות שהיתה צריכה לינתן מטעמו, וכל מסמך שיש להגישו לפי סעיף זה לכונס יגישנו הכונס לבית המשפט.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 75 (ה"ח 1507)

(א) כל נאמן ישלח לכונס הרשמי או למי שהכונס הורה עליו, במועדים שנקבעו אך לא פחות מפעמיים בשנה במשך כהונתו, דין וחשבון על תקבוליו ותשלומיו כנאמן.

(ב) הדין וחשבון יהיה בטופס שנקבע, ייערך בשני עתקים, ויאומת בתצהיר בנוסח שנקבע.

(א) על כל נאמן לשלוח לכונס הרשמי דו"ח על הכספים שקיבל ושילם בתור נאמן, וכן דו"ח כללי על מהלך ניהול הליכי פשיטת הרגל.

(ב) הדו"חות יאומתו בתצהיר ויוגשו בזמנים שנקבעו, אך לא פחות מאחת לשנה.

(ג) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הבקורת יספק הנאמן לכונס או למי שהכונס הורה עליו אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהנאמן מנהל ולבדוק אותם.

(ד) לאחר בקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית המשפט, וכל עותק פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעונין.

(ה) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון המבוקר או תמציתו יודפסו בדפוס או במכונת כתיבה, וישלח בדואר עותק לכל נושה.

סימן ה': התפנות משרתו של נאמן

שחרור נאמן  [86(1),(2)]

167. (א)  מימש הנאמן את כל נכסי פושט הרגל, או את מה שלדעתו אפשר לממש בלי להאריך ללא צורך את הנאמנות, וחילק דיבידנד סופי, או חדל לפעול משום שאושרה פשרה, או התפטר או הועבר מכהונתו, יביא הכונס הרשמי, לפי בקשת הנאמן, לידי כך שיוכן תסקיר על חשבונותיו, ואם ראה שהנאמן מילא את כל דרישותיו, יבדוק את התסקיר וכל התנגדות לשחרור הנאמן שהגיש נושה או אדם מעונין אחר, ולפי זה יתן או יעכב את השחרור.

          (ב)  עוכב שחרורו של נאמן, רשאי בית המשפט, לבקשתו של נושה או של אדם מעונין אחר, ליתן צו המחייב את הנאמן לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו.

תוצא השחרור [86(3)]

168. צו הכונס הרשמי המשחרר את הנאמן יפטור אותו מכל חבות לכל מעשה או מחדל שלו בניהול עניני פושט הרגל או בכל ענין אחר הנוגע להתנהגותו כנאמן; אולם אפשר לבטל את הצו אם יוכח שהושג במרמה או בהעלמת עובדה חשובה.

שחרור הכונס הרשמי כנאמן [86(4), (5)]

169. (א)  הוראות סעיפים 167 ו-168 יחולו על הכונס הרשמי כשהוא נאמן או פועל כנאמן, בית המשפט יבוא במקומו לענין כל מעשה שהיה עליו לעשותו אילוללא היה הנאמן, וכל מסמך שיש להגישו לפי הסעיפים האמורים לכונס יגישנו הכונס לבית המשפט.

          (ב)  שוחרר הכונס הרשמי לפי סימן זה, ימשיך לפעול כנאמן לכל ענין שיתעורר לאחר מכן בניהול נכסי החייב, אולם לא יהא בהמשך פעולתו כדי להחיבו אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות שמלפני שחרורו.

מילוי מקום נאמן (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

170. (א)  נתפנתה משרתו של נאמן, ימנה בית המשפט נאמן אחר במקומו, ועד שיתמנה ישמש הכונס הרשמי כנאמן.

          (ב)  היה הכונס הרשמי לנאמן או פעל כנאמן, לא יחוב אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות של נאמן קודם.

מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 75 (ה"ח 1507)

החלפת סעיף 170

הנוסח הקודם:

מילוי מקום נאמן ששוחרר

170. (א) שחרורו של נאמן שלא מחמת התפטרות או העברה מכהונה, כוחו ככוח העברה, ומאותה שעה הכונס הרשמי יהיה לנאמן.

(ב) שוחרר נאמן והיה הכונס הרשמי לנאמן או פעל כנאמן, לא יחוב אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות של נאמן קודם.

התפטרות נאמן והעברתו (תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983