Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – הסדרת השמירה

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרות

Go

2

סעיף 2

אחריות לשמירה

Go

2

סעיף 3

הסדרת השמירה בחוק עזר

Go

2

סעיף 4

הסדרה בצו שר הפנים

Go

2

סעיף 5

רשות שמירה

Go

2

סעיף 6

ביצוע ההסדר

Go

2

סעיף 6א

סמכויות שומר ברשויות מקומיות שנקבעו בצו

Go

2

סעיף 7

הגבלת החובה מבחינת הגיל והמין

Go

3

סעיף 8

הגבלת החובה מבחינת בריאות

Go

3

סעיף 9

הגבלת החובה מבחינת הזמן

Go

3

סעיף 10

התנדבות לשמירה

Go

3

סעיף 11

חובות עדיפות

Go

3

סעיף 12

ועדות ערר

Go

3

סעיף 13

ערר

Go

3

סעיף 14

ועדת ערר   סדרי דין וסמכויות

Go

3

סעיף 14א

ערעור

Go

3

סעיף 15

גימלאות לנפגעים

Go

3

סעיף 15א

גימלאות לנפגעים

Go

3

סעיף 15ב

תחולת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה

Go

3

סעיף 17

ביטול

Go

4

סעיף 18

הוראת מעבר

Go

4

סעיף 19

ביצוע

Go

4


 חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961*

הגדרות

1.    בחוק זה –

           "הממונה על השמירה" – מי שנתמנה להיות ממונה על השמירה לפי סעיף 2(ב);

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 88 (ה"ח 1184)

החלפת הגדרת "הממונה על השמירה"

הנוסח הקודם:

"הממונה על השמירה" – אדם שאלוף פיקוד, או מי שהוסמך על ידיו, מינהו לממונה על השמירה, ובלבד שלמינוי ממונה על השמירה בפיקוד שבו השמירה נתונה בידי המשטרה, יסמיך אלוף הפיקוד את האחראי מטעם המשטרה לשמירה באותו פיקוד;

           "שמירה" – לרבות אימונים וכל פעולה הדרושה לדעת הממונה על השמירה לשמירה על בטחון תושבי ישוב או רכושם;

           "רשות מקומית" – עיריה או מועצה מקומית;

           "תושב" – לרבות מי שגר בישוב ואינו רשום כתושב בו במרשם האוכלוסין ואינו ממלא חובת שמירה בישוב אחר.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 88 (ה"ח 1184)

הוספת הגדרת "תושב"

אחריות לשמירה

2.    (א)  הממשלה רשאית להחליט כי בשטח פלוני תהיה השמירה נתונה בידי המשטרה (להלן - שטח שבאחריות המשטרה).

           (ב)  אלוף הפיקוד או מי שהוא הסמיך, ובשטח שבאחריות המשטרה – מפקד משטרת מחוז או מי שהוא הסמיך, רשאי למנות ממונה על השמירה.

           (ג)   שר הפנים רשאי לאחר התייעצות עם שר הבטחון, ולגבי שטח שבאחריות המשטרה – לאחר התייעצות עם שר המשטרה, להטיל בצו חובת שמירה על תושבי ישוב או ישובים (להלן – צו שמירה).

           (ד)  החלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) וצו שמירה אינם טעונים פרסום ברשומות.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 88 (ה"ח 1184)

החלפת סעיף 2

הנוסח הקודם:

הטלת חובת שמירה

2. שר הפנים רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון, להטיל בצו חובת שמירה על תושבי ישוב או ישובים (להלן – צו שמירה), וצר כאמור אינו טעון פרסום ברשומות.

הסדרת השמירה בחוק עזר

3.    ניתן צו שמירה, תסדיר הרשות המקומית שבתחומה נמצא הישוב או הישובים שעליהם חל צו השמירה, בחוק עזר, את ביצועה של החובה על ידי התושבים, לרבות קביעת הגילים והסוגים החייבים בשמירה, זמני השמירה ודרכי הפטור מחובת השמירה; על חוק עזר לפי סעיף זה יחולו בעיריה הוראות פרק שלושה-עשר לפקודת העיריות, ובמועצה מקומית הוראות סימן ג' בפרק ב' לפקודת המועצות המקומיות.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 88 (ה"ח 1184)

3. ניתן צו שמירה, תסדיר הרשות המקומית שבתחומה נמצא הישוב או הישובים שעליהם חל צו השמירה, בחוק עזר, את ביצועה של החובה על ידי התושבים, לרבות קביעת הגילים והסוגים החייבים בשמירה, זמני השמירה ודרכי הפטור מחובת השמירה; על חוק עזר לפי סעיף זה יחולו בעיריה הוראות סעיף 99 לפקודת העיריות, 1934 פרק שלושה-עשר לפקודת העיריות, ובמועצה מקומית הוראות סעיף 9 לפקודת המועצות המקומיות, 1941 סימן ג' בפרק ב' לפקודת המועצות המקומיות, הכל בכפוף להוראות סעיף 16.

מיום 28.3.2017

תיקון מס' 6

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

3. ניתן צו שמירה, תסדיר הרשות המקומית שבתחומה נמצא הישוב או הישובים שעליהם חל צו השמירה, בחוק עזר, את ביצועה של החובה על ידי התושבים, לרבות קביעת הגילים והסוגים החייבים בשמירה, זמני השמירה ודרכי הפטור מחובת השמירה; על חוק עזר לפי סעיף זה יחולו בעיריה הוראות פרק שלושה-עשר לפקודת העיריות, ובמועצה מקומית הוראות סימן ג' בפרק ב' לפקודת המועצות המקומיות, הכל בכפוף להוראות סעיף 16.

הסדרה בצו שר הפנים

4.    ניתן צו שמירה על ישוב שאינו בתחומה של רשות מקומית, או שהרשות המקומית לא התקינה חוק עזר כאמור בסעיף 3, יסדיר שר הפנים את השמירה בצו (להלן – צו הסדר).

רשות שמירה

5.    (א)  בחוק העזר המסדיר את השמירה תקבע הרשות המקומית רשות שמירה או רשויות שמירה לאזור שחוק העזר חל עליו ותגדיר את סמכויותיהן ושטחי פעולותיהן; הוסדרה השמירה בצו הסדר, יקבע שר הפנים בו רשויות כאמור, ויגדיר סמכויותיהן ושטחי פעולותיהן.

           (ב)  עד להקמת רשות השמירה באזור פלוני, או אם חדלה הרשות לפעול ועד להקמת רשות חדשה, ימלא את תפקידיה הממונה על השמירה או הפועל מטעמו באותו אזור.

ביצוע ההסדר

6.    השמירה לפי חוק העזר או לפי צו הסדר, תהיה בהתאם להוראות הממונה על השמירה.

סמכויות שומר ברשויות מקומיות שנקבעו בצו

6א.     (א)  בסעיף זה –

           "חיפוש על גוף האדם" – כהגדרתו בפקודת החיפוש;

           "כלי נשק" – כלי יריה כמשמעותו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949, חומר נפץ כמשמעותו בחוק חומרי נפץ, תשי"ד-1954, וסכין כהגדרתו בסעיף 184 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או נשק אחר;

           "פקודת החיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;

           "קצין מוסמך" – קצין משטרה שהסמיך לכך המפקח הכללי של המשטרה או קצין צבא הגנה לישראל שהסמיך לכך ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל[1];

           "שומר" – מי שמבצע שמירה על היישוב שלגביו נתן השר לביטחון הפנים צו כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כשהוא מבצע אחד מאלה:

(1)   מבצע חובת שמירה לפי חוק זה;

(2)   מבצע שמירה על היישוב על פי חוק עזר של רשות מקומית המסדיר שירותי שמירה שלא על פי חוק זה.

           (ב)  (1)   השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי לקבוע בצו כי לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה ברשות מקומית שעליה הוטל צו שמירה יהיו לשומר הסמכויות המפורטות לפי סעיף זה;

(2)   קבע השר לביטחון הפנים צו כאמור בפסקה (1) לענין רשות מקומית מסוימת ואישר קצין מוסמך כי התקיימו בשומר שבאותה רשות מקומית התנאים שלהלן, יהיו נתונות לשומר הסמכויות המפורטות בסעיפים קטנים (ג) עד (ה):

(א)   הוא בעל רישיון לנשיאת כלי יריה לפי חוק כלי היריה, תש"ט-1949, או בעל תעודת הרשאה לפי החוק האמור;

(ב)   הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות הנתונות לשומר לפי חוק זה, על פי אמות המידה שנקבעו על ידי קצין מוסמך.

           (ג)   לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה, רשאי השומר:

(1)   לדרוש מאדם הנכנס לתחומה של רשות מקומית, למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי כל דין;

(2)   לערוך חיפוש בכליו של אדם וברכבו בעת כניסתם לתחומה של הרשות המקומית;

(3)   להשתמש בסמכויות האמורות בפסקאות (1) ו-(2) וכן לערוך חיפוש על פני גופו של אדם, בעת הימצאותו בתחומה של הרשות המקומית, אם היה לשומר חשד שהאדם נושא עמו שלא כדין כלי נשק;

(4)   לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור שהתגלה אגב החיפוש; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם למשטרה ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי לפקודת החיפוש.

           (ד)  חיפוש על פני גופו של אדם הכרוך במגע גופני, ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות הענין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.

           (ה)  (1)   סירב אדם לדרישת הזדהות או לעריכת חיפוש לפי סעיף זה, רשאי שומר למנוע מאדם או מרכב את הכניסה לתחומה של הרשות המקומית, ואם היה לו חשד כי האדם נושא שלא כדין כלי נשק, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר וכן לערוך את החיפוש על אף הסירוב;

(2)   על עיכוב לפי סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, והוראות סעיף 44 לפקודת החיפוש;

(3)   סירב החשוד לעיכוב, רשאי השומר להשתמש בכוח סביר לצורך העיכוב עד לבואו של שוטר.

           (ו)   שומר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד, באופן גלוי לעין, תג המזהה אותו ואת תפקידו והוא נושא עמו תעודה חתומה בידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יראה על פי דרישה.

           (ז)   מצא קצין מוסמך כי שומר עשה שימוש שלא כדין בסמכויותיו או מצא שלא התקיים בו עוד תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(2), רשאי הוא, לאחר שנתן לשומר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל או להתלות את השימוש בסמכויות כאמור בסעיף זה וליטול ממנו את תעודתו.

מיום 7.1.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1821 מיום 7.1.2002 עמ' 90 (ה"ח 3010)

הוספת סעיף 6א

הגבלת החובה מבחינת הגיל והמין

7.    לא תוטל חובת השמירה אלא על גבר שהוא בגיל 60-18.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 88 (ה"ח 1184)

7. לא תוטל חובת השמירה אלא על גבר שהוא בגיל 55-18 60.

הגבלת החובה מבחינת בריאות

8.    (א)  לא תוטל חובת השמירה אלא על מי שהוא כשר לכך מבחינת בריאות.

           (ב)  מי שהוטלה עליו חובת שמירה הוא בחזקת כשר לשמירה כל עוד לא הוכח ההיפך בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], כשרו לשמירה לפי חוק זה ייקבע בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.

           (ד)  רשות השמירה תשחרר אדם משמירה בלילה פלוני אם נוכחה שאין הוא מסוגל לשמור באותו לילה או אם הוגשה לה תעודת רופא המעידה על כך.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 88 (ה"ח 1184)

(ב) מי שלא מלאו לו 50 שנה הוא בחזקת כשר לשמירה כל עוד לא הוכח ההיפך בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות; אדם שמלאו לו 50 שנה, כשרו לשמירה ייקבע בבדיקה רפואית, שתיערך בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות כאמור.

(ב) מי שהוטלה עליו חובת שמירה הוא בחזקת כשר לשמירה כל עוד לא הוכח ההיפך בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], כשרו לשמירה לפי חוק זה ייקבע בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.

(ג) (ד) רשות השמירה תשחרר אדם משמירה בלילה פלוני אם נוכחה שאין הוא מסוגל לשמור באותו לילה או אם הוגשה לה תעודת רופא המעידה על כך.

הגבלת החובה מבחינת הזמן

9.    (א)  לא יחוייב אדם בשמירה יותר מפעמיים בחודש ובסך הכל לא יותר מעשר שעות בחודש בתקופה שבין א' בתשרי ול' בניסן, ולא יותר משמונה שעות בחודש בתקופה שבין א' באייר וכ"ט באלול, אלא אם אלוף הפיקוד או מפקד משטרת מחוז, לפי הענין, ראה הכרח מטעמי בטחון להורות, בדרך כלל או לישוב פלוני או לכמה ישובים, על הגדלת מספר השעות או הפעמים (בסעיף זה – הוראת הגדלה).

           (ב)  תקפה של הוראת הגדלה היא לשלושים יום מדי שנה זולת אם שר הבטחון או שר המשטרה, לפי הענין, אישר, לאחר התייעצות בשר הפנים ובועדת החוץ והבטחון של הכנסת, תקופות תוקף נוספות.

           (ג)   הוראת הגדלה אינה טעונה פרסום ברשומות.

           (ד)  לענין סעיף זה יבואו במנין זמני השמירה גם השעות והימים שבהם מילא אדם חובת אבטחה לפי תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל"ד-1974.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 89 (ה"ח 1184)

החלפת סעיף 9

הנוסח הקודם:

9. (א) לא יחוייב אדם בשמירה יותר משני לילות בחודש ובסך הכל לא יותר מעשר שעות בחודש בתקופה שבין א' בתשרי ול' בניסן, ולא יותר משמונה שעות בחודש בתקופה שבין א' באייר וכ"ט באלול, אלא אם ראה אלוף הפיקוד הכרח, מטעמי בטחון, להורות, בדרך כלל או לישוב פלוני או לכמה ישובים, על הגדלת מספר השעות או הלילות (בסעיף זה – הוראת הארכה).

(ב)תקפה של הוראת הארכה הוא לשלושים יום אלא אם אישר שר הבטחון לאחר התייעצות בועדת חוץ ובטחון של הכנסת, תקופת תוקף נוספת.

(ג) הוראת הארכה אינה טעונה פרסום ברשומות.

התנדבות לשמירה

10.   מי שאינו חייב בשמירה מכוח חוק זה רשאי להתנדב בכתב לשמירה, והחייב בשמירה רשאי להתנדב כאמור לשמירה נוספת על זו שהוא חייב בה, ומשעשה כן יהא דינה של השמירה או השמירה הנוספת, לכל דבר, כאילו קויימה מכוח חוק העזר או צו ההסדר, והממלא אותה יהיו לו כל הזכויות וישא בכל החובות הקבועות בחוק זה.

חובות עדיפות

11.   חובת שירות שהוטלה על אדם לפי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, או חובה שהוטלה על אדם לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], דוחה חובה שהוטלה עליו לפי חוק זה.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 89 (ה"ח 1184)

החלפת סעיף 11

הנוסח הקודם:

כפיפות לחובת שירות בטחון

11. חובת השמירה לפי חוק זה תהיה כפופה לחובת שירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

ועדות ערר

12.   (א)  שר הפנים ימנה ועדות ערר לענין חוק זה; מינויה של ועדת ערר יכול שיהיה כללי או לאזור מסויים.

           (ב)  כל ועדת ערר תהיה של שלושה. כיושב ראש הועדה ימונה, על פי המלצת שר המשפטים, שופט או אדם הרשום בפנקס עורכי הדין, אחד לפחות מחברי הועדה יהיה רופא, ואחד לפחות תושב ישוב שהוטל עליו צו שמירה; ובלבד שרוב חברי הועדה לא יהיו עובדי המדינה או עובדי הרשות המקומית הנוגעת בדבר או חבריה.

ערר

13.   (א)  הטוען שחובת השמירה הוטלה עליו שלא כדין, רשאי לערור לפני ועדת ערר.

           (ב)  הגשת הערר לא תעכב מילוי חובת השמירה, אלא אם הורה על כך יושב ראש הועדה.

ועדת ערר   סדרי דין וסמכויות

14.   (א)  שר המשפטים יקבע, בתקנות, את סדרי הדין בפני ועדת ערר; ועדת ערר תקבע בעצמה את סדרי דינה ככל שלא נקבעו בתקנות כאמור.

           (ב)  לועדת ערר יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 5 ו-5א לפקודת ועדות חקירה.

           (ג)   הועדה רשאית לאשר את הטלת החובה, בתנאים או ללא תנאים, או לבטלה.

ערעור

14א.   החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 192 (ה"ח 2821)

הוספת סעיף 14א

גימלאות לנפגעים

15.   מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי קיומה, דינו כדין נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956, ודין הפגיעה כדין פגיעת ספר כמשמעותה בחוק האמור.

גימלאות לנפגעים

15א.   מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי השמירה ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.

מיום 30.7.1970

תיקון מס' 1

ס"ח תש"ל מס' 600 מיום 30.7.1970 עמ' 130 (ה"ח 860)

הוספת סעיף 15א

תחולת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה

15ב.   על אף האמור בסעיף 15א, שומר שנגרמה לו חבלה תוך כדי ועקב פעילות מבצעית של לחימה מול אויב לשם הגנה על יישוב מפני פעולת איבה, או שמת עקב חבלה כאמור, יהיה דינו כדין חייל בשירות קבע לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, או לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לפי העניין, ויראו את החבלה כחבלת שירות כהגדרתה בחוקים האמורים, לפי העניין.

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 241 (ה"ח 1083)

הוספת סעיף 15ב

16.   (בוטל).

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 89 (ה"ח 1184)

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 300 לירות, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 300 לירות דינו - קנס 1,500 לירות, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 3,000 לירות.

מיום 7.7.1983

צו תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1503

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 1,500 לירות 3,000 לירות, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 3,000 לירות 6,000 לירות.

מיום 14.3.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 949

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 3,000 לירות 6,000 לירות, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 6,000 לירות 12,000 לירות.

מיום 28.8.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 6,000 לירות 11,760 לירות, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 12,000 לירות 23,520 לירות.

מיום 30.4.1985

צו תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 1000

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 11,760 לירות 29,400 לירות, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 23,520 לירות 58,800 לירות.

מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 29,400 לירות 70 שקלים חדשים, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 58,800 לירות 140 שקלים חדשים.

מיום 1.2.1987

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 70 84 שקלים חדשים, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 140 168 שקלים חדשים.

מיום 1.11.1989

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 84 127 שקלים חדשים, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 168 254 שקלים חדשים.

מיום 15.4.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 487

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 127 200 שקלים חדשים, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 254 400 שקלים חדשים.

מיום 11.7.1996

צו תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו - קנס 200 270 שקלים חדשים, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור - מאסר שלושה חדשים או קנס 400 550 שקלים חדשים.

מיום 28.3.2017

תיקון מס' 6

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח 1096)

ביטול סעיף 16

הנוסח הקודם:

עונשין

16. הרשות המקומית, בחוק העזר, ושר הפנים בצו הסדר, רשאים לקבוע כי העובר על הוראה מהוראותיו של חוק העזר או הצו, דינו – קנס 270 שקלים חדשים, ואם כבר הורשע בעבר על עבירה כאמור – מאסר שלושה חדשים או קנס 550 שקלים חדשים.

ביטול

17.   תקנות-שעת-חירום (הסדרת השמירה בישובים), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות הפוקעות), וחוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (הסדרת השמירה בישובים) (מס' 2), תשכ"א-1961 – בטלים.

הוראת מעבר

18.   (א)  כל ישוב שערב תחילתו של חוק זה קויימה בו שמירה מכוח התקנות הפוקעות, יראו אותו כאילו ניתן עליו צו שמירה לפי חוק זה.

           (ב)  חוק עזר שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה מכוח התקנות הפוקעות, יראו אותו כאילו נכללו בו השינויים הנובעים מחוק זה.

ביצוע

19.   (א)  שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות כללים בדבר דרכי מינויין, הרכבן וסמכויותיהן של רשויות השמירה.

           (ב)  (א)   המדינה תשא בהוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (תיקון מס' 4), תשס"ב-2002;

(ב)   לצורך מילוי תפקידה של משטרת ישראל לפי סעיף 6א, יעביר משרד האוצר תקציב מיוחד למשטרת ישראל.

           (ג)   סכום ההוצאות יהיה בהתאם לתקציב שיאשר שר הפנים לאחר התייעצות עם שר האוצר.

מיום 29.1.1976

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 89 (ה"ח 1184)

19. (א) שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות כללים בדבר דרכי מינויין, הרכבן וסמכויותיהן של רשויות השמירה.

(ב) המדינה תשא בהוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה.

(ג) סכום ההוצאות יהיה בהתאם לתקציב שיאשר שר הפנים לאחר התייעצות עם שר האוצר.

 

מיום 7.1.2002

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ב מס' 1821 מיום 7.1.2002 עמ' 91 (ה"ח 3010)

(ב) (א) המדינה תשא בהוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (תיקון מס' 4), תשס"ב-2002;

(ב) לצורך מילוי תפקידה של משטרת ישראל לפי סעיף 6א, יעביר משרד האוצר תקציב מיוחד למשטרת ישראל.

                                                         דוד בן-גוריון                 חיים משה שפירא

                                                                             ראש הממשלה                               שר הפנים

                   יצחק בן-צבי

                           נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשכ"א מס' 346 מיום 21.6.1961 עמ' 169 (ה"ח תשכ"א מס' 472 עמ' 281).

ס"ח תש"ל מס' 600 מיום 30.7.1970 עמ' 130 (ה"ח תש"ל מס' 860 עמ' 7) – תיקון מס' 1 בסעיף 1 לתוספת לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.

ס"ח תשל"ו מס' 794 מיום 29.1.1976 עמ' 88 (ה"ח תשל"ה מס' 1184 עמ' 294) – תיקון מס' 2.

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1503 – צו תשמ"ג-1983 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ג-1983; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשמ"ד: מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 949 – צו תשמ"ד-1984 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065 – צו (מס' 2) תשמ"ד-1984 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2) תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 1000 – צו תשמ"ה-1985 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ה-1985; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299 – צו תשמ"ו-1985 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ו-1986; תחילתו ביום 1.1.1986.

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358 – צו תמש"ז-1987 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.2.1987.

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234 – צו תשמ"ט-1989 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 1.9.1989.

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 487 – צו תשנ"ג-1993 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ג-1993; תחילתו ביום 15.4.1993.

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994 – צו תשנ"ו-1996 בסעיף 5 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ו–1996.

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 192 (ה"ח תש"ס מס' 2821 עמ' 2) – תיקון מס' 3 בסעיף 18 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000; תחילתו ביום 11.12.2000.

ס"ח תשס"ב מס' 1821 מיום 7.1.2002 עמ' 90 (ה"ח תשס"א מס' 3010 עמ' 666) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 241 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1083 עמ' 433) – תיקון מס' 5 בסעיף 42 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 27.4.2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 501 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1096 עמ' 676) – תיקון מס' 6 בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 78), תשע"ז-2017.

[1] ר' י"פ תשס"ה מס' 5337 מיום 13.10.2004 עמ' 245. י"פ תשס"ו מס' 5520 מיום 24.4.2006 עמ' 2597.