חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976

מסים – מסי שלטון מקומי – ארנונה

מסים – סדרי דין – ערר

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – מסי שלטון מקומי – ארנונה

תוכן ענינים

סעיף 1	הגדרות	Go	2
סעיף 2	מנהל הארנונה	Go	2
סעיף 3	השגה	Go	2
סעיף 4	תשובת מנהל הארנונה	Go	2
סעיף 5	ועדת הערר	Go	2
סעיף 6	ערר וערעור	Go	2
סעיף 7	סדרי הדין בערר	Go	2
סעיף 7א	פירוט בהודעה	Go	2
סעיף 8	ביצוע	Go	2

חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976*

הגדרות

1. בחוק זה –

"רשות מקומית" – עיריה או מועצה מקומית;

"המועצה" – מועצה של רשות מקומית;

(תיקון מס' 6) תשס"ד-2004

"בעל שליטה" – כהגדרתו בסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (בחוק זה – חוק הסדרים התשנ"ג).

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 127 (ה"ח 64)

הוספת הגדרת "בעל שליטה"

מנהל הארנונה

2. המועצה תמנה אחד מעובדיה להיות מנהל הארנונה לענין חוק זה.

השגה (תיקון מס' 1) תשמ"ב-1981 (תיקון מס' 3) תשנ"ג-1993

3. (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(תיקון מס' 3) תשנ"ג-1993

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(תיקון מס' 4) תשנ"ד-1994

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

(תיקון מס' 6) תשס"ד-2004

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג – שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

(תיקון מס' 3) תשנ"ג-1993

(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).

(תיקון מס' 4) תשנ"ד-1994

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה.

מיום 30.11.1981

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ב מס' 1033 מיום 30.11.1981 בעמ' 4 (ה"ח 1553)

3. מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2) נפלה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

מיום 2.6.1987

תיקון מס' 2

ס"ח תשמ"ז מס' 1216 מיום 2.6.1987 בעמ' 122 (ה"ח 1817)

הוספת פסקה 3(3)

מיום 1.3.1993

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 בעמ' 15 (ה"ח 2143)

3. (א) מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3) הוא אינו מחזיק כמשמעותו בסעיף 274ב (ב) לפקודת העיריות, או בסעיף 153 (ב) לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1951, לפי הענין.

(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).

מיום 8.7.1994

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ד מס' 1471 מיום 8.7.1994 בעמ' 241 (ה"ח 2257)

3. (א) מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3) הוא אינו מחזיק כמשמעותו בסעיף 274ב (ב) לפקודת העיריות, או בסעיף 153 (ב) לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1951, לפי הענין.

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו סבעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 בעמ' 127 (ה"ח 64)

הוספת פסקה 3(א)(4)

תשובת מנהל הארנונה

4. (א) מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה.

(ב) לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום – ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום.

ועדת הערר

5. המועצה תמנה ועדת ערר אחת או יותר, בהרכב של שלושה חברים מבין בעלי הזכות להיבחר כחברי המועצה, ואת היושב ראש שלהן.

ערר וערעור

6. (א) הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

(תיקון מס' 5) תש"ס-2000 (תיקון מס' 7) תשס"ה-2005

(ב) על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים.

(תיקון מס' 5) תש"ס-2000

(ג) (בוטל).

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 בעמ' 193 (ה"ח 2821)

6. (א) הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

(ב) על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית בית משפט לענינים מינהליים. הערעור יוגש תוך שלושים יום מיום מסירת ההחלטה למערער.

(ג) בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד ואין אחרי פסק דינו ולא כלום.

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 בעמ' 750 (ה"ח 77)

(ב) על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים. הערעור יוגש תוך שלושים יום מיום מסירת ההחלטה למערער.

סדרי הדין בערר (תיקון מס' 5) תש"ס-2000

7. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את דרכי ההגשה של ערר לפי חוק זה ואת סדרי הדין בו.

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 בעמ' 193 (ה"ח 2821)

7. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את דרכי ההגשה של ערר וערעור לפי חוק זה ואת סדרי הדין בהם בו.

פירוט בהודעה (תיקון מס' 4) תשנ"ד-1994

7א. בהודעת תשלום על ארנונה כללית תפרט הרשות המקומית את הזכויות והמועדים להשגה ולערר האמורים בחוק זה.

מיום 8.7.1994

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ד מס' 1471 מיום 8.7.1994 בעמ' 241 (ה"ח 2257)

הוספת סעיף 7א

ביצוע

8. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

יצחק רבין יוסף בורג

ראש הממשלה שר הפנים

אפרים קציר

נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

---

* פורסם ס"ח תשל"ו מס' 822 מיום 29.7.1976 עמ' 252 (ה"ח תשל"ו מס' 1234 עמ' 215).

תוקן ס"ח תשמ"ב מס' 1033 מיום 30.11.1981 עמ' 4 (ה"ח תשמ"ב מס' 1553 עמ' 8) – תיקון מס' 1; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשמ"ז מס' 1216 מיום 2.6.1987 עמ' 122 (ה"ח תשמ"ז מס' 1817 עמ' 173) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.1.1993 עמ' 15 (ה"ח תשנ"ג מס' 2143 עמ' 2) – תיקון מס' 3 בסעיף 20 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992; תחילתו ביום 1.3.1993.

ס"ח תשנ"ד מס' 1471 מיום 8.7.1994 עמ' 241 (ה"ח תשנ"ד מס' 2257 עמ' 339) – תיקון מס' 4.

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 193 (ה"ח תש"ס מס' 2821 עמ' 2) – תיקון מס' 5 בסעיף 23 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000; תחילתו ביום 11.12.2000 ור' סעיף 31 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 127 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 64 עמ' 52) – תיקון מס' 6 בסעיף 80 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004; תחילתו ביום 1.1.2004.

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 750 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 77 עמ' 298) – תיקון מס' 7 בסעיף 34 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), תשס"ה-2005. ת"ט ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 257; תחילתו ביום 8.8.2005.