Nevo.co.il

להורדת הקובץ בפורמט וורד לחץ כאן

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978

רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – משמעת

תוכן ענינים

סעיף 1

הגדרה

Go

2

סעיף 2

הקמת בית דין

Go

2

סעיף 3

מינוי חברי בית הדין

Go

2

סעיף 4

תקופת המינוי

Go

2

סעיף 5

אב בית דין

Go

2

סעיף 6

פרסום

Go

2

סעיף 7

הרכב צוותי בית הדין

Go

2

סעיף 8

הפסקת הכהונה

Go

2

סעיף 9

עבירות משמעת

Go

3

סעיף 10

מינוי תובע

Go

3

סעיף 11

קובלנה

Go

3

סעיף 12

מינוי חוקרים

Go

3

סעיף 13

סמכויות חקירה

Go

3

סעיף 14

הגשת תובענה

Go

3

סעיף 15

שמירת סמכות של ראש רשות מקומית

Go

3

סעיף 16

החלת הוראות חוק ועדות חקירה

Go

3

סעיף 17

אמצעי משמעת

Go

3

סעיף 17א

השבה

Go

4

סעיף 18

פיטורים על תנאי

Go

4

סעיף 19

אין מענישים פעמיים על עבירה אחת

Go

4

סעיף 20

החלת הוראות חוק שירות המדינה

Go

4

סעיף 21

בית הדין   ניהולו, החזקתו והוצאות

Go

4

סעיף 22

סדרי הדין

Go

4

סעיף 23

ביצוע החלטות  בית הדין

Go

5

סעיף 24

ערעור על החלטת בית הדין

Go

5

סעיף 25

תיקון פקודת העיריות

Go

5

סעיף 26

ביצוע ותקנות

Go

5

סעיף 27

תחילה

Go

5

סעיף 28

הוראות מעבר

Go

5


חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978*

הגדרה

1.    בחוק זה, "רשות מקומית" – עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים.

הקמת בית דין (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

2.    (א)  יוקם בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות שתפקידו לשפוט את עובדי הרשויות המקומיות על עבירות משמעת לפי חוק זה (להלן – בית הדין).

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2002

          (ב)  (בוטל).

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

הקמת בתי דין בית דין

2. (א) יוקמו בתי דין יוקם בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות שתפקידם שתפקידו לשפוט את עובדי הרשויות המקומיות על עבירות משמעת לפי חוק זה (להלן – בתי הדין להלן – בית הדין).

(ב) בתי הדין יוקמו –

(1) בירושלים, בתל-אביב-יפו ובחיפה (לבית דין כאמור ייקרא בית דין מקומי);

(2) לכל אזור במדינה ששר הפנים יקבע את תחומו בצו (לבית דין כאמור ייקרא בית דין אזורי); לבית דין אזורי תהא סמכות לדון בעבירות משמעת של עובדי הרשויות המקומיות הנמצאות התחום האזור אשר לו הוקם בית הדין (להלן – הרשויות האזוריות).

מינוי חברי בית הדין (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

3.    (א)  חברי בית הדין יהיו עובדי רשויות מקומיות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, ימנה אותם מתוך שלוש רשימות, והן:

(1)   רשימת העובדים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים;

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2002

(2)   רשימה שהגישו מועצות הרשויות המקומיות;

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2002

(3)   רשימה שהגיש ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשויות המקומיות; לא הגיש ארגון העובדים רשימה כאמור תוך חדשיים מיום שנמסרה לו דרישה לעשות כן, ימונו חברים לבית הדין מתוך כלל עובדי הרשויות המקומיות.

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2002

          (ב)  (בוטל).

          (ג)   שר המשפטים רשאי לקבוע בצו את המספר המינימלי של העובדים המוצעים לחברי בית הדין בכל אחת מהרשימות לפי סעיף זה; פחת מספר המוצעים ברשימה פלונית מהמינימום שנקבע לה, והרשאי להגישה לא השלים אותה תוך 60 יום מיום שנמסרה לו דרישה לעשות כן, רשאי שר המשפטים להשלים את הרשימה.

(תיקון מס' 1) תשמ"ב-1982

          (ד)  לענין סעיף זה, "עובד" – לרבות הזכאי לקיצבת פרישה מרשות מקומית שטרם מלאו לו שבעים שנה וטרם מלאו חמש שנים מיום יציאתו לקיצבה.

מיום 11.2.1982

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ב מס' 1040 מיום 11.2.1982 בעמ' 32 (ה"ח 1555)

הוספת סעיף קטן 3(ד)

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

מינוי חברי בתי הדין בית הדין

3. (א) חברי בית דין מקומי יהיו עובדי הרשות המקומית שבה הוקם בית הדין חברי בית הדין יהיו עובדי רשויות מקומיות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, ימנה אותם מתוך שלוש רשימות, והן:

(1) רשימת העובדים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים;

(2) רשימה שהגישה מועצת הרשות המקומית שהגישו מועצות הרשויות המקומיות;

(3) רשימה שהגיש ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות המקומית הרשויות המקומיות; לא הגיש ארגון העובדים רשימה כאמור תוך חדשיים מיום שנמסרה לו דרישה לעשות כן, ימונו חברים לבית הדין מתוך כלל עובדי הרשות המקומית הרשויות המקומיות.

(ב) חברי בית דין אזורי יהיו עובדי הרשויות האזוריות; שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים, ימנה אותם מתוך שלוש רשימות, והן:

(1) רשימת העובדים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים;

(2) רשימה שהגישה מועצות הרשויות האזוריות;

(3) רשימה שהגיש ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשויות האזוריות; לא הגיש ארגון העובדים רשימה כאמור תוך חדשיים מיום שנמסרה לו דרישה לעשות כן, ימונו חברים לבית הדין מתוך כלל עובדי הרשויות האזוריות.

תקופת המינוי (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

4.    (א)  מינויו של חבר בית הדין יהיה לתקופה של חמש שנים, אולם מי שתמה תקופת מינויו מותר לחזור ולמנותו.

(תיקון מס' 3) תשס"ג-2002

          (ב)  חבר בית הדין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת מינויו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

4. (א) מינויו של חבר בית דין בית הדין יהיה לתקופה של חמש שנים, אולם מי שתמה תקופת מינויו מותר לחזור ולמנותו.

(ב) חבר בית דין בית הדין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת מינויו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

אב בית דין (תיקון מס' 1)  תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

5.    (א)  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, ימנה לבית הדין אב בית דין וממלא מקומו מבין חברי בית הדין שנתמנו לפי סעיף 3(א)(1).

(תיקון מס' 1) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 3) תשס"ג-2002

          (ב)  שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים רשאי למנות כחבר וכאב בית הדין, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, מי שאינו עובד רשות מקומית ולא נתמנה לפי סעיף 3, ובלבד שנתמלאו בו שני אלה:

(1)   הוא כשיר להתמנות שופט בית משפט שלום;

(2)   המליצו עליו הן ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשויות המקומיות והן הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות.

מיום 11.2.1982

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ב מס' 1040 מיום 11.2.1982 בעמ' 32 (ה"ח 1555)

5. (א) שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ימנה לכל בית דין אב בית דין וממלא מקומו מבין חברי בית הדין שנתמנו לפי סעיף 3.

(ב) שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים רשאי למנות כחבר וכאב בית דין אזורי, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, מי שאינו עובד רשות מקומית ולא נתמנה לפי סעיף 3, ובלבד שנתמלאו בו שני אלה:

(1) הוא כשיר להתמנות שופט בית משפט שלום;

(2) המליצו עליו הן ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשויות המקומיות והן הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

5. (א) שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ימנה לכל בית דין לבית הדין אב בית דין וממלא מקומו מבין חברי בית הדין שנתמנו לפי סעיף 3 לפי סעיף 3(א)(1).

(ב) שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים רשאי למנות כחבר וכאב בית דין אזורי בית הדין, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, מי שאינו עובד רשות מקומית ולא נתמנה לפי סעיף 3, ובלבד שנתמלאו בו שני אלה:

(1) הוא כשיר להתמנות שופט בית משפט שלום;

(2) המליצו עליו הן ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשויות המקומיות והן הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות.

פרסום (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

6.    המינויים של חברי בית הדין, אב בית הדין וממלא מקומו יפורסמו ברשומות.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

6. המינויים של חברי בתי הדין בית הדין, אבות בתי הדין וממלאי מקומם אב בית הדין וממלא מקומו יפורסמו ברשומות.

הרכב צוותי בית הדין (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

7.    (א)  בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לכל דיון בענין פלוני; בכל צוות יהיה חבר אחד מכל אחת משלוש הרשימות הנזכרות בסעיף 3, ובלבד שלא ימונה לצוות חבר בית הדין שהוא עובד של הרשות שהנאשם עובד בה.

          (ב)  אב בית הדין ימנה את היושב-ראש לכל צוות; נמנה אב בית הדין עצמו עם הצוות – יהיה הוא היושב-ראש.

(תיקון מס' 2) תשנ"ט-1998

          (ג)   נעדר מישיבה חבר צוות של בית הדין, למעט היושב ראש, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני שני חברי הצוות הנותרים אם הסכים לכך הנאשם, זולת אם החליט יושב ראש הצוות לדחות את הדיון.

(תיקון מס' 2) תשנ"ט-1998

          (ד)  חבר צוות של בית הדין שנפטר או שכהונתו נפסקה או שהועבר מכהונתו או שאב בית הדין קבע, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם לענין זה, כי החבר נעדר לעתים תכופות מישיבות בית הדין, או שלא יוכל להמשיך ולהשתתף בישיבות בית הדין, רשאי אב בית הדין למנות לצוות חבר אחר במקומו; הצוות האחר רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע הצוות הקודם ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם לענין זה, לנהוג בראיות שגבה הצוות הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

מיום 29.10.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ט מס' 1689 מיום 29.10.1998 בעמ' 8 (ה"ח 2683)

הוספת סעיפים קטנים 7(ג), 7(ד)

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

הרכב צוותי בתי הדין בית הדין

(א) בית דין בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לכל דיון בענין פלוני; בכל צוות יהיה חבר אחד מכל אחת משלוש הרשימות הנזכרות בסעיף 3, ובלבד שבדיון בבית דין אזורי לא ימונה ובלבד שלא ימונה לצוות חבר בית הדין שהוא עובד של הרשות שהנאשם עובד בה.

הפסקת הכהונה (תיקון מס' 2)  תשנ"ט-1998

8.    (א)  חדל חבר בית הדין, שלא מחמת יציאה לקיצבה, להיות עובד הרשות המקומית שבה עבד כשנתמנה, או מלאו לו שבעים שנה, תיפסק כהונתו כחבר בית הדין; אולם רשאי הוא, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.

(תיקון מס' 2) תשנ"ט-1998

          (ב)  חבר בית הדין שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, רשאי שר המשפטים, אם לדעתו אין זה ראוי שימשיך בכהונתו כחבר בית הדין, להעבירו מכהונתו בבית הדין, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך.

מיום 29.10.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ט מס' 1689 מיום 29.10.1998 בעמ' 8 (ה"ח 2683)

8. (א) חדל חבר בית הדין, שלא מחמת יציאה לקיצבה, להיות עובד הרשות המקומית שבה עבד כשנתמנה, או מלאו לו שבעים שנה, תיפסק כהונתו כחבר בית הדין; אולם רשאי הוא, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.

(ב) חבר בית הדין שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, רשאי שר המשפטים, אם לדעתו אין זה ראוי שימשיך בכהונתו כחבר בית הדין, להעבירו מכהונתו בבית הדין, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך.

עבירות משמעת

9.    עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1)  עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

(2)  לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3)  התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4)  התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5)  השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6)  הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

(תיקון מס' 6) תשס"ח-2007

(7)  עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

(הוראת שעה) תשע"א-2011

(8)  ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

(תיקון מס' 8) תשע"ז-2016

(9)  הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016.

מיום 1.1.2008

תיקון מס' 6

ס"ח תשס"ח מס' 2124 מיום 31.12.2007 עמ' 101 (ה"ח 144)

הוספת פסקה 9(7)

מיום 15.8.2011 עד יום 31.12.2019

הוראת שעה תשע"א-2011

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1062 (ה"ח 541)

הוראת שעה (תיקון) תשע"ג-2013

ס"ח תשע"ג מס' 2404 מיום 1.8.2013 עמ' 113 (ה"ח 777)

הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2015

ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 (ה"ח 929)

הוראת שעה (תיקון מס' 3) תשע"ז-2017

ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 430 (ה"ח 1105)

הוספת פסקה 9(8)

הנוסח:

(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין.

מיום 2.4.2017

תיקון מס' 8

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 9 (ה"ח 633)

הוספת פסקה 9(9)

מינוי תובע

10.  ראש רשות מקומית ימנה אדם לקבלת קובלנות ולהגשת תובענות לבית הדין נגד עובדי אותה רשות מקומית הנאשמים בביצוע עבירות משמעת לפי חוק זה (להלן – תובע); המינוי יכול שיהא כללי או לצורך ענין מסויים.

קובלנה

11.  ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמיך לכך או היועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד הרשות המקומית.

מינוי חוקרים

12.  ראש רשות מקומית רשאי למנות לענין חוק זה חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; המינוי יכול שיהא כללי או לצורך ענין מסויים; לא נתן התובע לחוקר הוראה לענין פלוני, רשאי ראש הרשות המקומית לתיתה.

סמכויות חקירה

13.  בענינים שהם בסמכות של בית הדין יהיו לתובעים ולחוקרים הסמכויות שאפשר להעניקם לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לאותה פקודה יחול על חקירות של תובעים או חוקרים מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

הגשת תובענה (תיקון מס' 2)  תשנ"ט-1998

14.  (א)  ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר החקירה ראיות מספיקות לכאורה לאישום עובד רשות מקומית בעבירת משמעת, רשאי הוא להגיש נגדו תובענה לבית הדין; החליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייבו לעשות כן.

(תיקון מס' 2) תשנ"ט-1998

          (ב)  בתובענה כאמור בסעיף קטן (א), מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צוינה בקובלנה.

מיום 29.10.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ט מס' 1689 מיום 29.10.1998 בעמ' 8 (ה"ח 2683)

14. (א) ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר החקירה ראיות מספיקות לכאורה לאישום עובד רשות מקומית בעבירת משמעת, רשאי הוא להגיש נגדו תובענה לבית הדין; החליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייבו לעשות כן.

(ב) בתובענה כאמור בסעיף קטן (א), מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צוינה בקובלנה.

שמירת סמכות של ראש רשות מקומית

15.  אין בהוראות סעיפים 10 עד 14 כדי למנוע ראש רשות מקומית מלהתרות או לנזוף בעובד על מעשה או מחדל שיש בו משום עבירת משמעת; התראה או נזיפה כאמור לא יראוה כאמצעי משמעת לענין סעיף 19.

החלת הוראות חוק ועדות חקירה (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

16.  בכפוף לאמור בסעיף 22 יהיו לבית הדין כל הסמכויות הנתונות לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

16. בכפוף לאמור בסעיף 22 יהיו לבתי הדין לבית הדין כל הסמכויות הנתונות לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט– 1968.

אמצעי משמעת (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

17.  בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(1)   התראה;

(2)   נזיפה;

(3)   שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, הכל לתקופה שיקבע;

(4)   הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;

(5)   הפקעת משכורת עד החלק הששי ממנה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;

(6)   העברה – בתיאום עם ראש הרשות המקומית – למשרה אחרת, בהגבלת זמן או ללא הגבלה;

(7)   פסילה, לאחר העברה כאמור בפסקה (6), למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1998

(8)   פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

(9)   פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד מעבודתו ברשות המקומית בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסויימים ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(10)  פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד מעבודתו ברשות המקומית בדרך אחרת, לעבודה ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(11)  בצירוף לאמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.

מיום 29.10.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ט מס' 1689 מיום 29.10.1998 בעמ' 8 (ה"ח 2683)

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

17. בית דין בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

השבה (תיקון מס' 2) תשנ"ט-1998

17א.  בעת הטלת אמצעי משמעת כאמור בסעיף 17 או בסמוך לאחר מכן, רשאי בית הדין להורות, לאחר ששמע את טענות בעלי הדין לענין זה, כי על הנאשם להחזיר למעבידו את מה שהשיג על ידי מעשיו נושא התובענה, או את תמורתם, ושהמעביד זכאי להם, בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד; התמורה תיגבה בדרך של ניכוי ממשכורתו, מקצבתו או מפיצויי פיטוריו או בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי, בסכום אחד או בשיעורים, הכל כפי שיקבע בית הדין, ובלבד שאם תוגש על ידי הרשות המקומית תביעה אזרחית לענין זה, יקוזז ממנה הסכום שבית הדין הורה עליו כאמור.

מיום 29.10.1998

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ט מס' 1689 מיום 29.10.1998 בעמ' 8 (ה"ח 2683)

הוספת סעיף 17א

פיטורים על תנאי

18.  (א)  החליט בית הדין לפטר עובד, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהפיטורים יהיו על תנאי; מי שנידון לפיטורים על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר – תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ואשר לא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.

          (ב)  תקופת התנאי תתחיל מיום מתן גזר הדין זולת אם הורה בית הדין אחרת.

          (ג)   קביעת העבירה הנוספת לפי סעיף קטן (א) יכול שתהיה בציון עבירה לפי סעיף 9 או בציון סוג של מעשים או מחדלים או בפירוט מעשים או מחדלים מסויימים.

          (ד)  הטיל בית הדין עונש של פיטורים על תנאי, רשאי הוא בנוסף על כך להטיל על העובד גם אחד או אחדים מאמצעי המשמעת המפורטים בסעיף 17(1) עד (7) ולפרסם את החלטתו כאמור בסעיף 17(11).

אין מענישים פעמיים על עבירה אחת

19.  לא ינקטו נגד עובד רשות מקומית אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת.

החלת הוראות חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002 (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005

20.  בכפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן – חוק המשמעת), למעט סעיפים 19 עד 30, על עובדי הרשויות המקומיות, על חברי בית הדין ועל ההליכים בבית הדין, וסמכויות בית הדין יהיו כסמכויות בית הדין למשמעת לפי חוק המשמעת, הכל בשינויים ובתיאומים שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ובשינויים אלה:

(תיקון מס' 5) תשס"ז-2007

(1)  במקום האמור בסעיף 47(א), (א1), (ב), (ה) ו-(ה1) בחוק המשמעת, לענין סמכות ראש הרשות המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב אישום, יחולו הוראות אלה:

(א)   החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים.

(ב)   הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד, אם נוכח בית הדין כי בנסיבות הענין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו; השעיה כאמור תימשך לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום, ואולם אם הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה הפלילית או הדיון בבית המשפט בתוך חמישה עשר הימים האמורים, תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים;

(תיקון מס' 5) תשס"ז-2007

(ג)    (1)   הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, יודיע ראש הרשות המקומית על כך לבית הדין למשמעת מיד לאחר שנודע לו הדבר;

(2)   בית הדין למשמעת יקיים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית העובד, בהקדם האפשרי לאחר שקיבל את הודעת ראש הרשות המקומית כאמור בפסקת משנה (1) או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(3)   מצא בית הדין למשמעת שהוגש כתב אישום כאמור בפסקת משנה (1), יורה על השעיית העובד לתקופה כאמור בפסקת משנה (ב) סיפה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף 47(ד) לחוק המשמעת, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי-השעייתו, והכל לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא לפניו את טענותיו;

(4)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע  מהסמכות להשעות עובד לפי פסקת משנה (1)(א), או לפי סעיף 48 לחוק המשמעת;

(5)   בפסקת משנה זו, "אחראי על קטין או חסר ישע", "חסר ישע" ו"עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתם בסעיף 47(א1)(5) לחוק המשמעת;

(2)  בבקשות לפי פסקה (1) ידון אחד מאלה: אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיכו לכך;

(תיקון מס' 5) תשס"ז-2007

(3)  עובד שהושעה לפי הוראות פסקה (1), רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בתום שישה חודשים מיום מתן ההחלטה על השעייתו בבקשה להפסיק את ההשעיה; החליט בית הדין לדחות את הבקשה רשאי העובד לפנות כאמור אחת לתשעה חודשים החל ממועד דחיית הבקשה, אך אם לא התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

20. בכפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן – חוק המשמעת), למעט סעיפים 19 עד 30, על עובדי הרשויות המקומיות, על חברי בתי הדין בית הדין ועל ההליכים בבתי הדין בבית הדין, וסמכויות בתי הדין בית הדין יהיו כסמכויות בית הדין למשמעת לפי חוק המשמעת, הכל בשינויים ובתיאומים שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

מיום 16.1.2005

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ה מס' 1972 מיום 6.1.2005 בעמ' 75 (ה"ח 49)

20. בכפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן – חוק המשמעת), למעט סעיפים 19 עד 30, על עובדי הרשויות המקומיות, על חברי בית הדין ועל ההליכים בבית הדין, וסמכויות בית הדין יהיו כסמכויות בית הדין למשמעת לפי חוק המשמעת, הכל בשינויים ובתיאומים שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ובשינויים אלה:

(1) במקום האמור בסעיף 47 בחוק המשמעת, לענין סמכות ראש הרשות המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב אישום, יחולו הוראות אלה:

(א) החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים.

(ב) הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד, אם נוכח בית הדין כי בנסיבות הענין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו; השעיה כאמור תימשך לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום, ואולם אם הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה הפלילית או הדיון בבית המשפט בתוך חמישה עשר הימים האמורים, תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים;

(2) בבקשות לפי פסקה (1) ידון אחד מאלה: אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיכו לכך.

מיום 5.11.2007

תיקון מס' 5

ס"ח תשס"ז מס' 2108 מיום 7.8.2007 עמ' 435 (ה"ח 152)

20. בכפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן – חוק המשמעת), למעט סעיפים 19 עד 30, על עובדי הרשויות המקומיות, על חברי בית הדין ועל ההליכים בבית הדין, וסמכויות בית הדין יהיו כסמכויות בית הדין למשמעת לפי חוק המשמעת, הכל בשינויים ובתיאומים שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ובשינויים אלה:

(1) במקום האמור בסעיף 47 47(א), (א1), (ב), (ה) ו-(ה1) בחוק המשמעת, לענין סמכות ראש הרשות המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב אישום, יחולו הוראות אלה:

(א) החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים.

(ב) הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות המקומית, להורות על השעיית העובד, אם נוכח בית הדין כי בנסיבות הענין מדובר באישום בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו; השעיה כאמור תימשך לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום, ואולם אם הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה הפלילית או הדיון בבית המשפט בתוך חמישה עשר הימים האמורים, תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים;

(ג) (1) הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, יודיע ראש הרשות המקומית על כך לבית הדין למשמעת מיד לאחר שנודע לו הדבר;

(2) בית הדין למשמעת יקיים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית העובד, בהקדם האפשרי לאחר שקיבל את הודעת ראש הרשות המקומית כאמור בפסקת משנה (1) או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(3) מצא בית הדין למשמעת שהוגש כתב אישום כאמור בפסקת משנה (1), יורה על השעיית העובד לתקופה כאמור בפסקת משנה (ב) סיפה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף 47(ד) לחוק המשמעת, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי-השעייתו, והכל לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא לפניו את טענותיו;

(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי פסקת משנה (1)(א), או לפי סעיף 48 לחוק המשמעת;

(5) בפסקת משנה זו, "אחראי על קטין או חסר ישע", "חסר ישע" ו"עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתם בסעיף 47(א1)(5) לחוק המשמעת;

(2) בבקשות לפי פסקה (1) ידון אחד מאלה: אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיכו לכך;

(3) עובד שהושעה לפי הוראות פסקה (1), רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בתום שישה חודשים מיום מתן ההחלטה על השעייתו בבקשה להפסיק את ההשעיה; החליט בית הדין לדחות את הבקשה רשאי העובד לפנות כאמור אחת לתשעה חודשים החל ממועד דחיית הבקשה, אך אם לא התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות.

בית הדין – ניהולו, החזקתו והוצאות (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

21.  שר הפנים יקבע בתקנות את מקום מושבו וסדרי ניהולו והחזקתו של בית הדין, שכרם וכפיפותם של העובדים בו ושל מי שהתמנה לפי סעיף 5, וחלוקת ההוצאות הכרוכות בכך בין הרשויות המקומיות.

מיום 11.2.1982

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ב מס' 1040 מיום 11.2.1982 בעמ' 32 (ה"ח 1555)

21. (א) הוצאות החזקתו וניהולו של בית דין מקומי ייכללו בתקציב הרשות המקומית שבה הוקם בית הדין.

(ב) שר הפנים יקבע בתקנות את מקום מושבם וסדרי ניהולם והחזקתם של בתי הדין האזוריים, שכרם וכפיפותם של העובדים בהם ושל מי שהתמנה לפי סעיף 5 (ב) וחלוקת ההוצאות הכרוכות בכך בין הרשויות האזוריות.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

החלפת סעיף 21

הנוסח הקודם:

הוצאות

21. (א) הוצאות החזקתו וניהולו של בית דין מקומי ייכללו בתקציב הרשות המקומית שבה הוקם בית הדין.

(ב) שר הפנים יקבע בתקנות את מקום מושבם וסדרי ניהולם והחזקתם של בתי הדין האזוריים, שכרם וכפיפותם של העובדים בהם ושל מי שהתמנה לפי סעיף 5 (ב) וחלוקת ההוצאות הכרוכות בכך בין הרשויות האזוריות.

סדרי הדין (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

22.  שר המשפטים יקבע בתקנות את הליכי ההעמדה לדין לפני בית הדין ואת סדרי הדין בו.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

22. שר המשפטים יקבע בתקנות את הליכי ההעמדה לדין לפני בתי הדין בית הדין ואת סדרי הדין בהם בו.

ביצוע החלטות  בית הדין (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002

23.  (א)  אמצעי משמעת שהחליט עליו בית הדין לא יבוצע אלא לאחר שנמסר לידי העובד העתק מאושר של ההחלטה ולאחר שחלפה תקופת הערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע ההחלטה אלא לאחר שנמסר לעובד העתק מאושר של פסק הדין בערעור.

          (ב)  החליט בית הדין לפטר עובד או להעבירו למשרה אחרת, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.

          (ג)   שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות בית הדין בידי הרשויות הנוגעות בדבר.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

23. (א) אמצעי משמעת שהחליט עליו בית דין בית הדין לא יבוצע אלא לאחר שנמסר לידי העובד העתק מאושר של ההחלטה ולאחר שחלפה תקופת הערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע ההחלטה אלא לאחר שנמסר לעובד העתק מאושר של פסק הדין בערעור.

(ב) החליט בית דין בית הדין לפטר עובד או להעבירו למשרה אחרת, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.

(ג) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות בתי הדין בית הדין בידי הרשויות הנוגעות בדבר.

ערעור על החלטת בית הדין (תיקון מס' 3)  תשס"ג-2002 (תיקון מס' 7)  תשס"ח-2008

24.  (א)  פסק דין של בית הדין ניתן לערעור של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(תיקון מס' 7) תשס"ח-2008

          (ב)  החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת כאמור בסעיף 23(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; נתן השופט החלטה לפי סעיף זה, רשאי הוא גם לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

          (ג)   החליט שופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד או בדבר העברתו למשרה אחרת, יהיה הביטול, לכל דבר, בר תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.

          (ד)  בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:

(1)   לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;

(2)   לדחות את הערעור;

(3)   ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתיתה.

          (ה)  השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

          (ו)   לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין.

          (ז)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 בעמ' 102 (ה"ח 3127)

(א) פסק דין של בית דין בית הדין ניתן לערעור של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט העליון, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

מיום 27.7.2008

תיקון מס' 7

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)

(א) פסק דין של בית הדין ניתן לערעור של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט העליון בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(ב) החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת כאמור בסעיף 23(ב), רשאי שופט בית המשפט העליון בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; נתן השופט החלטה לפי סעיף זה, רשאי הוא גם לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

תיקון פקודת העיריות

25.  (א)  בסעיף 171 לפקודת העיריות –

(1)   המלים "ובאישור הממונה" – יימחקו;

(2)   בפסקה (1), אחרי "לפטרו" יבוא "שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978";

(3)   במקום פסקה (2) יבוא:

                         "(2) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי החוק האמור בפסקה (1)".

          (ב)  בסעיף 184 לפקודת העיריות, פסקה (2) – בטלה.

ביצוע ותקנות

26.  שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

תחילה

27.  תחילתו של חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו.

הוראות מעבר

28.  (א)  חוק זה לא יחול על ביצוע החלטה סופית אשר לפני תחילתו ניתנה בבית דין למשמעת של עובדי רשות מקומית שהיה קיים אותה שעה, והליכים שהיו תלויים ועומדים לפני בית-דין כאמור, ימשיכו בהם, ויבצעו החלטות שניתנו בהם, כאילו חוק זה לא נתקבל.

          (ב)  בכפוף לאמור בסעיף קטן (א) יחול חוק זה גם על עבירת משמעת שנעברה לפני תחילתו, ובלבד שניתן היה להעמיד עובד לדין משמעתי בשל עבירה זו גם בשעת ביצועה.

                                        מנחם בגין

                                                 ראש הממשלה

       יצחק נבון                                                    יוסף בורג

        נשיא המדינה                                                                  שר הפנים

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשל"ח מס' 902 מיום 21.7.1978 עמ' 153 (ה"ח תשל"ה מס' 1176 עמ' 221).

תוקן ס"ח תשמ"ב מס' 1040 מיום 11.2.1982 עמ' 32 (ה"ח תשמ"ב מס' 1555 עמ' 24) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשנ"ט מס' 1689 מיום 29.10.1998 עמ' 7 (ה"ח תשנ"ח מס' 2683 עמ' 208) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשס"ג מס' 1877 מיום 21.11.2002 עמ' 102 (ה"ח תשס"ב מס' 3127 עמ' 622) – תיקון מס' 3; תחילתו ביום 1.1.2004 ור' סעיף 16 לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ה מס' 1972 מיום 6.1.2005 עמ' 74 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 49 עמ' 156) – תיקון מס' 4; תחילתו ביום 16.1.2005 ור' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2108 מיום 7.8.2007 עמ' 434 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 152 עמ' 182) – תיקון מס' 5 בסעיף 3 לחוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), תשס"ז-2007; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 4(ב) לענין הוראת מעבר.

ס"ח תשס"ח מס' 2124 מיום 31.12.2007 עמ' 101 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 144 עמ' 146) – תיקון מס' 6 בסעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 111), תשס"ח-2007; תחילתו ביום 1.1.2008 ור' סעיף 7 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 341 עמ' 212) – תיקון מס' 7 בסעיף 8 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 52), תשס"ח-2008.

ס"ח תשע"א מס' 2313 מיום 15.8.2011 עמ' 1062 (ה"ח הממשלה תשע"א מס' 541 עמ' 179) – הוראת שעה בסעיף 21 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-2011; תוקפה עד יום 31.12.2019. תוקנה ס"ח תשע"ג מס' 2404 מיום 1.8.2013 עמ' 113 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 777 עמ' 968) – הוראת שעה (תיקון) תשע"ג-2013. ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 929 עמ' 752) – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2015. ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 430 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1105 עמ' 750) – הוראת שעה (תיקון מס' 3) תשע"ז-2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2584 מיום 17.11.2016 עמ' 9 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 633 עמ' 94) – תיקון מס' 8 בסעיף 18 לחוק שירות הציבור (הצהרת הון), תשע"ז-2016; תחילתו ביום 1.4.2017 ור' סעיף 21 לענין תחילה ותחולה.