נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959

 

 

עבודה – שירות התעסוקה

תוכן ענינים

 

פרק ראשון: ארגון השירות

Go

4

סעיף 1

הקמת שירות התעסוקה

Go

4

סעיף 2

תחום פעולתו של השירות

Go

5

סעיף 3

אי התערבות  ביחסי עבודה ותנאיה

Go

5

סעיף 4

השירות   תאגיד

Go

5

סעיף 4א

פטור ממסים

Go

5

סעיף 5

בקורת מבקר המדינה

Go

5

סעיף 6

פיקוח שר התעשייה המסחר והתעסוקה

Go

5

סעיף 7

סמכות השר לפעול במקום השירות

Go

5

סעיף 8

מועצת השירות

Go

5

סעיף 9

הרכב המועצה ופרסומו

Go

5

סעיף 10

מינויים של נציגי העובדים והמעסיקים

Go

5

סעיף 11

יושב ראש המועצה

Go

5

סעיף 11א

ניגוד עניינים

Go

5

סעיף 11ב

הפסקת כהונה והשעיה מכהונה

Go

6

סעיף 11ג

תוקף פעולות

Go

6

סעיף 11ד

החלת דינים על חברי המועצה

Go

6

סעיף 12

תפקידי המועצה

Go

6

סעיף 13

ועדות המועצה

Go

7

סעיף 14

הנוהל במועצת השירות

Go

7

סעיף 14א

שמיעת הציבור לפני המועצה

Go

7

סעיף 15

המינהלה

Go

7

סעיף 16

מינוי המינהלה

Go

7

סעיף 17

מינוי עובדים אחרים

Go

7

סעיף 18

דרכי מינוים ותנאי עבודתם של עובדי השירות

Go

7

סעיף 18א

חשב השירות

Go

7

סעיף 19

עובד השירות   עובד הציבור

Go

7

סעיף 20

פעולות המנהל בשם השירות

Go

7

סעיף 21

תקנון השירות

Go

7

סעיף 22

פרסום התקנון

Go

7

סעיף 23

לשכות שירות התעסוקה

Go

8

סעיף 24

סוגי לשכות שירות התעסוקה

Go

8

סעיף 25

מדורים, סניפים ומרכזי רישום

Go

8

סעיף 26

סמכות של מדור, סניף או מרכז רישום

Go

8

סעיף 27

מועצת לשכת שירות התעסוקה

Go

8

סעיף 28

ועדות למועצת הלשכה

Go

8

סעיף 29

הנוהל במועצת הלשכה

Go

8

סעיף 30

מינהלת לשכת שירות התעסוקה

Go

8

סעיף 31

פעולת המנהל בשם הלשכה

Go

8

 

פרק שני: דרכי פעולתה של לשכת שירות התעסוקה

Go

8

סעיף 36

הודעת הזקוקים לעובדים

Go

8

סעיף 37

הודעה על פיטורים

Go

9

סעיף 38

העברת הודעות בתחום השירות

Go

9

סעיף 39

רישום דורשי עבודה

Go

9

סעיף 40

סדרי הרישום

Go

9

סעיף 41

שליחה לעבודה

Go

9

סעיף 42

איסור הפליה

Go

9

סעיף 42א

איסור פרסום מפלה

Go

10

סעיף 42ב

תכניות בדבר שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה

Go

10

סעיף 43

עררים

Go

10

סעיף 44

אי התערבות בשביתות ובהשבתות

Go

10

סעיף 45

חלוקת עבודות ארציות

Go

10

 

פרק שלישי: עובדים מקצועיים

Go

10

סעיף 46

הוכחת מקצוע בזיקה שבחובה

Go

10

סעיף 48

בקשה לתעודת מקצוע

Go

10

סעיף 49

מינוי ועדות מקצוע

Go

10

סעיף 50

הרכב ועדת מקצוע

Go

10

סעיף 51

המלצת ועדת מקצוע

Go

11

סעיף 52

הנוהל לגבי ותיקים במקצוע

Go

11

סעיף 53

תכנית בחינות של השר

Go

11

סעיף 54

תכנית בחינות של הועדה

Go

11

סעיף 55

העיון בתכנית הבחינות

Go

11

סעיף 56

הנוהל בועדת מקצוע

Go

11

סעיף 57

תעודות מקצוע

Go

11

סעיף 58

כוחה של תעודת מקצוע

Go

11

סעיף 59

העתקים ואגרות

Go

11

סעיף 60

פנקס בעלי מקצוע

Go

11

סעיף 61

תיקון

Go

11

 

פרק שלישי1: מדור התשלומים

Go

11

 

פרק רביעי: לשכות פרטיות

Go

12

סעיף 62

הגדרות

Go

12

סעיף 63

רשיון

Go

12

סעיף 63א

תנאים למתן רישיון

Go

13

סעיף 63ב

דחיית החלטה לענין מתן רישיון או החלטה שלא לחדשו, בשל הליכים פליליים

Go

14

סעיף 64

תנאים ברישיון

Go

14

סעיף 64א

תחולת הוראות

Go

14

סעיף 65

תיווך בין ארצי

Go

14

סעיף 66א

איסור תיווך שלא באמצעות עובד או בעל רישיון

Go

15

סעיף 66ב

הגבלה בנוגע לקבלת שירותי תיווך

Go

15

סעיף 66ג

חובת נאמנות והגינות

Go

16

סעיף 67

פיקוח על לשכות פרטיות

Go

16

סעיף 68

ביטול רישיון, סיוגו או התלייתו

Go

16

סעיף 68א

צו סגירה

Go

16

סעיף 69

ערעור

Go

16

סעיף 69א

תיווך שלא כדין

Go

17

סעיף 69א1

אגרות

Go

17

 

פרק רביעי 1: תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה

Go

17

סעיף 69ב

הגדרות

Go

17

סעיף 69ג

גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה פרטית

Go

17

סעיף 69ד

גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית

Go

17

סעיף 69ה

תשלום מותר

Go

18

סעיף 69ו

החזר תשלום

Go

18

סעיף 69ז

תניות בהסכם בין לשכה פרטית ללשכה זרה

Go

18

סעיף 69ח

גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי

Go

18

סעיף 69ט

מסירת מידע לעובד זר

Go

18

סעיף 69י

סייג לתחולה

Go

19

סעיף 69יא

הסכמת שר הפנים להתקנת תקנות

Go

19

 

פרק חמישי: כספים

Go

19

סעיף 70

הצעת תקציב

Go

19

סעיף 71

אישור התקציב

Go

19

סעיף 72

תקציב השירות מאוצר המדינה

Go

19

 

פרק ששי: ביצוע וענשים

Go

19

סעיף 74

רשות כניסה ללשכה פרטית

Go

19

סעיף 75

סמכויות עזר בשעת הכניסה

Go

19

סעיף 76

שמירת סוד

Go

19

סעיף 77

עבירות בקשר לפרק השני

Go

20

סעיף 77א

פרסום מפלה   עונשין

Go

20

סעיף 79

עיסוק בתיווך עבודה בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיו

Go

20

סעיף 80

דרישה או קבלת תשלומים שלא כדין בקשר לתיווך עבודה

Go

20

סעיף 80א

עבירות נוספות בקשר לתיווך עבודה

Go

20

סעיף 80ב

עבירה נמשכת

Go

21

סעיף 81

צו הפסקת עבודה

Go

21

סעיף 82

אחריות נושא משרה בתאגיד

Go

21

סעיף 82א

סמכות בית הדין לעבודה

Go

21

סעיף 83

פירוק הלשכות הקודמות

Go

21

סעיף 84

העברת נכסי הלשכות הקודמות וחובותיהן

Go

21

סעיף 85

עובדי הלשכות הקודמות

Go

21

סעיף 86

תקנון ביניים

Go

21

סעיף 87

תחולה על המדינה

Go

21

סעיף 88

ביטולים

Go

22

סעיף 89

ביצוע ותקנות

Go

22

סעיף 90

חובות התייעצות

Go

22

סעיף 91

אצילת סמכות

Go

22

סעיף 92

תחילה

Go

22

 

תוספת ראשונה

Go

22

 

תוספת שניה

Go

22

 

תוספת שלישית

Go

23

 

שמות הלשכות הממשלתיות

Go

24

 


חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959*

פרק ראשון: ארגון השירות

הקמת שירות התעסוקה

1.    מוקם בזה שירות התעסוקה שיפעל במסגרת חוק זה והתקנות לפיו.

תחום פעולתו של השירות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

2.    שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע; כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

2. שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות העבודה לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע; כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה.

אי-התערבות  ביחסי-עבודה ותנאיה

3.    יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו של שירות התעסוקה, והוא לא יתערב באלה.

השירות – תאגיד

4.    שירות התעסוקה הוא תאגיד וכשר לרכוש ולהעביר כל זכות, להתחייב בכל חיוב ולהיות בעל דין או צד לכל הליך משפטי או אחר.

פטור ממסים (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

4א.     לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים דין שירות התעסוקה כדין המדינה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

הוספת סעיף 4א

בקורת מבקר המדינה

5.    שירות התעסוקה יעמוד לבקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב].

פיקוח שר התעשייה המסחר והתעסוקה (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

6.    שירות התעסוקה יעמוד לפיקוחו הכללי של שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה – השר[1]).

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 82 (ה"ח 619)

פיקוח שר העבודה שר התעשייה המסחר והתעסוקה

6. שירות התעסוקה יעמוד לפיקוחו הכללי של שר העבודה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בחוק זה – השר).

סמכות השר לפעול במקום השירות (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

7.    פעולה שאחת מרשויות שירות התעסוקה חייבת לעשותה על פי חוק זה או על פי התקנות או על פי התקנון האמור בסעיף 21 (להלן – תקנון השירות) ולא עשתה אותה, והפעולה היא לדעת השר הכרחית להבטחת העבודה התקינה של השירות, רשאי השר לצוות על הרשות לעשות את הדרוש לביצוע אותה פעולה בדרך שיקבע בצו, ואם לא קיימה הרשות את הוראות הצו, רשאי השר לעשות את הפעולה בעצמו או באמצעות אדם אחר, ודין פעולה שנעשתה על ידי השר כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשות.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 82 (ה"ח 619)

סמכות שר העבודה השר לפעול במקום השירות

7. פעולה שאחת מרשויות שירות התעסוקה חייבת לעשותה על פי חוק זה או על פי התקנות או על פי התקנון האמור בסעיף 21 (להלן – תקנון השירות) ולא עשתה אותה, והפעולה היא לדעת שר העבודה השר הכרחית להבטחת העבודה התקינה של השירות, רשאי השר לצוות על הרשות לעשות את הדרוש לביצוע אותה פעולה בדרך שיקבע בצו, ואם לא קיימה הרשות את הוראות הצו, רשאי השר לעשות את הפעולה בעצמו או באמצעות אדם אחר, ודין פעולה שנעשתה על ידי השר כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשות.

מועצת השירות (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

8.    הרשות העליונה של שירות התעסוקה היא מועצת שירות התעסוקה (להלן – מועצת השירות או המועצה), שחבריה יתמנו על ידי השר.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 82 (ה"ח 619)

8. הרשות העליונה של שירות התעסוקה היא מועצת שירות התעסוקה (להלן – מועצת השירות) (להלן – מועצת השירות או המועצה), שתתמנה על ידי שר העבודה שחבריה יתמנו על ידי השר.

הרכב המועצה ופרסומו (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

9.    (א)  המועצה תהיה מורכבת מנציגי העובדים והמעסיקים, שווה בשווה, ומנציגי הממשלה שמספרם לא יעלה על שליש של מספר חברי המועצה, ובלבד שהמספר הכולל של חברי המועצה לא יפחת מתשעה ולא יעלה על שנים עשר; הודעה על ההרכב תפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ב)  בין נציגי הממשלה במועצה יהיה עובד אחד לפחות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ג)   בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), חברי המועצה ימונו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת, וכן אפשר למנותם שוב לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ד)  תמה תקופת הכהונה של חבר המועצה וטרם מונה חבר חדש במקומו, ימשיך חבר המועצה לכהן במשך ארבעה חודשים נוספים או עד למינוי חבר חדש במקומו, לפי המוקדם.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 82 (ה"ח 619)

9. (א) המועצה תהיה מורכבת מנציגי העובדים והמעבידים, שווה בשווה, ומנציגי הממשלה שמספרם לא יעלה על שליש של מספר חברי המועצה, ובלבד שהמספר הכולל של חברי המועצה לא יפחת מתשעה ולא יעלה על שנים עשר; הודעה על ההרכב תפורסם ברשומות.

(ב) בין נציגי הממשלה במועצה יהיה עובד אחד לפחות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

(ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), חברי המועצה ימונו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת, וכן אפשר למנותם שוב לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות.

(ד) תמה תקופת הכהונה של חבר המועצה וטרם מונה חבר חדש במקומו, ימשיך חבר המועצה לכהן במשך ארבעה חודשים נוספים או עד למינוי חבר חדש במקומו, לפי המוקדם.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) המועצה תהיה מורכבת מנציגי העובדים והמעבידים והמעסיקים, שווה בשווה, ומנציגי הממשלה שמספרם לא יעלה על שליש של מספר חברי המועצה, ובלבד שהמספר הכולל של חברי המועצה לא יפחת מתשעה ולא יעלה על שנים עשר; הודעה על ההרכב תפורסם ברשומות.

מינויים של נציגי העובדים והמעסיקים (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

10.   נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, ונציגי המעסיקים לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

מינויים של נציגי העובדים והמעבידים והמעסיקים

10. נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, ונציגי המעבידים המעסיקים לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר.

יושב ראש המועצה (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

11.   (א)  השר או מי שנתמנה לכך על ידיו יהיה יושב ראש המועצה ורשאי השר למנות ליושב ראש כאמור גם מי שאינו עובד המדינה.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ב)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כללים ותנאים בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש המועצה שאינו עובד המדינה.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ג)   יושב ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ב) לא יקבל, במישרין או בעקיפין, בשל כהונתו, כל תמורה נוספת על הגמול ועל החזר ההוצאות שלהם הוא זכאי לפי הוראות אותו סעיף קטן.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 82 (ה"ח 619)

11. (א) שר העבודה השר או מי שנתמנה לכך על ידיו יהיה יושב ראש המועצה ורשאי השר למנות ליושב ראש כאמור גם מי שאינו עובד המדינה.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כללים ותנאים בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש המועצה שאינו עובד המדינה.

(ג) יושב ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ב) לא יקבל, במישרין או בעקיפין, בשל כהונתו, כל תמורה נוספת על הגמול ועל החזר ההוצאות שלהם הוא זכאי לפי הוראות אותו סעיף קטן.

ניגוד עניינים (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

11א.   (א)  לא ימונה לחבר המועצה או ליושב ראש המועצה ולא יכהן בתפקיד כאמור מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור, לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.

           (ב)  חבר המועצה יושב ראש המועצה יימנעו מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידם לבין עניין אישי שלהם או לבין תפקיד אחר שלהם, ולא יטפלו במסגרת תפקידם בנושא העלול לגרום להם להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.

           (ג)   התברר לחבר המועצה או ליושב ראש המועצה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה או לשר, לפי העניין, ויפעל לפי הוראותיו.

           (ד)  על אף האמור בסעיף זה, חבר המועצה רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או האוכלוסיה שהוא נציגם, ככל שהם קשורים למילוי תפקידי שירות התעסוקה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

           (ה)  לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.

           (ו)   בסעיף זה –

           "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין, או עניין של גוף שחבר המועצה או יושב ראש המועצה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;

           "קרוב" – בן זוג, הורה, הורי הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 82 (ה"ח 619)

הוספת סעיף 11א

הפסקת כהונה והשעיה מכהונה (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

11ב.   (א)  חבר המועצה או יושב ראש המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)   הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין;

(3)   התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין;

(4)   לעניין חבר המועצה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שהוא מייצג במועצה.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם מצא השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את תפקידי שירות התעסוקה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המועצה לקיים את תפקידיה.

           (ג)   הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה או נגד יושב ראש המועצה, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיפים 8 עד 10 או 11, לפי העניין.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 83 (ה"ח 619)

הוספת סעיף 11ב

תוקף פעולות (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

11ג.   קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

הוספת סעיף 11ג

החלת דינים על חברי המועצה (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

11ד.   דין חבר המועצה ויושב ראש המועצה, שאינם עובדי המדינה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1)  חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2)  חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)  חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

הוספת סעיף 11ד

תפקידי המועצה

12.   המועצה –

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

(1)   תתווה את המדיניות וקווי הפעולה של שירות התעסוקה ותפקח על פעולות הרשויות של שירות התעסוקה;

(2)   תהיה רשאית ליזום ולהמליץ לפני השר על פעולותבתחום שירות התעסוקה;

(3)   תהיה רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;

(4)   תמלא את שאר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה או בתקנון השירות.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

(1) תפקח תתווה את המדיניות וקווי הפעולה של שירות התעסוקה ותפקח על פעולות הרשויות של שירות התעסוקה;

ועדות המועצה

13.   המועצה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.

הנוהל במועצת השירות

14.   המועצה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.

שמיעת הציבור לפני המועצה (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

14א.   המועצה תיתן לציבור ולנציגי אוכלוסיות הנוגעות בדבר הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את עמדתם בכל הנוגע לתכנית העבודה השנתית של שירות התעסוקה, לתקציב ההוצאות השנתי של השירות ולתפקידה לפי סעיף 12(3), בדרך שתתווה המועצה.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

הוספת סעיף 14א

המינהלה

15.   הרשות המנהלת והמבצעת של שירות התעסוקה היא מינהלתהשירות שחבריה הם מנהל השירות, סגנו – אם נתמנה לו סגן – ונושאי המשרות בשירות שנקבעו כמשרות של ניהול על ידי השר לאחר התייעצות במועצה; מנהל השירות יהיה יושב ראש המינהלה.

מינוי המינהלה (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

16.   השר, לאחר התייעצות במועצה, ימנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

16. שר העבודה השר, לאחר התייעצות במועצה, ימנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול.

מינוי עובדים אחרים (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 10)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

17.   יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על ידי מינהלת השירות במסגרת התקן שאישר השר, בהסכמת שר האוצר.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

17. יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על ידי מינהלת השירות באישור שר העבודה ובמסגרת התקן שאישר במסגרת התקן שאישר שר העבודה; המינוי יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים לפי הענין. מינוי מנהלי לשכות מחוזיות טעון גם אישור שר העבודה.

 

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 10

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 100 (ה"ח 2824)

17. יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על ידי מינהלת השירות במסגרת התקן שאישר שר העבודה, בהסכמת שר האוצר; המינוי יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים לפי הענין. מינוי מנהלי לשכות מחוזיות טעון גם אישור שר העבודה.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

17. יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על ידי מינהלת השירות במסגרת התקן שאישר שר העבודה השר, בהסכמת שר האוצר.

 

 

דרכי מינוים ותנאי עבודתם של עובדי השירות (תיקון מס' 10)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

18.   (א)  מינוים של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיפים 16 ו-17 יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שתחליט עליהם מינהלת השירות, באישור השר ושר האוצר.

 

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ב)  תנאי עבודתם ושכרם של העובדים שנתמנו כאמור בסעיף קטן (א) יהיו כתנאי העבודה והשכר של עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו על ידי השר ושר האוצר, בהתייעצות עם מינהלת השירות.

מיום 1.1.2000

תיקון מס' 10

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 100 (ה"ח 2824)

החלפת סעיף 18

הנוסח הקודם:

תנאי עבודתם של עובדי השירות

18. תנאי עבודתם של העובדים שנתמנו לפי הסעיפים 16 ו-17 יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו על ידי מינהלת השירות באישור השר.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

18. (א) מינוים של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיפים 16 ו-17 יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שתחליט עליהם מינהלת השירות, באישור שר העבודה והרווחה השר ושר האוצר.

(ב) תנאי עבודתם ושכרם של העובדים שנתמנו כאמור בסעיף קטן (א) יהיו כתנאי העבודה והשכר של עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו על ידי שר העבודה והרווחה השר ושר האוצר, בהתייעצות עם מינהלת השירות.

חשב השירות (תיקון מס' 11) תשס"א-2001

18א.   על אף הוראות חוק זה –

(1)   חשב שירות התעסוקה ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959;

(2)   הממונה על חשב שירות התעסוקה יהיה החשב הכללי בלבד;

(3)   שירות התעסוקה לא יוציא כל הוצאה כספית ולא יתקשר בכל עסקה אלא באישור חשב שירות התעסוקה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור, לפי חוק זה או לפי תקנון השירות.

מיום 1.7.2002

תיקון מס' 11

ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 235 (ה"ח 2929)

הוספת סעיף 18א

עובד השירות – עובד הציבור

19.   לענין החוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי"ז-1957, יראו עובד השירות כעובד הציבור.

פעולות המנהל בשם השירות

20.   פעולה או סמכות שחוק זה, התקנות או תקנון השירות לא ייחדו אותה לכל רשות אחרת, רשאי מנהל השירות לעשותה או להשתמש בה בשם שירות התעסוקה.

תקנון השירות

21.   תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה תכין המועצה הצעת תקנון השירות ותביאנה לאישור הממשלה.

פרסום התקנון (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

22.   הודעה על קביעת תקנון השירות תפורסם ברשומות; העתק ממנו יהיה מצוי בכל לשכת שירות התעסוקה וכל אדם רשאי לעיין בו.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

22. הודעה על קביעת תקנון השירות תפורסם ברשומות; העתק ממנו יהיה מצוי בכל לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה וכל אדם רשאי לעיין בו.

לשכות שירות התעסוקה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

23.   השר, בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות אתה, יקים, בצו שיפורסם ברשומות, לשכות שירות תעסוקה ויקבע תחום שיפוטן, ורשאי הוא, באותה דרך, להכיר בלשכות שירות תעסוקה קיימות כלשכות שירות תעסוקה שהוקמו על פי חוק זה, וכן לבטל לשכות שירות תעסוקה או למזגן. כן רשאי השר לקבוע לשכות אזוריות ומחוזיות של שירות התעסוקה ולאחד לשכות אזוריות ללשכות מחוזיות.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

לשכות עבודה לשכות שירות התעסוקה

23. השר, בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות אתה, יקים, בצו שיפורסם ברשומות, לשכות עבודה לשכות שירות תעסוקה של שירות התעסוקה ויקבע תחום שיפוטן, ורשאי הוא, באותה דרך, להכיר בלשכות עבודה בלשכות שירות תעסוקה קיימות כלשכות עבודה כלשכות שירות תעסוקה שהוקמו על פי חוק זה, וכן לבטל לשכות עבודה לשכות שירות תעסוקה או למזגן. כן רשאי השר לקבוע לשכות אזוריות ומחוזיות של שירות התעסוקה ולאחד לשכות אזוריות ללשכות מחוזיות.

סוגי לשכות שירות התעסוקה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

24.   לשכת שירות התעסוקה יכולה להיות לכל העבודות והמקצועות או לסוג מסויים שבהם ולכל שטח המדינה או לאזור מסויים או למקום מסויים, הכל כפי שייקבע בצו לפי סעיף 23.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

סוגי לשכות עבודה לשכות שירות התעסוקה

24. לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה יכולה להיות לכל העבודות והמקצועות או לסוג מסויים שבהם ולכל שטח המדינה או לאזור מסויים או למקום מסויים, הכל כפי שייקבע בצו לפי סעיף 23.

מדורים, סניפים ומרכזי-רישום (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

25.   מינהלת השירות תקים, באישור השר, מדורים בכל לשכות שירות התעסוקה או בלשכות מסויימות, ובלבד שלא תקים מדורים לחלוקת עבודה על יסוד דתי-לאומי וכן סניפים של לשכות שירות התעסוקה ומרכזי רישום של דורשי עבודה ושל מקומות עבודה; מדור או סניף לנוער יהיה במקום נפרד.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

25. מינהלת השירות תקים, באישור שר העבודה, מדורים בכל לשכות העבודה לשכות שירות התעסוקה או בלשכות מסויימות, ובלבד שלא תקים מדורים לחלוקת עבודה על יסוד דתי-לאומי וכן סניפים של לשכות עבודה  לשכות שירות התעסוקה ומרכזי רישום של דורשי עבודה ושל מקומות עבודה; מדור או סניף לנוער יהיה במקום נפרד.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

25. מינהלת השירות תקים, באישור שר העבודה השר, מדורים בכל לשכות שירות התעסוקה או בלשכות מסויימות, ובלבד שלא תקים מדורים לחלוקת עבודה על יסוד דתי-לאומי וכן סניפים של לשכות שירות התעסוקה ומרכזי רישום של דורשי עבודה ושל מקומות עבודה; מדור או סניף לנוער יהיה במקום נפרד.

סמכות של מדור, סניף או מרכז רישום (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

26.   למדור, לסניף ולמרכז רישום יהיו אותן הסמכויות מסמכויותיה של לשכת שירות התעסוקה שמינהלת השירות באישור השר תעניק להם.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

26. למדור, לסניף ולמרכז רישום יהיו אותן הסמכויות מסמכויותיה של לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה שמינהלת השירות באישור השר תעניק להם.

מועצת לשכת שירות התעסוקה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

27.   ליד כל לשכת שירות התעסוקה תהיה מועצת לשכת שירות התעסוקה, אך רשאי השר לאחר התייעצות עם מינהלת שירות התעסוקה לקבוע מועצה אחת למספר לשכות שירות התעסוקה; סמכותה, הרכבה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות שירות התעסוקה יהיו נציגי עובדים ומעסיקים שווה בשווה והיושב ראש יתמנה על ידי השר.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

מועצת לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה

27. ליד כל לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה תהיה מועצת לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה, אך רשאי שר העבודה לאחר התייעצות עם מינהלת שירות התעסוקה לקבוע מועצה אחת למספר לשכות שירות התעסוקה;  סמכותה, הרכבה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות העבודה לשכות שירות התעסוקה המפורטות בתוספת הראשונה יהיו נציגי עובדים ומעבידים שווה בשווה והיושב ראש יתמנה על ידי שר העבודה. שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות במועצת השירות, להוסיף על התוספת ולגרוע ממנה.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

27. ליד כל לשכת שירות התעסוקה תהיה מועצת לשכת שירות התעסוקה, אך רשאי שר העבודה השר לאחר התייעצות עם מינהלת שירות התעסוקה לקבוע מועצה אחת למספר לשכות שירות התעסוקה; סמכותה, הרכבה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות שירות התעסוקה יהיו נציגי עובדים ומעבידים שווה בשווה והיושב ראש יתמנה על ידי שר העבודה השר.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

27. ליד כל לשכת שירות התעסוקה תהיה מועצת לשכת שירות התעסוקה, אך רשאי השר לאחר התייעצות עם מינהלת שירות התעסוקה לקבוע מועצה אחת למספר לשכות שירות התעסוקה; סמכותה, הרכבה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות שירות התעסוקה יהיו נציגי עובדים ומעבידים ומעסיקים שווה בשווה והיושב ראש יתמנה על ידי השר.

ועדות למועצת הלשכה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

28.   מועצת לשכת שירות התעסוקה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

28. מועצת לשכת העבודה לשכת שירות התעסוקה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.

 

הנוהל במועצת הלשכה

29.   מועצת הלשכה, וכן ועדותיה יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן,במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.

מינהלת לשכת שירות התעסוקה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

30.   הרשות המנהלת והמבצעת של לשכת שירות התעסוקה היא מינהלת לשכת שירות התעסוקה, שחבריה הם מנהל הלשכה ונושאי המשרות בשירות התעסוקה שנקבעו בתקנון השירות כמשרות של ניהול בלשכת שירות התעסוקה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

מינהלת לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה

30. הרשות המנהלת והמבצעת של לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה היא מינהלת לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה, שחבריה הם מנהל הלשכה ונושאי המשרות בשירות התעסוקה שנקבעו בתקנון השירות כמשרות של ניהול בלשכת עבודה בלשכת שירות התעסוקה.

פעולת המנהל בשם הלשכה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

31.   פעולה או סמכות שתקנון השירות לא ייחד אותה לרשות אחרת, רשאי מנהל הלשכה לעשותה או להשתמש בה בשם לשכת שירות התעסוקה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

31. פעולה או סמכות שתקנון השירות לא ייחד אותה לרשות אחרת, רשאי מנהל הלשכה לעשותה או להשתמש בה בשם לשכת העבודה לשכת שירות התעסוקה.

(תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

פרק שני: דרכי פעולתה של לשכת שירות התעסוקה

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

פרק שני: הזיקה ללשכת עבודה ודרכי פעולתה פרק שני: דרכי פעולתה של לשכת שירות התעסוקה

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

32.     (בוטל).

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

(ד) עבודות ומקצועות שאין בהם חובת זיקה ללשכת עבודה ללשכת שירות התעסוקה על פי סעיף זה, רשאית לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה לתווך בהם בין מעבידים לדורשי עבודה.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 95 (ה"ח 2824)

החלפת סעיף 32

הנוסח הקודם:

זיקת חובה ללשכה ותיווכה

32. (א) בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה לא יקבל אדם עובד, ולא יתחיל אדם לעבוד אצל מעביד, אלא אם העובד נשלח על ידי לשכת העבודה וניתן ממנה על כך אישור בכתב.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד שתפקידו בעיסוק הנדון הוא תפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה, או שנדרשת ממנו בתפקידו זה השכלה גבוהה או מידה מיוחדת של אמון אישי, ולא על עובד שייקבע בתקנות.

(ג) לענין סעיף זה –

"עובד" – לרבות חבר בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, המקבלת עליה את ביצוע עבודת הכפיים בלבד.

(ד) עבודות ומקצועות שאין בהם חובת זיקה ללשכת שירות התעסוקה על פי סעיף זה, רשאית לשכת שירות התעסוקה לתווך בהם בין מעבידים לדורשי עבודה.

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 32

הנוסח הקודם:

זיקת חובה

32. (א) בחוק זה, "עובר זר" — עובד או אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.

(ב) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן אישר שירות התעסוקה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי האישור; האישור האמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית, הכל לפי החלטת שירות התעסוקה באישור שר העבודה והרווחה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע בתקנות הוראות, כללים, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד זר בין מעבידים שקיבלו היתר לפי סעיף קטן (ב).

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר העבודה והרווחה ושר הפנים קבעו לפי סעיף 2(ג) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב–1952.

(ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

33.   (בוטל).

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 96 (ה"ח 2824)

החלפת סעיף 33

הנוסח הקודם:

שינויים בתוספת השניה

33. שר העבודה רשאי, בתקנות, לשנות פסקאות 1-12 לתוספת השניה.

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 33

הנוסח הקודם:

תיווך

33. אין באמור בסעיף 32 כדי לגרוע מסמכותו של שירות התעסוקה לתווך בין מעבידים לבין דורשי עבודה לפי סעיף 2.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

34.   (בוטל).

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

34. סעיף 32 לא יחול במקרה שהעומד להתקבל כעובד או בן-זוגו והזקוק לעובד או בן-זוגו הם בני-משפחה, כמפורש בתקנות, והזקוק לעובד מסר ללשכת העבודה ללשכת שירות התעסוקה הודעה בכתב על כוונתו לקבל את העובד, בצירוף ראיות על יחסי המשפחה, אלא אם הלשכה הודיעה לו תוך שלושה ימים ממסירת ההודעה והראיות, שאין הראיות מוכיחות יחסי משפחה לפי סעיף זה.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 96 (ה"ח 2824)

החלפת סעיף 34

הנוסח הקודם:

פטור מזיקה ללשכה לגבי בני-משפחה

34. סעיף 32 לא יחול במקרה שהעומד להתקבל כעובד או בן-זוגו והזקוק לעובד או בן-זוגו הם בני-משפחה, כמפורש בתקנות, והזקוק לעובד מסר ללשכת שירות התעסוקה הודעה בכתב על כוונתו לקבל את העובד, בצירוף ראיות על יחסי המשפחה, אלא אם הלשכה הודיעה לו תוך שלושה ימים ממסירת ההודעה והראיות, שאין הראיות מוכיחות יחסי משפחה לפי סעיף זה.

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 34

הנוסח הקודם:

התניה

34. (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע –

(1) תנאים למתן האישור של שירות התעסוקה להעסקת עובד זר לפי סעיף 32, לרבות בענינים אלה:

(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;

(ב) קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;

(ג) קיום הוראות לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א–1991 (להלן – חוק עובדים זרים);

(2) הוראות בדבר חובת המעביד המבקש אישור העסקת עובד זר כאמור בסעיף 32, להגיש לשירות התעסוקה או לגוף אחר שיקבע השר דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג לחוק עובדים זרים, שעל פיו יועסקו העובדים הזרים שלגביהם מבוקש האישור, ובדבר אי מתן היתר על ידי שירות התעסוקה, אם נוכח שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק עובדים זרים או כל דין אחר.

(ב) לא קיים מעביד תנאי שנקבע לפי סעיף קטן (א) או הוראה לפי חוק עובדים זרים או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, רשאי שירות התעסוקה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את האישור שניתן למעביד להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעביד לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

35.   (בוטל).

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 77 (ה"ח 748)

35. נתעוררו חילוקי דעות בדבר תחולתם של הסעיפים 32 ו-34 לגבי אדם פלוני, רשאי עובד השירות שהורשה לכך על ידי מנהל השירות, או אדם הזקוק לעובד, או עובד הנוגע בדבר, לבקש את הכרעת שר העבודה, והוא יכריע הכרעה סופית לאחר שנתן לכל הצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי).

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 96 (ה"ח 2824)

החלפת סעיף 35

הנוסח הקודם:

חילוקי דעות בשאלת זיקת חובה

35. נתעוררו חילוקי דעות בדבר תחולתם של הסעיפים 32 ו-34 לגבי אדם פלוני, רשאי עובד השירות שהורשה לכך על ידי מנהל השירות, או אדם הזקוק לעובד, או עובד הנוגע בדבר, לבקש את הכרעת בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי).

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 35

הנוסח הקודם:

הארכת אישור

35. בוטל האישור להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיף 34(ב), רשאי שירות התעסוקה ליתן למעביד אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע שירות התעסוקה ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שירות התעסוקה שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול האישור.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

35א.   (בוטל).

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

הוספת סעיף 35א

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 35א

הנוסח הקודם:

תחולת הוראות

35א. סעיפים 32 עד 35 יחולו רק לגבי עובד או אדם העומד להתקבל כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.

הודעת הזקוקים לעובדים (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

36.   (א)  מי שזקוק לעובד בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה, יודיע על כך ללשכת שירות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן – לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.

           "עבודה ארצית" – עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת השר, מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת.

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

           (א1)        הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –

(1)   על מי שזקוק לעובד שאינו עובד זר, לתפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה, או שנדרשת מן העובד בתפקיד הנדרש השכלה גבוהה, או מידה מיוחדת של אמון אישי;

(2)   על עובדים או סוגי עובדים שקבע השר.

(תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 9) תש"ס-2000 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 21) תשע"ד-214

           (ב)  השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעסיקים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעסיק זקוק להם ושלא חל עליהם סעיף קטן (א1), יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.

 

 

 

(תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ג)   לשכה פרטית, כמשמעותה בסעיף 62, המורשית לפעול לפי חוק זה, זכאית לקבל על פי בקשתה מלשכה אזורית של שירות התעסוקה, את פרטי ההודעות שנמסרו לפי סעיף זה; שירות התעסוקה רשאי לגבות תשלום בעד מסירת המידע האמור, בשיעור שיקבע השר בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעלות הכרוכה בכך.

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ד)  השר רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת השניה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

36. (א) מי שזקוק לעובד וחייב בזיקה ללשכת עבודה ללשכת שירות התעסוקה על פי חוק זה, יודיע על כך ללשכת העבודה ללשכת שירות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן – לשכת העבודה לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.

"עבודה ארצית" – עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת עבודה לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת שר העבודה, מתחום הפעולה של לשכת עבודה לשכת שירות תעסוקה אחת.

(ב) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעבידים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעביד זקוק להם ושלא חלה עליהם זיקת חובה על פי חוק זה, יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.

 

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

36. (א) מי שזקוק לעובד וחייב בזיקה ללשכת שירות התעסוקה על פי חוק זה בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה, למעט עובד בתפקיד כאמור בסעיף 32(ב) או עובד שנקבע בתקנות שהותקנו על פי הסעיף האמור, יודיע על כך ללשכת שירות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן – לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.

"עבודה ארצית" – עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת שר העבודה, מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת.

(ב) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעבידים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעביד זקוק להם ושלא חלה עליהם זיקת חובה על פי חוק זה ושלא חל עליהם סעיף קטן (א), יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.

(ג) לשכה פרטית, כמשמעותה בסעיף 62, המורשית לפעול לפי חוק זה, זכאית לקבל על פי בקשתה מלשכה אזורית של שירות התעסוקה, את פרטי ההודעות שנמסרו לפי סעיף זה; שירות התעסוקה רשאי לגבות תשלום בעד מסירת המידע האמור, בשיעור שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעלות הכרוכה בכך.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 96 (ה"ח 2824)

36. (א) מי שזקוק לעובד בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה, למעט עובד בתפקיד כאמור בסעיף 32(ב) או עובד שנקבע בתקנות שהותקנו על פי הסעיף האמור, יודיע על כך ללשכת שירות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן – לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.

"עבודה ארצית" – עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת שר העבודה, מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת.

(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –

(1) על מי שזקוק לעובד שאינו עובד זר, לתפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה, או שנדרשת מן העובד בתפקיד הנדרש השכלה גבוהה, או מידה מיוחדת של אמון אישי;

(2) על עובדים או סוגי עובדים שקבע השר.

(ב) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעבידים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעביד זקוק להם ושלא חל עליהם סעיף קטן (א) סעיף קטן (א1), יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.

(ג) לשכה פרטית, כמשמעותה בסעיף 62, המורשית לפעול לפי חוק זה, זכאית לקבל על פי בקשתה מלשכה אזורית של שירות התעסוקה, את פרטי ההודעות שנמסרו לפי סעיף זה; שירות התעסוקה רשאי לגבות תשלום בעד מסירת המידע האמור, בשיעור שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעלות הכרוכה בכך.

(ד) שר העבודה והרווחה רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת השניה.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 84 (ה"ח 619)

36. (א) מי שזקוק לעובד בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה, יודיע על כך ללשכת שירות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן – לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.

"עבודה ארצית" – עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת שר העבודה השר, מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת.

(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –

(1) על מי שזקוק לעובד שאינו עובד זר, לתפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה, או שנדרשת מן העובד בתפקיד הנדרש השכלה גבוהה, או מידה מיוחדת של אמון אישי;

(2) על עובדים או סוגי עובדים שקבע השר.

(ב) שר העבודה השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעבידים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעביד זקוק להם ושלא חל עליהם סעיף קטן (א1), יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.

(ג) לשכה פרטית, כמשמעותה בסעיף 62, המורשית לפעול לפי חוק זה, זכאית לקבל על פי בקשתה מלשכה אזורית של שירות התעסוקה, את פרטי ההודעות שנמסרו לפי סעיף זה; שירות התעסוקה רשאי לגבות תשלום בעד מסירת המידע האמור, בשיעור שיקבע שר העבודה והרווחה השר בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעלות הכרוכה בכך.

(ד) שר העבודה והרווחה השר רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת השניה.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי מעבידים מעסיקים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעביד שמעסיק זקוק להם ושלא חל עליהם סעיף קטן (א1), יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.

 

הודעה על פיטורים (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

37.   (א)  מעסיק המוסר הודעות פיטורים לעשרה עובדים או יותר, או המוסר הודעות פיטורים לגביהם לנציגות העובדים – חייב למסור הודעה על הפיטורים ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת, הכל כאמור בסעיף קטן (ג).

           (ב)  החובה המוטלת על מעסיק על-פי הוראות סעיף קטן (א) תחול עליו גם אם מסר לנציגות העובדים הודעה מוקדמת בדבר כוונתו לפטר עשרה עובדים או יותר.

           (ג)   הודעה ללשכת שירות התעסוקה על-פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תימסר –

(1)   אם התייחסו הודעות המעסיק לפיטורי עשרה עובדים או יותר בעת ובעונה אחת – בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובדים או לנציגות העובדים, לפי הענין;

(2)   אם התייחסו הודעות המעסיק לפיטורי עשרה עובדים או יותר שלא בעת ובעונה אחת אך בתוך חודש אחד – בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובד העשירי או לנציגות העובדים לגביו, לפי הענין.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

החלפת סעיף 37

הנוסח הקודם:

הודעה על גמר העבודה

37. מעביד חייב להודיע על גמר עבודתו של עובד החייב בזיקה ללשכת עבודה שעבד אצלו ששה ימים רצופים, וההודעה תימסר תוך 10 ימים מיום גמר העבודה, ללשכת העבודה המוסמכת, ובעבודה ארצית – למינהלת השירות.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

37. (א) מעביד מעסיק המוסר הודעות פיטורים לעשרה עובדים או יותר, או המוסר הודעות פיטורים לגביהם לנציגות העובדים – חייב למסור הודעה על הפיטורים ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת, הכל כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) החובה המוטלת על מעביד מעסיק על-פי הוראות סעיף קטן (א) תחול עליו גם אם מסר לנציגות העובדים הודעה מוקדמת בדבר כוונתו לפטר עשרה עובדים או יותר.

(ג) הודעה ללשכת שירות התעסוקה על-פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תימסר –

(1) אם התייחסו הודעות המעביד המעסיק לפיטורי עשרה עובדים או יותר בעת ובעונה אחת – בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובדים או לנציגות העובדים, לפי הענין;

(2) אם התייחסו הודעות המעביד המעסיק לפיטורי עשרה עובדים או יותר שלא בעת ובעונה אחת אך בתוך חודש אחד – בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובד העשירי או לנציגות העובדים לגביו, לפי הענין.

העברת הודעות בתחום השירות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

38.   נמסרה הודעה על פי סעיף 36 או 37 ללשכת שירות תעסוקה שאינה לשכת שירות התעסוקה המוסמכת, יצא מוסר ההודעה ידי חובתו, והלשכה שנמסרה לה ההודעה תעבירה ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת; לשכת שירות תעסוקה מוסמכת שקיבלה הודעה על עבודה ארצית תמסור אותה למינהלת השירות.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

38. נמסרה הודעה על פי סעיף 36 או 37 ללשכת עבודה ללשכת שירות תעסוקה שאינה לשכת העבודה לשכת שירות התעסוקה המוסמכת, יצא מוסר ההודעה ידי חובתו, והלשכה שנמסרה לה ההודעה תעבירה ללשכת העבודה ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת; לשכת עבודה לשכת שירות תעסוקה מוסמכת שקיבלה הודעה על עבודה ארצית תמסור אותה למינהלת השירות.

רישום דורשי עבודה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

39.   כל הדורש עבודה במקצוע או בעבודה שלשכת שירות התעסוקה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת שירות התעסוקה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

39. כל הדורש עבודה במקצוע או בעבודה שלשכת העבודה שלשכת שירות התעסוקה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת העבודה בלשכת שירות התעסוקה.

סדרי הרישום

40.   בתקנון השירות ייקבעו סדרי רישום ומסירת הודעות לפי הסעיפים 32 עד 39.

שליחה לעבודה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

41.   (א)  הרשומים בלשכת שירות התעסוקה לעבודה לפי השיטה שנקבעה בתקנון השירות.

           (ב)  שיטת השליחה לעבודה יכולה להיות כללית או מיוחדת למקצוע, לסוג עבודה, ללשכת שירות התעסוקה או למדור; וכן היא יכולה לכלול הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים, או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

41. (א) הרשומים בלשכת עבודה בלשכת שירות התעסוקה לעבודה לפי השיטה שנקבעה בתקנון השירות.

(ב) שיטת השליחה לעבודה יכולה להיות כללית או מיוחדת למקצוע, לסוג עבודה, ללשכת עבודה ללשכת שירות התעסוקה או למדור; וכן היא יכולה לכלול הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים, או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת.

איסור הפליה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 6) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 12)  תשס"ב-2002 (תיקון מס' 20) תשע"ב-2012

42.   (א)  בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על- ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.

           (ב)  אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד, או עניני בטחון המדינה, מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.

(תיקון מס' 20) תשע"ב-2012

           (ב1)        לעניין סעיף זה רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.

(תיקון מס' 12)  תשס"ב-2002

           (ג)   בסעיף זה, "מוגבלות" – לקות כמשמעותה בהגדרה "אדם עם מוגבלות" שבסעיף 5 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

(א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת העבודה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה.

 

מיום 17.3.1988

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ח מס' 1242 מיום 17.3.1988 עמ' 50 (ה"ח 1857)

(א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.

 

מיום 21.3.2002

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 213 (ה"ח 3046)

42. (א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.

(ב) אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד, או עניני בטחון המדינה, מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.

(ג) בסעיף זה, "מוגבלות" – לקות כמשמעותה בהגדרה "אדם עם מוגבלות" שבסעיף 5 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.

 

מיום 23.1.2012

תיקון מס' 20

ס"ח תשע"ב מס' 2334 מיום 23.1.2012 עמ' 154 (ה"ח 428)

(א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.

(ב) אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד, או עניני בטחון המדינה, מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.

(ב1) לעניין סעיף זה רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.

איסור פרסום מפלה (תיקון מס' 6) תשמ"ח-1988

42א.   לא יפרסם הזקוק לעובדים מודעה ברבים בדבר הצעת עבודה שיש בה משום הפליה כאמור בסעיף 42.

מיום 17.3.1988

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ח מס' 1242 מיום 17.3.1988 עמ' 50 (ה"ח 1857)

הוספת סעיף 42א

תכניות בדבר שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה  (תיקון מס' 12) תשס"ב-2002

42ב.   השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ויכין תכניות בדבר שילוב וקידום עניניהם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה בדרך של התאמת השירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה לרבות התאמת מבחנים, הדרכת עובדי שירות התעסוקה, העסקת יועצי תעסוקה המתמחים בצורכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות וכן ליווי תהליך קליטתו של אדם עם מוגבלות במקום עבודה.

מיום 21.3.2002

תיקון מס' 12

ס"ח תשס"ב מס' 1837 מיום 21.3.2002 עמ' 213 (ה"ח 3046)

הוספת סעיף 42ב

עררים (תיקון מס' 1)  תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

43.   הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה, לרבות פגיעה על ידי אי-קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות.

מיום 1.9.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 553 מיום 27.3.1969 עמ' 77 (ה"ח 748)

43. הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לשכת עבודה בקשר לשליחה לעבודה, לרבות פגיעה על ידי אי-קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת העבודה ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני ועדת ערר עליונה שנתמנתה על ידי מועצת השירות ושבראשה יושב שופט בית משפט מחוזי שנתמנה על ידי שר המשפטים; דרכי העררים ייקבעו בתקנות לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות.

 

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

43. הרואה עצמו נפגע על ידי פעולת לשכת עבודה לשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה, לרבות פגיעה על ידי אי-קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת העבודה לשכת שירות התעסוקה ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני בית דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות.

אי התערבות בשביתות ובהשבתות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

44.   לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה.

           מעסיק שהעסיק עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

44. חובת הזיקה ללשכת העבודה ללשכת שירות התעסוקה לפי סעיף 32 לא תחול לגבי מעביד שעובדיו שובתים או מושבתים ולגבי עובדים שובתים או מושבתים, כל זמן השביתה או ההשבתה.

לשכת העבודה לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה.

מעביד שהעביד עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.

 

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

44. חובת הזיקה ללשכת שירות התעסוקה לפי סעיף 32 לא תחול לגבי מעביד שעובדיו שובתים או מושבתים ולגבי עובדים שובתים או מושבתים, כל זמן השביתה או ההשבתה.

לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה.

מעביד שהעביד עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

44. לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה.

מעביד מעסיק שהעביד שהעסיק עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.

חלוקת עבודות ארציות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

45.   השר, בהתייעצות עם מינהלת השירות, יקציב ללשכות שירות התעסוקה, בהתאם לתקנון השירות, מקומות עבודה בעבודות ארציות; וכל לשכת שירות תעסוקה שהוקצבו לה מקומות עבודה כאמור תשלח רשומים בלשכה לאותן עבודות כאילו נמסרה לה הודעה עליהן על ידי אדם הזקוק לעובד.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

45. שר העבודה, בהתייעצות עם מינהלת השירות, יקציב ללשכות עבודה ללשכות שירות התעסוקה, בהתאם לתקנון השירות, מקומות עבודה בעבודות ארציות; וכל לשכת עבודה לשכת שירות תעסוקה שהוקצבו לה מקומות עבודה כאמור תשלח רשומים בלשכה לאותן עבודות כאילו נמסרה לה הודעה עליהן על ידי אדם הזקוק לעובד.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

45. שר העבודה השר, בהתייעצות עם מינהלת השירות, יקציב ללשכות שירות התעסוקה, בהתאם לתקנון השירות, מקומות עבודה בעבודות ארציות; וכל לשכת שירות תעסוקה שהוקצבו לה מקומות עבודה כאמור תשלח רשומים בלשכה לאותן עבודות כאילו נמסרה לה הודעה עליהן על ידי אדם הזקוק לעובד.

פרק שלישי: עובדים מקצועיים

הוכחת מקצוע בזיקה שבחובה (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

46.   המבקש להיות רשום בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע, יוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה, אך אין הוראה זו חלה על מקצוע שבעליו חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

46. המבקש להיות רשום בלשכת עבודה בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע שסעיף 32(א) חל עליו, יוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה, אך אין הוראה זו חלה על מקצוע שבעליו חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית.

 

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

46. המבקש להיות רשום בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע שסעיף 32(א) חל עליו, יוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה, אך אין הוראה זו חלה על מקצוע שבעליו חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית.

(תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991

47.   (בוטל).

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

47. המבקש להיות רשום בלשכת עבודה בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע שסעיף 32(ד) חל עליו, והמקצוע אינו מהמקצועות שבעליהם חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית, רשאי להוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה.

 

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

ביטול סעיף 47

הנוסח הקודם:

הוכחת מקצוע בזיקה שברשות

47. המבקש להיות רשום בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע שסעיף 32(ד) חל עליו, והמקצוע אינו מהמקצועות שבעליהם חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית, רשאי להוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה.

בקשה לתעודת מקצוע

48.   המבקש תעודת מקצוע יגיש בקשה בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות ובהתאם להוראות שנקבעו בהן.

מינוי ועדות מקצוע (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

49.   (א)  השר ימנה ועדות מקצוע, שעל פי המלצתן יינתנו תעודות מקצוע; הודעה על מינוי ועדת מקצוע ועל מענה תפורסם ברשומות.

           (ב)  ועדת מקצוע יכולה להיות ארצית, אזורית או מקומית, למקצוע אחד או למספר מקצועות.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

(א) שר העבודה השר ימנה ועדות מקצוע, שעל פי המלצתן יינתנו תעודות מקצוע; הודעה על מינוי ועדת מקצוע ועל מענה תפורסם ברשומות.

הרכב ועדת מקצוע (תיקון מס' 2) תשל"א-1971 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

50.   (א)  ועדת מקצוע תהיה של שלושה שהם לדעת השר בני-סמך באותו מקצוע –

(1)   אחד שנתמנה להיות יושב ראש;

(2)   אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה באותו מקצוע;

(3)   אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג באותו מקצוע.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ב)  לא הגיש ארגון מעבידים או ארגון עובדים רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן
(א)(2) או (3), לפי הענין, תוך שלושה חדשים מהיום שבו נתבקש על כך מאת השר, רשאי השר למנות כחבר ועדת המקצוע אדם הנראה לו מתאים לייצג את ענין הארגון בועדת המקצוע.

           (ג)   לא ימנה השר חבר ועדת מקצוע כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם נמסרה לאותו ארגון תזכורת על כך, שלושים יום לפחות לפני המינוי, ובה צויין כי בדעת השר למנות חבר ועדת המקצוע בהתאם לסעיף קטן (ב).

מיום 2.4.1971

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"א מס' 619 מיום 2.4.1971 עמ' 80 (ה"ח 834)

50. (א) ועדת מקצוע תהיה של שלושה שהם לדעת שר העבודה בני-סמך באותו מקצוע –

(1) אחד שנתמנה להיות יושב ראש;

(2) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה באותו מקצוע;

(3) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג באותו מקצוע.

(ב) לא הגיש ארגון מעבידים או ארגון עובדים רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (3), לפי הענין, תוך שלושה חדשים מהיום שבו נתבקש על כך מאת שר העבודה, רשאי השר למנות כחבר ועדת המקצוע אדם הנראה לו מתאים לייצג את ענין הארגון בועדת המקצוע.

(ג) לא ימנה השר חבר ועדת מקצוע כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם נמסרה לאותו ארגון תזכורת על כך, שלושים יום לפחות לפני המינוי, ובה צויין כי בדעת השר למנות חבר ועדת המקצוע בהתאם לסעיף קטן (ב).

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

(א) ועדת מקצוע תהיה של שלושה שהם לדעת שר העבודה השר בני-סמך באותו מקצוע –

(1) אחד שנתמנה להיות יושב ראש;

(2) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה באותו מקצוע;

(3) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על ידי ארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג באותו מקצוע.

(ב) לא הגיש ארגון מעבידים או ארגון עובדים רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (3), לפי הענין, תוך שלושה חדשים מהיום שבו נתבקש על כך מאת שר העבודה השר, רשאי השר למנות כחבר ועדת המקצוע אדם הנראה לו מתאים לייצג את ענין הארגון בועדת המקצוע.

המלצת ועדת מקצוע (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

51.   ועדת המקצוע תמליץ על מתן תעודת מקצוע, לאחר שנוכחה לדעת, על פי בחינה או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות או שאושרה בכתב על ידי השר, כי המבקש הוא בעל המקצוע הנדון; ועדת מקצוע תקבע בכתב ההמלצה את דרגתו או סוגו המקצועי של המבקש.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

51. ועדת המקצוע תמליץ על מתן תעודת מקצוע, לאחר שנוכחה לדעת, על פי בחינה או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות או שאושרה בכתב על ידי שר העבודה השר, כי המבקש הוא בעל המקצוע הנדון; ועדת מקצוע תקבע בכתב ההמלצה את דרגתו או סוגו המקצועי של המבקש.

הנוהל לגבי ותיקים במקצוע

52.   ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודות מקצוע למי שהוכיח להנחת דעתה, שעבד במקצוע לפני תחילתו של חוק זה תקופה שנקבעה בתקנות לגבי אותו מקצוע, ובלבד שביקש על מתן התעודה תוך שתי שנים לאחר תחילתו של חוק זה או תוך שנה מיום היותו תושב ישראל, הכל לפי המועד המאוחר יותר; המליצה הועדה על אדם כאמור, רשאי מי שאליו נשלח האדם לעבודה לדרוש מן הועדה שתקבע את דרגתו או סוגו במקצוע.

תכנית בחינות של השר (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

53.   השר רשאי – לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה במקצוע פלוני ובארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר – לקבוע תכנית בחינות למקצוע, ומשעשה כן, יהיו הבחינות לאותו מקצוע לפי התכנית שנקבעה.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

תכנית בחינות של שר העבודה השר

53. שר העבודה השר רשאי – לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה במקצוע פלוני ובארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר – לקבוע תכנית בחינות למקצוע, ומשעשה כן, יהיו הבחינות לאותו מקצוע לפי התכנית שנקבעה.

תכנית בחינות של הועדה

54.   כל עוד לא נקבעה תכנית בחינות לפי סעיף 53, רשאית ועדת מקצוע לערוך בחינות לפי התכנית שקבעה היא ושאושרה על ידי השר.

העיון בתכנית הבחינות

55.   השירות יאפשר לכל דורש לעיין בהעתק של כל תכנית בחינות, ואין חובה לפרסמה ברשומות.

הנוהל בועדת מקצוע

56.   ועדת מקצוע תקבע את הנוהל לעבודתה במידה שלא נקבע בתקנות, ותחליט בכל ענין ברוב דעות; באין רוב – יפסוק היושב ראש.

תעודות מקצוע (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

57.   תעודת מקצוע תיערך בטופס שיאושר על ידי השר, תיחתם בידו או בשמו ותכלול את הפרטים שיש לרשמם בפנקס בעלי המקצוע לפי סעיף 60.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

57. תעודת מקצוע תיערך בטופס שיאושר על ידי שר העבודה השר, תיחתם בידו או בשמו ותכלול את הפרטים שיש לרשמם בפנקס בעלי המקצוע לפי סעיף 60.

כוחה של תעודת מקצוע

58.   הנאמר בתעודת מקצוע ישמש הוכחה מספקת לכל ענין שבחוק זה או השייך לביצועו.

העתקים ואגרות (תיקון מס' 2) תשל"א-1971

59.   (א)  על אף האמור בסעיף 72 מותר לדרוש תשלום אגרה בעד העתק של תעודת מקצוע שניתן בנוסף להעתק הראשון.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ב)  השר רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרה בעד בחינת מקצוע לפי פרק זה, אם לכלל הנבחנים ואם לסוגי נבחנים או סוגי מקצועות; תקפן של התקנות יהיה לשנתיים, אלא שועדת העבודה רשאית להאריכן מדי פעם לתקופה נוספת שתקבע ושלא תפחת משנתיים.

מיום 2.4.1971

תיקון מס' 2

ס"ח תשל"א מס' 619 מיום 2.4.1971 עמ' 81 (ה"ח 834)

59. (א) על אף האמור בסעיף 72 מותר לדרוש תשלום אגרה בעד העתק של תעודת מקצוע שניתן בנוסף להעתק הראשון.

(ב) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרה בעד בחינת מקצוע לפי פרק זה, אם לכלל הנבחנים ואם לסוגי נבחנים או סוגי מקצועות; תקפן של התקנות יהיה לשנתיים, אלא שועדת העבודה רשאית להאריכן מדי פעם לתקופה נוספת שתקבע ושלא תפחת משנתיים.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

(ב) שר העבודה השר רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרה בעד בחינת מקצוע לפי פרק זה, אם לכלל הנבחנים ואם לסוגי נבחנים או סוגי מקצועות; תקפן של התקנות יהיה לשנתיים, אלא שועדת העבודה רשאית להאריכן מדי פעם לתקופה נוספת שתקבע ושלא תפחת משנתיים.

פנקס בעלי מקצוע

60.   ינוהל פנקס בדבר תעודות מקצוע שניתנו לפי חוק זה, ובו יירשמו פרטים אלה:

(1)   השם ושם המשפחה של בעל התעודה;

(2)   המצקוע;

(3)   הדרגה או הסוג של המקצוע;

(4)   תאריך מתן התעודה ומספרה;

(5)   כל פרט אחר שנקבע בתקנות.

תיקון (מס' 9)  תש"ס-2000

61.   (בוטל).

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

61. אדם המבקש להיות רשום בלשכת עבודה בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע שסעיף 32(א) חל עליו, והוכיח ללשכת עבודה ללשכת שירות התעסוקה, כי בשנים עשר החדשים שקדמו לתחילתו של חוק זה עבד לפחות 75 ימים בתור בעל מקצוע באותו מקצוע, לא יחול עליו סעיף 46 אלא בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

ביטול סעיף 61

הנוסח הקודם:

הוראת מעבר

61. אדם המבקש להיות רשום בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע שסעיף 32(א) חל עליו, והוכיח ללשכת שירות התעסוקה, כי בשנים עשר החדשים שקדמו לתחילתו של חוק זה עבד לפחות 75 ימים בתור בעל מקצוע באותו מקצוע, לא יחול עליו סעיף 46 אלא בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.

(תיקון מס' 8)  תשנ"ה-1994

פרק שלישי1: מדור התשלומים

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 75 (ה"ח 2299)

הוספת פרק שלישי1

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

61א.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 75 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 61א

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 61א

הנוסח הקודם:

הגדרות

61א. בפרק זה –

"ההסכם", "האזור", "שטחי עזה ויריחו" ו"היטל השוואה" – כמשמעותם בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994.

"עובד" – עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור ושטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם האוכלוסין;

"תנאי העבודה" – תנאי העבודה החלים על עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי וצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, לרבות הסדר קיבוצי או חוזה עבודה;

"תשלום סוציאלי" – תשלום לביטוח סוציאלי, לצבירת זכויות סוציאליות או למימון הטבות אחרות לעובדים, למעט דמי ביטוח;

"גמול עבודה" – שכר עבודה, דמי ביטוח, תשלום סוציאלי וכל תשלום אחר שמשלם מעביד בקשר לעבודתו של עובד בהתאם לתנאי העבודה;

"דמי ביטוח" ו"המוסד לביטוח לאומי" – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובתקנות לפיו;

"מדור התשלומים" – מדור שהקימה מינהלת השירות ושעליו הוטל לבצע את הוראותיו של פרק זה; מדור התשלומים יכול שיהיה מרכזי או בלשכות שירות התעסוקה;

"מרשם האוכלוסין" – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

61ב.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 76 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 61ב

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 61ב

הנוסח הקודם:

תשלום גמול עבודה באמצעות מדור התשלומים

61ב. (א) מעביד ישלם לעובדיו את גמול העבודה באמצעות מדור התשלומים, או בחלקו באמצעות מדור התשלומים ובחלקו במישרין, הכל כפי שיורה מדור התשלומים לפי כללים שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות; תקנות כאמור יכול שיהיו לכלל המעבידים, לסוגים מהם או למעביד פלוני.

(ב) על אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958, רשאי מעביד או מדור התשלומים, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, כאמור בסעיף קטן (א), לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור, או, בשטחי עזה ויריחו.

(ג) מדור התשלומים רשאי להורות מדי פעם, למעביד מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.

(ד) על גביית גמול העבודה בידי מדור התשלומים יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס וניתן גם לגבותו בדרך של תובענה אזרחית.

(ה) לא שולם גמול העבודה או מקצתו למדור התשלומים במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו–1975, בשינויים המחוייבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר העבודה והרווחה הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולמנהל הכללי של שירות התעסוקה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.

(ו) מעביד ששילם את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, למדור התשלומים, יצא ידי חובתו לגבי הסכום ששילם כאמור כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול העבודה בהתאם לתנאי העבודה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר כאמור כלפי המעביד, הנובעת מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעביד.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

61ג.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 77 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 61ג

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 61ג

הנוסח הקודם:

תשלום שכר העבודה לעובד והעברת ניכויים

61ג. (א) שולם שכר עבודה או מקצתו באמצעות מדור התשלומים כאמור בסעיף 61ב(א), יעביר מדור התשלומים לעובד את סכום שכר העבודה שגבה, בניכוי דמי ביטוח וכל סכום שחובה או שניתן לנכותו לפי כל דין או לפי תנאי העבודה או שהעובד הסכים לניכויו בכתב; כן יעביר מדור התשלומים לעובד, בניכוי כאמור, את הסכומים המגיעים לו בשל הזכויות הסוציאליות מכוח התשלומים הסוציאליים שגבה מדור התשלומים, למעט אלה הנובעות מתשלום סוציאלי שהועבר לגוף אחר על פי הוראות פרק זה.

(ב) לא העביר שירות התעסוקה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעביד (בסעיף קטן זה – היום הקובע), ישלם שירות התעסוקה לעובד הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א–1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל.

(ג) מיועד סכום שגבה מדור התשלומים או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על פי תנאי העבודה – יעבירו מדור התשלומים לאותו גוף; כן רשאי מדור התשלומים, באישור שר העבודה והרווחה, להעביר מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, "גוף בישראל" – לרבות המינהל האזרחי שהוקם בידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון.

(ד) גבה או ניכה מדור התשלומים דמי ביטוח, יעבירם למוסד לביטוח לאומי.

(ה) מדור התשלומים רשאי להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו;

(ו) מדור התשלומים רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

61ד.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 78 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 61ד

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 61ד

הנוסח הקודם:

דינים וחשבונות וקביעת תנאים והסדרים

61ד. (א) מעביד ימסור למדור התשלומים, על גבי טפסים שייקבעו בתקנות, דוחות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעבידים או על סוגים מהם או על מעביד פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו בדוחות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין.

(ב) מינהלת השירות רשאית להתנות תנאים לשליחה לעבודה של עובדים למעביד, שמטרתם להבטיח תשלום גמול העבודה והיטל השוואה וכן הסדר תקין של עבודתם של העובדים בישראל, ובכלל זה להתנות שליחה לעבודה כאמור במילוי החובות המוטלות על המעביד לפי פרק זה או המוטלות על העובדים על-פי כל דין או ההסכם.

(ג) מינהלת השירות רשאית לקבוע סדרי רישום מיוחדים לעובדים או לדורשי עבודה שאינם רשומים במרשם האוכלוסין.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

61ה.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 78 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 61ה

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 61ה

הנוסח הקודם:

סייגים

61ה. (א) הוראות פרק זה כוחן יפה על אף כל הוראה אחרת שבדין או בתנאי עבודה.

(ב) האמור בפרק זה אינו בא להטיל על שירות התעסוקה ומדור התשלומים חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי מדור התשלומים מהמעביד, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור למדור התשלומים הודעה על הגשת תביעתו בדרך שתיקבע בתקנות.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002     1994

61ו.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 78 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 61ו

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 61ו

הנוסח הקודם:

הרחבה

61ו. שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי הוראות פרק זה יחולו גם לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 61א, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, בשינויים שיפורטו בצו.

פרק רביעי: לשכות פרטיות

הגדרות (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

62.   בפרק זה –

           "אדם עם מוגבלות", "נציבות" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (בחוק זה – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות);

           "בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

           "בעל היתר" – לשכה פרטית שקיבלה היתר לפי הוראות סעיף 65;

           "בעל ענין" – כל אחד מאלה:

(1)   בתאגיד – בעל ענין בתאגיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

(2)   באדם שאינו תאגיד – בן משפחתו, מי שזכאי לחלק מהרווחים של אותו אדם או בן משפחה של מי שזכאי כאמור;

           "בעל רישיון" – לשכה פרטית שקיבלה רישיון לפי הוראות סעיף 63;

(תיקון מס' 18) תשע"א-2011

           "בעל תפקיד בכיר", בעסק – מי שממלא בפועל תפקיד בכיר בעסק או מי שמיועד למלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא;

(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007

           "הממונה" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים;

           "חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

           "חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;

           "לשכה פרטית" – מי שעיקר עיסוקו או מקצתו בתיווך עבודה, למעט שירות התעסוקה;

           "עובד זר" – כהגדרתו בסעיף 1יב לחוק עובדים זרים;

           "תיווך עבודה" – הפגשה, בתמורה או שלא בתמורה, בין מעסיק או מי שזקוק לעובד (בפרק זה – מציע עבודה) לבין מבקש עבודה, לשם העסקת מבקש העבודה אצל מציע העבודה, ולמעט פרסום מידע כמפורט בפסקאות (1) ו-(2):

(1)   פרסום מידע על מציע עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מציע העבודה פרטים מזהים של מבקש עבודה;

(2)   פרסום מידע על מבקש עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מבקש העבודה פרטים מזהים של מציע עבודה;

           "השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

62. (א) בפרק זה –

"לשכה פרטית" – כל העוסק בתיווך עבודה, אם תמורת תשלום או תועלת חמרית אחרת או בלי תמורה, להוציא שירות התעסוקה ועתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית.

(ב) המחפש בשביל זולתו אנשים להופעה בהצגות או בשעשועים ציבוריים כמשמעותם בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935, או המחפש בשביל זולתו הזדמנות להופיע בהצגות או בשעשועים ציבוריים – חזקה עליו שהוא עוסק בתיווך עבודה, והכרעת שר העבודה, שהוא חייב ברשיון או בהיתר לפי פרק זה, היא סופית.

 

בוטל

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

תיקון מס' 14 (תיקון)

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 988 (ה"ח 96)

הנוסח שבוטל:

62. בפרק זה –

"לשכה פרטית" – כל העוסק בתיווך עבודה, אם תמורת תשלום או תועלת חמרית אחרת או בלי תמורה, להוציא שירות התעסוקה ועתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית.

"עובד זר" – כהגדרתו בסעיף 1יב לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים).

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 982 (ה"ח 96)

החלפת סעיף 62

הנוסח הקודם:

62. בפרק זה –

"לשכה פרטית" – כל העוסק בתיווך עבודה, אם תמורת תשלום או תועלת חמרית אחרת או בלי תמורה, להוציא שירות התעסוקה ועתונים או פרסומים אחרים שתיווך עבודה אינו מטרתם העיקרית.

"עובד זר" – כהגדרתו בסעיף 1יב לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (בחוק זה – חוק עובדים זרים).

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 56 (ה"ח 260)

הוספת הגדרת "הממונה"

 

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 144 (ה"ח 541)

"בעל תפקיד בכיר", בעסק – מי שממלא בפועל תפקיד בכיר בעסק או מי שמיועד למלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא;

רשיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

63. [2] (א)  לא יעסוק אדם כלשכה פרטית אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו.

(תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ב)  רשיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה של שנה ואולם רשאי השר לתת רישיון לתקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ג)   רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנה או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנה, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנה, בכל פעם.

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ד)  הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לבעל הרישיון 30 ימים לפחות לפני מועד פקיעת הרישיון, ואולם רשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר ממועד פקיעת הרישיון ושתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו.

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ה)  הבקשה למתן רישיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 128 (ה"ח 2020)

(ב) השר רשאי לתת רשיון רק ללשכה פרטית שהיא של ציבור; סעיף קטן זה לא יחול על אדם כאמור בסעיף 62(ב).

(ב) רשיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה של שנה.

(ג) החליט השר שלא לחדש רשיון, יודיע על כך לבעל הרשיון לא יאוחר מ-30 ימים מיום פקיעת הרשיון; לא הודיע כאמור, יתחדש הרשיון לתקופה נוספת של שנה בכל פעם.

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 983 (ה"ח 96)

63. (א) לא ינהל ולא יקיים אדם לשכה פרטית אלא אם קיבל רשיון לכך מאת שר העבודה.

(א) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו.

(ב) רשיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה של שנה ואולם רשאי השר לתת רישיון לתקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) החליט השר שלא לחדש רשיון, יודיע על כך לבעל הרשיון לא יאוחר מ-30 ימים מיום פקיעת הרשיון; לא הודיע כאמור, יתחדש הרשיון לתקופה נוספת של שנה בכל פעם.

(ג) רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנה או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנה, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנה, בכל פעם.

(ד) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לבעל הרישיון 30 ימים לפחות לפני מועד פקיעת הרישיון, ואולם רשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר ממועד פקיעת הרישיון ושתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו.

(ה) הבקשה למתן רישיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.

תנאים למתן רישיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

63א.2 (א)  לא יינתן רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)   מבקש הרישיון או המנהל המועסק על ידו, לפי הענין, הוא בעל ידע בתחומים ובהיקף שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, ורשאי השר לקבוע לענין זה הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות; בתקנות לפי פסקה זו יקבע השר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, הוראות לגבי הידע הנדרש לשם תיווך עבודה למבקש עבודה שהוא אדם עם מוגבלות;

(2)   מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, קיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים המאפשרים מתן שירות תקין על ידי הלשכה הפרטית, לרבות לענין אבטחת מידע כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והבטחת נגישות לאדם עם מוגבלות בכפוף להוראות הנגישות שלפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לאמות מידה שיקבע השר בהתייעצות עם הנציבות;

(3)   מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית;

(4)   בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות מן הסמכויות המפורטות להלן כלפי מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם:

(א)   אי חידוש רישיון, ביטולו, התנאתו בתנאים או סיוגו לפי הוראות סעיפים 63(ג) או 68(א);

(ב)   הוצאת צו סגירה לפי הוראות סעיף 68א;

(ג)    אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות סעיפים 2(ג) או 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לתת רישיון אף אם הופעלה סמכות כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   חלפה שנה לפחות מיום הפעלת הסמכות כאמור, ומבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד;

(2)   הסמכות הופעלה כלפי בעל ענין במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בכיר בעסקו, והשר סבור, מנימוקים שיירשמו, כי ראוי לתת את הרישיון בשל מידת הזיקה שבין בעל הענין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי הענין.

           (ג)   השר רשאי להתנות את מתן הרישיון, לגבי לשכה פרטית מסוימת, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), הנדרשים לשם הסדרת פעילותה התקינה, מנימוקים שיימסרו למבקש הרישיון.

           (ד)  השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון; כן רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה כאמור לקבוע הוראות לענין מתן פטור, מלא או חלקי, מן התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), למי שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בתיווך עבודה או בניהול משאבי אנוש.

           (ה)  השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן רשאי הוא לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 68.

(תיקון מס' 18) תשע"א-2011

           (ו)   (1)   השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אם היה המבקש, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם, אחד מאלה, וטרם חלפה התקופה המזערית:

(א)   בעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(ב)   בעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(ג)    בעל עניין בבעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(ד)    בעל עניין בבעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לא יסרב השר לתת רישיון לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) לאותה פסקה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו כי התנהלותו של בעל התפקיד הבכיר הביאה, בין השארף להפעלת הסמכות; השר רשאי להסתמך לעניין זה, בין השאר, על מסקנה שאליה הגיע בעבר, טרם הפעלת אותה סמכות, ובלבד שניתנה באותה עת לבעל התפקיד הבכיר הזדמנות לטעון את טענותיו;

(3)   על אף האמור בפסקה (1), הפעיל השר סמכות שעניינה התניה או סיוג בלבד, לא יסרב לתת רישיון לפי אותה פסקה, ואולם רשאי הוא לקבוע כי ההתניה או הסיוג יחולו ברישיון; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מאפשרות סירוב, התניה או סיוג לעניין הרישיון לפי כל דין;

(4)   בסעיף קטן זה –

"התקופה המזערית" – תקופה של שלוש שנים החל במועד שבו הופעלה סמכות;

"סמכות" – כל אחת מאלה:

(1)    סמכות בהתאם לסעיף קטן (א)(3);

(2)    סמכות מהסמכויות המפורטות בפסקאות משנה (א), (ב) או (ג) של סעיף קטן (א)(4).

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 983 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 63א

 

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 144 (ה"ח 541)

הוספת סעיף קטן 63א(ו)

דחיית החלטה לענין מתן רישיון או החלטה שלא לחדשו, בשל הליכים פליליים (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

63ב. 2 היה לשר יסוד סביר להניח שמבקש רישיון, בעל רישיון, או בעל תפקיד בכיר או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63 א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, רשאי הוא לדחות את החלטתו לענין מתן הרישיון או להחליט שלא לחדש את הרישיון, לפי הענין, עד לסיום ההליכים כאמור; לענין זה, "הליכים פליליים" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 984 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 63ב

תנאים ברישיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

64. 2   (א)  השר רשאי לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בענינים אלה:

(1)   מסירת מידע למבקשי עבודה, כולם או חלקם, בענינים, באופן ובשפות, הכל כפי שיורה השר, ובין השאר מידע בדבר זכויות העובד בישראל בענף העבודה שאליו מופנה מבקש עבודה;

(2)   הצגת הרישיון במקום ובאופן שיורה השר.

           (ב)  השר רשאי להוסיף תנאים ברישיון לגרוע מהם או לשנותם, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון.

           (ג)   השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו אותם ככלולים ברישיון לרבות בענינים האמורים בסעיף קטן (א), דרך כלל, או לסוגים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה או מציעי עבודה.

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח 2020)

החלפת סעיף 64

הנוסח הקודם:

הגבלת רשיון ותנאיו

64. (א) ברשיון לפי סעיף 63 יצויינו ענפי העבודה, המקצועות והעבודות, שבהם רשאית הלשכה הפרטית לתווך; רשאי השר לקבוע ברשיון הגבלות ותנאים נוספים לפעולות לשכה פרטית.

(ב) לא יתן שר העבודה רשיון לתווך בענפי עבודה, במקצועות או בעבודות שסעיף 32 חל עליהם או ששירות התעסוקה יכול, לדעת השר, לתווך בהם.

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 984 (ה"ח 96)

החלפת סעיף 64

הנוסח הקודם:

תנאי רשיון

64. (א) שר העבודה והרווחה רשאי להתנות מתן רשיון לפי סעיף 63, בקיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים, לשם מתן שירות תקין בידי מבקש הרשיון.

(ב) השר רשאי שלא ליתן רשיון לפי סעיף 63, אם בחמש השנים שקדמו לבקשת הרשיון הורשע מבקש הרשיון או ממלא תפקיד בכיר בו בעבירה שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

(ג) השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל או לסוגים של לשכות פרטיות, ובלבד שלא יקבע תנאים הנדרשים לפי כל דין אחר.

תחולת הוראות (תיקון מס' 7) תשנ"א-1991

64א.   (א)  הוראות סעיפים 42 ו-44 יחולו לגבי שליחה לעבודה בידי לשכה פרטית.

           (ב)  לשכה פרטית לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותיה.

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח 2020)

הוספת סעיף 64א

תיווך בין-ארצי (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

65. 2   (א)  (1)   לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ובהתאם לתנאיו, ורשאי שר הפנים לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית כאמור תהא רשאית לפעול בעניינים של עובדים זרים ומעסיקיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(1א) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינים כאמור באותה פסקה;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(1ב) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(1ג)  לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו, וזאת נוסף על רישיון כאמור בסעיף 63;

(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(2)   השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1ג), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו – ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ב)  הוראות פרק זה החלות לעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ולעניין תיווך עבודה לעובדים זרים – גם בשינויים אלה:

(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007

(1)   שר הפנים רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעסיק לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;

(2)   שר הפנים רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(3)   הסמכויות הנתונות לשר לפי פרק זה, לרבות לפי סעיף קטן (א)(2), יהיו נתונות לשר הפנים, ובלבד שסמכות השר להתקין תקנות תהא נתונה לשר הפנים לאחר התייעצות עם השר;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(4)   הוראות סעיף 63א(א)(4) יחולו הן לגבי הפעלת סמכויותיו של השר כמפורט באותו סעיף והן לגבי הפעלת סמכויות שר הפנים לגבי היתר לפי סעיף קטן (א)(1) או לפי סעיף 10(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(5)   בסעיף 67(ג), במקום "שבתחום סמכותו של השר" יקראו "שבתחום סמכויותיהם של השר או שר הפנים".

(תיקון מס' 16) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ג)   שר הפנים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

בוטל

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

תיקון מס' 14 (תיקון)

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 988 (ה"ח 96)

הנוסח:

65. לא תעסוק לשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ, אלא אם התיר השר במפורש לעשות זאת, ובתנאים שקבע בהיתר שמקומה מחוץ לישראל, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לעובדים זרים אלא אם כן ניתן לה היתר מיוחד לכך מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובתנאים שקבע בהיתר; הוראות סעיף זה באות להוסיף על חובת קבלת רישיון לפי סעיף 63.

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 985 (ה"ח 96)

65. (א) לא תעסוק לשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ, אלא אם התיר השר במפורש לעשות זאת, ובתנאים שקבע בהיתר שמקומה מחוץ לישראל, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן ניתן לה היתר מיוחד לכך מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובתנאים שקבע בהיתר; הוראות סעיף זה באות להוסיף על חובת קבלת רישיון לפי סעיף 63.

(ב) ההוראות לפי סעיפים 63א, 63ב, 64, 67 ו-68, החלות לענין רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לענין היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) השר רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעביד לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם בתיווך עבודה;

(2) השר רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר.

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 56 (ה"ח 260)

65. (א) (1) לא תעסוק לשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן ניתן לה היתר מיוחד לכך מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובתנאים שקבע בהיתר, ורשאי השר לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית תפעל בענינם של עובדים זרים ומעבידיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר; הוראות סעיף זה באות להוסיף על חובת קבלת רישיון לפי סעיף 63.

(2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו – ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(ב) ההוראות לפי סעיפים 63א, 63ב, 64, 67 ו-68, החלות לענין רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לענין היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) השר רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעביד לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם בתיווך עבודה וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;

(2) השר רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 498 (ה"ח 426)

65. (א) (1) לא תעסוק לשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן ניתן לה היתר מיוחד לכך מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובתנאים שקבע בהיתר, ורשאי השר לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית תפעל בענינם של עובדים זרים ומעבידיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר; הוראות סעיף זה באות להוסיף על חובת קבלת רישיון לפי סעיף 63;

(1) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ובהתאם לתנאיו, ורשאי שר הפנים לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית כאמור תהא רשאית לפעול בעניינים של עובדים זרים ומעבידיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר;

(1א) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינים כאמור באותה פסקה;

(1ב) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63;

(1ג) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו, וזאת נוסף על רישיון כאמור בסעיף 63;

(2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1) בפסקה (1ג), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו – ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(ב) ההוראות לפי סעיפים 63א, 63ב, 64, 67 ו-68, החלות לענין רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לענין היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: הוראות פרק זה החלות לעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ולעניין תיווך עבודה לעובדים זרים – גם בשינויים אלה:

(1) השר שר הפנים רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעביד לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;

(2) השר שר הפנים רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר;

(3) הסמכויות הנתונות לשר לפי פרק זה, לרבות לפי סעיף קטן (א)(2), יהיו נתונות לשר הפנים, ובלבד שסמכות השר להתקין תקנות תהא נתונה לשר הפנים לאחר התייעצות עם השר;

(4) הוראות סעיף 63א(א)(4) יחולו הן לגבי הפעלת סמכויותיו של השר כמפורט באותו סעיף והן לגבי הפעלת סמכויות שר הפנים לגבי היתר לפי סעיף קטן (א)(1) או לפי סעיף 10(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

(5) בסעיף 67(ג), במקום "שבתחום סמכותו של השר" יקראו "שבתחום סמכויותיהם של השר או שר הפנים".

(ג) השר שר הפנים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר שר הפנים לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(א) (1) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ובהתאם לתנאיו, ורשאי שר הפנים לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית כאמור תהא רשאית לפעול בעניינים של עובדים זרים ומעבידיהם מעסיקיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר;

(1א) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינים כאמור באותה פסקה;

(1ב) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63;

(1ג) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו, וזאת נוסף על רישיון כאמור בסעיף 63;

(2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1ג), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו – ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(ב) הוראות פרק זה החלות לעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ולעניין תיווך עבודה לעובדים זרים – גם בשינויים אלה:

(1) שר הפנים רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעביד למעסיק לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

66.   (בוטל).

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח 2020)

החלפת סעיף 66

הנוסח הקודם:

תשלומים ללשכה פרטית ותעריפים

66. (א) ברשיון לפי סעיף 63 ובהיתר לפי סעיף 65 יקבע השר, אם הלשכה הפרטית רשאית לקבל דמי עמלה או תמורה אחרת או הוצאותיה, ומאיזה צד היא רשאית לקבלם.

(ב) לא תקבל לשכה פרטית תשלום או תועלת חמרית אחרת אלא לפי תעריף ששר העבודה קבע בצו, וכל זמן שלא ניתן צו החל לגבי אותה לשכה – לפי תעריף שאישר השר.

(ג) התעריף יובא לידיעת המשתמשים בשירותיה של לשכה פרטית בדרך שיקבע השר.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

החלפת סעיף 66

הנוסח הקודם:

איסור גביית תשלום ממבקש עבודה

66. לשכה פרטית לא תדרוש ולא תגבה תשלום, במישרין או בעקיפין, בעד שירותיה או הוצאותיה ממבקש העבודה, ומעביד ששילם ללשכה פרטית תשלום כאמור לא ידרוש ולא יגבה אותו מהעובד במישרין או בעקיפין.

 

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

ביטול סעיף 66

הנוסח הקודם:

איסור קבלת תשלום

66. לשכה פרטית לא תדרוש ולא תגבה ולא תקבל תשלום כלשהו, במישרין או בעקיפין בישראל או בחוץ לארץ, ממבקש עבודה או מאדם אחר הפועל בענינו של מבקש העבודה בישראל או בחוץ לארץ בתיווך עבודה.

איסור תיווך שלא באמצעות עובד או בעל רישיון (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

66א.   לשכה פרטית לא תעסוק בתיווך עבודה, אלא באמצעות עובד שלה או באמצעות בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 985 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 66א

 

הגבלה בנוגע לקבלת שירותי תיווך (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

66ב.   מעסיק המבקש להעסיק במסגרת עסקו או משלח ידו עובד זר, לא יקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1).

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 985 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 66ב

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 499 (ה"ח 426)

66ב. מעביד המבקש להעסיק במסגרת עסקו או משלח ידו עובד זר, לא יקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1).

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

66ב. מעביד מעסיק המבקש להעסיק במסגרת עסקו או משלח ידו עובד זר, לא יקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1).

 

 

חובת נאמנות והגינות (תיקון מס' 18) תשע"א-2011

66ג.   לשכה פרטית חייבת לפעול בנאמנות ובהגינות, ותגלה למבקש העבודה ולמציע העבודה כל מידע שיש בידיה בעניין הנוגע לעבודה שבתיווכה היא עוסקת או שלגביה היא פועלת מכוח היתר שניתן לפי סעיף 65(א)(1).

מיום 1.1.2011

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 144 (ה"ח 541)

הוספת סעיף 66ג

פיקוח על לשכות פרטיות (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

67. 2   (א)  לשכה פרטית נתונה לפיקוח השר.

 

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ב)  בעל רישיון יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לצורך קבלת רישיון לפי הוראות פרק זה, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ג)   היה לשר חשד סביר כי בעל רישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מהוראות כל דין שבתחום סמכותו של השר בנוגע לזכויות עובדים או לפי חוק זה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון להגיש דין וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון או עורך דין, לפי הענין, שיכלול כל נתון הדרוש לצורך בדיקת החשד האמור.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 985 (ה"ח 96)

67. (א) לשכה פרטית נתונה לפיקוח שר העבודה השר.

(ב) בעל רישיון יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לצורך קבלת רישיון לפי הוראות פרק זה, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

(ג) היה לשר חשד סביר כי בעל רישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מהוראות כל דין שבתחום סמכותו של השר בנוגע לזכויות עובדים או לפי חוק זה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון להגיש דין וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון או עורך דין, לפי הענין, שיכלול כל נתון הדרוש לצורך בדיקת החשד האמור.

ביטול רישיון, סיוגו או התלייתו (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

68. 2   (א)  השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג או לבטל את הרישיון בהתקיים אחד מאלה:

(1)   הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)   חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;

(3)   הופר תנאי מתנאי הרישיון;

(4)   בעל הרישיון הוכרז פושט רגל או פסול דין ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;

(5)   בעל הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר על הוראה מהוראות פרק זה או הוראות לפי פרק רביעי 1;

(6)   בעל הרישיון או מי מטעמו נתן ייעוץ או חוות דעת משפטיים בנוגע לזכויות העובד וחובותיו, שלא באמצעות עורך דין.

           (ב)  היה לשר יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, או הוגשה בקשה להכרזתו של בעל רישיון כפושט רגל, ואם הוא תאגיד – למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים; לענין זה, "הליכים פלילים" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין.

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח 2020)

החלפת סעיף 68

הנוסח הקודם:

תיקון וביטול רשיון והיתר

68. (א) רשאי שר העבודה, לאחר שנתן לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, לתקן את התנאים של רשיון או של היתר.

(ב) הפר בעל רשיון תנאי מהתנאים של רשיון או של היתר, או השתנו הנסיבות שבהן מותר לפי סעיף 64(ב) לתת רשיון, רשאי שר העבודה, לאחר שנתן לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, להגביל או לבטל הרשיון או ההיתר.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

68. הפר בעל רשיון הוראה מהוראות פרק זה או תנאי מהתנאים של רשיון או היתר, או לא קיים הוראה מהוראות חוק עובדים זרים, רשאי שר העבודה והרווחה, לאחר שנתן לבעל הרשיון או ההיתר הזדמנות להשמיע טענותיו, להגביל או לבטל את הרשיון או ההיתר.

 

בוטל

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

תיקון מס' 14 (תיקון)

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 988 (ה"ח 96)

הנוסח שבוטל:

68. הפר בעל רשיון הוראה מהוראות פרק זה או הוראות לפי פרק רביעי 1 או תנאי מהתנאים של רשיון או היתר, רשאי שר העבודה והרווחה, לאחר שנתן לבעל הרשיון או ההיתר הזדמנות להשמיע טענותיו, להגביל או לבטל את הרשיון או ההיתר.

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 986 (ה"ח 96)

החלפת סעיף 68

הנוסח הקודם:

ביטול רשיון והיתר והגבלתם

68. הפר בעל רשיון הוראה מהוראות פרק זה או תנאי מהתנאים של רשיון או היתר, או לא קיים הוראה מהוראות חוק עובדים זרים, רשאי שר העבודה והרווחה, לאחר שנתן לבעל הרשיון או ההיתר הזדמנות להשמיע טענותיו, להגביל או לבטל את הרשיון או ההיתר.

צו סגירה (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

68א. 2 (א)  נוכח השר כי לשכה פרטית מתנהלת בלא רישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות למנהל הלשכה הפרטית להשמיע את טענותיו, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית בדרך של סגירת המקום המשמש לפעילותה או בדרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בפעילותה, והכל לתקופה שיקבע השר; תוקפו של צו לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שישה חודשים.

           (ב)  הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שאליו הוגש כתב האישום, להורות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם מזה כפי שיורה.

           (ג)   הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שהרשיעו, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א).

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 986 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 68א

ערעור (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010

69.   הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר או מהחלטת שר הפנים לפי פרק זה רשאי לערער עליה לפני בית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 987 (ה"ח 96)

החלפת סעיף 69

הנוסח הקודם:

אצילת סמכויות וערר

69. (א) רשאי שר העבודה לאצול לאחר מסמכויותיו לפי פרק זה.

(ב) אצל השר את סמכותו לתת רשיון או היתר, להגבילו או לבטלו, רשאי אדם הרואה עצמו נפגע על ידי סירוב רשיון או היתר, על ידי הגבלתם או ביטולם, לערור לפני השר; החלטת השר היא סופית.

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 499 (ה"ח 426)

69. הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר או מהחלטת שר הפנים לפי פרק זה רשאי לערער עליה לפני בית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.

 

תיווך שלא כדין (תיקון מס' 3) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

69א.   (א)  בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.

 

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ב)  המזמין הסעה בכלי רכב למטרה כאמור בסעיף קטן (א) ובנסיבות כאמור בו, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית, ולא תחול הוראת סעיף קטן (א) על בעל כלי הרכב או שוכרו.

(תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

           (ג)   הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעסיקם או בידי אדם מטעמו.

(תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

           (ד)  מי שקיבל תשלום בעד סידור זולתו בעבודה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 261 (ה"ח 1045)

הוספת סעיף 69א

 

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

(א) בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת עבודה ללשכת שירות התעסוקה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא מנהל או מקיים לשכה פרטית.

 

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח 2020)

(ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעבידם או בידי אדם מטעמו.

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 987 (ה"ח 96)

69א. (א) בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת שירות התעסוקה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא מנהל או מקיים לשכה פרטית שהוא עוסק כלשכה פרטית.

(ב) המזמין הסעה בכלי רכב למטרה כאמור בסעיף קטן (א) ובנסיבות כאמור בו, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא מנהל או מקיים לשכה פרטית שהוא עוסק כלשכה פרטית, ולא תחול הוראת סעיף קטן (א) על בעל כלי הרכב או שוכרו.

(ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעבידם או בידי אדם מטעמו.

(ד) מי שקיבל תשלום בעד סידור זולתו בעבודה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא מנהל או מקיים לשכה פרטית שהוא עוסק כלשכה פרטית.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעבידם מעסיקם או בידי אדם מטעמו.

אגרות (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 16) תשס"ז-2006 (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010

69א1. (א)  השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון לפי פרק זה, וכן אגרה תקופתית שעל בעל רישיון לשלם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר את שיעורי האגרות ואת המועדים לתשלומן.

           (ב)  אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, ייווספו לה הפרשי הצמדה וריבית כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל.

           (ג)   לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב).

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ד)  תקנות לפי סעיף זה טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולעניין היתר לפי סעיף 65(א)(1) – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 987 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ב

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 16

ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 56 (ה"ח 260)

69ב. 69א1. (א) השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי פרק זה, וכן אגרה תקופתית שעל בעל רישיון לשלם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר את שיעורי האגרות ואת המועדים לתשלומן.

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 499 (ה"ח 426)

69א1. (א) השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי פרק זה, וכן אגרה תקופתית שעל בעל רישיון לשלם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר את שיעורי האגרות ואת המועדים לתשלומן.

(ב) אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, ייווספו לה הפרשי הצמדה וריבית כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל.

(ג) לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולעניין היתר לפי סעיף 65(א)(1) – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

פרק רביעי 1: תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

הוספת פרק רביעי 1

הגדרות (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ב.   בפרק זה –

           "לשכה זרה" – מי שפועל מחוץ לישראל בקשר לתיווך עבודה לעובד זר או בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת חוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;

           "לשכה פרטית" ו"עובד זר" – כהגדרתם בסעיף 62;

           "תשלום מותר" – תשלום שמותר לגבותו או לקבלו ממבקש עבודה לפי הוראות סעיף
69ה;

           "השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ב

גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה פרטית (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ג.   לשכה פרטית לא תגבה ולא תקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו, אלא אם כן הוא תשלום מותר; לענין זה, "מבקש עבודה" – מבקש עבודה וכן מי שביקש עבודה והלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ג

גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ד.   (א)  אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר.

           (ב)  לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר לתיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה:

(1)   תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;

(2)   תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.

           (ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ד

תשלום מותר (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ה.   (א)  השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סכום מרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה, לפי הוראות סעיפים 69ג או 69ד, או לקבוע סוגי תשלומים שמותר לגבותם או לקבלם כאמור, ורשאי הוא לקבוע את שיעורם המרבי.

           (ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה, עובדים זרים או מציעי עבודה, ורשאי הוא לקבוע הוראות בענינים אלה:

(1)   התנאים לגביה או לקבלה של התשלום המותר;

(2)   נסיבות שבהן מי שגבה או שקיבל תשלום מותר יחויב בהחזרתו למבקש העבודה.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 553 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ה

החזר תשלום (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ו.   מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 553 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ו

תניות בהסכם בין לשכה פרטית ללשכה זרה (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ז.   לשכה פרטית המתקשרת עם לשכה זרה, תכלול בהסכם ביניהן תניות כמפורט להלן:

(1)  הלשכה הזרה לא תגבה ולא תקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על הסכום שנקבע בהסכם ביניהן, ובלבד שהסכום שנקבע בהסכם כאמור לא יעלה על הסכום שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בפרק זה – התשלום החוזי);

(2)  אם הלשכה הזרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי, בניגוד לתניה כאמור בפסקה (1), תהיה הלשכה הפרטית מחויבת לבטל את ההסכם בינה לבין הלשכה הזרה מכוח הדין בישראל;

(3)  אם התקיימו הנסיבות האמורות בפסקה (2) יהיה העובד הזר זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום החוזי;

(4)  תניות שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, שמטרתן להגן על זכויותיהם של עובדים זרים ולמנוע את ניצולם, ובכלל זה למנוע גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי לשכה זרה, העולה על התשלום החוזי.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 553 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ז

גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ח.   (א)  לשכה פרטית לא תתקשר בהסכם עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי; התקשרה לשכה פרטית עם לשכה זרה כאמור בהסכם – תפסיק את ההתקשרות; לענין זה, "התשלום החוזי" – התשלום החוזי שנקבע בהסכם בין הלשכה הזרה לבין הלשכה הפרטית, או בין הלשכה הזרה לבין לשכה פרטית אחרת.

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ב)  (1)   נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור למי שהסמיך שר הפנים, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין;

(2)   מי ששר הפנים הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשתה, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; שר הפנים רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 554 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ח

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 499 (ה"ח 426)

(ב) (1) נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור למי שהסמיך השר שר הפנים, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין;

(2) מי שהשר ששר הפנים הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשתה, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; השר שר הפנים רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.

מסירת מידע לעובד זר (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69ט.   (א)  לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה לעובד זר, תמסור לעובד הזר הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו בענינים אלה:

(1)   התשלום המותר;

(2)   התקשרה הלשכה הפרטית עם לשכה זרה בענינו של העובד הזר – התשלום החוזי לפי הוראות סעיף 69ז(1), וכן זכותו של העובד הזר לקבל מהלשכה הזרה החזר כאמור בסעיף 69ז(3);

(תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

(3)   כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ובמניעת ניצולם, שקבע השר, לרבות עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעסיק, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור, תיאור העבודה, תקופת העבודה ואמדן השכר הצפוי בישראל;

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

(4)   מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, סמכויותיו ודרגי ההתקשרות עמו.

           (ב)  הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לעובד הזר זמן סביר לפני הגעתו לישראל או במועד אחר שקבע השר; ההודעה תהיה בכתב, בשפה המובנת לעובד הזר, ואם נקבע נוסח להודעה לפי סעיף קטן (ג) – בנוסח שנקבע כאמור.

           (ג)   השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן להבטיח את מסירת המידע לעובד הזר לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע את נוסח ההודעה שתימסר.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 554 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69ט

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 499 (ה"ח 426)

הוספת פסקה 69ט(א)(4)

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(3) כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ובמניעת ניצולם, שקבע השר, לרבות עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעביד המעסיק, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור, תיאור העבודה, תקופת העבודה ואמדן השכר הצפוי בישראל;

סייג לתחולה (תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

69י.    השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סוגי עובדים זרים ששכרם עולה על כפל השכר הממוצע, שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהם, בתנאים שקבע; לענין סעיף זה, "השכר הממוצע" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 554 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 69י

הסכמת שר הפנים להתקנת תקנות (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010

69יא.  תקנות לפי פרק זה לגבי עובדים זרים יותקנו בהסכמת שר הפנים.

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 499 (ה"ח 426)

הוספת סעיף 69יא

 

פרק חמישי: כספים

הצעת תקציב (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

70.   מינהלת השירות תכין, לתאריך שנקבע על ידי השר, הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות, ותגיש אותה למועצת השירות, והיא תעבירנה בצירוף הערותיה והמלצותיה לשר.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

70. מינהלת השירות תכין, לתאריך שנקבע על ידי שר העבודה השר, הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות, ותגיש אותה למועצת השירות, והיא תעבירנה בצירוף הערותיה והמלצותיה לשר העבודה לשר.

אישור התקציב (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

71.   השר יביא את תקציב ההוצאות, כפי שהוצע או בשינויים, לאישור הכנסת, ומשניתן האישור ייחתם התקציב בידי השר ובידי מנהל השירות ויפורסם בדרך שיורה השר.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

71. שר העבודה השר יביא את תקציב ההוצאות, כפי שהוצע או בשינויים, לאישור הכנסת, ומשניתן האישור ייחתם התקציב בידי שר העבודה השר ובידי מנהל השירות ויפורסם בדרך שיורה שר העבודה השר.

תקציב השירות מאוצר המדינה

72.   הוצאות שירות התעסוקה לפי התקציב שאושר יכוסו מאוצר המדינה, ולא ידרוש השירות תשלום מהנזקקים לו.

פרק ששי: ביצוע וענשים

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

73.   (בוטל).

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

פיקוח על קיום חובת הזיקה ללשכת עבודה ללשכת שירות התעסוקה

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

73. עובד המדינה או עובד השירות, שהוסמכו לכך בכתב על ידי שר העבודה, רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שמועבדים בו, או שיש להם יסוד להניח שמועבדים בו אנשים בעבודה או במקצוע שסעיף 32(א) חל עליהם עובדים שסעיף 32 חל עליהם.

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 73

הנוסח הקודם:

פיקוח על קיום חובת הזיקה ללשכת שירות התעסוקה

73. עובד המדינה או עובד השירות, שהוסמכו לכך בכתב על ידי שר העבודה, רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שמועבדים בו, או שיש להם יסוד להניח שמועבדים בו עובדים שסעיף 32 חל עליהם.

רשות כניסה ללשכה פרטית (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010

74.   (א)  עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב, רשאי, לשם פיקוח לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית.

(תיקון מס' 17)  תש"ע-2010

           (ב)  (1)   שר הפנים רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם;

(2)   על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, בשינויים המחויבים;

(3)   הוראות סעיף 6 לחוק עובדים זרים יחולו לעניין מפקחים שהוסמכו לפי פסקה (1), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום סעיף קטן (ז) לסעיף האמור יקראו:

"(ז)  בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח – עבירה על הוראות לפי חוק שירות התעסוקה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם.".

מיום 23.4.2010

פסקה 74(ב)(2) ופסקה 74(ב)(3) לעניין סעיף קטן 6(ו) לחוק עובדים זרים מיום 24.9.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 500 (ה"ח 426)

74. (א) עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב, רשאי, לשם פיקוח לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית.

(ב) (1) שר הפנים רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם;

(2) על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, בשינויים המחויבים;

(3) הוראות סעיף 6 לחוק עובדים זרים יחולו לעניין מפקחים שהוסמכו לפי פסקה (1), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום סעיף קטן (ז) לסעיף האמור יקראו:

"(ז) בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח – עבירה על הוראות לפי חוק שירות התעסוקה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם.".

סמכויות עזר בשעת הכניסה (תיקון מס' 13) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010

75.   המוסמך לפי סעיף 74(א) רשאי –

(1)   לחקור, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כל אדם הנמצא באותו מקום בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו;

(2)   לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו;

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

(3)   לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על ידי מעסיק הוא חובה על פי חוק זה, או על פי כל חיקוק אחר שביצועו בידי השר, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית – לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם.

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

75. המוסמך לפי הסעיפים 73 או 74 סעיף 74 רשאי –

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 500 (ה"ח 426)

75. המוסמך לפי סעיף 74 לפי סעיף 74(א) רשאי –

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

(3) לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על ידי מעביד הוא חובה על פי חוק זה, או על פי כל חיקוק אחר שביצועו בידי שר העבודה השר, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית – לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(3) לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על ידי מעביד מעסיק הוא חובה על פי חוק זה, או על פי כל חיקוק אחר שביצועו בידי השר, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית – לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם.

שמירת סוד (תיקון מס' 13) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 17)  תש"ע-2010

76.   דבר שהגיע לידיעת אדם לרגל השימוש בסמכויות הנתונות לו על פי סעיפים 74 ו-75, לא יגלנו לאיש זולת עובדי המדינה או השירות בקשר לתפקידיהם.

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

76. דבר שהגיע לידיעת עובד השירות לרגל השימוש בסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 73 עד 75 סעיפים 74 ו-75, לא יגלנו לאיש זולת עובדי המדינה או השירות בקשר לתפקידיהם.

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 500 (ה"ח 426)

76. דבר שהגיע לידיעת עובד השירות אדם לרגל השימוש בסמכויות הנתונות לו על פי סעיפים 74 ו-75, לא יגלנו לאיש זולת עובדי המדינה או השירות בקשר לתפקידיהם.

 

עבירות בקשר לפרק השני (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 6) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 7)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 13) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

77.   מעסיק או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיף 42א, דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו, דינו – קנס של ששת אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתיים וחמישים לירות לכל יום שבו העסיק עובד תוך הפרת הוראה כאמור.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 261 (ה"ח 1045)

77. מי שהעביד אדם שנתקבל לעבודה אחרי תחילתו של חוק זה שלא בהתאם לסעיף 32, דינו – קנס מאתיים וחמישים אלף מאתיים וחמישים לירות על כל עובד שהועבד כאמור, וקנס של מאה לירות לכל יום שבו העביד עובד כאמור.

 

מיום 18.3.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 853 מיום 18.3.1977 עמ' 122 (ה"ח 1286)

החלפת סעיף 77

הנוסח הקודם:

העבדה בניגוד לחוק

77. מי שהעביד אדם שנתקבל לעבודה אחרי תחילתו של חוק זה שלא בהתאם לסעיף 32, דינו – קנס אלף מאתיים וחמישים לירות על כל עובד שהועבד כאמור, וקנס של מאה לירות לכל יום שבו העביד עובד כאמור.

 

מיום 17.3.1988

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ח מס' 1242 מיום 17.3.1988 עמ' 50 (ה"ח 1857)

77. מעביד או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיף 42א, דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו, דינו – קנס ששת אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתיים וחמישים לירות לכל יום שבו העביד עובד תוך הפרת הוראה כאמור.

 

מיום 27.3.1991

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"א מס' 1351 מיום 27.3.1991 עמ' 129 (ה"ח 2020)

77. מעביד או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיף 42א סעיפים 32 ו-42א, דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו, דינו – קנס ששת אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתיים וחמישים לירות לכל יום שבו העביד עובד תוך הפרת הוראה כאמור.

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

77. מעביד או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיפים 32 ו-42א סעיף 42א, דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו, דינו – קנס ששת אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתיים וחמישים לירות לכל יום שבו העביד עובד תוך הפרת הוראה כאמור.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

77. מעביד מעסיק או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיף 42א, דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו, דינו – קנס ששת אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתיים וחמישים לירות לכל יום שבו העביד העסיק עובד תוך הפרת הוראה כאמור.

 

 

פרסום מפלה – עונשין (תיקון מס' 6) תשמ"ח-1988

77א.   הזקוק לעובד שעבר על הוראות סעיף 42א, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

מיום 17.3.1988

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"ח מס' 1242 מיום 17.3.1988 עמ' 50 (ה"ח 1857)

הוספת סעיף 77א

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

78.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 78 (ה"ח 2299)

78. מי שהתחיל לעבוד אחרי תחילתו של חוק זה שלא בהתאם לסעיף 32, דינו – קנס חמש לירות הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

ביטול סעיף 78

הנוסח הקודם:

קבלת עבודה בניגוד לחוק

78. מי שהתחיל לעבוד אחרי תחילתו של חוק זה שלא בהתאם לסעיף 32, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(תיקון מס' 13) תשס"ג-2002

78א.   (בוטל).

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 78 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 78א

 

מיום 1.1.2004

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

ביטול סעיף 78א

הנוסח הקודם:

עבירות לפי פרק שלישי 1

78א. (א) מי שמסר מידע כוזב לענין פרק שלישי 1 או שהעלים עובדות שיש להן חשיבות לענין הפרק האמור, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.

(ב) מעביד שלא קיים חובה המוטלת עליו לפי סעיף 61ב או 61ד, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה.

עיסוק בתיווך עבודה בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיו (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

79.   (א)  העושה אחד מאלה , דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):

(1)   עוסק כלשכה פרטית, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 63(א);

(2)   עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף
65(א).

           (ב)  העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1)   עוסק כלשכה פרטית שלא בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיונו לפי הוראות סעיף 64, בניגוד להוראות סעיף 63;

(2)   עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר שניתן לו, בניגוד להוראות סעיף 65.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 261 (ה"ח 1045)

79. המנהל או המקיים לשכה פרטית בניגוד לסעיפים 63 או 64, או מי שעבר על איסור על פי סעיף 65, וכן מי שאחראי למעשה לפעולות לשכות כאמור, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמש מאות אלפיים וחמש מאות לירות, וקנס חמש מאות לירות על כל עובד שלגביו נעברה העבירה .

 

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 47 (ה"ח 1254)

79. המנהל או המקיים לשכה פרטית בניגוד לסעיפים 63 או 64, או מי שעבר על איסור על פי סעיף 65, וכן מי שאחראי למעשה לפעולות לשכות כאמור, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס אלפיים וחמש מאות לירות שבעת אלפים וחמש מאות לירות, וקנס חמש מאות לירות אלף וחמש מאות לירות על כל עובד שלגביו נעברה העבירה .

 

בוטל

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 552 (ה"ח 96)

תיקון מס' 14 (תיקון)

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 988 (ה"ח 96)

הנוסח שבוטל:

79. המנהל או המקיים לשכה פרטית בניגוד לסעיפים 63 או 64, או מי שעבר על איסור על פי סעיף 65, וכן מי שאחראי למעשה לפעולות לשכות כאמור, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס שבעת אלפים וחמש מאות לירות וקנס אלף וחמש מאות לירות על כל עובד שלגביו נעברה העבירה דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין).

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 987 (ה"ח 96)

החלפת סעיף 79

הנוסח הקודם:

עבירות בקשר ללשכה פרטית

79. המנהל או המקיים לשכה פרטית בניגוד לסעיפים 63 או 64, או מי שעבר על איסור על פי סעיף 65, וכן מי שאחראי למעשה לפעולות לשכות כאמור, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס שבעת אלפים וחמש מאות לירות וקנס אלף וחמש מאות לירות על כל עובד שלגביו נעברה העבירה.

דרישה או קבלת תשלומים שלא כדין בקשר לתיווך עבודה (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 13) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

80.   (א)  (בוטל).

 

 

 

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 18) תשע"א-2011

           (ב)  לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש  העבודה עובד זר, דינה – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור.

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 18) תשע"א-2011

           (ג)   אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69ד, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

           (ד)  לשכה פרטית שהתקשרה עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר תשלום העולה על התשלום החוזי, או שלא הפסיקה את ההתקשרות עמה, בניגוד להוראות סעיף 69ח(א), דינה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(תיקון מס' 14) תשס"ד-2004

           (ה)  לשכה פרטית שעשתה אחד מאלה, דינה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1)   התקשרה עם לשכה זרה ולא קבעה בהסכם ביניהן תניות כאמור בסעיף 69ז;

(2)   לא מסרה הודעה לעובד זר, לפי הוראות סעיף 69ט.

מיום 3.8.1973

תיקון מס' 3

ס"ח תשל"ג מס' 712 מיום 3.8.1973 עמ' 261 (ה"ח 1045)

80. מי שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73, 74 או 75;

(2) לא מסר הודעה בהתאם לסעיף 37;

(3) עבר על צו בקשר ללשכה פרטית, או לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו על ידי השר לפעולות לשכה פרטית לפי הסעיפים 64 עד 66,

דינו – קנס מאתיים וחמישים אלף מאתיים וחמישים לירות.

 

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 47 (ה"ח 1254)

80. מי שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73, 74 או 75;

(2) לא מסר הודעה בהתאם לסעיף 37 לסעיפים 36 או 37;

(3) עבר על צו בקשר ללשכה פרטית, או לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו על ידי השר לפעולות לשכה פרטית לפי הסעיפים 64 עד 66,

דינו – קנס אלף מאתיים וחמישים לירות שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות.

 

מיום 18.3.1977

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ז מס' 853 מיום 18.3.1977 עמ' 122 (ה"ח 1286)

80. מי שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73, 74 או 75;

(2) לא מסר הודעה בהתאם לסעיפים 36 או 37;

(3)(2) עבר על צו בקשר ללשכה פרטית, או לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו על ידי השר לפעולות לשכה פרטית לפי הסעיפים 64 עד 66,

דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

80. (א) מי שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73, 74 או 75;

(2) עבר על צו בקשר ללשכה פרטית, או לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו על ידי השר לפעולות לשכה פרטית לפי הסעיפים 64 עד 66,

דינו – קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות.

(ב) לשכה פרטית שדרשה, שגבתה או שקיבלה תשלום כלשהו בניגוד להוראות סעיף 69, דינה – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

מיום 1.5.2003

תיקון מס' 13

ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)

(א) מי שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 73, 74 או 75 סעיפים 74 או 75;

 

מיום 1.7.2006

תיקון מס' 14

ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 555 (ה"ח 96)

(ב) לשכה פרטית שדרשה, שגבתה או שקיבלה תשלום כלשהו בניגוד להוראות סעיף 69, דינה – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש  העבודה עובד זר, דינה – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור.

(ג) אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69ד, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד) לשכה פרטית שהתקשרה עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר תשלום העולה על התשלום החוזי, או שלא הפסיקה את ההתקשרות עמה, בניגוד להוראות סעיף 69ח(א), דינה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ה) לשכה פרטית שעשתה אחד מאלה, דינה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1) התקשרה עם לשכה זרה ולא קבעה בהסכם ביניהן תניות כאמור בסעיף 69ז;

(2) לא מסרה הודעה לעובד זר, לפי הוראות סעיף 69ט.

 

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 987 (ה"ח 96)

עבירות שונות דרישה או קבלת תשלומים שלא כדין בקשר לתיווך עבודה

(א) מי שעבר אחת העבירות האלה:

(1) הפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 74 או 75;

(2) עבר על צו בקשר ללשכה פרטית, או לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו על ידי השר לפעולות לשכה פרטית לפי הסעיפים 64 עד 66, דינו — קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות.

 

מיום 31.1.2011

תיקון מס' 18

ס"ח תשע"א מס' 2271 מיום 6.1.2011 עמ' 144 (ה"ח 541)

(ב) לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה – קנס כאמור בסעיף כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש  העבודה עובד זר, דינה – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור שלוש שנים או כפל הקנס כאמור.

(ג) אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69ד, דינו – מאסר שישה חודשים שלוש שנים או קנס כאמור כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

עבירות נוספות בקשר לתיווך עבודה (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

80א.   (א)  העוסק כלשכה פרטית בתיווך עבודה באמצעות מי שאינו עובד הלשכה הפרטית או באמצעות מי שאינו בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין, בניגוד להוראות סעיף 66א, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

           (ב)  המפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לבצע צו סגירה שניתן לפי הוראות סעיף 68א או להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 74 או 75, דינו – מאסר שישה חודשים.

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010 (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

           (ג)   מעסיק המבקש להעסיק עובד זר, במסגרת עסקו או משלח ידו, המקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1), בניגוד להוראות סעיף 66ב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 988 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 80א

 

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 500 (ה"ח 426)

(ג) מעביד המבקש להעסיק עובד זר, במסגרת עסקו או משלח ידו, המקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1), בניגוד להוראות סעיף 66ב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

 

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

(ג) מעביד מעסיק המבקש להעסיק עובד זר, במסגרת עסקו או משלח ידו, המקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1), בניגוד להוראות סעיף 66ב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

עבירה נמשכת (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

80ב.   היתה עבירה לפי חוק זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשלה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, "התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 988 (ה"ח 96)

הוספת סעיף 80ב

צו הפסקת עבודה  (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

81.   במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 77 או 78 רשאי בית המשפט, בין בצו ביניים ובין בפסק הדין הסופי, לצוות שתופסק עבודתו של האדם שבקשר להעסקתו או לעבודתו הוגשה התביעה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

81. במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 77 או 78 רשאי בית המשפט, בין בצו ביניים ובין בפסק הדין הסופי, לצוות שתופסק עבודתו של האדם שבקשר להעבדתו להעסקתו או לעבודתו הוגשה התביעה.

אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון מס' 15) תשס"ה-2005

82.   (א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

           (ב)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

מיום 17.2.2006

תיקון מס' 15

ס"ח תשס"ה מס' 2028 מיום 21.8.2005 עמ' 988 (ה"ח 96)

החלפת סעיף 82

הנוסח הקודם:

אחריותם של חברי מינהלה ושל מנהלים

82. חברה, אגודה שיתופית, או כל חבר בני-אדם אחר שעברו אחת העבירות המפורטות בסעיפים 77 או 78, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני-אדם, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שנקט בכל האמצעים הנאותים למניעת העבירה.

סמכות בית הדין לעבודה (תיקון מס' 8) תשנ"ה-1994

82א.   בכפוף לסעיף 43 תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות חוק זה.

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 79 (ה"ח 2299)

הוספת סעיף 82א

פירוק הלשכות הקודמות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

83.   לשכות שירות התעסוקה הכלליות המפורטות בתוספת השלישית (להלן – הלשכות הקודמות), והתאגידים המחזיקים בנכסים כל שהם לטובתן או לצרכיהן, מפורקים בזה.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

83. לשכות העבודה לשכות שירות התעסוקה הכלליות המפורטות בתוספת השלישית (להלן – הלשכות הקודמות), והתאגידים המחזיקים בנכסים כל שהם לטובתן או לצרכיהן, מפורקים בזה.

העברת נכסי הלשכות הקודמות וחובותיהן

84.   (א)  הנכסים, החובות וההתחייבויות של הלשכות הקודמות, וכן של התאגידים האמורים בסעיף 83 ושל נאמנים אחרים של לשכות קודמות, במידה שאותם נכסים, חובות והתחייבויות נוגעים ללשכות אלה – מועברים בזה לשירות.

           (ב)  כל המועבר לשירות על פי סעיף קטן (א) והוא מן הנכסים שהבעלות עליהם או הזכויות בהם טעונות רישום על פי כל דין, יירשם על שם השירות ללא תשלום מס או אגרה.

           לענין סעיף זה –

           "נכס" – כולל מקרקעים ומטלטלים וכן זכויות וטובות-הנאה מכל סוג שהוא;

           "נכס של לשכה קודמת" – כולל את הנכסים שהם למעשה של לשכה קודמת אף שאינם רשומים בשמה.

עובדי הלשכות הקודמות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

85.   על אף האמור בסעיפים 18 ו-84, מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה עובד לשכה קודמת, זכאי להתקבל לעבודה בשירות התעסוקה; זכויותיו הנובעות מוותק עבודה בלשכה קודמת ייקבעו בהתאם להסכם שבין שירות התעסוקה ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים בלשכות שירות התעסוקה ושאושר על ידי השר.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 46 (ה"ח 1254)

85. על אף האמור בסעיפים 18 ו-84, מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה עובד לשכה קודמת, זכאי להתקבל לעבודה בשירות התעסוקה; זכויותיו הנובעות מוותק עבודה בלשכה קודמת ייקבעו בהתאם להסכם שבין שירות התעסוקה ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים בלשכות העבודה בלשכות שירות התעסוקה ושאושר על ידי שר העבודה.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

85. על אף האמור בסעיפים 18 ו-84, מי שהיה ערב תחילתו של חוק זה עובד לשכה קודמת, זכאי להתקבל לעבודה בשירות התעסוקה; זכויותיו הנובעות מוותק עבודה בלשכה קודמת ייקבעו בהתאם להסכם שבין שירות התעסוקה ובין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים בלשכות שירות התעסוקה ושאושר על ידי שר העבודה השר.

תקנון ביניים (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

86.   השר יקבע, לאחר התייעצות במינהלת השירות, תקנון ביניים לתקופה שבין תחילתו של חוק זה ובין אישור תקנון השירות בהתאם לסעיף 21, ורשאי הוא לקבוע כתקנון ביניים את חוקת הלשכות הקיימות, כולה או חלקה ובשינויים הנובעים מהחוק; דין תקנון הביניים כדין תקנון השירות.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

86. שר העבודה השר יקבע, לאחר התייעצות במינהלת השירות, תקנון ביניים לתקופה שבין תחילתו של חוק זה ובין אישור תקנון השירות בהתאם לסעיף 21, ורשאי הוא לקבוע כתקנון ביניים את חוקת הלשכות הקיימות, כולה או חלקה ובשינויים הנובעים מהחוק; דין תקנון הביניים כדין תקנון השירות.

תחולה על המדינה (תיקון מס' 21) תשע"ד-2014

87.   חוק זה, בשינויים שנקבעו בתקנות, חל על המדינה כמעסיק.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 21

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)

87. חוק זה, בשינויים שנקבעו בתקנות, חל על המדינה כמעביד כמעסיק.

 

ביטולים

88.   בטלים –

           (א)  סעיף 98(10) לפקודת העיריות, 1934;

           (ב)  סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

ביצוע ותקנות (תיקון מס' 17) תש"ע-2010 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

89.   (א)  השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו למעט לעניין עובדים זרים או תיווך עבודה לעובדים זרים.

 

(תיקון מס' 17) תש"ע-2010

           (ב)  שר הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה לעניין עובדים זרים ותיווך עבודה לעובדים זרים והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען.

מיום 23.4.2010

תיקון מס' 17

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 500 (ה"ח 426)

89. (א) שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו למעט לעניין עובדים זרים או תיווך עבודה לעובדים זרים.

(ב) שר הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה לעניין עובדים זרים ותיווך עבודה לעובדים זרים והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

(א) שר העבודה השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו למעט לעניין עובדים זרים או תיווך עבודה לעובדים זרים.

חובות התייעצות (תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 (תיקון מס' 9)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

90.   השר לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 36(ב), 36(ד) ו-52, אלא אחרי התייעצות עם הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם ארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, ועם מועצת השירות.

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 47 (ה"ח 1254)

90. שר העבודה לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 33, 34, 36(ב), ו-52, אלא אחרי התייעצות עם הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם ארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, ועם מועצת השירות.

 

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

90. שר העבודה לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 33, 34, 36(ב), 36(ד) ו-52, אלא אחרי התייעצות עם הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם ארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, ועם מועצת השירות.

 

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

90. שר העבודה השר לא יתקין תקנות על פי הסעיפים 36(ב), 36(ד) ו-52, אלא אחרי התייעצות עם הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, עם ארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, ועם מועצת השירות.

 

אצילת סמכות (תיקון מס' 9) תש"ס-2000

91.   השר רשאי לאצול מהסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 18, 26 ו-45; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

91. השר רשאי לאצול מהסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 18, 26, 35 ו-45; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

תחילה

92.   (א)  תחילתו של חוק זה היא ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959), אולם תחילתו של סעיף 1 היא ביום פרסום החוק ברשומות.

(תיקון מס' 19) תשע"ב-2011

           (ב)  על אף כל דין אחר רשאי השר, במנותו את מועצת השירות ומינהלתו לפני תחילת החוק, להסמיכן לעשות כל פעולה שהוא חושב לדורשה להפעלת החוק ביום תחילתו.

מיום 19.12.2011

תיקון מס' 19

ס"ח תשע"ב מס' 2327 מיום 19.12.2011 עמ' 85 (ה"ח 619)

(ב) על אף כל דין אחר רשאי שר העבודה השר, במנותו את מועצת השירות ומינהלתו לפני תחילת החוק, להסמיכן לעשות כל פעולה שהוא חושב לדורשה להפעלת החוק ביום תחילתו.

 

(תיקון מס' 4) תשל"ז-1976

תוספת ראשונה

(בוטלה)

מיום 6.1.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ז מס' 837 מיום 6.1.1977 עמ' 47 (ה"ח 1254)

ביטול התוספת הראשונה

הנוסח הקודם:

תוספת ראשונה

(סעיף 27)

מספר לשכות  מספר לשכות

סידורי עבודה  סידורי עבודה

   1. ירושלים     17. הרצליה

   2. תל-אביב-יפו     18. פתח-תקוה

   3. חיפה     19. בני-ברק

   4. צפת     20. רמת-גן

   5. טבריה      21. חולון

   6. עפולה     22. לוד

   7. נהריה     23. רמלה

   8. עכו     24. נס-ציונה

   9. זכרון-יעקב     25. ראשון-לציון

   10. בנימינה     26. רחובות

   11. פרדס-חנה     27. גדרה

   12. חדרה    28. אשקלון

   13. נתניה     29. קרית-גת

   14. כפר-סבא     30. באר-שבע

   15. מגדיאל     31. אילת

   16. רעננה

 

(תיקון מס' 9)  תש"ס-2000

תוספת שניה

(סעיף 36)

מיום 1.7.2000

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 97 (ה"ח 2824)

(סעיף 32)(סעיף 36)

1.        כל עבודה בענף הבניה, לרבות עבודות הריסה ושינוי בנינים, עבודות קרקע בקשר לבניה ועבודות בקשר להתקנת מאור ואספקת מים לבנינים.

2.        כל עבודה בענף הבניה ההנדסית, לרבות סלילת דרכים, תיקונם והחזקתם.

3.        כל עבודה בתעשיה ובמלאכה בקשר לייצורם של מצרכים, השמדתם, שינוים, ניקוים או התאמתם למכירה.

4.        כל עבודה בקשר לייצור זרם חשמלי והעברתו ממקום למקום ובקשר לאספקת מים ודלק והעברתם ממקום למקום.

5.        כל עבודה בקשר לכריית חמרים ומחצבים ולעיבודם, לרבות עבודה במחצבות.

6.        כל עבודה בענף התחבורה והתעבורה, לרבות טעינה, פריקה וסבלות.

תק' תשל"א-1970

7.        כל עבודה בחקלאות, בגננות, בדיג מרחקים וביעור.

מיום 19.11.1970

תק' תשל"א-1970

ק"ת תשל"א מס' 2634 מיום 19.11.1970 עמ' 160

7. כל עבודה בחקלאות, בגננות, בדיג מרחקים וביעור.

8.        שמיר.

9.        עבודת נקיון ושירות בבתי אוכל, בתי מלון ומקומות שעשועים כמובן פקודת השעשועים הציבוריים, 1935.

10.      פקידות כללית, מזכירות, הנהלת חשבונות, כתבנות ושירות בתעשיה, במסחר ובשירותים.

11.      עבודת מכירה או שירות כללי בבתי מסחר.

12.      כל עבודת כפיים שהיא בענפי עבודה ושירותים, להוציא משק בית.

 

תוספת שלישית

(סעיף 83)

 


מספר           לשכת

סידורי     עבודה כללית

1.        ירושלים

2.        תל-אביב-יפו

3.        חיפה

4.        קרית שמונה

5.        צפת

6.        ראש-פינה

7.        טבריה

8.        יבנאל

9.        בית-שאן

10.      עפולה

11.      מגדל-העמק

12.      יקנעם

13.      נהריה

14.      עכו

15.      כפר-חסידים

16.      עתלית

17.      זכרון-יעקב

18.      כרכור

19.      בנימינה

20.      פרדס-חנה

21.      גבעת-עדה

22.      חדרה

23.      אליכין

24.      נתניה

25.      כפר-יונה

26.      שבות-עם

27.      קדימה

28.      אבן-יהודה

29.            כפר-סבא

30.      תל-מונד

31.      מגדיאל

32.      רעננה

33.      הרצליה

34.      רמת-השרון

35.      הדר-רמתיים

36.      פתח-תקוה

37.      בני-ברק

38.      רמת-גן

39.      חולון

40.      לוד

41.      רמלה

42.      באר-יעקב

43.      נס-ציונה

44.      ראשון-לציון

45.      רחובות

46.      כפר-יבנה

47.      גדרה

48.      גן-יבנה

49.      בית-שמש

50.      קרית-מלאכי

51.      אשקלון

52.      קרית-גת

53.      שדרות

54.      עזתה

55.      אופקים

56.      באר-שבע

57.      דימונה

58.      אילת

59.      אשדות-ים

 


 


 

שמות הלשכות הממשלתיות

1. לשכת העבודה הכללית לפועלי נצרת

2. לשכת העבודה הכללית לפועלי עכו הערבים

3. לשכת העבודה הכללית לפועלי אום אל-פחם

4. לשכת העבודה הכללית לפועלי טייבה

5. לשכת העבודה הכללית לפועלי באקה אל-גרביה

6. לשכת העבודה הכללית לפועלי יפו הערבים

7. לשכת העבודה הכללית לפועלי לוד הערבים סניף אל-סחנה

8. לשכת העבודה הכללית לפועלי רמלה הערבים סניף אל-סחנה

9. לשכת העבודה הכללית לפועלי חיפה הערבים סניף ואדי נסנאס

 

לשכת העבודה הכללית לנערים עובדים

1.        ירושלים

2.        תל-אביב-יפו והאזור

3.        חיפה

4.        רמת-גן

5.        פתח-תקוה

6.        בני-ברק

7.        הלשכה האזורית בשיכון הדרומי - הרצליה

א. רעננה

ב.כפר-סבא

ג.הדר-רמתיים - מגדיאל

8.        לשכה אזורית ראשון-לציון

א.ראשון-לציון

ב.באר-יעקב

ג.נס-ציונה

9.        מגדל אשקלון

10.      לשכה אזורית לוד רמלה

11.      לשכה אזורית שומרון חדרה

א.פרדס-חנה

ב.זכרון-יעקב

ג.בנימינה

ד.קיסריה

12.      רחובות כולל סניף משנה - כפר-יבנה

13.      השרון הצפוני נתניה

א.שבות-עם

ב.כפר-יונה

ג.עמק-חפר

ד.אבן-יהודה

ה.תל-מונד

ו.קדימה

14.      באר-שבע כולל כפר ירוחם

 

 

                                      דוד בן-גוריון                מרדכי נמיר

                                                   ראש הממשלה                       שר העבודה

      יצחק בן-צבי

         נשיא המדינה