נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996

 

 

עבודה – שוויון בעבודה

דיני חוקה  – שוויון

תוכן ענינים

סעיף 1

מטרת החוק

Go

2

סעיף 2

הזכות לשכר שווה

Go

2

סעיף 3

עבודות שוות ערך

Go

2

סעיף 4

סמכות שיפוט ותרופות

Go

2

סעיף 5

מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין

Go

2

סעיף 6

הפרש בשכר

Go

2

סעיף 6א

פרסום מידע

Go

3

סעיף 6ב

דוח שכר שנתי בהתייחסות לפי מין

Go

3

סעיף 7

מסירת מידע

Go

4

סעיף 7א

התיישנות

Go

4

סעיף 8

הוראות לעניין הפרשי שכר

Go

4

סעיף 9

זכות התביעה

Go

4

סעיף 10

התערבות בתובענות

Go

4

סעיף 12

איסור התנייה

Go

4

סעיף 13

שמירת זכויות

Go

4

סעיף 14

המדינה כמעסיק

Go

4

סעיף 15

ביצוע ותקנות

Go

4

סעיף 16

ביטול

Go

4

סעיף 17

תחילה

Go

4

 

תוספת ראשונה

Go

4

 

תוספת שנייה

Go

5

 

תוספת שלישית

Go

5

 


חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996*

מטרת החוק

1.    חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.

הזכות לשכר שווה

2.    עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

2. עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעביד מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.

עבודות שוות ערך

3.    יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות.

סמכות שיפוט ותרופות

4.       (א)  לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק זה.

 

          (ב)  בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

מיום 6.8.2014

תיקון מס' 5

ס"ח תשע"ד מס' 2464 מיום 6.8.2014 עמ' 662 (ה"ח 551)

סמכות שיפוט ותרופות

4. (א) לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק זה.

(ב) בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין

5.    (א)  בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן - המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות.

          (ב)  בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין.

          (ג)   שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר - את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו.

הפרש בשכר

6.    (א)  אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.

          (ב)  מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

(ב) מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעביד המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה.

פרסום מידע

6א.     מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, יכלול בפרסום או בדיווח כאמור התייחסות לפי מין; שר הכלכלה[1] רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הראשונה.

מיום 10.3.2014

תיקון מס' 3

ס"ח תשע"ד מס' 2438 מיום 10.3.2014 עמ' 339 (ה"ח 538)

הוספת סעיף 6א

 

מיום 25.10.2020

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ף מס' 2846 מיום 25.8.2020 עמ' 422 (ה"ח 846)

6א. מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי בתוספת בתוספת הראשונה לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, יכלול בפרסום או בדיווח כאמור התייחסות לפי מין; שר הכלכלה רשאי, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת את התוספת הראשונה.

דוח שכר שנתי בהתייחסות לפי מין

6ב.     (א)  בסעיף זה –

          "מידע רגיש" – סוג מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, ומידע שטעמים של ביטחון המדינה מצדיקים שלא לגלותו;

          "פילוח עובדים" – חלוקת העובדים במקום העבודה לקבוצות לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, והכול בהתאם לסוג ולאופי מקום העבודה;

          "שכר" – לרבות גמול אחר כהגדרתו בסעיף 2, ובלבד שמשתלם עליו מס לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

          (ב)  מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק כאמור בסעיף 6א, ומעסיק המעסיק יותר מ-518 עובדים (בסעיף זה – מעסיק) יערוך, אחת לשנה, דוח פנימי על בסיס נתונים שאסף ובו יפורט השכר הממוצע של עובדים המועסקים אצלו, בפילוח עובדים תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצת עובדים במקום העבודה (בסעיף זה – דוח פנימי); הדוח יכלול את כל הנתונים כמפורט בתוספת השנייה; איסוף ועיבוד המידע לשם הכנת דוח פנימי ייעשו באופן המצמצם את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע.

          (ג)   אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, ימסור מעסיק לכל עובד מידע בדבר הקבוצה שהוא משתייך אליה בפילוח העובדים, סוגי העובדים, המשרות או הדירוגים בקבוצה ופערי השכר באותה קבוצה באחוזים, ובלבד שאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.

          (ד)  אחת לשנה, עם עריכת דוח פנימי ובהתבסס עליו, יפרסם המעסיק לציבור דוח פומבי, לרבות באתר האינטרנט שלו אם יש כזה; הדוח יכלול את הנתונים כמפורט בתוספת השלישית; בפרסום יוצגו פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק באחוזים, בלי לגלות את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה ובאופן שאינו מאפשר את זיהויו של עובד ואינו כולל מידע רגיש.

          (ה)  דוח פומבי כאמור בסעיף קטן (ד) רשאי מעסיק לפרט נתונים נוספים המסבירים את פערי השכר בכל קבוצת עובדים, ובלבד שיובאו תחת כותרת נפרדת ולא יכללו מידע המאפשר את זיהויו של עובד מסוים.

          (ו)   על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין גוף המדווח לממונה על השכר במשרד האוצר לפי הוראות סעיף 33א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, יראו דיווח של הנתונים המנויים בתוספת השלישית לממונה על השכר במשרד האוצר ופרסומם על ידו כפרסום דוח פומבי כמשמעותו בסעיף קטן (ד), ובלבד שהגוף המדווח העביר את המידע באופן שקבע הממונה על השכר במשרד האוצר, כפי שביקש ובמועדים שקבע.

          (ז)   החל מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022), רשאי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מעסיק המעסיק 518 עובדים לכל היותר, במספר כפי שיקבע.

          (ח)  שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית, ובלבד שבצו לשינוי התוספת השלישית לא תיקבע חובה לחשיפת מידע רגיש נוסף או מידע שעלול לאפשר את זיהוי עובדיו של מעסיק.

מיום 25.10.2020

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ף מס' 2846 מיום 25.8.2020 עמ' 422 (ה"ח 846)

הוספת סעיף 6ב

מסירת מידע

7.    מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

7. מעביד מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעביד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר.

התיישנות

7א.     תקופת ההתיישנות לתובענה לפי חוק זה היא חמש שנים.

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 2

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 606 (ה"ח 484)

הוספת סעיף 7א

 

הוראות לעניין הפרשי שכר

8.    (א)  (בוטל).

          (ב)  הגיעו לעובד הפרשי שכר שנקבע מועד לתשלומו לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, מכוח תובענה לפי חוק זה יהיה המועד לתשלומם לענין החוק האמור - היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין, ו"היום הקובע" - היום התשיעי שלאחר מועד התשלום האמור.

          (ג)   הורה בית הדין לעבודה על עיכוב ביצוע פסק דין בתובענה לפי חוק זה עד להכרעה בערעור, לא יחולו פיצויי הלנת שכר כמשמעותם בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, על הפרשי שכר מכוח פסק דין כאמור, לגבי התקופה שמיום מתן פסק הדין ועד להכרעה בערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בפסק דין שבערעור.

מיום 2.8.2012

תיקון מס' 2

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 606 (ה"ח 484)

הפרשי שכר או גמול אחר הוראות לעניין הפרשי שכר

8. (א) עובד אינו זכאי להפרשי שכר או גמול אחר מכוח הוראות חוק זה לגבי תקופה העולה על עשרים וארבעה החודשים שקדמו ליום הגשת התובענה.

זכות התביעה

9.    (א)  תובענה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי –

(1)   העובד;

(2)   ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור ובהסכמת העובד, בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו;

(3)   בהסכמת העובד – בידי ארגון העוסק בזכויות נשים; בסעיף זה, "ארגון עובדים יציג" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.

מיום 10.9.1996

ת"ט (מס' 2) תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 387

(2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובין ובאין ארגון עובדים כאמור ובהסכמת העובד, בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו;

התערבות בתובענות

10.  בתובענה לפי חוק זה רשאי בית-הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויות נשים, לעובד העלול להיפגע מהתובענה או לארגון עובדים יציג או ארגון עובדים אחר כאמור בסעיף 9, גם אם אינם צדדים לתובענה, להשמיע את דברם, בדרך שיורה.

11.  (בוטל).

מיום 21.3.1996

ת"ט תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1595 מיום 28.5.1996 עמ' 370

(ג) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית הדין לעבודה, והוא יאשרה אלא אם כן אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:

 

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

תובענה ייצוגית

11. (א) עובד רשאי לתבוע, בכפוף להוראות סעיף זה, בשם קבוצת עובדים בעילה אשר על פיה הוא יכול, על פי חוק זה, לתבוע בשמו (להלן — תובענה ייצוגית).

(ב) פסק-דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה.

(ג) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית הדין לעבודה, והוא יאשרה אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:

(1) התובענה הוגשה בתום לב;

(2) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;

(3) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת, בנסיבות הענין;

(4) קיים יסוד להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

(ד) אישר בית-הדין את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר תחילה את קבוצת העובדים שבשמה תוגש התובענה ויורה על אופן פרסום החלטתו.

(ה) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית הדין כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם כן הודיע לבית הדין על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת בית הדין.

(ו) תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית-הדין לעבודה.

איסור התנייה

12.  זכותו של עובד לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור.

שמירת זכויות

13.  הטבה הניתנת לעובד, בקשר להולדה או להורות, לא תילקח בחשבון לענין חוק זה.

המדינה כמעסיק

14.  הוראות חוק זה יחולו על המדינה כמעסיק ואולם –

(1)  יראו כל משרד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, כמקום עבודה נפרד;

(2)  שר העבודה והרווחה ושר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאים לקבוע בצו כי יחידה מסויימת או מספר יחידות באותו משרד הם מקום עבודה נפרד.

מיום 15.7.2014

תיקון מס' 4

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 604 (ה"ח 535)

המדינה כמעביד כמעסיק

14. הוראות חוק זה יחולו על המדינה כמעביד כמעסיק ואולם –

ביצוע ותקנות

15.  (א)  שר העבודה והרווחה1 ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

          (ב)  שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי דין מיוחדים וקבלת ראיות לענין חוק זה בפני בית הדין לעבודה.

מיום 12.3.2006

תיקון מס' 1

ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח 93)

(ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי דין מיוחדים וקבלת ראיות לענין חוק זה בפני בית הדין לעבודה וכן בדבר סדרי הדין בתובענה ייצוגית וניהולה לפי חוק זה.

ביטול

16.  חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד-1964 - בטל.

תחילה

17.  תחילתו של חוק זה בתום ששה חודשים מפרסומו.

 

תוספת ראשונה

(סעיף 6א)

מיום 10.3.2014

תיקון מס' 3

ס"ח תשע"ד מס' 2438 מיום 10.3.2014 עמ' 339 (ה"ח 538)

הוספת תוספת

 

מיום 25.10.2020

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ף מס' 2846 מיום 25.8.2020 עמ' 423 (ה"ח 846)

תוספת ראשונה

1.        חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 – סעיף 33;

2.        חוק העמותות, התש"ם-1980 – סעיף 36(ב);

3.        תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ל-1970 – סעיף 21;

4.        כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ע-2010 – סעיף 11(5).

 

תוספת שנייה

(סעיף 6ב(ב))

מיום 25.10.2020

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ף מס' 2846 מיום 25.8.2020 עמ' 423 (ה"ח 846)

הוספת תוספת שנייה

(1)      נתונים בדבר פילוח העובדים במקום העבודה, כינויה של כל קבוצת עובדים וסוגי העובדים, המשרות או הדירוגים שנכללו בה;

(2)      נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים בחלוקה לפי פילוח העובדים לפי פרט (1), תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל קבוצת עובדים בהתייחסות לפי מין;

(3)      נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק, בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, תוך פירוט פערי השכר באחוזים בכל היקף משרה בהתייחסות לפי מין;

(4)      נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק, בהתייחסות לפי מין, ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה;

(5)      נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור באחוזים מתוך כלל העובדים, בהתייחסות לפי מין.

 

תוספת שלישית

(סעיף 6ב(ד))

מיום 25.10.2020

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ף מס' 2846 מיום 25.8.2020 עמ' 424 (ה"ח 846)

הוספת תוספת שלישית

(1)      נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק לפי פילוח העובדים, בהתייחסות לפי מין;

(2)      נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, בהתייחסות לפי מין;

(3)      נתונים באחוזים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה, וכן בדבר שיעור העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, והכול בהתייחסות לפי מין.

 

 

                         שמעון פרס                           אורה נמיר

                               ראש הממשלה                           שרת העבודה והרווחה

            עזר ויצמן                             שבח וייס

              נשיא המדינה                               יושב ראש הכנסת

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשנ"ו מס' 1581 מיום 21.3.1996 עמ' 230 (ה"ח תשנ"ה מס' 2357 עמ' 274, ה"ח תשנ"ה מס' 2377 עמ' 373); תחילתו ששה חודשים מיום פרסומו.

ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1595 מיום 28.5.1996 עמ' 370; תחילתו ביום 21.3.1996. מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 387 – ת"ט (מס' 2) תשנ"ו-1996.

תוקן ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 280 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 93 עמ' 232) – תיקון מס' 1 בסעיף 38 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 606 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 484 עמ' 254) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשע"ד מס' 2438 מיום 10.3.2014 עמ' 339 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 538 עמ' 62) – תיקון מס' 3.

ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 600 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 535 עמ' 44) – תיקון מס' 4 בחוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), תשע"ד-2014.

ס"ח תשע"ד מס' 2464 מיום 6.8.2014 עמ' 662 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 551 עמ' 104) – תיקון מס' 5.

ס"ח תש"ף מס' 2846 מיום 25.8.2020 עמ' 422 (ה"ח הכנסת תש"ף מס' 846 עמ' 52) – תיקון מס' 6; תחילתו חודשיים מיום פרסומו ור' סעיף 6.

6. (ב) מעסיק כמשמעותו בסעיף 6ב(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יערוך דוח פנימי ראשון ויפרסם דוח פומבי ראשון לפי הוראות סעיף 6ב(ב) ו-(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה לא יאוחר מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022), לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.

[1] סמכויותיו הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות