מספר פנימי: 2082610

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזמת:   חברת הכנסת            מרב מיכאלי

                 

______________________________________________                                              

                                                   פ/1345/22

הצעת חוק הגישור, התש"ף–2019

 

 

 

פרק א' – הגדרות

הגדרות    

1.

בחוק זה –    

 

 

"גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם צדדים לסכסוך, במטרה ליישב את הסכסוך בין הצדדים בפתרון מוסכם, דרך בירור הסכסוך בגישה שיתופית, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו או לכפות על הצדדים פתרון מסוים;

 

 

"הוועדה המייעצת" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 79ד לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד–1984[1] (להלן – חוק בתי המשפט);

 

 

"הכשרה כללית בגישור" – קורס עיוני ומעשי בגישור, שאורכו שישים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו;

 

 

"המנהל" – מנהל פנקס המגשרים שנתמנה לפי סעיף 2 לחוק זה;

 

 

"הסדר גישור" – הסכם בין צדדים לסכסוך על יישוב הסכסוך שביניהם, שהושג מרצונם בסיומו של הליך גישור;

 

 

"השר" – שר המשפטים;

 

 

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977[2];

 

 

"מגשר" – מי שתפקידו לנהל הליך גישור ולבחון עם צדדים לסכסוך אפשרות להגיע ליישוב הסכסוך בפתרון מוסכם, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך;

 

 

"מגשר לפי תקנות רשימת מגשרים" – מגשר שנכלל באחת מרשימות המגשרים לפי תקנות רשימת מגשרים;

 

 

"מרכז גישור בקהילה" –  מרכז הפועל מטעם הרשות המקומית או בשיתוף פעולה עמה והמספק שירותי גישור נגישים לתושבי הרשות באמצעות מגשרים מתנדבים מן הקהילה ושיש בו חמישה מגשרים לפחות;

 

 

"מרכז גישור ללא כוונת רווח" – מרכז הנותן שירותי גישור מונגשים באמצעות מגשרים מתנדבים הרשומים בפנקס המגשרים ושיש בו חמישה מגשרים לפחות;

 

 

"פנקס המגשרים" – פנקס המגשרים לפי סעיף 3 לחוק זה;

 

 

"צדדים לסכסוך" – צדדים לסכסוך שמנהלים הליך גישור, בין אם הוגשה בעניינו של אותו סכסוך תביעה משפטית ובין אם לאו;

 

 

"תואר אקדמי" – תואר אקדמי שנתן מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[3], או על ידי מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק האמור;

 

 

"תוכנית התנסות מודרכת בגישור" – תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמתיים, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שישה גישורים לפחות;

 

 

"תקנות רשימת מגשרים" – תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח–2017[4].

 

 

פרק ב' – פנקס המגשרים

מנהל פנקס המגשרים

2.

(א)        השר ימנה משפטן, שעבר הכשרה כללית בגישור, לשמש מנהל פנקס המגשרים.                

 

 

(ב)        מינויו של המנהל יפורסם ברשומות.

פנקס המגשרים      

3.

(א)        פנקס המגשרים יכלול ביחס לכל מגשר את הפרטים הבאים:

 

 

 

(1)

שמו של המגשר;

 

 

 

(2)

מקצועו של המגשר;

 

 

 

(3)

אזורי פעילותו של המגשר;

 

 

 

(4)

השפות אותם דובר המגשר;

 

 

 

(5)

הנושאים בהם מתמחה המגשר.

 

 

(ב)        נוסף על האמור בסעיף קטן (א), יכול שיירשמו בפנקס המגשרים הפרטים האלה, ככל שיימסרו על ידי המגשר:

 

 

 

(1)        תארים אקדמאיים של המגשר;

 

 

 

(2)        כשירותו של המגשר לפי חוק סעיף 78ד לחוק בתי המשפט;

 

 

 

(3)        פעילותו של המגשר מטעם מרכז גישור בקהילה או מרכז ללא כוונות רווח;

 

 

 

(4)        מגשרים נוספים שהמגשר עורך עמם גישורים במשותף.

 

 

(ג)         המנהל יעדכן את הרישום בפנקס המגשרים באופן שוטף.

 

 

(ד)        המנהל יפרסם את פנקס המגשרים באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

כשירות להירשם בפנקס המגשרים  

4.

מגשר כשיר להירשם בפנקס המגשרים אם עבר הכשרה כללית בגישור ותוכנית התנסות מודרכת בגישור, וכן מתקיים בו אחד מאלה –

 

 

(1)        הוא בעל תואר אקדמי;

 

 

(2)        סיים את לימודיו במוסד על-תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על-תיכוני המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה שמשרד ממשלתי מכיר בה ובלבד שהיקף הלימודים לא קטן משלוש שנים ובהיקף של 1,500 שעות.

בקשה להירשם  בפנקס המגשרים

5.

בקשה להירשם בפנקס המגשרים תוגש למנהל בצירוף תצהיר חתום על ידי עורך דין והמסמכים הנדרשים להוכחת כשירותו של המגשר; בעד הגשת בקשה תשולם אגרה שיקבע השר.

מגשר לפי תקנות רשימת מגשרים

6.

על אף האמור בסעיף 4, אדם שנכלל ברשימת המגשרים מכוח תקנות רשימת מגשרים, רשאי להירשם בפנקס המגשרים.

סייגים לכשירות     

7.

על אף האמור בסעיפים 4 ו-6, לא יירשם בפנקס המגשרים מי שהתקיים בו אחד או יותר מאלה:

 

 

(1)        הוא הורשע בעבירה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המייעצת, לשמש כמגשר;

 

 

(2)        הוא הורשע בעבירת משמעת לפי כל דין או הוגשה נגדו קובלנה בעבירת משמעת שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הוועדה המייעצת, לשמש כמגשר.

עיכוב או התלייה לביצוע של רישום

8.

המנהל רשאי, לאחר שנתן למגשר הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו, לעכב או להתלות רישום של מגשר בפנקס המגשרים, אם מתנהלת נגדו חקירה בחשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 7.

מחיקה מפנקס המגשרים       

9.

המנהל רשאי, לאחר שנתן למגשר הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו, למחוק את שמו מפנקס המגשרים, אם התקיים אחד מאלה:

 

 

(1)        הוא הורשע בעבירה או הוגש נגדו כתב אישום כאמור בסעיף 7;

 

 

(2)        קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש מגשר, לרבות בשל אי קיום הוראות פרק ג'.

השגה על החלטת המנהל              

10.

(א)        מגשר רשאי להשיג על החלטה של המנהל לפני ועדת משנה של הועדה המייעצת; ועדת המשנה תמנה שלושה חברים שלפחות אחד מהם הוא משפטן, ואם היא דנה בעניינו של סכסוך בין בני משפחה – אחד מהם לפחות הוא בעל ניסיון בגישור בענייני משפחה.

 

 

(ב)        ההשגה תוגש בתוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למגשר; ועדת המשנה רשאית להאריך מועד זה מטעמים מיוחדים שירשמו.

ייחוד העיסוק      

11.

(א)        לא יעסוק אדם בגישור דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אם איננו רשום בפנקס המגשרים.

 

 

(ב)        העובר על הוראת סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

 

 

(ג)         האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שמשמש מגשר במסגרת מרכז גישור בקהילה ותחת הנחייתו ופיקוחו המקצועי של מרכז כאמור.

 

 

פרק ג' – הליך הגישור

מספר המגשרים

12.

ניתן לקיים את הליך הגישור באמצעות מגשר אחד, או שניים במשותף .

חובות המגשר

13.

(א)        במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.

 

 

(ב)        המגשר יסרב לקבל על עצמו ניהול של הליך גישור אם התקיים אחד מאלה –

 

 

 

(1)        היה בינו לבין אחד מהצדדים לסכסוך קשר מקצועי או קשר אישי קודם, אלא אם הודיע על כך לצדדים האחרים, והם נתנו את הסכמתם בכתב לניהול הליך הגישור על ידו;

 

 

 

(2)        הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר לבין עניין אחר; נתגלה החשש לניגוד עניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור אלא אם כן הסכימו הצדדים להמשיכו ובתנאי שהמגשר עצמו סבר שהדבר אפשרי.

 

 

(ג)         המגשר יעמיד את הצדדים לסכסוך על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או של חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, הקשור לסכסוך.

 

 

(ד)        המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

 

 

(ה)        המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

 

 

(ו)         מסר צד לגישור מידע למגשר, תוך דרישה לשמרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל צד אחר לגישור, אלא אם הוא חייב לגלותו לפי דין או שמוסר המידע ויתר על הסודיות.

 

 

(ז)         המגשר רשאי להיוועד עם הצדדים, יחד או לחוד, ובידיעת הצדדים גם עם כל מי שקשור לסכסוך, ואם נתן צד הסכמתו לכך, רשאי הוא להיפגש עמו ללא עורך דינו.

 

 

(ח)        המגשר רשאי להיוועץ במומחה ולקבל חוות דעת מומחה אם נתנו הצדדים הסכמתם לכך; ככל שההיוועצות כרוכה בעלות, יקבל המגשר שירותיו של מומחה רק אם הסכימו הצדדים לשאת בעלות השירות מראש.

 

 

(ט)        המגשר לא ייעץ לצדדים בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו, ולא ייתן  חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו.

 

 

(י)         המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, לא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תפקידים שקשורים בביצוע ההסכם, ובכלל זה לשמש מנהל עזבון, מנהל נכסים, נאמן או מתאם הורי.

 

 

(יא)      לאחר הפסקת הגישור רשאים הצדדים להסכים שהמגשר יתמנה לבורר בסכסוך, אולם במידה ועשה כן לא יוכל המגשר לחזור ולהתמנות שוב כמגשר באותו הסכסוך עצמו.

 

 

(יב)       המגשר חייב חובת דיווח בנוגע להתעללות בקטין או בחסר ישע, בהתאם לסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.

שמירת סודיות      

14.

המגשר וכן כל אדם אחר שהשתתף בהליך הגישור, לרבות מומחה שנתן חוות דעת, לא ימסור מידע על דברים שנאמרו או שהוצגו בהליך הגישור אלא אם הוא חייב לעשות כן לפי דין או אם ניתנה הסכמה בכתב של הצדדים וכן תוך שמירה על אנונימיות הצדדים.

אי קבילות בהליך משפטי אזרחי

15.

(א)        דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אלא אם הסכימו על כך כל הצדדים לגישור והמגשר, והודיעו על כך לבית המשפט.  

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה תובענה כנגד מגשר בגין התנהלותו בהליך גישור, רשאי בית המשפט להתיר גילוי דברים, שחל עליהם חיסיון לפי סעיף קטן (א), אם סבר שהדבר הכרחי לבירור התובענה; בית המשפט רשאי לקבוע סייגים או מגבלות להיתר כאמור.

הסכם בין הצדדים למגשר     

16.

(א)        לפני תחילת הליך הגישור יסביר המגשר לצדדים את ההליך כמפורט בסעיף 17 וכן יציג ויסביר את ההסכם בין הצדדים למגשר.

 

 

(ב) הצדדים והמגשר יחתמו על ההסכם לדוגמה המובא בתוספת, או על הסכם אחר שיערכו, ובלבד שייכללו בו ההוראות המהותיות שבהסכם לדוגמה.

 

 

(ג)         הופנו הצדדים לגישור על ידי בית המשפט  – יחול עליהם ההסכם לדוגמה כנוסחו בתוספת הראשונה, גם אם הצדדים לא חתמו עליו, ובלבד שהמגשר הסביר לצדדים את תוכנו.

הסבר בתחילת הגישור     

17.

(א)        בתחילת הגישור יסביר המגשר לצדדים את חובתם לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב.

 

 

(ב)        המגשר יביא לידיעת הצדדים שהם רשאים:

 

 

 

(1)        להיות מיוצגים על ידי עורכי דין;

 

 

 

(2)        להיוועץ, בכל שלב ולגבי כל עניין שבגישור, עם מי שימצאו לנכון;

 

 

 

(3)        להפסיק את הגישור בכל עת, בכפוף למתן הודעה לצדדים האחרים ולמגשר.

 

 

(ג)         המגשר יסביר לצדדים כי הוא רשאי להיוועד עמם ביחד או לחוד, וכי הוא רשאי להיוועד בנפרד, בהסכמתם,  עם כל מי שקשור לסכסוך או עשוי לסייע לפתרונו, לרבות עורך דין של מי מהצדדים, וכי רשאי הוא להיוועד עם צד ללא עורך דינו, אם יתן הסכמתו לכך.

 

 

(ד)        המגשר יסביר לצדדים שהוא אינו אחראי לביצוע ההסכם אליו עשויים הצדדים להגיע בסיועו.

 

 

(ה)        המגשר יסביר לצדדים שאין לו סמכות להכריע או לכפות עליהם פתרון או הסכמות כלשהן.

תיעוד בהליך הגישור  

18.

(א)        המגשר רשאי להכין סיכום בכתב של פגישות הגישור אם סבר כי יש בכך כדי לסייע לתהליך הגישור.

 

 

(ב)        נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי המגשר לערוך רשימות או הערות לשימושו בלבד, שלא יהיו נתונות לעיון הצדדים.

שכר טרחה והוצאות בעין

19.

(א)        הסכום שסוכם בין המגשר לבין הצדדים לסכסוך הוא שכר הטרחה שישלמו הצדדים לסכסוך למגשר, למרכז הגישור בקהילה או למרכז ללא כוונות רווח; סכום זה לא יהיה מותנה בתוצאת הגישור, והוא ישולם בין אם הגיעו הצדדים להסדר גישור ובין אם לאו.

 

 

(ב)        בתחילת הליך הגישור יודיע המגשר לצדדים לסכסוך את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו.

 

 

(ג)         שכר הטרחה לא יכלול הוצאות בעין, לרבות הוצאות עבור היוועצות עם אדם או עם גורם שאינו צד לסכסוך, או לקבלת חוות דעת מומחה אשר  ישולמו על ידי הצדדים בנפרד.

 

 

(ד)        הצדדים לסכסוך יישאו בשכר טרחת המגשר ובהוצאות בעין באופן שוויוני אלא אם הם הסכימו ביניהם על אופן חלוקה אחר.

הפסקת הגישור  

20.

(א)        כל אחד מהצדדים לסכסוך רשאי להפסיק את הגישור בכל עת, בכפוף למסירת הודעה לצדדים האחרים ולמגשר.

 

 

(ב)        המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור שנתקיים אחד מאלה:

 

 

 

(1)        העניין אינו מתאים לגישור;

 

 

 

(2)        הצדדים, או מי מהם, אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים עמו פעולה;

 

 

 

(3)        הצדדים, או מי מהם, אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;

 

 

 

(4)        אין סיכוי סביר שהצדדים יגיעו להסדר גישור;

 

 

 

(5)        הסדר הגישור, שהצדדים עומדים להגיע אליו, הוא בלתי חוקי או בלתי הוגן בעליל;

 

 

 

(6)        הסדר הגישור, שהצדדים עומדים להגיע אליו, אינו מתחשב בעניינו של קטין או של חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, הקשור לסכסוך;

 

 

 

(7)        כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

 

 

 

(8)        הצדדים אינם משלמים את שכר טרחתו או את הוצאותיו בעין;

 

 

 

(9)        בין הצדדים קיימים פערי כוחות שאינם ניתנים לאיזון במסגרת הליך הגישור;

 

 

 

(10)      המגשר גילה שהוא נמצא בניגוד עניינים.

הסדר הגישור

21.

(א)        הגיעו הצדדים לסכסוך להסדר גישור, יערכו אותו הצדדים או המגשר בכתב ויפרטו בו את כל התנאים שלפיהם יושב הסכסוך.

 

 

(ב)        הצדדים יחתמו על הסדר הגישור, והמגשר יקיימו בחתימתו.

מתן תוקף של  פסק-דין להסדר הגישור    

22.

(א)        בסעיף זה –

 

 

"סכסוך" – מצב שבו קיימת עילה לתביעת זכות;

 

 

"בית המשפט" – הערכאה שלה סמכות עניינית ומקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.

 

 

(ב)        בית המשפט רשאי, לבקשת הצדדים לסכסוך, לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שנעשה לפי חוק זה, ורשאי הוא לזמן את הצדדים על מנת שיתנו לו הסברים בעניין הסדר הגישור.

 

 

(ג)         ניתן להגיש הסכם, שהושג שלא במסגרת תביעה בבית משפט לקבלת תוקף של פסק דין.

 

 

פרק ד' – הוראות כלליות

ביצוע ותקנות    

23.

השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה:   

 

 

(1)        כשירות להדרכת מגשרים;

 

 

(2)        העברת חלק מאגרות בתי המשפט למרכזי גישור בקהילה שהגישו הסדרי גישור אשר קיבלו תוקף של פסק דין.                

תחילה

24.

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.      

 

 

תוספת ראשונה  (סעיף 16)

 

 

הסכם לדוגמה בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר:

 

 

(1)

הצדדים בוחרים, מתוך רצון חופשי, לקיים הליך גישור בפני המגשר, על מנת ליישב את הסכסוך שביניהם בהסכמה, וכל אחד מהם רשאי להפסיקו בכל עת בכפוף למתן הודעה לשאר הצדדים ולמגשר.

 

 

(2)

הצדדים מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות את מלוא המידע שדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ומרצון.

 

 

(3)

הצדדים מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בעל-פה או בכתב, או להציג מסמכים, בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

 

 

(4)

הצדדים מתחייבים לא למסור למי שאינו צד לגישור לרבות ערכאה שיפוטית, דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

 

 

(5)

האמור בסעיפים 2 עד 4 לא יחול, אם התירה ערכאה שיפוטית, בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק, גילוי של חומר כאמור, ובכפוף לסייגים ולמגבלות שנקבעו על ידה.

 

 

(6)

הצדדים רשאים להיוועץ עם עורכי דין ועם כל מי שימצאו לנכון, בכל שלב של הגישור.

 

 

(7)

הצדדים מצהירים שידוע להם כי דינו של הסדר הגישור כדין חוזה, ובאם יחפצו הצדדים תוגש בקשה לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור.

 

 

(8)

הצדדים מסכימים כי ככל שלא הגיעו להסדר גישור, או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא ישמש הדבר עילת תביעה נגד המגשר, ואין המגשר אחראי לתוצאות הגישור, בכפוף לסעיף 10 להסכם זה.

 

 

(9)

המגשר מתחייב לנהוג בתום לב ובהגינות כדי לסייע לצדדים להגיע ליישוב הסכסוך ביניהם תוך משא ומתן חופשי.

 

 

(10)

המגשר מצהיר שאינו תלוי במי מהצדדים, ושאינו בעל עניין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הגישור, וכי לא היה בינו לבין מי מהצדדים קשר מקצועי או אישי קודם העלול לפגוע במעמד הבלתי תלוי שלו.

 

 

(11)

המגשר לא יהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין הצדדים.

 

 

(12)

המגשר לא יהיה מוסמך לכפות על הצדדים פתרון או הסכמה כלשהם.

 

 

(13)

המגשר לא יהיה מוסמך לתת החלטה מחייבת כלשהי לגבי הסכסוך בין הצדדים.

 

 

(14)

המגשר לא ימסור לאחר מידע על דברים שנאמרו או שהוצגו בהליך הגישור אלא בהסכמה כתובה של הצדדים או אם הוא מחויב לעשות כן לפי דין.

 

 

(15)

הודעת המגשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הגישור כאמור בסעיף 19 לחוק הגישור, מחייבת את הצדדים.

 

 

(16)

המגשר מתחייב לא לתת בעתיד שירותים מקצועיים למי מהצדדים בכל עניין שקשור לסכסוך נושא הגישור, ללא הסכמת כל הצדדים האחרים.

 

 

(17)

הליך הגישור יתנהל לפי נהלים אלה:  

(א)        המגשר יקבע את המקום והמועד לכל ישיבה;  

(ב)        המגשר יקבע את סדרי הגישור, ככל שלא נקבעו על פי דין.  

(ג)         המגשר רשאי להיוועץ במומחה ולקבל חוות דעת של מומחה בכפוף להסכמת הצדדים; ככל שההיוועצות או חוות דעת המומחה כרוכות בעלות, לא יקבל המגשר את שירותי המומחה אלא אם הצדדים הסכימו לשאת בעלותם מראש.

(ד)        המגשר רשאי להציע לצדדים פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור אך עדיף שאלו יועלו על ידי הצדדים עצמם.

(ה)        המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם מצא לנכון לפעול כך על פי שיקול דעתו המקצועי ובהתאם להוראות סעיף 20 לחוק הגישור.

 

 

 

 

 


 

דברי הסבר

ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות (המכונה ADR) חשיבות רבה ויתרונות רבים מספור: חיסכון בכסף  ובזמן, הגדלת הטוב המשותף, וכן חסכון במשאבים רבים למערכת המשפט. אחת הדרכים המרכזיות ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות היא הגישור.

הגישור רווח מאוד כבר היום וקיים אינטרס הציבורי להנגישו עוד יותר ולהפוך אותו לפרקטיקה רווחת. על אף זאת, מקצוע הגישור פועל כיום ללא כל הסדרה; המציאות הקדימה את המחוקקים וקיים צורך מובהק להתאים את החקיקה למציאות, להסדיר את הגישור ולהפוך אותו למקצוע רשמי. ההסדרה המקצועית תבטיח את איכותו של הגישור, תחזק את מעמד המגשרות והמגשרים ואת אמון הציבור בפרקטיקה חשובה זו.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/5636/20).

 

 

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"א בכסלו התש"ף – 9.12.19

 

 



[1] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198.

[2] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

[3] ס"ח התשי"ח, עמ' 191.

[4] ק"ת תשע"ח, עמ' 194.