נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

סמל המדינה

חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016*

פרק א': מטרה והגדרות

מטרה

1.     

מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

הגדרות

2.     

בחוק זה –

"אב-טיפוס" – דגם-בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;

"האגף להכשרה מקצועית" – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;

"אחריות" – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;

"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999[1];

"דגם רכב" – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;

"דרישות תקינה אירופית" – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;

"דרישות תקינה אמריקאית" – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;

"הנדסאי" ו"טכנאי מוסמך" – כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012‏[2];

"הוועדה" – ועדת הכלכלה של הכנסת;

"חוק הגנת הצרכן" – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981[3];

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977[4];

"חוק התקנים" – חוק התקנים, התשי"ג–1953[5];

"ייבוא" – הבאה או גרם-הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;

"יבואן זעיר" – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי סעיף 44;

"יבואן ישיר" – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי סעיף 41;

"יבואן מסחרי" – כל אחד מאלה:

(1)      יבואן זעיר;

(2)      יבואן ישיר;

(3)      יבואן עקיף;

"יבואן עקיף" – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי סעיף 42;

"ייצור", של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;

"יצרן", של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;

"יצרן רכב במדינת חוץ" – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;

"מהנדס" – מהנדס רשום כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958‏[6];

"מוסך" – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;

"מוסך מומחה" – כמשמעותו בסעיף 129;

"מוסך נייד" – רכב המשמש למתן שירותים כאמור בסעיף 135(ב);

"מוסך שירות של יבואן" – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;

"מוצר תעבורה" – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;

"מוצר תעבורה חליפי" – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;

"מוצר תעבורה מקורי" – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;

"מוצר תעבורה משומש" – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;

"המחיר הכולל" – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן;

"מייבא רכב בייבוא אישי" – מי שמייבא רכב לפי סעיף 33;

"המנהל" – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;

"מנהל מקצועי של מוסך" – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 136;

"מסמך תקינה" – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;

"מספר קטלוגי" – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;

"מעבדה מאושרת" – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי סעיף 12 לחוק התקנים;

"מעבדה מוכרת אירופית" – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה של הקהיליה האירופית EC/2007/46, על עדכוניה;

"מעבדה מוכרת אמריקאית" – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);

"מעבדה מוסמכת לרכב" – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי סעיף 236;

"מפעל ייצור" – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;

"מקצוע בענף הרכב" – כל אחד מאלה:

(1)      ניהול מקצועי של מוסך;

(2)      שמאות רכב;

(3)      תיווך בייבוא אישי;

"משווק רכב" – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;

"המשרד" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

"מתווך בייבוא אישי" – בעל רישיון לפי סעיף 68 לתיווך בייבוא אישי;

"סוג רכב" – סוג הרכב לפי פקודת התעבורה[7] כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי הפקודה האמורה:

(1)      "רכב נוסעים" – רכב מסוג M;

(2)      "רכב מסחרי" – רכב מסוג N;

(3)      "גרור או נתמך" – רכב מסוג O;

(4)      "אופנוע" – רכב מסוג L;

(5)      "טרקטור" ו"מכונה ניידת" – רכב מסוג T;

"סוחר ברכב מיבואן" – בעל רישיון לפי סעיף 89 לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי אותו סעיף;

"סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן" – בעל רישיון לפי סעיף 92 לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי אותו סעיף;

"סוכן מורשה" – סוכן ראשי או סוכן משני;

"סוכן משני" – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי סעיף 42(ג)(2), ולתקופה שלא תפחת משנה;

"סוכן ראשי" – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1);

(1)      לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1);

(2)      לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1);

"סחר במוצרי תעבורה" – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;

"עוסק" ו"עוסק מורשה" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975[8];

"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;

"עקרון עסק חי" – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;

"פקודת הייבוא והייצוא" – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979‏[9];

"צמיג" – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;

"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;

"רישיון" – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;

"רישיון ייבוא" – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא;

"רישיון להפעלת מוסך" – כמשמעותו בסעיף 127;

"רישיון להפעלת מוסך נייד" – כמשמעותו בסעיף 135;

"רישיון יבואן מסחרי" – כמשמעותו בסימן ב' לפרק ד';

"רישיון לייצור מוצרי תעבורה" – כמשמעותו בסימן ב' לפרק ז';

"רישיון לייצור רכב ושיווקו" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ג';

"רישיון לסחר במוצרי תעבורה" – כמשמעותו בסימן ד' לפרק ז';

"רישיון רכב" – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת התעבורה‏;

"רכב", "רכב מנועי" ו"רשות הרישוי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה;

"רכב חדש" – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;

"רכב שנרשם במדינת חוץ" – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 30 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;

"רשות מוסמכת לייבוא" – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי פקודת הייבוא והייצוא;

"שומת רכב" – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי סעיף 153:

(1)      פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;

(2)      הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;

(3)      הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באובדן גמור לפי פקודת התעבורה;

"שיווק רכב" – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;

"שירות רכב" – כל אחד מאלה:

(1)      ייצור רכב בישראל ושיווקו;

(2)      ייבוא רכב ושיווקו;

(3)      סחר ברכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88;

(4)      ייצור מוצרי תעבורה בישראל;

(5)      סחר במוצרי תעבורה;

(6)      הפעלת מוסך או מוסך נייד;

(7)      סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968[10];

"שמאות רכב" – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;

"שמאי רכב" – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי פרק ט';

"תוצר" – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;

"תיאור" – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:

(1)      לעניין רכב או מוצר תעבורה –

(א)     כמות, משקל ומידות;

(ב)      ארץ הייצור ושם היצרן;

(ג)       הסמל המסחרי של היצרן;

(ד)      חומרים או מרכיבים;

(ה)      איכות ועמידות;

(ו)       פגמים בו;

(ז)      מטרת השימוש בו;

(ח)      התאמה של מוצר תעבורה לרכב;

(ט)     בדיקות ותוצאות;

(י)       אחריות לתקינות ותקופת האחריות;

(יא)    שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;

(יב)     מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;

(יג)     פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;

(יד)     מועד ייצור;

(טו)    מספר קטלוגי;

(טז)    מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;

(2)      לעניין שירות –

(א)     תוכן השירות והיקפו;

(ב)      טיב השירות, רמתו ותכליתו;

(ג)       דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;

(ד)      אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;

(ה)      מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;

"תיווך בייבוא אישי" – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי סעיף 33;

"תכנית ייצור" – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;

"תעודת גמר" – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;

"תעודת מקצוע" – כמשמעותה בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959‏[11];

"תקלת בטיחות סדרתית" – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;

"תקן ישראלי" ו"תקן רשמי" – כמשמעותם בחוק התקנים;

"השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

פרק ב': רישוי מתן שירותי רכב ורישוי מקצועות בענף הרכב

סימן א': הוראות לעניין רישיונות

מתן שירות רכב וחובת רישיון

3.     

(א)     לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב)      המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –

(1)      סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;

(2)      סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(3)      מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;

(4)      הבטחת איכות ובקרה;

(5)      חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(6)      המקום שבו יינתן השירות;

(7)      תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;

(8)      הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

עיסוק במקצוע בענף הרכב וחובת רישיון

4.     

(א)     לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב)      המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –

(1)      סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(2)      חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(3)      תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.

(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 152.

הגשת בקשה לרישיון

5.     

(א)     המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.

(ב)      המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.

(ג)       המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

מתן רישיון ופרסום בעלי הרישיונות

6.     

(א)     המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.

(ב)      המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

תקופות רישיון או אישור

7.

(א)     תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם, תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל-31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:

(1)      אישור לייצור דגם רכב לפי סימן ב' לפרק ג' ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי סימן ב' לפרק ז';

(2)      רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 31 ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי סעיף 37.

(ב)      על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.

(ג)       השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.

סירוב לתת או לחדש רישיון 

8.     

המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

פטור מתנאים לקבלת רישיון

9.     

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין-לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו  או אי-חידושו

10.   

(א)     המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם,  להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:

(1)      הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)      הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

(3)      הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;

(4)      הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(5)      הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(6)      ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(7)      הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

(8)

(א)     הממונה על הגבלים עסקיים קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988[12], או הטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה לעניין הפרת תנאי, (3), (4), (5) או (6) לחוק האמור, והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).

(ב)      המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על הגבלים עסקיים את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988, בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם, המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;

(9)      לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –

(א)     הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי סעיף 14;

(ב)      התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 13(ב)(1) המעידות על חשש לניגוד עניינים;

(ג)       הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 13(ב)(2).

(ב)      התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.

(ג)       היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

(ד)      לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).

(ה)      סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

בקשה לרישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לאחר ביטולו

11.

מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות סעיף 10, לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

סימן ב': חובות בעל רישיון – הוראות כלליות

איסור העברת רישיון

12.   

לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

ניגוד עניינים וכללי אתיקה מקצועית

13.   

(א)     בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –

(1)      באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);

(2)      בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).

(ב)

(1)      השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.

(2)      השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.

(3)      תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי סימן ב' לפרק ט', ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי סימן ג' לפרק ח'.

(4)      תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.

השתלמות מקצועית והדרכה תקופתית

14.   

(א)     המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.

(ב)      השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

הודעה על שינוי שחל לגבי בעל רישיון

15.   

בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

דיווח ומסירת פרטים למנהל

16.   

בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

סירוב לתת שירות

17.   

(א)     בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי-מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).

(ב)      השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי-מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.

הצגת רישיון

18.   

בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

חשבונית ללקוח

19.   

בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.

פרק ג': ייצור רכב

סימן א': רישיון לייצור רכב ושיווקו

רישיון לייצור רכב ושיווקו

20.   

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:

(1)      הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;

(3)      לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958, שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;

(4)      הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב-טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;

(5)      לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;

(6)      הוא המציא למנהל כתב התחייבות –

(א)     לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי סעיף 27;

(ב)      לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי סעיף 28;

(7)      הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;

(8)      הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.

סימן ב': אישור לייצור דגם רכב

אישור לייצור דגם רכב

21.   

(א)     לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות סימן זה, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

        

(ב)      מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:

(1)      הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;

(2)      המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב-טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;

(3)      הוא הוכיח למנהל כי האב-טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;

(4)      הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;

(5)      לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.

(ג)       המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

סימן ג': חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו

ציוד, מיתקנים, הסדרי פיקוח ובקרת איכות

22.   

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.

תקלת בטיחות סדרתית – חובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו

23.   

(א)     גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –

(1)      יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;

(2)      יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;

(3)      יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול ללא תשלום.

(ב)      השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.

חובת סימון רכב

24.   

(א)     בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, שם היצרן ודגם הרכב.

(ב)      השר רשאי –

(1)      לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);

(2)      לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.

ייצור ושיווק רכב שלא לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב-טיפוס

25.   

(א)     בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב-טיפוס של הרכב שאישר המנהל.

(ב)      המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב-טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג)       המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב-טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן.

ייצור רכב במפעל ייצור

26.   

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 20(2).

שירותי תחזוקה ומוצרי תעבורה

27.   

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו –אחריות לרכב

28.   

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

חובות דיווח של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו

29.

בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –

(1)      אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בסעיף 20(8) (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ-31 בדצמבר;

(2)      דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי-עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

פטור מחובות בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו

30.

(א)     השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי סעיפים 20(3), (5), (6) ו-(8), 21(ב), 27 עד 29, כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.

(ב)      המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.

פרק ד': ייבוא רכב

סימן א': רישיון ייבוא רכב

רישיון ייבוא רכב

31.   

(א)     לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:

(1)      יבואן מסחרי;

(2)      הוא מייבא רכב בייבוא אישי;

(3)      גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951‏[13], ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;

(4)      מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;

(5)      מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז–2007[14], ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;

(6)      יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;

(7)      הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, "עגורן נייד" – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון או על משקל אחר שקבע השר;

(8)      אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;

(9)      יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;

(10)    גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).

(ב)      לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.

(ג)       על אף האמור בסעיף 7, הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי אותו סעיף, אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

יבואן מסחרי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב

32.   

יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:

(1)      דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

(2)      דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;

(3)      דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;

(4)      דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;

(5)      לעניין יבואן ישיר –  אם מתקיימים כל אלה:

(א)     הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 41(א)(2);

(ב)      הרכב הוא רכב חדש ומספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(6)      לעניין יבואן עקיף –  אם מתקיימים כל אלה:

(א)     הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 42(א)(2);

(ב)      הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:

(1)      רכב חדש;

(2)      רכב שנרשם במדינת חוץ ומספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(ג)       אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;

(ד)      יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור בסעיף 57;

(7)      לעניין יבואן זעיר – רכב מסוג כאמור בסעיף 33(א), שהוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ ומספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150, והוא אחד מאלה:

(א)     הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;

(ב)      הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר כפי שקבע השר ולפי תנאים שקבע, באישור הוועדה.

ייבוא רכב לשימוש אישי – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב

33.   

(א)     בסעיף זה, "רכב" – רכב מסוגים אלה:

(1)      רכב נוסעים מסוג M1;

(2)      רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי פקודת התעבורה;

(3)      אופנוע;

(4)      מכונה ניידת;

(5)      רכב מסחרי מסוג N1.

(ב)      המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:

(1)      הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין בשכר לשימושו העסקי-עצמי;

(2)      חלפה לפחות שנה מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי-עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ניתן יהיה לייבא יותר מרכב אחד בשנה;

(3)      לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;

(4)      הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי פקודת התעבורה ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;

(5)      הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי תוצרים נוספים שניתן יהיה לייבא לפי סעיף זה בתנאים כפי שיקבע כאמור;

(6)      הרכב עומד בדרישות כאמור בסעיף 32(3) ו-(4);

(7)      הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;

(8)      הוא מסר הצהרה –

(א)     בדבר קבלה או אי-קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי סעיף 70 ומידע לגבי הרכב לפי סעיף 72;

(ב)      כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.

(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, "מְעוֹנוֹעַ" – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.

(ד)      השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי-עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה, בשינויים או ללא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.

(ה)      הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.

הגבלות לעניין תשלום בעד רכב המיובא לשימוש אישי

34.   

אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

הגבלת העברת בעלות ברכב שיובא לשימוש אישי

35.   

(א)     לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 33, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)      חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;

(2)      הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.

(ב)      השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 33 גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.

(ג)       הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי סעיף 33.

ייבוא רכב במקרים מסוימים – תנאים למתן רישיון ייבוא רכב

36.

(א)     המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו-(10), יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים בסעיף 33(ב)(3), (4) ו-(6).

(ב)      השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם  המנוי בסעיף 31(א)(8).

(ג)       השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.

רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת

37.   

רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי סעיף 32 או 33, אולם לא יחולו לגביו הוראות סעיף 32(5) עד (7) או סעיף 33(ב)(3), לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

איסור העברה, שעבוד או עיקול של רישיון ייבוא רכב

38.   

רישיון שניתן לפי סימן זה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

ביטול רישיון ייבוא רכב, התלייתו או הגבלתו

39.

(א)     הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי סימן זה, להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:

(1)      הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)      הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;

(3)      הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4)      הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(5)      ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(6)      הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם, לעניין רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 33, יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור באותו סעיף.

(ב)      הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.

(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

סירוב לתת רישיון ייבוא רכב

40.

(א)     הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי סימן זה, אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:

(1)      בוטל רישיון שניתן לו לפי סימן זה; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין היתר בהתחשב בעילת הביטול לפי סעיף 39 ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;

(2)      מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי סימן זה בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.

(ב)      הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

סימן ב': רישיון יבואן מסחרי

רישיון יבואן ישיר

41.   

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:

(1)      הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;

(3)      הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –

(א)     לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;

(ב)      לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;

(ג)       לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;

(ד)      לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:

(1)      ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(2)      היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;

(ה)      לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;

(4)      הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –

(א)     לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);

(ב)      לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);

(ג)       לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי סעיף 50;

(5)      הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי  שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(6)      הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.

(ב)      המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.

רישיון יבואן עקיף

42.   

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:

(1)      הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:

(א)     הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;

(ב)      הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;

(3)      הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –

(א)     לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;

(ב)      להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;

(ג)       לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:

(1)      ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(2)      הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;

(ד)      לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר –לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;

(4)      הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –

(א)     לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;

(ב)      לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;

(ג)       לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי סעיף 50;

(5)      הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(6)      הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.

(ב)      המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.

(ג)       השר רשאי לקבוע 

(1)      תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה "סוכן ראשי";

(2)      דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.

פטור מהתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף

43.   

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי סעיף 41 או 42 כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים בסעיף 41(א)(6) או 42(א)(6) ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

רישיון יבואן זעיר

44.   

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:

(1)      הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;

(3)      הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(4)      הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.

(ב)      יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 כלי רכב בשנה בלבד.

(ג)       על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

קידום התחרות וצמצום הריכוזיות בענף ייבוא הרכב

45.   

על מתן רישיון לפי סימן זה, קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות סימן ג' לפרק ב' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013[15], בשינויים המחויבים.

בירור תלונות לגבי יבואנים מסחריים

46.

המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי סימן זה על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי סימן ד'.

סימן ג': חובות יבואן מסחרי

שירותי תחזוקה

47.   

(א)     יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 41(א)(5).

(ב)      יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 42(א)(5).

(ג)       יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 44(א)(3).

הספקת מוצרי תעבורה

48.   

(א)     יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 41(א)(3)(א).

(ב)      יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 42(א)(4)(א).

(ג)       יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.

(ד)      הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

מתן אחריות
לרכב מיובא

49.   

(א)     יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.

(ב)      יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.

(ג)       לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא

50.   

(א)     יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור בסעיף 52 אם הרכב יובא לפי סעיף 33.

(ב)      נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –

(1)      יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;

(2)      יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;

(3)      יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול ללא תשלום.

(ג)       הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.

(ד)      נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –

(1)      לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם, הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;

(2)      לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.

(ה)      נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.

(ו)       השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.

(ז)      תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.

מידע לעניין דגמי רכב שיובאו לישראל

51.

המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

תשלום בעד עלויות נלוות

52.   

(א)     בסעיף זה, "יבואן אחר" – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי סעיף 49(א) או 50(א).

(ב)      לשם מתן השירות לפי סעיף 49(א) או 50(א), רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי סעיף 41(א)(3)(ב) ו-(ג).

(ג)

(1)      בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.

(2)      הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ-60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה בפני המנהל.

(ד)      אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.

(ה)      השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות

53.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר ממספר מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, "נפה" – נפה שנקבעה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948[16].

איסור התערבות

54.   

(א)     יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור בסעיף 49(ג) או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.

(ב)      יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

מסירת מידע ללקוח

55.

יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:

(1)      מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, שנגרם לרכב;

(2)      מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;

(3)      שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;

(4)      תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;

(5)      תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

חובות דיווח של יבואן מסחרי

56.   

(א)     יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:

(1)      הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – ללא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;

(2)      מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – ללא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.

(ב)      יבואן מסחרי –

(1)      ימסור למנהל, לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ-31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;

(2)      ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות ממבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981[17], בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.

(ג)       הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום "שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם" יקראו "שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו".

(ד)      אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

שמירת מסמכים בידי יבואן עקיף

57.

(א)     יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.

(ב)      שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.

(ג)       השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.

(ד)      יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו בפקודת המכס[18].

תנאים להתקשרות עם מוסך שירות של יבואן ופרסום רשימת מוסכי השירות

58.   

(א)     יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.

(ב)      יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

התקשרות בין יבואן מסחרי ומוסך שירות של יבואן

59.   

(א)     לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:

(1)      תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי סעיף 131;

(2)      מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;

(3)      מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.

(ב)      הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור בסעיף 49(ג), כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

סימן ד': מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו

מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו

60.   

(א)     השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו (בסימן זה – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:

(1)      שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;

(2)      שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;

(3)      שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן.

(ב)      השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות סימן זה.

(ג)       חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ד)      הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

תפקידי המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו

61.   

תפקידי המועצה הם:

(1)      לייעץ למנהל בעניינים אלה:

(א)     סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 8 ו-10;

(ב)      חובות משווק רכב לפי סעיפים 77 עד 87;

(2)      להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי סעיף 46, בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

סייגים למינוי 

62.

לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

הפסקת כהונה

63.

(א)     חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)      הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;

(2)      חדל להתקיים בו תנאי למינויו לפי סעיף 60(א), ולגבי נציג ציבור – אם נתמנה להיות עובד המדינה;

(3)      השר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב בשל אחד מאלה:

(א)     הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 62, או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור;

(ב)      נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(ג)       התקיים בו הסייג האמור בסעיף 64;

(ד)      הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משלוש ישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת;

(ה)      התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.

(ב)      התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, יפעל השר בהקדם האפשרי למינוי חבר אחר במקומו, באותה דרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 60, ליתרת תקופת כהונתו.

ניגוד עניינים

64.

(א)     לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

(ב)      חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או של קרובו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.

(ג)       נתברר לחבר מועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.

(ד)      בסעיף זה, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה.

החלת דינים

65.

חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:

(1)      חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979[19];

(2)      חוק העונשין, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)      חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969[20], לאחר תום תקופת כהונתם במועצה;

(4)      פקודת הנזיקין [נוסח חדש][21], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

תוקף פעולות

66.

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינוי או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.

סדרי דיון

67.   

(א)     יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן.

(ב)      המלצות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות שלושה חברים, ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 60(א); במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.

(ג)       המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.

(ד)      המועצה רשאית להזמין לישיבותיה הנוגעות למילוי תפקידה לפי סעיף 61(1)(ב) את נציגי היבואנים, ובלבד שיוזמנו נציגים של כל סוגי בעלי רישיון יבואן מסחרי.

(ה)      השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

סימן ה': עיסוק בתיווך בייבוא אישי

רישיון לתיווך
בייבוא אישי

68.   

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לתיווך בייבוא אישי:

(1)      הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה ולא הוכרז פושט רגל, או שהוא מועסק על ידי תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר.

(ב)      בעל רישיון לתיווך בייבוא אישי המועסק על ידי תאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(1), לא יהיה רשאי לעסוק בתיווך כאמור אלא במסגרת עבודתו בתאגיד.

(ג)       השר יקבע את סדרי הבחינות לקבלת רישיון לפי סעיף זה, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.

מתווך בייבוא אישי – חובת נאמנות והגינות

69.

מתווך בייבוא אישי ינהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כלפי לקוחותיו.

הסכם תיווך עם מייבא רכב
בייבוא אישי 

70.   

(א)     מתווך בייבוא אישי יתקשר בהסכם תיווך בכתב עם מייבא רכב בייבוא אישי, שיכלול פרטים אלה: סוג הרכב, תיאור הרכב, תוספות לדגם הרכב ומחירן, ככל שישנן, שנת הייצור של הרכב, מוסך למתן שירותי תחזוקה לרכב בישראל ובלבד שהוא מוסך בעל רישיון לפי חוק זה, תקופת האחריות והיקפה, אם ניתנה אחריות לרכב, מועד הספקת הרכב, חובות המתווך כלפי המייבא, המחיר הכולל של הרכב, מחיר הרכב במדינה שממנה הוא מיובא, דמי התיווך, פרטי המתווך ומספר רישיונו, וכן אומדן לגבי סך כל תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, לאחר שנקט את כל האמצעים הנדרשים, הסבירים בנסיבות העניין, לקבלת המידע בעניין זה מהגורם המוסמך לכך; בסעיף קטן זה, "מחיר כולל" –לרבות דמי משלוח והובלה,  ולמעט תשלומי המסים החלים על הרכב או על מכירתו, ובכלל זה מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה אחרים.

(ב)      מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא הרכב העתק של הסכם התיווך עם חתימת ההסכם.

(ג)       השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שמתווך בייבוא אישי חייב לכלול בהסכם לפי סעיף קטן (א).

תנאים לעניין תיווך בייבוא אישי

71.   

מתווך בייבוא אישי לא יתווך בייבוא רכב שלא מתקיימים לגביו או לגבי מייבא הרכב בייבוא אישי התנאים למתן רישיון ייבוא לפי סעיף 33 או אם הרכב נמצא כבר בנמל בישראל או במחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס.

מסירת מידע למייבא רכב

72.   

מתווך בייבוא אישי ימסור למייבא רכב בייבוא אישי, לפני חתימת ההסכם לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב שהוא תיווך בייבואו, בעניינים אלה:

(1)      מספר הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות בעל הרכב שממנו נרכש הרכב, וסוג פעילותם אם ישנו, ובכלל זה אם מדובר בתאגיד שעיסוקו החכרת רכב או השכרתו;

(2)      הגורם שממנו נרכש הרכב ומענו, אם אינו הבעלים של הרכב כאמור בפסקה (1);

(3)      מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;

(4)      שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;

(5)      מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, שנגרם לרכב;

(6)      תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן;

(7)      תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

הגבלות לעניין הסכם לרכישת
רכב

73.   

מתווך בייבוא אישי, לרבות תאגיד שבבעלותו או תאגיד שבו מועסק מתווך כאמור, לא יהיה צד להסכם לרכישת רכב, במישרין או בעקיפין, בין מייבא הרכב בייבוא אישי למוכר הרכב במדינת החוץ.

תשלום בעד תיווך בייבוא אישי

74.   

מתווך בייבוא אישי לא יקבל ממייבא רכב בייבוא אישי תשלום בעד התיווך, בכסף או בשווה כסף, בסכום העולה על הסכום שנקבע לכך בהסכם התיווך.

איסור שיווק רכב על ידי מתווך בייבוא אישי

75.   

מתווך בייבוא אישי לא ישווק רכב ולא יפרסמו למכירה, למעט רכב הרשום על שמו לפי פקודת התעבורה.

הוראות לעניין חובות מתווך ומייבא רכב בייבוא אישי

76.   

(א)     השר רשאי לקבוע חובות שיחולו על מתווך בייבוא אישי, נוסף על החובות הקבועות בחוק זה.

(ב)      אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מחובות מייבא רכב בייבוא אישי.

פרק ה': חובות משווק רכב

מכירה ושיווק
של רכב מיובא

77.   

לא ימכור אדם רכב שיובא לישראל על ידי יבואן מסחרי וטרם ניתן לגביו לראשונה רישיון רכב, ולא ישווק אותו, אלא אם כן הוא משווק רכב.

מכירת רכב
שלא כדין

78.   

משווק רכב לא ימכור רכב שאינו עומד בהוראות כל דין לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה.

מידע בטיחותי
לגבי רכב

79.

משווק רכב יכלול בפרסומת לרכב שהוא משווק מידע לגבי רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, ויציג במקום עסקו, באופן בולט לעין, הודעה הכוללת מידע כאמור; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין רמת האבזור הבטיחותי שיש לכלול בפרסומת, דרך הצגת הודעה כאמור, גודלה ומאפייניה; בסעיף זה, "פרסומת" –  פרסומת בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים חזותיים, המיועדת או הזמינה לציבור.

מסירת מידע וציוד בנוגע לטיפול ברכב

80.

(א)     משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור, לבקשת בעל רישיון להפעלת מוסך או להפעלת מוסך מומחה, מוסד לימוד או גורם אחר שקבע השר (בסעיף זה – גורם מטפל), מידע שהעביר לו יצרן הרכב במדינת חוץ או סוכן מורשה, הנדרש לשם טיפול ותחזוקה ברכב מתוצר שמשווק הרכב מייבא או מייצר, לרבות מידע טכני ומידע על ציוד והכשרת בעלי מקצוע; לעניין זה, "מוסד לימוד" – מוסד לימוד שהוכר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה לעניין הכשרה מקצועית בתחומי טיפול ותחזוקה בכלי רכב.

(ב)      משווק רכב, למעט יבואן זעיר, יאפשר לגורם מטפל המבקש זאת לקבל את כל המידע הטכני, ההדרכה, הציוד וכלים אחרים, ובכלל זה תוכנה, הנדרשים כדי לטפל ולתחזק רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר, שקיבל מיצרן הרכב במדינת חוץ או מסוכן מורשה.

(ג)       אין בהוראות סעיף זה כדי –

(1)      למנוע ממשווק רכב לדרוש תשלום סביר בעד השירות שייתן לפי סעיפים קטנים (א) או (ב); על תשלום כאמור יחולו הוראות לפי סעיף 52, בשינויים המחויבים;

(2)      להטיל על משווק רכב אחריות לגבי השימוש שנעשה במידע שמסר לפי סעיף זה;

(3)      לגרוע מזכות היוצרים לפי כל דין לגבי המידע והציוד, אם ישנה.

הבטחת כספי הקונה

81.   

(א)     משווק רכב המוכר רכב שמחירו עולה על 50,000 שקלים חדשים או על סכום שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), לא יקבל מהקונה תשלום העולה על 20 אחוזים ממחיר הרכב, אלא אם כן מסר את הרכב לקונה או רשם אותו על שם הקונה, ואם לא עשה כן – יידע את הקונה, טרם ההתקשרות בעסקה, על זכותו לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה; לעניין סעיף זה, יראו כתשלום בעד הרכב גם את אלה:

(1)      תשלום על חשבון מחיר הרכב שמשלם צד שלישי מטעמו של הקונה;

(2)      מכירת רכב אחר בבעלות הקונה למשווק הרכב, במסגרת ההתקשרות לרכישת רכב חדש שנערכה בין משווק הרכב לקונה.

(ב)      משווק רכב יודיע לקונה, בעת שהוא מיידע אותו על זכותו לקבל ערבות בנקאית כאמור בסעיף קטן (א), כי הוא רשאי לדרוש ממנו החזר בסכום שיודיע לקונה, שלא יעלה על מחצית מההוצאות שישלם משווק הרכב וכרוכות במתן הערבות הבנקאית (בסעיף זה – החזר), ובלבד שגובה ההחזר לא יעלה על שני אחוזים לשנה מהסכום המובטח בערבות האמורה באופן יחסי לתקופת הערבות.

(ג)       ערבות בנקאית לפי סעיף קטן (א) תהיה להבטחת החזרתו של כל תשלום ששילם הקונה או מי מטעמו, למשווק הרכב, על חשבון מחיר הרכב, במקרה שמשווק הרכב לא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת ברכב כפי שהוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הרכב או אם ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו למינוי כונס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין או מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה ברכב, אולם ביטול חוזה המכר כשלעצמו לא יהווה מניעה מוחלטת לעניין זה.

(ד)      ביקש הקונה לקבל ערבות בנקאית לפי הוראות סעיף זה, ימסור לו המשווק ערבות כאמור; ויתר הקונה על זכותו לקבל ערבות בנקאית, יאשר בחתימתו שהוא מוותר על קבלתה, ובלבד שמשווק הרכב יידע אותו על זכותו לקבלה כאמור בסעיף קטן (א).

(ה)      ערבות בנקאית תוחזר למשווק הרכב במועד מסירת הרכב לקונה וכתנאי למסירת הרכב או כנגד השבת הסכום ששילם הקונה למשווק הרכב; במועד החזרת הערבות ישלם הקונה למשווק הרכב את ההחזר, ואם היה גובה ההחזר נמוך מ-125 שקלים חדשים או מסכום אחר שקבע השר לפי סעיף קטן (ח), רשאי משווק הרכב לדרוש מהקונה החזר בסכום שלא יפחת מהסכום האמור.

(ו)       הצדדים להסכם לרכישת רכב אינם רשאים להתנות על הוראות לפי סעיף זה אלא לטובת הקונה.

(ז)      מחיר הרכב הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן כאמור.

(ח)      השר, באישור הוועדה, רשאי –

(1)      לשנות את מחיר הרכב כאמור בסעיף קטן (א);

(2)      לשנות את סכום ההחזר לפי סעיף קטן (ב);

(3)      לקבוע את נוסח הערבות הבנקאית ואת דרכי מסירתה וקבלתה.

תיאור רכב על ידי משווק רכב

82.   

(א)     משווק רכב יתאר תיאור מלא ונכון של רכב שהוא משווק.

(ב)      יראו משווק רכב כאילו מילא אחר הוראות סעיף קטן (א), אם הוכיח כי הפרטים שמסר בתיאור הרכב זהים לפרטים שמסר יצרן הרכב.

מתן מידע לקונה

83.   

(א)     משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן שירותי תחזוקה לרכב מטעמו; ואולם יבואן ישיר או יבואן עקיף שייבא עד עשרים כלי רכב מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאי למסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה העברית.

(ב)      בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין תמצית הוראות שימוש ברכב שימסור משווק רכב לקונה, שתכלול הוראות בסיסיות לגבי הפעלה ובטיחות, בשפות שיקבע.

הסכם בכתב לרכישת רכב

84.   

משווק רכב יתקשר עם הקונה בהסכם בכתב למכירת רכב, שיכלול את כל אלה: מפרט טכני של הרכב, מקום ייצור הרכב – אם הוא יבואן מסחרי, מחיר הרכב, תנאי מכירת הרכב ומועד הספקתו, ואם ניתנת אחריות לרכב מטעם יצרן הרכב או סוכן מורשה – תקופת האחריות והיקפה; העתק מההסכם יימסר לקונה עם חתימתו.

רישום הרכב

85.   

משווק רכב ירשום את הרכב על שם הקונה בטרם מסירת החזקה בו לקונה.

חובת מתן תעודת אחריות לרכב

86.   

(א)     משווק רכב לא ימכור רכב בלי למסור לידי הקונה תעודת אחריות לרכב ולחלקיו בשפה העברית, אם ניתנה אחריות לרכב על ידי יצרן הרכב או סוכן מורשה.

(ב)      משווק רכב המציע תקופת אחריות נוספת מעבר לתקופת האחריות שנתן יצרן הרכב או סוכן מורשה, יפרט את תנאיה, ואם היא כרוכה בתשלום –  יציג את מחירה בנפרד ממחיר הרכב, ולא יתנה את רכישת הרכב ברכישת אחריות נוספת כאמור.

נזק שנגרם לרכב לפני מסירתו לקונה

87.   

משווק רכב ידווח לקונה על נזק שנגרם לרכב לפני מסירת החזקה בו לקונה, ובכלל זה נזק שתוקן; השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין סוג הנזק שעליו נדרש לדווח ולעניין אופן הדיווח לקונה.

פרק ו' : סחר ברכב

פרק ו' – הגדרה

88.

בפרק זה, "רכב מיבואן" – רכב שנרכש מיבואן ישיר או מיבואן עקיף לשם מכירתו דרך עיסוק ונרשם בישראל לראשונה על שם הקונה לפי פקודת התעבורה , ובלבד שמתקיימים בו התנאים לייבוא רכב על ידי יבואן כאמור לפי סעיף 32(5) או (6).

רישיון סוחר ברכב מיבואן

89.   

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון סוחר ברכב מיבואן:

(1)      הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;

(3)      הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב, ולגבי מי שהחזיק ברישיון לפי סעיף זה בשנה קודמת – גם בהתאם למספר כלי הרכב שמכר באותה שנה.

החלת חובות על סוחר ברכב מיבואן

90.   

על סוחר ברכב מיבואן יחולו החובות הקבועות בסעיפים 81 עד 87, בשינויים המחויבים.

חובת דיווח בנושא הון עצמי 

91.   

(א)     סוחר ברכב מיבואן יגיש למנהל, עד ל-31 ביולי בכל שנה, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה הקודמת, כפי שקבע השר, ולפיו יש לו הון עצמי כאמור בסעיף 89(3).

(ב)      פחת ההון העצמי של סוחר ברכב מיבואן מההון העצמי כאמור בסעיף 89(3), ידווח על כך למנהל בכתב בתוך שבעה ימים.

רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן

92.

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק:

(1)      הוא יחיד תושב ישראל שהוא עוסק מורשה, או שהוא תאגיד רשום כדין שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו, ובכלל זה לחניית כלי הרכב שהוא מוכר, כפי שקבע השר;

(3)      תנאים נוספים ככל שקבע השר, באישור הוועדה.

החלת חובות על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן

93.

(א)     על סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן יחולו החובות הקבועות בסעיפים 82 ו-87, והוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008[22], והכול בשינויים המחויבים.

(ב)      סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור.

חובת הצבת שילוט

94.

בעל רישיון לפי פרק זה יציב שלט בולט לעין במקום המכירה, שיכלול את שמו ומספר רישיונו.

איסור הסעה או הובלת מטען בתמורה

95.

בעל רישיון לפי פרק זה לא יסיע נוסעים בתמורה בכלי רכב שבהם הוא סוחר ולא יוביל מטען בתמורה בכלי רכב כאמור, ולא יתיר לאחר לעשות כן.

פרק ז': מוצרי תעבורה

סימן א': הגדרות

פרק ז' – הגדרה

96.

בפרק זה, "מוצר תעבורה" –

(1)      לעניין ייצור – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי סעיף 97;

(2)      לעניין ייבוא – מוצר תעבורה שקבע השר בצו לפי סעיף 108;

(3)      לעניין סחר – מוצר תעבורה כהגדרתו בסעיף 2, למעט מוצר או סוג מוצר שקבע השר בצו לפי סעיף 126.

סימן ב': ייצור מוצרי תעבורה

קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – סימן ב'

97.

השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה המיועדים לשיווק בישראל בלבד, שהוראות סימן זה יחולו עליהם, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור ומכונה ניידת ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי אותה פקודה; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.

רישיון לייצור מוצרי תעבורה

98.   

מי שמתקיימים בו כל אלה, זכאי לקבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה:

(1)      הוא עוסק מורשה, או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)      לרשותו מקום וציוד המתאימים לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר ולאחסונם;

(3)      לרשותו אדם הממונה על תהליכי הייצור במפעל הייצור שהוא בעל השכלה, ידע וניסיון בתחום מוצרי התעבורה, כפי שקבע השר;

(4)      הוא הציג הסכם עם מעבדה מוסמכת לרכב, לתקופת הרישיון לפחות, לשם פיקוח על ייצור מוצרי התעבורה במפעל הייצור לפי הסדרי פיקוח שקבע השר, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב-טיפוס שלו;

(5)      הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים הולמים, להבטחת איכות ולבקרת איכות על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של מוצר התעבורה לאב-טיפוס שלו.

חובת קבלת אישור לייצור דגם מוצר תעבורה

99.   

לא ייצר אדם מוצר תעבורה, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם מוצר התעבורה לפי הוראות סימן זה, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

אישור לייצור דגם  מוצר תעבורה במפעל ייצור

100. 

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם מוצר תעבורה:

(1)      הוא בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;

(2)      הוא הציג למנהל אישור ממעבדה מאושרת כי האב-טיפוס של מוצר התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור עומד בדרישות תקן רשמי, ואם אין לגבי המוצר תקן רשמי – הציג למנהל אחד מאלה:

(א)     אישור ממעבדה מוסמכת לרכב כי האב-טיפוס עומד בדרישות תקינה שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על דרישות תקינה אירופית או דרישות תקינה אמריקאית; דרישות התקינה שיקבע השר יהיו ברמת בטיחות שוות ערך לדרישות התקינה הזרות כאמור ולא ייקבעו בהן דרישות מחמירות מדרישות התקינה הזרות;

(ב)      לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – אישור ממעבדה מוכרת אירופית או מעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות התקינה האירופית, או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות שנקבעה בדרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;

(ג)       לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – אישור ממעבדה מוכרת אמריקאית על עמידה בדרישות התקינה האמריקאית;

(ד)      לעניין מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ואינו תקן רשמי – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו באותו תקן;

(ה)      לעניין מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) – אישור ממעבדה מוסמכת לרכב על עמידתו בדרישות איכות ובטיחות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בהתבסס על מפרט שאישר מכון התקנים לפי חוק התקנים;

(3)      הוא הציג תכנית שאישרה מעבדה מוסמכת לרכב, לייצור מוצרי התעבורה שהוא מבקש לייצר במפעל הייצור.

(ב)      המנהל יציין ברישיון לפי סעיף זה את דגם מוצר התעבורה שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

ציוד, מיתקנים והסדרי פיקוח  

101. 

בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יחזיק במפעל הייצור ציוד ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור ויפעל בהתאם להסדרי פיקוח לפי סעיף 98(4) ו-(5).

ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה

102. 

גילה בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה כי יש פגם סדרתי במוצר תעבורה שייצר וכי עלולה להיות לפגם השפעה על בטיחות הרכב שבו מותקן המוצר או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי) –

(1)      יפרסם הודעה בעניין, בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;

(2)      יזמין אליו את כל מי שקיבל ממנו את מוצר התעבורה, זולת אם יש קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול בליקוי הבטיחותי, ואם לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – לשם החלפתו, והכול ללא תשלום.

חובת סימון מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה

103. 

בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, על גבי מוצר התעבורה שהוא מייצר או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי חוק הגנת הצרכן, את מספרו הקטלוגי של המוצר ואת דרישות התקינה שלפיהן יוצר.

תיאור מוצר תעבורה על ידי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה

104. 

בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא מייצר.

מוצר תעבורה שלא יוצר לפי תכנית הייצור או שאינו זהה לאב-טיפוס

105. 

(א)     בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה, אלא אם כן המוצר יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב-טיפוס של מוצר התעבורה כאמור בסעיף 100(א)(2) ו-(3) שאישר המנהל.

(ב)      המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה להפסיק את הייצור של דגם מוצר תעבורה שיוצר בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עד למילוי תנאים שיורה המנהל לבעל הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג)       המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), להזמין אליו את כל מי שהוא העביר לו את החזקה במוצר התעבורה הנוגע בדבר לשם תיקון המוצר והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את מוצר התעבורה – יחולו הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן, בשינויים המחויבים.

ייצור מוצר תעבורה במפעל ייצור

106. 

בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה לא ייצר מוצר תעבורה אלא במפעל הייצור שאישר המנהל לפי סעיף 98(2).

אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה

107. 

(א)     בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה ייתן למוצר תעבורה שהוא מייצר אחריות שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים, מיום התקנת המוצר ברכב, ואם לא נדרשת התקנה כאמור – מיום מסירתו ללקוח, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה או את מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.

(ב)      על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי חוק הגנת הצרכן, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור – תחול התקופה הארוכה יותר.

סימן ג': ייבוא מוצרי תעבורה

קביעת תחולה על מוצרי תעבורה – סימן ג'

108.

השר יקבע בצו, בהתחשב בטעמים בטיחותיים או סביבתיים, מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהוראות סימן זה יחולו עליהם, לרבות לפי ייעוד מוצר התעבורה או מטרת השימוש בו, למעט מוצרי תעבורה לרכב מסוג טרקטור שאינו מסוג טרקטורון משא, טרקטורון או רכב שטח, ולרכב הפטור מחובות רישום ורישוי לפי אותה פקודה; צו כאמור ייקבע בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.

ייבוא דגם מוצר תעבורה

109. 

(א)     אדם זכאי לייבא דגם מוצר תעבורה אם הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ודגם מוצר התעבורה שהוא מבקש לייבא עומד בדרישות תקן רשמי, לפי אישור ממעבדה מאושרת, ואם אין לגבי הדגם תקן רשמי – בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:

(1)      לעניין דגם שיש לגביו דרישות תקינה אירופית – דרישות תקינה כאמור, או דרישות תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי ובלבד שדרישותיו של אותו תקן תואמות לרמת הבטיחות לפי דרישות התקינה האירופית ושבאותה מדינה פועלים לפי התקן כאמור;

(2)

(א)     לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית – דרישות תקינה כאמור, וכן ימסור המבקש הצהרה בכתב כי הדגם משווק בארצות-הברית שמונה חודשים לפחות במועד הגשת הבקשה, וכי לא פורסמה לגביו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות הפדרלי של ארצות-הברית (NHSTA) הודעת החזרה מהשוק (Recall) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, או הודעה בדבר חקירה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום הודעות כאמור ובדיקתן, ובכלל זה דרכים נוספות או חלופיות לפרסום או לבדיקה כאמור.   

(ב)      נוסף על האמור בפסקת משנה (א), לעניין דגם מוצר תעבורה כאמור באותה פסקת משנה המיוצר מחוץ לארצות-הברית ואינו מיובא ממנה, על המייבא להוכיח כי המוצר יוצר במפעל שבו הייצור הסדרתי של אותו מוצר תואם לאב-טיפוס של המוצר;

(3)      לעניין דגם מוצר תעבורה שסומן עליו או על גבי אריזתו כי יש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית – דרישות התקינה האירופית;

(4)      לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו תקן ישראלי שאינו תקן רשמי, שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה – דרישות תקן כאמור;

(5)      לעניין דגם מוצר תעבורה שאין לגביו דרישות תקינה או תקנים כאמור בפסקאות (1) עד (4) – דרישות איכות ובטיחות שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;

(6)      לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – דרישות התקינה האמורות, ובלבד שהשר, באישור הוועדה, קבע דגמים של מוצרי תעבורה שיש לגביהם דרישות תקינה קנדית, שניתן יהיה לייבאם אם הם עומדים באותן דרישות תקינה ואת דרכי הוכחתן; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע כי הוראות סימן זה יחולו על דגמי מוצרי התעבורה האמורים, בהתאמות ובשינויים כפי שיקבע.

(ב)      הוכחת עמידתו של דגם מוצר תעבורה בדרישות כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כמפורט להלן:

(1)      לעניין דגם מוצר תעבורה מקורי – באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, שקבע כדין יצרן הרכב, המזהה את היצרן, או באמצעות הצגת אישור מיצרן הרכב, או תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב, בדבר עמידתו של הדגם בדרישות המפרט של יצרן הרכב;

(2)      לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אירופית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה;

(3)      לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;

(4)      לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא מיובא מארצות הברית – באמצעות אחת מאלה: הצהרת יצרן מוצר התעבורה, תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;

(5)      לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) והוא לא מיובא מארצות הברית – באמצעות תעודה מאחת מאלה: מעבדה מוכרת אירופית, מעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב;

(6)      לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שסומן עליו לפי דרישות תקינה שיש לגביו דרישות תקינה אירופית וכן דרישות תקינה אמריקאית כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או ממעבדה מוסמכת לרכב;

(7)      לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שיש לגביו דרישות תקן ישראלי שאינו תקן רשמי כאמור בסעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב;

(8)      לעניין דגם מוצר תעבורה חליפי שנקבעו לגביו דרישות איכות ובטיחות לפי סעיף קטן (א) – באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב או בדרך אחרת שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה;

(9)      לעניין דגם מוצר תעבורה שיש לגביו דרישות תקינה קנדית – בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)       נוסף על האמור בסעיף זה, אדם זכאי לייבא צמיגים אם ממועד ייצור הצמיג טרם חלפו מספר חודשים, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין ייבוא צמיגים, ובכלל זה הוראות שונות לעניין ייבוא ממקומות שונים, וסייגים או תנאים חלופיים לדרישות התקינה ולדרכי ההוכחה הקבועות בסעיף זה.

חובת רישוי לגבי ייבוא מוצרי תעבורה מסוימים

110.

(א)     על אף האמור בסעיף 109, השר רשאי לקבוע סוגי מוצרי תעבורה, שאדם יהיה זכאי לייבאם אם ניתן לו רישיון ייבוא מאת הרשות המוסמכת לייבוא, לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים כאמור בסעיף 109.

(ב)      לא ייבא אדם מוצר תעבורה שחלה על ייבואו חובת רישוי לפי חוק זה בלא רישיון ייבוא, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון או בניגוד לתנאי הרישיון.

פטור מחובת ההוכחה בדבר עמידה בדרישות תקינה

111.

(א)     על אף האמור בסעיף 109, המבקש לייבא מוצר תעבורה מאותו דגם שיובא כדין לפי אותו סעיף, רשאי להגיש למנהל בקשה לפטור מהחובה להוכיח את עמידת הדגם בדרישות תקינה כאמור באותו סעיף, למעט תקן רשמי; מבקש פטור לפי סעיף זה יצרף לבקשתו מידע ומסמכים, להנחת דעתו של המנהל, שיאפשרו לו לזהות את דגם מוצר התעבורה.

(ב)      המנהל רשאי לאשר בקשה לפטור לפי סעיף קטן (א), בהחלטה מנומקת בכתב, אם שוכנע כי דגם מוצר התעבורה שמבקשים לייבאו זהה לדגם שיובא כדין והוכח לגביו כי הוא עומד בדרישות התקינה.

ייבוא מוצרי תעבורה לשימוש אישי או לצורכי מוסד לימוד

112. 

(א)     המבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי סעיף 110, לפי העניין, לייבוא ארבעה מוצרי תעבורה מאותו סוג בשנה, לכל היותר, בהתקיים כל אלה:

(1)      מוצרי התעבורה מיועדים לשימוש אישי, ואם הוא עוסק – לשימוש עסקי-עצמי;

(2)      מוצרי התעבורה הם מסוג שקבע השר בצו מבין מוצרי התעבורה שנקבעו לפי סעיף 108;

(3)      מוצרי התעבורה עומדים בדרישות תקינה לפי סעיף 109, ככל שישנן; הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות התקינה תהיה באמצעות סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, לפי דרישות התקינה, ולעניין מוצרי תעבורה שלא חלה עליהם חובת סימון לפי דרישות התקינה – באמצעות כל מידע אחר בכתב המעיד על עמידתם בדרישות התקינה;

(4)      המבקש הצהיר בכתב כי מוצרי התעבורה יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון להפעלת מוסך, אלא אם כן לפי חוק זה לא נדרש להתקינו במוסך;

(5)      המבקש לא ייבא בשנה שקדמה למועד בקשת הרישיון יותר מארבעה מוצרי תעבורה מהסוג שהוא מבקש לייבא.

(ב)      המבקש לייבא מוצרי תעבורה לצורכי מוסד לימוד זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון לייבואם לפי סעיף 110, לפי העניין, לייבוא מוצרי תעבורה במספר הנדרש לצורכי מוסד הלימוד, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), בשינויים המחויבים.

(ג)       לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר.

ייבוא מוצרי תעבורה מקוריים

113.

השר רשאי לקבוע, מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור, סוגי מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים; תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה.

ייבוא מוצרי תעבורה משומשים

114.

(א)     לא ייבא אדם מוצרי תעבורה משומשים.

(ב)      על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה משומשים – 

(1)      לצורך התקנתם ברכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה, בתנאים שתקבע ברישיון;

(2)      מסוג שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, בתנאים שתקבע ברישיון.

(ג)       בסעיף זה, "מוצר תעבורה" – כהגדרתו בסעיף 2.

פטור מקיום תנאים לייבוא מוצרי תעבורה או לקבלת רישיון לייבוא מוצרי תעבורה

115.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי בהתקיים נסיבות שיקבע תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון לפי סעיפים 109 ו-110, לפי העניין, ובכלל זה רשאי השר לקבוע תנאים חלופיים או משלימים לאותם תנאים; ואולם, לא יינתן פטור לפי סעיף זה לעניין טובין שייבואם אסור על פי כל דין.

סימן ג' – סייג לתחולה

116.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות מסוימות מסימן זה לא יחולו על ייבוא מוצרי תעבורה המיועדים להתקנה ברכב מסוג שיקבע.

סימן ד': סחר במוצרי תעבורה

רישיון לסחר במוצרי תעבורה

117. 

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:

(1)      לרשותו מקום מתאים לאחסון של מוצרי תעבורה כפי שקבע השר, לפי סוג מוצר התעבורה; ואולם מצא המנהל כי בשל מאפייני פעילותו של מבקש הרישיון אין צורך במקום אחסון כאמור, רשאי הוא לפטור מבקש רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, מהחובה לפי פסקה זו, ובלבד שקבע ברישיון תנאים חלופיים להבטחת בטיחות הסחר במוצר התעבורה; פטור לפי פסקה זו יכול שיינתן לעניין סוג מוצר תעבורה; מתן פטור לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המשרד;

(2)      הוא איש מקצוע שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן או שעומד לרשותו איש מקצוע כאמור:

(א)     הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בסחר במוצרי תעבורה מהסוג שמבקש הרישיון מבקש לסחור בהם, או שהוא בעל תעודת מקצוע באחד או יותר ממקצועות רכב כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ולעניין בעל רישיון לסחר בצמיגים – הוא מנהל מקצועי של מוסך לתיקון צמיגים ואבובים או טכנאי מוסמך, או הנדסאי או מהנדס במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ב)      הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי תכנית בחינות שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינות והשגה על תוצאותיהן.

(ב)      על אף האמור בסעיף זה, יראו את בעלי הרישיונות המפורטים להלן כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה:

(1)      בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;

(2)      בעל רישיון יבואן מסחרי;

(3)      בעל רישיון להפעלת מוסך.

(ג)       השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטור מחובת רישיון לפי סעיף זה, ובכלל זה פטור לעניין סחר במוצרי תעבורה לסוגי רכב כפי שיקבע.

תנאים לסחר במוצרי תעבורה מיובאים

118. 

(א)     בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה מיובא, אלא אם כן מוצר התעבורה יובא בהתאם להוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא, ככל שהן חלות לגביו, ולעניין מוצר תעבורה שנקבע לפי סעיף 108 – גם בהתאם להוראות לפי סימן ג'.

(ב)      לא יסחר אדם במוצר תעבורה מיובא שהוא מוצר תעבורה משומש כאמור בסעיף 114(ב), אלא אם כן מוצר התעבורה מיועד לאחד או יותר מאלה:

(1)      שימוש בחומר הגלם שממנו עשוי מוצר התעבורה;

(2)      הרכבתו ברכב שאינו מיועד לנסיעה בדרך כהגדרתה בפקודת התעבורה;

(3)      הרכבתו ברכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה.

אחריות למוצרי תעבורה – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

119. 

(א)     לא ימכור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מוצר תעבורה, אלא אם כן מסר לקונה בעת המכירה תעודת אחריות למוצר התעבורה ולפעילותו התקינה לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים או לנסיעה של 6,000 קילומטרים מיום התקנת המוצר ברכב, ככל שנדרשת התקנה כאמור לצורך השימוש במוצר, ואם לא נדרשת התקנה – מיום המסירה לקונה, והכול לפי המוקדם; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה ואת מספר הקילומטרים כאמור בסעיף קטן זה.

(ב)      על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)      נקבעה לפי דין, ובכלל זה לפי חוק הגנת הצרכן, תקופת אחריות ארוכה יותר מהתקופה כאמור באותו סעיף קטן – תחול התקופה הארוכה יותר;

(2)      תקופת האחריות שייתן בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ללקוח לא תפחת מתקופת האחריות שנתן יצרן מוצר התעבורה או מי מטעמו;

(3)      בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לתת ללקוח אחריות למוצר התעבורה באמצעות חשבונית שהוא מוסר ללקוח לפי דין, ובלבד שכלל בחשבונית פרטים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור הוועדה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע את גודל האותיות המזערי ואת אופן הצגת פרטי האחריות בחשבונית; הוראות לפי פסקה זו לא יחולו על מוצרי תעבורה שחלות עליהם הוראות לפי חוק הגנת הצרכן, לעניין אחריות ושירות לאחר מכירה.

תיאור מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

120. 

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יתאר תיאור מלא ונכון של מוצרי התעבורה שהוא סוחר בהם, וייתן ללקוח הנחיות בדבר התקנתם, הרכבתם והשימוש בהם, או יפנה אותו לקבלת שירות במוסך, לפי סוג המוצר.

סימון מוצרי תעבורה על ידי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

121. 

(א)

(1)      בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לא יסחר במוצר תעבורה, אלא אם כן מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, נוסף על הפרטים שעליו לסמן לפי חוק הגנת הצרכן, מספרו הקטלוגי ודרישות התקינה שלפיהן יוצר, אם ישנן.

(2)      הוראות פסקה (1), למעט חובת סימון מספר קטלוגי ולמעט סימון לפי חוק הגנת הצרכן של שם היצרן או סמלו המסחרי, לא יחולו על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לגבי מוצרי תעבורה המשמשים לייצור הרכב.

(3)      השר רשאי לקבוע כי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יהיה פטור מחובת הסימון של מספר קטלוגי ודרישות תקינה כאמור בפסקה (1), בתנאים ולגבי סוגי מוצרי תעבורה שיקבע.

(ב)      מועד הסימון של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בהתאם לדרישות התקינה המנויות בסעיף 109, אם נקבעו בהן הוראות לעניין מועד הסימון; לא נקבעו הוראות כאמור בדרישות התקינה – תחול חובת הסימון לאחר ייבוא המוצר ולכל המאוחר טרם שיווקו לצרכן, אך בעל הרישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי לסמן את מוצר התעבורה לפני ייבואו; על אף האמור, סימון המספר הקטלוגי וסימון לפי חוק הגנת הצרכן של שם היצרן או סמלו המסחרי, על גבי מוצר תעבורה מיובא, ייעשו לפני ייבואו.

ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה

122. 

גילו המנהל, בעל רישיון לפי חוק זה או מעבדה מוסמכת לרכב כי יש במוצר תעבורה פגם בטיחותי סדרתי, ובכלל זה פגם שנוצר במסגרת תהליך הייצור, שעשויה להיות לו השפעה על בטיחותו של הרכב שבו הוא מותקן או מיועד להיות מותקן בו (בסעיף זה – ליקוי בטיחותי), יחולו הוראות אלה:  

(1)      בעל הרישיון או מעבדה מוסמכת לרכב יודיעו על כך למנהל;

(2)      המנהל יודיע לכלל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה על הליקוי הבטיחותי, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד וכן באתר אינטרנט נוסף העוסק בענף הרכב שהגישה אליו פתוחה לציבור הרחב;

(3)      בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שקיבל הודעה כאמור בפסקה (2) יחדל מיד עם קבלת ההודעה לשווק את מוצר התעבורה, יפעל במאמץ סביר לאתר את בעלי כלי הרכב שבהם הותקן המוצר האמור ויזמנם אליו לשם החלפתו ללא תשלום, לרבות פירוק המוצר הלקוי והתקנת מוצר תקין במקומו.

טיפול בתלונות צרכנים – בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

123.

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שסחר בהם, ויתעד בכתב את הטיפול בהן, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

השתלמות איש מקצוע העומד לרשות בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

124.

בלי לגרוע מהוראות לפי סעיף 14, המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה כי איש מקצוע כמשמעותו בסעיף 117(א)(2) העומד לרשותו יעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, אלא אם כן איש המקצוע הוא בעל הרישיון.

מסירת מידע לעניין בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה

125. 

(א)     בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יפרסם באתר האינטרנט שלו או באמצעות אתר אינטרנט של עוסק אחר (בסעיף זה – אתר האינטרנט) –

(1)      הודעה על ליקוי בטיחותי במוצר תעבורה שהוא משווק כאמור בסעיף 122;

(2)      מידע בנוגע אליו ולמוצרי התעבורה שהוא משווק, ובכלל זה את המחיר הכולל של מוצר התעבורה לצרכן, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

(ב)      המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את רשימת אתרי האינטרנט, כפי שימסרו לו בעלי הרישיונות לסחר במוצרי תעבורה.

(ג)       המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה, בהתחשב בהיקף פעילותו של בעל הרישיון.

סימן ד' – סייג לתחולה

126.

הוראות סימן זה לא יחולו על מוצרי תעבורה או סוגי מוצרי תעבורה שהשר יקבע בצו, בין היתר לפי סוג הרכב.

פרק ח': רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים

סימן א': רישיון להפעלת מוסך

רישיון להפעלת מוסך

127. 

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מהסוגים שקבע השר בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל בו:

(1)      לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאים הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;

(2)      לרשותו ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;

(3)      לרשותו מנהל מקצועי של מוסך המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור; השר רשאי לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע, יהיה מנהל מקצועי בהתאם לסוג הרישיון להפעלת מוסך, וכן רשאי הוא לקבוע היקף עבודה או מספר עובדים במוסך, שבהתקיימם יעמדו לרשות המוסך מספר מנהלים מקצועיים כפי שיקבע;

(4)      לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי של המוסך, מבין עובדיו, שאישר המנהל לפי סעיף 143(ג).

ביצוע פעולות
ברכב

128.

(א)     לא ייתן אדם שירותי תיקון רכב, התקנה של מוצר תעבורה ברכב, אחזקה או בדיקה של רכב (בפרק זה – פעולות ברכב), אלא במוסך שניתן לו רישיון להפעלת מוסך או במוסך נייד שניתן לו רישיון להפעלת מוסך נייד.

(ב)      השר, באישור הוועדה, יקבע פעולות ברכב, סוגי פעולות ברכב או נסיבות לביצוען, שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, לא יחול האיסור הקבוע בסעיף קטן (א).

רישיון להפעלת מוסך מומחה

129. 

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך מומחה:

(1)      הוא בעל רישיון להפעלת מוסך;

(2)      הוא בעל יכולת מקצועית וציוד או סוגי ציוד מתאימים לטיפול בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה, והכול כפי שקבע השר.

חובת שילוט במוסך

130. 

(א)     בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול פרטים אלה:

(1)      שם המוסך ומספר רישיונו;

(2)      סוג המוסך בהתאם לרישיון להפעלת מוסך שניתן לו;

(3)      אם הוא מוסך מומחה – התוצר שהוא מתמחה בטיפולו בהתאם לרישיון להפעלת מוסך מומחה שניתן לו לפי סעיף 129;

(4)      המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, במטבע ישראלי.

(ב)      השר, באישור הוועדה, יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת גודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע בדרך האמורה הוראות נוספות לעניין שלט כאמור, ובכלל זה פרטים נוספים שייכללו בו.

(ג)       בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים את הרישיון הפעלת המוסך שניתן לו.

הצעת סוגי מוצרי תעבורה ללקוח במוסך

131. 

(א)     בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח, לשם ביצוע פעולה ברכב, יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה ויסביר ללקוח את ההבדלים בין סוגי המוצרים בטרם ייתן לו הצעת מחיר לפי סעיף 132, והכול זולת אם לא יכול היה להשיג יותר מסוג אחד כאמור במאמץ סביר; לעניין זה, "מאמץ סביר" – בדיקה בכל אלה, וכן בדרך נוספת או חלופית שקבע השר:

(1)      בפרסומים של בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה לפי סעיף 125;

(2)      אצל מוסכי השירות של יבואן מסחרי המייבא כלי רכב מתוצר הרכב הנוגע בדבר;

(3)      אצל בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה.

(ב)      הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור בסעיף 49(ג), במסגרת טיפול בתקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר לפי סעיף 59(ב).

(ג)       בסעיף זה –

"סוג", של מוצר תעבורה – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה חליפי או מוצר תעבורה משופץ;

"מוצר תעבורה משופץ" – מוצר תעבורה משומש, בין שהוא מוצר תעבורה מקורי ובין שהוא מוצר תעבורה חליפי, שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב.

הצעת מחיר במוסך

132. 

(א)

(1)      בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר שתכלול את הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, את מספר שעות העבודה הצפוי, את מוצרי התעבורה המוצעים לפי סעיף 131, את היקף האחריות למוצר התעבורה ולפעולה שתבוצע ברכב ואת פירוט התשלומים (בסעיף זה – הצעת מחיר).

(2)      השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטים נוספים שייכללו בהצעת המחיר.

(3)      הוראות סעיף זה יחולו גם אם גורם אחר, לרבות מבטח כהגדרתו בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970[23], הוא שיישא בתשלום בעד ביצוע הפעולות ברכב כאמור, כולן או חלקן.

(ב)      הצעת מחיר תינתן לראשונה ללקוח במסמך מודפס או בהודעת דואר אלקטרוני (בסעיף קטן זה – הצעת מחיר ראשונה); בעל רישיון להפעלת מוסך רשאי, בהסכמת הלקוח, לעדכן את הצעת המחיר שנתן גם באמצעים אלקטרוניים או טכנולוגיים אחרים, ובלבד שיעדכן בהתאם לכך, בהקדם האפשרי, את הצעת המחיר הראשונה שנתן.

(ג)       בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר והוסכמו עם הלקוח.

(ד)      בעל רישיון להפעלת מוסך יעביר למנהל, לפי דרישתו ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו הדרישה, וכן במועדים ובאופן שיקבע השר, העתקים מהצעות מחיר ומחשבוניות שנתן ללקוחותיו.

(ה)      בעל רישיון להפעלת מוסך ישמור הצעות מחיר שנתן ללקוחותיו, ובכלל זה הצעות מחיר מעודכנות כאמור בסעיף קטן (ב), במשך שנה מיום נתינתן.

התקנת מוצר תעבורה המתאים לדגם הרכב

133. 

לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך מוצר תעבורה ברכב שאינו מתאים לדגם הרכב.

איסור העברת מידע ליבואן מסחרי

134. 

מוסך שירות של יבואן לא ימסור ליבואן המסחרי שעמו הוא קשור בהסכם מידע על שימוש שעשה המוסך במוצר תעבורה שלא נרכש מאותו יבואן מסחרי.

רישיון להפעלת מוסך נייד

135. 

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:

(1)      לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד או סוגי ציוד מתאימים להפעלת מוסך נייד, והציוד או סוגי הציוד עומדים בדרישות שקבע השר;

(2)      הוא מנהל מקצועי של מוסך שרישיונו מתיר לו לבצע פעולות ברכב המבוצעות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב), או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור ועומד לרשות המוסך הנייד בכל שעות פעילותו של המוסך.

(ב)      בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן שירותים אלה בלבד, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה:

(1)      תיקוני חירום לרכב;

(2)      חילוץ רכב עד להגעתו למוסך;

(3)      שירותי תחזוקה לצמיגים בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו בשול הדרך.

(ג)       בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יציין על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים "מוסך נייד" ואת מספר הרישיון של המוסך.

(ד)      על מוסך נייד ועל בעל רישיון להפעלת מוסך נייד יחולו הוראות לפי סעיפים 133, 134 ו-139, בשינויים המחויבים.

סימן ב': עיסוק בניהול מקצועי של מוסך

רישיון לניהול מקצועי של מוסך

136. 

(א)     מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך:

(1)      הוא תושב ישראל;

(2)      הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;

(3)      הוא אחד מאלה:

(א)     מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ב)      הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ג)       טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס לניהול מקצועי של מוסך, ובלבד שהמנהל אישר את תכניות הלימודים של אותם קורסים, לאחר התייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית והמועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי סימן ג' (בפרק זה – קורסים מקצועיים);

(ד)      בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, או תעודה אחרת שקבע השר, וכן תעודות גמר בקורסים מקצועיים, והכול כפי שקבע השר;

(4)      הוא עמד בהצלחה בבחינות לפי סעיף 137 או קיבל פטור לפי אותו סעיף.

(ב)      השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.

בחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך

137. 

(א)     השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים שמונתה לפי סימן ג', יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לעיסוק בניהול מקצועי של מוסך, ורשאי הוא לקבוע כי מהנדס או הנדסאי יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן, בתנאים כפי שיקבע.

(ב)      השר יקבע את סדרי הבחינות כאמור בסעיף קטן (א), דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.

חובת מיומנות מקצועית

138.

במילוי תפקידיו לפי חוק זה יפעל מנהל מקצועי של מוסך במיומנות וברמה מקצועית נאותה.

הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב

139. 

(א)     בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות יצרן הרכב לעניין ביצוע פעולות ברכב; כללו הוראות יצרן רכב את שעות העבודה הנדרשות לביצוע פעולות ברכב, יראו אותן כמשך הזמן המרבי לביצוע אותן פעולות.

(ב)      השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פעולות ברכב שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך.

(ג)       המנהל רשאי לתת הוראות מקצועיות לעניין ביצוע פעולות ברכב לשם יישום ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), שיחייבו בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך, ובלבד שלא ייתן הוראות כאמור אלא בעניינים שאין לגביהם הוראות של יצרן הרכב; המנהל יפרסם הוראות שנתן לפי סעיף קטן זה באתר האינטרנט של המשרד ויפיץ אותן לבעלי הרישיונות המורשים לבצע את אותן פעולות.

פיקוח על עובדי המוסך

140. 

מנהל מקצועי של מוסך אחראי לפיקוח על עבודתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, ובכלל זה על עמידתם בהוראות לפי סעיפים 131 עד 133 ו-139.

בדיקת תקינותו
של רכב שטופל במוסך

141. 

(א)     מנהל מקצועי של מוסך אחראי לתקינות הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך, והוא יאשר את תקינותן לפני מסירת הרכב ללקוח.

(ב)      בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (א).

דיווח על ליקויים ברכב שהובא למוסך

142. 

מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב שהובא למוסך שלא תוקנו, העלולים לסכן את התנועה או את הבטיחות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר, באישור הוועדה.

חובת נוכחות של מנהל מקצועי של מוסך ואישור ממלא מקום למנהל המקצועי

143. 

(א)     מנהל מקצועי של מוסך יהיה נוכח במוסך בשעות מתן השירות לציבור, אלא אם כן נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל לפי סעיף קטן (ג).

(ב)      על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון להפעלת מוסך לא ייתן שירות רכב במוסך אם המנהל המקצועי של המוסך נעדר מהמוסך לתקופה העולה במצטבר על 60 ימים לפחות בשנה; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים.

(ג)       המנהל לא יאשר לאדם לשמש כממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך, אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך או שמתקיימים בו כל אלה:

(1)      הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה (בסעיף זה – תעודת המקצוע);

(2)      תעודת המקצוע מתאימה לסוגי הרישיונות לפי סעיפים 127, 129 ו-136;

(3)      הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע;

(4)      המנהל המקצועי של המוסך הצהיר בכתב כי לאותו אדם יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה מספיקים כדי למלא את מקומו.

(ד)      השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן ממלא מקום של מנהל מקצועי של מוסך יהיה פטור מקיום התנאים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, בהתחשב בין היתר בסוג המוסך, במספר העובדים במוסך, בהיקף העבודה המתבצעת במוסך או בסוג הפעולות ברכב המתבצעות בו.

(ה)      בעל רישיון להפעלת מוסך ינהל רישום לעניין היעדרות מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך העולה על יום עבודה אחד; רישום כאמור יישמר במשך שנה; המנהל רשאי לדרוש מבעל רישיון להפעלת מוסך להעביר לו, בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, מידע על היעדרותו מהעבודה של המנהל המקצועי של המוסך כאמור.

בירור תלונות לגבי בעלי רישיונות לפי פרק ח'

144.

המנהל יברר תלונות של לקוחות לגבי פעילותם של בעלי רישיונות לפי פרק זה.

סימן ג': המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים

המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים

145. 

(א)     השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים (בסימן זה – המועצה) וחבריה הם:

(1)      שלושה עובדים של המשרד, ובהם אישה אחת לפחות, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;

(2)      עובד של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי המלצת שר הכלכלה והתעשייה;

(3)      שלושה בעלי רישיון לניהול מקצועי של מוסך, ובהם אישה אחת לפחות, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי רישיון להפעלת מוסך.

(ב)      השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות סימן זה.

(ג)       חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ד)      הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

(ה)      על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 62 עד 66, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

תפקידי המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים

146. 

תפקידי המועצה הם:

(1)      לייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:

(א)     קביעת הוראות לפי סעיף 13(ב), לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים;

(ב)      קביעה של תכנית בחינות לשם קבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 137, תכנית לימודים לקורס ניהול מקצועי ולקורס ניהול עסקי כאמור בסעיף 136, ותכניות להשתלמויות מקצועיות למנהלים מקצועיים של מוסכים;

(ג)       קביעת הוראות מקצועיות לפי סעיף 139;

(2)      לבחון את המועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך, בעצמה או באמצעות בוחנים שהסמיכה לכך, בבחינות כאמור בסעיף 137.

בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך

147.

(א)     המועצה רשאית להסמיך בוחנים לשם בחינת מועמדים לקבלת רישיון לניהול מקצועי של מוסך.

(ב)      על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה, יחולו הוראות חוק העונשין, הנוגעות לעובדי הציבור.

(ג)       השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.

סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים

148. 

(א)     יושב ראש המועצה יקבע את מועד הישיבות, מקומן ואת סדר יומן.

(ב)      החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות שלושה חברים ובהם נציג מכל אחד מהנציגים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 145(א); במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש המועצה קול נוסף.

(ג)       המועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה; המלצות ועדות המשנה יובאו לאישור מליאת המועצה.

(ד)      השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

פרק ט': שמאות רכב

סימן א': עיסוק בשמאות רכב

רישיון לשמאות רכב

149. 

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לשמאות רכב:

(1)      הוא תושב ישראל;

(2)      הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף לרכב נוסעים שהוא רכב פרטי מסוג M1;

(3)      הוא אחד מאלה:

(א)     מהנדס הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ב)      הנדסאי הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ג)       טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה;

(ד)      בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, וכן יש לו אחת מתעודות אלה:

(1)      תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך;

(2)      תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך שאישר משרד החינוך, וכן רישיון לניהול מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;

(3)      תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי פקודת התעבורה;

(4)      הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו נקבעה בידי המנהל ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית;

(5)      הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב בהתאם לכללים לפי סעיף 152, לאחר שעמד בהצלחה בבחינות לפי סעיף 151.

בוחנים בבחינות לקבלת רישיון לשמאות רכב

150. 

(א)     המנהל יסמיך בוחנים שיבחנו את המועמדים לקבלת רישיון לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בהצלחה בבחינות העיוניות והמעשיות לפי סעיף 151.

(ב)      על בוחנים שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) ואינם עובדי המדינה יחולו הוראות חוק העונשין, הנוגעות לעובדי הציבור.

(ג)       השר יקבע הוראות לעניין תנאי כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף זה.

בחינות בשמאות רכב

151.

(א)     השר, על פי הצעת המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי סימן ב', יקבע תכנית בחינות עיוניות ומעשיות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב.

(ב)      השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה.

התמחות בשמאות רכב

152. 

השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות שמתמחה יהיה רשאי לבצע ופעולות כאמור שמתמחה יהיה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.

הוראות מקצועיות לעניין שמאי רכב

153. 

השר, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי סימן ב', יקבע הוראות מקצועיות לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה בשמאות רכב, ובכלל זה הוראות לעניין בדיקת רכב, כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד, וכן פרטים נוספים שייכללו בשומת רכב.

תיקון שומת רכב

154. 

(א)     המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה בהתאם להוראות המקצועיות שנקבעו לפי סעיף 153.

(ב)      מצא המנהל כי שומה שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון השומה או על ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג)       שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות את השומה, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ-90 ימים מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה השומה.

(ד)      החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג), והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה השומה, יודיע על כך ללא דיחוי לרשות הרישוי, לבעל הרכב ולשמאי הרכב שערך את השומה.

מקום עריכתה של שומת רכב

155. 

(א)     לעניין שומת רכב שלשם עריכתה יש צורך בציוד ובמיתקנים הנמצאים במוסך, שמאי רכב לא יערוך אותה אלא במוסך שהוא בעל רישיון להפעלת מוסך.

(ב)      השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מקום עריכתה של שומת רכב שאינה שומת רכב כאמור בסעיף קטן (א), הנערכת מחוץ למוסך.

חובת ביצוע בדיקה פיסית לרכב לשם עריכת שומת רכב

156.

שמאי רכב לא יערוך שומת רכב אלא על סמך בדיקה פיסית שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ומועד ביצועה של הבדיקה הפיסית.

איסור התחזות לשמאי רכב

157. 

מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

חובת הגינות ועצמאות שיקול הדעת של שמאי רכב

158.

בעריכת שומת רכב יפעל שמאי רכב בהגינות ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי, ובכלל זה באופן בלתי תלוי בזהותו של מזמין השומה או עניינו בתוכן השומה, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

איסור השפעה על שיקול הדעת של שמאי רכב בעריכת שומת רכב

159.

(א)     בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, כדי להשפיע על שיקול הדעת של שמאי רכב לעניין עריכת שומת רכב כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב); הוראות לפי סעיף זה יחולו גם על אדם הנותן שירות רכב או עוסק במקצוע בענף הרכב, הפועל ללא רישיון בניגוד להוראות לפי חוק זה.

(ב)      השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים המהווים השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב כאמור בסעיף קטן (א).

סימן ב': המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב

המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב

160. 

(א)     השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב (בסימן זה – המועצה) שחבריה הם כמפורט להלן, ובהם לפחות שתי נשים:

(1)      שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;

(2)      שלושה שמאי רכב, לפי המלצה של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;

(3)      נציג של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;

(4)      נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה במשטרת ישראל;

(5)      נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(א) לחוק הגנת הצרכן, שהוא בעל ידע בתחום שמאות הרכב או בתחום הרכב, או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה.

(ב)      השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות סימן זה.

(ג)       חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ד)      המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.

(ה)      הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

(ו)       על המועצה ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 62 עד 66, לעניין סייגים למינוי, הפסקת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות.

תפקידי המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב

161. 

המועצה תייעץ לשר או למנהל, לפי העניין, בעניינים אלה:

(1)      סירוב לתת רישיון לשמאות רכב, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 8 ו-10;

(2)      קביעת הוראות לפי סעיף 13(ב), לעניין שמאי רכב;

(3)      קביעה של תכניות הבחינות לשם קבלת רישיון לשמאות רכב לפי סעיף 151, תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי סעיף 149(4), ותכניות להשתלמויות מקצועיות לשמאי רכב;

(4)      קביעת הוראות מקצועיות לפי סעיף 153.

סדרי הדיון במועצה המייעצת לעניין שמאי רכב

162. 

(א)     יושב ראש המועצה יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את מקומן ואת סדר יומן.

(ב)      החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב ראש המועצה ושני חברי מועצה נוספים; היו הדעות שקולות, תכריע דעת היושב ראש.

(ג)       דנה המועצה בנושא קביעת תכנית לימודים לקורס שמאות רכב לפי סעיף 149(4), תזמין לישיבה נציג ממשרד הכלכלה והתעשייה.

(ד)      השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של המועצה; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

סימן ג': דין משמעתי של שמאי רכב

עבירות משמעת

163. 

שמאי רכב שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:

(1)      התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;