נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 16

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ג (04 ביוני 2013), שעה 10:00

                                            

סדר היום:

°

צו הענקת סמכויות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

°

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד רותם – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

אברהם מיכאלי

מרב מיכאלי

אורי מקלב

 

מוזמנים:

הגר גנין

ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

גבריאלה פיסמן

ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קובי אושרי

מפקד יחידת צור, המשרד לבטחון פנים

יואל הדר

יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

ליאת לב

קצינת מדור חקירות באגף חקירות ומודיעין, המשרד לבטחון פנים

נירית להב קניזו

המשרד לביטחון פנים

גלית מנגמי

יועמ"ש יחידת צור, המשרד לבטחון פנים

נועה עסיס ווינשטוק

ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

יצחק קדמן

מנכ"ל המועצה לשלום הילד

ליאת קליין

היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

ייעוץ משפטי:

נעמה מנחמי

מנהל/ת הוועדה:

דורית ואג

רישום פרלמנטרי:

יפעת קדם


צו הענקת סמכויות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

היו"ר דוד רותם:

רבותיי, אני פותח את הישיבה. צו הענקת סמכויות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. מי רוצה להציג לנו את הצו?

יואל הדר:

אדוני, לפני שנציג את הצו אני חושב שראוי להציג את יחידת צור ואת פעילותה.   

היו"ר דוד רותם:

מה, אנחנו לא יודעים מה זאת  יחידת צור? אנחנו כבר חוקקנו ליחידת צור יותר מפעם אחת.  

גבריאלה פיסמן:

בכנסת הקודמת.

היו"ר דוד רותם:

תגידו, משהו השתנה?

יואל הדר:

זה בשביל הכנסת.

קובי אושרי:

אני מפקד היחידה מזה שבוע ימים. אני מכיר את היחידה די לעומק כי תפקדתי בתפקידי הקודם כסגן מפקד היחידה. היחידה מבצעת פיקוח גלוי וסמוי אחרי עברייני מין שהורשעו בעבירת מין וניתן נגדם צו פיקוח של בית משפט. האחריות שלנו היא לאכוף את ההגבלות שניתנו על ידי בית המשפט. אנחנו יחידה ארצית שעושה את הפעילות בנוגע לכ-745 עברייני מין באופן יום יומי ובאופן כללי.

היו"ר דוד רותם:

מה אתם רוצים עכשיו?

יואל הדר:

אדוני, האמת היא שזה דבר שלדעתי היה צריך להעלות מזמן. טוב שהוא עולה עכשיו. אנחנו באים בבקשה להעניק ליחידת צור סמכויות של עיכוב. אם יש חשד סביר  כי עבריין מין שקיים לגביו צו פיקוח עומד לבצע עבירה או שהוא ביצע עבירת מין, תינתן לפיקוח האפשרות לעכב את העבריין עד לבואו של שוטר. היועצת המשפטית של הוועדה הוסיפה משהו שלדעתנו היה מובן מאליו. אני חושב שהתוספת הייתה מוצדקת  לגבי זה שהעיכוב הוא רק ל-3 שעות. אם העבריין מנסה לברוח או עושה איזה שהוא מעשה, אפשר יהיה להשתמש בכוח סביר כדי למנוע את בריחתו.

היו"ר דוד רותם:

מה זה כוח סביר?

נעמה מנחמי:

כוח שלא יגרום לחבלה.

גבריאלה פיסמן:

מדובר באותה מידת כוח שניתנת לשימוש על ידי אדם פרטי בסעיף 75 לחוק המעצרים.

נעמה מנחמי:

אני אשמח לחדד שתי נקודות במסגרת הדיון. היועץ המשפטי ציין שסמכות העיכוב תהיה כלפי עבריין מין. אני מבינה שזאת הכוונה. זה לא היה ברור לחלוטין מהסעיף, לכן הצענו להוסיף את זה. הדבר הנוסף שלגביו אני לא יודעת אם יש הסכמה ואני חושבת שראוי לעשות דיון, זה נושא הנסיבות שבהן תינתן אותה סמכות עיכוב. האם זה יהיה רק במקרה של חשד לעבירת מין, לכוונה לבצע עבירת מין, או גם במקרה של הפרה והפרה חמורה של צו הפיקוח, כמו לדוגמה אנס טרמפיסטיות שנאסר עליו לנסוע ברכב ונתפס נוסע ברכב, אולי אפילו נתפס נוסע ברכב בלילה?

יואל הדר:

הנושא עלה לדיון. אני החלטתי אצלנו.

נעמה מנחמי:

מה העמדה שלכם?

יואל הדר:

קודם נשמע את הגורמים האחרים. אני אחרי זה אגיב.

היו"ר דוד רותם:

מה העמדה שלכם? יש לכם עמדה?

יואל הדר:

בוודאי שיש לנו עמדה.

גלית מנגמי:

סמכות העיכוב חשובה לנו על מנת להתמודד עם סיטואציות כמו שהעלתה נעמה, שבהן אנחנו רואים טרמפיסטית שעולה לרכב של אנס שאסור לו להסיע טרמפיסטים, או במקרים דומים אחרים שבהם אנחנו נתקלים תוך כדי עבודת העיכוב בכך שעבריין מין חובר לקטין ומתנהל ביניהם איזה שהוא דיאלוג שעלול להוביל לביצוע העבירה. הבעיה שאנחנו נתקלים בה, מלבד העובדה שאין לנו את אותה סמכות עיכוב, היא במצב של קטין שנקלע לסיטואציה הזאת ופשוט בורח ונמלט מהמקום. נוצר מצב שאנחנו לא יכולים לתפוס את הסיטואציה ולהביא את אותו עבריין מין בפיקוח לדין. העמדה שלנו היא שהעיכוב צריך לכלול בתוכו גם אפשרות שנוכל לעכב את אותו קורבן, את אותו קטין שנמצא בסיטואציה.

היו"ר דוד רותם:

למה את הקטין?

שולי מועלם-רפאלי:

לא את הקטין.

נעמה מנחמי:

            בואו נפריד בין שני דברים.

גלית מנגמי:

אנחנו רוצים לדאוג לכך שימוצה הדין עם אותם עברייני מין. ברגע שעבריין מין חובר לקטין אנחנו לא יכולים להביא אותו לדין על הפרת צו פיקוח, מאחר ואותו קטין נמלט מהמקום. השאלה איך אנחנו מאפשרים את העמדתו לדין במצב שאותו קטין כבר לא נמצא.

שולי מועלם-רפאלי:

לכמה זמן?

גלית מנגמי:

ל-3 שעות, עד ששוטר יגיע. אין לנו עניין לתחקר קטינים. אנחנו לא רוצים להיכנס לנישה, לא הוכשרנו לכך.

היו"ר דוד רותם:

מה הבעיה, קדמן?

יצחק קדמן:

בהצעת החוק המקורית זה לא הופיע. זה משהו שמעלים פה לראשונה. אני חושב שילדים שהם קורבנות לעבירה או פוטנציאל לקורבנות לא צריכים שיבוא מישהו משב"ס ויעצור אותם או יעכב אותם לכמה שעות. הם לא פשעו, הם לא עשו שום עבירה.

היו"ר דוד רותם:

הם לא עשו שום עבירה, אני רק צריך לחקור אותם כדי להעמיד לדין עבריינים.

שולי מועלם-רפאלי:

המטרה היא להגן עליהם ועל הילדים הבאים שהוא יטריד.

היו"ר דוד רותם:

הרי אני יודע מה יקרה בעוד שעתיים.

יצחק קדמן:

אני יודע מה המטרה. המטרה מאוד חשובה. השאלה באיזה אמצים אנחנו נוקטים. האם את האמצעים שאנחנו מפעילים נגד העבריין אנחנו מפעילים נגד ילד שהוא קורבן עבירה או פוטנציאל לקורבן עבירה? לדעתי זה לא מידתי. צריכים למצוא את הדרך. עד היום מצאו את הדרך איך להגיע לקטינים, איך  להגיע לסיטואציה שבה אפשר יהיה להעמיד לדין על הפרת צו מבלי שעיכבו קטין ל-3 שעות והפעילו נגדו כוח סביר.

נעמה מנחמי:

גלית, למה אי אפשר להסתפק בלקחת פרטים מאותו קטין, נפגע או עד?

היו"ר דוד רותם:

הוא בורח.

נעמה מנחמי:

אנחנו לא מדברים על העבריין. יש כאן שתי סוגיות. קדמן דיבר על הפעלת העיכוב כלפי מישהו שהוא לא עבריין המין, כלומר הנפגע או העד. למה אי אפשר להסתפק בבקשת הפרטים כפי שאתם עושים היום? למה צריך את סמכות העיכוב?

גלית מנגמי:

אני אתן לך דוגמה שלא מזמן נתקלנו בה. פדופיל שמגדל חיות בחצר שלו בשכונה חרדית. זאת גם הדרך שלו למשוך ילדים לאותה חצר. לא פעם ולא פעמיים אנחנו תופסים את אותו קטין בתוך הבית או בחצר של אותו פדופיל. אנחנו לא יכולים לגשת לאותו קטין. ברגע שהוא נבהל והולך, אז הוא הולך, אין לי דרך לברר איתו אם בוצעה בו עבירת מין. אולי בוצעה בו עבירת מין.

יצחק קדמן:

תעצרי את כל הקטינים שאולי בוצעה בהם עבירת מין?

היו"ר דוד רותם:

זה רעיון לא רע.

גלית מנגמי:

אני מבינה את הבעייתיות.

מרב מיכאלי:

זה פשוט המון. אם תתחיל לא תצא מזה.

היו"ר דוד רותם:

אני רוצה להבין מה אתם רוצים. מצד אחד, קדמן כל פעם בא בטענות שלא מעמידים את העבריינים לדין. גם אני בא בטענות כאלו. מצד שני, כאשר רוצים לתת להם כלים כדי שאפשר יהיה להעמיד את העבריין לדין, אז אנחנו אומרים להם לעבוד עם ידיים קשורות מאחורי הגב. הם לא מחפשים לעכב את הקטין הזה בשביל העיניים היפות שלו. הם רוצים לעכב את הקטין על-מנת לקבל ממנו פרטים  ולהעמיד לדין את העבריין. מה יקרה אם במשך 3 שעות יעכבו אותו?

מרב מיכאלי:

ה-3 שעות האלו עלולות להיות טראומתיות לקטין. הנזק עלול פה לעלות על התועלת. אתה רוצה להתחייב שיעכבו אותו? אתן לא יכולות להתחייב לעכב אותו במשך 3 שעות בלי שיגיע חוקר או חוקרת ילדים.  יש במיעוט גדול. .

היו"ר דוד רותם:

אנחנו מדברים על 3 שעות.

מרב מיכאלי:

בסוף ה-3 שעות יבוא שוטר שלא בהכרח יודע לטפל בסוגיה הזאת, לא יודע לדבר עם הילד או הילדה הזאת, ואז מה? לוקחים אותו לתחנת משטרה והוא יחכה לחוקר או לחוקרת ילדים? מה בינתיים עם ההורים של הילד? זה לא כל כך טריוויאלי, כבוד היושב-ראש. אני נאלצת להסכים, אף על פי שמאוד הייתי רוצה שיהיה מצב שנתפוס את הקטין הזה ונגיד לו: תספר מה עשה לך האיש הרע הזה, והוא מיד ייתן את הפרטים ונוכל לעצור את האיש הרע ולגמור את הסיפור.

יצחק קדמן:

אגב, זה לא בטוח שמותר לו לחקור אותם.  העבירה ברוב המקרים לא תלויה בקטין. אם ההגבלה אומרת שהוא לא נכנס לפארק שעשועים, מה זה חשוב מי הקטין שנמצא שם? קצין המעקב שראה אותו נכנס למגרש משחקים צריך לעצור אותו, לעכב אותו ולהעיד שהוא ראה אותו בתוך מגרש משחקים, שזאת הפרה. זה שהוא דיבר עם קטין אלמוני או פלוני לא משנה לצורך ההפרה. אפשר להעמיד אותם לדין על הפרות הצו ברוב המקרים - זה גם קורה היום - גם בלי שמתשאלים את הקטין, בטח בלי שמעכבים אותו ל-3 שעות.

היו"ר דוד רותם:

אתה מדבר על הפרות צו. אני מדבר על מקרה, כמו שסיפרה פה היועצת המשפטית של האגף, של אחד שגידל חיות בבית.

מרב מיכאלי:

בבית זו בעיה.

יצחק קדמן:

גם שם. יש שורה של דברים שאסור לו לעשות בבית. קצין המעקב יכול להיכנס הביתה, יכול לבדוק את המחשב שלו.

היו"ר דוד רותם:

אסור לו לגדל חיות בבית?

יצחק קדמן:

מותר לו לגדל חיות.

היו"ר דוד רותם:

ילדים באים לשם. אני רוצה לדעת מה האיש הרע הזה עשה לילדים. מותר לי?

יצחק קדמן:

מה שהאיש הרע הזה עשה לילדים זה לא עניינו של קצין המעקב. קצין המעקב צריך לדאוג שהאיש ממלא אחר צווי הפיקוח.

דורית ואג:

הוא ממלא. הוא בבית מגדל חיות.

ליאת לב:

אבל נכנסו ילדים. זאת ההפרה.

יצחק קדמן:

אם נכנסו הילדים וזאת ההפרה אז את לא צריכה את הילדים. קצין המעקב שראה יעיד על זה.

נעמה מנחמי:

צריך לזכור שקציני המעקב אינם חוקרי משטרה.

היו"ר דוד רותם:

זאת אחת הבעיות.

גלית מנגמי:

אני מבינה את הבעייתיות. זה לא שאנחנו כלאחר יד. צריך להבין שיש סיטואציות כאלו. ברור לי שברגע שמבוצע כל ההליך הזה, אז גם ללא הקטין אני יכולה להעמיד אותו לדין על הפרת צו. אם קרה משהו או לא קרה משהו זה לא בטוח הכתובת שלנו.

יצחק קדמן:

זה לא התפקיד שלכם. אתם לא שוטרים.

היו"ר דוד רותם:

למה אתה מתכוון שאתה אומר שזה לא התפקיד שלהם? כל אדם שהולך ברחוב ורואה מעשה כזה זה התפקיד שלו. זה רק התפקיד שלך?

קריאה:

הם לא אמורים לחקור את זה.

יצחק קדמן:

הם לא חוקרים. זה בלבול במונחים.

יואל הדר:

יש הבדל בין התפקיד של היחידה לתפקיד של המשטרה. השב"ס לא מעמיד לדין. הוא אמור לפקח. אם תוך כדי הפיקוח הם רואים מישהו שעלול לבצע עבירת מין, אנחנו רוצים שהוא יובא  למשטרה על-מנת שהיא תעשה את הפעולות כפי שהיא עושה לגבי כל עבריין. יצא פה איזה שהוא בלבול בתפקידים של שני הגופים האלה. אני רוצה לעשות סדר בדברים האלה. אנחנו רוצים לתת סמכות ליחידה כדי שהפיקוח שלה יהיה יותר אפקטיבי. זאת המטרה של הצו הזה. איך אנחנו עושים את זה? בצורה הכי טובה. ביקשתי שיגידו איך לדעת היחידה, לדעת המשטרה, לדעת משרד המשפטים אפשר לעגן את זה כדי שהגלגלים יהיו חלקים ויעבדו בצורה משומנת כך שלא יהיו תקלות בין גוף לגוף.

שולי מועלם-רפאלי:

האם יכולה להיות סיטואציה שבה מסתבר ש- 3 שעות העיכוב האלו הן ברכה לבטלה מאיזו שהיא סיבה?

יואל הדר:

יכולים להיות כמה דברים. נניח שמחכים עד שיבוא שוטר, הוא לא מגיע וצריך לשחרר אותו. זה יכול לקרות. המטרה שזה לא יקרה. המשטרה מודעת לכך שברגע שמדובר בעברייני מין של קטינים היא צריכה עוד יותר מהר להגיע מאשר בשאר המקומות.

היו"ר דוד רותם:

מה קורה כאשר מגיע השוטר?

יואל הדר:

השוטר יכול לקחת אותו.

היו"ר דוד רותם:

את מי הוא לוקח?

יואל הדר:

את העבריין.

היו"ר דוד רותם:

אני עדיין מדבר על הקטין. מה עושים עם הקטין של קדמן?

יואל הדר:

הקטין לא נמצא אצלנו בצו הזה.

נעמה מנחמי:

היועצת המשפטית של יחידת הפיקוח ביקשה להחיל סמכות עיכוב גם לגבי מי שאינו עבריין מין.  

נירית להב קניזו:

התפקיד של קציני הפיקוח הוא תפקיד פיקוחי במהותו. הם לא אמורים לחקור עבירות. כל הסמכויות שנותנים להם הן על מנת לבצע את תפקיד הפיקוח. אין להם מיומנויות של חקירה, אין להם מיומנויות להפעלת סמכויות אכיפה. בחרנו להרחיב את הסמכות שמוקנית לכל אדם בזמן שמתרחשת לנגד עיניו עבירת פשע - זה נכון גם לאותו מצב שעומדת להתבצע עבירת מין - כיוון שאנחנו רוצים למנוע את העבירה על ידי אותו אדם שנמצא בפיקוח. הרחבה של סמכות העיכוב ביחס לעדים היא כמובן הפעלה של סמכויות אכיפה שאינן בתחום המקצועיות שלהם, במיוחד כשאנחנו מדברים על עיכוב של קטינים והפעלה של סמכויות אכיפה כלפי קטינים. גם החוק וגם הוראות המשטרה מחילים עליהם כללים מיוחדים. השוטרים לומדים איך להתייחס לקטינים באופן המתאים לכך. כשאנשים ייתקלו בזה באופן חריג הדבר יוביל לפגיעה בקטינים האלה. כשיגיע השוטר אמורה להיפתח חקירת משטרה על פי מלוא הסמכויות שיש בידי שוטר. זה המענה המתאים ביותר לסיטואציה הזאת.

קובי אושרי:

דיברו כאן על העניין של לתחקר ולשאול. ידוע לנו שאין לנו את הסמכות, אין לנו את הכלים לחקור. אנחנו גם לא שואפים להיות חוקרים. נניח שאתה רואה מישהו שהוא חצי עירום ולידו יושב קטין שמלטף את אחת מהחיות מהדוגמה הקודמת. בתוך תוכך אתה יודע שבעבירה הקודמת היה את אותו דפוס התנהגות. אז נכון, אנחנו לא משטרת ישראל , אני לא רוצה למצות את החקירה, אנחנו רק מבקשים - - -

קריאה:

להביא אותו למשטרת ישראל.

מרב מיכאלי:

אם ראית אותו יושב חצי עירום ליד קטין אתה בעצמך עד והכל בסדר, לא צריך את הקטין.

היו"ר דוד רותם:

מרב, מה אנחנו רוצים?

מרב מיכאלי:

אני רוצה את הצו לפי ההצעה המצוינת של הלשכה המשפטית.

גבריאלה פיסמן:

לעניין ההצעה של הייעוץ המשפטי להחיל את סמכות העיכוב על הפרת צו, לא רק על עבירת מין שהתקיימה או על עבירת מין שעומדת להתרחש. אנחנו סבורים שאין מקום להרחיב את סמכות העיכוב בצורה הזאת. סמכות העיכוב היא סמכות שאמורה להיות מופעלת ביחס לעבירות קונקרטיות. נכון שהפרת צו מהווה עבירה, אבל הסיטואציה הזאת מאפשרת להרחיב את סמכות העיכוב  כלפי סיטואציות שלא נכנסות להגדרה של עבירת מין. אותו קצין פיקוח כשתתבצע הפרה כלשהי, כמו למשל עבריין המין שנמצא בשעה 19:15 בחוץ כשהוא אמור להיות עד 19:00, יוכל להפעיל סמכות עיכוב, לרבות התוספת של שימוש בכוח בשעה שבעצם היא לא נדרשת. סמכות העיכוב שיש כאן חייבת להיות סמכות מידתית שמופעלת כמו סמכויות עיכוב אחרות כלפי הסיטואציה שאנחנו מבקשים למנוע אותה, שזאת הסיטואציה של עבירות המין.

מרב מיכאלי:

תבחיני בין הפרות שעלולות להוביל לביצוע עבירת מין לעבירות שלא.

גבריאלה פיסמן:

הקונסטרוקציה הזאת נמצאת בנוסח שהבאנו לוועדה, בנוסח שהביא בשעתו השר לביטחון פנים. לא דיברנו רק על עבירת מין שהתרחשה, אלא גם על עבירת מין שעומדת להתרחש או חשד לעבירת מין שעומדת להתרחש. באותה סיטואציה שדיברנו עליה של אדם או ילד חצי עירום אין שום ספק שניתן להפעיל את סמכות העיכוב. הנוסח שהציע הייעוץ המשפטי מאפשר להפעיל את סמכות העיכוב בסיטואציות שברור שהן לא עתידות להתפתח לעבירת מין.

שולי מועלם-רפאלי:

איך זה כל כך ברור לך, גברתי? יש פה איזה שהוא דיסוננס. אם מישהו אמור להיות עד 19:00 בחוץ והוא נמצא עד 19:15 הוא מפר את הצו.

גבריאלה פיסמן:

נכון. ככל שהסיטואציה הזאת של הימצאות בחוץ בשעה 19:15 היא בקונסטלציה שמצביעה על התרחשות עתידית, לתפישתי, של עבירת מין כי אני יודעת שבאותה סיטואציה  יורדים הילדים למטה או שיש איזה יום הולדת, הרי שקיים חשד לביצוע עבירת מין, לכן זה נכנס לנוסח וניתן להפעיל את סמכות העיכוב. 

נעמה מנחמי:

את רואה באופן רחב יותר ממה שאני ראיתי את הנושא של חשד סביר לביצוע עבירת מין. אני אשמח לשמוע את התגובה של הפיקוח.

גלית מנגמי:

אני חושבת שברגע שנותנים לנו את הסמכות אך ורק במקום בו קיים חשד סביר לביצוע עבירת מין זה מאוד בעייתי, מאוד מבלבל ועלול ליצור בעיות בהמשך כאשר אנחנו מגיעים עם התלונה על עבריין המין בגין הפרת הצו בשאלה אם העיכוב היה כדין, לא היה כדין, האם היה חשד סביר או לא היה. אנחנו צריכים להבין שאנחנו מתעסקים עם אוכלוסייה שהסכנה שנשקפת ממנה היא אינהרנטית מעצם העובדה שהם בעלי רמת מסוכנות גבוהה לביצוע עבירת מין. צו הפיקוח והתנאים שמופיעים בו הם נגזרת מהסכנות לביצוע עבירות מין של אותו אדם באופן ספציפי, לכן הפרת הצו היא לא קישוט. הפרת הצו היא הגדר האחרונה לפני ביצוע עבירת המין. ההפרה מבחינתנו די בה כדי לאפשר את סמכות העיכוב. כמובן שאם מדובר בהפרה שהיא קלה – זה מופיע בחוק - אנחנו לא אמורים לעצור, אנחנו לא אמורים לעכב ואנחנו לא אמורים להגיש תלונה. יש לנו סמכות לבוא ולהזהיר אותו.

מרב מיכאלי:

מה היא הפרת קלה מבחינתך?

גלית מנגמי:

יש לנו מפוקחים שהם בעלי מסוכנות גבוהה, מסוכנות בינונית ומסוכנות נמוכה.

מרב מיכאלי:

תני לי דוגמה למפוקח בהפרה קלה.

גלית מנגמי:

הפרה קלה לא נגזרת רק מההפרה עצמה, היא נגזרת גם מהפרופיל הכללי של אותו מפוקח. המפוקחים מוכרים לנו. אנחנו מלווים אותם שנתיים, 3, 4 ו-5 שנים.

מרב מיכאלי:

כאן לא כתוב הפרה חמורה. איך את מבדילה בין הפרה קלה להפרה חמורה.

גלית מנגמי:

הפרה קלה זאת הפרה שולית. נניח שהוא שתה אלכוהול והוא לא שיכור אבל יש לו הגבלה של אלכוהול. אנחנו יודעים שלא נשקפת ממנו סכנה משמעותית. אנחנו נזהיר אותו. לא נלך עם זה לבית משפט, לא נעשה עם זה כלום.

מרב מיכאלי:

מה שאת מתארת כרגע לא פותר את הבעיה שהעלית קודם לגבי אם עצרו אותו כדין או לא כדין. האבחנה שביקשה לעשות עו"ד גבי פיסמן ממשרד המשפטים היא  בין מצב שהוא עומד לבצע עבירת מין למצב שהוא לא עומד לבצע עבירת מין. את מדברת על ההבדל בין הפרה קלה לחמורה. תהיה לך בעיה בבית משפט לגבי אם זה היה כדין, לא היה כדין, או בשאלה אם זאת הפרה קלה או חמורה. זה אותו דבר . את פשוט מזיזה את זה על הרצף. הבעיה של האבחנה ואחר כך הצורך להצדיק אותה מבחינה משפטית היא אותה בעיה. זה לא באמת משנה.

גלית מנגמי:

ברגע שאנחנו אומרים שזה יהיה רק במקום שבו עלולה להתבצע עבירת מין זה נתון לפרשנות כזאת.

מרב מיכאלי:

גם קלה וחמורה נתון לפרשנות כזאת.

גלית מנגמי:

הנושא של קלה וחמורה הוא חלק מהחוק עצמו, הוא לא חלק מהנוסח הזה. החוק מדבר על כך שניתן להגיש תלונה במשטרה. צריך להבין שחוק הפיקוח על עברייני מין מציין באחד הסעיפים שלו  שברגע שמישהו הפר הפרה קלה של הצו, אז לא בהכרח אנחנו אמורים למצות איתו את הדין. הוא לא בהכרח אמור להגיע לבית משפט, למאסר או לכל עונש אחר. צריך להבין שכשאנחנו מדברים על סמכות העיכוב, שזה נושא השיחה היום, מדובר בסיטואציות משמעותיות וכבדות שאין לנו שום דרך אחרת אלא להשתמש בסמכות הזאת.

נירית להב קניזו:

מה המטרה של סמכות העיכוב כשאת מפעילה אותה בסיטואציה של הפרת צו הפיקוח? מה את רוצה להשיג באמצעות העיכוב הזה?

גלית מנגמי:

אני רוצה להקפיא את הסיטואציה ולהביא אותו לשוטר.

גבריאלה פיסמן:

המטרה היא מניעת עבירה. המטרה של סמכות העיכוב כשהיא נעשית בסיטואציה של התרחשות עתידית היא מניעת עבירה. בסיטואציה שבה ההתרחשות הספציפית לא אמורה להוביל לביצוע של עבירת מין אין הצדקה להפעלת סמכות.  

גלית מנגמי:

הפרה, כמו הדוגמה שהוא מכניס קטין לביתו - - -

נעמה מנחמי:

האם זה שהוא מכניס קטין לביתו לא מהווה בעיניך חשד סביר לזה שעלולה להתבצע עבירת מין?

גלית מנגמי:

בוודאי שכן.

נעמה מנחמי:

את לא צריכה את מה שהוספתי.  אני ביקשתי לעורר דיון בנושא הזה. אם בעינייך עצם זה שאנס טרמפיסטיות נוסע כרגע ברכב מהווה חשד סביר לכך שהוא עומד לבצע עבירת מין, אז את לא זקוקה לתוספת.

גלית מנגמי:

תשובתי היא כן. החשש שלי שהפרשנות של "עלול לבצע עבירת מין" יכול לגרום לכך שחלק יגידו שלא צריך היה לעכב אותו, שצריך לשחרר אותו הביתה. אם אני יודעת שהוא ביצע הפרה, כשעל פי שיקול הדעת שלי מדובר בהפרה שהיא הפרת מהותית בהתאם לפרופיל של אותו מפוקח, אז בוודאי שחשוב לי שהנוסח יהיה ביצוע הפרה או הפרה חמורה, אם יש התעקשות סביב זה. לא די בכך שעומדת להתבצע עבירת מין.  

היו"ר דוד רותם:

הפרה חמורה או עבירה חמורה רק תסבך את החיים עוד יותר. יהיה מי שיפרש את זה ויסביר שזה לא היה חמור.

יצחק קדמן:

אל תכניסו לעצמכם את העז הזאת.

גלית מנגמי:

אוקיי, הפרה. בוודאי לא להתמקד רק בחשד לביצוע עבירת מין, אלא גם חשד לביצוע הפרה.

יצחק קדמן:

יכולה להיות סיטואציה שאם אנחנו רק אומרים שהוא עומד לבצע עבירה היא לא תכסה את זה. חלק מצווי הפיקוח כוללים איסור על אותו אדם להחזיק מחשב בבית ולגלוש באינטרנט. חלק לא קטן מהעבירות התחילו דרך פיתויים מהסוג הזה. מגיע קצין פיקוח לביתו של אדם, רואה שהוא מחזיק מחשב, משתמש באינטרנט, אפילו מוצא שם חומרים פדופילים. כרגע לא עומדת להתבצע שום עבירה.

גבריאלה פיסמן:

למה נדרשת סמכות העיכוב?

יצחק קדמן:

נדרשת סמכות עיכוב משום שהוא מזעיק את המשטרה כדי שייקחו את המחשב ויעשו בדיקה מה יש לו.  האיש בינתיים יכול להגיד שלא יכולים לעשות לו כלום ולהסתלק.

גבריאלה פיסמן:

בסיטואציה הזאת מה שנדרש זו סמכות תפיסה של המחשב. זה בכלל לא קשור לסמכות התפיסה של עבריין המין. אני רוצה להזכיר לכולם שאנחנו נמצאים כאן בדיון על סמכות מכוח סעיף 39 לחוק המעצרים. אנחנו נמצאים בסיטואציה של חקיקת משנה. ככל שיש מקום לתיקון מהותי בחוק אפשר לשקול שזה ייעשה בחקיקה ראשית, לא למשוך את הדיון הזה מכוח הסמכות של השר לביטחון פנים.

יואל הדר:

יש לו סמכות לתפיסת חפץ בלי שום קשר.

קובי אושרי:

בחלק גדול מהמקרים עברייני המין לא מודעים למעשיהם, הם לא מכירים בעצמם כעברייני מין. כאשר קצין הפיקוח מגיע למפוקח מסוים ושואל אותו  מה הקטינים עושים בבית מסוים או בחצר מסוימת, אז ברוב המקרים הוא לא מבין שאסור לו להיות והוא מפיל את האשמה על הקטינים.

יצחק קדמן:

הוא אומר שהם באו לשחק איתו.

קובי אושרי:

בדיוק. כשקצין הפיקוח אומר לו לעזוב את המקום כי הוא צופה את הסכנה של מה שיקרה בעוד 10 דקות כשהם יעזבו את גן השעשועים והוא ילך לבצע בהם את עבירת המין שהוא מייחל לה במקום יותר מוצנע, אז הוא לא משתף פעולה, הוא אומר שהם באו אליו, שמותר לו להיות שם. מה אני עושה במצב כזה שאני צריך לנטרל את אותו עבריין המין מאותו מקום והוא לא מבין ולא רוצה לעזוב את המקום? פה אני חייב להשתמש בסמכות העיכוב ולהזמין את המשטרה. אני צריך לנטרל ולהפריד בין המקום למפוקח.

גלית מנגמי:

יש לנו מפוקחים שהם הומלסים, שהם חסרי בית. זה לא שהשוטר יכול לבוא ולתפוס אותם אחרי שנייה בבית מסודר.  יש כאלה שמשכירים דירות וזזים ממקום למקום. יש כאלה שישנים אצל חברים. חלקם לוקים בשכלם, חלקם לוקים בנפשם. זאת האוכלוסייה. בשביל זה אנחנו צריכים, אחרת לא היינו מבקשים, אין לנו עניין.

גבריאלה פיסמן:

עדיין, אדוני, השאלה אם אנחנו רוצים סמכות עיכוב שתחול בסיטואציה שהיא לא עבירת מין.

נירית להב קניזו:

סמכות העיכוב שחוק המעצרים מקנה לשוטר מתייחסת לשתי מטרות. מטרה אחת היא לבירור זהותו, השנייה כדי לחקור אותו. כיוון שלקציני הפיקוח אין סמכות לחקור המטרה הזאת לא מתקיימת.

היו"ר דוד רותם:

היא מתקיימת, כי הם קוראים לשוטר שיחקור.

יצחק קדמן:

רוצים שאתם תחקרו.

נירית להב קניזו:

נכון, אבל זהותו של עבריין המין המפוקח ידועה.

קובי אושרי:

זהותו ידועה.

נירית להב קניזו:

יש סמכויות אחרות שמוקנות לקצין הפיקוח, כמו למשל לעקוב אחריו במשך הזמן הזה כדי שהוא לא ייעלם להם עד שהמשטרה מגיעה, כמו למשל הסמכות לתפוס את המחשב, הסמכות לחדור לחומר מחשב ולראות מה הוא עושה. כל הסמכויות האלו מוקנות להם כבר היום בחוק,  הם לא צריכים לעכב את עבריין המין בסיטואציה הזאת.

נעמה מנחמי:

צריך להכריע בשתי הנקודות שעלו. נקודה אחת היא אם אנחנו מרחיבים את זה מעבר לעבריין המין, נקודה שנייה היא אם אנחנו מוסיפים, בנוסף לחשד לביצוע עבירת מין או לחשש שעלולה להתבצע עבירת מין, גם את הנושא של הפרה. אם כן, איזו הפרה. נראה לי שכדי שנוכל להתקדם צריך להכריע בשני הנושאים האלה.

גלית מנגמי:

לגבי הדברים של קדמן ושל חברת הכנסת לגבי סמכות העיכוב של הקטין. אם הגורמים שאמונים עליהם מעלים את אותו קושי אין לנו בעיה לחזור בנו מהבקשה הזאת מהבחינה הזאת. לגבי יתר הניסוח אנחנו חושבים שמה שהוצע הוא נכון.

מרב מיכאלי:

מדובר כרגיל במתח בין זה שאנחנו רוצות ורוצים להגן על חסרי וחסרות ישע - אי אפשר לחשוד בי שאני לא באה מהצד הזה של העולם – ובין זה שאנחנו לא רוצים ולא רוצות לפגוע בזכויות אדם בסיסיות של עבריינים. אני מוטרדת מזה שמשרד המשפטים מוטרד מההפרה הזאת. אני חושבת שיש פה פוטנציאל להפעלת כוח מיותר. אני אשמח לשמוע את ההמלצה שלך  לאור מה שנאמר פה. אני חושבת שעל העניין של הנפגע אין מה לדבר, אין פה תמיכה בזה. מה את אומרת לגבי החלק השני?

גבריאלה פיסמן:

אני חושבת שצריך לאשר את זה בניסוח הקודם.

מרב מיכאלי:

בניסוח שהוא עומד לבצע עבירת מין?

גבריאלה פיסמן:

כן.

מרב מיכאלי:

אני חושבת שזה נכון. זה או שהוא מבצע או עומד לבצע. אפשר להוסיף את המילים "חשד סביר" לכך שהוא עומד לבצע.

גבריאלה פיסמן:

זה קיים.

קובי אושרי:

אני חושב שבנוסח הראשון שנכתב בלי התוספת אני לא אצליח למלא או לבצע את עבודת האכיפה. לגבי הנושא הראשון שהעלתה היועצת המשפטית בנוגע לקטין אנחנו לא התכוננו לזה, גם לא העלינו את זה על הפרק, לכן אני מעדיף לא להתייחס לזה ברשותך.

אברהם מיכאלי:

אתמול בלילה הביאו למליאה חוק שמדבר על כך שהשוטר יכול להיכנס לבית של אדם שעושה רעש בשעות לא מקובלות בלילה. התנהל ויכוח במליאה כמה אתה מפר או לא מפר את זכויות האזרח.

היו"ר דוד רותם:

זה חוק המישוש?

קריאה:

לא. חוק המישוש זה אצלך.

היו"ר דוד רותם:

חוק המישוש מת.

יואל הדר:

עוד לא מת.

אברהם מיכאלי:

יש עכשיו את חוק הרעש. אני רוצה להמחיש את הפגיעה בזכויות הפרט ובזכויות האזרח בין הסוגיה שהעלו אתמול בלילה לסוגיה הזאת. אני חושב שמכיוון שמדובר פה בצוות מיומן ומקצועי שמונה לצורך הפיקוח צריך לתת להם את הסמכות - במידה הסבירה שאנחנו ננסח פה - כך שהם לא יהפכו לשוטרים, אבל מצד שני גם לא יהיו "עקרים" במובן זה שהם לא יוכלו לבצע את אותו עיכוב של דקות שנדרש עד שמגיע שוטר. אני בתחושה שיש פה עניין של מערכות, של מי רוצה להיות בעל הבית. אין פה עניין של המטרה הנעלה של מניעת עבירת המין. אני חושב שהניסוח שהצעת, עם שיפור כזה או אחר שננסח אותו, כן ייתן להם כלים לעבוד, לא שתהיה מלחמת יוקרה בין יחידה א' ליחידה ב'. זאת התחושה שלי.

נעמה מנחמי:

גבי, יש איזה שהוא ניסוח?

אברהם מיכאלי:

גבי, את יכולה לחשוב מבלי לפגוע בקודש הקודשים של ריב הסמכויות בין שני הגופים?  אני מבין איפה הבעיה.

גבריאלה פיסמן:

הסיטואציה שהתכוונו לכלול במקרה היא הפרת צו שעלולה להתפתח לעבירת מין.

אברהם מיכאלי:

אותו פקח שנמצא שם רוצה להיות שקט ובטוח שמישהו לא יגיש נגדו מחר תלונה שהוא עבר על החוק. תחשבי על הסיטואציה הספציפית שהפקח עלול להימצא בה. הוא מבקש לתת לו משהו שאין לו היום. אחרת יוצא שהוא עומד ולא עושה שום דבר.

גבריאלה פיסמן:

אני חושבת שאנחנו צריכים לדאוג לזה שסמכות העיכוב, שהיא סמכות פוגענית, תופעל בסיטואציות שהיא אכן מונעת את ההתגלגלות לעבירת המין. זאת המטרה שלה. זאת התכלית שלשמה ניתנת סמכות העיכוב. זה גם מה שמבקשים להשיג ביחידת צור. אני חושבת שהנוסח שהצענו מאפשר את זה. אולי אפשר להציע איזה שהוא נוסח של הפרת צו שעלולה להתפתח לעבירת מין או משהו כזה.

נעמה מנחמי:

            אני אקריא נוסח שכולל את צמצום סמכות העיכוב לעבריין המין בלבד. ככל שהבנתי את רוח חברי הכנסת זה ללא הנושא של ההפרה.  

יואל הדר:

למה אתה מתעקש? יכול להיות שאני יכול למצוא איזון בין הדברים פה.

היו"ר דוד רותם:

יש לך הצעה? תקריא לנו.

יואל הדר:

במקום המילים "חשד סביר" אני מציע לכתוב את המילה "חשד". זה יוצא מהאלמנט האובייקטיבי לאלמנט הסובייקטיבי של אותו פקח. אז אתה מגן עליו.

גבריאלה פיסמן:

זה בכל מקרה כתוב כאלמנט סובייקטיבי.

נעמה מנחמי:

זה תמיד הפקח. ברור שזה תמיד קצין הפיקוח.

יואל הדר:

אני מוריד את הסבירות של העניין. אני נותן לו את ההגנה בכך שהוא חשד באותו רגע.

נעמה מנחמי:

חשד צריך להיות סביר. גם אם לא נכתוב סביר הוא צריך להיות סביר.

יואל הדר:

אני מגן עליו בצורה כזאת שאני מוריד את האלמנט - - -

נעמה מנחמי:

אני לא בטוחה שזה עוזר לו.

גבריאלה פיסמן:

אותו חשד סובייקטיבי שאנחנו יודעים מלימודי שנה א' במשפטים נמדד תמיד במדדים של סבירות. ההשמטה הזאת לא תועיל. ממילא כתוב אם היה להם חשד סביר. מדובר בכל מקרה על חשד של קציני הפיקוח לאור המידע שקיים בידיהם, לאור ניסיון העבר שלהם. החשד הסביר שלהם הוא לא החשד הסביר של כל אדם אחר.

נעמה מנחמי:

הוא חשד סביר בנסיבות העניין.

יואל הדר:

לפי דעתי לא צריך את המילה "סביר". תורידו את המילה "סביר". אפשר להוריד את זה, נכון?

נעמה מנחמי:

חשד הוא תמיד סביר בהגדרתו.

יואל הדר:

יש הבדל. יש משמעות אם כתוב סביר או לא כתוב סביר.

היו"ר דוד רותם:

המשמעות היא לא אותה משמעות. בית משפט יפרש חשד סביר של מפקח בצורה אחרת.

יואל הדר:

לכן אני רוצה להוריד את המילה "סביר".

היו"ר דוד רותם:

זה לא יעזור לך.

יואל הדר:

למה? אם אני אומר שצריך לוותר עליו - - -

היו"ר דוד רותם:

אני מוותר עליו, אבל עדיין בית המשפט יפרש שחשד סביר של מפקח הוא אחר.

יואל הדר:

יותר נוח יהיה למפקח אם תוריד את זה.

היו"ר דוד רותם:

אין בעיה, אני אוריד.

נעמה מנחמי:

            "בתוקף סמכותי לפי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מעניק לקציני הפיקוח שמונו לפי חוק הגנה על הציבור, המנויים בצו, סמכות לעיכוב עבריין המין עד לבואו של שוטר, אם היה להם חשד  - - -" אתה רוצה להוריד את המילה "סביר"?

שולי מועלם-רפאלי:

זאת לא מילה שהולכת ביחד?

נעמה מנחמי:

אני חושבת שאינהרנטית זה בא ביחד. חשד הוא חשד סביר. מדובר ברשות.

אורי מקלב:

יואל, גם אם נניח אתה צודק אנחנו רגילים להגיד חשד סביר. כאשר אנחנו אומרים חשד סביר – גם הדיבור ככה - זה מראה על שיקול דעת סביר. ברגע שאתה אומר שאתה לא רוצה את המילה "סביר" אתה נותן לו סמכויות הרבה יותר ממה שבאופן רגיל רגילים לתת.

היו"ר דוד רותם:

כאשר מדובר בפיקוח על עברייני מין אני לא רוצה שום דבר סביר. אין שום דבר סביר אצלנו.

יואל הדר:

חבר הכנסת מקלב, לא  היית בתחילת הדיון. התחלנו במקום הרבה יותר רחוק.

אורי מקלב:

אם הייתי תומך בך זה היה בסדר גם אם לא הייתי בתחילת הדיון.

יואל הדר:

אם היית תומך בי זה היה הרבה יותר טוב בכל מקרה. מה שהיועצת המשפטית של הוועדה הציעה זה לתת להם סמכויות בכל מקרה של הפרה. גם במקרה שהוא יוצא ב-19:01 מהבית כשאסור לו לצאת מהבית ב-19:00 אפשר יהיה לעכב. דיברו פה ואמרו שזה לא סביר. באה היחידה ומבקשת להגן עליה. היחידה אומרת שהיא יכולה לפעול רק לפני שהיא רואה איזו שהיא עבירת מין.  

אורי מקלב:

אני רואה שדעתה של היועצת המשפטית לא שלמה עם השינוי הזה. אני מחזק את העמדה הזאת. זאת עמדה מקצועית שמביעה את זה. למדנו להכיר את זה גם ברמז.  

אברהם מיכאלי:

חבר הכנסת מקלב, יש עצה א' ועצה ב'. אנחנו רוצים לתת להם לעבוד, לא שיכניסו אותם לבית סוהר אחר כך.

אורי מקלב:

זה נותן להם לעבוד. חשד סביר זאת המטרה המרכזית של החוק. כשאתה רוצה ללכת על חשד בלי המילה "סביר" אתה בעצם מחריג את זה מהנורמה שאנחנו כותבים בכל שיקול דעת.

יואל הדר:

זה מגן על הציבור.

אורי מקלב:

המפקח הוא בן אדם. גם האחראי עליו הוא בן אדם. הוא תמיד יכול לחשוד שיתפתחו דברים אחרים. קיבלתי לא פעם פניות שההוא אמר כך וההוא אחרת. גם בנושא של אסירים קיבלתי דברים שלאחד היה נראה ולכן הוא אמר שהוא לא יאשר כך או אחרת.  

יואל הדר:

אני רוצה להגן על הציבור. אני מעדיף שהוא יעכב במקרה של ספק מאשר הפוך.

אורי מקלב:

הלכת רחוק מידי.

יצחק קדמן:

אני יכול להגיד לך מהניסיון שהפקחים האלה לא נוקשים מידי, הם רכים מידי.  

יואל הדר:

צריך לתת להם את הכוח הזה. זה להגן על הציבור.

אורי מקלב:

את התפקיד שלהם הם צריכים לעשות. להתחיל להחריג אותם ולהגיד שבכל חשד - - -

יואל הדר:

זה לא להחריג אותם.

אורי מקלב:

מיצינו את הדברים האלה. אני חושב שאנחנו עכשיו סתם בוויכוח, אנחנו בוויכוח עקר.

נעמה מנחמי:

אתם תצביעו כרגע על החשד ללא המילה "סביר". "...אם היה להם חשד כי עבריין מין, שקיים לגביו צו פיקוח לפי חוק ההגנה, ביצע עבירת מין או כי הוא עומד לבצע עבירת מין..."

מרב מיכאלי:

חשד סביר זה בכל קונוונציה משפטית דבר מקובל וחשוב. זה עדיין משאיר לו שיקול דעת .

היו"ר דוד רותם:

זה תמיד מתפרש כחשד סביר. גוף שהוא ממלכתי לא יכול להתנהל באופן לא סביר.

מרב מיכאלי:

אז מה הבעיה לכתוב את זה?

היו"ר דוד רותם:

אני לא רוצה לכתוב את זה. אני רוצה לתת להם הגנה יותר טובה.

מרב מיכאלי:

הם לא סובלים מחוסר הגנה.

יצחק קדמן:

הם סובלים מאוד.

היו"ר דוד רותם:

הם סובלים קשות.

אורי מקלב:

לפני החוק. אחרי החוק - - -

יצחק קדמן:

גם עם העיכוב יש שורה שלמה של דברים שכבלו להם את הידיים. הם סובלים מאוד מחוסר  - - -

אברהם מיכאלי:

אנחנו עוד כמה חודשים נעשה להם מבחן כמה השתמשו בזה.

היו"ר דוד רותם:

לא נעשה שום מבחנים.

מרב מיכאלי:

אני חושבת שבאמת לא ראוי שזה לא יהיה חשד סביר . זו לא מילה שהמצאנו במיוחד. אין סיבה להחריג. חשד סביר נותן פה מספיק כלים. מקסימום הם ישובו אלינו ויבקשו שינוי לאור נתונים אחרים שיהיו ואינם כרוכים בפגיעה. אני מרשה לעצמי להגיד את זה אחרי 17 שנים של עבודה למען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית.  

יואל הדר:

אם נראה שבתי המשפט יוצפו בגלל שהשתמשו בזה הרבה פעמים אנחנו נוסיף את העניין של הסביר. נעשה הפוך.

נעמה מנחמי:

בואו נצביע על העניין של הסביר. מי בעד להשאיר חשד סביר?

הצבעה

בעד – 1

מי בעד חשד?

הצבעה

בעד – 3

נשאר החשד בלי המילה "סביר". "על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי". זאת תוספת מהבוקר. מדובר בשימוש בכוח סביר שלא מגיע לרמה של גרימת חבלה.

אברהם מיכאלי:

לשוטר מותר לגרום חבלה?

נעמה מנחמי:

שוטר שמוסמך לעצור יכול. זה חוק המעצרים, אנחנו לא עוסקים בו היום.

אורי מקלב:

אפשר להוריד גם פה את המילה "סביר", להשאיר רק כוח. אפשר להגיד שבכך שלא מורידים את המילה "סביר" זה מונע מהפקח לבצע את עבודתו. אנחנו רוצים להגן על האזרחים.

נעמה מנחמי:

לגבי סעיף 75(ב) ו-(ג) זה לא הנוסח שמופיע בצווים הקודמים שיצאו לגבי עיכוב. אם אני לא טועה, זה צו ראשון שיש בו סמכות עיכוב מבלי שיש סמכות מעצר לצידה. הפנינו את תשומת הלב של הייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים לכך שאת הנושא של 3 שעות ראוי להוסיף בצווים. הבנו שמכאן ואילך זה יתווסף לצווים כדי שיהיה ברור שאנחנו לא רוצים לעשות פה משהו שונה מצווים אחרים, בטח לא לשנות את הפרשנות של צווים קודמים שניתנו.

אורי מקלב:

מה כתוב באותו סעיף מקביל של המשטרה? האם כתוב חשד סביר או שרק חשד?

אברהם מיכאלי:

השוטר לא מוגבל.

נעמה מנחמי:

בסעיף שעוסק בשוטר כתוב שהיה לשוטר יסוד סביר לחשד.

אורי מקלב:

למה אנחנו צריכים להחריג את זה פה?

היו"ר דוד רותם:

אתה רוצה רוויזיה על ההצבעה? אנחנו הצבענו כבר.

נעמה מנחמי:

האם אתם מוכנים לשקול שוב להוסיף את העניין של סביר?

מרב מיכאלי:

אדוני היושב-ראש, אנחנו נשמח אם תשקול מחדש את הנושא של הסביר. הנקודה של חבר הכנסת מקלב, ידידי, מראה שלשוטר, שהוא מוסמך יותר, יש את העניין של חשד סביר, כאשר לגבי המפקח אנחנו מוותרים על העניין של הסבירות. זה דבר לא ראוי.

יואל הדר:

שוטר זה מול אזרח. פה זה מול עבריין בלבד. אלה שני דברים אחרים.

נעמה מנחמי:

האם אפשר לכתוב את התיבה: "יסוד סביר לחשד" כפי שמופיעה בחוק המעצרים? האם זה מקובל?

היו"ר דוד רותם:

כן. מי בעד הצו עם יסוד סביר לחשד?

הצבעה

בעד –  פה אחד

נגד –  אין

נמנעים – אין

אושר

            תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות