נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות
הכנסת השמונה-עשרה                                                                          נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 240

ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ט"ז באדר התש"ע (2 במרץ 2010), שעה 13:00

סדר היום:

1.       שכיחות חריגה של פרקינסון בבאקה אל גרבייה בשל חשיפה למדבירים הצעה לדיון מהיר של ח"כ ג'מאל זחאלקה.

2.       שכיחות חריגה של מחלת הפרקינסון בבאקה אל גרביה בשל חשיפה לחומרים מדבירים הצעה לדיון מהיר של ח"כ אחמד טיבי.

3.       שכיחות חריגה של מחלת הפרקינסון בבאקה אל גרביה בשל חשיפה לחומרים מדבירים הצעה לדיון מהיר של ח"כ עפו אגבאריה.

 

נכחו:

חברי הוועדה:

חיים כץ - היו"ר

אריה אלדד

מוזמנים:

חבר הכנסת עפו אגבאריה

חבר הכנסת דב חנין

שלום גולדברג – מהנדס ראשי ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות

לירז זיו – אגף לוחמה במזיקים, המשרד להגנת הסביבה

אורנה מצנר – אגף מדען, המשרד להגנת הסביבה

רבקה אינזלברג – ד"ר, נציגת איגוד הנוירולוגי, מומחית לפרקינסון, ההסתדרות הרפואית

רביב מייזל – עו"ד, מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

רפיק מסאלחה – ד"ר, רופא נוירולוג, מומחה ואחראי על העבודה המדעית בנושא, מרכז רפואי "סורוקה"

אניטה זוטא – ד"ר, רופאת מנהל, קופת חולים מאוחדת

יצחק ולד – ראש עיריית באקה אל גרבייה

יועצת משפטית:       

ג'ודי וסרמן

מנהלת הוועדה:

וילמה מאור

רשמה וערכה:

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ


1 - שכיחות חריגה של פרקינסון בבאקה אל גרבייה בשל חשיפה למדבירים הצעה לדיון מהיר של ח"כ ג'מאל זחאלקה

2 - שכיחות חריגה של מחלת הפרקינסון בבאקה אל גרביה בשל חשיפה לחומרים מדבירים הצעה לדיון מהיר של ח"כ אחמד טיבי

3 - שכיחות חריגה של מחלת הפרקינסון בבאקה אל גרביה בשל חשיפה לחומרים מדבירים הצעה לדיון מהיר של ח"כ עפו אגבאריה

 

 

חיים כץ – היו"ר:

            שלום לכם, אנחנו פותחים את דיון וועדת עבודת הרווחה והבריאות, הדיון הוא דיון מהיר על פי בקשתם של חברי הכנסת דוקטור ג'מאל זחאלקה, דוקטור אחמד טיבי ודוקטור עפו אגבאריה. הנושא הוא שכיחות חריגה של פרקינסון בבאקה אל גרבייה בשל חשיפה למדבירים. המציע הראשון, חבר הכנסת דוקטור ג'מאל זחאלקה כתב לנו שהוא לא יכול להגיע לדיון מפני שהוא נמצא בחוץ לארץ. אני מבקש מחבר הכנסת דוקטור עפו אגבאריה להסביר לי את הנושא, שכן אני ממש בור בנושא זה. האם אכן יש הוכחה שמחלת הפרקינסון נגרמת כתוצאה משימוש בחומרי הדברה?

עפו אגבאריה:

            קודם כל אני רוצה להודות ליושב הראש על זה שהביא את הדיון בצורה המהירה הזו, שכן רק לפני כשבועיים הופיע המחקר שעשה דוקטור מסאלחה והובא לידיעת הציבור. העניין של הקשר בין חומרי הדברה לבין מחלת הפרקינסון – יש כמובן שאומרים שקיים קשר, ואת ההוכחה יביאו בהמשך. אני רוצה לומר את הדברים הבאים. העניין אינו שכיחות היתר בבאקה אל גרבייה באופן ספציפי, אלא אני מביא את הדיון כתוצאה מיחסי גומלין בין אלו שחשופים לחומרי הדברה לאלו שחולים במחלה, לאו דווקא בבאקה אלא יכול להיות בכל אזור בו יש חשיפה לחומרי ההדברה.

            מחלת הפרקינסון הינה מחלה כרונית שפוגעת באזורים מסוימים במוח, אנחנו עכשיו לא בדיון רפואי אבל זו מחלה שגורמת בסופו של דבר לנכות ולפעמים להקצבת חיי החולים לתקופה קצרה מאוד. אם נעשה במסגרת משרד הבריאות מחקר מקיף שמצביע על שכיחות יותר ופגיעה באנשים שחשופים לחומרי הדברה בקנה מידה כלל ארצי, דבר כזה לא ראיתי ולא הצלחתי למצוא. בגלל זה ראיתי לנכון להביא את הנושא לדיון בוועדה כדי לבדוק האם באמת יש מקום שמשרד הבריאות יתערב ואולי נבקש מחקר מקיף לכלל האוכלוסייה. אני מניח שבקיבוצים מסוימים, שבהם משתמשים בחומרי הדברה לרוב, האחוז עולה אולי פי שניים מהאחוז שנמצא בבאקה אל גרבייה. אם אפשר, אני מבקש שיפור תנאים לאותם אנשים, שיהיו מוגנים מפני פגיעה מחומרי ההדברה. צריך להביא להקטנה את התפשטות המחלה האיומה הזו.

            שכיחות המחלה לא כל כך גבוהה, אבל אם יש קשר בין שכיחותה לבין שימוש בחומרים מסוימים, ואנחנו יכולים להביא להקטנה של המחלה במניעת חשיפה – אני חושב שזה מבורך.

חיים כץ – היו"ר:

            חבר הכנסת דב חנין ביקש לשמוע את דבריו של דוקטור מסאלחה ויגיב לאחר מכן. דוקטור מסאלחה, אני מבין שאתה נוירולוג בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, ואתה כתבת את המחקר שהתפרסם בביטאון ההסתדרות הרפואית הישראלית, מאמר שמצביע על שכיחות יתר של מחלת הפרקינסון באוכלוסיה החקלאית הערבית בוואדי עארה. האם תוכל לספר לנו קצת על המחקר, ותאיר את עינינו ביחס לקשר הסיבתי בין חומרי ההדברה לבין מחלת הפרקינסון.

רפיק מסאלחה:

            צהריים טובים לכולם. אני דוקטור רפיק מסאלחה, אני רופא נוירולוג במרכז רפואי "סורוקה", ואני עובד גם כיועץ בכיר של קופת חולים כללית ביישובי וודי עארה. במסגרת עבודתי שמתי לב שיש יותר מספר חולים שסבלו ממחלת הפרקינסון, מאשר בישובים האחרים.

 

חיים כץ – היו"ר:

            כלומר לא בכל היישובים בוודי עארה השכיחות זהה?

רפיק מסאלחה:

            אנחנו ביצענו את המחקר בשיתוף עם גופים וחוקרים נוספים מהאזור והחלטנו לראות מה שכיחות המחלה בוואדי עארה בכלליות. המחקר בוצע בשיטה מחקרית חדשה מוכרת העולם, בה לוקחים מהמאגר של בית המרקחת את התושבים שמשתמשים בתרופות נגד פרקינסון. התוצאות הראו שמונים ושניים חולים מתוך מאה ועשרים אלף שמשתמשים באותן תרופות. בדקנו את החולים הצעירים, ראיינו אותם וראינו שעשרים ושלושה חולים נשללו מהמחקר שכן חלקם היו נשים צעירות שקיבלו תרופות להפסקת הנקה שנכללו ברשימת התרופות. שללנו גם אנשים מבוגרים שסבלו מרעד השתמשו באותן תרופות, אך לא על רקע מחלת הפרקינסון. נותרו במחקר ארבעים ותשעה חולים.

            התוצאות הצביעו על שני דברים מעניינים. ציפיתי שיהיה שכיחות נמוכה של המחלה אצל הערבים, ומצאנו שהשכיחות היא בסביבות ארבעים ושלושה איש לכל מאה אלף איש. זהו מספר נמוך ביחס לעולם כולו וביחס לאוכלוסיות אחרות, למשל בקיבוצים מצאו בין מאה ששים למאתיים ארבעים איש למאה אלף איש.

חיים כץ – היו"ר:

 

            ומה שכיחות המחלה בארץ כולה?

 

רפיק מסאלחה:

            אני חושב שלא נעשתה עבודה כוללנית שבדקה את שכיחות המחלה בארץ ישראל כולה. נעשו מחקרים בדרום בקיבוצים.

עפו אגבאריה:

            מדוע נעשה המחקר בקיבוצים? האם בגלל חשד ממגע עם חומרי הדברה?

רפיק מסאלחה:

            בגלל שנמצאה שכיחות יתר. בכל מקרה, השוונו את התוצאות עם מדינות ערב וישנם ארבעה מחקרים שמצאו ששכיחות המחלה בסעודיה, טוניס ולוב נע בין שלושים עד שלושים וחמש למאה אלף איש.

חיים כץ – היו"ר:

            אנחנו יודעים להגיד שהאבחון היה באותה רמה? יש בעיה להשוות בין הנתונים אם רמת האבחון לא ידועה.

רפיק מסאלחה:

            נכון. בעולם נעשו הרבה עבודות ויש מסגרות עבודה שמצאו שבמדינות אחרות יש שש מאות איש למאה אלף, ואחת הסיבות להבדל היא אולי שיטת האבחון. היום מדובר פחות או יותר על שני סימנים מתוך ארבעה קריטריונים גדולים – רעד, קשיון שרירים, איטיות והפרעה בעמידה והליכה. חולה שהיו לו שניים או יותר סימנים הוגדר כחולה פרקינסון.

חיים כץ – היו"ר:

            עד היום אין שום קריטריון קשיח מעבדתי, אלקטרו-פיזיולוגי שמציע על המחלה? נגיד, מחלת סכרת ניתן לאבחן בבדיקת מעבדה, לחץ דם יש מדידה אובייקטיבית – האם יש אבחנה אובייקטיבית?

 

רפיק מסאלחה:

יש בדיקת PET, Positron Emission Tomography (טומוגרפיה על ידי פליטת פוזיטרונים), שזה אולי יכול להראות רמת דופמין, אבל אפילו על MRI לא מסתמכים באבחנה.

עד כה, ראינו שהשכיחות של המחלה בוואדי עארה בכלליות היא נמוכה, אבל השכיחות בבאקה היא כמעט פי שניים מאשר בישובים אחרים. למשל, בבאקה השכיחות הייתה שבעים וששה למאה אלף, לעומת אום אל פחם שם השכיחות הייתה שלושים וארבע למאה אלף. יש הרבה מחקרים אפידמיולוגים שהצביעו על שכיחות יתר של המחלה באזורים של חקלאות מתועשת.

אם נסתכל על מה מבדיל את באקה משאר היישובים, אנחנו יודעים שוואדי עארה הוא אזור מוגבל בו כלל האוכלוסייה היא מוסלמית שאוכלת את אותו האוכל ואין הבדל אתני. כלומר, היינו צריכים לבחון את המיקום של באקה ואת החשיפה למרעילים. מצאנו שבאקה נמצאת באזור כולו חקלאי שתמיד יש בו שימוש בחומרי הדברה, כולל ריסוס.

חיים כץ – היו"ר:

וזה שונה מישובים אחרים שמוקפים באותם קיבוצים ומושבים חקלאיים?

רפיק מסאלחה:

יש למשל רופא שפנה אליי שמתגורר באזור אחר חקלאי, וביקש שנעשה את המחקר גם שם מפני שיש לו תצפית דומה.

חיים כץ – היו"ר:

ישנם שלוש מאות ישובים וערים יהודיות בהן יש ישובים חקלאיים. מה גורם לבאקה אל גרבייה להיות שונה מבחינת מאפיינים מאותם ישובים אחרים?

רפיק מסאלחה:

מבחינת האזור של ואדי עארה יש מה שמאפיין את באקה, היא יותר קרובה לחקלאות. אם משווים אותה לקיבוצים – שם שכיחות הפרקינסון יותר גבוהה, ובבאקה  השכיחות נמוכה הרבה יותר.

דב חנין:

עדיין, אדוני יושב הראש, החיבור המדאיג בין מחלת הפרקינסון לבין חומרי ההדברה עדיין מתקיים. השאלה היא האם נעשו מחקרים דומים על ישובים ערבים אחרים כמו טירה, טייבה או קלנסאווה. אני רוצה לברך את דוקטור מסאלחה על המחקר, שהוא חשוב במיוחד מכיוון שבדרך כלל מאוד קשה להציע על קשר סיבתי בין מפגעים סביבתיים לבין בעיות בריאותיות. אנחנו יודעים שקיימים קשרים סיבתיים כאלה אבל אנחנו מתקשים להוכיח אותם בפרוצדורות אפידמיולוגיות רגילות. למשל, היה קשה להוכיח קשר בין צלילה בקישון לבין מחלת הסרטן.

אנחנו צריכים ברמת המדיניות להיות מאוד קשובים לכל טענה של חשש לקשר סיבתי בין מפגעים סביבתיים, במקרה זה חומרי הדברה, לבין בעיות בריאותיות. נמצאים פה נציגי משרד הבריאות ואנחנו במצב בו אין לנו מערך מקיף מספיק של איסוף נתונים בצד הסביבתי ובצד הבריאותי, וודאי לא בחיבור ביניהם. מחקר על קלאנסווה וערים נוספות יכול מאוד לתרום, כי בסופו של דבר מחקרים כאלה יכולים להועיל לנו בשאלות של מדיניות ושינוי מדיניות ההדברה. שינוי בהדברה יכול להיות הרבה יותר זול מטיפול בחולה. אני מקווה מאוד שמחקר מהסוג הזה יוביל למסקנה שיש להרחיב את היריעה.

 

 

 

חיים כץ – היו"ר:

ממשרד הבריאות מישהו רוצה להגיב על הנתונים אם יש בידיו נתוני תחלואה ארציים או ניטור, סטטיסטיקה או אפידמיולוגיה?

שלום גולדברג:

            שמי שלום גולדברג ואני מהנדס ראשי ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות. הגעתי לפה בגלל שבמחקר קושרים את נושא חומרי ההדברה לבארות המים של באקה.

חיים כץ – היו"ר:

            ניטרתם את מקורות המים של באקה אל גרביה לזרחנים אורגניים?

שלום גולדברג:

            אין לבאקה אל גרבייה מקורות מים, וודאי שלא בארות מים, היא מקבל מים מבריכת מצר ומי כנרת, שכל מדינת ישראל מקבלת את אותם המים.

חיים כץ – היו"ר:

            כלומר זה לא זיהום מקומי של מי תהום.

 

שלום גולדברג:

            זה לא זיהום מהמים. חשוב להבהיר זאת.

 

חיים כץ – היו"ר:

            יש מישהו שיודע להגיד משהו על תחלואה ארצית של מחלת הפרקינסון?

שלום גולדברג:

            לא. אין סטטיסטיקה כזו במשרד הבריאות.

חיים כץ – היו"ר:

תודה רבה. דוקטור רבקה אינזלברג מהאיגוד הנוירולוגי, מומחית לפרקינסון ועובדת בבית החולים "שיבא".

רבקה אינזלברג:

תודה. אני מברכת את דוקטור מסאלחה על המחקר שהוא עשה, קראתי אותו בעיון רב. אני רוצה לציין ששכיחות של מחלת הפרקינסון בעולם מעל גיל שישים וחמש נע בין 1.5%-3%, כלומר אלף למאה אלף, עד שלושת אלפים למאה אלף. אני מצטטת מספר שנקרא "Parkinson’s Disease". המספרים שנמצאו במחקר של דוקטור מסאלחה הם 0.04 אחוזים ובבאקה, שזה פי שניים, 0.07 אחוזים.

חיים כץ – היו"ר:

יש נתונים על הארץ?

 

 

רבקה אינזלברג:

ממחקר שאנחנו עשינו במימון ה- NIH (National Institutes of Health), אנחנו חוקרים מחלות ניוון של המוח בוואדי עארה. פנינו מדלת לדלת ושאלנו האם האדם חולה במחלת פרקינסון לא על פי צריכה תרופות אלא על פי שאלון אישי. התוצאות מתייחסות לערים אום אל פחם, באקה אל גרביה, עארה וערערה, ומצאנו שהשכיחות של מחלת הפרקינסון היא 1.4%. המחקר פורסם בעיתון בינלאומי שהוא העיתון מספר אחד בחקר המחלה, "Movement Disorders". הנתונים הללו דומים לשכיחות העולמית למעשה.

ההתרשמות של דוקטור מסאלחה מראה שמה שהוא מצא הרבה יותר נמוך ממה שאנחנו מצאנו ומהנתונים העולמיים. כלומר השכיחות של באקה כל כך נמוכה, עד שצריך לחפש מה מגן על תושבי באקה בפני המחלה, ולא מה פוגע.

עפו אגבאריה:

לפי הנתונים שאת נתת, האם יש הבדל בין מדינות או בין יבשות? אני רוצה לקבל תמונה אתנית.

רבקה אינזלברג:

יש מחקר באותו עיתון, שסקר את הנושא של שכיחות פרקינסון אצל ערבים באירופה, צפון אמריקה ומדינות שונות, והם מצטטים שכיחות בסביבות 1.5%, המספרים נעים בין עשרים ושבע למאה אלף עד ששים ושמונה למאה אלף, וההבדלים נובעים מהמתודולוגיה. כך שוואדי עארה אינה שונה משום מקום בעולם.

חיים כץ – היו"ר:

אם זה לא היה מנוגד לתפיסת עולמי הפוליטית, הייתי צריך להביא את כל הערבים בעולם לגור בבאקה אל גרבייה, שכן זה היה מגן עליהם מפני מחלת הפרקינסון.

רבקה אינזלברג:

עוד נקודה חשובה היא שדוקטור מסאלחה מציין שיש צעירים עם פרקינסון, אבל המאמר מתייחס למבוגרים. בבאקה אל גרבייה יש שתי חמולות, ארבעה אחרים בבאקה וגן אחד בגלל נישואי קרובים שהוא רצסיבי, ומצאנו את המוטציה המדויקת שיש לאותם מטופלים.  זה נקרא Park-2.

חיים כץ – היו"ר:

סליחה על הבורות. המרכיב העיקרי בפרקינסון הוא הגנטי?

 

רבקה אינזלברג:

המרכיב העיקרי לא ידוע. אבל אם מישהו חולה בגיל צעיר, לפני העשור החמישי של חייו, הסיבה השכיחה ביותר היא מחלת פרקינסון הגנטית הרצסיבית של אותה מוטציה בבאקה. אנחנו מצאנו שאותה מוטציה מופיעה לכל הדורות, דור אחרי דור – ועקבנו שבעה או שמונה דורות אחורה. בעולם כולו, המוטציה הזו קיימת רק בירדן וייתכן שיש בין אותם אנשים קשר משפחתי. אם רוצים לאפשר עזרה לאותם צעירים, יש לאשר את אותה בדיקה לגן הרצסיבי.

עפו אגבאריה:

מה ההסבר שלך לכך שבקיבוצים זה פי שלוש?

 

 

 

 

רבקה אינזלברג:

המחקר שבוצע בקיבוצים היה כזה מפני שהיה אפשר לבדוק כל מטופל. אין מחקר אוכלוסייה בארץ שבודק ולוקח קבוצה שהיא דוגמה מייצגת ובודק שכיחות אמיתית. חומרי הדברה הם נושא שלם לדיון, ואפשר לדון עליו.

עפו אגבאריה:

האם יש קשר בין שימוש בחומרי הדברה מסוימים לבין שכיחות מחלת הפרקינסון?

רבקה אינזלברג:

חומרי הדברה כוללים מנגן, שהוא רעיל למוח, כולל ממיסים אורגנים וזרחנים אורגנים. יש על כך ספרות רבה. בארצות הברית היו מחקרים שבדקו גם גנים וגם חשיפה, והראו שקיום של שני הדברים במקביל – גם גנים וגם חשיפה לחומרים מסוכנים – מעוררים את המחלה. כלומר, לא מדובר בגורם אחד אלא בכמה גורמים.

חיים כץ – היו"ר:

היה מחקר על ההשפעה על טייסי הריסוס? הם הכי פחות ממוגנים.

 

רבקה אינזלברג:

יש הרבה מאוד ספרות על גורמי סיכון של חשיפה בחקלאות אבל לא על טייסים. יש מחקר על עובדי מפעל "רולס רויס", שיש בו שמונים או תשעים אלף איש שנחשפו לכל האדים המסוכנים, מחקר יסודי על חשיפה בחקלאות אבל לא באופן סיסטמתי ולא באוכלוסיה בה יש נישואי קרובים – מה שמעלה למעשה את הסיכוי לפרקינסון צעיר. אפשר למנוע את זה על ידי מניעה משני אנשים נשאים להתחתן מבלי שידעו על כך.

חיים כץ – היו"ר:

            תודה רבה. אני רוצה לשמוע את עמדתו של מר יצחק ולד, ראש העיר הממונה של באקה אל גרבייה.

יצחק ולד:

            יש לי כמה הערות. כאשר קיבלתי את המחקר ואת הפרסום בעיתונות, זה הדליק אצלי הרבה נורות אדומות. כתבתי לשלושה שרים האחראים – סגן שר הבריאות מר יעקב ליצמן, השר להגנת הסביבה מר גלעד ארדן ושר החקלאות ופיתוח הכפר מר שלום שמחון. אני ביקשתי שתיעשה בדיקה מעמיקה ומקיפה, מכיוון שהנושא מעורר דאגה, למרות מה ששמענו מדוקטור אינזלברג.

            מדינת ישראל, להוציא ריכוזים כמו ירושלים וגוש דן, נמצאת כולה באזורים חקלאיים. בנושא המים, מזה שנים שבבאקה-ג'ת מקבלים את המים מצינור של חברת "מקורות". בהיסטוריה שתו ממי בארות לפני עשרים שנה. אותן בארות מים לא פעילות כבר שנים רבות.

אני לא הייתי מבטל על הסף את הנתונים ואני חושב שזה ראוי לבדיקה יותר מעמיקה.

חיים כץ – היו"ר:

תודה רבה. עוד מישהו רוצה להעיר?

עפו אגבאריה:

            אני רוצה לפנות לדוקטור רבקה אינזלברג, אני מאוד מסכים עם הסיכום שהיא נתנה, שאולי כדאי שמשרד הבריאות יעבוד על חיוב זוגות צעירים ששוקלים נישואי קרובים לעבור את הבדיקות בשביל למנוע מחלות.

רבקה אינזלברג:

            אני אשמח לעזור בנושא המודעות, כי זה אחד הנושאים שקרובים לליבי – למנוע מחלת פרקינסון מפאת גנטיקה בגיל צעיר.

עפו אגבאריה:

אני חושב שזה צריך לכלול לא רק פרקינסון אלא עוד הרבה מחלות.

חיים כץ – היו"ר:

אני רוצה לספר לכם שדנו לפני כמה זמן בתמותת תינוקות גבוהה בדרום הארץ, וההאשמה המיידית הייתה של שירותי הרפואה. אבל יכול להיות שזה נשען בחלקו על נישואי קרובים.

עפו אגבאריה:

בירדן יצא חוק שכל שני צעירים קרובי משפחה שרוצים להתחתן צריכים לעבור בדיקה גנטית.

חיים כץ – היו"ר:

            אני רוצה לשמוע את עמדתה של הגברת אורנה מצנר, המשרד להגנת הסביבה.

אורנה מצנר:

            אני רוצה להסביר את עניין תכשירי ההדברה. משרד החקלאות מתקיים רישום תכשירי הדברה לחקלאות, ובמסגרת רישום של כל תכשיר הדברה מוגשת בקשה למשרד הבריאות עם נתונים טוקסיקולוגים, התכשיר נבדק ועל פי זה נרשם. על כל תכשיר יש תווית, וחלה חובה להשתמש על פי ההוראות שעל התווית כולל מינונים, מרחקים מבתים – ואני לא יודעת אם זה המקום אבל אנחנו קוראים חזור והלוך לעבוד על פי הוראות של תווית התכשיר תוך נקיטת כל אמצעי הבטיחות כדי להפחית חשיפה לחומרי הדברה באופן כללי.

שלום גולדברג:

            גם בעניין ריסוסים ממטוסים יש הנחיות ומגבלות.

חיים כץ – היו"ר:

            אני מבקש לסכם את הדיון. הוועדה שמעה את עיקרי המחקר של דוקטור מסאלחה לגבי שכיחות מחלת פרקינסון באוכלוסיה הערבית בוואדי עארה, וקובעת כי המחקר אינו מוכיח שכיחות יתר של תחלואה באזורים הללו לעומת שאר חלקי הארץ או לגבי המקובל בעולם. כמו כן, לא בוצע מחקר ואין לנו עדות לגבי חשיפת יתר לחומרי ריסוס חקלאיים באזורים הללו לעומת שאר חלקי הארץ. התחלואה בוואדי עארה במחקרו של דוקטור מסאלחה מצביעה על שכיחות נמוכה מאוד, כנראה בגלל המתודולוגיה של המחקר לעומת מחקר שבוצע ב-"תל השומר" ומתאים לממצאים אחרים בעולם.

            הוועדה קוראת למשרד הבריאות לקיים ניטור תחלואת פרקינסון בארץ ולקבוע האם יש מוקדי תחלואה על מנת למקד בהם מאמצי הסברה ומניעת גורמי סיכון כגון נישואי קרובים שהם נשאים של הגן המגביר את התחלואה במחלה. יש לעשות מאמצי הסברה כדי למנוע תחלואת יתר כזו. אם מוצאים מוקד תחלואה בהרצליה – ישאלו מה מייחד את המוקד. לפי המוקד אומרים מה יש בסביבה שהוא שונה מאזורים אחרים. לכן אמרתי שכל הארץ היא באזורים חקלאיים.

שלום גולדברג:

            אני רוצה להוסיף שבשנת 2010 אישרו לשירותי בריאות לציבור הקמת יחידה של אפידמיולוגיה סביבתית. אנחנו רק בונים אותה עכשיו ויש לה עוד הרבה עבודות ומשימות סביבתיות בארץ. 

חיים כץ – היו"ר:

            תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה  בשעה 13:45.

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות