נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

פרוטוקולים/מעמד האישה/4508

            ירושלים, ט"ז בשבט, תשס"ב

29 בינואר, 2002

 

פרוטוקול מספר 8

מישיבת ועדת המשנה לקידום מעמד האישה במגזר הערבי

מיום ב', ח' בשבט התשס"ב, 21/01/02, בשעה 11:35

 

 

 

 

 

 

 

 

על סדר היום:      הגדלת ייצוג הנשים ברשויות מקומיות ערביות

°

 

נכחו:

חברי הוועדה:      חוסניה ג'בארה - היו"ר

 

מוזמנים:             חנית לב-ארי                        - הרשות לקידום מעמד האישה

                            מרי חדייר                           - הרשות לקידום מעמד האישה

                            מוחמד כנעאן                       - ראש מועצה מקומית, מג'ד אל כרום

                            נעמה גזאוי                           - יועצת למעמד האישה, קלנסואה

                            סהאם גניים                         - יועצת למעמד האישה, נצרת

                            עטאף עווד                           - יועצת למעמד האישה, דבורייה

                            עו"ד תגריד ג'השאן               - יועצת משפטית במיגזר הערבי

                            סנאה דרויש                         - יו"ר מועצת הנשים בקלנסואה

                            מסרי סאוסאן                      - מתמודדת לראשות מועצת כפר ג'דידה

                            מסארואה אנהאר

מנהלת הוועדה:   דנה גורדון

 

נרשם על ידי:       מילת - הקלטות ותמלול

 

הגדלת ייצוג הנשים ברשויות מקומיות ערביות

חוסניה ג'בארה - היו"ר:

 

            אני פותחת את ישיבת ועדת המשנה לקידום מעמד האישה במגזר הערבי. אני רוצה לברך את כל באי הוועדה ולברך את הנציגות מהרשויות המקומיות  ומועצות הנשים, וגם את הגברת רונית לב-ארי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. אני מברכת את דוברת ועדת המעקב העליונה המקבלת בערבים אזרחי מדינת ישראל. אני מברכת את הגברת נדיה ח'ילו, נציגה בשלטון המקומי. אני רוצה למחות על זה שהנציגים של השלטון המקומי, הנציגים ברמה העליונה ומקבלי החלטות בשלטון המקומי לא הגיעו לוועדה. אני רוצה למחות גם על זה שאחרי אישורו של יו"ר ועדת המעקב העליונה, שאוקי חטיב שאישר שהוא יגיע, הוא לא הגיע. כנראה בגלל שמדובר בעידוד נשים לבחירות למועצות המקומיות יש אנשים שלא כל כך נוח להם לשמוע את הנושא הזה מתגלגל בוועדות הכנסת. אם אנחנו לא מצליחים לגלגל את זה בנוכחות הנציגים האלה אנחנו נוסיף ועדה וועדה עד שהאנשים האלה יגיעו ויקשיבו טוב ויבינו טוב מה אנחנו חושבות לעשות במגזר הערבי.

            אני גם נציגת נשים בכלל אבל חשוב לי מאוד הנשים הערביות. צר לי מאוד לראות שמבין יותר מ- 620 חברי מועצה ברשויות המקומיות הערביות רק 3 נשים מכהנות, ואחת אפילו סיימה את הכהונה שלה בעיריית אום-אל-פחם.

            בכלל האזרחים והבוחרים הערבים במדינת ישראל יש 51% נשים. אני חושבת שמגיע לנשים האלה להיות מיוצגות ברשויות המקומיות. כשאני מסיירת בשטח ומבקרת ברשויות המקומיות וביישובים הערבים אני רואה שמחלקה מסוימת אם הייתה עומדת בראשה אישה הייתה משוקמת ומצליחה בצורה הטובה ביותר. אני לא באה בטענות נגד הגברים, אנחנו רוצים תמיכה מהגברים הערבים. בלי התמיכה שלנו לגברים ובלי תמיכתם בנו אנחנו לא נוכל  לעשות דברים מוצלחים בשטח.

            אני רוצה לציין שצר לי מאוד שלפעמים מגיעים בתוך כפר או יישוב מסוים, או משפחה מסוימת אין זכות בחירה לנשים על הנציג שצריך להיות מועמד של המשפחה או של החמולה. בדרך כלל מי שבוחר בפריימריס זה הגברים, ומעיד על כך דובר ועדת המעקב ושיגיד לי שזה לא נכון. אני הייתי נוכחת בכמה מקומות בהם בפריימריס המשפחתי השתתפו רק גברים והחליטו מי יהיה הנציג של המשפחה הזאת והחמולה הזאת למרות ההסתייגויות של הנשים למועמד כזה או אחר. לפי דעתי הנשים יכולות להצביע בפריימריס, אפילו בפריימריס הפנימי של המשפחה או החמולה למועמד מסוים. לפי דעתי לאישה יש תפקיד מאוד חשוב בקביעה וקבלת ההחלטות בתוך היישובים והערים במגזר הערבי.

            אני מציינת את הדברים אחרי ניסיון רב בפעילות הציבורית שלי. אני ראיתי שמנהלת בית ספר, או מנהלת אגף מסוים ברשות מקומית נוחלות הצלחות רבות. אני יודעת שהאישה רוצה להוכיח את עצמה פעמיים, פעם אחת בגלל שאני אישה. אישה רוצה להוכיח את עצמה לציבור שלה, לחברה שלה, שהיא אכן מצליחה,  ולא פחות מהגבר.  דבר שני שחשוב מאוד לאישה, הנושא שהיא עומדת בראשו.

            כאשר אני מסתכלת על נושא החינוך ברשויות המקומיות, או נושא הרווחה, אני חושבת שיושבת ראש אגף חינוך או רווחה מן הראוי שתהיה שם אישה שתייצג את האגף הזה. למרות שאני גם תומכת בנשים כיושבות ראש באגפים אחרים. יכולה להיות גם מהנדסת יושבת ראש ועדת התכנון בעירייה או במועצה. לצערי אין דבר כזה, יש מעט מאוד מנהלות ברשויות המקומיות. אם האישה מתמנה למנהלת אני רוצה שימנו אותה לא בגלל שהיא אישה אלא בגלל שמגיע לה, היא שווה והיא יכולה.

            אני מסתכלת על דף שהכין יושב ראש מועצת מג'ד אל כרום, מוחמד כנעאן שבה הוא רשם רשימה גדולה מאוד של תפקידים בכירים בהם מכהנות נשים. אני מברכת אותך על כך ורוצה לברך עוד יותר ראשי רשויות שידאגו לייצוגן של נשים ברשויות שלהן. חשוב לי יותר הוא שילוב הנשים במערכת הנשים לבחירות במועצות המקומיות, ואפילו שתהיה ראש מועצה מקומית. למה לא? אם היא תהיה אישה חזקה, היא תוכל לנהל מועצה מקומית. היום יש לנו הרבה נשים שיש להן השכלה ורמה אקדמאית גבוהה והן יכולות בהחלט לעשות את זה.

            לצערי, מזכיר ועדת המעקב ויו"ר ועדת המעקב לא הגיעו ורציתי לדבר אתם. רציתי לומר להם בצורה חברית והדדית שנוכל ביחד איתם לדחוף נשים שתהיינה חברות במועצות המקומיות. היו נשים שהיו מועמדות לתפקיד הזה והייתה פעילות ממש עצומה נגד הנשים הללו כדי להכשילן, ואחת מהנשים הללו נמצאת איתנו הגברת נעמה גזאווי שהשתדלה, והתגייסו נגדה רבים מהמגזר הערבי שלא רצו שנשים תתעסקנה בתחום הפוליטי הזה. לגברים חשוב שהם ורק הם יתעסקו בתחום הפוליטי ובתחום העסקים. גבר לא רוצה ולא אוהב שאישה תאיים על המעמד שלו. אם היא תבוא ותיכנס היא מאיימת עליו. אני מאוד מכבדת את הגברים אבל מכבדת יותר גברים שתומכים בשילובן של נשים במערכת הפוליטית, לפחות המקומית. הנשים יכולות להשפיע רבות ולעשות יותר.

            אני רוצה לשמוע מהנציגות שנמצאות כאן בוועדה מה יש לכן לומר.

מוחמד כנעאן:

 

            אני באמת נתמכתי מסיבית על ידי הנשים, והצעירות, בשתי קדנציות רצופות. אני מאמין שדווקא כשיש לנו בראש המערכת אישה, אפילו כראש רשות, וגם מנהלת בכמה לשכות ומוסדות, לדעתי זה יכול לתרבת התנהגויות ודפוסי התנהגות של תושבים ושל בוחרים, וזה מאוד חשוב. אני נרתם למשימה הזאת, אני מעלה את הנושא הזה לדיון, גם בוועדת המעקב, וגם בוועדה הארצית של ראשי הרשויות. לדעתי התדמית של הרשויות, אמנם הרשויות המקומיות הפכו לשלוחה של מפעל, לא למתן שירותים כי אם יותר להעסקת הנשים, בוודאי גם זה ניזון מכל מה שהיה בתשתיות של הבחירות, רקע חמולתי, תמיכות, מפלגות, וכל אחד כאילו את התמורה צריך לקבל.

 לדעתי עיקר הבעיה זה עניין של השכלה. האישה לא תוזמן לשבת בכסא, היא צריכה להילחם ולדעת איך להגיע. אני מאמין שאין הרבה אשמים בדרך. אמנם הייתה מסורת, יש מנטליות אבל הכל משתנה לטובה. אני אישית מכיר שהאישה גם מנהיגה ויכולה לטוות ולהקנות ערכים חדשים ודפוסי חיים חדשים. זה תלוי באישיות ובהשכלה. אמנם זה הכל במסגרת של מסורת, וכל יישוב יש לו עקרונות  וקריטריונים, והבנה שלו לגבי האישה. אנחנו לא נדבר על מקומות שעדיין רואים את האישה כ- "יצרנית ילדים" וכשומרת על הבית. היום האישה מובילה בכל התחומים ודווקא לטובת השלטון המקומי, לטובת ייעול המערכת המוניציפלית בתוך כל יישוב ויישוב. רצוי מאוד שנשים תגענה למעמד מוביל. אם אנחנו נשנה דפוסי חיים ונתנהג כלפי האישה אחרת זה יתרום ויועיל לכולם. הכדור במגרש של הנשים, צריך להישען יותר על השכלה, על אישיות, על אתגר מאשר שהגברים יעשו את המלאכה. התשתית מוכנה, הקרקע רוויה, אתן צריכות להתחיל בזינוק. אני מברך על המפגש ועל העשייה של היושבת ראש. צריך לתקוף את הגברים בבית שלהם, שם.

חוסניה ג'בארה - היו"ר:

 

                        אני מודה לך על הדברים אך חולקת עליך בנושא מסוים. זה לא קשור בהשכלה, המגרש לא רק אצלנו, זה קשור בדפוסי התרבות בחברה הערבית. אם אתם תתמכו בתשתית של תרבות שאנחנו מקבלים את הצד השני אני חושבת שהנשים לא יהססו להיאבק למען הגעתן למקומות עבודה. יש נשים במגזר הערבי שלא קיבלו השכלה מתאימה אבל הן בעלות השפעה מאוד חזקה והן יודעות הרבה. לא תמיד משכילה יודעת. אני מבינה את הנושא הזה מהסבתות שלנו. הסבתות שלנו יודעות הרבה אבל לא מספיק משכילות. אנחנו רוצים שלנשים הערביות תהיה השכלה רחבה ככל האפשר אבל יש נשים במגזר הערבי שלא קיבלו השכלה מספיק גדולה, כתוצאה מהחברה שאנחנו חיינו בה אז. היום רואים הרבה נשים באוניברסיטאות, במכללות שמקבלות את ההשכלה שלהן. אבל לנשים עם השכלה לקויה יש לפעמים ניסיון רב בניהול החיים המשפחתיים והחברתיים בתוך החברה והן יכולות להשפיע ולעות. זה תלוי ברצון שינוי דפוסי התרבות.

מוחמד כנעאן:

 

                        אני עומד על זה שהשכלה היא שתשנה תרבויות ותשנה דפוסי חיים. אם לא ההשכלה של אותה אישה זה נעוץ בהשכלה של האנשים בצד השני.

סהאם גניים:

 

                        אני חברת מועצת נצרת, יועצת חינוכית ופעילה חברתית מאז היותי קטנה. אני חושבת שקודם כל צריך להחליט את היעד של המפגש הזה. חוץ מזה אם נקודת הזינוק של הנשים היא שותפות ולא תחרות, אז הן מצליחות. אם זה תחרות אז הן נכשלות. אחד משלים את השני. אני חושבת שחלק מההצלחה שלי נובע מהרעיון הזה. אני ברשימה של נצרת המאוחדת עם קואליציה במגוון רב של החברה, עם שתי תנועות איסלמיות מקומיות, עם רע"מ ואני עצמאית. העניין לא קל. להיכנס לפוליטיקה ולמועצות מקומיות זה לא קל לאישה. האישה צריכה להיות חכמה ולא צדיקה. תמיד האישה תנסה להפגיש את הרצון שלה עם הרצון של האחרים. יש כללים למשחק הזה אם האישה רוצה להצליח בנושא. קודם כל לא לתת הרגשה לגברים שאנחנו פה "עליהום", זה המחסום הראשוני. הקידום של האישה תלוי באישיות קודם כל ואחר כך בשכלה. אישיות: מה אתה מקרין, איך אתה מקרין, האינסטינקטים שלך, איך אתה נתפס על ידי האחרים. ההשכלה חשובה מאוד. עם השכלה את עומדת בנקודת זינוק חזקה מאוד.

                        אני משתתפת בכל האסיפות, בכל ההצעות, בכל ההחלטות, יושבת עם אימאמים, עם שיכים, עם התנועה האיסלמית. אני גם מתבססת בעבודתי על העזרה לנשים. אתם יודעים כולכם את הבעיות של העירייה, בעיות הקואליציה, ועכשיו בעיית המסגד. נקודת הזינוק הראשונה שלי הייתה נשים וילדים. בתחום העירייה אני לא הצלחתי לעזור לנשים, אבל בתחום הרשימה הצלחתי מאוד. מה עשינו? קבוצת נשים התחילה לבנות את עצמה. אתן דוגמה קצרה: יש לנו בניין, ששכירותו משולמת על ידי מר סמאן אבו חמד ועשינו קורסים למחשבים. אין לנו כסף למחשבים, הלכתי לחנות ואמרתי להם שאני רוצה שכל אישה תדע מה זה מחשב. אם הילד מבקש מהאימא לבוא לעזור, כולם צוחקים עליה. אנחנו לא שילמנו אפילו אגורה למחשבים, הוא הביא את המחשבים וחילק את דמי הקורס עם המורה. עשינו גם קורס של קרמיקה, וגם על זה לא שילמנו אגורה. העיקרון זה מה שיש בלב. המוטיבציה, אם רוצים לתת, לבנות לאחרים או לבנות לעצמנו.

חוסנה ג'אברה - היו"ר:

 

                        אני רוצה לציין כמה נקודות חשובות. אנחנו יודעים שיש לנו גם מנהלת רשות במשרד ראש הממשלה, גם נציגת שלטון מקומי, גם ארגוני נשים שנים כמו "שדולת הנשים", "ויצ"ו ו-"נעמ"ת". אני חושבת שמן הראוי שהארגונים הללו יעבדו בשיתוף פעולה ביחד ויעשו למען פתיחה ולעשות להעצמת נשים ועידוד נשים לרוץ לבחירות לרשויות המקומיות. אני עסקתי בנושא הזה של הכשרת מנהיגות נשים, ומתוך הקורסים שלי יצאו שתי נשים שרצו לרשויות המקומיות. אני רציתי שיהיה לנו לובי עוד יותר חזק. אם כל ארגוני הנשים יחד עם מנהלת הרשות יתאחדו נוכל להגיע למטרה שלנו. אנחנו לא הולכות במלחמות, אנחנו הולכות בשיתוף פעולה. אנחנו רוצות לעלות לאט-לאט ואחר כך אנחנו נגיע. ברשותכם, אני רוצה לשאול מה השלטון המקומי עושה למען עידוד הנשים הללו לגשת ולרוץ לבחירות בשיתוף פעולה עם הגברים.

נדיה ח'ילו:

 

                        אני רוצה לברך על קיום ישיבה מיוחדת בנושא הזה. אמנם ועדת מעמד האישה קיימה בעבר ישיבות כלליות בנושא של נשים נבחרות, אבל נושא ספציפי של נבחרות ערביות ברשויות המקומיות, עד כמה שזכור לי, לא היה דיון. אני חושבת שעצם קיום דיון כזה נותן גם לגיטימציה לנושא וזה בכלל מבורך.

                        אני רוצה לתת רקע על הפעילות שלנו בשלטון המקומי. אני עובדת יותר מ- 4 שנים בשלטון המקומי. אחת מאוכלוסיות היעד שלנו מאוד חשובה שאנחנו עובדים אתן זה נבחרות הציבור. בעניין הזה אני אשווה בין הסקטור היהודי והערבי, בבחירות האחרונות שהיו חל בנושא הזה מהפך רציני לכיוון של נשים יהודיות שנכנסו יותר ויותר, קרוב ל- 250 נבחרות ציבור ברשויות ובעיריות יהודיות, שתי ראשי ערים. במגזר הערבי אני אישית פעלתי, גם מטעם השלטון המקומי, וגם מטעם ארגוני נשים וגופים נוספים לאתר נשים ולנסות לחזק אותן ולתת להם את הכלים המקצועיים, אם זה הדרכה, אם זה גיבוי, או כנסים. היו 6 נשים, מהן כמה השתלבו ברשויות מקומיות.

                        בנוסף לזה, הוקמה לפני 3 שנים קואליציה של ארגוני נשים ברוח ההצעה שלך שכל השלטון המקומי והארגונים יהיו שותפים. מטרת העל הייתה לנסות ולאתר נשים שיש להן יכולות ולנסות להריץ אותן. בעניין הזה הייתה שותפה "ויצ"ו" ו- "אמונה". היום הקואליציה הזאת פחות פעילה, היא עדיין קיימת אבל כנראה שהעיתוי גם מכתיב את קצב הפעולה.

                        אני רואה בעניין הזה גם תהליך. אני חושבת שלא בדיעבד מתקיים היום הדיון הזה. אני אנסה לנתח את מה שקורה במגזר הערבי, ובמיוחד בנשים. הקרקע פורייה והעיתוי מתאים. נכון שהתהליך הוא איטי יותר אבל לא ניתן לעצור היום את הזרם של נשים ערביות שכבר רכשו את כל הכלים. אני חושבת שהשכלה חשובה, אישיות חשובה. היום הנשים רכשו את כל הכלים, את כל המיומנויות, את כל ההשכלה. אין עוד שוויון בין האישה הערבייה והיהודיה אבל הכיוון הוא כיוון נכון, והחוקים שחוקקה הכנסת הזאת עזרו ודוחפים את הנשים הערביות. החוק האחרון שהיינו שותפים לו זה נושא של חיוב מינוי יועצת בכל רשות מקומית. זה מביא את הנושא של הנשים על המפה המוניציפאלית, אם הם רוצים או לא רוצים. נכון להיום יש לנו קרוב ל- 25 נשים ערביות שמונו לתפקידים האלה. זה עוד לא הכל, זה עוד לא 50% אבל הכיוון הוא כיוון נכון. עצם היות האישה יועצת ברשות מקומית ערבית ובעירייה מקרין משהו מבחינת הכפר, מקרין משהו מבחינת ראש המועצה ומבחינת הנושא. יש הרבה מגבלות תקציביות, של מעמד אבל על זה ניתן להתגבר. מר מוחמד כנעאן ממג'ד אל כרום היה בין הראשונים שמינו יועצת.

                        האישה הערבייה התקדמה בתחומים של השכלה, בתחומים של תעסוקה, היא נמצאת בכיוון הנכון. התחום היחיד שהיא מפגרת טוטאלית בהשוואה לתחומים אחרים זה התחום של היותה פעילה במישור הציבורי והפוליטי, המקומי והארצי. התחום הפוליטי חסום, פשוט חסום. אני חושבת גדול מאוד על העניין הזה. יש לנו שתי נשים בנצרת, אחת שהייתה באום-אל-פחם וזה בכלל לא אומר שאין היום נשים שיכולות להוביל את הנושאים האלה מכל הבחינות, מבחינת מנהיגות, מבחינת אישיות, מבחינת השכלה. יש קאדר מאוד גדול שיכול, ומי יותר, בנושאים היום-יומיים, מהאישה? האישה מאוד מעורבת בנושאים האלה.

                        לאחרונה יזמתי פגישה עם מר שאוקי חטיב מהשלטון המקומי וניסיתי להעלות את כל הסוגיה על השולחן של ועדת המעקב. ניסיתי לקדם דיון ספציפי על הנושא הזה. חשבתי, יחד אתו, לעשות את זה בשלבים. ביום חמישי יש לנו מפגש של כל היועצות הערביות יחד אתו. זה עניין של חלק מתוכנית שאני מאוד מתכוונת להוביל. אם אנחנו נחכה לתהליך בריא ונורמלי של בחירות (שכולנו רוצים) זה ייקח המון זמן, למרות שזה היה האידיאל מבחינה דמוקרטית. בעניין הזה צריך לעשות מהלך של התערבות יזומה. גם בבחירות הקודמות ביקשתי לשריין מקום אחד בכל רשות מקומית לאישה שהיא בעלת כל הכישורים. ראשי הרשויות המקומיים והמועמדים בקדנציה הבאה צריכים לקחת החלטה אמיצה. אני עברתי באופן אישי מערכת פוליטית ארצית ערבית, אנחנו חייבים לקחת בחשבון את התרבות, את המנהגים וזה בכלל לא גורע מיכולת האישה ולא מקטין את מעמדה אם היא לוקחת בחשבון את כל הניואנסים, הדקויות החינוכיות והתרבויות ונותנת לה כבוד. זה לא מונע ממנה לפלס את דרכה ולהגיע, היא גם תקבל יותר גיבוי מהציבור. לכן אני חושבת שהשותפות פה האפשרות להעניק שדה לנשים מצד אחד, ומצד שני שהנשים לא יחששו. העניין של מגבלות מאוד מאיים ונשים נרתעות. אני יודעת מה הגברת נעמה עברה ואחרות, זה לא קל. צריך לעודד את הנשים ללכת בתהליך הזה, לשריין את עצמן, להעמיד את עצמן, גם אם בסופו של דבר היא לא ניצחה, עצם התהליך הוא ניצחון.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

                        אני רוצה לתת את זכות הדיבור לגברת רונית לב-אריה ולשאול אותה האם אתם מתכננים לקחת כמה נציגות מהמגזר הערבי שהן בעלות השפעה גבוהה, שהן בעלות אישיות חזקה ובעלות השכלה ולעבוד עליהן. למשל לקחת 5 נציגות ולטפח אותן מבחינה תקציבית ובתמיכה מכל התחומים והנשים הללו ירוצו לבחירות לרשויות המקומיות. לשריין זה חשוב לפעם הראשונה אבל זה לא נשמע כל כך טוב.

נעמה גזאוי:

 

                        אבל מה זה יעזור מול החמולות? אצלנו הבעיה, לא אצלם.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

                        אני מתכוונת גם מבחינה תקציבית להשקיע בזה. אם את רוצה להוציא פרסום או דברים כאלה זה עולה כסף, ולא תוכלי לעמוד בזה לבד. אם חשוב לרשות שתהיה שותפות של נשים ערביות, האם הם יעשו דבר בנושא הזה ויתמכו במועמדות של נשים?

רונית לב-ארי:

 

                        קודם כל אני מברכת על הישיבה ועל הפעילות של הגברת חוסניה. את מודל להרבה נשים ערביות, חברת כנסת ראשונה ערבייה, שעברה דרך מאוד ארוכה ולא פשוטה וממשיכה להתמודד עם דברים. שמדובר בחברה הערבית אי אפשר להתעלם מהעבודה שהמחסומים יותר גדולים מהחברה היהודית. בעניין המחשב הילדים שלי צוחקים גם עלי, ויש לי חצי דוקטורט. הבן שלי תמיד אומר: תלחצי, זה לא יתפוצץ. יש דברים אוניברסליים לנשים, והרבה דברים שנשמעו פה יפים גם לגבי נשים יהודיות. נשים יהודיות לא נמצאות בפוליטיקה, יחסית לסקטורים אחרים, למרות שהגברת ח'ילו דיברה על 250 נשים ברשויות המקומיות אבל עדיין יש הרבה מאוד לקדם בתחום הזה.

           השבוע ישבתי עם "העמותה לקידום נשים בפוליטיקה". לפני 3 שנים הייתה קואליציה מאוד פעילה בין ארגוני הנשים. הקואליציה הזאת קצת נחלשה אבל קיבלנו השבוע החלטה לפעול בתחום של קידום נשים בפוליטיקה מכל המפלגות, עקרונית לעשות הכל לעודד נשים להיכנס לכל הרשימות. הנושא של הרשויות המקומיות זה מגרש של הפעילות הכי מתבקשת של נשים, למרות שהייתי רוצה לראות אותן גם במגרש הארצי. בשביל להגיע לעמדה בכירה צריך להיכנס לאיזה שהם כללי משחק גבריים. בואו לא נשלה את עצמנו, נתחיל מזה שצריך ללמוד את כללי המשחק של הגברים בעניין הזה. אני רוצה לומר שהאדון קרא לנו להתמודד. ראש הממשלה אמר אותו דבר בכנס שהיה עם הנציגים של הרשויות המקומיות: אתן תעשו, אנחנו לא יכולים לעשות את העבודה בשבילכן. יש גברים שמקלקל ומפריע ופוגע, אחד שאדיש ולא עושה כלום (לא מפריע ולא מקלקל) ויש אחד שתומך. הכי טוב שנשים לא תצפנה שהגברים יתמכו בשלב ראשון, אבל אנחנו לא יכולים לתת להם להפריע. בלהפריע צריך להתחבר לגברים נאורים שלא ירשו הפרעות. הפרעות קיימות גם בחברה היהודית.

                        אני רואה ברשות בהחלט גורם שיחבור ל- "עמותה למען נשים בפוליטיקה" שזו עמותה ייחודית, שבראשה עומדת הגברת מיכל ידין. אנחנו עשינו פגישה השבוע, והדגשתי כבר בפניה את החשיבות שאני רואה במעורבות של נשים ערביות בפעילות של העמותה, וגם בהנהלת העמותה. אם אנחנו מדברים על העדפה מתקנת לנשים, אז בהחלט העדפה מתקנת לנשים ערביות שצריך להכפיל את העדפה. אני לא יכולה להגיד לך היום על תקציבים כי הרשות נמצאת במצב מאוד קריטי מבחינת קיצוץ אבל אם יעלו דברים ספציפיים לעשייה אנחנו נתמוך בקידום נשים ערביות בפוליטיקה, כמובן בלי להתערב בשיקולים המקומיים של התפיסות, אלא באמת הדברים שאנחנו יכולות מבחוץ. אני מתחייבת שכאשר ניכנס לנושא הזה ניתן תשומת לב מיוחדת לפעילות של נשים ערביות. אין ספק שבכלל הנשים יותר טובות מהגברים, ובגלל זה הם שמים אותנו קצת יותר למטה להרגיש טוב על ידנו. בעניין הזה אני לא יכולה להתחייב על 3 נשים שנעשה להם קמפיין אבל בחיבור שלנו אנחנו יכולים לעזור הרבה.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

                        אני לא מבקשת לקחת דווקא 3 נשים, אני אמרתי שיכול להיות שכצעד ראשון תיקחו 5 נשים כדי לעבוד עליהן ואז החברה תתרגל מבחינה תרבותית לזה. למשל, כפי שהגברת ח'ילו אמרה, לשריין מקום לנשים כדי להרגיל ולחנך מבחינה תרבותית, שהחברה תתחיל להפנים את זה.

רונית לב-ארי:

 

                        העמותה שעוסקת רק בקידום מעמד האישה מדברת על שריון. הגענו למסקנה שאם נחכה לכוחות הטבע שום דבר לא יקרה. צריך משהו מאוד אקטיביסטי ומדברים אפילו על חוק שמי שלא ישריין יקבל סנקציה. אפילו הצעה כזאת אם היא לא תתקבל זה כלי לעשות רעש ולשים את הנושא הזה על השולחן.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

                        אני מודה לך גברת לב-ארי ומאוד מכבדת את הנוכחות שלך בוועדה. עזבת את הכל כדי להגיע לוועדה שלנו היום  ואני רואה שאת כל כך מקדישה מזמנך לוועדה ובאמת רוצה בקידום הנשים הערביות בכל מיני תחומים. הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי לכנסת זה להגיש הצעת חוק נציגה אישה בכל רשימה בכנסת. בזמנו הייתה ממשלת ברק, ההצעה הזאת הגיעה לשולחן הממשלה, ועדת השרים הפילה את ההצעה. למה? מכיוון שש"ס הייתה חברה בממשלה וש"ס לא רוצה לראות נשים חברות כנסת או חברות ברשימות שלהם. ההצעה הזאת נפלה ולא רצו לי להביא את זה עוד פעם. אני מגישה את זה כל פעם אבל  יש מפלגות דתיות שלא רוצות לראות בתוך הרשימות שלהם נשים.

                        אני רוצה לציין למר כנעאן שלפני שהגעתי לישיבה עכשיו קיבלתי הודעה מנשים יועצות לענייני נשים ברשויות המקומיות שראשי הרשויות לא הרשו להם לצאת מהמועצה להשתתף בישיבה הזאת. איך אתה רוצה שאנחנו נוכל לעשות דבר עם ראשי רשויות כאלה? לא מאשרים לנשים הללו אפילו נסיעות לירושלים.

 

מוחמד כנעאן:

 

                        אני עשיתי דבר יותר חכם, עשיתי תנאי שהאישה לא תהיה בכפיפות לראש הרשות, אין יחס עובד-מעביד, לקחתי לי אישה מחוץ למועצה.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

                        צריך לתת לאישה הזאת חופש תנועה. אם אתה מצפה מאישה מסוימת שהיא תעשה דבר אתה צריך לתת לה חופש תנועה שתלך לישיבות  וכינוסים. נשים התקשרו ושלחו לי פקסים שהן לא מצליחות לצאת מהרשויות מכיוון שראשי הרשויות לא נתנו להם לצאת מהעירייה.

נעמה גזאוי:

 

                        אני באתי מחוץ למערכת שמר כנעאן מדבר עליה, אני לקחתי את התפקיד במינוי. אם אתה נותן בלי תפקיד, בלי דירוג, בלי נסיעות, בלי סמכות לשבת בישיבות המועצה, אז בשביל מה? זה קישוט. אם עושים את זה אין טעם לתת מנוי לאישה הזו. אני חוויתי את החוויה של התמודדות בבחירות מכיוון שאנחנו יותר מחצי האוכלוסייה ומגיע לנו גם להיות במועצה. אישה שיכולה לנהל בית, לנהל בית ספר ומעון, היא שר האוצר והאחות בבית, גם מגיע לה להיות במועצה, היא יודעת מה חסר בחברה. לא נותנים לנו. דבר שלא נותנים בזכות אנחנו לוקחים. אני התמודדתי בראש רשימה, אח שלי, דוקטור, התמודד מולי, גיסי התמודד מולי, זה מלחמה של חמולות. מה שמתאים למג'ד אל כרום ולנצרת לא מתאים לקלנסואה.

מוחמד כנעאן:

 

                        רק הערה: הרי גם יושב ראש ועדת המעקב שלנו בקדנציה החולפת הלך נגד גיסו ונגד חמו.

נעמה גזאוי:

 

                        אז הבעיה היא בחמולות. האישה באה ועושה רעידת אדמה תחת רגליהם של הגברים. הם לא רוצים להאמין שאנחנו באים להשלים, ללכת עם, לא נגד. זאת הבעיה שלנו. אם לשריין מקומות רק לקחת את הקולות, אנחנו לא רוצים זאת. למה לא מגיע לה להיות ראש רשימה? למה ההוא רוצה לקחת אותי לקלפי ולהגיד לי במי לבחור. יש לנו רק 3 עובדות בעירייה: מזכירה, עובדת בגזברות, ראש לשכת ראש העירייה. אין מנהלת מחלקת חינוך, מחלקת תשתיות, אין בכירות בעירייה. גם אם נותנים לי את התפקיד הזה, את הדירוג הזה לא רוצים לתת  לי. בשביל מה? הבעיה שלנו אצלנו, בשכל של הערבי. יש לנו נשים שיש להן תעודות בכירות אבל לא נותנים להן. מי עושה את המלחמה מול האישה? גם האישה וגם הגבר שאומר שיש לו את התעודה והוא למד.  אנחנו צריכים לרענן את התושבים בפנים ולומר להם שהאישה יכולה לתת ייעוץ, תקציב. צריך לשים חוק: רשימה שאין בה נשים אנחנו לא מאשרים. איפה החצי השני? כשביקשתי תקציב הסתכלו עלי עם עיניים פעורות: מה את רוצה תקציב? למה, לא? לא מגיע לנו קורסי ספורט, טיולים, ימי עיון? הייתה לי בעיה מכיוון שיש נשים שרוצות לבחור בי אבל כל אחת מגיעה עם בעלה, לוקחים 30-40 תעודות זהות ומצביעים במקומם. זאת הבעיה שלנו. יש זיוף אחד גדול בבחירות. לא נותנים לנו מה שמגיע לנו ואנחנו לוקחים את זה בכוח.

מוחמד כנעאן:

 

                        מה שקורה היום במשולש היה אצלנו לפני 20 שנה.

מרי חיידר:

 

                        יש לי שאלה: ידוע לי שבעבר הייתה נציגה בוועדת המעקב. מה קורה היום בועדת המעקב? האם יש ייצוג כלשהו לאישה, ואם אין, מדוע אין?

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

                        מתוקף תפקידי אני גם חברה בוועדת המעקב אבל אני לא נמצאת שם הרבה מכיוון שמתנהלים  שם הרבה דברים שאני לא מסכימה אתם. אפילו התראיינתי בטלוויזיה וביקשתי לשנות את כל ההרכב של ועדת המעקב. אני אמרתי את זה בנוכחות ראש ועדת המעקב בטלוויזיה והרבה נציגים בוועדת המעקב כי לא עושים מה שצריך לעשות. הם מחליטים על דבר ולא עושים אותו, זה רק דיבורים. אני רוצה לתת לך דוגמה: אני הייתי שם ובאתי לפני שעשיתי כנס גדול בכנסת, בנוכחות של 500 אנשים, 250 יהודים ו- 250 ערבים שמתנגדים לכביש חוצה ישראל. אני הלכתי לועדת המעקב והסברתי את זה. הורכבה ועדה בוועדת המעקב שתטפל בנושא חוצה ישראל. כמה מראשי הרשויות סידרו כל אחד מה שטוב לו ביישוב שלו עם חברת "חוצה ישראל". אני כעסתי ואמרתי שאם קובעים ועדה שתטפל בנושא X צריך לתת את הגיבוי לוועדה הזאת. צריך שיהיה ייצוג נשים ואני לפעמים שם ורואה הרבה דברים שלא מוצאים חן בעיניי. אני אמרתי שאנחנו חייבים לבקש להחליף או לשפר את ההרכב. אני מקווה שהיום המצב השתפר. אפילו אם תהיינה רק 5 נשים בוועדת המעקב לפחות הקול שלה יישמע בכל דבר ובכל נושא.

מוחמד כנעאן:

 

                        איך אני אבחר, בתור ועדת מעקב את האישה הזאת שתייצג את הנשים? הרי ועדת המעקב זה המזכירות של הוועדה הארצית, שזה 9 ראשי רשויות על תקן נבחר ציבור וחברי כנסת. מאיזה מגזר? מאיזה חזית? מאיזה גוף ייצוגי אני אשלוף את האישה או את הנשים האלה?

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

                        למשל נציגים מהערים המעורבות.

מוחמד כנעאן:

 

                        אבל מאיזה קבוצות? מי ישלח אותן? אני הייתי מציע שאותן נשים שהן יועצות של ראשי רשויות שבמפגשים שלהן יבחרו 5-6 נשים, לא רק אחת.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

            בכל יישוב יש מועצת נשים, גם אנחנו יכולות להתערב בזה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לגברת תגריד ג'השאן, יועצת משפטית של "שדולת הנשים בישראל" בהנהלת "שדולת הנשים" יש את נשים יהודיות ואין נשים ערביות. ארגוני הנשים רוצות שאנחנו נבחר בהן. בזמן מסוים הייתי חברת הנהלה אבל זה לא מספיק, צריך יותר נשים ערביות חברות בארגוני הנשים, חברות שבוחרות את ההנהלה. בדרך כלל אין לנו מספיק ייצוג בהנהלת הארגונים, ארגוני הנשים בישראל. אם היה לנו מספיק ייצוג היינו יכולים לעשות דברים ולהזיז עניינים. כיצד פועלת "שדולת הנשים" לקידום הנשים הערביות ושילובן בפוליטיקה?

 

 

תגריד ג'השאן:

 

            אני שמחה שהזכרת שהיית חברת הנהלה של "שדולת הנשים". בזמנו הייתה גם הגברת אסראיין אלג'דת, אבל שתי נשים זה לא מספיק ובעצם זה אומר שחסר ייצוג של נשים ערביות ב-"שדולת הנשים". לצערי הרב גם אין מספר מספיק של חברות ערביות בתוך "שדולת הנשים"  וזה מתבטא בבחירת חברות ההנהלה. באיזשהו מקום דרך מנגנון של רוטציה אנחנו מצרפים חברה ערבית להנהלה כדי שתהיה לפחות נציגה ערבייה אחת בהנהלת "שדולת הנשים". כמובן שזה לא מספיק ואת צודקת בדברייך שצריך לעשות כדי לפתור את הבעיה הזו בתוך השדולה עצמה.

            מצד שני זה לא אומר שהשדולה מתעלמת מהצרכים ומהמצב הקיים של הנשים הערביות. בבחירות האחרונות למועצות המקומיות "שדולת הנשים" הביאה מומחה מארצות הברית כדי שיעזור לנשים לתכנן אסטרטגיות לבחירות, איך  לרוץ לבחירות, למי לפנות, הכוחות שיכולים לתמוך. באותו מחקר גם נלקחו נשים ערביות בחשבון לגבי דפוסי ההצבעה, התמיכה והמלצות שהיו גם לגבי הנשים הערביות כחלק נפרד. אצל הנשים הערביות יש בעיות מיוחדות ומבנה מיוחד. מבחינה זו אין הזנחה של נשים ערביו. אבל הקשר הוא קשר לא מספיק חזק.

            אני רוצה להתייחס לנושא של הישיבה של היום ואני חושבת שאני, בתור עורכת דין, נוטה לכיוון של חוקים, של שוויון זכויות בעצם על ידי החוק ולא על ידי חסדים או מתן הטבות  לנשים. עם כל הכבוד, אם אנחנו נחכה עד שהגברים יתנו לנו את המקומות שמגיעות לנשים זה יכול לקחת הרבה זמן, או לא יקרה בכלל. אני בעד חקיקת חוק, צריך להמשיך ולהתמיד עד שהחוק יעבור. איפה שקיימים חוקים היום שמדברים על  ייצוג הולם, אם זה בתוך שירות המדינה, אם זה בתוך החברות הממשלתיות האמונה בעצם משתנה. יכול להיות שזה לא משתנה בקצב שאנחנו רוצים אבל בחברות הממשלתיות היה שינוי עצום, האחוזים של הנשים בתוך הדירקטוריונים באמת עלו. לכן אני חושבת שגם במקרה של המועצות המקומיות צריך לעבוד כדי שיהיו מקומות משוריינים לנשים. אנחנו מוכנים לעבוד על הצעת חוק כזו.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

            אם את יכולה להכין לי הצעת חוק נעבוד בשיתוף פעולה. יזמתי גם הצעת חוק לייצוג הולם לנשים ערביות בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות וזה עומד להכנה לקריאה ראשונה. המפלגות הדתיות ביקשו התייעצות סיעתית וזה הועבר לועדת חוק ומשפט לקריאה ראשונה, למרות שאחרי זה מר שאול יהלום ביקש רוויזיה. אני מתארת לעצמי שהשבוע זה יבוא להצבעה לקריאה ראשונה. אני מקווה שיצביעו על זה בקריאה שניה ושלישית  ובאמת יהיה ייצוג ממשי ומכובד לנשים הערביות, שמגיע להן, שהן משכילות ברמה אקדמית גבוהה ובאמת יכולות לעשות הרבה דברים.

            אני רוצה לתת לגברת עטאף עווד זכות דיבור אבל לפני זה אני רוצה להביע הסתייגות. ארגוני הנשים, גם במגזר הערבי, כמו "מוסוואה"  ו- "סיוואר"  ואחרים לא צריכים  להתעסק רק בנושא אלימות נגד נשים, אנחנו צריכות גם להתעסק בדברים האלה. אני חושבת שהדברים האלה יכולים לעזור להמעיט ולמצמצם את תופעת האלימות נגד נשים. אם יש ייצוג לנשים במקום מסוים או בתפקיד מסוים תוכל להיות השפעה שם לנשים שיכול למנוע או לצמצם את התופעה של האלימות. אנחנו מזמינים את הארגונים כל הזמן לוועדה הזאת והם לא הגיעו. אנחנו לא רוצה לשמוע כל הזמן שהארגונים הללו מתעסקים באלימות, גם אני מתעסקת בצמצום התופעה של אלימות נגד נשים ובמשפחה אבל יש הרבה תחומים אחרים שאנחנו יכולים לקדם.

עטאף עווד:

 

            אני בתפקיד מנהלת לשכת ראש המועצה. רציתי לדבר על המודל של דבורייה. אל תחשבו שהכל ורוד, אבל אני אתן לכם סקירה. התחלנו בהקמת מועצת נשים בשנת 1998, אנחנו קבוצת נשים שבאנו מבחוץ כי לא היתה שום פעילות בדבורייה לא לנשים ולא לנציגות, גם לא במחלקת רווחה. הקמנו מועצת נשים, המועצה לא רצתה לתמוך בזה ואז החלטנו לעשות את זה עם עמותה אחרת. אחרי 3 שנים היו בחירות ובא ראש מועצה אחר ואז הייתה לנו תמיכה מהמועצה המקומית. בתפקיד שלי כמנהלת לשכת ראש מועצה הייתי מוזמנת לישיבות המועצה לא הייתי מקבלת תמיכה מראש המועצה, אבל בכל זאת הייתי יוצאת. הנשים צריכות להאמין ביכולות שלהן ולהתמיד, לא להתייאש. ההתמדה שלנו הביאה להצלחה. אחרי זה הייתה רוטציה וראש המועצה שנבחר הזמין את מועצת הנשים לישיבה הראשונה ואמר בנאום שלו שהוא מאמין בקידום מעמד האישה ויעשה שתהיינה נציגות בוועדות של המועצה. אנחנו רשמנו את זה אבל זה לא נרשם בפרוטוקול, וחבל. ההצלחה שלנו שתהיינה נשים בוועדות שותפות בתהליך קבלת ההחלטות. טוב שיש נשים מתנדבות שעושות קורסים פה ושם, יש מתנ"סים ויש מחלקות רווחה אבל צריך יותר מזה: הנשים צריכות להיות שותפות בתהליך קבלת ההחלטות. החודש קיבלתי תפקיד של יועצת לקידום מעמד האישה ומקבלת תמיכה מרוב חברי המועצה. צריך לדעת ללכת בשביל הזהב ולדעת איך לשמור על התרבות ולהתמיד. שינוי מושגים זה לא קל, היה לנו קשה מאוד. אבל אם רואים שאנחנו  יודעות מה שאנחנו רוצות זה עוזר הרבה. עכשיו השגנו מקום לנשים כדי לקיים בהן את הישיבות. קיבלתי את תפקיד היועצת אבל לא קיבלתי תקציב. משרד הרווחה נותן תקציב למחלקת הרווחה אבל אנחנו לא קיבלנו. כשקיבלתי את התקציב של משרד ראש הממשלה לעשות יום "נורות אדומות" ראש המועצה אמר לי שהוא ייתן לי פי- 2 מזה. תקציב זה כוח לעשות פעילות, לא מספיק להיות בישיבות. איך אני אקדם נשים אחרות בלי תקציב? אני מנצלת את כל הכישורים שלי כדי לארגן קורסי העצמה, קורסי יזמות עסקית לנשים. יש לנו גם יום "תקשורת נכונה". אנחנו לא קראנו ליום הזה "אלימות במשפחה" כי מספיק לשמוע את המילה "אלימות". בקיצור: כדי להתקדם עוד קצת צריך תקציב.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

            אני רוצה לתת רשות דיבור לסאוסאן מסרי שהייתה מועמדת לראשות מועצת כפר ג'דידה.

מסרי סאוסאן:

 

            הייתי בבחירות האחרונות מועמדת לחברות במועצה המקומית. לצערי לא הגעתי למקום, כמו שהרבה נשים כמוני. למרות שלא הצלחתי אני ממשיכה לנסות. אמרתי אם אני לא הגעתי למועצה לפחות שתהיה מועצת נשים. לצדי כל הזמן הייתה הגברת נדיה. לצערי, ראש מועצה לא מוכן לשתף פעולה, למרות שהחוק מחייב אותו. פנינו לראש המועצה עם כמה פניות ולמרות זה הוא לא רוצה. אני חושבת שהמנטליות אצלנו, במגזר שלנו, מאיימת. הנשים מאיימות על המעמד של הגברים. כל הזמן אנחנו מנסות ולא מסכימים לתת לנו למרות שזה היה יכול לקדם רבות את הנשים. יש לנו חבורת נשים פוטנציאליות לעניין הזה. אני דיברתי לפני 3 ימים עם ראש המועצה וכל פעם הוא שולח אותי בלי כלום.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

            הוא לא מינה עד היום יועצת למעמד האישה?

 

 

מסרי סאוסאן:

 

            עד היום הוא מסרב.

רונית לב-ארי:

 

            על פי חוק אם ראש רשות לא ממנה אז שר הפנים ימנה מעל לראש שלו. ברשות אנחנו מנסות בדרכים טובות, עד שאנחנו נגיע לנקודה שנגיד "עד פה!". אחר כך זה ילך לא ברצונו. אנחנו נותנות צ'אנס ומידי פעם פונות. הרשות מוציאה בימים אלה אוגדן של כל השמות של היועצות שהתמנו, לא נשים רק את שמות היועצות אלא אל שמות ראשי הרשויות, מי שלא מינה יהיה לו שם חור. אנחנו נעשה מזה פרסום. מבחינה ציבורית הוא יראה שהוא לא יקבל נקודות אלא מינוס על זה שהוא לא ממנה. תהיה לנו רשימה חיובית מתקדמת ורשימה שחורה. זה צעד אחד לפני תביעה משר הפנים למנות אישה.

מסרי סאוסאן:

 

            אבל למה לא פונים לראש המועצה עצמו?

רונית לב-ארי:

 

            אני מדברת על יועצת ראש העיר למעמד האישה.

נעמה גזאוי:

 

            הייתה אצלנו ישיבה בקשר למקלט לנשים מוכות. זה לא מעניין אותי? למה הוא לא מזמין אותי לדבר כזה?

רונית לב-ארי:

 

            ב- 6 לפברואר אנחנו עושים יום עיון לכל היועצות לקראת יום האישה. אם יש מצבים מסוג כזה אנחנו נשמח אם תפנו אלינו בכתב, אנחנו נפנה עם העתקים לכל מי שצריך על דברים שלא יכול להיות שיהיו. התופעה הזו קיימת בכל מיני וריאציות בכל  מיני רשויות, יהודיות וערביות: הגברים לא רוצים אותנו באזור, ברובם. פה צריך לעשות את זה גם בצורה יפה וגם בצורה של כוח. היות ואת מעלה את זה פה בצורה פומבית אני אומרת לך להוציא מכתב ולרשום בדיוק. אני מנסה לפעמים לערב גורמים מבחוץ וזה יכול להועיל.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

            אז אולי באמת את יכולה לפנות במכתב אחיד לכל ראשי הרשויות שלא מינו עד היום יועצת לענייני נשים? אנחנו הולכים לפרסם את הרשימה של ראשי הרשויות?

רונית  לב-ארי:

 

            אנחנו הוצאנו מכתבים ובעקבות זה היה גל נוסף של מינויים. אנחנו ממש לקראת סיום הדפדפת.

מוחמד כנעאן:

 

            צריך למנוע שזה יתגלגל לשולחן שר הפנים, כי זה ייעוץ. יועצת צריכה לעבוד עם בן אדם ברצון או בשותפות.

רונית לב-ארי:

 

            אבל אם בן אדם לא מוכן, ולא ממלא את החוק אז שר הפנים ימנה מעל לראש שלו.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

            תרשו לי לבקש מהגברת אנהאר מסארואה, מנהלת מחלקת נשים במטה המשולש. לפני שבועיים נודע לי מהגברת לב-ארי שאפילו קיזזו לה את הנסיעות שלה מתלוש המשכורת. היא עושה פעילות מאוד עניפה והייתי באחד הכנסים שהיא עשתה בנצרת על יזמות עסקית לנשים, היו שם 400 נשים בעלות עסקים קטנים. אני מחיתי על כך לשרת התמ"ס שהבטיחו שהם פתחו את הקרן לעידוד עסקים קטנים, ולצערי עד היום אני לא רואה את הקרן הזאת פתוחה לעידוד עסקים קטנים במגזר הערבי.

אנהאר מסארואה:

            אני מנהלת מחלקת נשים במטה המשולש. העלית את נקודת הקרן, חשוב מאוד שיהיה קרן לתמיכה ליוזמות הערביות, וזה מאוד חשוב לחברה אצלנו בזמן הקשה הזה במיוחד. אני חושבת שהצלחת האישה באה מההצלחה האישית, העצמאית שלה. אם לאישה יש מקור פרנסה, אם היא עצמאית מבחינה כלכלית היא תצמח, יהיה לה כבוד ולעניינים שלה יהיה משקל כבד יותר.

            אני רוצה להתייחס לבעיות בכפר שלי בכפר ערערה. היושב ראש שלנו הוא מנוי מטעם משרד הפנים, כוועדה קרואה. אנחנו הולכים לקראת בחירות אבל הוא לא משתף אתנו פעולה, אין לנו פעילויות נשים, חוץ מפעילויות "נעמ"ת". יש לנו בחירות בחודש מאי, וכמו פטריות אחרי גשם התחילו לצמוח מועמדים לראשות המועצה, ואף אחת לא מעיזה להגיד שהיא רוצה להיות שם. הולכים עכשיו לקראת מלחמה. פעם חשבתי להיות חברה אבל אני רואה שזה כמו ללכת למלחמה, זה צעד מדי אמיץ בשבילי. אני מפחדת. אני לא רוצה להילחם, אני רוצה להיות שם בזכות עצמי, בזכות הכישורים שלי, לא בגלל שאני מחמולה כזאת או כזאת. אני חושבת שזה רעיון מאוד טוב לשריין נשים, אין ברירה.

חוסניה ג'אברה - היו"ר:

 

            אני מודה לכן ורוצה לסכם את הישיבה. קודם כל אני מתכוונת לכנס את הוועדה עוד פעם ולהמשיך לדון בנושא כי הנושא הוא מאוד חשוב לנו, אנחנו באמת רוצים לקדם יותר ויותר נשים ערביות, במיוחד בתחום הפוליטי. ברשותכם אני רוצה לפנות לא למר מוחמד כנעאן ראש מועצת מג'ד אל כרום אלא למוחמד כנעאן דובר ועדת המעקב העליונה לאזרחים הערבים בישראל ולומר לו: אנחנו הולכות ביוזמת הגברת רונית לב-ארי והגברת נדיה ח'ילו לכנס את היועצות לענייני נשים ברשויות המקומיות ולבחור מתוכן 5 נשים שיהיו מיוצגות בוועדת המעקב העליונה ושיהיו נוכחות במזכירות ועדת המעקב לערביי ישראל. אני מאוד מבקשת ממך שתעביר את המסר הלאה ליושב ראש ועדת המעקב. אני רוצה לבוא אליו בדברים על הנושא הזה, אם תרצו או לא תרצו אנחנו חייבות להיכנס לשם. יש לנו אפילו שתי חברות מועצה ואנחנו נוסיף עוד נשים. חשוב לנו, מר כנעאן, שתהיינה מיוצגות נשים בועדת המעקב העליונה, שידעו על מה מדובר, מה מתרחש שם. הרי מדברים על חינוך, על רווחה, על אבטלה, על פוליטיקה על כל מיני דברים. אני מודה לך מאוד שאתה כיבדת אותנו בנוכחות שלך כאן ומודה לך עוד יותר אם תעביר את המסר הלאה. אתה תיאבק אתי בועדת המעקב שתוכל להכניס 5 נשים כצעד ראשון כחברות בוועדת המעקב.

            דבר שני, אני מתכוונת יחד עם הגברת רונית לב-ארי לעשות יום אישה בינלאומי במארס והנושא שלו יהיה "נשים ופוליטיקה". אני רוצה שכל היועצות לענייני נשים ברשויות המקומיות יעזרו לנו לארגן את הכנס הזה כאן בכנסת, אנחנו נזמין גם נציגות מאוד חשובה ונדבר על שילוב נשים בפוליטיקה. לא מדבר רק בנשים ערביות אלא נשים בכלל, בפרט נשים ערביות. אני רוצה לעבוד בשיתוף פעולה אתכן. אני מעונינת שהכנס הזה יהיה כנס מוצלח, שכל אישה תגייס נשות מפתח מהיישוב שלה שתוכל לעבוד ולתרום להצלחת הכנס הזה. אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה עם הגברת רונית לב-ארי ועם הגברת נדיה ח'ילו ונשתף גם נציגים גברים שידעו מה הכוח של הנשים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20

           

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות