נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק השופטים, תשי"ג-1953

 תוכן ענינים

מבוא

Go

3

סעיף 1

נושא החוק

Go

3

פרק ראשון: כשירות

Go

3

סעיף 2

כשירותם של שופטי בית המשפט העליון

Go

3

סעיף 3

כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי

Go

3

סעיף 4

כשירותם של שופטי שלום

Go

4

סעיף 4א

אזרחות

Go

4

פרק שני: מינוי

Go

4

סעיף 6

הועדה לבחירת שופטים

Go

4

סעיף 7

סדרי עבודת הועדה

Go

4

סעיף 8

נשיא בית המשפט העליון וממלאי מקומו

Go

4

סעיף 9

נשיא בתי משפט מחוזיים וכו'

Go

4

סעיף 10

מינויים לכהונה בפועל

Go

4

סעיף 12

כוחו של מינוי

Go

5

פרק שלישי: כהונה ומעמד

Go

5

סעיף 14

סדרי מינהל

Go

5

סעיף 16

התפטרות

Go

5

סעיף 16א

סיום כהונה על פי החלטה

Go

5

סעיף 17

קיצבה

Go

5

סעיף 17א

מינוי שופט לשעבר

Go

5

סעיף 18

סמכות שופט לסיים דיון

Go

5

פרק רביעי: שיפוט משמעתי

Go

6

סעיף 21

הרכב בית הדין המשמעתי

Go

6

סעיף 22

קובלנה על שופט

Go

6

סעיף 22א

אמצעי משמעת

Go

6

סעיף 23

מסקנות בית הדין: העברת שופט מן הכהונה

Go

6

פרק חמישי: הוראות שונות

Go

6

סעיף 25

פרסום ברשומות

Go

6

סעיף 26

שיפוט פלילי

Go

6

סעיף 26א

שופט שהוא צד בהליך אזרחי

Go

6

סעיף 27

הוראת מעבר

Go

6

סעיף 28

ביצוע ותקנות

Go

6

סעיף 29

ביטולים

Go

7

סעיף 30

תחילת תוקף

Go

7

 

 


חוק השופטים, תשי"ג-1953*

מבוא

נושא החוק

1.    חוק זה דן בשופטים של –

(1)  בית המשפט העליון;

(2)  בתי המשפט המחוזיים;

(3)  בתי משפט השלום.

פרק ראשון: כשירות

כשירותם של שופטי בית המשפט העליון

2.    אלה כשרים להתמנות שופטי בית המשפט העליון:

(1)  מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי.

(2)  מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים – מהן לפחות חמש שנים בארץ – באחד או באחדים מן הדברים האלה:

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 153 (ה"ח 1681)

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס עורכי הדין בישראל בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים – מהן לפחות חמש שנים בארץ – באחד או באחדים מן הדברים האלה:

(א)   עריכת דין;

(ב)   שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר אשר שר המשפטים אישרם בתקנות לצורך סעיף זה;

(ג)    הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט אשר שר המשפטים אישרם בתקנות לצורך סעיף זה.

(3)  משפטאי מובהק.

כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי

3.    אלה כשרים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי:

(1)  מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום.

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

(1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט שלום כשופט של בית משפט שלום.

(2)  מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משש שנים – מהן לפחות שלוש שנים בארץ – באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 153 (ה"ח 1681)

(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס עורכי הדין בישראל בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משש שנים – מהן לפחות שלוש שנים בארץ – באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

כשירותם של שופטי שלום

4.    אלה כשרים להתמנות שופטי בית משפט שלום:

מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משלוש שנים – מהן לפחות שנה אחת בארץ – באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 153 (ה"ח 1681)

4. אלה כשרים להתמנות שופטי בית משפט שלום:

מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס עורכי הדין בישראל בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משלוש שנים – מהן לפחות שנה אחת בארץ – באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2).

אזרחות

4א.     היה המועמד למינוי כשופט גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

הוספת סעיף 4א

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

4א. (א) לא יתמנה שופט מי שאינו אזרח ישראלי.

(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת היה המועמד למינוי כשופט גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

פרק שני: מינוי

5.    (בוטל).

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 5

הנוסח הקודם:

דרך המינוי

5. השופטים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת ועדת מינויים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים.

הועדה לבחירת שופטים

6.    הוראות אלה יחולו לענין הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה (להלן – הועדה):

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

החלפת סעיף 6

הנוסח הקודם:

הרכב ועדת המינויים

6. (א) ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים:

שלושה שופטים שהם נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים של בית המשפט העליון שייבחרו על ידי חבר שופטיו לתקופה של שלוש שנים;

שני חברי הממשלה שהם שר המשפטים וחבר הממשלה שייבחר על ידיה;

שני חברי הכנסת שייבחרו על ידיה בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם;

שני עורכי דין העובדים במקצועם שייבחרו על ידי מועצת הסתדרות עורכי הדין בישראל לתקופה של שלוש שנים; בחירתם טעונה אישור שר המשפטים. אם יתקבל חוק להקמת לשכת פרקליטים שתארגן את מקצוע עריכת הדין, ייבחרו שני עורכי הדין על ידי לשכת הפרקליטים ללא צורך באישור שר המשפטים.

(ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

(ג) שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.

(ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.

(1)  הכנסת תבחר את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה בבחירה חשאית; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם;

(2)  המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(3)  שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;

(4)  הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

סדרי עבודת הועדה

7.    (א)  ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

           (ב)  אלה רשאים להציע מועמדים:

שר המשפטים;

נשיא בית המשפט העליון;

שלושה חברי הועדה כאחד.

           (ג)   הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה, אולם הצעת הועדה על מינויו של משפטאי מובהק לא תהיה אלא על דעת שלושה רבעים ממספר חבריה שהשתתפו בהצבעה.

           (ד)  שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.

נשיא בית המשפט העליון וממלאי מקומו

8.    נשיא בית המשפט העליון וממלא מקומו הקבוע יתמנו על פי הוראות סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 153 (ה"ח 1681)

8. (א) נשיא בית המשפט העליון וממלא מקומו הקבוע יתמנו על פי הוראות סעיף 5 סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

(ב) נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומממלא מקומו הקבוע למלא תפקידם, יכהן כממלא מקום הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

נשיא בתי משפט מחוזיים וכו'

9.    נשיאים ונשיאים תורניים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט השלום יתמנו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

9. נשיאים ונשיאים תורניים של בתי משפט מחוזיים ושופטי שלום ראשיים ושופטים ראשיים של בית משפט שלום יתמנו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 196 (ה"ח 1578)

9. נשיאים ונשיאים תורניים של בתי משפט מחוזיים ושופטים ראשיים של בית משפט שלום ושל בתי משפט השלום יתמנו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

מינויים לכהונה בפועל

10.   (א)  שר המשפטים רשאי למנות לכהונה בפועל – בהסכמת המועמד ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון –

(1)   שופט בית המשפט העליון – כנשיא או כשופט של בית משפט מחוזי;

(2)   שופט בית משפט מחוזי – כשופט בית המשפט העליון, כנשיא בית משפט מחוזי, כשופט ראשי של בית משפט שלום או כשופט של בית משפט שלום;

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

(2) שופט בית משפט מחוזי – כשופט בית המשפט העליון, כנשיא בית משפט מחוזי, כשופט שלום ראשי כשופט ראשי של בית משפט שלום או כשופט שלום כשופט של בית משפט שלום;

(3)   שופט של בית משפט שלום – כשופט בית משפט מחוזי או כשופט ראשי של בית משפט שלום;

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

(3) שופט שלום שופט של בית משפט שלום – כשופט בית משפט מחוזי או כשופט שלום ראשי כשופט ראשי של בית משפט שלום;

(4)   שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע – כשופט בית משפט שלום.

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

הוספת פסקה 10(א)(4)

           (ב)  כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

(ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

           (ג)   (נמחק).

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

(ג) שופט, לרבות שופט תעבורה, שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

מחיקת סעיף קטן 10(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) שופט, לרבות שופט תעבורה, שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.

11.   (בוטל).

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 11

הנוסח הקודם:

הצהרת אמונים

11. מי שנתמנה שופט חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה הצהרה זו:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

כוחו של מינוי

12.   שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.

פרק שלישי: כהונה ומעמד

13.   (בוטל).

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 13

הנוסח הקודם:

אי תלותם של שופטים

13. אין על שופט מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של החוק.

סדרי מינהל

14.   שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט וימנה על ביצועם אחד השופטים שיהיה אחראי בפניו.

15.   (בוטל).

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 15

הנוסח הקודם:

תקופת כהונתם של שופטים

15. שופט יכהן מיום שהצהיר אמונים, וכהונתו לא תיפסק אלא במותו, בהתפטרותו, בפרישתו לקצבה, או בהעברתו מן הכהונה על פי חוק זה.

התפטרות

16.   שופט רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק כתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

סיום כהונה על פי החלטה

16א.   החליטה הועדה לבחירת שופטים על סיום כהונתו של שופט לפי סעיף 7(4) לחוק-יסוד: השפיטה, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

הוספת סעיף 16א

קיצבה

17.   (א)  שופט יצא לקיצבה –

מיום 1.7.1959

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ט מס' 283 מיום 1.7.1959 עמ' 134 (ה"ח 371)

החלפת סעיף 17

הנוסח הקודם:

קצבה

17. (א) גיל הקצבה של שופט הוא שבעים שנה.

(ב) שופט יפרוש לקצבה לפני גיל זה –

(1) אם ביקש זאת בדרך שתיקבע בתקנות; או

(2) אם החליטה ועדת המינויים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו למלא תפקידו.

(1)   בהגיעו לגיל שבעים;

(2)   משקבעה ועדת המינויים, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שקבעה הועדה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

           (ב)  שופט רשאי לצאת לקיצבה –

(1)   לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2)   לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3)   אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים ורשאית הועדה להתנות הסכמתה בקביעת שיעור של גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

(3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים ורשאית הועדה להתנות הסכמתה בקביעת שיעור של גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.

           על אף האמור בסעיף קטן זה רשאי שופט בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 8

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 196 (ה"ח 1578)

(ב) שופט רשאי לצאת לקיצבה –

(1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים.

על אף האמור בסעיף קטן זה רשאי שופט בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.

           (ג)   בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

מינוי שופט לשעבר

17א.   מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, לאחר התייעצות בנשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק; בסעיף זה ובסעיף 18, "שופט שיצא לקיצבה" – לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.

מיום 17.11.1977

תיקון מס' 4

ס"ח תשל"ח מס' 875 מיום 17.11.1977 עמ' 22 (ה"ח 1176)

הוספת סעיף 17א

מיום 5.8.1980

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ם מס' 980 מיום 5.8.1980 עמ' 186 (ה"ח 1464)

17א. מקום ששר הוסמך מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי השר, לאחר התייעצות בנשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לגמלאות ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי השר למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

17א. מי שהוסמך בחיקוק למנות שופט או מי שכשיר להיות שופט ליושב ראש של ועדה או של גוף אחר, רשאי, לאחר התייעצות בנשיא בית המשפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות לכך, לתקופה שיקבע, מי שהיה שופט כמפורש בחיקוק ויצא לקיצבה או פרש, ורשאי למנות כאמור, בהסכמת המועמד, מי שהיה שופט של ערכאה גבוהה מזו שפורשה בחיקוק; בסעיף זה ובסעיף 18, "שופט שיצא לקיצבה" – לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.

17ב.   (בוטל).

מיום 26.5.1981

תיקון מס' 7

ס"ח תשמ"א מס' 1025 מיום 26.5.1981 עמ' 272 (ה"ח 1522)

הוספת סעיף 17ב

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

ביטול סעיף 17ב

הנוסח הקודם:

סמכות שופט לשעבר לסיים דיון

17ב. שופט שיצא לקיצבה או פרש לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך לסיימו תוך שלושה חדשים מיום פרישתו או יציאתו לקיצבה.

סמכות שופט לסיים דיון

18.   (א)  שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.

מיום 26.3.1969

תיקון מס' 3

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 98 (ה"ח 824)

18. משכורתו של שופט והתשלומים האחרים שישולמו לו, בתקופת כהונתו או אחריה, לרבות אלה שישולמו לתלויים בו לאחר מותו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 18

הנוסח הקודם:

משכורת ותשלומים אחרים

18. משכורתו של שופט והתשלומים האחרים שישולמו לו, בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

 

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

הוספת סעיף 18

           (ב)  שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

19.   (בוטל).

מיום 9.7.1964

תיקון מס' 2

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח 584, ה"ח 605)

19. שופט לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית ולא יהיה מועמד למועצה כאמור, אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה, או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם ולדעת נשיא בית המשפט העליון אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 19

הנוסח הקודם:

ייחוד הכהונה

19. שופט לא יהיה חבר בכנסת או במועצה של רשות מקומית ולא יהיה מועמד למועצה כאמור, אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה, או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם לדעתם ולדעת נשיא בית המשפט העליון אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.

20.   (בוטל).

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 20

הנוסח הקודם:

העברת שופט למקום אחר

20. ראה שר המשפטים צורך, מסיבות מינהליות, להעביר שופט דרך קבע לבית משפט שבמקום אחר, יקבל תחילה את הסכמת נשיא בית המשפט העליון לאותה העברה.

פרק רביעי: שיפוט משמעתי

הרכב בית הדין המשמעתי

21.   (א)  בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

החלפת סעיף 21

הנוסח הקודם:

בית דין משמעתי

21. (א) כל שופט יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי (להלן – בית הדין).

(ב) בית הדין יהיה של חמישה ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.

(ג) חברי בית הדין יתמנו לכל ענין על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון.

(ד) אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון, או ממלא מקומו הקבוע, או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

           (ב)  חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.

           (ג)   אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון, או המשנה לנשיא בית המשפט העליון, או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

           (ד)  לענין סעיף זה, "שופט" – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

קובלנה על שופט

22.   (א)  שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:

(1)   השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2)   השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;

(3)   השופט הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4)   ועדת המינויים מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין.

           (ב)  שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.

           (ג)   בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

אמצעי משמעת

22א.   ואלה אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל: הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר והעברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 83 (ה"ח 1348)

הוספת סעיף 22א

מסקנות בית הדין: העברת שופט מן הכהונה

23.   (א)  בית הדין יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, לפני שר המשפטים.

           (ב)  (בוטל).

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף קטן 23(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) מצא בית הדין שאין השופט ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את השופט מכהונתו.

23א.   (בוטל).

מיום 1.7.1959

תיקון מס' 1

ס"ח תשי"ט מס' 283 מיום 1.7.1959 עמ' 134 (ה"ח 371)

הוספת סעיף 23א

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 23א

הנוסח הקודם:

גימלאות של שופט שהועבר מכהונתו

23א. מצא בית הדין שאין השופט ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהא השופט זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא השופט אשם בהתנהגות בניגוד לפסקאות (1) או (2) לסעיף 22(א), ובית הדין הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט, לידי מסקנה כי, אף על פי שהשופט אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לשופט, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי סעיף 18, אילו חדל מכהן מרצונו ביום בו הועבר מכהונתו.

24.   (בוטל).

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח 1348)

ביטול סעיף 24

הנוסח הקודם:

השעיית שופט

24. (א) הוגשה על שופט קובלנה לפי פרק זה או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה כפי שימצא לנכון.

(ב) בית הדין רשאי, על פי בקשת השופט, לבטל את השעייתו.

פרק חמישי: הוראות שונות

פרסום ברשומות

25.   הודעה על מינויו של שופט ועל גמר כהונתו של שופט תפורסם ברשומות.

שיפוט פלילי

26.   הוראות סעיף 12 לחוק-יסוד: השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק.

מיום 4.11.1980

תיקון מס' 6

ס"ח תשמ"א מס' 986  מיום 4.11.1980 עמ' 6 (ה"ח 1468)

26. (א) לא תוגש תביעה פלילית נגד שופט אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולפני בית משפט מחוזי בהרכב שלושה שופטים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק.

מיום 8.3.1984

תיקון מס' 9

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 83 (ה"ח 1348)

החלפת סעיף 26

הנוסח הקודם:

תביעה פלילית נגד שופט

26. (א) לא תוגש תביעה פלילית נגד שופט אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולפני בית משפט מחוזי בהרכב שלושה שופטים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק.

שופט שהוא צד בהליך אזרחי

26א.   שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך.

מיום 20.6.1984

תיקון מס' 10

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)

הוספת סעיף 26א

הוראת מעבר

27.   מי שכיהן כשופט ערב תחילת תקפו של חוק זה –

(א)  רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה;

(ב)  יצהיר אמונים לפי סעיף 11 תוך שני חדשים מיום תחילת תקפו של חוק זה; הוראה זו לא תחול על שופטי בית המשפט העליון שהצהירו במעמד פתיחת בית משפט זה בשנת תש"ח.

ביצוע ותקנות

28.   שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות לסדרי הדין בבית הדין המשמעתי.

ביטולים

29.   (א)  בטלים –

(1)   הסעיפים 14 ו-15 לפקודת בתי המשפט, 1940;

(2)   סעיף 1(ג) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש"ח-1948.

           (ב)  החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה, שופטי המדינה ומבקר המדינה, תשי"א-1950, לא יחול על משכורתם של שופטים שחוק זה דן בהם.

תחילת תוקף

30.   תקפו של חוק זה הוא מיום קבלתו בכנסת.

                                                                     משה שרת                        פנחס רוזן

                                                                                 שר החוץ                                שר המשפטים

                                                                   ממלא מקום ראש הממשלה

                    יצחק בן-צבי

                           נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תשי"ג מס' 132 מיום 28.8.1953 עמ' 149 (ה"ח תשי"ג מס' 148 עמ' 90).

תוקן ס"ח תשי"ט מס' 283 מיום 1.7.1959 עמ' 134 (ה"ח תשי"ט מס' 371 עמ' 138) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשכ"ד מס' 430 מיום 9.7.1964 עמ' 140 (ה"ח תשכ"ד מס' 584 עמ' 24, ה"ח תשכ"ד מס' 605 עמ' 112) – תיקון מס' 2.

ס"ח תשכ"ט מס' 555 מיום 4.4.1969 עמ' 98 (ה"ח תשכ"ט מס' 824 עמ' 152) – תיקון מס' 3 בסעיף 6(ג) לחוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969; $$$ תחילתו ביום 26.3.1969 ור' סעיף 7 לענין הוראת מעבר.

7. (א) אין בחוק זה ובהחלטות שיתקבלו על פיו כדי לגרוע מזכות שנרכשה או שנולדה לפיל החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו-6.

 (ב) כל עוד לא ייקבע אחרת בהחלטה על פי סעיף 1 ישולמו גמלאות לזכאים להם על פי החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו-6. ###

ס"ח תשל"ח מס' 875 מיום 17.11.1977 עמ' 22 (ה"ח תשל"ה מס' 1176 עמ' 224) – תיקון מס' 4.

ס"ח תש"ם מס' 980 מיום 5.8.1980 עמ' 186 (ה"ח תש"ם מס' 1464 עמ' 286) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשמ"א מס' 986  מיום 4.11.1980 עמ' 6 (ה"ח תש"ם מס' 1468 עמ' 300) – תיקון מס' 6.

ס"ח תשמ"א מס' 1025 מיום 26.5.1981 עמ' 272 (ה"ח תשמ"א מס' 1522 עמ' 267) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 196 (ה"ח תשמ"ב מס' 1578           עמ' 180) – תיקון מס' 8 בסעיף 15 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשמ"ב-1982; $$$ תחילתו ביום 1.9.1982. ###

ס"ח תשמ"ד מס' 1110 מיום 8.3.1984 עמ' 82 (ה"ח תשל"ח מס' 1348 עמ' 249) – תיקון מס' 9 בסעיף 4 לחוק השפיטה (הוראות מעבר), תשמ"ד-1984; $$$ תחילתו ביום 8.3.1984. ###

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 153 (ה"ח תשמ"ד מס' 1681 עמ' 236) – תיקון מס' 10.

הוחלף ס"ח תשמ"ד מס' 1123 מיום 31.8.1984 עמ' 195 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984; תחילתו ביום 1.9.1984.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות