נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

חוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960

תוכן ענינים

סעיף 1

צו אימוץ

Go

3

סעיף 2

כשירות המאומץ

Go

3

סעיף 3

כשירות המאמץ

Go

3

סעיף 4

הבדל גיל

Go

3

סעיף 5

דת

Go

3

סעיף 6

תקופת מבחן

Go

3

סעיף 7

הסכמת המאומץ

Go

3

סעיף 8

הסכמת ההורים

Go

3

סעיף 9

דרכי הסכמת ההורים

Go

3

סעיף 10

סייגים להסכמת ההורים

Go

3

סעיף 11

פטור מהסכמת ההורים

Go

3

סעיף 12

שמיעת האפוטרופוס

Go

3

סעיף 13

תוצאות האימוץ

Go

3

סעיף 14

תחילת תקפו של האימוץ

Go

4

סעיף 15

צו ביניים

Go

4

סעיף 16

ביטול צו אימוץ

Go

4

סעיף 17

תוצאות הביטול

Go

4

סעיף 18

סודיות הדיון

Go

4

סעיף 19

תסקיר פקיד סעד

Go

4

סעיף 20

אפוטרופוס לצורך הדיון

Go

4

סעיף 21

אימוצים בפועל

Go

4

סעיף 22

סמכות לסטות מסייגים

Go

4

סעיף 23

בית המשפט המוסמך

Go

4

סעיף 24

בית דין מוסמך

Go

4

סעיף 25

שיפוט מבחינה  בין לאומית

Go

5

סעיף 26

פנקס אימוצים

Go

5

סעיף 27

עיון בפנקס

Go

5

סעיף 28

צווי אימוץ קודמים

Go

5

סעיף 29

איסור תמורה

Go

5

סעיף 30

איסור פרסום

Go

5

סעיף 31

בקשות תלויות

Go

5

סעיף 32

פרשנות

Go

5

סעיף 33

תיקון חוקים

Go

5

סעיף 34

תיקון דין

Go

5

סעיף 35

ביצוע ותקנות

Go

5

 

 

 


חוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960*

צו אימוץ

1.    בית משפט רשאי, לפי בקשת מאמץ, ליתן צו אימוץ אם נוכח שהאימוץ יהיה לטובת המאומץ.

כשירות המאומץ

2.    אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנה.

כשירות המאמץ

3.    אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד –

(1)  אם בן-זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;

(2)  אם המאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי ומלאו לו 35 שנה.

הבדל גיל

4.    אין מאמץ אלא מי שגדול מן המאומץ לפחות 18 שנה; ואולם למאמץ שבן-זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן, רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ אף כשאין הבדל זה בגילים.

דת

5.    אין מאמץ אלא בן-דתו של המאומץ.

תקופת מבחן

6.    לא יתן בית משפט צו אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות ששה חדשים לפני מתן הצו; תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958 (להלן – פקיד סעד), שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו.

הסכמת המאומץ

7.    היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית משפט צו אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה  באימוץ על ידי אותו מאמץ, אולם רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את המאמץ ופקיד הסעד, לתת צו אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שוכנע שנתקיימו שלוש אלה:

(1)  המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;

(2)  כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;

(3)  טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

מיום 27.7.1969

תיקון מס' 1

ס"ח תשכ"ט מס' 573 מיום 27.7.1969 עמ' 250 (ה"ח 804)

7. היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית משפט צו אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה באימוץ על ידי אותו מאמץ, אולם רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את המאמץ ופקיד הסעד, לתת צו אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שוכנע שנתקיימו שלוש אלה:

(1) המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;

(2) כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;

(3) טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

הסכמת ההורים

8.    לא יתן בית משפט צו אימוץ אלא אם נוכח שהורי המאומץ מסכימים לאימוץ; אין צורך שההורים ידעו מיהו המאמץ.

דרכי הסכמת ההורים

9.    הביע הורה המאומץ את הסכמתו לאימוץ באחת הדרכים שנקבעו לכך בתקנות, רשאי בית משפט לקבל זאת כהוכחה להסמכתו.

סייגים להסכמת ההורים

10.   רשאי בית משפט לפסול הסכמתו של הורה שניתנה לפני לידת המאומץ או שהושגה באמצעים פסולים, ורשאי הוא להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא ניתן צו האימוץ.

פטור מהסכמת ההורים

11.   רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ אף ללא הסכמת הורה אם הוכח להנחת דעתו אחד מאלה:

(1)  ההורה הפקיר את המאומץ או נמנע דרך קבע מלמלא חובותיו כלפיו;

(2)  ההורה אינו יכול להביע דעתו או שאין אפשרות סבירה לברר דעתו;

(3)  סירובו של ההורה להסכים לאימוץ בא מתוך מניעים בלתי מוסריים או למטרה בלתי חוקית.

שמיעת האפוטרופוס

12.   היה למאומץ אפוטרופוס, לא יתן בית משפט צו אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.

תוצאות האימוץ

13.   האימוץ יוצר בין המאמץ לבית המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים לבין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו; ואולם –

(1)  רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות;

(2)  האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניני נישואין וגירושין.

תחילת תקפו של האימוץ

14.   תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.

צו ביניים

15.   הוגשה בקשת אימוץ ונוכח בית המשפט שנתמלאו התנאים האמורים בסעיפים 2 עד 5, 7 עד 12, רשאי הוא, בצו ביניים, להעמיד את המאומץ ברשות המאמץ עד להחלטה בבקשת האימוץ, אך לא יותר מלשנתיים; החליט בית משפט לעשות כן, יקבע בצו הביניים את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ לתקופה זו. צו לפי סעיף זה ניתן לשינוי ולביטול על ידי בית המשפט בכל עת ובאותם התנאים והתוצאות שיקבע בית המשפט.

ביטול צו אימוץ

16.   רשאי בית משפט לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת. הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית משפט לבטל צוויו לפי כל דין אחר.

תוצאות הביטול

17.   ביטולו של צו אימוץ מנתק את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ ומחזיר את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת סמכויותיהם ביחס אליו, מן היום שנקבע לכך בצו הביטול; ואולם רשאי בית משפט, בצו הביטול, להורות הוראה אחרת, אם דרך כלל ואם לענין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ.

סודיות הדיון

18.   דיון לפי חוק זה יהיה בדלתיים סגורות זולת אם ראה בית משפט לקיימו בפומבי; אולם רשאי בית המשפט להרשות לאדם או לסוגי בני-אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

תסקיר פקיד סעד

19.   לא יתן בית משפט צו לפי חוק זה אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת פקיד סעד. הוראות הסעיפים 3 עד 6 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

אפוטרופוס לצורך הדיון

20.   רשאי בית משפט, בכל עת ואף אם לא נתבקש לכך, למנות למאומץ אפוטרופוס לצורך הדיון לפי חוק זה.

אימוצים בפועל

21.   היו קיימים בתקופת שלוש שנים לפחות יחסי אימוץ למעשה בין אדם שבאותה תקופה טרם מלאו לו 18 שנה לבין אדם שהיה כשיר לאמצו לפי הוראות חוק זה, ויחסים אלה עודם קיימים, רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ אף אם למאומץ מלאו בינתיים 18 שנה, ובלבד שהבקשה לכך הוגשה תוך שנה מתחילת חוק זה.

סמכות לסטות מסייגים

22.   נוכח בית משפט, שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:

(1)  קירבה למאומץ וגיל המאמץ לפי סעיף 3(2);

(2)  הבדל גיל לפי סעיף 4;

(3)  אורך תקופת המבחן לפי סעיף 6;

(4)  תקופת השנתיים לפי סעיף 15;

(5)  תקופת שלוש השנים לפי סעיף 21.

בית המשפט המוסמך

23.   בית המשפט המוסמך לענין חוק זה הוא בית המשפט המחוזי.

בית דין מוסמך

24.   על אף האמור בסעיף 23 מוסמך לענין חוק זה גם בית דין דתי כמשמעותו בחוק בתי דין דתיים (הזמנה לבית דין), תשט"ז-1956, והוא כשנתמלאו שנים אלה:

(1)  ההורים והמאמצים הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; על הסכמת ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(2)  המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל 13 שנה, דרושה הסכמתם של פקיד סעד והיועץ המשפטי לממשלה,

בית דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות הסעיפים 1 עד 22, 25 ו-31, וכל מקום שבהם מדובר בו בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.

שיפוט מבחינה  בין לאומית

25.   בית משפט ישראלי מוסמך לענין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל.

פנקס אימוצים

26.   כל צו אימוץ, לרבות צו שסעיף 28 חל עליו, וכל ביטול של צו אימוץ יירשמו בפנקס שינוהל בידי רשם שיתמנה לכך על ידי שר המשפטים; פרטי הרישום וצורתו ייקבעו בתקנות.

עיון בפנקס

27.   פנקס האימוצים לא יהא פתוח לעיון; ואולם רשאי לעיין בו –

(1)  היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(2)  רושם נישואין או אדם אחר שהוסמך לכך, כשהעיון דרוש למילוי תפקיד רשמי;

(3)  מאומץ לאחר שמלאו לו 18 שנה.

צווי אימוץ קודמים

28.   מי שאומץ לפי צו של בית המשפט או בית דין דתי לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותו כאילו אומץ לפי חוק זה.

איסור תמורה

29.   המציע או נותן, וכן המבקש או מקבל תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד תיווך לאימוץ, שלא ברשות בית המשפט, דינו – מאסר שלוש שנים.

איסור פרסום

30.   המפרסם, בלי רשות בית המשפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית המשפט, והמפרסם דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, דינו – מאסר שלושה חדשים. סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 40 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957.

בקשות תלויות

31.   בקשות בעניני אימוץ שהיו תלויות ועומדות בבית משפט ערב תחילתו של חוק זה, ידון בהן בית המשפט לפי חוק זה.

פרשנות

32.   חיקוק ומסמך שמדובר בהם בילדו של אדם – ילד שאימץ במשמע; מסמך שמדובר בו בהורו של אדם – מאמצו במשמע; והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת. סעיף זה לא יחול אלא על חיקוק ומסמך שניתנו אחרי תחילתו של חוק זה.

תיקון חוקים

33.   (1)  בסעיפים 3 עד 5 לפקודת העדות, "ילד" – לרבות מאומץ, ו"הורה" – לרבות מאמץ;

           (2)  בחוקים הבאים, "ילד" – לרבות מאומץ:

פקודת מס הכנסה, 1947, סעיף 15ג(א)(1);

חוק שכר חברי הכנסת, תש"ט-1949, סעיף 3(ב);

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, סעיף 6;

חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, סעיף 35;

חוק שירות מילואים (תגמולים), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], סעיף 5(ב)(3).

תיקון דין

34.   בסימן 51(1) לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922, תימחק המלה "ואימוצם".

ביצוע ותקנות

35.   שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הסעד, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני אימוץ. שר הסעד יסמיך מבין פקידי הסעד פקיד סעד ראשי ופקידי סעד לענין חוק זה.

                                                                            דוד בן-גוריון                      פנחס רוזן

                                                                             ראש הממשלה                            שר המשפטים

                    יצחק בן-צבי

                           נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

 



* פורסם ס"ח תש"ך מס' 317 מיום 19.8.1960 עמ' 96 (ה"ח תשי"ט מס' 364 עמ' 78).

תוקן ס"ח תשכ"ט מס' 573 מיום 27.7.1969 עמ' 250 (ה"ח תשכ"ט מס' 804 עמ' 44) – תיקון מס' 1.

בוטל ס"ח תשמ"א מס' 1028 מיום 28.5.1981 עמ' 297 (ה"ח תשמ"א מס' 1533 עמ' 336) בסעיף 37 לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981.

נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות