Nevo.co.il

יהודה והשומרון

צו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651),
תש"ע-2009

תוכן ענינים

	פרק א – הוראות כלליות	Go	15
סעיף 1	הגדרות	Go	15
סעיף 2	הוראות כלליות	Go	17
סעיף 3	מינוי מפקדים צבאיים	Go	17
סעיף 4	סמכויות שוטר	Go	17
סעיף 5	סמכות קצין משטרה	Go	17
סעיף 6	סמכות איש שירות הביטחון	Go	17
סעיף 7	סמכות איש שירות בתי הסוהר	Go	18
	פרק ב' – בתי משפט צבאיים	Go	18
סעיף 8	אי תלות	Go	18
סעיף 9	בתי המשפט הצבאיים	Go	18
סעיף 10	סמכות	Go	18
סעיף 11	מינוי שופטים	Go	19
סעיף 12	מינוי לכהונה בפועל	Go	19
סעיף 13	ועדת הבחירה	Go	19
סעיף 14	הפסקת כהונה	Go	20
סעיף 15	הרכב בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה	Go	20
סעיף 16	הרכב בתי משפט צבאיים של שלושה	Go	20
סעיף 17	דן יחיד	Go	20
סעיף 18	העברת דיון	Go	20
סעיף 19	בית המשפט הצבאי לערעורים	Go	21
סעיף 20	החלפת שופט	Go	21
סעיף 20א	עילות פסלות	Go	21
	פרק ג' – עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט	Go	22
	סימן א' – הוראות כלליות	Go	22
סעיף 21	תחולה	Go	22
	סימן ב' – עיכוב	Go	22
סעיף 22	עיכוב	Go	22
סעיף 23	עיכוב עד במקום	Go	22
סעיף 24	עיכוב לשם חיפוש	Go	22
סעיף 25	עיכוב לשם ביצוע צו מעצר	Go	23
סעיף 26	משך העיכוב	Go	23
סעיף 27	דו"ח על עיכוב	Go	23
סעיף 28	עדיפות לעיכוב	Go	23
	סימן ג' – מעצר ושחרור	Go	23
סעיף 29	מקום המעצר	Go	23
סעיף 30	ביצוע פקודת מעצר	Go	23
סעיף 31	מעצר על ידי חייל ללא פקודת מעצר	Go	23
סעיף 31א	הבאת העצור בפני השופט	Go	23
סעיף 31ב	הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך	Go	24
סעיף 32	מעצר על ידי שוטר	Go	24
סעיף 33	מעצר לחימתי	Go	25
סעיף 34	שחרור ממעצר על ידי קצין משטרה	Go	25
סעיף 35	שחרור ממעצר על ידי בית משפט צבאי	Go	25
סעיף 36	בקשה לשחרור	Go	25
סעיף 37	הארכת מעצר לצרכי חקירה	Go	25
סעיף 38	הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה	Go	26
סעיף 38א	הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה של קטינים	Go	26
סעיף 39	הארכת מעצר לשם מעצר מנהלי	Go	26
סעיף 40	שחרור ממעצר בפקודת שופט	Go	26
סעיף 41	עיכוב ביצוע שחרור	Go	26
סעיף 42	שחרור בערובה	Go	26
סעיף 42א	מעצר טרם הגשת כתב אישום	Go	27
סעיף 43	מעצר עד תום ההליכים	Go	27
סעיף 43א	שחרור באין משפט	Go	27
סעיף 44	מעצר טרם הכרעת דין	Go	27
סעיף 44א	מעצר לאחר הכרעת דין	Go	28
סעיף 45	ערר	Go	28
סעיף 46	סמכות המעצר בערר	Go	28
סעיף 47	עיון חוזר	Go	28
סעיף 48	סמכות בעיון חוזר וערר	Go	28
סעיף 49	עיכוב ביצוע שחרור	Go	28
סעיף 50	מעצר לאחר ערעור	Go	28
סעיף 51	נוכחות עצור בדיוני מעצר	Go	28
סעיף 52	נוכחות עצור בעבירות ביטחון	Go	29
סעיף 53	מסירת הודעה עם מעצר	Go	30
סעיף 54	עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט צבאי	Go	30
סעיף 55	עיכוב ידיעה על מעצר חשוד בעבירה על פי התוספת	Go	30
סעיף 56	פגישה עם עורך דין	Go	30
סעיף 57	מניעת מפגש עם עורך דין על ידי בית משפט צבאי	Go	31
סעיף 58	מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת חשוד בעבירה בתוספת הראשונה	Go	31
סעיף 58א	מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה	Go	31
סעיף 59	מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי חשוד בעבירה בתוספת הראשונה	Go	32
סעיף 59א	סדר דין בדיון מעצר של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה	Go	32
	סימן ד' – תפיסה וחילוט	Go	32
סעיף 60	תפיסה	Go	32
סעיף 61	טובין שנעברה בהם עבירה	Go	32
סעיף 61א	ייחוד הסמכות תיקון מס' 36	Go	32
סעיף 62	טובין שלא נעברה בהם עבירה	Go	33
סעיף 62א	הקמת ועדה לבחינת תפיסת רכוש	Go	33
סעיף 63	תביעות סותרות לחזקה בטובין	Go	33
סעיף 64	הוצאת תפיסת ואחזקת טובין ת"ט תש"ע 2010	Go	33
סעיף 65	חילוט טובין	Go	33
סעיף 66	טענות בעלות או זכות	Go	33
	סימן ה' – חיפוש	Go	33
סעיף 67	חיפוש בחצרים	Go	33
סעיף 68	חיפוש על גופו של אדם	Go	33
סעיף 69	העמדת כלי תחבורה לחיפוש	Go	33
	סימן ו' – נטילת אמצעי זיהוי	Go	34
סעיף 69א	הגדרות	Go	34
סעיף 69ב	אופן נטילת אמצעי זיהוי	Go	34
סעיף 69ג	תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר	Go	34
סעיף 69ד	נחקר כחשוד בקשה לעיון חוזר	Go	35
סעיף 69ה	שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי	Go	35
סעיף 69ו	נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי	Go	35
סעיף 69ז	זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב	Go	35
סעיף 69ח	בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח	Go	35
סעיף 69ט	נטילת אמצעי הזיהוי תנאי הנטילה	Go	36
סעיף 69י	דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי	Go	36
סעיף 69יא	השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר	Go	36
סעיף 69יב	מטרות השימוש במאגר	Go	36
סעיף 69יג	הצגת תצלומים מהמאגר לאדם	Go	37
סעיף 69יד	נטילת אמצעי זיהוי בהסכמה מאדם שאינו חשוד	Go	37
	פרק ד' – הליכים לפני משפט	Go	37
	סימן א' – חקירה וסגירת תיקים	Go	37
סעיף 70	חקירת עדים	Go	37
סעיף 71	סגירת תיק חקירה	Go	38
סעיף 72	סגירת תיק חקירה על ידי קצין משטרה	Go	38
סעיף 73	העברת תיק חקירה	Go	38
	סימן ב' – בעלי הדין וייצוגם	Go	38
סעיף 74	הגדרות	Go	38
סעיף 75	תובע	Go	39
סעיף 76	סנגור	Go	39
סעיף 77	מינוי עורך דין על ידי בית משפט צבאי	Go	39
סעיף 78	מינוי עורך דין כסנגור רק בהסכמתו	Go	39
סעיף 79	תפקידי סנגור	Go	39
סעיף 80	הפסקת ייצוג בידי סנגור	Go	39
סעיף 81	סייג למינוי סנגור	Go	39
סעיף 82	חילופי סנגורים	Go	39
סעיף 83	שכרו של סנגור	Go	39
סעיף 84	איסור קבלת שכר	Go	39
סעיף 85	לבושו של עורך דין	Go	39
	סימן ג' – ראיות	Go	40
סעיף 86	ראיות	Go	40
סעיף 87	תעודות חיסיון	Go	40
	סימן ד' – סדרי דין והוראות כלליות	Go	40
סעיף 88	הוראה כללית בדבר סדרי דין	Go	40
סעיף 89	פומביות הדיון	Go	40
סעיף 90	איסור פרסום	Go	41
סעיף 91	צו איסור פרסום שהוצא על ידי בימ"ש בישראל	Go	41
סעיף 92	צילום בבית משפט	Go	41
סעיף 93	פרסום שם קטין	Go	41
סעיף 94	דלתיים סגורות שלא בבית משפט	Go	41
סעיף 95	עבירה	Go	41
סעיף 96	ביזיון בית משפט	Go	41
סעיף 97	הרחקת אדם מאולם בית המשפט הצבאי	Go	41
סעיף 98	הרחקת אדם שנוכחותו מרתיעה עד	Go	41
סעיף 99	החלטות יתקבלו ברוב דעות	Go	42
סעיף 99א	תיקון טעות בפסק דין	Go	42
	סימן ה' – אישום	Go	42
סעיף 100	כתב אישום	Go	42
סעיף 101	צירוף אישומים	Go	42
סעיף 102	תיקון כתב האישום	Go	42
סעיף 103	צירוף נאשמים	Go	42
סעיף 104	הפרדת הדיון	Go	42
סעיף 105	התליית הליכים	Go	42
	סימן ו' – זימון למשפט	Go	43
סעיף 106	המצאת זימון למשפט	Go	43
סעיף 107	צו הבאה	Go	43
סעיף 108	תפיסת נכסי נאשם שנמלט	Go	43
	סימן ז' – הזמנת עדים ומסמכים	Go	43
סעיף 109	הזמנת עדים ומסמכים	Go	43
סעיף 110	מאסר עד או נאשם בשל אי ציות להזמנה	Go	44
	פרק ה' – הליכי משפט	Go	44
	סימן א' – מועד המשפט ומיקומו	Go	44
סעיף 111	תחילת הדיון	Go	44
סעיף 112	דחיית המשך הדיון	Go	44
סעיף 113	הטלת הוצאות בדחיית משפט	Go	44
	סימן ב' – נוכחות נאשם	Go	44
סעיף 114	נוכחות הנאשם במשפט	Go	44
	סימן ג' – פרוטוקול ותרגום	Go	44
סעיף 115	רישום פרוטוקול	Go	44
סעיף 116	מתרגם לנאשם	Go	45
	סימן ד' – פתיחת המשפט	Go	45
סעיף 117	תחילת המשפט	Go	45
סעיף 118	הסבר זכויות	Go	45
סעיף 118א	מועד לטענת פסלות	Go	45
סעיף 118ב	ערעור על החלטה בטענת פסלות	Go	46
סעיף 118ג	סייג לטענות פסלות	Go	46
סעיף 119	תשובה לאשמה	Go	46
סעיף 120	חזרה מתשובה לאשמה	Go	46
סעיף 121	דין מי שצפוי לעונש מוות	Go	46
סעיף 122	הליכים לאחר הודאה באשמה	Go	46
סעיף 123	הליכים לאחר הודאה בעובדות	Go	47
	סימן ה' – בירור האשמה	Go	47
סעיף 124	הליכים לאחר כפירה באישום	Go	47
סעיף 125	זיכוי עם תום פרשת התביעה	Go	47
סעיף 126	פרשת ההגנה	Go	47
סעיף 127	סיכומים	Go	47
סעיף 128	הכרזה מיידית על זיכוי	Go	47
סעיף 129	חיוב וגזר דין	Go	47
סעיף 130	נאשם שאינו שפוי בדעתו או מוגבל שכלית	Go	47
סעיף 131	בדיקה רפואית לנאשם	Go	48
	סימן ו' – עדים	Go	48
סעיף 132	חקירת עדים	Go	48
סעיף 133	עדים במשפט של נאשמים אחדים	Go	48
סעיף 134	הזהרת עד והשבעתו	Go	48
	סימן ז' – שיפוט נוער	Go	48
סעיף 135	תוקף ותחולה	Go	48
סעיף 136	הגדרות	Go	48
סעיף 136א	הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו	Go	48
סעיף 136ב	חקירת קטין חשוד בלא הודעה להורהו או לקרוב אחר	Go	49
סעיף 136ג	הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו	Go	49
סעיף 136ד	שפת חקירתו של קטין חשוד ותיעודה	Go	49
סעיף 136ה	תסקיר מעצר	Go	50
סעיף 137	מינוי שופטי נוער	Go	50
סעיף 138	שפיטת קטין	Go	50
סעיף 139	שפיטת קטין ובגיר יחדיו	Go	50
סעיף 140	קטין שהובא לבית משפט שאינו לנוער	Go	50
סעיף 141	בגיר שהובא לבית משפט לנוער	Go	51
סעיף 142	שמירת תוקף	Go	51
סעיף 143	הפרדת קטינים	Go	51
סעיף 144	הזמן להעמדת קטין לדין	Go	51
סעיף 145	ציון גיל הקטין	Go	51
סעיף 146	סניגוריה	Go	51
סעיף 147	מעמדו של הורה	Go	51
סעיף 148	תסקיר	Go	51
סעיף 149	בתי מעצר לקטינים	Go	52
	סימן ח' – ערעור	Go	52
סעיף 150	פסק דין	Go	52
סעיף 151	הסברת זכות הערעור	Go	52
סעיף 152	ערעור על פסק הדין	Go	52
סעיף 153	כיצד נוהגים בערעור	Go	52
סעיף 154	תקופת הערעור	Go	52
סעיף 155	הארכת מועדים	Go	52
סעיף 156	ערעור אוטומטי	Go	52
	סימן ט' – משפט חוזר	Go	52
סעיף 157	קיום משפט חוזר	Go	52
סעיף 158	בקשה למשפט חוזר	Go	53
סעיף 159	חוות דעת לפני משפט חוזר	Go	53
סעיף 160	סדרי הדין במשפט חוזר	Go	53
סעיף 161	הדיון במשפט חוזר	Go	53
סעיף 162	פסק דין שניתן במשפט חוזר	Go	53
	סימן י' – ענישה	Go	54
סעיף 163	ביצוע גזר דין	Go	54
סעיף 164	עונשין	Go	54
סעיף 165	עונש מוות	Go	54
סעיף 166	דין עונשים מסויימים	Go	54
סעיף 167	ריצוי עונש מאסר	Go	54
סעיף 168	מאסר קטין	Go	54
סעיף 169	מאסר על תנאי	Go	55
סעיף 170	הפעלת מאסר על תנאי	Go	55
סעיף 171	הארכת מאסר על תנאי	Go	55
סעיף 172	דין צו בגזר דין	Go	55
סעיף 173	תשלום קנס	Go	55
סעיף 174	פיגורים	Go	55
סעיף 175	מאסר בשל אי תשלום קנס	Go	55
סעיף 176	חיוב הורים או אפוטרופסים	Go	56
סעיף 177	חיוב הורים או אפוטרופסים בערובה	Go	56
סעיף 178	שמיעת הורה לקטין	Go	56
סעיף 179	תפיסת נכסים	Go	56
סעיף 180	התחייבות נאשם להימנע מעבירה	Go	56
סעיף 181	שחרור קטין תוך התחייבות	Go	57
סעיף 182	חיוב בפיצויים	Go	57
סעיף 183	פיצוי לנאשם שזוכה	Go	58
	סימן י"א – חנינה והקלה בעונש על תנאי	Go	58
סעיף 184	חנינה והקלה בעונש על תנאי	Go	58
סעיף 185	ביטול ההקלה בעונש אגב הרשעה	Go	58
סעיף 186	ביטול ההקלה בעונש שלא אגב הרשעה	Go	59
	סימן י"א 1 – זכויות נפגעי עבירה	Go	60
סעיף 186א	הגדרות	Go	60
סעיף 186ב	עקרונות	Go	60
סעיף 186ג	דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה	Go	61
סעיף 186ד	הבטחת זכויות	Go	61
סעיף 186ו	הגבלת מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה	Go	61
סעיף 186ח	זכות בכתב אישום	Go	61
סעיף 186יא	ניהול ההליכים בזמן סביר	Go	61
סעיף 186יב	חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני	Go	61
סעיף 186יג	זכות לנוכחות מלווה בחקירה	Go	62
סעיף 186יד	זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר	Go	62
סעיף 186טו	זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות	Go	62
סעיף 186כ	הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי	Go	62
סעיף 186כא	זכאות בני משפחה	Go	62
סעיף 186כה	הודעות	Go	62
	פרק ו' – כללי האחריות לעבירה	Go	62
	סימן א' – הוראות יסוד	Go	62
סעיף 187	הגדרות	Go	62
סעיף 188	אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד	Go	63
סעיף 188א	אין ענישה אלא לפי דין או תחיקת בטחון	Go	63
סעיף 188ב	אין עונשין למפרע	Go	63
	סימן ב' – תחולה לפי זמן ומקום עשיית העבירה	Go	63
סעיף 189	עבירות שנעשו מקצתן בתוך האזור ומקצתן מחוץ לאזור	Go	63
סעיף 190	ביטול העבירה לאחר עשייתה	Go	63
סעיף 191	שינוי תחיקת בטחון לאחר עשיית העבירה	Go	63
סעיף 192	עבירות שהזמן גרמן	Go	63
	סימן ג'1 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד העובדתי שבעבירה	Go	63
סעיף 193	מבנה היסוד העובדתי	Go	63
	סימן ג'2 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד הנפשי שבעבירה	Go	63
סעיף 194	דרישת מחשבה פלילית	Go	63
סעיף 195	מחשבה פלילית	Go	63
סעיף 196	רשלנות	Go	64
	סימן ג'3 – העבירה הפלילית והאחריות לה – אחריות קפידה	Go	64
סעיף 197	אחריות קפידה והיקפה	Go	64
	סימן ד'1 – עבירות נגזרות – הניסיון	Go	64
סעיף 198	ניסיון מהו	Go	64
סעיף 199	חוסר אפשרות לעשיית העבירה	Go	64
סעיף 199א	עונש מיוחד על ניסיון	Go	64
סעיף 199ב	פטור עקב חרטה לניסיון	Go	64
	סימן ד'2 – עבירות נגזרות – צדדים לעבירה	Go	64
סעיף 199ג	מבצע	Go	64
סעיף 199ד	משדל	Go	65
סעיף 199ה	מסייע	Go	65
סעיף 199ו	עונש על סיוע	Go	65
סעיף 199ז	ניסיון לשידול	Go	65
סעיף 199ח	פטור עקב חרטה למשדל או מסייע	Go	65
סעיף 199ט	עבירה שונה או נוספת	Go	65
סעיף 199י	נתונים ענייניים ואישיים	Go	65
	סימן ד'3 – עבירות נגזרות – הוראות משותפות	Go	66
סעיף 199יא	סייג לניסיון, לשידול ולסיוע	Go	66
סעיף 199יב	תחולת דין העבירה	Go	66
	סימן ה'1 – סייגים לאחריות פלילית – הוראות כלליות	Go	66
סעיף 199יג	נטל ההוכחה	Go	66
סעיף 200	כפיה על ידי הבעל	Go	66
	סימן ה'2 – סייגים לאחריות פלילית – סייגים לפליליות המעשה	Go	66
סעיף 201	קטינות	Go	66
סעיף 202	היעדר שליטה	Go	66
סעיף 203	אי שפיות הדעת	Go	66
סעיף 204	שיכרות	Go	66
סעיף 205	הגנה עצמית	Go	66
סעיף 206	צורך	Go	66
סעיף 206א	כורח	Go	67
סעיף 206ב	צידוק	Go	67
סעיף 206ג	כניסה למצב בהתנהגות פסולה	Go	67
סעיף 206ד	חובה לעמוד בסכנה או באיום	Go	67
סעיף 206ה	חריגה מן הסביר	Go	67
סעיף 206ו	זוטי דברים	Go	67
סעיף 206ז	טעות במצב דברים	Go	67
סעיף 206ח	טעות במצב משפטי	Go	67
	סימן ו' – אחריות פלילית של תאגיד	Go	67
סעיף 206ט	היקף אחריותו הפלילית של תאגיד	Go	67
סעיף 207	עבירות של תאגיד	Go	68
	סימן ן'1 – הוראות שונות	Go	68
סעיף 207א	פרשנות	Go	68
סעיף 207ב	נפקותו של ספק	Go	68
סעיף 207ג	פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה	Go	68
סעיף 208	נטל ההוכחה	Go	68
	פרק ז' – עבירות	Go	68
	סימן א' – פגיעה בגוף	Go	68
סעיף 209	גרימת מוות בכוונה	Go	68
סעיף 210	הריגה	Go	68
סעיף 210א	חבלה בכוונה מחמירה	Go	69
סעיף 211	תקיפה	Go	69
סעיף 211א	תקיפה או פגיעה בנסיבות מחמירות	Go	69
סעיף 212	זריקת חפצים	Go	69
סעיף 212א	סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה	Go	69
	סימן ב' – עבירות נגד חירותו של אדם	Go	69
סעיף 213	חטיפה	Go	69
סעיף 214	כליאת שווא ת"ט תש"ע 2010	Go	70
	סימן ג' – עבירות נגד רשויות האזור	Go	70
סעיף 215	פגיעה בחייל	Go	70
סעיף 216	גרימת נזק ברשלנות	Go	70
סעיף 217	תקיפת עובד ציבור	Go	70
סעיף 218	הפרעה לחייל	Go	70
סעיף 219	פגיעה ברשות או בסמל	Go	70
סעיף 220	חבלה במתקן צה"ל	Go	70
סעיף 221	נזק לרכוש ביטחוני	Go	70
סעיף 222	עבירות נגד קיום הסדר הציבורי	Go	70
סעיף 222א	החדרת חפץ אסור מסוכן או ציוד קצה רט"ן אל תוך בית כלא	Go	71
סעיף 223	התערבות בענייני צה"ל	Go	71
סעיף 224	סמכות להשיג ידיעות	Go	71
סעיף 225	חובת התייצבות	Go	71
סעיף 225א	סירוב לנטילת אמצעי זיהוי עונשין	Go	72
סעיף 226	ידיעות כוזבות	Go	72
סעיף 227	התחמקות מחובת תשלום	Go	72
	סימן ד' – שיבוש הליכי משפט	Go	72
סעיף 228	שיבוש הליכי משפט	Go	72
סעיף 229	זילות בית משפט	Go	73
	סימן ה' – עבירות בנשק ובציוד לחימתי	Go	73
סעיף 230	נשיאת, החזקת וייצור נשק	Go	73
סעיף 230א	איסור נשיאה או החזקה של צעצוע מסוכן	Go	73
סעיף 230ב	פעולה בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור	Go	73
סעיף 231	חברות בקבוצה המבצעת פעולות אסורות	Go	73
סעיף 232	הפקדת כלי יריה, חומרי נפץ וכו'	Go	73
סעיף 233	סחר בציוד מלחמתי	Go	73
סעיף 234	עבירות בקשר לציוד צבאי	Go	73
	סימן ו' – עבירות ביחס לרכוש	Go	74
סעיף 235	הצתה	Go	74
סעיף 236	היזק לרכוש בזדון	Go	74
	סימן ז' – ריגול ומגע עם אויב או ארגון עוין	Go	74
סעיף 237	איסור מגע עם אויב	Go	74
סעיף 237א	עמידה בראש התאחדות בלתי מותרת	Go	74
סעיף 237ב	מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בהתאחדות בלתי מותרת	Go	74
סעיף 238	איסור קיום אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור	Go	74
סעיף 239	ריגול	Go	75
סעיף 240	ריגול חמור	Go	75
סעיף 241	ידיעות בעלות ערך צבאי	Go	75
סעיף 242	כניסה לאזור מוגבל	Go	75
סעיף 242א	איסור פעולה ברכוש למטרת ביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה	Go	75
סעיף 242ב	איסור פעולה ברכוש הקשור בעבירה המנויה בתוספת הראשונה	Go	75
	סימן ח' – עבירות נגד הסדר הציבורי ובריונות	Go	76
סעיף 243	התחפשות	Go	76
סעיף 244	התחזות	Go	76
סעיף 245	מתן מקלט	Go	76
סעיף 246	כלים או אמצעים לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים	Go	76
סעיף 247	פעילות נגד הסדר הציבורי	Go	76
סעיף 248	סכינים	Go	76
סעיף 249	איום	Go	77
סעיף 249א	הכנה לביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה	Go	77
סעיף 249ב	איום בביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה	Go	77
סעיף 250	איומים ועלבונות	Go	77
סעיף 251	הסתה ותמיכה בארגון עוין	Go	77
	סימן ט' – עבירות במסמכים	Go	78
סעיף 252	איסור הוצאת מסמכי זיהוי	Go	78
סעיף 253	עבירות ברישיונות ומסמכים שהוצאו לפי תחיקת הביטחון	Go	78
	סימן י' – קשירת קשר ושותפים לאחר מעשה	Go	78
סעיף 254	קשירת קשר	Go	78
סעיף 254א	קשירת קשר לעבירה המנויה בתוספת הראשונה	Go	78
סעיף 255	שותפים לאחר מעשה	Go	78
סעיף 256	שותף לאחר מעשה	Go	79
	סימן י"א – עבירות שונות	Go	79
סעיף 257	בריחה ממשמורת	Go	79
סעיף 258	עבירות בקשר לשוחד	Go	79
סעיף 259	איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני	Go	79
סעיף 260	עדות שקר ועדויות סותרות	Go	80
סעיף 261	אי מניעת עבירה	Go	80
סעיף 262	הכנסת בעל חיים לאזורים מסויימים	Go	80
	פרק ח' – עזרה משפטית	Go	81
סעיף 263	חקירת מוות	Go	81
סעיף 264	החרמה והריסה של רכוש	Go	81
סעיף 265	ביצוע מעצר	Go	81
סעיף 266	ביצוע מאסר	Go	81
סעיף 267	מימוש צו מעצר או מאסר	Go	81
סעיף 268	קטינים	Go	81
סעיף 269	העברה	Go	81
סעיף 270	העברת כלואים ואסירים למועצה הפלסטינית	Go	81
	פרק ט' – צווים מנהליים	Go	82
	סימן א' – מעצר מנהלי	Go	82
סעיף 271	תחולה	Go	82
סעיף 272	סייג להפעלת סמכויות	Go	82
סעיף 273	מעצר מנהלי	Go	82
סעיף 274	ביצוע	Go	82
סעיף 275	ביקורת שיפוטית	Go	82
סעיף 276	עיון חוזר ת"ט תש"ע 2010	Go	82
סעיף 277	סטיה מדיני הראיות	Go	82
סעיף 278	ערעור	Go	83
סעיף 279	נוכחות	Go	83
סעיף 280	דלתיים סגורות	Go	83
סעיף 281	סדרי דין	Go	83
סעיף 282	איסור אצילה	Go	83
סעיף 283	ביטול צו על ידי מפקד האזור	Go	83
	סימן ב' – מעצר מנהלי – הוראת שעה	Go	83
סעיף 284	הוראת שעה	Go	83
סעיף 285	מעצר מנהלי	Go	83
סעיף 286	ביצוע המעצר	Go	83
סעיף 286א	סייג להפעלת סמכות ת"ט תש"ע 2010	Go	84
סעיף 287	ביקורת שיפוטית	Go	84
סעיף 288	ערעור	Go	84
סעיף 289	עיכוב ביצוע	Go	84
סעיף 290	סטיה מדיני הראיות	Go	84
סעיף 291	דלתיים סגורות	Go	84
סעיף 292	איסור אצילה	Go	84
סעיף 293	ביטול הצו בידי מפקד צבאי	Go	84
סעיף 294	סדרי דין	Go	84
	סימן ג' – צווי הגבלה ופיקוח	Go	84
סעיף 295	סייג להפעלת סמכויות	Go	84
סעיף 296	צווי הגבלה	Go	84
סעיף 297	פיקוח מיוחד ותיחום מקום מגורים	Go	85
סעיף 298	דלתיים סגורות	Go	86
	סימן ד' – הרחקת מסתננים	Go	86
סעיף 299	הגדרות	Go	86
סעיף 300	דין מסתנן	Go	86
סעיף 301	גירוש	Go	86
סעיף 302	הוצאות ביצוע צו גירוש	Go	87
סעיף 303	שחרור בערבות	Go	87
סעיף 304	ראיות	Go	87
סעיף 305	כינון ועדה	Go	87
סעיף 306	הרכב הוועדה	Go	87
סעיף 307	הבאה לפני ועדה לבחינת צווי גירוש	Go	88
סעיף 308	סמכויות הוועדה	Go	88
סעיף 309	עיון תקופתי	Go	88
סעיף 310	עיון חוזר	Go	89
סעיף 311	ראיות	Go	89
סעיף 312	נוכחות עצור	Go	89
סעיף 313	סדרי דין	Go	89
סעיף 314	עיכוב ביצוע	Go	89
סעיף 315	שמירת סמכויות	Go	89
	פרק י' – סמכויות מנהליות	Go	89
	סימן א' – הוראות מגבילות	Go	89
סעיף 316	תנועה ותעבורה	Go	89
סעיף 317	עוצר	Go	89
סעיף 318	שטחים סגורים	Go	90
סעיף 319	צווים לפתוח ולסגור מקומות	Go	90
סעיף 320	סמכות להורות על שילוט ועל הסרת שילוט	Go	90
סעיף 321	צביעה, שילוט וסימון	Go	90
	סימן ב' – תעודות זיהוי	Go	91
סעיף 322	חובה למסור ידיעות מזהות	Go	91
סעיף 323	נשיאת תעודת זהות	Go	91
סעיף 324	נטילה זמנית של תעודת זהות	Go	91
	סימן ג' – סמכויות שונות	Go	91
סעיף 325	הגדרות	Go	91
סעיף 326	נקיטת אמצעי ביטחון	Go	91
סעיף 327	אכיפת ביצוע	Go	92
סעיף 328	הוצאות לנקיטת אמצעי ביטחון	Go	92
סעיף 329	שימוש בסמכות	Go	92
סעיף 330	עונשין	Go	92
סעיף 331	איסור בניה	Go	92
סעיף 332	פיקוח על הבניה	Go	93
	סימן ד' – המאבק בתופעת השכרות	Go	93
סעיף 332א	הגדרות	Go	93
סעיף 332ב	סמכות תפיסה והשמדה של משקה משכר וכלי קיבולו	Go	94
	סימן ה' – הסמכת פקחים	Go	94
סעיף 332ג	הגדרות	Go	94
סעיף 332ד	סמכויות פקח	Go	94
	פרק י"א – הוראות שונות	Go	95
סעיף 333	עונש כללי	Go	95
סעיף 334	הוראות מעבר	Go	95
סעיף 335	תיקונים עקיפים	Go	96
	תוספת ראשונה	Go	100
	תוספת שניה	Go	100
	תוספת שלישית	Go	100
	תוספת רביעית	Go	101
	תוספת חמישית	Go	101
	תוספת חמישית א'	Go	101
	תוספת חמישית ב'	Go	102
	תוספת שישית	Go	102
	תוספת שביעית	Go	102
	תוספת שמינית	Go	103

יהודה והשומרון

צו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651),
תש"ע-2009*

פרק א – הוראות כלליות

הגדרות

1. בצו זה –

"אזור מוחזק" – שטח המוחזק בידי כוחות צה"ל, זולת האזור;

"איש שירות הבטחון הכללי" – אדם הנמנה עם שירות הבטחון הכללי לפי תעודה, בת תוקף, שניתנה לו בידי שירות זה;

"בוגר רך" – אדם שמלאו לו ארבע-עשרה שנים אך לא מלאו לו שש-עשרה שנים;

"בית משפט צבאי" ו"בית משפט" – בית משפט צבאי שסמכות שפיטה באזור נתונה בידו לפי צו זה; בכפוף לאמור בסעיף 153(א), כל מקום בצו זה שנאמר לו "בית משפט צבאי" או "בית משפט" – גם בית המשפט הצבאי לערעורים במשמע, והוא כשאין הוראה אחרת;

"הקלה" – לענין עונש, כוללת הפחתתו, המרתו, התנאתו, או דחיית ביצועו, כולו או מקצתו. לענין צו זה רואים קנס כעונש קל יותר מאשר עונש מאסר לתקופה כל שהיא ובלבד שלא יומר עונש מאסר לקנס, ביחס העולה על אחד חלקי מאה משיעור הקנס הקבוע בסעיף קטן 1(א)(2) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון, לכל יום מאסר;

"התאחדות בלתי מותרת" – כמשמעה בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

"חומר מזיק" – חומר כימי ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות או לסביבה;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

"כלי יריה" – כל כלי נשק, מכל סוג, שהוא מסוגל להמית, ובו קנה ממנו אפשר לירות כדור או קלע. מונח זה כולל כל חלק, אביזר ותחמושת של כלי-נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי-נשק כזה שהותקן או מסוגל למעט את הרעש או הרשף הנגרמים כתוצאה מירי בכלי-הנשק; וכן כלי נשק שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מיכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "כלי יריה"

"כלי נשק" – כלי יריה, תחמושת, פצצה, רימון יד, או חפץ נפיץ או מבעיר לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "כלי נשק"

"מיתקן רגיש" – מקום, לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה המשמש לייצור, לעיבוד להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק או להפקת אנרגיה מחומר כאמור;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

"מועד" – מועד ממועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, כפי תוקפה בישראל מעת לעת;

מיום 11.1.2012

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6466

הוספת הגדרת "מועד"

"חפץ נפיץ או מבעיר" – כל דבר או חומר, לרבות נוזל או גז, שנועד או מסוגל לגרום להתפוצצות או לדליקה;

"ידיעה" – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או כל חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;

"ילד" – אדם שלא מלאו לו שתים-עשרה שנים;

"כוחות משטרה" – שוטרים וקצינים במשטרת ישראל, שהועמדו תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור. לענין זה, רואים כל שוטר וכל קצין ממשטרת ישראל המופעל באזור בידי רשויות משטרת ישראל, כמי שהועמד תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור;

"מסירה" – לרבות מסירה על יד סימון ואיתות וגרם מסירה;

"מתקן כליאה" – כהגדרתו בצו בדבר הפעלת מתקן כליאה (אזור הגדרה המערבית) (מס' 29), התשכ"ז-1967;

"נאשם" – לרבות מערער, הכל לפי הענין;

"נער" – אדם שמלאו לו שתים-עשרה שנים אך לא מלאו לו ארבע-עשרה שנים;

"נשיא בית משפט" – נשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לפי הענין;

"נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי" – נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה רדיואקטיבית;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

"עבירת ביטחון" – עבירה מבין העבירות המנויות בתוספת השלישית לצו זה;

מיום 1.3.2012

קובץ המנשרים מס' 239

"עובד ציבור" – לרבות שוטר, איש שירות הבטחון הכללי, עובד בשירות כוחות צה"ל, עובד של מועצה מקומית, המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981, של מועצה אזורית המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979, ושל רשות מקומית, וכל מי שבידיו סמכויות לפי הדין או תחיקת בטחון;

"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

"פסק דין חלוט" – כל אחד מאלה:

(1) פסק דין שניתן בידי בית המשפט הצבאי לערעורים;

(2) פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור;

"צו" – לרבות מינוי, צו, הודעה, הוראה, דרישה והיתר;

"צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון" – צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), התש"ם-1980;

מיום 2.5.2010

ת"ט תש"ע-2010

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6469

"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

הוספת הגדרת "רכוש"

"רכוש הקשור בעבירה" – רכוש כמפורט בסעיפים 60(א)(1)-(3) לצו זה;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

"רכוש טרור" – כל אחד מאלה:

(1) רכוש של התאחדות בלתי מותרת;

(2) רכוש הקשור לעבירה המנויה בתוספת הראשונה, או עבירה לפי סעיף 251 לצו זה;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

"רכוש של התאחדות בלתי מותרת" – רכוש הנמצא בבעלותה, בחזקתה, בשליטתה או במשמורתה של התאחדות בלתי מותרת, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש התאחדות בלתי מותרת או לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, לרבות רכוש שההתאחדות מימנה את רכישתו או שהעבירה לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של התאחדות בלתי מותרת ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של התאחדות בלתי מותרת, אלא אם כן הוכח אחרת;

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

"רשויות צה"ל" – מפקד כוחות צה"ל באזור וכל רשות שנתמנתה על ידו או מכוחו או שהוסמכה לפעול באזור על פי הדין ותחיקת הביטחון, ובכלל זה כל מפקד צבאי באזור;

"שוטר" – לרבות כל בעל דרגה שאינו קצין הנמנה עם כוחות המשטרה;

"שירותים חיוניים" – שירותים חיוניים לקיום ממשל תקין באזור, להבטחת שלום הציבור וחיילי צה"ל, לקיום הסדר הציבורי, או לקיום הספקה וכל שירותים חיוניים לחיי הציבור;

"תושב" ו"תעודת זהות" – כמשמעותם בצו בדבר תעודת זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס' 297), תשכ"ט-1969;

"תקיפה" – הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית, ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות.

מיום 12.8.2013

קובץ המנשרים מס' 240

הוראות כלליות

2. (א) אזכורי פצצות, רימוני-יד, או חפצים נפיצים או מבעירים או תחמושת בצו זה, יפורשו ככוללים אזכור כל רכיב של פצצה, רימון-יד, חפץ נפיץ או מבעיר או תחמושת.

(ב) צו שניתן מכוח תחיקת הביטחון, ייכנס לתוקפו במועד שיקבע בו.

(ג) אפשר להוציא כל צו בעל פה, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותו מוצאת לנכון לעשות כן.

(ד) הרשות הנותנת או המוציאה צו, תגרום לכך שהודעה על כניסתו לתוקף תימסר בהקדם האפשרי, ובאותו אופן שתמצא לנכון. אך שום צו לא יראוהו כנטול תוקף לגבי אדם כל-שהוא, שעליו הוא חל, עקב העובדה שתשומת לבו לא הוסבה אליו.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו על כל תחיקת בטחון.

מינוי מפקדים צבאיים

3. מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי למנות מפקד צבאי לכל שטח או מקום באזור. מינוי כזה יכול להיערך תוך נקיבת שם או משרה, ואם ננקבה משרה, יהיה המחזיק מזמן לזמן במשרה שצוינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון.

סמכויות שוטר

4. לכל שוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יהיו סמכויות אלו:

(1) הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון;

(2) הסמכויות שהיו לכל שוטר באזור ביום כ"ח באייר התשכ"ז (7 ביוני 1967) על פי כל דין שחל באזור באותו יום.

סמכות קצין משטרה

5. לכל קצין הנמנה עם כוחות משטרה יהיו הסמכויות המוקנות לכל שוטר, קצין משטרה, או קצין צה"ל לפי תחיקת הביטחון ולפי כל דין.

סמכות איש שירות הביטחון

6. (א) לכל איש שירות הבטחון הכללי תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון.

(ב) לגבי איש שירות הבטחון הכללי יהיו הממונים עליו בשירות זה, רשות בת סמך שחובה עליו להישמע לה.

סמכות איש שירות בתי הסוהר

7. (א) בסעיף זה –

"איש יחידת מצדה" – אדם הנמנה עם אנשי יחידת מצדה בשירות בתי הסוהר בישראל, לפי תעודה בת תוקף, שניתנה לו מאת יחידה זו;

"סוהר" – כהגדרתו בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס' 254), התשכ"ח-1968.

(ב) לסוהר, בעת מילוי תפקידו בתחום בית הסוהר ובסביבתו המיידית, יהיו הסמכויות המסורות לחייל לפי פרק ג'; בעת מילוי תפקידו בליווי אסיר – אף מחוץ לתחום בית הסוהר.

(ג) הסמכויות האמורות בסעיף קטן (ב) יהיו נתונות גם לסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים בשירות בתי הסוהר, בשעת מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם.

(ד) לכל איש יחידת מצדה, תהיינה הסמכויות הנתונות לחייל לפי פרק ג'.

7א. לכל מי שנמנה על המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון.

מיום 3.4.2016

קובץ המנשרים מס' 244

הוספת סעיף 7א

פרק ב' – בתי משפט צבאיים

אי תלות

8. בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרות הדין ותחיקת הביטחון.

בתי המשפט הצבאיים

9. אלה בתי המשפט הצבאיים באזור, שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:

(1) בתי משפט צבאיים של ערכאה ראשונה, שיכוננו בידי מפקד כוחות צה"ל באזור בהודעה;

(2) בית המשפט הצבאי לערעורים.

סמכות

10. (א) בית משפט צבאי מוסמך לדון בכל עבירה שהוגדרה בתחיקת בטחון ובדין.

(ב) יצא נאשם חייב בדינו על עבירה לפי הדין, יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך להטיל עליו עונש שאינו עולה על העונש שבית משפט שכונן לפי דין מוסמך להטילו באותו מקרה, והוא כשאין הוראה אחרת בתחיקת הביטחון.

(ג) לענין סעיף קטן (ב) אחת היא:

(1) אם העבירה נעברה לפני כניסת כוחות צה"ל לאזור או לאחר מכן;

(2) אם סמכות הדיון בעבירה יוחדה לבית משפט או לבית-דין מיוחד.

(ד) בדונו בעבירה על פי הדין יהיו לבית המשפט הצבאי, בנוסף על הסמכויות שבתחיקת הביטחון, גם כל הסמכויות שהיו נתונות לבית משפט מקומי כמשמעו בצו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 412), התש"ל-1970, אילו היה דן בעבירה.

(ה) בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעשה מחוץ לאזור מעשה שהיה מהווה עבירה אילו נעשה באזור והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בבטחון האזור או בסדר הציבורי.

(ו) בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעבר באזור A עבירה, אשר פגעה או נועדה לפגוע בבטחון האזור.

(ז) בית משפט צבאי, מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א), גם את מי שעבר באזור A עבירה לפי סעיפים 407ד(ב), 407ט-407יא לחוק הפלילי הירדני מס' 16, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון החוק הפלילי (תיקון מס' 6) (יהודה והשומרון) (מס' 1428), התשנ"ה-1995 ולפי סעיף 412 לחוק הפלילי הירדני מס' 16, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון דיני העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס' 771), התשל"ט-1978, ובלבד שמושא העבירה הוא כלי רכב הרשום כדין במדינת ישראל.

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 10.10.2021.

מיום 20.9.2010

קובץ המנשרים מס' 237 מחודש אפריל 2011 עמ' 6323

מיום 6.9.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6453

מיום 20.8.2012

קובץ המנשרים מס' 240

מיום 9.9.2014

קובץ המנשרים מס' 242

מיום 18.9.2016

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8260

מיום 10.10.2018

קובץ המנשרים מס' 249 מחודש מרץ 2019 עמ' 8730

מיום 27.10.2019

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9432

מינוי שופטים

11. (א) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים (להלן בסימן זה – ועדת הבחירה):

(1) קצינים בצה"ל, בדרגת סרן או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של חמש שנים לפחות, לכהן כשופטים;

(2) שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, לכהן כנשיאי בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה;

(3) שופטים, לכהן כסגני הנשיאים של בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה אשר ימלאו את תפקידיהם של נשיאי אותם בתי משפט בהעדרם או בשעה שלא התמנה נשיא לאותו בית משפט כאמור בפסקה (2);

(4) שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כשופטים של בית המשפט הצבאי לערעורים, ובלבד שלא ימונה קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט, אלא לאחר ששוכנעה ועדת הבחירה, שעסק בצה"ל בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה;

(5) שופט, בדרגת אלוף משנה או בדרגה גבוהה מזו, בעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים. ואולם רשאית ועדת הבחירה, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל ניסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, להמליץ – ברוב של חמישה מבין חבריה – כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית;

(6) שופט, כאמור בפסקה (4), לכהן כמשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים, אשר ימלא את תפקידיו של נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בהעדרו או בשעה שלא נתמנה נשיא בית משפט צבאי לערעורים כאמור בפסקה (5).

(ב) לעניין סעיף-קטן (א) – קצינים בצה"ל – קצינים הנמנים עם הכוחות הסדירים של צה"ל, או קצינים הנמנים עם כוחות המילואים של צה"ל, ואולם לא יתמנה קצין הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא.

מינוי לכהונה בפועל

12. (א) מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה לכהונה בפועל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד –

(1) שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים – לנשיא או לשופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה;

(2) שופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה – לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים או לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה.

(ב) כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(ג) מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

ועדת הבחירה

13. (א) ועדת הבחירה תהיה של שבעה חברים שהם:

(1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של צה"ל;

(3) מתאם פעולות הממשלה בשטחים;

(4) המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(5) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים;

(6) שופט בדימוס, אשר ימונה בידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(7) נציג לשכת עורכי הדין בישראל, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.

(ב) ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה.

(ג) אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט:

(1) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(2) ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה"ל;

(3) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים;

(4) שני חברי ועדת הבחירה כאחד.

(ד) החלטת ועדת הבחירה תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה.

(ה) ועדת הבחירה תקבע את הליכי הפרסום והבחירה, וכן את סדרי דיוניה ועבודתה. ליו"ר ועדת הבחירה הסמכות למנות ועדות משנה.

(ו) ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

הפסקת כהונה

14. (א) לא תיפסק כהונתו של שופט, שלא בהסכמתו, אלא באחד מאלה:

(1) משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שייקבעו על ידה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו;

(2) על-פי החלטת ועדת בחירה שהציע יושב ראש הוועדה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים;

(3) על-פי החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים מטעמים ארגוניים, לרבות טעמים הכרוכים בהיקפי פעילות.

(ב) כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף-קטן זה, אם חדל הוא מהיות נמנה עם כוחות המילואים של צה"ל.

(ג) שופט שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו בתוך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של ועדת הבחירה כאמור בסעיף-קטן (א).

הרכב בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה

15. בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה יכול שידון בשלושה (בצו זה – "בית משפט צבאי של שלושה") ויכול שידון בדן יחיד (בצו זה – "דן יחיד") בהתאם להוראות צו זה.

הרכב בתי משפט צבאיים של שלושה

16. (א) בית משפט צבאי של שלושה יהיה מורכב משלושה שופטים; מותב בית המשפט ייקבע בידי נשיאו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

(ב) נשיא בית המשפט ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב, אלא אם כן יושב במותב שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, המכהן בפועל כשופט באותו בית משפט, שאז ישמש הוא אב בית הדין; אין הנשיא בין שופטי המותב – יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין.

דן יחיד

17. (א) דן יחיד יהיה שופט אשר ייקבע על ידי נשיא בית המשפט , ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

(ב) הוראות צו זה יחולו על דן יחיד כאילו היה בית משפט צבאי של שלושה והוא כשאין הוראה אחרת.

(ג) (1) לדן יחיד לא תהיה סמכות לגזור בגזר דין אחד על כל נאשם מאסר העולה על עשר שנים או קנס העולה על הקנס הקבוע בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון או אותם מאסר וקנס גם יחד;

(2) אין באמור בפסקה (1) כדי לפגוע בסמכותו של דן יחיד להפעיל כל עונש מאסר על תנאי כאמור בסעיפים 169 עד 171;

(3) על אף האמור בפסקה (1) ובנוסף על סמכותו לפי פסקה זו, רשאי דן יחיד הדן בעבירה על פי סעיף 227, להטיל על הנאשם קנס בשיעור הקבוע בסעיף 164(ג).

העברת דיון

18. (א) לבקשת תובע צבאי רשאי בית משפט צבאי של שלושה, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, להעביר את הדיון בעניינו של הנאשם לדן יחיד.

(ב) משהועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך הדן היחיד במשפט מן השלב אליו הגיע בית המשפט הצבאי לפני ההעברה ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בענין, לנהוג בראיות שנגבו בידי קודמיו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

(ג) בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, רשאי דן יחיד להעביר את הדיון בכל אישום לבית משפט צבאי של שלושה ולהחזיר את הנאשם למשמורת או לשחררו בתנאים שיקבע על מנת שיתייצב לפני אותו בית משפט; משהועבר הדיון כאמור תהא לבית המשפט הצבאי של שלושה סמכות לדון ולהכריע באישום האמור כאילו הובא האישום לפניו מלכתחילה.

בית המשפט הצבאי לערעורים

19. (א) בית המשפט הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה.

(ב) (1) בית המשפט הצבאי לערעורים יהיה מורכב משופטים; מותב של בית המשפט הצבאי לערעורים ייקבע על ידי נשיאו;

(2) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב; אין הנשיא בין שופטי המותב – יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין.

(ג) בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים הבאים, בהם ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בחמישה:

(1) כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות;

(2) כשנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים החליט על כך;

(3) כאשר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי, כי הוא סבור שיש צורך בהרכב זה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית, או מפני סיבה אחרת;

(4) כאשר הורה מותב של שלושה שהחל לדון בענין מסוים שהמשך הדיון בו יהיה לפני חמישה שופטים.

(ד) למרות האמור בסעיף קטן (ג) ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בדן יחיד, שהוא שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, בהתקיים אחד מאלה:

(1) בדיון בענין מעצר לפי סעיפים 37 עד 39 או במעצר טרם הכרעת דין לפי סעיף 44 או בערר לפי סעיף 45 או בעיון חוזר לפי סעיף 47;

(2) בדיון בערעור על פסק דין של דן יחיד, אלא אם נגזר על הנדון עונש מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, או עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים או יותר, או שהנשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים הורה לקבוע את הדיון להרכב של שלושה.

(ה) לענין סעיף זה, "מאסר" – לרבות מאסר על תנאי שהופעל, ולמעט מאסר בשל אי תשלום קנס.

החלפת שופט

20. כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך את המשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

עילות פסלות

20א. (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לשופט ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

לעניין סעיף קטן זה –

"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היא אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"עד מרכזי" – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

מיום 14.2.2021

קובץ המנשרים מס' 256 מחודש אפריל 2021 עמ' 11173

הוספת סעיף 20א

פרק ג' – עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט

סימן א' – הוראות כלליות

תחולה

21. הוראות פרק זה וההוראות מכוחו יחולו גם לגבי עבירה על תחיקת בטחון, לגבי עבירה על דין אחר כלשהו שהוא בר-תוקף באזור ולגבי מעשה, מחדל או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק בידי צה"ל ושהוא בר עונשין, מכוח הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע.

סימן ב' – עיכוב

עיכוב

22. (א) בסימן זה –

"עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור בסימן זה.

(ב) היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על תחיקת הביטחון, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

(ג) חייל רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין או לזמנו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה:

(1) יש יסוד סביר לחשוד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (ב);

(2) הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.

עיכוב עד במקום

23. (א) היה לחייל יסוד סביר לחשוד שנעברה עבירה או כי עתידה להיעבר עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון האזור, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו. כן רשאי הוא לזמן אותו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות.

(ב) היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי החייל לבקש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין לשם גביית העדות.

עיכוב לשם חיפוש

24. (א) הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם או בכלי רכב, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו.

עיכוב לשם ביצוע צו מעצר

25. (א) היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי ניתן נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו.

(ב) לא ניתן לקבל עותק הצו במקום, רשאי חייל לדרוש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, לשם קבלת הצו ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיו.

משך העיכוב

26. (א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.

(ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות ואולם רשאי קצין צה"ל בדרגת סא"ל לפחות או קצין משטרה, להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.

דו"ח על עיכוב

27. עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) האדם הובא למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין;

(2) האדם עוכב לפרק זמן של שלוש שעות או יותר.

עדיפות לעיכוב

28. לא ייעצר אדם לפי סימן ג לפרק זה אם אפשר להסתפק בעיכוב; אולם לא יהא בכך כדי לפגוע בתוקף המעצר.

סימן ג' – מעצר ושחרור

מקום המעצר

29. עצור לפי צו זה יוחזק במשמורת במקום שייקבע בידי מפקד צבאי.

ביצוע פקודת מעצר

30. פקודת מעצר לפי סימן זה תבוצע בידי חייל.

מעצר על ידי חייל ללא פקודת מעצר

31. (א) חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם העובר על הוראות צו זה או שיש מקום לחשוד בו שעבר עבירה על צו זה.

(ב) מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) יועבר בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או למקום מעצר שנקבע לפי צו זה.

(ג) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירת ביטחון, יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 96 שעות מעת מעצרו, ואם היה קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרים שנים, בתוך 72 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

(ג1) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יש לקבל עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

(ג2) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-96 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 96 שעות מעת מעצרו.

(ג3) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו.

(ד) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להסמיך כל אדם להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוצאה נגד אותו עצור פקודת מעצר לפי הוראות סימן זה.

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

הבאת העצור בפני השופט

31א. (א) מי שנעצר לפי סעיף 31 יובא בהקדם האפשרי, ובתוך תקופת מעצרו, בפני שופט.

(ב) חל מועד הבאת העצור בפני שופט בשבת או במועד, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד.

(ג) חל מועד סוף מעצרו של העצור לפי סעיף 31 בשבת או במועד, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00.

(ד) (1) עלה משך המועד או צירוף המועד והשבת על 48 שעות, יובא העצור לפי סעיף 31(ג1) בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או המועד ואישר קצין משטרה שדרגתו היא סגן ניצב לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, או בוצע המעצר במהלך השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;

(2) עלה משך צירוף המועד והשבת על 72 שעות, יובא עצור לפי סעיף 31(ג1) בפני שופט לפני כניסת המועד; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת המועד, או בוצע המעצר במהלך המועד או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ממחרת השבת ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

הוספת סעיף 31א

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך

31ב. על אף האמור בסעיפים 31(ג)-(ג3) ובסעיף 32 לצו זה, יחולו ההוראות הבאות:

(1) נעצר נער –

(א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 24 שעות מעת מעצרו – ישוחרר;

(ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-24 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 24 שעות מעת מעצרו;

(ג) נעצר נער בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו;

(ד) נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 36 שעות מעת מעצרו;

(2) נעצר בוגר רך –

(א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר;

(ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו;

(ג) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו;

(ד) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הבוגר הרך, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו.

מיום 2.4.2013

קובץ המנשרים מס' 240

הוספת סעיף 31ב

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

(1) נעצר נער –

(2) נעצר בוגר רך –

מעצר על ידי שוטר

32. (א) שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 31(ג) תפגע פגיעה ממשית בחקירה, מוסמך הוא, באישור ראש מחלקת חקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב, לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שישה ימים מעת המעצר.

(ב) שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 32(א) עלולה לפגוע בביצוע פעולת חקירה חיונית, אשר נועדה למנוע פגיעה בחיי אדם, מוסמך הוא, באישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שמונה ימים מעת המעצר; היה הנאשם קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, פקודת המעצר לא תעלה על ששה ימים מעת מעצרו.

(ג) קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של חשוד, אשר נעצר לפי סעיף 31(ג3), מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו.

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

החלפת סעיף 32

הנוסח הקודם:

~~מעצר על ידי שוטר~~

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

הוספת סעיף קטן 32(ג)

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

מעצר לחימתי

33. (א) לענין סעיף זה –

"עצור" – מי שנעצר באזור במהלך פעילות מבצעית ללחימה בטרור, ונסיבות מעצרו מקימות לגביו חשש שהוא מסכן או עלול לסכן את ביטחון האזור, ביטחון כוחות צה"ל או ביטחון הציבור;

"קצין" – קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד לפחות.

(ב) קצין מוסמך להורות בכתב על החזקתו של עצור במעצר, לתקופה שלא תעלה על 8 ימים מיום הבאתו למתקן כליאה (להלן בסעיף זה – תקופת המעצר).

(ג) קצין מוסמך להורות על שחרורו של עצור לפני תום תקופת המעצר, אם מצא שאין עוד צורך במעצרו.

(ד) (1) על אף האמור בסעיפים 56 ו-58, לא ייפגש עצור עם עורך דין במשך יומיים מיום מעצרו;

(2) מניעת מפגש של עצור עם עורך דין בתום יומיים מיום מעצרו תיעשה לפי סעיפים קטנים 58(ג) ו-(ד).

שחרור ממעצר על ידי קצין משטרה

34. קצין משטרה מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיפים 31(א) או 32, בתנאים או ללא כל תנאי.

שחרור ממעצר על ידי בית משפט צבאי

35. שופט מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיפים 31(א) או 32, בתנאים או ללא כל תנאי, וכן להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה.

בקשה לשחרור

36. (א) מי שנעצר לפי סעיף 31 וטרם ניתנה נגדו פקודת מעצר של שופט רשאי לפנות לשופט בבקשה כי יורה על שחרורו או כי יורה על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה.

(א1) הוגשה בקשה לפי סעיף זה, לא יורה בית המשפט על קיום דיון בבקשה אלא לאחר שקיבל התייחסות קצין משטרה או תובע צבאי לבקשה ושוכנע, מטעמים שיירשמו, כי קיים צורך בקיום דיון כאמור. לא שוכנע בית המשפט כי קיים צורך בקיום דיון, יורה על דחיית הבקשה ללא דיון בה. התייחסות כאמור יכול ותינתן במעמד צד אחד.

(ב) בקשה לשחרור ממעצר שאינה מוגשת אגב דיון במתן צו מעצר, בקשה לעיון חוזר או ערר יוגשו בכתב בצרוף העתקים של ההחלטה בענין המעצר ופרוטוקול הדיון בה, ויכילו תמצית נימוקיהן; קדמו להן בקשות שחרור ממעצר או בקשות לעיון חוזר, או עררים אחרים – יצורפו אליהם העתקים של אותם בקשות ועררים ושל פרוטוקול הדיון בהן; אולם שופט רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור.

מיום 19.4.2016

קובץ המנשרים מס' 244

הארכת מעצר לצרכי חקירה

37. (א) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים.

(א1) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים.

(ב) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נעצר קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים.

מיום 1.3.2012

קובץ המנשרים מס' 239

החלפת סעיף 37

הנוסח הקודם:

~~הארכת מעצר~~

מיום 6.10.2013

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7032

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה

38. שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי סעיף 37, מלבד קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה, או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים.

מיום 1.3.2012

קובץ המנשרים מס' 239

החלפת סעיף 38

הנוסח הקודם:

מיום 6.10.2013

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7032

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8308

הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה של קטינים

38א. שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של קטין שנעצר לפי סעיף 37 או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 45 ימים.

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8308

הוספת סעיף 38א

הארכת מעצר לשם מעצר מנהלי

39. שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי סימן זה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו בסעיף 285(א), כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

שחרור ממעצר בפקודת שופט

40. (א) לא ישוחרר מי שנעצר על פי פקודת מעצר של שופט, אלא לפי צו של שופט.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה, שדרגתו אינה למטה מדרגת רב פקד, מוסמך להורות על שחרורו של אדם העצור על פי פקודת מעצר של שופט לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בידי השופט, אלא אם כן קבע השופט, כי העצור יובא לפניו, או שהעצור ביקש זאת, או אם העצור נעצר על פי צו של שופט עד לסיום משפטו.

עיכוב ביצוע שחרור

41. (א) החליט שופט על שחרור עצור, לפי סימן זה, והודיע מי שביקש את המעצר, במעמד מתן החלטה, על כוונתו לשקול לערור עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות.

(ב) החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו בסעי ף285(א), כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

שחרור בערובה

42. (א) שחרור בערבות יכול שיהא בערבות עצמית של העצור או הנאשם, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב או בערבון כספי של העצור או של ערב או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה קצין המשטרה או בית המשפט הצבאי, שקבעו את מתן הערובה כתנאי לשחרור.

(ב) שחרור בערבות לפי סעיף זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתיצב בכל עת שיידרש לחקירה או למשפט או לנשיאת עונשו ורשאי בית המשפט הצבאי להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון. בכלל האמור, רשאי בית המשפט הצבאי להתנות את השחרור בערבות בהפקדת דרכונו של המשוחרר ולצוות על עיכוב יציאתו מהאזור.

(ג) שוחרר אדם בערובה רשאי חייל, בין מיוזמתו ובין לפי פניית ערב, אם יש לו יסוד סביר להניח שהמשוחרר עומד להתחמק מהדין לעצור את המשוחרר ללא פקודת מעצר. משוחרר שנעצר לפי סעיף זה נוהגים בו כאמור בסעיף 31(ב).

(ד) לבקשת תובע צבאי רשאי בית המשפט צבאי, משהוכח לו כי המשוחרר הפר תנאי מתנאי השחרור, לצוות על מעצר המשוחרר. כן רשאי הוא לצוות –

(1) על תשלום סכום הערבות כולו או מקצתו לקופת מפקדת האזור. דין צו כזה, כדין קנס שלא שולם במועדו;

(2) על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור.

(ה) בכל עת לאחר מתן צו של סעיף קטן (ד) רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, לבטלו או לשנותו, כפי שיראה לנכון.

(ו) מי ששוחרר בערובה על פי הוראת קצין משטרה רשאי, בתוך שבעה ימים מיום מתן הערבות או הערבון, לערור לפני בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה על גובה הערבות או הערבון.

(ז) הורשע נידון בפסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, רשאי בית המשפט שהרשיעו לשחררו בערבות בכל עת עד להיות פסק הדין לחלוט; הוגש ערעור על פסק הדין והוחל בשמיעתו – תהא סמכות זו נתונה לבית המשפט הצבאי לערעורים.

(ח) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש נגד מי ששוחרר בערובה כתב אישום תוך שנתיים מיום שנקבעו תנאי השחרור; ואולם בית המשפט רשאי, לבקשת תובע צבאי, להאריך את הערובה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ט) הוראות סעיף קטן (ח) יחולו על ערובה ותנאי שחרור בערובה שנקבעו לאחר יום ב' בתמוז התשס"ט (24.06.09).

מיום 8.2.2010

קובץ המנשרים מס' 236 מחודש מרץ 2011 עמ' 6172

מעצר טרם הגשת כתב אישום

42א. נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, בשמונה ימים.

מיום 1.6.2012

קובץ המנשרים מס' 239

הוספת סעיף 42א

מעצר עד תום ההליכים

43. הוגש כתב אישום יהיה שופט מוסמך להורות על מעצרו של הנאשם עד לסיום משפטו.

שחרור באין משפט

43א. (א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, רשאי השופט לצוות על הארכת המעצר, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סנגורו.

(א1) נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים ומעצרו לא הוארך כאמור בסעיף קטן (א) או לתקופה המצטרפת לכדי 60 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א2) בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא תנאים, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות העניין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לכך שמשפטו טרם החל, אינן מצדיקות את שחרורו.

(א3) סבר בית המשפט הצבאי לערעורים כי אין לשחרר את הנאשם כאמור בסעיף (א2), רשאי הוא לצוות על הארכת מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ולעניין קטין, לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.

(ב) לעניין תחילת המשפט, יראו בביצוע הקראה בפני דן יחיד תחילת משפט לכל דבר, אף אם הוגש כתב האישום לבית משפט צבאי של שלושה.

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

הוספת סעיף 43א

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8308

מעצר טרם הכרעת דין

44. (א) נאשם בעבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי 18 חודשים, ולעניין קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה (להלן, בסעיף זה – "קטין"), תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א1) נאשם, בעבירה שאינה עבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ולעניין קטין, תקופה המצטרפת לכדי שישה חודשים, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א2) שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו.

(ב) החליט השופט שנסיבות הענין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת.

(ג) לעניין נאשם שאינו קטין, על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר השופט כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של שלושה חודשים האמורה בסעיף קטן (ב), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש לתקופה שלא תעלה על חמישה חודשים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.

מיום 1.8.2012

קובץ המנשרים מס' 239

מיום 2.4.2013

קובץ המנשרים מס' 240

מיום 1.5.2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8309

מעצר לאחר הכרעת דין

44א. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 44, ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירת ביטחון, שאינו קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי 18 חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות סעיף 44, בשינויים המחוייבים.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 44, ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, או נאשם שהינו קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת לכדי שנה בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות סעיף 44, בשינויים המחוייבים.

מיום 2.4.2013

קובץ המנשרים מס' 240

הוספת סעיף 44א

ערר

45. (א) עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי, רשאים לערור על החלטה של שופט של ערכאה ראשונה, בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני שופט של בית משפט הצבאי לערעורים.

(ב) סדרי הדיון בערר, לרבות ענין נוכחות בעלי הדין, יהיו כפי שיורה השופט.

סמכות המעצר בערר

46. הגיש תובע צבאי ערר על מעצר נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

עיון חוזר

47. עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי רשאים לפנות בכתב לשופט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר או לשחרור, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מעצרו, והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של שופט.

בכל מקרה רשאי העצור להגיש בקשה לעיון חוזר בתום שנה מיום מעצרו ובחלוף כל שישה חודשים נוספים. ובלבד שאם הוחל בשמיעת ערעור על פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה ידון בבקשה שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

סמכות בעיון חוזר וערר

48. בעיון חוזר ובערר רשאי שופט לקיים ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת אחרת במקומה.

עיכוב ביצוע שחרור

49. ניתן פסק דין בידי בית משפט צבאי ותובע צבאי הודיע כי בכוונת התביעה לשקול להגיש עליו ערעור, רשאי בית המשפט לשחרר את הנאשם בערובה מטעמים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הערעור.

מעצר לאחר ערעור

50. הגיש תובע צבאי ערעור על פסק הדין, נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

נוכחות עצור בדיוני מעצר

51. דיון מעצר לפי סימן זה, ובכלל זה דיון בעיון חוזר ובערר, יתקיים בפני העצור, למעט באחד ממקרים אלו:

(א) אם ביקש העצור שלא להיות נוכח בדיון;

(ב) אם נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין העצור מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו ואם אינו מיוצג ימנה לו השופט סנגור, עד שיוכל להתייצב בבית המשפט; פסקה המניעה להתייצבותו וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי העצור לדרוש דיון חוזר.

נוכחות עצור בעבירות ביטחון

52. (א) בסעיף זה, משמעות הביטויים "עצור" ו"רשות מאשרת" יהיו כמשמעם בסעיף 58.

(ב) על אף האמור בסעיף 51 רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות הענין, שלא תעלה 24 שעות, אם שוכנע בית המשפט כי שחרור העצור יפגע פגיעה ניכרת בביטחון האזור או בביטחון מדינת ישראל או בסדר הציבורי; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

(ג) על אף האמור בסעיף 51, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות העניין, שלא תעלה על 72 שעות, באם שוכנע בית המשפט כי עקב הנסיבות הביטחוניות השוררות באזור קיים קושי ממשי להביא את העצור לדיון בהארכת מעצרו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

(ד) על אף האמור בסעיף 51, לעניין נוכחות של עצור בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 37, ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 96 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 8 ימים, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר.

(ד1) (1) לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף 47, בהחלטה הנוגעת למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות העצור;

(2) על אף הוראות סעיף 51, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור בסעיף 47, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.

(ה) (1) על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 שעות ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט הצבאי לערעורים יקיים את הדיון בערר בתוך 24 שעות מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט הצבאי לערעורים;

(2) על אף האמור בפסקה (1), שבתות ומועדים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או מועד, רשאי בית המשפט לקיימו לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00.

(ה1) על אף הוראות סעיף 51, רשאי בית המשפט הצבאי לערעורים הדן בערר כאמור בסעיף 52(ה)(1), לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.

(ו) דיון שלא בנוכחות עצור, לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד), יתקיים בנוכחות סנגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סנגור; ואולם, לא נכח סנגור בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סנגור לצורך הדיון כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) לתקופות קצרות הכרחיות בנסיבות הענין עד שסנגור יהיה נוכח בדיון.

(ז) בית המשפט הצבאי רשאי להורות, כי דיון בבקשה לקיום דיון שלא בנוכחות עצור, לפי פסקאות (ב) עד (ה), כולו או חלקו, יתקיים במעמד צד אחר בלבד או בדלתיים סגורות.

(ז1) (1) חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור. לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות;

(2) (א) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם;

(ב) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 52(ד1)(1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.

(ח) (בוטל).

מיום 11.1.2012

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6466

ת"ט תשע"ג-2012

מיום 1.1.2013

קובץ המנשרים מס' 240

מיום 5.5.2013

קובץ המנשרים מס' 240

מיום 31.12.2015

קובץ המנשרים מס' 244

מיום 25.12.2017

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8291

ביטול סעיף קטן 52(ח)

הנוסח הקודם:

מסירת הודעה עם מעצר

53. (א) נעצר אדם, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ומקום הימצאו לאדם הקרוב אליו, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע כאמור.

(ב) (בוטל).

(ג) לבקשתו של העצור תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך דין שהעצור נקב בשמו.

(ד) נעצר אדם והובא למתקן כליאה, יודיע לו מפקד המתקן בסמוך להגיעו למתקן, את זכויותיו האמורות בסעיף זה.

(ה) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו לעניין עצור, כמשמעו בסעיף 58.

מיום 27.10.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6454

ביטול סעיף קטן 53(ב)

הנוסח הקודם:

עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט צבאי

54. (א) על אף האמור בסעיף 53 רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם העצור בשל עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר.

(ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות. ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה.

עיכוב ידיעה על מעצר חשוד בעבירה על פי התוספת

55. (א) לענין סעיף זה –

"עצור – כמשמעו בסעיף 58.

(ב) סבר ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי או קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור בהמלצת ראש אמ"ן, כי צרכי החקירה מחייבים זאת, רשאי הוא להורות על עיכוב מסירת ידיעה על מעצרו של עצור לתקופה שלא תעלה על 24 שעות ממועד המעצר.

(ג) היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת.

(ד) הרשאה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 12 יום. התקופה בה עוכבה מסירת ידיעה על מעצרו של העצור לפי סעיף קטן (ב) תבוא במנין 12 הימים האמורים בסעיף קטן זה.

פגישה עם עורך דין

56. (א) עצור רשאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

(ב) פגישת העצור עם עורך דין תיעשה ביחידות, ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור.

(ג) ביקש העצור להיפגש עם עורך דינו, או ביקש עורך דין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור, יאפשר זאת מפקד מתקן הכליאה, בהקדם האפשרי.

(ד) נמצא העצור בהליכי חקירה או בפעולות אחרות הקשורות בחקירה, וסבר קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכל את החקירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך דין תידחה לשעות ספורות, והוא הדין אם הפגישה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה שלא תעלה על 96 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון האזור או על חיי אדם או לצורך סיכול עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים.

(ו) סעיפים קטנים (ג) עד (ה) לא יחולו לענין עצור כמשמעו בסעיף 58.

מניעת מפגש עם עורך דין על ידי בית משפט צבאי

57. (א) על אף האמור בסעיף 56 רשאי שופט להרשות שהעצור לא ייפגש עם עורך דין אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה.

מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת חשוד בעבירה בתוספת הראשונה

58. (א) בסעיף זה, בסעיף 58א ובסעיף 59:

"עצור" – עצור החשוד בביצוע עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים בתוספת הראשונה; וכן עצור שנעצר לפי הוראות פרק ח', והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה באיזור הייתה עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים בתוספת הראשונה;

"הממונה על החקירה" – אחד מאלה:

(1) קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה;

(2) ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי;

(3) קצין צה"ל שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור;

"רשות מאשרת" – אחד מאלה:

(1) קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה;

(2) ראש מחלקת חקירות בשירות הבטחון הכללי;

(3) קצין צה"ל בדרגת סגן-אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור.

(ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דינו או ביקש עורך הדין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור – יאפשר הממונה על החקירה את הפגישה אם לא ראה סיבה לדחותה כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד).

(ג) הממונה על החקירה רשאי, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 15 ימים מיום המעצר, אם סבר שהדבר דרוש מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת.

(ד) רשות מאשרת רשאית, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה נוספת או לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 15 ימים אם שוכנעה שהדבר דרוש מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת.

(ה) על אף ההחלטה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יאפשר הממונה על החקירה לעצור להיפגש עם עורך דין אם נסתיימה החקירה.

(ו) על אף האמור בסעיף קטן 56(ו), יחול סעיף קטן 56(ד) גם על עצור כמשמעו בסעיף 58, והסמכות האמורה בו תינתן גם לראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; ואולם, היה העצור במעצר תקופה העולה על 30 ימים, תהא הסמכות נתונה אך ורק לרשות המאשרת.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6450

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

(א) בסעיף זה ובסעיף 59:

מיום 18.3.2014

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7053

הוספת סעיף קטן 58(ו)

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה

58א. (א) על אף האמור בסעיף 56 ובלי לגרוע מהוראות סעיף 58 וסעיף 59, מצאה רשות מאשרת כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירות המנויות בתוספת הראשונה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאית היא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור עם יותר מעצור אחד; הרשות המאשרת תמסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין;

לעניין זה –

"עורך דין אחד" – לרבות עורך דין אחר ממשרדו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים תהיה באישור התובע הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך.

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

הוספת סעיף 58א

מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי חשוד בעבירה בתוספת הראשונה

59. (א) היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שהעצור לא יפגש עם עורך דין, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת.

(ב) הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 30 יום אך אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה בסעיף 58, וימי עיכוב הפגישה לפי סעיף 58 לא יבואו במניין 30 הימים האמורים בסעיף קטן זה.

(ג) (בוטל).

(ד) הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי יראו הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, החל מן המועד שהוגש בו כתב האישום.

מיום 8.2.2010

קובץ המנשרים מס' 236 מחודש מרץ 2011 עמ' 6172

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6450

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

מיום 25.12.2012

קובץ המנשרים מס' 240

סדר דין בדיון מעצר של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה

59א. (א) הדיון בבקשה למעצר או לשחרור של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי סעיפים 56 עד 59 או בערר על בקשה כזו, יתקיים עם העצור וסנגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסנגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת מניעת הפגישה.

(ב) דיון כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בדלתיים סגורות ויחולו לגביו הוראות סעיפים קטנים 89(ד) ו-(ה). ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בדלתיים פתוחות.

מיום 23.4.2014

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7058

הוספת סעיף 59א

סימן ד' – תפיסה וחילוט

תפיסה

60. (א) רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס ולעצור סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, או כל דבר (להלן בסימן זה טובין), שיש להם טעם לחשוד:

(1) שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה;

(2) שניתנו כשכר או תגמול בעד ביצוע עבירה או יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה, ניתן כתוצאה כאמור או כאמצעי לביצועה;

(3) שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלה על ביצועה;

(4) שהם עשויים לשמש כראיה לכל מעשה עבירה על צו זה;

(5) שהם רכוש של התאחדות בלתי מותרת.

(ב) התקיימה עילת התפיסה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ו-(5) לגבי עבירה לפי התוספת הראשונה או עבירה לפי סעיף 251 לצו זה, רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שהוסמך לכך מטעמו לתפוס טובין שווה ערך לטובין אשר הקים את העילה כאמור.

(ג) לעניין תפיסה לפי סעיף קטן (ב), היו הטובין שנתפסו כסף, אחת היא אם ייתפס אותו כסף אשר הקים את העילה או כל כסף אחר, שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף.

מיום 10.5.2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

החלפת סעיף 60

הנוסח הקודם:

טובין שנעברה בהם עבירה

61. טובין, שלגביהם נעברה עבירה על צו זה, או שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כזאת או לשם הקלת ביצועה, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד כוחות צה"ל באזור.

ייחוד הסמכות תיקון מס' 36

61א. החלטת מפקד כוחות צה"ל באיו"ש לפי סעיף 61, לחלט או להחרים רכוש, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי; או החלטת מפקד צבאי לתפוס, לחלט או להחרים רכוש, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט הצבאי ואין אחריה ולא כלום.

מיום 25.12.2013

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7050

הוספת סעיף 61א

מיום 25.12.2013

קובץ המנשרים מס' 243 מחודש מרץ 2016 עמ' 7270

טובין שלא נעברה בהם עבירה

62. נתפסו טובין לפי סימן זה, ונמצא לאחר מכן שלא השתמשו בהם לעשיית כל עבירה על צו זה או למתן שכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלת ביצועה או שאין הם עשויים עוד לשמש ראיה למעשה עבירה על צו זה – ישוחררו בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור.

הקמת ועדה לבחינת תפיסת רכוש

62א. (א) מוקמת בזאת ועדה לבחינת תפיסת רכוש.

(ב) הוועדה תמליץ בפני מפקד כוחות צה"ל באזור בנוגע להפעלת סמכויות לפי סעיפים 61 ו-62 לצו זה ביחס לטובין שנתפסו לפי סעיף 60 לצו זה, או לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי.

(ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתקין תקנות הדרושות לביצועו של סעיף זה, לרבות הרכב הוועדה, וסדרי פעולתה.

מיום 5.6.2017

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8281

הוספת סעיף 62א

תביעות סותרות לחזקה בטובין

63. ניתנה הוראה לשחרר טובין, שנתפסו מכוח סימן זה, והוגשו תביעות שונות לזכות בטובין המכחישות זו את זו, יפנה תובע צבאי לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או למי שהנשיא יקבע לענין זה בבקשה לצוות מה ייעשה בטובין; הוגשה בקשה כאמור, רשאי כל אדם הטוען לזכות בטובין להופיע לפני נשיא בית המשפט הצבאי או מי שהנשיא קבע לענין זה ולתבוע זכותו בטובין.

הוצאת תפיסת ואחזקת טובין ת"ט תש"ע 2010

64. בעליהם של טובין שנתפסו לפי סימן זה, או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור.

מיום 2.5.2010

ת"ט תש"ע-2010

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6469

חילוט טובין

65. (א) בית משפט צבאי רשאי, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט טובין שנתפסו לפי סעיף 60 –

(1) אם הורשע אדם בעבירה שנעברה לגביהם או שהם ניתנו כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה או אם השתמשו בהם לשם הקלת ביצועה; או

(2) אם החזקתם של הטובין אסורה על פי דין או תחיקת בטחון.

(ב) לא יחולטו טובין לפי סעיף קטן (א) אם יוכיח בעל הטובין כי לא היה מעורב בביצוע העבירה, ועשה מצידו כל שאפשר לעשות כדי למנוע ביצועה ובלבד שהחזקתם של הטובין אינה אסורה על פי דין או תחיקת בטחון.

(ג) צו חילוט לפי סעיף זה יכול שינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.

טענות בעלות או זכות

66. (א) היה אדם שאיננו מעורב בביצוע העבירה טוען לבעלות על טובין שחולטו מכח סימן זה או לזכות בהם, רשאי הוא לבקש מאת בית המשפט הצבאי לבטל את הצו ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת הטובין למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין.

(ב) בוטל צו חילוט לגבי טובין שנמכרו, יבואו דמי מכרם במקומם. אבדו הטובין – רשאי בית המשפט הצבאי, אם שוכנע שהייתה פשיעה או רשלנות בשמירתם, לחייב את מי שהיה אחראי לשמירתם בפיצויים בסכום שייקבע.

סימן ה' – חיפוש

חיפוש בחצרים

67. קצין או חייל שקצין הרשהו לכך באופן כללי או באופן מיוחד, רשאים להיכנס בכל זמן, לכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, שעלול להיות טעם לחשוד כי משתמשים בהם, או שהשתמשו בהם לכל מטרה, הפוגעת בשלום הציבור, בבטחון כוחות צה"ל, בקיום הסדר הציבורי, או למטרות התקוממות, מרד או מהומה, או שיש מקום לחשוד בהם כי נמצא שם אדם שעבר על צו זה, או סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, הצפויים לתפיסה לפי צו זה ורשאים הם לחפש בכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם.

חיפוש על גופו של אדם

68. כל חייל רשאי לעכב ולחפש בכל אדם שיש לו טעם לחשוד בו שהוא מחזיק בכל חפץ, הצפוי לתפיסה לפי צו זה או כל בעל-חי שיש מקום לחשוד שנמצא עליו כל חפץ כזה.

העמדת כלי תחבורה לחיפוש

69. (א) אדם, המורשה בצו זה, להיכנס לכל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, רשאי להעמיד או לעצור אותם תוך שימוש בכוח ככל שיש צורך בכך.

(ב) אדם שבידו הפיקוד או שהוא ממונה על כל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, ואינו עוצר אותם מיד כשנדרש לעשות כן, בין בעל-פה ובין באמצעות אות או בכל אמצעי אחר בידי אדם המוסמך לעשות כן – ייאשם בעבירה על צו זה.

סימן ו' – נטילת אמצעי זיהוי

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6443

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סימן ו'

הגדרות

69א. בסימן זה –

"אח" – מי שהוסמך בישראל לעבוד כאח בבית חולים או במרפאה;

"אמצעי זיהוי", של אדם – כל אחד מאלה:

(1) טביעת אצבעות;

(2) דגימה ביולוגית שהיא אחת מאלה:

(א) דגימת תאי לחי;

(ב) דגימת שיער;

(ג) דגימת דם מזערית;

(3) תצלום;

"בעל מקצוע רפואי" – רופא, רופא שיניים, אח, או חובש;

"דגימת דם מזערית" – דגימת דם של עד 0.5 מ"ל, מאצבע היד;

"דגימת שיער" – דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף;

"דגימת תאי לחי" – דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי;

"המאגר" – מאגר נתוני זיהוי, כמשמעותו בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996 כפי תוקפו בישראל מעת לעת (בסימן זה: "חוק סדר הדין הפלילי");

"חובש" – מי שקצין רפואה ראשי של משטרת ישראל, קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר בישראל, או קצין רפואה ראשי של צה"ל, לפי העניין, הסמיכו, בשל הכשרתו, לערוך חיפוש בגוף האדם לפי צו זה או לפי חוק סדר הדין הפלילי;

"חשוד" – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה;

"טביעת אצבעות" – לרבות טביעת כף יד;

"נטילה", לעניין אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות – לרבות סריקה של טביעת אצבעות;

"נתוני זיהוי" לענין זיהוי אדם – אחד מאלה:

(1) נתונים שהופקו מטביעת אצבעות;

(2) נתונים שהופקו מ-DNA אשר הופק בדגימה ביולוגית (בצו זה – נתונים לזיהוי גנטי);

"עבירה" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים;

"קצין" – קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה;

"רופא" – מי שהוסמך בישראל כרופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ט-1979;

"רופא שיניים" – רופא שיניים שהוסמך בישראל, לפי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979;

"תצלום" – תצלום פניו ומראה גופו של אדם, שאינו חושף את חלקי גופו המוצנעים.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6443

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69א

אופן נטילת אמצעי זיהוי

69ב. נטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן זה תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות או כאב.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6444

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ב

תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר

69ג. (א) חייל מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי זיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור בסעיף 69ה, ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה:

(1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור;

(2) הוא נאשם בביצוע עבירה;

(3) הוא הורשע בעבירה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חייל לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות בתוספת השניה.

(ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לקבוע, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה.

(ד) הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן:

(1) לעניין חשוד כאמור בסעיף (א)(1) – במועד חקירתו כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור – עד תום תקופת מעצרו;

(2) לעניין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) – עד יום מתן פסק הדין בעניינו;

(3) לעניין מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) – עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר – עד תום תקופת מאסרו.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6444

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ג

נחקר כחשוד בקשה לעיון חוזר

69ד. ניטל מאדם שנחקר בחשד לביצוע עבירה אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית בהתאם להוראות סעיף 69ג(א)(1), וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו כחשוד (בסעיף זה – הבקשה); הבקשה תוגש לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לענין זה, כאמור בסעיף 11ג לחוק סדר הדין הפלילי.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6445

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ד

שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי

69ה. (א) אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות סעיף 69ג, ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי.

(ב) נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד:

(1) הכללתם במאגר;

(2) השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי;

(3) אימות או עדכון הנתונים שבמאגר.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6445

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ה

נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי

69ו. ניטל מאדם אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 69ג או לפי חוק סדר הדין הפלילי, לא ייטול חייל ולא יורה ליטול לפי הוראות הסעיף האמור, מאותו אדם את אותו אמצעי זיהוי פעם נוספת, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1) נתוני הזיהוי של האדם, המופקים מאותו אמצעי זיהוי, אינם כלולים במאגר או שהם כלולים במאגר אך אינם מלאים, ולא ניתן להפיק מאמצעי הזיהוי שניטל בעבר נתוני זיהוי מלאים;

(2) אמצעי הזיהוי הוא טביעת אצבעות והוא נדרש לשם בירור או אימות זהותו של אותו אדם;

(3) אמצעי הזיהוי הוא תצלום, והתצלום שניטל בעבר אינו עדכני.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6445

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ו

זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב

69ז. (א) חייל רשאי לזמן למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין אדם שמתקיימים לגביו התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 69ג, לשם נטילת אמצעי זיהוי ממנו לפי הוראות אותו סעיף.

(ב) לא התייצב אדם במקום אליו הוזמן לפי סעיף קטן (א) במועד שאליו זומן לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי חייל לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה לצורך נטילת אמצעי הזיהוי.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6446

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ז

בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח

69ח. (א) אמצעי זיהוי יינטל מאדם לפי הוראות סימן זה רק לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגר, לצורך אימות או עדכון הנתונים במאגר, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי; ולעניין נטילת דגימת דם מזערית, יימסר לאדם גם על החלופות לנטילה זו אם יסרב לה, כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן תוסבר לו המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 225א.

(ב) התבקשה הסכמתו של אדם לנטילת דגימת דם מזערית, ולא נתן האדם את הסכמתו לכך, תתבקש הסכמתו לנטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, ויראו אותו לעניין סעיף 225א כמי שסירב לנטילת אמצעי זיהוי רק אם סירב גם לכך.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי חייל ליטול מאדם אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות, דגימת שיער או תצלום, תוך שימוש בכוח סביר, כאשר האדם לא נתן את הסכמתו לנטילה, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; ואולם לא ייטול חייל מאדם דגימת שיער תוך שימוש בכוח לפי הוראות סעיף קטן זה אלא לאחר שניתן לכך אישור מאת קצין משטרה, לאחר שיובא בפניו, לצורך קבלת אישור בכתב לנטילת אמצעי הזיהוי, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו.

בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו כאמור, ייתן הזדמנות לאדם להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לנטילת אמצעי הזיהוי, ואת המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור בסעיף 225א.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6446

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

ת"ט תשע"ג-2012

הוספת סעיף 69ח

נטילת אמצעי הזיהוי תנאי הנטילה

69ט. (א) נטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, מאדם, לפי הוראות סימן זה, תיעשה בידי חייל, ואם ביקש זאת האדם – בידי חייל שהוא בן מינו.

(ב) נטילת דגימת דם מזערית מאדם לפי הוראות סימן זה תעשה בידי בעל מקצוע רפואי, ואם ביקש זאת האדם – בידי בעל מקצוע רפואי שהוא בן מינו.

(ג) עורר האדם חשש סביר שנטילת אמצעי הזיהוי עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותה של הנטילה, לא יינטל ממנו אמצעי הזיהוי, אלא באישור רופא; לא יינתן אישור אלא לאחר שהרופא בירר עם האדם את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לחיפוש; סירב האדם להיפגש עם הרופא לקבלת האישור, יסביר לו קצין המשטרה את המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור בסעיף 225א.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6447

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ט

דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי

69י. (א) הנוטל אמצעי זיהוי לפי סימן זה ירשום בתום הנטילה, בהקדם האפשרי, דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.

(ב) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1) שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי והעבירה שבה הוא חשוד, נאשם או מורשע;

(2) פירוט פעולת הנטילה שבוצעה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה;

(3) התאריך, לרבות השעה והמקום שבו בוצעה פעולת הנטילה;

(4) שמו וכשירתו או דרגתו של האדם שביצע את הנטילה, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע;

(5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת הנטילה, אם נכח.

(ג) העתק דוח הנטילה יימסר לאדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6447

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69י

השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר

69יא. (א) שוטר רשאי לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי או לפי צו זה, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 69יב.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים – ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6448

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69יא

מטרות השימוש במאגר

69יב. שוטר רשאי לעשות שימוש במידע שבמאגר למטרות אלה בלבד:

(1) לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש כאמור בסימן ד' בפרק ג' לצו, ולצורך הליך פלילי;

(2) לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן;

(3) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;

(4) לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (3), שאושר בידי הוועדה המאשרת, ובלבד שהמידע מן המאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים.

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6448

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

ת"ט תשע"ג-2012

הוספת סעיף 69יב

הצגת תצלומים מהמאגר לאדם

69יג. (א) חייל רשאי להציג לפני אדם תצלום הכלול במאגר, למטרות האמורות בסעיף 69יב, בהתקיים אחד מאלה:

(1) התצלום הוא של אדם שיש לגביו חשד כי הוא קשור לעבירה שלצורך חקירתה, מניעתה או סיכולה נדרשת הצגת התצלום;

(2) התצלום הוא של אדם או של גופה, שלשם זיהויים או איתורם נדרשת הצגת התצלום;

(3) הצגת התצלום נדרשת לשם בירור קשר אפשרי בין האדם המופיע בתצלום לבין עבירה נחקרת או עבירה שאותה מבקשים למנוע או לסכל, אף שאין לגבי האדם המופיע בתצלום חשד כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(4) הצגת התצלום נדרשת לשם מסדר זיהוי תמונות, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) בפקודות כוחות המשטרה, יקבעו פקודות לעניין דרכי הצגתו של תצלום הכלול במאגר, באופן שיבטיח כי הפגיעה בפרטיות לא תעלה על הנדרש, לרבות פקודות לעניין התנאים הנדרשים להצגת תצלום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) ו-(4).

מיום 1.8.2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6448

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69יג

נטילת אמצעי זיהוי בהסכמה מאדם שאינו חשוד

69יד. (א) חייל רשאי, לצורך חקירת עבירה, ליטול אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(1) האדם הוא נפגע עבירה, עד וכל מי שאינו חשוד, והיה לחייל יסוד סביר להניח שבגופו של אותו אדם נמצאת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה;

(2) הנטילה נדרשת לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת.

(ב) נטילת אמצעי זיהוי לפי סעיף זה תעשה לאחר שהוסבר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת הנטילה ואת השימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי, וכן הוסברה לו זכותו שלא להסכים לנטילה, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב, לביצוע הנטילה.

(ג) לא תיערך השוואה לפי הוראות סעיף 69יא, בין נתוני הזיהוי שהופקו לפי סעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלה אמצעי הזיהוי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, אלא לצורך חקירת העבירה שלשמה ניטל אמצעי הזיהוי, או לצורך חקירת עבירה בתיק חקירה אחר ולאחר שאותו אדם הסכים לכך, בכתב, על גבי טופס מתאים, ובהתאם להסכמה שנתן; ההסכמה יכול שתינתן לגבי כל תיק חקירה בנפרד, לגבי סוגי עבירות או לגבי השוואה לכלל תיקי החקירה.

(ד) נתוני זיהוי שהופקו בהתאם לסעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלו, לא ייכללו במאגר, אלא אם כן יתקיים, לאחר הנטילה ובמהלך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, האמור בסעיף 69ג(א) עד (ג).

מיום 20.11.2014

קובץ המנשרים מס' 243 מחודש מרץ 2016 עמ' 7256

הוספת סעיף 69יד

פרק ד' – הליכים לפני משפט

סימן א' – חקירה וסגירת תיקים

חקירת עדים

70. (א) בסעיף זה –

"חוקר" – כל קצין צה"ל המשרת באזור וכן כל אדם אחר אשר יוסמך לכך בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או בידי מפקד צבאי;

"עד" – אדם, המכיר, לפי השערת החוקר, את עובדותיה ונסיבותיה של עבירה שבעניינה הוא נחקר.

(ב) חוקר מוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות, והוא רשאי לחקור בעל-פה כל עד, ולרשום בכתב כל הודעה שמוסרה אדם הנחקר כך.

(ג) נרשמה הודעה בכתב, תיקרא היא לפני העד אשר יתבקש לחתום עליה ואם לא ידע קרוא וכתוב, יתבקש להטביע בה את סימנו. לאחר מכן, יחתום החוקר על ההודעה.

(ד) סירב העד לחתום על ההודעה או להטביע בה את סימנו, ירשום החוקר הערה בשולי ההודעה, כי העד מוסר ההודעה סירב לחתום עליה או להטביע בה את סימנו ואת סיבת סירובו, ככל שהדבר ידוע לו.

(ה) העד יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו החוקר בשעת החקירה, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית.

(ו) בכל הליכים נגד העד המוסר את ההודעה על שלא השיב נכונה על כל שאלה המוצגת לו, תשמש ההודעה שבכתב הוכחה להודעות שמסר, אלא אם יוכח כי לא מסר את ההודעות או איזה מהן.

מיום 2.5.2010

ת"ט תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 240

סגירת תיק חקירה

71. (א) מפקד כוחות צה"ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת בטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא היה בחקירה או במשפט ענין ציבורי.

(ב) הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים, כאמור, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת הבטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא נמצאו ראיות מספיקות או מחוסר אשמה.

(ג) הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תינתן בכתב.

(ד) בכל הנוגע לסגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין, בא האמור בסעיף זה להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

מיום 15.2.2011

קובץ המנשרים מס' 237 מחודש אפריל 2011 עמ' 6335

מיום 20.9.2012

קובץ המנשרים מס' 240

סגירת תיק חקירה על ידי קצין משטרה

72. (א) מפקד משטרה, כהגדרתו בצו בדבר מינויי שוטרים והעסקתם (יהודה והשומרון) (מס' 95), התשכ"ז-1967 או קצין חקירות, שהוסמך בידי מפקד כוחות המשטרה לענין זה בהסכמת פרקליט אזור יהודה והשומרון, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה, אם היו סבורים שלא היה בחקירה ענין לציבור או שלא נמצאו ראיות מספיקות, ותיק החקירה נוגע לעניינים אלו:

(1) עבירה על הדין מסוג עוון או חטא; או

(2) עבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה אינו עולה על חמש שנות מאסר; או

(3) עבירה על הדין מסוג פשע ועבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה עולה על חמש שנות מאסר שנקבעה בהודעה בידי פרקליט אזור יהודה והשומרון לענין זה.

(ב) סגירת תיקי חקירה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה על פי הנחיות כלליות של פרקליט אזור יהודה והשומרון.

(ג) הוראה על סגירת תיק כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב ותובא לידיעת פרקליט אזור יהודה והשומרון, הרשאי להורות על שינויה או ביטולה.

מיום 20.9.2012

קובץ המנשרים מס' 240

העברת תיק חקירה

73. הועבר תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין בידי המשטרה לידי תובע צבאי או דרש תובע צבאי, בכתב, העברת תיק חקירה כאמור לידיו הרי מעת ההעברה או מעת קבלת הדרישה, לפי המקרה, יחולו לגבי התיק רק הליכים שנקבעו בתחיקת הבטחון.

סימן ב' – בעלי הדין וייצוגם

הגדרות

74. "סנגור" – עורך-דין מקומי או עורך-דין ישראלי;

"עורך דין ישראלי" – אדם הרשאי לעסוק במקצוע עריכת דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כפי תוקפו בישראל, מעת לעת;

"עורך דין מקומי" – עורך דין הרשאי לעסוק באזור במקצוע עריכת דין לפי הדין ובשינויים הנובעים מתחיקת בטחון.

תובע

75. התביעה לפני בית משפט תנוהל בידי מי שנתמנה בידי מפקד כוחות צה"ל באזור כתובע צבאי.

סנגור

76. נאשם לפני בית משפט זכאי להגן על עצמו באמצעות סנגור או לנהל הגנתו בעצמו.

מינוי עורך דין על ידי בית משפט צבאי

77. (א) נאשם לפני בית משפט של שלושה, שהואשם בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, שלא בחר לו סנגור, ימנה לו בית המשפט הצבאי סנגור בהסכמתו.

(ב) נאשם שאין חובה למנות לו סנגור, רשאי בית משפט צבאי, מטעמים מיוחדים – לבקשת הצדדים או מיוזמתו הוא – למנות לו סנגור.

מינוי עורך דין כסנגור רק בהסכמתו

78. לא יתמנה עורך-דין כסנגור לפי סעיף 77 אלא אם הסכים לכך.

תפקידי סנגור

79. סנגור שנבחר או שנתמנה ייצג את הנאשם בכל הליך הקשור למשפט שלשמו נבחר או נתמנה.

הפסקת ייצוג בידי סנגור

80. סנגור לנאשם לא יפסיק לייצגו אלא ברשות בית המשפט.

סייג למינוי סנגור

81. בית משפט צבאי, שהרשה לסנגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שזה לא שיתף פעולה עמו, רשאי על אף האמור בסעיף 77 שלא למנות לנאשם סנגור אחר, אם נראה לו שאין בכך להועיל.

חילופי סנגורים

82. ביקש הנאשם להחליף סנגור, לא יסרב בית המשפט הצבאי לתת לסנגור הקודם רשות להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם נראה שחילוף הסנגורים מצריך דחייה בלתי סבירה של המשפט.

שכרו של סנגור

83. (א) נתמנה סנגור בידי בית משפט, יקבע בית המשפט הצבאי את שכר טרחתו ורשאי הוא לאשר את כיסוי הוצאות ההגנה. שכר טרחת הסניגור ייקבע בהתאם לסכומים הקבועים בתוספת השניה לתקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון), התשס"ח-2007 (להלן: "התוספת"). נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין מן הצדק לקבוע שכר טרחת סניגור גבוה מזה שנקבע בתוספת, רשאי הוא לקבוע סכום גבוה יותר בשיעור שלא יעלה על כפל הסכום הקבוע בתוספת.

(ב) בית משפט צבאי רשאי לאשר תשלום מראש של הוצאות חזויות של ההגנה.

(ג) שכר טרחת הסנגור והוצאות ההגנה יכוסו מקופת מפקדת האזור.

(ד) לענין סעיף זה "הוצאות ההגנה" – לרבות הוצאות הסנגור בקשר עם המשפט שלשמו מונה.

איסור קבלת שכר

84. סנגור הזכאי לשכר טרחה והוצאות הגנה כאמור בסעיף 83 לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת.

לבושו של עורך דין

85. (א) לענין סעיף זה –

(1) מדי משפט של עורכי דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, עניבה, מכנסיים ומקטורן, כולם בצבע שחור או כחול כהה, גלימה שחורה ונעליים סגורות כהות;

(2) מדי משפט של עורכות דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, מכנסיים או חצאית בצבע שחור או כחול כהה ומקטורן בצבע שחור או כחול כהה, או שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים או קצרים וצווארון לבן, גלימה שחורה ונעליים כהות;

(3) בתקופה שמיום 1 באפריל עד יום 30 בנובמבר של כל שנה, ניתן שלא ללבוש מקטורן.

(ב) סנגור לא יישמע בבית משפט צבאי, אם אינו לבוש מדי משפט, זולת אם הרשה לו בית המשפט לנהוג בדרך אחרת, אולם רשאי סנגור להישמע בידי שופט בלשכתו גם אם הוא אינו לבוש מדי משפט.

סימן ג' – ראיות

ראיות

86. בדיני הראיות ינהג בית משפט צבאי לפי הכללים המחייבים בעניינים פלילים בבתי המשפט של מדינת ישראל.

תעודות חיסיון

87. (א) אין אדם חייב למסור, ובית המשפט הצבאי לא יקבל, ראיה, אם מפקד כוחות צה"ל באזור הביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב, אלא אם כן מצא שופט בית המשפט הצבאי לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש את גילויה, כי הצורך לגלות את הראיה, לשם עשיית צדק, עדיף מן הענין שיש לא לגלותה.

(ב) הוגשה לבית המשפט הצבאי תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת עתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.

(ג) הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף קטן (א) יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט לדרוש שהראיה או תוכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, או מי מטעמם, אף בהעדר יתר בעלי הדין.

סימן ד' – סדרי דין והוראות כלליות

הוראה כללית בדבר סדרי דין

88. בית משפט צבאי רשאי להורות, בכל ענין של סדרי-דין שלא נקבע במפורש בצו זה, על סדרי-דין שייראו לו כמתאימים ביותר לעשיית דין צדק.

פומביות הדיון

89. (א) בסעיף זה –

"אדם עם מוגבלות נפשית" – אדם עם לקות נפשית, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;

"אדם עם מוגבלות שכלית" – כל אחד מאלה:

(א) אדם עם פיגור שכלי;

(ב) אדם עם לקות שכלית אחרת, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;

(ג) אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;

"חסר ישע" – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו.

(ב) בית משפט צבאי יקיים את הדיונים הנערכים בפניו בדלתיים פתוחות; אולם רשאי בית משפט צבאי לצוות כי הדיון בפניו יתקיים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן מטעמים של בטחון כוחות צה"ל, בטחון הציבור, הגנה על המוסר או על עניינו של קטין או חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית או לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה כהגדרתו בסעיף 186 לצו זה או עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או אם הוא סבור כי הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

(ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי יש לערוך משפט או הליך לפני שופט, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון האזור; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בפומבי.

(ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית משפט צבאי, לבקשת בא כוח מפקד כוחות צה"ל באזור, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון האזור, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית משפט צבאי רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, אף בהיעדר יתר בעלי הדין.

(ד) ציווה בית משפט צבאי על קיום הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוג בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ה) לא יפרסם אדם ולא יגלה לאחר דבר על דיון שהתקיים בבית משפט צבאי בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט הצבאי.

(ו) על אף האמור בסעיף 89(ב), בית משפט צבאי ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיף 87, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.

מיום 24.9.2019

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9420

(ב)

איסור פרסום

90. (א) בית משפט צבאי רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט הצבאי, אם הוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות נפשית או של אדם עם מוגבלות שכלית או לשם שמירה על ביטחון האזור.

(ב) בית משפט צבאי רשאי לאסור את פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, וכן כל פרט הנוגע לענין נשוא החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שנערכת על פי דין, או שיש לאסור את הפרסום מטעמים של בטחון האזור. כן רשאי בית משפט צבאי לאסור פרסומה של בקשה לצו איסור פרסום בנסיבות כאמור.

(ג) בית המשפט הצבאי רשאי לקיים דיון לצורך החלטה לפי סעיף זה, בדלתיים סגורות.

צו איסור פרסום שהוצא על ידי בימ"ש בישראל

91. צו איסור פרסום אשר הוצא בידי בית משפט בישראל כוחו יפה כאילו הוצא בידי בית משפט צבאי, לרבות לעניין העמדה לדין לפי סימן זה.

צילום בבית משפט

92. לא יצלם אדם באולם בית משפט צבאי ולא יפרסם תצלום כזה, אלא ברשות בית המשפט הצבאי.

פרסום שם קטין

93. לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט הצבאי, שם קטין, שהוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי סעיפים 279 עד 320 לחוק הפלילי הירדני, מס' 16 לשנת 1960, ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים, העשויים להביא לזיהויו של אותו קטין.

דלתיים סגורות שלא בבית משפט

94. הוראות סעיפים 89(ד), 89(ה), 90 עד 93, 97 ו-98 יחולו גם על כל דיון המתקיים בדלתיים סגורות בהתאם לתחיקת הבטחון, אף שלא לפני בית משפט צבאי, והסמכויות הנתונות לבית משפט צבאי לפי סעיפים אלו, יהיו נתונות לגורם בפניו מתקיים הדיון בדלתיים סגורות.

עבירה

95. העובר על הוראה מהוראות סעיפים 89 עד 93, דינו מאסר שנתיים.

ביזיון בית משפט

96. כל אדם, שבהיותו נוכח בבית המשפט הצבאי מסרב לציית לכל הוראה של בית המשפט, או מעליב את בית המשפט הצבאי או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את ההליכים בבית המשפט, דינו מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה.

הרחקת אדם מאולם בית המשפט הצבאי

97. (א) בית המשפט הצבאי רשאי לצוות על הרחקתו של אדם, שבעת דיוני בית המשפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן:

(1) מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;

(2) מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית המשפט;

(3) מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.

(ב) סעיף זה לא יחול על מי שניתן להגיש נגדו קובלנה, בהתאם להוראות הצו בדבר מועצת עורכי הדין (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ו-1986, או שהינו נתון לשיפוט משמעתי בישראל, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כפי תוקפו בישראל, מעת לעת, והוא נמצא באולם בית המשפט הצבאי לרגל תפקידו.

הרחקת אדם שנוכחותו מרתיעה עד

98. בית המשפט הצבאי רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת הדיון אם מצא, מטעמים שירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

החלטות יתקבלו ברוב דעות

99. החלטות בית משפט צבאי, לרבות הכרעת הדין וגזר הדין, יתקבלו ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו. לענין סעיף זה יקבע אב בית הדין מהו עונש חמור יותר.

תיקון טעות בפסק דין

99א. (א) מצא בית משפט צבאי, כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

(ב) בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

(ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לעניין ערעור, את מועד החלטת התירון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.

(ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

מיום 15.2.2011

קובץ המנשרים מס' 237 מחודש אפריל 2011 עמ' 6336

הוספת סעיף 99א

סימן ה' – אישום

כתב אישום

100. (א) לפני שיובא נאשם לפני בית משפט צבאי, ירשמו מהות האישום ופרטיו בכתב אישום שיוגש בידי תובע צבאי לבית המשפט הצבאי; בפתח כתב האישום יציין התובע הצבאי אם כתב האישום מוגש לבית משפט צבאי של שלושה או לדן יחיד.

(ב) עותק כתב האישום יימסר לנאשם לפני משפטו.

צירוף אישומים

101. פרטי האישום יהיו נפרדים לכל עבירה, אבל אפשר להביא לדין על מספר אישומים בבת-אחת ואפשר לשפוט עליהם ביחד או לחוד, הכל כפי שיחליט בית המשפט בכל עת. הנאשם יתבקש להשיב על כל פרט אישום בנפרד.

תיקון כתב האישום

102. (א) תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

(ב) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

צירוף נאשמים

103. נאשמים המואשמים בעבירות דומות או בעבירות הנובעות מאותה מערכת עובדות, אפשר להאשימם ולשפטם ביחד או לחוד, ככל אשר יכריע בית המשפט בכל עת.

הפרדת הדיון

104. החליט בית משפט צבאי, בכל שלב של ההליכים, כי הדיון נגד הנאשם יופרד, אפשר להמשיך בדיון נגד אותו נאשם או נאשמים שדינם הופרד, מאותו שלב של ההליכים המשותפים בו הורה בית המשפט הצבאי על הפרדת הדיון, הכל לפי החלטת בית המשפט שימשיך בדיון.

התליית הליכים

105. (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.

(ב) הותלו ההליכים לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן נמצא כי אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט הצבאי על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט הצבאי את ההליכים ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.

(ג) על אף האמור בהוראות כל דין ותחיקת בטחון, אפשר לחדש את ההליכים באישור הפרקליט הצבאי הראשי, או מי שהוסמך לכך על ידו, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, התקופות האמורות בדין ובתחיקת בטחון; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.

מיום 20.9.2012

קובץ המנשרים מס' 240

סימן ו' – זימון למשפט

המצאת זימון למשפט

106. (א) לענין סעיף זה –

"זימון" – לרבות צו או הודעה שניתנו מכוח צו זה.

(ב) זימון שיש להמציאו לאדם לפי צו זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים;

(2) במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם עם אישור מסירה; בית המשפט הצבאי רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה;

(3) במשלוח מכתב באמצעות הממונה על עזרה משפטית, כהגדרתו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה השומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי תוקפו בישראל, אל המועצה הפלסטינית, לשם העברתה לאדם המזומן.

(ג) מסירת זימון לידי סנגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסנגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו של הסנגור, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסנגור לבית המשפט הצבאי, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת הזימון, כי אין ביכולתו להביא את הזימון לידיעת הנאשם.

(ד) נוכח בית המשפט הצבאי, כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב בלתי מוצדק לקבל את הזימון או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט הצבאי לראות את הזימון כאילו הומצא כדין.

(ה) נוכח בית המשפט הצבאי שאי אפשר להמציא את הזימון כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:

(1) בהדבקת עותק של הזימון במקום הנראה לעין במשרדי מנהלת התיאום והקישור שבאזור מגוריו של הנאשם או העד;

(2) בפרסום מודעה בקובץ המנשרים כמשמעו בצו בדבר מנשרים (יהודה והשומרון) (מס' 111), התשכ"ז-1967, או בעיתון יומי בשפה העברית ובשפה הערבית;

(3) בכל דרך אחרת שתראה לו.

צו הבאה

107. (א) בית משפט צבאי רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד נאשם, אם ראה שיש צורך בכך, כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.

(ב) נאשם, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (א) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע.

תפיסת נכסי נאשם שנמלט

108. (א) נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, אם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, ובכלל זה מטלטלין ומקרקעין או על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין, או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכסים ובפירותיהם כל עוד הצו בתוקפו.

(ב) צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.

(ג) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט הצבאי לבטל את הצו או לשנותו.

סימן ז' – הזמנת עדים ומסמכים

הזמנת עדים ומסמכים

109. (א) בית משפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להזמין כל אדם להעיד במשפט אם היה סבור שיש בהזמנתו להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט.

(ב) בית משפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

(ג) בית משפט צבאי רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; דינו של אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.

(ד) מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמכים ולא המציאם, רשאי בית המשפט לתת צו הבאה נגדו כדי לכפות את התייצבותו בבית המשפט.

(ה) עד, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (ד) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע.

מאסר עד או נאשם בשל אי ציות להזמנה

110. הוזמן אדם להופיע בפני בית משפט צבאי, וללא נימוק סביר נמנע מלבוא או מלהמציא מסמך או ראיה הנמצאים בחזקתו או בשליטתו, או שבא לבית המשפט ועזבו בלי לקבל רשות מבית המשפט, או שהוא נמנע מלבוא להמשך הדיון לאחר שנצטווה לבוא, דינו – מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

פרק ה' – הליכי משפט

סימן א' – מועד המשפט ומיקומו

תחילת הדיון

111. (א) הזמן והמקום אשר בו יתחיל בית המשפט הצבאי לדון במשפט פלוני יקבע בידי נשיא בית המשפט או בהתאם להוראותיו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יישב דן יחיד בדין באותם זמנים ומקומות שיורה עליהם הוא עצמו.

דחיית המשך הדיון

112. בית משפט צבאי רשאי לדחות את ישיבותיו בכל שלב של ההליכים, ולחזור ולשבת בזמן ובמקום שיורה. בית המשפט רשאי ליתן כל הוראה בדבר החזקתו במשמורת של נאשם והתייצבותו לישיבה שנדחתה.

הטלת הוצאות בדחיית משפט

113. (א) לענין סעיף זה –

"בעל דין" – לרבות סנגורו או בא-כוחו של בעל דין.

(ב) נעתר בית משפט צבאי לבקשת בעל דין לדחות את מועד המשפט או נדחה מועד המשפט בשל מעשה או מחדל של בעל דין, רשאי בית המשפט אם ראה הצדקה לכך, להטיל על בעל הדין שבעטיו נגרמה הדחיה, הוצאות בפועל לטובת הצד שכנגד.

(ג) לא יטיל בית המשפט הצבאי הוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין להשמיע דברו.

סימן ב' – נוכחות נאשם

נוכחות הנאשם במשפט

114. (א) כל נאשם יהא זכאי להיות נוכח במשך כל הליכי המשפט, כל זמן שהוא מתנהג כראוי.

(ב) אם נאשם מתנהג שלא כראוי, רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לצוות להוציאו מאולם בית המשפט ולהמשיך בהליכי המשפט שלא בפניו ובלבד שיוודע לו על המתרחש בהליכי המשפט, ותינתן לו אפשרות להגן על עצמו.

(ג) בית המשפט הצבאי רשאי, אם יראה לנכון, להרשות לנאשם להיות מחוץ לבית המשפט במהלך המשפט, כולו או מקצתו, בתנאים שיקבע.

סימן ג' – פרוטוקול ותרגום

רישום פרוטוקול

115. (א) אב בית הדין ינהל פרוטוקול דיונים בעצמו או באמצעות רושם.

(ב) הפרוטוקול ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט; בין היתר, ייכלל בפרוטוקול רישום תמציתי בדבר:

(1) תשובת הנאשם לאישום;

(2) העדויות שנשמעו;

(3) פרטי המוצגים;

(4) הכרעת דין, לרבות הממצאים שקבע בית המשפט וההחלטה אם לחייב את הנאשם או לזכותו;

(5) גזר הדין.

(ג) כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט הצבאי וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

(ד) בית המשפט הצבאי רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט הצבאי ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.

(ה) בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט הצבאי.

(ו) פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט הצבאי לערעורים.

(ז) בית המשפט הצבאי יחתום על כל הכרעת דין וגזר דין.

מתרגם לנאשם

116. (א) הוברר לבית המשפט הצבאי שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה בית המשפט הצבאי מתרגם, אשר יתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית המשפט, אלא אם כן ויתר הנאשם מרצון על התרגום כולו או חלקו; הזכות בידי הצדדים להתנגד למתרגם ולבקש החלפתו.

(א1) (1) התייצב הנאשם למשפטו, יתורגם כתב האישום שהוגש כנגדו לשפה הערבית, אלא אם כן ויתר על כך הנאשם או בא כוחו;

(2) הנאשם יחוייב להשיב לאשמה רק לאחר שיימסר לו תרגום כתב האישום, אלא אם הוא או בא כוחו ויתר על כך;

(3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), נוסחו המקורי של כתב האישום שהוגש בהתאם לסעיף 100 לצו זה יהא הנוסח המחייב בכל ההליכים המשפטיים שיתקיימו לפי צו זה או לפי כל דין אחר;

(4) החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שכתב האישום לא תורגם או מחמת טעות שנפלה בתרגום.

(ב) ראיה הנמסרת לבית המשפט הצבאי שלא בעברית או בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

מיום 28.11.2012

קובץ המנשרים מס' 240

הוספת סעיף קטן 116(א1)

סימן ד' – פתיחת המשפט

תחילת המשפט

117. בתחילת המשפט יקרא בית המשפט הצבאי את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו. בית המשפט הצבאי רשאי שלא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג בידי סנגור, אם הודיע הסנגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול.

הסבר זכויות

118. במהלך המשפט יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.

מועד לטענת פסלות

118א. (א) לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 20א; הוחלף שופט כאמור בסעיף 20, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.

(ב) לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

(ג) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.

(ד) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט הצבאי לערעורים.

מיום 14.2.2021

קובץ המנשרים מס' 256 מחודש אפריל 2021 עמ' 11174

הוספת סעיף 118א

ערעור על החלטה בטענת פסלות

118ב. (א) בעל דין שבעדתו לערער על החלטת שופט לפי סעיף 118א(ד) יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב בית הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.

(ב) הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.

(ג) בערעור לפי סעיף זה, ידון נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, או מותב של שופטי בית המשפט הצבאי לערעורים, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

(ד) הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים או השופט שדן בערעור, ובמותב – אב בית הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.

(ה) מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.

מיום 14.2.2021

קובץ המנשרים מס' 256 מחודש אפריל 2021 עמ' 11174

הוספת סעיף 118ב

סייג לטענות פסלות

118ג. טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות סעיפים 118א ו-118ב.

מיום 14.2.2021

קובץ המנשרים מס' 256 מחודש אפריל 2021 עמ' 11175

הוספת סעיף 118ג

תשובה לאשמה

119. (א) הנאשם יישאל אם הוא מודה באשמה או בעובדות ואם לאו. תגובת הנאשם יכול שתימסר בידי סנגורו.

(ב) הנאשם יכול להשיב לשאלה זו אחת מאלה:

(1) שהוא מודה באשמה;

(2) שהוא כופר באשמה;

(3) שהוא כופר באשמה, אך מודה בעובדות או בחלק מהעובדות שהובאו בקשר למעשה נשוא האישום.

(ג) לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי סעיף קטן (א), רואים אותו כאילו כפר באשמה.

(ד) הימנעות נאשם להשיב לאישום עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט הצבאי יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.

חזרה מתשובה לאשמה

120. (א) ברשות בית המשפט הצבאי ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי סעיף קטן 119(ב), כולה או מקצתה.

(ב) התיר בית המשפט הצבאי לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין, במידה שיסודה בהודיית הנאשם, ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

דין מי שצפוי לעונש מוות

121. הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות ובית המשפט הצבאי רשאי על פי סעיף 165(א) להטיל עונש זה, אין נוהגים כאמור בסעיף 119, אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה.

הליכים לאחר הודאה באשמה

122. (א) הודה הנאשם באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, שלא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצוינו בידי בית המשפט.

(ב) החליט בית המשפט הצבאי לקבל את הודאת הנאשם, רואים את האשמה כמוכחת, ובית המשפט ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.

(ג) בטרם יפעל בית המשפט על פי סעיף קטן (ב), יבחן אם הנאשם מבין כראוי את טיב האשמה ואת תוצאות הודאתו בה.

(ד) לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי לפני בית המשפט הצבאי את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלו או על מקצתן, רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.

(ה) היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה על פי סעיף זה ולגזור את דינו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל האשמים, אך אם נקרא אותו נאשם להעיד במשפט, ירשיע אותו בית המשפט ויגזור את דינו, לפני שייקרא להעיד.

הליכים לאחר הודאה בעובדות

123. (א) כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות או בחלק מהן, או שהחליט בית המשפט הצבאי לפי סעיף 122 לראותו כאילו עשה כן, רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט הצבאי לדרוש מן התובע הצבאי להוכיח עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו, ואם דרש בית המשפט כן, אין רואים אותה עובדה כמוכחת, עד שיוכיחה התובע הצבאי.

סימן ה' – בירור האשמה

הליכים לאחר כפירה באישום

124. (א) כפר הנאשם באישום או סירב בית המשפט לקבל מפיו הודאה באישום, ישמע בית המשפט את דבריהם של התובע הצבאי ושל עדיו, וכן כל עדות אחרת שימצא לנכון.

(ב) אם אין הנאשם נעזר בסנגור ישאל בית המשפט הצבאי את הנאשם, עם סיום חקירתו של כל עד מצד התביעה, אם רצונו לשאול את העד שאלות כל שהן. בית המשפט ירשום את תשובת הנאשם בפרוטוקול.

זיכוי עם תום פרשת התביעה

125. נראה לבית המשפט הצבאי עם סיום פרשת התביעה כי אין בחומר הראיות כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום כלשהו, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

פרשת ההגנה

126. (א) נראה לבית המשפט הצבאי, עם סיום פרשת התביעה, כי יש לכאורה בראיות שהוגשו כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום, יסביר בית המשפט לנאשם כי הוא רשאי להעיד כעד הסנגוריה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד או להימנע מלהעיד ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד כאמור בסעיף קטן (ב), וישאל אותו אם רצונו למסור עדות או לקרוא לעד כלשהו כדי להגן על עצמו; בית המשפט ישמע את עדותו של הנאשם, אם ירצה להעיד, ואת עדותם של כל העדים שייקראו להעיד.

(ב) הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע.

(ג) הצהיר הנאשם שיש לו עדים, אלא שאינם נוכחים, רשאי בית המשפט לדחות לפי ראות עיניו את המשך הדיון וגם לצוות, אם יראה זאת לנכון, על נקיטת אמצעים שיבטיחו את הופעתם של אותם עדים במועד שיקבע.

סיכומים

127. עם סיום פרשת ההגנה רשאי התובע לסכם טענותיו ולאחריו רשאים הנאשם או סנגורו לסכם טענותיהם.

הכרזה מיידית על זיכוי

128. זיכה בית המשפט הצבאי את הנאשם, יכריז על זיכויו מיד והנאשם ישוחרר אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות; אם שוחרר הנאשם בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם או יוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין.

חיוב וגזר דין

129. (א) הרשיע בית המשפט הצבאי את הנאשם באשמה יגזור את דינו.

(ב) בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל על הנאשם בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

(ג) בטרם יגזור דינו של נאשם, ייתן בית המשפט הצבאי לתובע הצבאי הזדמנות להביא ראיות, שיש בהן כדי להשפיע על טיב העונש או על מידתו. לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש.

(ד) נסתיימו ההליכים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סנגורו להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסנגור, יאפשר בית המשפט לנאשם להגיד את דברו האחרון.

נאשם שאינו שפוי בדעתו או מוגבל שכלית

130. (א) נשפט אדם לפני בית משפט צבאי ונראה לבית המשפט כי אין הנאשם בר עונשין, מחמת היותו בשעת המעשה סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יפסוק בית המשפט לעצרו במקום מתאים, שייקבע בידי מפקד כוחות צה"ל באזור ולהחזיקו שם כל עוד הוא סבור שהנאשם חולה כאמור.

(ב) אם תוך הליכי הדיון בבית משפט צבאי נראה לבית המשפט שאין הנאשם מסוגל לעמוד בדין, מפני שהוא סובל ממחלת נפש או מחמת ליקוי בכשרו השכלי, יורה בית המשפט הצבאי כי אותו אדם ייעצר לתקופה שיורה מפקד כוחות צה"ל באזור. העידו שני רופאים צבאיים שאדם העצור לפי הוראות סעיף קטן זה שפוי בדעתו או אינו בעל ליקוי בכשרו השכלי, ונוכח מפקד כוחות צה"ל באזור כי מן הראוי לעשות כן, יורה שאותו אדם יישפט על העבירה שמואשם בה.

(ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לתת, מזמן לזמן, הוראות כפי שיראה לנכון, בדבר מעצרם של בני-אדם שנעצרו לפי הוראות סעיף זה.

מיום 17.7.2014

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7061