נבו ייצוגיות - מעקב אחרי חרות ותביעות

יהודה והשומרון

צו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651),
תש"ע-2009

תוכן ענינים

 

פרק א – הוראות כלליות

Go

15

סעיף 1

הגדרות

Go

15

סעיף 2

הוראות כלליות

Go

17

סעיף 3

מינוי מפקדים צבאיים

Go

17

סעיף 4

סמכויות שוטר

Go

17

סעיף 5

סמכות קצין משטרה

Go

17

סעיף 6

סמכות איש שירות הביטחון

Go

17

סעיף 7

סמכות איש שירות בתי הסוהר

Go

17

 

פרק ב' – בתי משפט צבאיים

Go

18

סעיף 8

אי תלות

Go

18

סעיף 9

בתי המשפט הצבאיים

Go

18

סעיף 10

סמכות

Go

18

סעיף 11

מינוי שופטים

Go

18

סעיף 12

מינוי לכהונה בפועל

Go

19

סעיף 13

ועדת הבחירה

Go

19

סעיף 14

הפסקת כהונה

Go

20

סעיף 15

הרכב בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה

Go

20

סעיף 16

הרכב בתי משפט צבאיים של שלושה

Go

20

סעיף 17

דן יחיד

Go

20

סעיף 18

העברת דיון

Go

20

סעיף 19

בית המשפט הצבאי לערעורים

Go

20

סעיף 20

החלפת שופט

Go

21

 

פרק ג' – עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט

Go

21

 

סימן א' – הוראות כלליות

Go

21

סעיף 21

תחולה

Go

21

 

סימן ב' – עיכוב

Go

21

סעיף 22

עיכוב

Go

21

סעיף 23

עיכוב עד במקום

Go

22

סעיף 24

עיכוב לשם חיפוש

Go

22

סעיף 25

עיכוב לשם ביצוע צו מעצר

Go

22

סעיף 26

משך העיכוב

Go

22

סעיף 27

דו"ח על עיכוב

Go

22

סעיף 28

עדיפות לעיכוב

Go

22

 

סימן ג' – מעצר ושחרור

Go

22

סעיף 29

מקום המעצר

Go

22

סעיף 30

ביצוע פקודת מעצר

Go

22

סעיף 31

מעצר על ידי חייל ללא פקודת מעצר

Go

22

סעיף 31א

הבאת העצור בפני השופט

Go

23

סעיף 31ב

הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך

Go

23

סעיף 32

מעצר על ידי שוטר

Go

24

סעיף 33

מעצר לחימתי

Go

24

סעיף 34

שחרור ממעצר על ידי קצין משטרה

Go

24

סעיף 35

שחרור ממעצר על ידי בית משפט צבאי

Go

24

סעיף 36

בקשה לשחרור

Go

24

סעיף 37

הארכת מעצר לצרכי חקירה

Go

25

סעיף 38

הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה

Go

25

סעיף 38א

הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה של קטינים

Go

25

סעיף 39

הארכת מעצר לשם מעצר מנהלי

Go

25

סעיף 40

שחרור ממעצר בפקודת שופט

Go

25

סעיף 41

עיכוב ביצוע שחרור

Go

25

סעיף 42

שחרור בערובה

Go

25

סעיף 42א

מעצר טרם הגשת כתב אישום

Go

26

סעיף 43

מעצר עד תום ההליכים

Go

26

סעיף 43א

שחרור באין משפט

Go

26

סעיף 44

מעצר טרם הכרעת דין

Go

26

סעיף 44א

מעצר לאחר הכרעת דין

Go

27

סעיף 45

ערר

Go

27

סעיף 46

סמכות המעצר בערר

Go

27

סעיף 47

עיון חוזר

Go

27

סעיף 48

סמכות בעיון חוזר וערר

Go

27

סעיף 49

עיכוב ביצוע שחרור

Go

27

סעיף 50

מעצר לאחר ערעור

Go

28

סעיף 51

נוכחות עצור בדיוני מעצר

Go

28

סעיף 52

נוכחות עצור בעבירות ביטחון

Go

28

סעיף 53

מסירת הודעה עם מעצר

Go

29

סעיף 54

עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט צבאי

Go

29

סעיף 55

עיכוב ידיעה על מעצר   חשוד בעבירה על פי התוספת

Go

29

סעיף 56

פגישה עם עורך דין

Go

30

סעיף 57

מניעת מפגש עם עורך דין על ידי בית משפט צבאי

Go

30

סעיף 58

מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת   חשוד בעבירה בתוספת הראשונה

Go

30

סעיף 58א

מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה

Go

31

סעיף 59

מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי חשוד בעבירה בתוספת הראשונה

Go

31

סעיף 59א

סדר דין בדיון מעצר של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה

Go

31

 

סימן ד' – תפיסה וחילוט

Go

31

סעיף 60

תפיסה

Go

31

סעיף 61

טובין שנעברה בהם עבירה

Go

32

סעיף 61א

ייחוד הסמכות תיקון מס' 36

Go

32

סעיף 62

טובין שלא נעברה בהם עבירה

Go

32

סעיף 62א

הקמת ועדה לבחינת תפיסת רכוש

Go

32

סעיף 63

תביעות סותרות לחזקה בטובין

Go

32

סעיף 64

הוצאת תפיסת ואחזקת טובין ת"ט תש"ע 2010

Go

32

סעיף 65

חילוט טובין

Go

32

סעיף 66

טענות בעלות או זכות

Go

32

 

סימן ה' – חיפוש

Go

33

סעיף 67

חיפוש בחצרים

Go

33

סעיף 68

חיפוש על גופו של אדם

Go

33

סעיף 69

העמדת כלי תחבורה לחיפוש

Go

33

 

סימן ו' – נטילת אמצעי זיהוי

Go

33

סעיף 69א

הגדרות

Go

33

סעיף 69ב

אופן נטילת אמצעי זיהוי

Go

34

סעיף 69ג

תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר

Go

34

סעיף 69ד

נחקר כחשוד   בקשה לעיון חוזר

Go

34

סעיף 69ה

שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי

Go

34

סעיף 69ו

נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי

Go

34

סעיף 69ז

זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב

Go

35

סעיף 69ח

בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח

Go

35

סעיף 69ט

נטילת אמצעי הזיהוי   תנאי הנטילה

Go

35

סעיף 69י

דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי

Go

35

סעיף 69יא

השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר

Go

35

סעיף 69יב

מטרות השימוש במאגר

Go

36

סעיף 69יג

הצגת תצלומים מהמאגר לאדם

Go

36

סעיף 69יד

נטילת אמצעי זיהוי בהסכמה מאדם שאינו חשוד

Go

36

 

פרק ד' – הליכים לפני משפט

Go

37

 

סימן א' – חקירה וסגירת תיקים

Go

37

סעיף 70

חקירת עדים

Go

37

סעיף 71

סגירת תיק חקירה

Go

37

סעיף 72

סגירת תיק חקירה על ידי קצין משטרה

Go

37

סעיף 73

העברת תיק חקירה

Go

37

 

סימן ב' – בעלי הדין וייצוגם

Go

38

סעיף 74

הגדרות

Go

38

סעיף 75

תובע

Go

38

סעיף 76

סנגור

Go

38

סעיף 77

מינוי עורך דין על ידי בית משפט צבאי

Go

38

סעיף 78

מינוי עורך דין כסנגור רק בהסכמתו

Go

38

סעיף 79

תפקידי סנגור

Go

38

סעיף 80

הפסקת ייצוג בידי סנגור

Go

38

סעיף 81

סייג למינוי סנגור

Go

38

סעיף 82

חילופי סנגורים

Go

38

סעיף 83

שכרו של סנגור

Go

38

סעיף 84

איסור קבלת שכר

Go

38

סעיף 85

לבושו של עורך דין

Go

38

 

סימן ג' – ראיות

Go

39

סעיף 86

ראיות

Go

39

סעיף 87

תעודות חיסיון

Go

39

 

סימן ד' – סדרי דין והוראות כלליות

Go

39

סעיף 88

הוראה כללית בדבר סדרי דין

Go

39

סעיף 89

פומביות הדיון

Go

39

סעיף 90

איסור פרסום

Go

40

סעיף 91

צו איסור פרסום שהוצא על ידי בימ"ש בישראל

Go

40

סעיף 92

צילום בבית משפט

Go

40

סעיף 93

פרסום שם קטין

Go

40

סעיף 94

דלתיים סגורות שלא בבית משפט

Go

40

סעיף 95

עבירה

Go

40

סעיף 96

ביזיון בית משפט

Go

40

סעיף 97

הרחקת אדם מאולם בית המשפט הצבאי

Go

40

סעיף 98

הרחקת אדם שנוכחותו מרתיעה עד

Go

41

סעיף 99

החלטות יתקבלו ברוב דעות

Go

41

סעיף 99א

תיקון טעות בפסק דין

Go

41

 

סימן ה' – אישום

Go

41

סעיף 100

כתב אישום

Go

41

סעיף 101

צירוף אישומים

Go

41

סעיף 102

תיקון כתב האישום

Go

41

סעיף 103

צירוף נאשמים

Go

41

סעיף 104

הפרדת הדיון

Go

41

סעיף 105

התליית הליכים

Go

41

 

סימן ו' – זימון למשפט

Go

42

סעיף 106

המצאת זימון למשפט

Go

42

סעיף 107

צו הבאה

Go

42

סעיף 108

תפיסת נכסי נאשם שנמלט

Go

42

 

סימן ז' – הזמנת עדים ומסמכים

Go

43

סעיף 109

הזמנת עדים ומסמכים

Go

43

סעיף 110

מאסר עד או נאשם בשל אי ציות להזמנה

Go

43

 

פרק ה' – הליכי משפט

Go

43

 

סימן א' – מועד המשפט ומיקומו

Go

43

סעיף 111

תחילת הדיון

Go

43

סעיף 112

דחיית המשך הדיון

Go

43

סעיף 113

הטלת הוצאות בדחיית משפט

Go

43

 

סימן ב' – נוכחות נאשם

Go

43

סעיף 114

נוכחות הנאשם במשפט

Go

43

 

סימן ג' – פרוטוקול ותרגום

Go

44

סעיף 115

רישום פרוטוקול

Go

44

סעיף 116

מתרגם לנאשם

Go

44

 

סימן ד' – פתיחת המשפט

Go

44

סעיף 117

תחילת המשפט

Go

44

סעיף 118

הסבר זכויות

Go

45

סעיף 119

תשובה לאשמה

Go

45

סעיף 120

חזרה מתשובה לאשמה

Go

45

סעיף 121

דין מי שצפוי לעונש מוות

Go

45

סעיף 122

הליכים לאחר הודאה באשמה

Go

45

סעיף 123

הליכים לאחר הודאה בעובדות

Go

45

 

סימן ה' – בירור האשמה

Go

45

סעיף 124

הליכים לאחר כפירה באישום

Go

45

סעיף 125

זיכוי עם תום פרשת התביעה

Go

46

סעיף 126

פרשת ההגנה

Go

46

סעיף 127

סיכומים

Go

46

סעיף 128

הכרזה מיידית על זיכוי

Go

46

סעיף 129

חיוב וגזר דין

Go

46

סעיף 130

נאשם שאינו שפוי בדעתו או מוגבל שכלית

Go

46

סעיף 131

בדיקה רפואית לנאשם

Go

46

 

סימן ו' – עדים

Go

47

סעיף 132

חקירת עדים

Go

47

סעיף 133

עדים במשפט של נאשמים אחדים

Go

47

סעיף 134

הזהרת עד והשבעתו

Go

47

 

סימן ז' – שיפוט נוער

Go

47

סעיף 135

תוקף ותחולה

Go

47

סעיף 136

הגדרות

Go

47

סעיף 136א

הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו

Go

47

סעיף 136ב

חקירת קטין חשוד בלא הודעה להורהו או לקרוב אחר

Go

48

סעיף 136ג

הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו

Go

48

סעיף 136ד

שפת חקירתו של קטין חשוד ותיעודה

Go

48

סעיף 136ה

תסקיר מעצר

Go

48

סעיף 137

מינוי שופטי נוער

Go

49

סעיף 138

שפיטת קטין

Go

49

סעיף 139

שפיטת קטין ובגיר יחדיו

Go

49

סעיף 140

קטין שהובא לבית משפט שאינו לנוער

Go

49

סעיף 141

בגיר שהובא לבית משפט לנוער

Go

49

סעיף 142

שמירת תוקף

Go

49

סעיף 143

הפרדת קטינים

Go

49

סעיף 144

הזמן להעמדת קטין לדין

Go

50

סעיף 145

ציון גיל הקטין

Go

50

סעיף 146

סניגוריה

Go

50

סעיף 147

מעמדו של הורה

Go

50

סעיף 148

תסקיר

Go

50

סעיף 149

בתי מעצר לקטינים

Go

50

 

סימן ח' – ערעור

Go

51

סעיף 150

פסק דין

Go

51

סעיף 151

הסברת זכות הערעור

Go

51

סעיף 152

ערעור על פסק הדין

Go

51

סעיף 153

כיצד נוהגים בערעור

Go

51

סעיף 154

תקופת הערעור

Go

51

סעיף 155

הארכת מועדים

Go

51

סעיף 156

ערעור אוטומטי

Go

51

 

סימן ט' – משפט חוזר

Go

51

סעיף 157

קיום משפט חוזר

Go

51

סעיף 158

בקשה למשפט חוזר

Go

51

סעיף 159

חוות דעת לפני משפט חוזר

Go

52

סעיף 160

סדרי הדין במשפט חוזר

Go

52

סעיף 161

הדיון במשפט חוזר

Go

52

סעיף 162

פסק דין שניתן במשפט חוזר

Go

52

 

סימן י' – ענישה

Go

52

סעיף 163

ביצוע גזר דין

Go

52

סעיף 164

עונשין

Go

52

סעיף 165

עונש מוות

Go

52

סעיף 166

דין עונשים מסויימים

Go

53

סעיף 167

ריצוי עונש מאסר

Go

53

סעיף 168

מאסר קטין

Go

53

סעיף 169

מאסר על תנאי

Go

53

סעיף 170

הפעלת מאסר על תנאי

Go

53

סעיף 171

הארכת מאסר על תנאי

Go

54

סעיף 172

דין צו בגזר דין

Go

54

סעיף 173

תשלום קנס

Go

54

סעיף 174

פיגורים

Go

54

סעיף 175

מאסר בשל אי תשלום קנס

Go

54

סעיף 176

חיוב הורים או אפוטרופסים

Go

54

סעיף 177

חיוב הורים או אפוטרופסים בערובה

Go

54

סעיף 178

שמיעת הורה לקטין

Go

55

סעיף 179

תפיסת נכסים

Go

55

סעיף 180

התחייבות נאשם להימנע מעבירה

Go

55

סעיף 181

שחרור קטין תוך התחייבות

Go

55

סעיף 182

חיוב בפיצויים

Go

56

סעיף 183

פיצוי לנאשם שזוכה

Go

56

 

סימן י"א – חנינה והקלה בעונש על תנאי

Go

57

סעיף 184

חנינה והקלה בעונש על תנאי

Go

57

סעיף 185

ביטול ההקלה בעונש אגב הרשעה

Go

57

סעיף 186

ביטול ההקלה בעונש שלא אגב הרשעה

Go

57

 

סימן י"א 1 – זכויות נפגעי עבירה

Go

59

סעיף 186א

הגדרות

Go

59

סעיף 186ב

עקרונות

Go

59

סעיף 186ג

דרכי התאמה במימוש זכויות נפגעי עבירה

Go

59

סעיף 186ד

הבטחת זכויות

Go

59

סעיף 186ו

הגבלת מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה

Go

59

סעיף 186ח

זכות בכתב אישום

Go

60

סעיף 186יא

ניהול ההליכים בזמן סביר

Go

60

סעיף 186יב

חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני

Go

60

סעיף 186יג

זכות לנוכחות מלווה בחקירה

Go

60

סעיף 186יד

זכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר

Go

60

סעיף 186טו

זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות

Go

61

סעיף 186כ

הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי

Go

61

סעיף 186כא

זכאות בני משפחה

Go

61

סעיף 186כה

הודעות

Go

61

 

פרק ו' – כללי האחריות לעבירה

Go

61

 

סימן א' – הוראות יסוד

Go

61

סעיף 187

הגדרות

Go

61

סעיף 188

אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד

Go

61

סעיף 188א

אין ענישה אלא לפי דין או תחיקת בטחון

Go

61

סעיף 188ב

אין עונשין למפרע

Go

61

 

סימן ב' – תחולה לפי זמן ומקום עשיית העבירה

Go

62

סעיף 189

עבירות שנעשו מקצתן בתוך האזור ומקצתן מחוץ לאזור

Go

62

סעיף 190

ביטול העבירה לאחר עשייתה

Go

62

סעיף 191

שינוי תחיקת בטחון לאחר עשיית העבירה

Go

62

סעיף 192

עבירות שהזמן גרמן

Go

62

 

סימן ג'1 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד העובדתי שבעבירה

Go

62

סעיף 193

מבנה היסוד העובדתי

Go

62

 

סימן ג'2 – העבירה הפלילית והאחריות לה – היסוד הנפשי שבעבירה

Go

62

סעיף 194

דרישת מחשבה פלילית

Go

62

סעיף 195

מחשבה פלילית

Go

62

סעיף 196

רשלנות

Go

62

 

סימן ג'3 – העבירה הפלילית והאחריות לה – אחריות קפידה

Go

63

סעיף 197

אחריות קפידה והיקפה

Go

63

 

סימן ד'1 – עבירות נגזרות – הניסיון

Go

63

סעיף 198

ניסיון מהו

Go

63

סעיף 199

חוסר אפשרות לעשיית העבירה

Go

63

סעיף 199א

עונש מיוחד על ניסיון

Go

63

סעיף 199ב

פטור עקב חרטה לניסיון

Go

63

 

סימן ד'2 – עבירות נגזרות – צדדים לעבירה

Go

63

סעיף 199ג

מבצע

Go

63

סעיף 199ד

משדל

Go

63

סעיף 199ה

מסייע

Go

63

סעיף 199ו

עונש על סיוע

Go

64

סעיף 199ז

ניסיון לשידול

Go

64

סעיף 199ח

פטור עקב חרטה למשדל או מסייע

Go

64

סעיף 199ט

עבירה שונה או נוספת

Go

64

סעיף 199י

נתונים ענייניים ואישיים

Go

64

 

סימן ד'3 – עבירות נגזרות – הוראות משותפות

Go

64

סעיף 199יא

סייג לניסיון, לשידול ולסיוע

Go

64

סעיף 199יב

תחולת דין העבירה

Go

64

 

סימן ה'1 – סייגים לאחריות פלילית – הוראות כלליות

Go

64

סעיף 199יג

נטל ההוכחה

Go

64

סעיף 200

כפיה על ידי הבעל

Go

65

 

סימן ה'2 – סייגים לאחריות פלילית – סייגים לפליליות המעשה

Go

65

סעיף 201

קטינות

Go

65

סעיף 202

היעדר שליטה

Go

65

סעיף 203

אי שפיות הדעת

Go

65

סעיף 204

שיכרות

Go

65

סעיף 205

הגנה עצמית

Go

65

סעיף 206

צורך

Go

65

סעיף 206א

כורח

Go

65

סעיף 206ב

צידוק

Go

65

סעיף 206ג

כניסה למצב בהתנהגות פסולה

Go

66

סעיף 206ד

חובה לעמוד בסכנה או באיום

Go

66

סעיף 206ה

חריגה מן הסביר

Go

66

סעיף 206ו

זוטי דברים

Go

66

סעיף 206ז

טעות במצב דברים

Go

66

סעיף 206ח

טעות במצב משפטי

Go

66

 

סימן ו' – אחריות פלילית של תאגיד

Go

66

סעיף 206ט

היקף אחריותו הפלילית של תאגיד

Go

66

סעיף 207

עבירות של תאגיד

Go

66

 

סימן ן'1 – הוראות שונות

Go

66

סעיף 207א

פרשנות

Go

66

סעיף 207ב

נפקותו של ספק

Go

67

סעיף 207ג

פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה

Go

67

סעיף 208

נטל ההוכחה

Go

67

 

פרק ז' – עבירות

Go

67

 

סימן א' – פגיעה בגוף

Go

67

סעיף 209

גרימת מוות בכוונה

Go

67

סעיף 210

הריגה

Go

67

סעיף 210א

חבלה בכוונה מחמירה

Go

67

סעיף 211

תקיפה

Go

68

סעיף 211א

תקיפה או פגיעה בנסיבות מחמירות

Go

68

סעיף 212

זריקת חפצים

Go

68

סעיף 212א

סיכון  חיי אנשים בנתיב תחבורה

Go

68

 

סימן ב' – עבירות נגד חירותו של אדם

Go

68

סעיף 213

חטיפה

Go

68

סעיף 214

כליאת שווא ת"ט תש"ע 2010

Go

68

 

סימן ג' – עבירות נגד רשויות האזור

Go

68

סעיף 215

פגיעה בחייל

Go

68

סעיף 216

גרימת נזק ברשלנות

Go

69

סעיף 217

תקיפת עובד ציבור

Go

69

סעיף 218

הפרעה לחייל

Go

69

סעיף 219

פגיעה ברשות או בסמל

Go

69

סעיף 220

חבלה במתקן צה"ל

Go

69

סעיף 221

נזק לרכוש ביטחוני

Go

69

סעיף 222

עבירות נגד קיום הסדר הציבורי

Go

69

סעיף 222א

החדרת חפץ אסור מסוכן או ציוד קצה רט"ן אל תוך בית כלא

Go

69

סעיף 223

התערבות בענייני צה"ל

Go

70

סעיף 224

סמכות להשיג ידיעות

Go

70

סעיף 225

חובת התייצבות

Go

70

סעיף 225א

סירוב לנטילת אמצעי זיהוי   עונשין

Go

70

סעיף 226

ידיעות כוזבות

Go

70

סעיף 227

התחמקות מחובת תשלום

Go

70

 

סימן ד' – שיבוש הליכי משפט

Go

71

סעיף 228

שיבוש הליכי משפט

Go

71

סעיף 229

זילות בית משפט

Go

71

 

סימן ה' – עבירות בנשק ובציוד לחימתי

Go

71

סעיף 230

נשיאת, החזקת וייצור נשק

Go

71

סעיף 230א

איסור נשיאה או החזקה של צעצוע מסוכן

Go

72

סעיף 230ב

פעולה בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור

Go

72

סעיף 231

חברות בקבוצה המבצעת פעולות אסורות

Go

72

סעיף 232

הפקדת כלי יריה, חומרי נפץ וכו'

Go

72

סעיף 233

סחר בציוד מלחמתי

Go

72

סעיף 234

עבירות בקשר לציוד צבאי

Go

72

 

סימן ו' – עבירות ביחס לרכוש

Go

72

סעיף 235

הצתה

Go

72

סעיף 236

היזק לרכוש בזדון

Go

73

 

סימן ז' – ריגול ומגע עם אויב או ארגון עוין

Go

73

סעיף 237

איסור מגע עם אויב

Go

73

סעיף 237א

עמידה בראש התאחדות בלתי מותרת

Go

73

סעיף 237ב

מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בהתאחדות בלתי מותרת

Go

73

סעיף 238

איסור קיום אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור

Go

73

סעיף 239

ריגול

Go

73

סעיף 240

ריגול חמור

Go

73

סעיף 241

ידיעות בעלות ערך צבאי

Go

74

סעיף 242

כניסה לאזור מוגבל

Go

74

סעיף 242א

איסור פעולה ברכוש למטרת ביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה

Go

74

סעיף 242ב

איסור פעולה ברכוש הקשור בעבירה המנויה בתוספת הראשונה

Go

74

 

סימן ח' – עבירות נגד הסדר הציבורי ובריונות

Go

75

סעיף 243

התחפשות

Go

75

סעיף 244

התחזות

Go

75

סעיף 245

מתן מקלט

Go

75

סעיף 246

כלים או אמצעים לביצוע עבירה שעונשה עולה על מאסר לתקופה של שלוש שנים

Go

75

סעיף 247

פעילות נגד הסדר הציבורי

Go

75

סעיף 248

סכינים

Go

75

סעיף 249

איום

Go

75

סעיף 249א

הכנה לביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה

Go

75

סעיף 249ב

איום בביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה

Go

76

סעיף 250

איומים ועלבונות

Go

76

סעיף 251

הסתה ותמיכה בארגון עוין

Go

76

 

סימן ט' – עבירות במסמכים

Go

76

סעיף 252

איסור הוצאת מסמכי זיהוי

Go

76

סעיף 253

עבירות ברישיונות ומסמכים שהוצאו לפי תחיקת הביטחון

Go

76

 

סימן י' – קשירת קשר ושותפים לאחר מעשה

Go

77

סעיף 254

קשירת קשר

Go

77

סעיף 254א

קשירת קשר לעבירה המנויה בתוספת הראשונה

Go

77

סעיף 255

שותפים לאחר מעשה

Go

77

סעיף 256

שותף לאחר מעשה

Go

77

 

סימן י"א – עבירות שונות

Go

78

סעיף 257

בריחה ממשמורת

Go

78

סעיף 258

עבירות בקשר לשוחד

Go

78

סעיף 259

איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני

Go

78

סעיף 260

עדות שקר ועדויות סותרות

Go

79

סעיף 261

אי מניעת עבירה

Go

79

סעיף 262

הכנסת בעל חיים לאזורים מסויימים

Go

79

 

פרק ח' – עזרה משפטית

Go

79

סעיף 263

חקירת מוות

Go

79

סעיף 264

החרמה והריסה של רכוש

Go

79

סעיף 265

ביצוע מעצר

Go

79

סעיף 266

ביצוע מאסר

Go

80

סעיף 267

מימוש צו מעצר או מאסר

Go

80

סעיף 268

קטינים

Go

80

סעיף 269

העברה

Go

80

סעיף 270

העברת כלואים ואסירים למועצה הפלסטינית

Go

80

 

פרק ט' – צווים מנהליים

Go

81

 

סימן א' – מעצר מנהלי

Go

81

סעיף 271

תחולה

Go

81

סעיף 272

סייג להפעלת סמכויות

Go

81

סעיף 273

מעצר מנהלי

Go

81

סעיף 274

ביצוע

Go

81

סעיף 275

ביקורת שיפוטית

Go

81

סעיף 276

עיון חוזר ת"ט תש"ע 2010

Go

81

סעיף 277

סטיה מדיני הראיות

Go

81

סעיף 278

ערעור

Go

81

סעיף 279

נוכחות

Go

82

סעיף 280

דלתיים סגורות

Go

82

סעיף 281

סדרי דין

Go

82

סעיף 282

איסור אצילה

Go

82

סעיף 283

ביטול צו על ידי מפקד האזור

Go

82

 

סימן ב' – מעצר מנהלי – הוראת שעה

Go

82

סעיף 284

הוראת שעה

Go

82

סעיף 285

מעצר מנהלי

Go

82

סעיף 286

ביצוע המעצר

Go

82

סעיף 286א

סייג להפעלת סמכות ת"ט תש"ע 2010

Go

82

סעיף 287

ביקורת שיפוטית

Go

82

סעיף 288

ערעור

Go

83

סעיף 289

עיכוב ביצוע

Go

83

סעיף 290

סטיה מדיני הראיות

Go

83

סעיף 291

דלתיים סגורות

Go

83

סעיף 292

איסור אצילה

Go

83

סעיף 293

ביטול הצו בידי מפקד צבאי

Go

83

סעיף 294

סדרי דין

Go

83

 

סימן ג' – צווי הגבלה ופיקוח

Go

83

סעיף 295

סייג להפעלת סמכויות

Go

83

סעיף 296

צווי הגבלה

Go

83

סעיף 297

פיקוח מיוחד ותיחום מקום מגורים

Go

84

סעיף 298

דלתיים סגורות

Go

85

 

סימן ד' – הרחקת מסתננים

Go

85

סעיף 299

הגדרות

Go

85

סעיף 300

דין מסתנן

Go

85

סעיף 301

גירוש

Go

85

סעיף 302

הוצאות ביצוע צו גירוש

Go

86

סעיף 303

שחרור בערבות

Go

86

סעיף 304

ראיות

Go

86

סעיף 305

כינון ועדה

Go

86

סעיף 306

הרכב הוועדה

Go

86

סעיף 307

הבאה לפני ועדה לבחינת צווי גירוש

Go

86

סעיף 308

סמכויות הוועדה

Go

87

סעיף 309

עיון תקופתי

Go

87

סעיף 310

עיון חוזר

Go

87

סעיף 311

ראיות

Go

87

סעיף 312

נוכחות עצור

Go

87

סעיף 313

סדרי דין

Go

88

סעיף 314

עיכוב ביצוע

Go

88

סעיף 315

שמירת סמכויות

Go

88

 

פרק י' – סמכויות מנהליות

Go

88

 

סימן א' – הוראות מגבילות

Go

88

סעיף 316

תנועה ותעבורה

Go

88

סעיף 317

עוצר

Go

88

סעיף 318

שטחים סגורים

Go

88

סעיף 319

צווים לפתוח ולסגור מקומות

Go

89

סעיף 320

סמכות להורות על שילוט ועל הסרת שילוט

Go

89

סעיף 321

צביעה, שילוט וסימון

Go

89

 

סימן ב' – תעודות זיהוי

Go

89

סעיף 322

חובה למסור ידיעות מזהות

Go

89

סעיף 323

נשיאת תעודת זהות

Go

89

סעיף 324

נטילה זמנית של תעודת זהות

Go

90

 

סימן ג' – סמכויות שונות

Go

90

סעיף 325

הגדרות

Go

90

סעיף 326

נקיטת אמצעי ביטחון

Go

90

סעיף 327

אכיפת ביצוע

Go

91

סעיף 328

הוצאות לנקיטת אמצעי ביטחון

Go

91

סעיף 329

שימוש בסמכות

Go

91

סעיף 330

עונשין

Go

91

סעיף 331

איסור בניה

Go

91

סעיף 332

פיקוח על הבניה

Go

91

 

סימן ד' – המאבק בתופעת השכרות

Go

92

סעיף 332א

הגדרות

Go

92

סעיף 332ב

סמכות תפיסה והשמדה של משקה משכר וכלי קיבולו

Go

92

 

סימן ה' – הסמכת פקחים

Go

93

סעיף 332ג

הגדרות

Go

93

סעיף 332ד

סמכויות פקח

Go

93

 

פרק י"א – הוראות שונות

Go

94

סעיף 333

עונש כללי

Go

94

סעיף 334

הוראות מעבר

Go

94

סעיף 335

תיקונים עקיפים

Go

94

 

תוספת ראשונה

Go

98

 

תוספת שניה

Go

99

 

תוספת שלישית

Go

99

 

תוספת רביעית

Go

99

 

תוספת חמישית

Go

100

 

תוספת חמישית א'

Go

100

 

תוספת חמישית ב'

Go

100

 

תוספת שישית

Go

101

 

תוספת שביעית

Go

101

 

תוספת שמינית

Go

101

 

יהודה והשומרון

צו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651),
תש"ע-2009*

פרק א – הוראות כלליות

הגדרות

1.       בצו זה –

           "אזור מוחזק" – שטח המוחזק בידי כוחות צה"ל, זולת האזור;

           "איש שירות הבטחון הכללי" – אדם הנמנה עם שירות הבטחון הכללי לפי תעודה, בת תוקף, שניתנה לו בידי שירות זה;

           "בוגר רך" – אדם שמלאו לו ארבע-עשרה שנים אך לא מלאו לו שש-עשרה שנים;

           "בית משפט צבאי" ו"בית משפט" – בית משפט צבאי שסמכות שפיטה באזור נתונה בידו לפי צו זה; בכפוף לאמור בסעיף 153(א), כל מקום בצו זה שנאמר לו "בית משפט צבאי" או "בית משפט" – גם בית המשפט הצבאי לערעורים במשמע, והוא כשאין הוראה אחרת;

           "הקלה" – לענין עונש, כוללת הפחתתו, המרתו, התנאתו, או דחיית ביצועו, כולו או מקצתו. לענין צו זה רואים קנס כעונש קל יותר מאשר עונש מאסר לתקופה כל שהיא ובלבד שלא יומר עונש מאסר לקנס, ביחס העולה על אחד חלקי מאה משיעור הקנס הקבוע בסעיף קטן 1(א)(2) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון, לכל יום מאסר;

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "התאחדות בלתי מותרת" – כמשמעה בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "התאחדות בלתי מותרת"

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "חומר מזיק" – חומר כימי ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות או לסביבה;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "חומר מזיק"

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "כלי יריה" – כל כלי נשק, מכל סוג, שהוא מסוגל להמית, ובו קנה ממנו אפשר לירות כדור או קלע. מונח זה כולל כל חלק, אביזר ותחמושת של כלי-נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי-נשק כזה שהותקן או מסוגל למעט את הרעש או הרשף הנגרמים כתוצאה מירי בכלי-הנשק; וכן כלי נשק שמסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מיכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "כלי יריה"

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "כלי נשק" – כלי יריה, תחמושת, פצצה, רימון יד, או חפץ נפיץ או מבעיר לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "כלי נשק"

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "מיתקן רגיש" – מקום, לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה המשמש לייצור, לעיבוד להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק או להפקת אנרגיה מחומר כאמור;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "מיתקן רגיש"

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

           "מועד" – מועד ממועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, כפי תוקפה בישראל מעת לעת;

מיום 11.1.2012

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6466

הוספת הגדרת "מועד"

           "חפץ נפיץ או מבעיר" – כל דבר או חומר, לרבות נוזל או גז, שנועד או מסוגל לגרום להתפוצצות או לדליקה;

           "ידיעה" – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או כל חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;

           "ילד" – אדם שלא מלאו לו שתים-עשרה שנים;

           "כוחות משטרה" – שוטרים וקצינים במשטרת ישראל, שהועמדו תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור. לענין זה, רואים כל שוטר וכל קצין ממשטרת ישראל המופעל באזור בידי רשויות משטרת ישראל, כמי שהועמד תחת פיקוד מפקד כוחות צה"ל באזור;

           "מסירה" – לרבות מסירה על יד סימון ואיתות וגרם מסירה;

           "מתקן כליאה" – כהגדרתו בצו בדבר הפעלת מתקן כליאה (אזור הגדרה המערבית) (מס' 29), התשכ"ז-1967;

           "נאשם" – לרבות מערער, הכל לפי הענין;

           "נער" – אדם שמלאו לו שתים-עשרה שנים אך לא מלאו לו ארבע-עשרה שנים;

           "נשיא בית משפט" – נשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, לפי הענין;

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי" – נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה רדיואקטיבית;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי"

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

           "עבירת ביטחון" – עבירה מבין העבירות המנויות בתוספת השלישית לצו זה;

מיום 1.3.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6647

הוספת הגדרת "עבירת ביטחון"

           "עובד ציבור" – לרבות שוטר, איש שירות הבטחון הכללי, עובד בשירות כוחות צה"ל, עובד של מועצה מקומית, המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981, של מועצה אזורית המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט-1979, ושל רשות מקומית, וכל מי שבידיו סמכויות לפי הדין או תחיקת בטחון;

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9435

הוספת הגדרת "פעולה ברכוש"

           "פסק דין חלוט" – כל אחד מאלה:

(1)   פסק דין שניתן בידי בית המשפט הצבאי לערעורים;

(2)   פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור;

           "צו" – לרבות מינוי, צו, הודעה, הוראה, דרישה והיתר;

ת"ט תש"ע-2010

           "צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון" – צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), התש"ם-1980;

מיום 2.5.2010

ת"ט תש"ע-2010

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6469

"צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון" – צו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת בטחון (יהודה ושומרון) בדין ובתחיקת בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 845), התש"ם-1980;

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

הוספת הגדרת "רכוש"

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "רכוש הקשור בעבירה" – רכוש כמפורט בסעיפים 60(א)(1)-(3) לצו זה;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

הוספת הגדרת "רכוש הקשור בעבירה"

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "רכוש טרור" – כל אחד מאלה:

(1)   רכוש של התאחדות בלתי מותרת;

(2)   רכוש הקשור לעבירה המנויה בתוספת הראשונה, או עבירה לפי סעיף 251 לצו זה;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

הוספת הגדרת "רכוש טרור"

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

           "רכוש של התאחדות בלתי מותרת" – רכוש הנמצא בבעלותה, בחזקתה, בשליטתה או במשמורתה של התאחדות בלתי מותרת, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש התאחדות בלתי מותרת או לפעילות של התאחדות בלתי מותרת, לרבות רכוש שההתאחדות מימנה את רכישתו או שהעבירה לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של התאחדות בלתי מותרת ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של התאחדות בלתי מותרת, אלא אם כן הוכח אחרת;

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

הוספת הגדרת "רכוש של התאחדות בלתי מותרת"

           "רשויות צה"ל" – מפקד כוחות צה"ל באזור וכל רשות שנתמנתה על ידו או מכוחו או שהוסמכה לפעול באזור על פי הדין ותחיקת הביטחון, ובכלל זה כל מפקד צבאי באזור;

           "שוטר" – לרבות כל בעל דרגה שאינו קצין הנמנה עם כוחות המשטרה;

           "שירותים חיוניים" – שירותים חיוניים לקיום ממשל תקין באזור, להבטחת שלום הציבור וחיילי צה"ל, לקיום הסדר הציבורי, או לקיום הספקה וכל שירותים חיוניים לחיי הציבור;

           "תושב" ו"תעודת זהות" – כמשמעותם בצו בדבר תעודת זהות ומרשם אוכלוסין (יהודה והשומרון) (מס' 297), תשכ"ט-1969;

תיקון מס' 33 (מס' 1724) תשע"ג-2013

           "תקיפה" – הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית, ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות.

מיום 12.8.2013

תיקון מס' 33 (מס' 1724) תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6887

"תקיפה" – הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית, ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות.

הוראות כלליות

2.       (א)  אזכורי פצצות, רימוני-יד, או חפצים נפיצים או מבעירים או תחמושת בצו זה, יפורשו ככוללים אזכור כל רכיב של פצצה, רימון-יד, חפץ נפיץ או מבעיר או תחמושת.

           (ב)  צו שניתן מכוח תחיקת הביטחון, ייכנס לתוקפו במועד שיקבע בו.

           (ג)   אפשר להוציא כל צו בעל פה, אם הרשות הנותנת או המוציאה אותו מוצאת לנכון לעשות כן.

           (ד)  הרשות הנותנת או המוציאה צו, תגרום לכך שהודעה על כניסתו לתוקף תימסר בהקדם האפשרי, ובאותו אופן שתמצא לנכון. אך שום צו לא יראוהו כנטול תוקף לגבי אדם כל-שהוא, שעליו הוא חל, עקב העובדה שתשומת לבו לא הוסבה אליו.

           (ה)  הוראות סעיף זה יחולו על כל תחיקת בטחון.

מינוי מפקדים צבאיים

3.       מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי למנות מפקד צבאי לכל שטח או מקום באזור. מינוי כזה יכול להיערך תוך נקיבת שם או משרה, ואם ננקבה משרה, יהיה המחזיק מזמן לזמן במשרה שצוינה, המפקד הצבאי בשטח או במקום הנדון.

סמכויות שוטר

4.       לכל שוטר הנמנה עם כוחות המשטרה יהיו סמכויות אלו:

(1)  הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון;

(2)  הסמכויות שהיו לכל שוטר באזור ביום כ"ח באייר התשכ"ז (7 ביוני 1967) על פי כל דין שחל באזור באותו יום.

סמכות קצין משטרה

5.       לכל קצין הנמנה עם כוחות משטרה יהיו הסמכויות המוקנות לכל שוטר, קצין משטרה, או קצין צה"ל לפי תחיקת הביטחון ולפי כל דין.

סמכות איש שירות הביטחון

6.       (א)  לכל איש שירות הבטחון הכללי תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון.

           (ב)  לגבי איש שירות הבטחון הכללי יהיו הממונים עליו בשירות זה, רשות בת סמך שחובה עליו להישמע לה.

סמכות איש שירות בתי הסוהר

7.       (א)  בסעיף זה –

           "איש יחידת מצדה" – אדם הנמנה עם אנשי יחידת מצדה בשירות בתי הסוהר בישראל, לפי תעודה בת תוקף, שניתנה לו מאת יחידה זו;

           "סוהר" – כהגדרתו בצו בדבר שירות בתי הסוהר (יהודה והשומרון) (מס' 254), התשכ"ח-1968.

           (ב)  לסוהר, בעת מילוי תפקידו בתחום בית הסוהר ובסביבתו המיידית, יהיו הסמכויות המסורות לחייל לפי פרק ג'; בעת מילוי תפקידו בליווי אסיר – אף מחוץ לתחום בית הסוהר.

           (ג)   הסמכויות האמורות בסעיף קטן (ב) יהיו נתונות גם לסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים בשירות בתי הסוהר, בשעת מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם.

           (ד)  לכל איש יחידת מצדה, תהיינה הסמכויות הנתונות לחייל לפי פרק ג'.

תיקון מס' 49 (מס' 1769) תשע"ו-2016

7א.     לכל מי שנמנה על המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, תהיינה הסמכויות הנתונות לכל חייל על פי תחיקת הביטחון.

מיום 3.4.2016

תיקון מס' 49 (מס' 1769) תשע"ו-2016

קובץ המנשרים מס' 244 מחודש אוגוסט 2016 עמ '7463

הוספת סעיף 7א

פרק ב' – בתי משפט צבאיים

אי-תלות

8.       בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרות הדין ותחיקת הביטחון.

בתי המשפט הצבאיים

9.       אלה בתי המשפט הצבאיים באזור, שסמכות שפיטה נתונה בידיהם:

(1)  בתי משפט צבאיים של ערכאה ראשונה, שיכוננו בידי מפקד כוחות צה"ל באזור בהודעה;

(2)  בית המשפט הצבאי לערעורים.

סמכות

10.     (א)  בית משפט צבאי מוסמך לדון בכל עבירה שהוגדרה בתחיקת בטחון ובדין.

           (ב)  יצא נאשם חייב בדינו על עבירה לפי הדין, יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך להטיל עליו עונש שאינו עולה על העונש שבית משפט שכונן לפי דין מוסמך להטילו באותו מקרה, והוא כשאין הוראה אחרת בתחיקת הביטחון.

           (ג)   לענין סעיף קטן (ב) אחת היא:

(1)   אם העבירה נעברה לפני כניסת כוחות צה"ל לאזור או לאחר מכן;

(2)   אם סמכות הדיון בעבירה יוחדה לבית משפט או לבית-דין מיוחד.

           (ד)  בדונו בעבירה על פי הדין יהיו לבית המשפט הצבאי, בנוסף על הסמכויות שבתחיקת הביטחון, גם כל הסמכויות שהיו נתונות לבית משפט מקומי כמשמעו בצו בדבר בתי המשפט המקומיים (יהודה והשומרון) (מס' 412), התש"ל-1970, אילו היה דן בעבירה.

           (ה)  בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעשה מחוץ לאזור מעשה שהיה מהווה עבירה אילו נעשה באזור והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בבטחון האזור או בסדר הציבורי.

           (ו)   בית משפט צבאי מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א) גם את מי שעבר באזור A עבירה, אשר פגעה או נועדה לפגוע בבטחון האזור.

           (ז)   בית משפט צבאי, מוסמך לדון כאמור בסעיף קטן (א), גם את מי שעבר באזור A עבירה לפי סעיפים 407ד(ב), 407ט-407יא לחוק הפלילי הירדני מס' 16, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון החוק הפלילי (תיקון מס' 6) (יהודה והשומרון) (מס' 1428), התשנ"ה-1995 ולפי סעיף 412 לחוק הפלילי הירדני מס' 16, כפי שתוקן בצו בדבר תיקון דיני העונשין (רכוש גנוב ורכוש החשוד כגנוב) (יהודה והשומרון) (מס' 771), התשל"ט-1978, ובלבד שמושא העבירה הוא כלי רכב הרשום כדין במדינת ישראל.

תיקון מס' 52 (מס' 1806) תשע"ט-2018

           (ח)  תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 10.10.2021.

מיום 20.9.2010

תיקון מס' 3 (מס' 1663) תשע"א-2010

קובץ המנשרים מס' 237 מחודש אפריל 2011 עמ' 6323

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 23.09.2010 23.09.2011.

 

מיום 6.9.2011

תיקון מס' 9 (מס' 1675) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6453

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 23.09.2011 23.09.2012.

 

מיום 20.8.2012

תיקון מס' 20 (מס' 1702) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6862

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 23.09.2012 23.09.2014.

 

מיום 9.9.2014

תיקון מס' 42 (מס' 1744) תשע"ד-2014

קובץ המנשרים מס' 242 מחודש אוקטובר 2014 עמ' 7189

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 23.09.2014 22.09.2016.

 

מיום 18.9.2016

תיקון מס' 53 (מס' 1776) תשע"ו-2016

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8260

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 22.09.2016 22.9.2018.

 

מיום 10.10.2018

תיקון מס' 62 (מס' 1806) תשע"ט-2018

קובץ המנשרים מס' 249 מחודש מרץ 2019 עמ' 8730

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 22.09.2018 10.10.2019.

 

מיום 27.10.2019

תיקון מס' 66 (מס' 1824) תש"ף-2019

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9432

(ח) תוקפו של סעיף קטן (ז) יהא עד ליום 10.10.2019 10.10.2021.

מינוי שופטים

11.     (א)  מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים (להלן בסימן זה – ועדת הבחירה):

(1)   קצינים בצה"ל, בדרגת סרן או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של חמש שנים לפחות, לכהן כשופטים;

(2)   שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, לכהן כנשיאי בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה;

(3)   שופטים, לכהן כסגני הנשיאים של בתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה אשר ימלאו את תפקידיהם של נשיאי אותם בתי משפט בהעדרם או בשעה שלא התמנה נשיא לאותו בית משפט כאמור בפסקה (2);

(4)   שופטים, בדרגת סגן אלוף או בדרגה גבוהה מזו, בעלי ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כשופטים של בית המשפט הצבאי לערעורים, ובלבד שלא ימונה קצין שלא כיהן קודם לכן כשופט, אלא לאחר ששוכנעה ועדת הבחירה, שעסק בצה"ל בעיסוק משפטי העושה אותו מתאים לתפקיד זה;

(5)   שופט, בדרגת אלוף משנה או בדרגה גבוהה מזו, בעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות, לכהן כנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים. ואולם רשאית ועדת הבחירה, אם ראתה שאין בקרב הכוחות הסדירים של הצבא קצין בעל ניסיון משפטי המתאים לתפקיד נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, להמליץ – ברוב של חמישה מבין חבריה – כי יתמנה לתפקיד קצין מתאים שהוא בעל הכשרה משפטית;

(6)   שופט, כאמור בפסקה (4), לכהן כמשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים, אשר ימלא את תפקידיו של נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בהעדרו או בשעה שלא נתמנה נשיא בית משפט צבאי לערעורים כאמור בפסקה (5).

           (ב)  לעניין סעיף-קטן (א) – קצינים בצה"ל – קצינים הנמנים עם הכוחות הסדירים של צה"ל, או קצינים הנמנים עם כוחות המילואים של צה"ל, ואולם לא יתמנה קצין הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, למשנהו, לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או לסגן הנשיא.

מינוי לכהונה בפועל

12.     (א)  מפקד כוחות צה"ל באזור ימנה לכהונה בפועל, בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ובהסכמת המועמד –

(1)   שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים – לנשיא או לשופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה;

(2)   שופט של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה – לשופט בית המשפט הצבאי לערעורים או לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה.

           (ב)  כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה למשך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

           (ג)   מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט הצבאי שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

ועדת הבחירה

13.     (א)  ועדת הבחירה תהיה של שבעה חברים שהם:

(1)   נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2)   ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של צה"ל;

(3)   מתאם פעולות הממשלה בשטחים;

(4)   המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(5)   נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים;

(6)   שופט בדימוס, אשר ימונה בידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(7)   נציג לשכת עורכי הדין בישראל, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.

           (ב)  ועדת הבחירה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מחמישה.

           (ג)   אלה רשאים להציע מועמדים לכהונת שופט:

(1)   נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(2)   ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה"ל;

(3)   נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים;

(4)   שני חברי ועדת הבחירה כאחד.

           (ד)  החלטת ועדת הבחירה תתקבל ברוב קולות חבריה שהשתתפו בהצבעה.

           (ה)  ועדת הבחירה תקבע את הליכי הפרסום והבחירה, וכן את סדרי דיוניה ועבודתה. ליו"ר ועדת הבחירה הסמכות למנות ועדות משנה.

           (ו)   ועדת הבחירה לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

הפסקת כהונה

14.     (א)  לא תיפסק כהונתו של שופט, שלא בהסכמתו, אלא באחד מאלה:

(1)   משקבעה ועדת הבחירה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שייקבעו על ידה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו;

(2)   על-פי החלטת ועדת בחירה שהציע יושב ראש הוועדה או נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים;

(3)   על-פי החלטת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים מטעמים ארגוניים, לרבות טעמים הכרוכים בהיקפי פעילות.

           (ב)  כהונתו של שופט הנמנה עם כוחות המילואים של צה"ל תיפסק, נוסף על האמור בסעיף-קטן זה, אם חדל הוא מהיות נמנה עם כוחות המילואים של צה"ל.

           (ג)   שופט שכהונתו נסתיימה לאחר שהתחיל בדיון, יהיה מוסמך להמשיך בו כדי לסיימו בתוך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו; הוראה זו לא תחול על מי שכהונתו נסתיימה בעקבות החלטה של ועדת הבחירה כאמור בסעיף-קטן (א).

הרכב בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה

15.     בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה יכול שידון בשלושה (בצו זה – "בית משפט צבאי של שלושה") ויכול שידון בדן יחיד (בצו זה – "דן יחיד") בהתאם להוראות צו זה.

הרכב בתי משפט צבאיים של שלושה

16.     (א)  בית משפט צבאי של שלושה יהיה מורכב משלושה שופטים; מותב בית המשפט ייקבע בידי נשיאו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

           (ב)  נשיא בית המשפט ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב, אלא אם כן יושב במותב שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, המכהן בפועל כשופט באותו בית משפט, שאז ישמש הוא אב בית הדין; אין הנשיא בין שופטי המותב – יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין.

דן יחיד

17.     (א)  דן יחיד יהיה שופט אשר ייקבע על ידי נשיא בית המשפט , ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

           (ב)  הוראות צו זה יחולו על דן יחיד כאילו היה בית משפט צבאי של שלושה והוא כשאין הוראה אחרת.

           (ג)   (1)   לדן יחיד לא תהיה סמכות לגזור בגזר דין אחד על כל נאשם מאסר העולה על עשר שנים או קנס העולה על הקנס הקבוע בסעיף 1(א)(4) לצו בדבר העלאת קנסות שנקבעו בתחיקת הביטחון או אותם מאסר וקנס גם יחד;

(2)   אין באמור בפסקה (1) כדי לפגוע בסמכותו של דן יחיד להפעיל כל עונש מאסר על תנאי כאמור בסעיפים 169 עד 171;

(3)   על אף האמור בפסקה (1) ובנוסף על סמכותו לפי פסקה זו, רשאי דן יחיד הדן בעבירה על פי סעיף 227, להטיל על הנאשם קנס בשיעור הקבוע בסעיף 164(ג).

העברת דיון

18.     (א)  לבקשת תובע צבאי רשאי בית משפט צבאי של שלושה, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, להעביר את הדיון בעניינו של הנאשם לדן יחיד.

           (ב)  משהועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך הדן היחיד במשפט מן השלב אליו הגיע בית המשפט הצבאי לפני ההעברה ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם בענין, לנהוג בראיות שנגבו בידי קודמיו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

           (ג)   בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, רשאי דן יחיד להעביר את הדיון בכל אישום לבית משפט צבאי של שלושה ולהחזיר את הנאשם למשמורת או לשחררו בתנאים שיקבע על מנת שיתייצב לפני אותו בית משפט; משהועבר הדיון כאמור תהא לבית המשפט הצבאי של שלושה סמכות לדון ולהכריע באישום האמור כאילו הובא האישום לפניו מלכתחילה.

בית המשפט הצבאי לערעורים

19.     (א)  בית המשפט הצבאי לערעורים ישמע ערעורים מבתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה.

           (ב)  (1)   בית המשפט הצבאי לערעורים יהיה מורכב משופטים; מותב של בית המשפט הצבאי לערעורים ייקבע על ידי נשיאו;

(2)   נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים ישמש אב בית הדין בכל מותב בו הוא יושב; אין הנשיא בין שופטי המותב – יקבע הוא שופט אחר לשמש אב בית הדין.

           (ג)   בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בשלושה, חוץ מן המקרים הבאים, בהם ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בחמישה:

(1)   כשהערעור הוא על פסק דין המטיל עונש מוות;

(2)   כשנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים החליט על כך;

(3)   כאשר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי, כי הוא סבור שיש צורך בהרכב זה, מפני שכרוכה בערעור שאלה משפטית שיש בה משום חידוש או שהיא בעלת חשיבות כללית, או מפני סיבה אחרת;

(4)   כאשר הורה מותב של שלושה שהחל לדון בענין מסוים שהמשך הדיון בו יהיה לפני חמישה שופטים.

           (ד)  למרות האמור בסעיף קטן (ג) ידון בית המשפט הצבאי לערעורים בדן יחיד, שהוא שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   בדיון בענין מעצר לפי סעיפים 37 עד 39 או במעצר טרם הכרעת דין לפי סעיף 44 או בערר לפי סעיף 45 או בעיון חוזר לפי סעיף 47;

(2)   בדיון בערעור על פסק דין של דן יחיד, אלא אם נגזר על הנדון עונש מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, או עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים או יותר, או שהנשיא או המשנה לנשיא של בית המשפט הצבאי לערעורים הורה לקבוע את הדיון להרכב של שלושה.

           (ה)  לענין סעיף זה, "מאסר" – לרבות מאסר על תנאי שהופעל, ולמעט מאסר בשל אי תשלום קנס.

החלפת שופט

20.     כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך את המשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

פרק ג' – עיכוב, מעצר, שחרור, חיפוש, תפיסה וחילוט

סימן א' – הוראות כלליות

תחולה

21.     הוראות פרק זה וההוראות מכוחו יחולו גם לגבי עבירה על תחיקת בטחון, לגבי עבירה על דין אחר כלשהו שהוא בר-תוקף באזור ולגבי מעשה, מחדל או נסיון שבוצע בישראל או באזור מוחזק בידי צה"ל ושהוא בר עונשין, מכוח הדין או תחיקת הבטחון החלים במקום בו בוצע.

סימן ב' – עיכוב

עיכוב

22.     (א)  בסימן זה –

           "עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור בסימן זה.

           (ב)  היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על תחיקת הביטחון, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או ביטחונו, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

           (ג)   חייל רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין או לזמנו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, למועד אחר שיקבע, אם נתקיימו שניים אלה:

(1)   יש יסוד סביר לחשוד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)   הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.

עיכוב עד במקום

23.     (א)  היה לחייל יסוד סביר לחשוד שנעברה עבירה או כי עתידה להיעבר עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון האזור, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו. כן רשאי הוא לזמן אותו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות.

           (ב)  היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי החייל לבקש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין לשם גביית העדות.

עיכוב לשם חיפוש

24.     (א)  הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם או בכלי רכב, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו.

עיכוב לשם ביצוע צו מעצר

25.     (א)  היה לחייל יסוד סביר לחשוד כי ניתן נגד אדם צו מעצר או צו מאסר, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק הצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר על פיו.

           (ב)  לא ניתן לקבל עותק הצו במקום, רשאי חייל לדרוש מאותו אדם להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין, לשם קבלת הצו ולשם ביצוע המעצר או המאסר על פיו.

משך העיכוב

26.     (א)  לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.

           (ב)  בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות ואולם רשאי קצין צה"ל בדרגת סא"ל לפחות או קצין משטרה, להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.

דו"ח על עיכוב

27.     עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה:

(1)  האדם הובא למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין;

(2)  האדם עוכב לפרק זמן של שלוש שעות או יותר.

עדיפות לעיכוב

28.     לא ייעצר אדם לפי סימן ג לפרק זה אם אפשר להסתפק בעיכוב; אולם לא יהא בכך כדי לפגוע בתוקף המעצר.

סימן ג' – מעצר ושחרור

מקום המעצר

29.     עצור לפי צו זה יוחזק במשמורת במקום שייקבע בידי מפקד צבאי.

ביצוע פקודת מעצר

30.     פקודת מעצר לפי סימן זה תבוצע בידי חייל.

מעצר על ידי חייל ללא פקודת מעצר

31.     (א)  חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם העובר על הוראות צו זה או שיש מקום לחשוד בו שעבר עבירה על צו זה.

           (ב)  מי שנעצר על פי סעיף קטן (א) יועבר בהקדם האפשרי לתחנת משטרה או למקום מעצר שנקבע לפי צו זה.

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (ג)   מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירת ביטחון, יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 96 שעות מעת מעצרו, ואם היה קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרים שנים, בתוך 72 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

           (ג1) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יש לקבל עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 16 (תיקון) (מס' 1694) תשע"ב-2012

           (ג2) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-96 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 96 שעות מעת מעצרו.

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 16 (תיקון) (מס' 1694) תשע"ב-2012

           (ג3) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו.

           (ד)  מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להסמיך כל אדם להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוצאה נגד אותו עצור פקודת מעצר לפי הוראות סימן זה.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6647

(ג) מי שנעצר על פי סעיף קטן (א), יש לקבל עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר תוך 96 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

(ג) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירת ביטחון, יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 96 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

(ג1) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יש לקבל עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

(ג2) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-96 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 96 שעות.

(ג3) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות.

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (תיקון) (מס' 1694) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6660

(ג2) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-96 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 96 שעות מעת מעצרו.

(ג3) קצין משטרה רשאי לתת פקודת מעצר, על עצור החשוד בביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו.

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

(ג) מי שנעצר לפי סעיף קטן (א) בחשד לביצוע עבירת ביטחון, יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 96 שעות מעת מעצרו, ואם היה קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרים שנים, בתוך 72 שעות מעת מעצרו – ישוחרר.

הבאת העצור בפני השופט תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

31א.   (א)  מי שנעצר לפי סעיף 31 יובא בהקדם האפשרי, ובתוך תקופת מעצרו, בפני שופט.

           (ב)  חל מועד הבאת העצור בפני שופט בשבת או במועד, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד.

תיקון מס' 16 (תיקון מס' 2) (מס' 1701) תשע"ב-2012

           (ג)   חל מועד סוף מעצרו של העצור לפי סעיף 31 בשבת או במועד, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00.

           (ד)  (1)   עלה משך המועד או צירוף המועד והשבת על 48 שעות, יובא העצור לפי סעיף 31(ג1) בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או המועד ואישר קצין משטרה שדרגתו היא סגן ניצב לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או המועד, או בוצע המעצר במהלך השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר;

(2)   עלה משך צירוף המועד והשבת על 72 שעות, יובא עצור לפי סעיף 31(ג1) בפני שופט לפני כניסת המועד; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת המועד ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת המועד, או בוצע המעצר במהלך המועד או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי ממחרת השבת ועד השעה 12:00, או בתום 48 שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6647

הוספת סעיף 31א

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (תיקון מס' 2) (מס' 1701) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6692

(ג) חל מועד סוף מעצרו של העצור לפי סעיף 32 לפי סעיף 31 בשבת או במועד, ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או המועד, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00.

הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך תיקון מס' 25 (מס' 1711) תשע"ג-2012

31ב.   על אף האמור בסעיפים 31(ג)-(ג3) ובסעיף 32 לצו זה, יחולו ההוראות הבאות:

(1)  נעצר נער –

(א)   יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 24 שעות מעת מעצרו – ישוחרר;

(ב)   קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-24 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 24 שעות מעת מעצרו;

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

(ג)    נעצר נער בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו;

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

(ד)   נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 36 שעות מעת מעצרו;

(2)  נעצר בוגר רך –

(א)   יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר;

(ב)   קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו;

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

(ג)    נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו;

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

(ד)   נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הבוגר הרך, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו.

מיום 2.4.2013

תיקון מס' 25 (מס' 1711) תשע"ג-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6872

הוספת סעיף 31ב

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

31ב. על אף האמור בסעיפים 31(ג)-(ג3) ובסעיף 32 לצו זה, יחולו ההוראות הבאות:

(1) נעצר נער –

(א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 24 שעות מעת מעצרו – ישוחרר;

(ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-24 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 24 שעות מעת מעצרו;

(ג) נעצר נער בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו;

(ד) נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 36 שעות מעת מעצרו;

(2) נעצר בוגר רך –

(א) יש לתת עליו פקודת מעצר בתוך זמן סביר; לא ניתנה פקודת מעצר בתוך 48 שעות מעת מעצרו – ישוחרר;

(ב) קצין משטרה רשאי לתת עליו פקודת מעצר, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מעת מעצרו; הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי קצין המשטרה להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלו יחד על 48 שעות מעת מעצרו;

(ג) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הנער, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 96 שעות מעת מעצרו;

(ד) נעצר בוגר רך בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של הבוגר הרך, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו.

מעצר על ידי שוטר תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

32.     (א)  שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 31(ג) תפגע פגיעה ממשית בחקירה, מוסמך הוא, באישור ראש מחלקת חקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב, לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שישה ימים מעת המעצר.

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (ב)  שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 32(א) עלולה לפגוע בביצוע פעולת חקירה חיונית, אשר נועדה למנוע פגיעה בחיי אדם, מוסמך הוא, באישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שמונה ימים מעת המעצר; היה הנאשם קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, פקודת המעצר לא תעלה על ששה ימים מעת מעצרו.

תיקון מס' 16 (תיקון מס' 2) (מס' 1701) תשע"ב-2012 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (ג)   קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של חשוד, אשר נעצר לפי סעיף 31(ג3), מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 72 שעות מעת מעצרו.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6648

החלפת סעיף 32

הנוסח הקודם:

מעצר על ידי שוטר

32. (א) קצין משטרה, אשר יש לו יסוד סביר להניח, כי אדם עבר על הוראות צו זה או אשר נוכח לדעת שחומר החקירה שנאסף נגד מי שנעצר כאמור בסעיף קטן 31(א) מחייב להמשיך ולהחזיקו במעצר, מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה שלא תעלה על שמונה ימים מעת מעצרו.

(ב) ניתנה פקודת מעצר כאמור לתקופה קצרה משמונה ימים מעת מעצרו, רשאי קצין משטרה להאריכה בכתב מזמן לזמן, ובלבד שכל תקופות המעצר גם יחד לא יעלו על שמונה ימים מעת מעצרו.

 

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (תיקון מס' 2) (מס' 1701) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6692

הוספת סעיף קטן 32(ג)

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

(ב) שוכנע קצין משטרה, כי הפסקת חקירתו של מי שנעצר לפי סעיף 32(א) עלולה לפגוע בביצוע פעולת חקירה חיונית, אשר נועדה למנוע פגיעה בחיי אדם, מוסמך הוא, באישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על שמונה ימים מעת המעצר; היה הנאשם קטין שמלאו לו שש עשרה שנים אך לא מלאו לו שמונה עשרה שנים, פקודת המעצר לא תעלה על ששה ימים מעת מעצרו.

(ג) קצין משטרה, אשר סבור, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של חשוד, אשר נעצר לפי סעיף 31(ג3), מוסמך לתת פקודת מעצר בכתב לתקופה, שלא תעלה על 96 שעות 72 שעות מעת מעצרו.

מעצר לחימתי

33.     (א)  לענין סעיף זה –

           "עצור" – מי שנעצר באזור במהלך פעילות מבצעית ללחימה בטרור, ונסיבות מעצרו מקימות לגביו חשש שהוא מסכן או עלול לסכן את ביטחון האזור, ביטחון כוחות צה"ל או ביטחון הציבור;

           "קצין" – קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד לפחות.

           (ב)  קצין מוסמך להורות בכתב על החזקתו של עצור במעצר, לתקופה שלא תעלה על 8 ימים מיום הבאתו למתקן כליאה (להלן בסעיף זה – תקופת המעצר).

           (ג)   קצין מוסמך להורות על שחרורו של עצור לפני תום תקופת המעצר, אם מצא שאין עוד צורך במעצרו.

           (ד)  (1)   על אף האמור בסעיפים 56 ו-58, לא ייפגש עצור עם עורך דין במשך יומיים מיום מעצרו;

(2)   מניעת מפגש של עצור עם עורך דין בתום יומיים מיום מעצרו תיעשה לפי סעיפים קטנים 58(ג) ו-(ד).

שחרור ממעצר על ידי קצין משטרה

34.     קצין משטרה מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיפים 31(א) או 32, בתנאים או ללא כל תנאי.

שחרור ממעצר על ידי בית משפט צבאי

35.     שופט מוסמך להורות על שחרורו של מי שנעצר לפי סעיפים 31(א) או 32, בתנאים או ללא כל תנאי, וכן להורות על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה.

בקשה לשחרור

36.     (א)  מי שנעצר לפי סעיף 31 וטרם ניתנה נגדו פקודת מעצר של שופט רשאי לפנות לשופט בבקשה כי יורה על שחרורו או כי יורה על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה.

תיקון מס' 52 (מס' 1772) תשע"ו-2016

           (א1)        הוגשה בקשה לפי סעיף זה, לא יורה בית המשפט על קיום דיון בבקשה אלא לאחר שקיבל התייחסות קצין משטרה או תובע צבאי לבקשה ושוכנע, מטעמים שיירשמו, כי קיים צורך בקיום דיון כאמור. לא שוכנע בית המשפט כי קיים צורך בקיום דיון, יורה על דחיית הבקשה ללא דיון בה. התייחסות כאמור יכול ותינתן במעמד צד אחד.

           (ב)  בקשה לשחרור ממעצר שאינה מוגשת אגב דיון במתן צו מעצר, בקשה לעיון חוזר או ערר יוגשו בכתב בצרוף העתקים של ההחלטה בענין המעצר ופרוטוקול הדיון בה, ויכילו תמצית נימוקיהן; קדמו להן בקשות שחרור ממעצר או בקשות לעיון חוזר, או עררים אחרים – יצורפו אליהם העתקים של אותם בקשות ועררים ושל פרוטוקול הדיון בהן; אולם שופט רשאי, מטעמים שייראו בעיניו, להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור.

מיום 19.4.2016

תיקון מס' 52 (מס' 1772) תשע"ו-2016

קובץ המנשרים מס' 244 מחודש אוגוסט 2016 עמ' 7466

(א) מי שנעצר לפי סעיפים 31(א) או 32 סעיף 31 וטרם ניתנה נגדו פקודת מעצר של שופט רשאי לפנות לשופט בבקשה כי יורה על שחרורו או כי יורה על שינוי התנאים שנקבעו לשחרורו בידי קצין משטרה.

(א1) הוגשה בקשה לפי סעיף זה, לא יורה בית המשפט על קיום דיון בבקשה אלא לאחר שקיבל התייחסות קצין משטרה או תובע צבאי לבקשה ושוכנע, מטעמים שיירשמו, כי קיים צורך בקיום דיון כאמור. לא שוכנע בית המשפט כי קיים צורך בקיום דיון, יורה על דחיית הבקשה ללא דיון בה. התייחסות כאמור יכול ותינתן במעמד צד אחד.

הארכת מעצר לצרכי חקירה תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 34 (מס' 1726) תשע"ג-2013 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

37.     (א)  מי שנעצר בחשד לביצוע עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים.

 

 

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (א1)        מי שנעצר בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים.

תיקון מס' 34 (מס' 1726) תשע"ג-2013 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (ב)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נעצר קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים.

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים.

מיום 1.3.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6649

החלפת סעיף 37

הנוסח הקודם:

הארכת מעצר

37. שופט מוסמך לתת פקודת מעצר ולחזור ולהאריך את משך ההחזקה במעצר, ובלבד שפקודת המעצר או הארכת המעצר לא תהיה לתקופה העולה על שלושים ימים בכל פעם, וכן שכל תקופות המעצר לפי פיסקה זו לא יעלו על תשעים ימים.

 

מיום 6.10.2013

תיקון מס' 34 (מס' 1726) תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7032

הארכת מעצר לצרכי חקירה

37. (א) שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 60 ימים 75 ימים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נעצר קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים.

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8307

37. (א) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 20 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים.

(א1) מי שנעצר בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ורשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 75 ימים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נעצר קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופת המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נעצר נער בחשד לביצוע עבירה שאינה עבירת ביטחון, יהיה שופט מוסמך לתת פקודת מעצר לתקופה שלא תעלה על 10 ימים, ויהיה רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 10 ימים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לא יעלה על 40 ימים.

הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 34 (מס' 1726) תשע"ג-2013 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

38.     שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי סעיף 37, מלבד קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה, או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים.

מיום 1.3.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6649

החלפת סעיף 38

הנוסח הקודם:

הארכת מעצר מעבר לשלושה חודשים

38. שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת היועץ המשפטי של האזור, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי סעיף 37 או על מעצרו מחדש, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; ניתנה פקודת מעצר כאמור לתקופה קצרה משלושה חודשים, רשאי שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים להאריכה מזמן לזמן, ובלבד שכל תקופות המעצר לפי פסקה זו לא יעלו על שלושה חודשים.

 

מיום 6.10.2013

תיקון מס' 34 (מס' 1726) תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7032

הארכת מעצר מעבר ל-60 ימים נוספת לצרכי חקירה

38. שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי סעיף 37 או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 15 ימים, ובלבד שסך כל התקופות יחד לא יעלה על שלושה חודשים לא תעלה על 90 ימים.

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8308

38. שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של מי שנעצר לפי סעיף 37, מלבד קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה, או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים.

 

הארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה של קטינים תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

38א.   שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי, לבקשת הפרקליט הצבאי הראשי או מי שהוסמך לכך על ידו, לצוות על הארכת מעצרו של קטין שנעצר לפי סעיף 37 או על מעצרו מחדש, לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 45 ימים.

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8308

הוספת סעיף 38א

הארכת מעצר לשם מעצר מנהלי

39.     שופט מוסמך להאריך את מעצרו של מי שנעצר לפי סימן זה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם הצהיר תובע צבאי כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור בפני מפקד צבאי, כהגדרתו בסעיף 285(א), כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, ושוכנע השופט כי נסיבות העניין מצדיקות את הארכת מעצרו של העצור לתקופה זו. לעניין זה, לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

שחרור ממעצר בפקודת שופט

40.     (א)  לא ישוחרר מי שנעצר על פי פקודת מעצר של שופט, אלא לפי צו של שופט.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה, שדרגתו אינה למטה מדרגת רב פקד, מוסמך להורות על שחרורו של אדם העצור על פי פקודת מעצר של שופט לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בידי השופט, אלא אם כן קבע השופט, כי העצור יובא לפניו, או שהעצור ביקש זאת, או אם העצור נעצר על פי צו של שופט עד לסיום משפטו.

עיכוב ביצוע שחרור

41.     (א)  החליט שופט על שחרור עצור, לפי סימן זה, והודיע מי שביקש את המעצר, במעמד מתן החלטה, על כוונתו לשקול לערור עליה, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות.

           (ב)  החליט שופט על שחרור עצור, והצהיר תובע צבאי, במעמד מתן החלטה, כי קיימת כוונה להביא את עניינו של העצור לפני מפקד צבאי, כהגדרתו בסעי ף285(א), כדי שישקול הוצאת צו מעצר מנהלי בעניינו, רשאי השופט לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, אם שוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות את השהיית שחרורו של העצור לתקופה זו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

שחרור בערובה

42.     (א)  שחרור בערבות יכול שיהא בערבות עצמית של העצור או הנאשם, בין לבדה ובין בצירוף ערבות ערב או בערבון כספי של העצור או של ערב או מקצתה בערבות ומקצתה בערבון, הכל כפי שיורה קצין המשטרה או בית המשפט הצבאי, שקבעו את מתן הערובה כתנאי לשחרור.

           (ב)  שחרור בערבות לפי סעיף זה הוא על תנאי שהמשוחרר יתיצב בכל עת שיידרש לחקירה או למשפט או לנשיאת עונשו ורשאי בית המשפט הצבאי להוסיף תנאים ככל שימצא לנכון. בכלל האמור, רשאי בית המשפט הצבאי להתנות את השחרור בערבות בהפקדת דרכונו של המשוחרר ולצוות על עיכוב יציאתו מהאזור.

           (ג)   שוחרר אדם בערובה רשאי חייל, בין מיוזמתו ובין לפי פניית ערב, אם יש לו יסוד סביר להניח שהמשוחרר עומד להתחמק מהדין לעצור את המשוחרר ללא פקודת מעצר. משוחרר שנעצר לפי סעיף זה נוהגים בו כאמור בסעיף 31(ב).

           (ד)  לבקשת תובע צבאי רשאי בית המשפט צבאי, משהוכח לו כי המשוחרר הפר תנאי מתנאי השחרור, לצוות על מעצר המשוחרר. כן רשאי הוא לצוות –

(1)   על תשלום סכום הערבות כולו או מקצתו לקופת מפקדת האזור. דין צו כזה, כדין קנס שלא שולם במועדו;

(2)   על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, לטובת קופת מפקדת האזור.

           (ה)  בכל עת לאחר מתן צו של סעיף קטן (ד) רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, לבטלו או לשנותו, כפי שיראה לנכון.

           (ו)   מי ששוחרר בערובה על פי הוראת קצין משטרה רשאי, בתוך שבעה ימים מיום מתן הערבות או הערבון, לערור לפני בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה על גובה הערבות או הערבון.

           (ז)   הורשע נידון בפסק דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה, רשאי בית המשפט שהרשיעו לשחררו בערבות בכל עת עד להיות פסק הדין לחלוט; הוגש ערעור על פסק הדין והוחל בשמיעתו – תהא סמכות זו נתונה לבית המשפט הצבאי לערעורים.

           (ח)  הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש נגד מי ששוחרר בערובה כתב אישום תוך שנתיים מיום שנקבעו תנאי השחרור; ואולם בית המשפט רשאי, לבקשת תובע צבאי, להאריך את הערובה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.

תיקון מס' 1 (מס' 1656) תש"ע-2010

           (ט)  הוראות סעיף קטן (ח) יחולו על ערובה ותנאי שחרור בערובה שנקבעו לאחר יום ב' בתמוז התשס"ט (24.06.09).

מיום 8.2.2010

תיקון מס' 1 (מס' 1656) תש"ע-2010

קובץ המנשרים מס' 236 מחודש מרץ 2011 עמ' 6172

(ט) הוראות סעיף קטן (ט) סעיף קטן (ח) יחולו על ערובה ותנאי שחרור בערובה שנקבעו לאחר יום ב' בתמוז התשס"ט (24.06.09).

מעצר טרם הגשת כתב אישום תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

42א.   נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, בשמונה ימים.

מיום 1.6.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6649

הוספת סעיף 42א

מעצר עד תום ההליכים

43.     הוגש כתב אישום יהיה שופט מוסמך להורות על מעצרו של הנאשם עד לסיום משפטו.

שחרור באין משפט תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

43א.   (א)  נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, רשאי השופט לצוות על הארכת המעצר, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סנגורו.

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (א1)        נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים ומעצרו לא הוארך כאמור בסעיף קטן (א) או לתקופה המצטרפת לכדי 60 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (א2)        בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא תנאים, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות העניין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לכך שמשפטו טרם החל, אינן מצדיקות את שחרורו.

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (א3)        סבר בית המשפט הצבאי לערעורים כי אין לשחרר את הנאשם כאמור בסעיף (א2), רשאי הוא לצוות על הארכת מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ולעניין קטין, לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.

           (ב)  לעניין תחילת המשפט, יראו בביצוע הקראה בפני דן יחיד תחילת משפט לכל דבר, אף אם הוגש כתב האישום לבית משפט צבאי של שלושה.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6649

הוספת סעיף 43א

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8308

(א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 60 45 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי השופט לצוות על הארכת המעצר, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סנגורו.

(א1) נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת לכדי 45 ימים ומעצרו לא הוארך כאמור בסעיף קטן (א) או לתקופה המצטרפת לכדי 60 ימים, ומשפטו בערכאה הראשונה טרם החל, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א2) השופט ידון בעניינו של הנאשם בית המשפט הצבאי לערעורים ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא תנאים, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות העניין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים לכך שמשפטו טרם החל, אינן מצדיקות את שחרורו.

(א3) סבר בית המשפט הצבאי לערעורים כי אין לשחרר את הנאשם כאמור בסעיף (א2), רשאי הוא לצוות על הארכת מעצרו, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ולעניין קטין, לתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת.

מעצר טרם הכרעת דין תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 25 (מס' 1711) תשע"ג-2012 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

44.     (א)  נאשם בעבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי 18 חודשים, ולעניין קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה (להלן, בסעיף זה – "קטין"), תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012 תיקון מס' 25 (מס' 1711) תשע"ג-2012 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (א1)        נאשם, בעבירה שאינה עבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ולעניין קטין, תקופה המצטרפת לכדי שישה חודשים, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים.

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

           (א2)        שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו.

תיקון מס' 25 (מס' 1711) תשע"ג-2012 תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (ב)  החליט השופט שנסיבות הענין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת.

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

           (ג)   לעניין נאשם שאינו קטין, על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר השופט כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של שלושה חודשים האמורה בסעיף קטן (ב), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש לתקופה שלא תעלה על חמישה חודשים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.

מיום 1.8.2012

תיקון מס' 16 (מס' 1685) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 239 מחודש נובמבר 2012 עמ' 6649

(א) נאשם נאשם בעבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי שנתיים 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א1) נאשם, בעבירה שאינה עבירת ביטחון, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי שנה, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א2) השופט שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו.

 

מיום 2.4.2013

תיקון מס' 25 (מס' 1711) תשע"ג-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6873

44. (א) נאשם בעבירת ביטחון שאינו קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה (להלן, בסעיף זה – קטין), שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א1) נאשם, בעבירה שאינה עבירת ביטחון או נאשם שהינו קטין, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי שנה, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א2) שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו.

(ב) החליט השופט שנסיבות הענין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ואם היה הנאשם קטין, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת.

 

מיום 1.5.2018

תיקון מס' 57 (מס' 1798) תשע"ח-2018

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8309

44. (א) נאשם בעבירת ביטחון שאינו קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה (להלן, בסעיף זה – קטין), שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי 18 חודשים, ולעניין קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה (להלן, בסעיף זה – "קטין"), תקופה המצטרפת לכדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א1) נאשם, בעבירה שאינה עבירת ביטחון או נאשם שהינו קטין, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי שנה לכדי תשעה חודשים, ולעניין קטין, תקופה המצטרפת לכדי שישה חודשים, ומשפטו בערכאה ראשונה לא נסתיים בהכרעת דין, יובא עניינו לפני שופט בית המשפט הצבאי לערעורים.

(א2) שופט כאמור בסעיף קטן (א) או (א1) ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם כן סבר השופט, כי נסיבות הענין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו.

(ב) החליט השופט שנסיבות הענין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים שלושה חודשים, ואם היה הנאשם קטין, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת.

(ג) לעניין נאשם שאינו קטין, על אף האמור בסעיף קטן (ב), סבר השופט כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של שלושה חודשים האמורה בסעיף קטן (ב), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש לתקופה שלא תעלה על חמישה חודשים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.

מעצר לאחר הכרעת דין תיקון מס' 30 (מס' 1716) תשע"ג-2013

44א.   (א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 44, ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירת ביטחון, שאינו קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי 18 חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות סעיף 44, בשינויים המחוייבים.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 44, ניתנה הכרעת דין מרשיעה נגד נאשם בעבירה שאינה עבירת ביטחון, או נאשם שהינו קטין כהגדרתו בסעיף 136 לצו זה, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת לכדי שנה בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 180 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור, יובא עניינו לפני שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, ויחולו הוראות סעיף 44, בשינויים המחוייבים.

מיום 2.4.2013

תיקון מס' 30 (מס' 1716) תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6878

הוספת סעיף 44א

ערר

45.     (א)  עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי, רשאים לערור על החלטה של שופט של ערכאה ראשונה, בענין הנוגע למעצר או לשחרור או לבקשה לעיון חוזר, לפני שופט של בית משפט הצבאי לערעורים.

           (ב)  סדרי הדיון בערר, לרבות ענין נוכחות בעלי הדין, יהיו כפי שיורה השופט.

סמכות המעצר בערר

46.     הגיש תובע צבאי ערר על מעצר נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

עיון חוזר

47.     עצור, מי ששוחרר ממעצר בתנאים, קצין משטרה ותובע צבאי רשאים לפנות בכתב לשופט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר או לשחרור, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מעצרו, והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של שופט.

           בכל מקרה רשאי העצור להגיש בקשה לעיון חוזר בתום שנה מיום מעצרו ובחלוף כל שישה חודשים נוספים. ובלבד שאם הוחל בשמיעת ערעור על פסק דין שניתן בידי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה ידון בבקשה שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

סמכות בעיון חוזר וערר

48.     בעיון חוזר ובערר רשאי שופט לקיים ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת אחרת במקומה.

עיכוב ביצוע שחרור

49.     ניתן פסק דין בידי בית משפט צבאי ותובע צבאי הודיע כי בכוונת התביעה לשקול להגיש עליו ערעור, רשאי בית המשפט לשחרר את הנאשם בערובה מטעמים שיירשמו, או להורות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת הערעור.

מעצר לאחר ערעור

50.     הגיש תובע צבאי ערעור על פסק הדין, נתונה סמכות המעצר לשופט של בית המשפט הצבאי לערעורים.

נוכחות עצור בדיוני מעצר

51.     דיון מעצר לפי סימן זה, ובכלל זה דיון בעיון חוזר ובערר, יתקיים בפני העצור, למעט באחד ממקרים אלו:

(א)  אם ביקש העצור שלא להיות נוכח בדיון;

(ב)  אם נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין העצור מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו ואם אינו מיוצג ימנה לו השופט סנגור, עד שיוכל להתייצב בבית המשפט; פסקה המניעה להתייצבותו וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי העצור לדרוש דיון חוזר.

נוכחות עצור בעבירות ביטחון

52.     (א)  בסעיף זה, משמעות הביטויים "עצור" ו"רשות מאשרת" יהיו כמשמעם בסעיף 58.

           (ב)  על אף האמור בסעיף 51 רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות הענין, שלא תעלה 24 שעות, אם שוכנע בית המשפט כי שחרור העצור יפגע פגיעה ניכרת בביטחון האזור או בביטחון מדינת ישראל או בסדר הציבורי; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

           (ג)   על אף האמור בסעיף 51, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, להורות על מעצרו של עצור, ללא נוכחות העצור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות העניין, שלא תעלה על 72 שעות, באם שוכנע בית המשפט כי עקב הנסיבות הביטחוניות השוררות באזור קיים קושי ממשי להביא את העצור לדיון בהארכת מעצרו; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

           (ד)  על אף האמור בסעיף 51, לעניין נוכחות של עצור בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 37, ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 96 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 8 ימים, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר.

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

           (ד1) (1)   לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף 47, בהחלטה הנוגעת למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות העצור;

(2)   על אף הוראות סעיף 51, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור בסעיף 47, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

           (ה)  (1)   על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 שעות ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט הצבאי לערעורים יקיים את הדיון בערר בתוך 24 שעות מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט הצבאי לערעורים;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), שבתות ומועדים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או מועד, רשאי בית המשפט לקיימו לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00.

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

           (ה1)        על אף הוראות סעיף 51, רשאי בית המשפט הצבאי לערעורים הדן בערר כאמור בסעיף 52(ה)(1), לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.

           (ו)   דיון שלא בנוכחות עצור, לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד), יתקיים בנוכחות סנגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סנגור; ואולם, לא נכח סנגור בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סנגור לצורך הדיון כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) לתקופות קצרות הכרחיות בנסיבות הענין עד שסנגור יהיה נוכח בדיון.

           (ז)   בית המשפט הצבאי רשאי להורות, כי דיון בבקשה לקיום דיון שלא בנוכחות עצור, לפי פסקאות (ב) עד (ה), כולו או חלקו, יתקיים במעמד צד אחר בלבד או בדלתיים סגורות.

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

           (ז1) (1)   חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור. לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות;

(2)   (א)   החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם;

(ב)   החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 52(ד1)(1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.

תיקון מס' 56 (מס' 1791) תשע"ח-2017

           (ח)  (בוטל).

מיום 11.1.2012

תיקון מס' 15 (מס' 1684) תשע"ב-2012

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6466

ת"ט תשע"ג-2012

(ד) ציווה בית המשפט הצבאי, על מעצרו של עצור לפי סעיף 37, בנוכחות העצור, לתקופה הקצרה מ-25 ימים, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 51, שלא בנוכחות העצור, להאריך את מעצרו לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 25 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, אם הוגשה לו בקשה לכך, באישור הרשות המאשרת, והוא שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה למנוע סיכול של עבירה לפי דין או תחיקת ביטחון המנויים בתוספת השנייה או פגיעה בחיי אדם.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות על דיון בערר לפי סעיף 45 או בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 47, שלא בנוכחות העצור, אם הוגשה לו בקשה לכך באישור הרשות המאשרת, והוא שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.

(ד) על אף האמור בסעיף 51, לעניין נוכחות של עצור בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 37, ציווה בית המשפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט הצבאי לערעורים, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת הפרקליט הצבאי הראשי, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 96 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 8 ימים, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר.

(ד1) (1) לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף 47, בהחלטה הנוגעת למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות העצור;

(2) על אף הוראות סעיף 51, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור בסעיף 47, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.

(ה) (1) על אף הוראות סעיף 45(ב), ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 45 בעניין הנוגע למעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט הצבאי לערעורים בתוך 30 שעות ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו של עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט הצבאי לערעורים יקיים את הדיון בערר בתוך 24 שעות מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט הצבאי לערעורים;

(2) על אף האמור בפסקה (1), שבתות ומועדים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או מועד, רשאי בית המשפט לקיימו לא יאוחר ממחרת השבת או המועד ועד השעה 12:00.

(ה1) על אף הוראות סעיף 51, רשאי בית המשפט הצבאי לערעורים הדן בערר כאמור בסעיף 52(ה)(1), לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.

(ו) דיון שלא בנוכחות עצור, לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד), יתקיים בנוכחות סנגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סנגור; ואולם, לא נכח סנגור בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סנגור לצורך הדיון כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר, כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) לתקופות קצרות הכרחיות בנסיבות הענין עד שסנגור יהיה נוכח בדיון.

(ז) בית המשפט הצבאי רשאי להורות, כי דיון בבקשה לקיום דיון שלא בנוכחות עצור, לפי פסקאות (ב) עד (ה), כולו או חלקו, יתקיים במעמד צד אחר בלבד או בדלתיים סגורות.

(ז1) (1) חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור. לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות;

(2) (א) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור לפי סעיפים 52(ג), 52(ד), 52(ד1)(2), 52(ה1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם;

(ב) החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 52(ד1)(1), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת תובע צבאי, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.

(ח) תוקפם של סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) (ד) עד (ה1), ו-(ז1) יהא עד ליום 29.12.2010 י"ח בטבת התשע"ג, (31 בדצמבר 2012).

 

מיום 1.1.2013

תיקון מס' 31 (מס' 1717) תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6879

(ח) תוקפם של סעיפים קטנים (ד) עד (ה1), ו-(ז1) יהא עד ליום י"ח בטבת התשע"ג, (31 בדצמבר 2012) כ"ה באייר התשע"ג (5 במאי 2013).

 

מיום 5.5.2013

תיקון מס' 32 (מס' 1720) תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6882

(ח) תוקפם של סעיפים קטנים (ד) עד (ה1), ו-(ז1) יהא עד ליום כ"ה באייר התשע"ג (5 במאי 2013) עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015).

 

מיום 31.12.2015

תיקון מס' 46 (מס' 1761) תשע"ו-2015

קובץ המנשרים מס' 244 מחודש אוגוסט 2016 עמ' 7451

(ח) תוקפם של סעיפים קטנים (ד) עד (ה1), ו-(ז1) יהא עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015) עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017).

 

מיום 25.12.2017

תיקון מס' 56 (מס' 1791) תשע"ח-2017

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8291

ביטול סעיף קטן 52(ח)

הנוסח הקודם:

(ח) תוקפם של סעיפים קטנים (ד) עד (ה1), ו-(ז1) יהא עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017).

מסירת הודעה עם מעצר

53.     (א)  נעצר אדם, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ומקום הימצאו לאדם הקרוב אליו, זולת אם ביקש העצור שלא להודיע כאמור.

תיקון מס' 10 (מס' 1676) תשע"א-2011

           (ב)  (בוטל).

           (ג)   לבקשתו של העצור תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך דין שהעצור נקב בשמו.

           (ד)  נעצר אדם והובא למתקן כליאה, יודיע לו מפקד המתקן בסמוך להגיעו למתקן, את זכויותיו האמורות בסעיף זה.

           (ה)  סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו לעניין עצור, כמשמעו בסעיף 58.

מיום 27.10.2011

תיקון מס' 10 (מס' 1676) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6454

ביטול סעיף קטן 53(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) למרות האמור בסעיף קטן (א), אם העציר הוא קטין, תימסר ללא שיהוי ידיעה על מעצרו ומקום הימצאו לאחד מהוריו, ואם לא ניתן להודיע להורה כאמור – לאדם הקרוב לקטין; אך אם עולה חשש שההודעה עשויה לפגוע בשלום הקטין, לא תימסר ידיעה אלא למי שמונה בידי מפקד כוחות צה"ל באזור לענין זה.

עיכוב ידיעה על מעצר על ידי בית משפט צבאי

54.     (א)  על אף האמור בסעיף 53 רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו של אדם העצור בשל עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר.

           (ב)  הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות. ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים.

           (ג)   בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה.

עיכוב ידיעה על מעצר – חשוד בעבירה על פי התוספת

55.     (א)  לענין סעיף זה –

           "עצור – כמשמעו בסעיף 58.

           (ב)  סבר ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי או קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור בהמלצת ראש אמ"ן, כי צרכי החקירה מחייבים זאת, רשאי הוא להורות על עיכוב מסירת ידיעה על מעצרו של עצור לתקופה שלא תעלה על 24 שעות ממועד המעצר.

           (ג)   היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שלא תימסר ידיעה על מעצרו או שהידיעה תימסר רק למי שיקבע, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת.

           (ד)  הרשאה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 12 יום. התקופה בה עוכבה מסירת ידיעה על מעצרו של העצור לפי סעיף קטן (ב) תבוא במנין 12 הימים האמורים בסעיף קטן זה.

פגישה עם עורך דין

56.     (א)  עצור רשאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

           (ב)  פגישת העצור עם עורך דין תיעשה ביחידות, ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו והתנהגותו של העצור.

           (ג)   ביקש העצור להיפגש עם עורך דינו, או ביקש עורך דין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור, יאפשר זאת מפקד מתקן הכליאה, בהקדם האפשרי.

           (ד)  נמצא העצור בהליכי חקירה או בפעולות אחרות הקשורות בחקירה, וסבר קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה כי הפסקת ההליכים או הפעולות עלולה לסכל את החקירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך דין תידחה לשעות ספורות, והוא הדין אם הפגישה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין.

           (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה שלא תעלה על 96 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון האזור או על חיי אדם או לצורך סיכול עבירה שעונשה מאסר יותר משלוש שנים.

           (ו)   סעיפים קטנים (ג) עד (ה) לא יחולו לענין עצור כמשמעו בסעיף 58.

מניעת מפגש עם עורך דין על ידי בית משפט צבאי

57.     (א)  על אף האמור בסעיף 56 רשאי שופט להרשות שהעצור לא ייפגש עם עורך דין אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים את סודיות המעצר.

           (ב)  הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שאינה עולה על 96 שעות. ורשאי שופט להאריכה מזמן לזמן ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 8 ימים.

           (ג)   בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב תובע צבאי או שוטר בדרגת מפקח ומעלה.

מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת – חשוד בעבירה בתוספת הראשונה תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011 תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

58.     (א)  בסעיף זה, בסעיף 58א ובסעיף 59:

           "עצור" – עצור החשוד בביצוע עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים בתוספת הראשונה; וכן עצור שנעצר לפי הוראות פרק ח', והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה באיזור הייתה עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים בתוספת הראשונה;

           "הממונה על החקירה" – אחד מאלה:

(1)   קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה;

(2)   ראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי;

(3)   קצין צה"ל שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור;

           "רשות מאשרת" – אחד מאלה:

(1)   קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה;

(2)   ראש מחלקת חקירות בשירות הבטחון הכללי;

(3)   קצין צה"ל בדרגת סגן-אלוף ומעלה שהסמיכו לכך מפקד כוחות צה"ל באזור.

           (ב)  ביקש עצור להיפגש עם עורך דינו או ביקש עורך הדין שמינהו אדם הקרוב לעצור להיפגש עם העצור – יאפשר הממונה על החקירה את הפגישה אם לא ראה סיבה לדחותה כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד).

           (ג)   הממונה על החקירה רשאי, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 15 ימים מיום המעצר, אם סבר שהדבר דרוש מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת.

           (ד)  רשות מאשרת רשאית, בהחלטה בכתב, להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין לתקופה נוספת או לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 15 ימים אם שוכנעה שהדבר דרוש מטעמים של בטחון האזור או שטובת החקירה מחייבת זאת.

           (ה)  על אף ההחלטה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יאפשר הממונה על החקירה לעצור להיפגש עם עורך דין אם נסתיימה החקירה.

תיקון מס' 37 (מס' 1735) תשע"ד-2014

           (ו)   על אף האמור בסעיף קטן 56(ו), יחול סעיף קטן 56(ד) גם על עצור כמשמעו בסעיף 58, והסמכות האמורה בו תינתן גם לראש צוות חוקרים בשירות הבטחון הכללי; ואולם, היה העצור במעצר תקופה העולה על 30 ימים, תהא הסמכות נתונה אך ורק לרשות המאשרת.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6450

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

מניעת מפגש על ידי רשות מאשרת – חשוד בעבירה בתוספת בתוספת הראשונה

(א) בסעיף זה ובסעיף 59:

"עצור" – עצור החשוד בביצוע עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים בתוספת בתוספת הראשונה; וכן עצור שנעצר לפי הוראות פרק ח', והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה באיזור הייתה עבירה לפי דין או תחיקת בטחון המנויים בתוספת בתוספת הראשונה;

 

מיום 18.3.2014

תיקון מס' 37 (מס' 1735) תשע"ד-2014

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7053

הוספת סעיף קטן 58(ו)

 

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

(א) בסעיף זה, בסעיף 58א ובסעיף 59:

מניעת פגישה של עורך דין עם יותר מעצור אחד באותה חקירה תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

58א.   (א)  על אף האמור בסעיף 56 ובלי לגרוע מהוראות סעיף 58 וסעיף 59, מצאה רשות מאשרת כי עורך דין אחד מבקש להיפגש עם כמה עצורים החשודים בעבירות המנויות בתוספת הראשונה והנחקרים במסגרת אותה חקירה, או כי כמה עצורים כאמור מבקשים להיפגש עם עורך דין אחד, וכי פגישה כאמור עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה, רשאית היא שלא לאפשר פגישה של עורך דין כאמור עם יותר מעצור אחד; הרשות המאשרת תמסור הודעה על החלטה כאמור לכל אחד מהעצורים, וכן לעורך הדין;

           לעניין זה –

           "עורך דין אחד" – לרבות עורך דין אחר ממשרדו.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), מניעת פגישה כאמור באותו סעיף קטן לתקופה העולה על 30 ימים תהיה באישור התובע הצבאי הראשי או מי שהוא הסמיך לכך.

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

הוספת סעיף 58א

מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי – חשוד בעבירה בתוספת הראשונה תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

59.     (א)  היה אדם עצור, רשאי שופט להרשות שהעצור לא יפגש עם עורך דין, אם שוכנע כי טעמים של בטחון האזור או צרכי חקירה מחייבים זאת.

 

תיקון מס' 1 (מס' 1656) תש"ע-2010

           (ב)  הרשאה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 30 יום אך אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה בסעיף 58, וימי עיכוב הפגישה לפי סעיף 58 לא יבואו במניין 30 הימים האמורים בסעיף קטן זה.

תיקון מס' 27 (מס' 1713) תשע"ג-2012

           (ג)   (בוטל).

תיקון מס' 27 (מס' 1713) תשע"ג-2012

           (ד)  הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי יראו הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, החל מן המועד שהוגש בו כתב האישום.

מיום 8.2.2010

תיקון מס' 1 (מס' 1656) תש"ע-2010

קובץ המנשרים מס' 236 מחודש מרץ 2011 עמ' 6172

(ב) הרשאה לפי סעיף קטן (ב) לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה או לתקופות שלא יעלו יחד על 30 יום אך אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות האמורה בסעיף 58, וימי עיכוב הפגישה לפי סעיף 58 לא יבואו במניין 30 הימים האמורים בסעיף קטן זה.

 

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6450

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

מניעת מפגש על ידי בית משפט צבאי – חשוד בעבירה בתוספת בתוספת הראשונה

 

מיום 25.12.2012

תיקון מס' 27 (מס' 1713) תשע"ג-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6875

(ג) נשיא או סגן נשיא של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) לתקופה או לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 יום, אם מפקד כוחות צה"ל באזור אישר, בכתב, כי טעמים מיוחדים של בטחון האזור מחייבים זאת.

(ד) הוגש כתב אישום לבית המשפט הצבאי יראו הרשאה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) בסעיף קטן (ב) כבטלה, החל מן המועד שהוגש בו כתב האישום.

סדר דין בדיון מעצר של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה תיקון מס' 39 (מס' 1739) תשע"ד-2014

59א.   (א)  הדיון בבקשה למעצר או לשחרור של עצור שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי סעיפים 56 עד 59 או בערר על בקשה כזו, יתקיים עם העצור וסנגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסנגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת מניעת הפגישה.

           (ב)  דיון כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בדלתיים סגורות ויחולו לגביו הוראות סעיפים קטנים 89(ד) ו-(ה). ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בדלתיים פתוחות.

מיום 23.4.2014

תיקון מס' 39 (מס' 1739) תשע"ד-2014

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7058

הוספת סעיף 59א

סימן ד' – תפיסה וחילוט

תפיסה תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

60.     (א)  רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס ולעצור סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, או כל דבר (להלן בסימן זה טובין), שיש להם טעם לחשוד:

(1)   שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה;

(2)   שניתנו כשכר או תגמול בעד ביצוע עבירה או יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה, ניתן כתוצאה כאמור או כאמצעי לביצועה;

(3)   שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלה על ביצועה;

(4)   שהם עשויים לשמש כראיה לכל מעשה עבירה על צו זה;

(5)   שהם רכוש של התאחדות בלתי מותרת.

           (ב)  התקיימה עילת התפיסה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) ו-(5) לגבי עבירה לפי התוספת הראשונה או עבירה לפי סעיף 251 לצו זה, רשאי מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שהוסמך לכך מטעמו לתפוס טובין שווה ערך לטובין אשר הקים את העילה כאמור.

           (ג)   לעניין תפיסה לפי סעיף קטן (ב), היו הטובין שנתפסו כסף, אחת היא אם ייתפס אותו כסף אשר הקים את העילה או כל כסף אחר, שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף.

מיום 10.5.2020

תיקון מס' 67 (מס' 1827) תש"ף-2020

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9436

החלפת סעיף 60

הנוסח הקודם:

60. רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס ולעצור סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, או כל דבר (להלן בסימן זה – טובין), שיש להם טעם לחשוד שנעברה או שעומדים לעבור לגביהם עבירה על צו זה, או שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה, או שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה, או לשם הקלת ביצועה, או שיש להם טעם להאמין כי הם עשויים לשמש כראיה לכל מעשה עבירה על צו זה.

טובין שנעברה בהם עבירה

61.     טובין, שלגביהם נעברה עבירה על צו זה, או שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או שהשתמשו בהם בעשיית כל עבירה כזאת או לשם הקלת ביצועה, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד כוחות צה"ל באזור.

ייחוד הסמכות תיקון מס' 36 (מס' 1732) תשע"ד-2013 תיקון מס' 36 (תיקון) (מס' 1751)  תשע"ה-2014

61א.   החלטת מפקד כוחות צה"ל באיו"ש לפי סעיף 61, לחלט או להחרים רכוש, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי; או החלטת מפקד צבאי לתפוס, לחלט או להחרים רכוש, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט הצבאי ואין אחריה ולא כלום.

מיום 25.12.2013

תיקון מס' 36 (מס' 1732) תשע"ד-2013

קובץ המנשרים מס' 241 מחודש יולי 2014 עמ' 7050

הוספת סעיף 61א

 

מיום 25.12.2013

תיקון מס' 36 (תיקון) (מס' 1751) תשע"ה-2014

קובץ המנשרים מס' 243 מחודש מרץ 2016 עמ' 7270

61א. החלטת מפקד צבאי כוחות צה"ל באיו"ש לפי סעיף 61, לחלט או להחרים רכוש, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי; או החלטת מפקד צבאי לתפוס, לחלט או להחרים רכוש, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט הצבאי ואין אחריה ולא כלום.

טובין שלא נעברה בהם עבירה

62.     נתפסו טובין לפי סימן זה, ונמצא לאחר מכן שלא השתמשו בהם לעשיית כל עבירה על צו זה או למתן שכר בעד ביצוע עבירה כאמור או כאמצעי לביצועה או לשם הקלת ביצועה או שאין הם עשויים עוד לשמש ראיה למעשה עבירה על צו זה – ישוחררו בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור.

הקמת ועדה לבחינת תפיסת רכוש תיקון מס' 54 (מס' 1787) תשע"ז-2017

62א.   (א)  מוקמת בזאת ועדה לבחינת תפיסת רכוש.

           (ב)  הוועדה תמליץ בפני מפקד כוחות צה"ל באזור בנוגע להפעלת סמכויות לפי סעיפים 61 ו-62 לצו זה ביחס לטובין שנתפסו לפי סעיף 60 לצו זה, או לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, מטעמי ביטחון, שלא במסגרת הליך פלילי.

           (ג)   מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להתקין תקנות הדרושות לביצועו של סעיף זה, לרבות הרכב הוועדה, וסדרי פעולתה.

מיום 5.6.2017

תיקון מס' 54 (מס' 1787) תשע"ז-2017

קובץ המנשרים מס' 246 מחודש מאי 2018 עמ' 8281

הוספת סעיף 62א

תביעות סותרות לחזקה בטובין

63.     ניתנה הוראה לשחרר טובין, שנתפסו מכוח סימן זה, והוגשו תביעות שונות לזכות בטובין המכחישות זו את זו, יפנה תובע צבאי לנשיא בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה או למי שהנשיא יקבע לענין זה בבקשה לצוות מה ייעשה בטובין; הוגשה בקשה כאמור, רשאי כל אדם הטוען לזכות בטובין להופיע לפני נשיא בית המשפט הצבאי או מי שהנשיא קבע לענין זה ולתבוע זכותו בטובין.

הוצאת תפיסת ואחזקת טובין ת"ט תש"ע-2010

64.     בעליהם של טובין שנתפסו לפי סימן זה, או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור.

מיום 2.5.2010

ת"ט תש"ע-2010

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6469

64. בעליהם של טובין שנתפסו לפי סעיף זה סימן זה, או מי שהחזיק טובין בעת תפיסתם, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת ואחזקת הטובין, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור.

חילוט טובין

65.     (א)  בית משפט צבאי רשאי, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט טובין שנתפסו לפי סעיף 60 –

(1)   אם הורשע אדם בעבירה שנעברה לגביהם או שהם ניתנו כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה או אם השתמשו בהם לשם הקלת ביצועה; או

(2)   אם החזקתם של הטובין אסורה על פי דין או תחיקת בטחון.

           (ב)  לא יחולטו טובין לפי סעיף קטן (א) אם יוכיח בעל הטובין כי לא היה מעורב בביצוע העבירה, ועשה מצידו כל שאפשר לעשות כדי למנוע ביצועה ובלבד שהחזקתם של הטובין אינה אסורה על פי דין או תחיקת בטחון.

           (ג)   צו חילוט לפי סעיף זה יכול שינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.

טענות בעלות או זכות

66.     (א)  היה אדם שאיננו מעורב בביצוע העבירה טוען לבעלות על טובין שחולטו מכח סימן זה או לזכות בהם, רשאי הוא לבקש מאת בית המשפט הצבאי לבטל את הצו ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת הטובין למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין.

           (ב)  בוטל צו חילוט לגבי טובין שנמכרו, יבואו דמי מכרם במקומם. אבדו הטובין – רשאי בית המשפט הצבאי, אם שוכנע שהייתה פשיעה או רשלנות בשמירתם, לחייב את מי שהיה אחראי לשמירתם בפיצויים בסכום שייקבע.

סימן ה' – חיפוש

חיפוש בחצרים

67.     קצין או חייל שקצין הרשהו לכך באופן כללי או באופן מיוחד, רשאים להיכנס בכל זמן, לכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, שעלול להיות טעם לחשוד כי משתמשים בהם, או שהשתמשו בהם לכל מטרה, הפוגעת בשלום הציבור, בבטחון כוחות צה"ל, בקיום הסדר הציבורי, או למטרות התקוממות, מרד או מהומה, או שיש מקום לחשוד בהם כי נמצא שם אדם שעבר על צו זה, או סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, הצפויים לתפיסה לפי צו זה ורשאים הם לחפש בכל מקום, כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם.

חיפוש על גופו של אדם

68.     כל חייל רשאי לעכב ולחפש בכל אדם שיש לו טעם לחשוד בו שהוא מחזיק בכל חפץ, הצפוי לתפיסה לפי צו זה או כל בעל-חי שיש מקום לחשוד שנמצא עליו כל חפץ כזה.

העמדת כלי תחבורה לחיפוש

69.     (א)  אדם, המורשה בצו זה, להיכנס לכל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, רשאי להעמיד או לעצור אותם תוך שימוש בכוח ככל שיש צורך בכך.

           (ב)  אדם שבידו הפיקוד או שהוא ממונה על כל כלי-רכב, כלי-שיט או כלי-טיס, ואינו עוצר אותם מיד כשנדרש לעשות כן, בין בעל-פה ובין באמצעות אות או בכל אמצעי אחר בידי אדם המוסמך לעשות כן – ייאשם בעבירה על צו זה.

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

סימן ו' – נטילת אמצעי זיהוי

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6443

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סימן ו'

הגדרות תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69א.   בסימן זה –

           "אח" – מי שהוסמך בישראל לעבוד כאח בבית חולים או במרפאה;

           "אמצעי זיהוי", של אדם – כל אחד מאלה:

(1)   טביעת אצבעות;

(2)   דגימה ביולוגית שהיא אחת מאלה:

(א)   דגימת תאי לחי;

(ב)   דגימת שיער;

(ג)    דגימת דם מזערית;

(3)   תצלום;

           "בעל מקצוע רפואי" – רופא, רופא שיניים, אח, או חובש;

           "דגימת דם מזערית" – דגימת דם של עד 0.5 מ"ל, מאצבע היד;

           "דגימת שיער" – דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף;

           "דגימת תאי לחי" – דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי;

           "המאגר" – מאגר נתוני זיהוי, כמשמעותו בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996 כפי תוקפו בישראל מעת לעת (בסימן זה: "חוק סדר הדין הפלילי");

           "חובש" – מי שקצין רפואה ראשי של משטרת ישראל, קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר בישראל, או קצין רפואה ראשי של צה"ל, לפי העניין, הסמיכו, בשל הכשרתו, לערוך חיפוש בגוף האדם לפי צו זה או לפי חוק סדר הדין הפלילי;

           "חשוד" – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה;

           "טביעת אצבעות" – לרבות טביעת כף יד;

           "נטילה", לעניין אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות – לרבות סריקה של טביעת אצבעות;

           "נתוני זיהוי" לענין זיהוי אדם – אחד מאלה:

(1)   נתונים שהופקו מטביעת אצבעות;

(2)   נתונים שהופקו מ-DNA אשר הופק בדגימה ביולוגית (בצו זה – נתונים לזיהוי גנטי);

           "עבירה" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים;

           "קצין" – קצין צה"ל בדרגת סרן לפחות או קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה;

           "רופא" – מי שהוסמך בישראל כרופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ט-1979;

           "רופא שיניים" – רופא שיניים שהוסמך בישראל, לפי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979;

           "תצלום" – תצלום פניו ומראה גופו של אדם, שאינו חושף את חלקי גופו המוצנעים.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6443

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69א

אופן נטילת אמצעי זיהוי תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69ב.   נטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן זה תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות או כאב.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6444

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ב

תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69ג.   (א)  חייל מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי זיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור בסעיף 69ה, ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה:

(1)   הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור;

(2)   הוא נאשם בביצוע עבירה;

(3)   הוא הורשע בעבירה.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), חייל לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות בתוספת השניה.

           (ג)   מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי לקבוע, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה.

           (ד)  הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן:

(1)   לעניין חשוד כאמור בסעיף (א)(1) – במועד חקירתו כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור – עד תום תקופת מעצרו;

(2)   לעניין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) – עד יום מתן פסק הדין בעניינו;

(3)   לעניין מי שהורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) – עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר – עד תום תקופת מאסרו.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6444

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ג

נחקר כחשוד – בקשה לעיון חוזר תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69ד.   ניטל מאדם שנחקר בחשד לביצוע עבירה אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית בהתאם להוראות סעיף 69ג(א)(1), וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו כחשוד (בסעיף זה – הבקשה); הבקשה תוגש לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לענין זה, כאמור בסעיף 11ג לחוק סדר הדין הפלילי.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6445

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ד

שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69ה.   (א)  אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות סעיף 69ג, ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי.

           (ב)  נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד:

(1)   הכללתם במאגר;

(2)   השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי;

(3)   אימות או עדכון הנתונים שבמאגר.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6445

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ה

נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69ו.   ניטל מאדם אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 69ג או לפי חוק סדר הדין הפלילי, לא ייטול חייל ולא יורה ליטול לפי הוראות הסעיף האמור, מאותו אדם את אותו אמצעי זיהוי פעם נוספת, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)  נתוני הזיהוי של האדם, המופקים מאותו אמצעי זיהוי, אינם כלולים במאגר או שהם כלולים במאגר אך אינם מלאים, ולא ניתן להפיק מאמצעי הזיהוי שניטל בעבר נתוני זיהוי מלאים;

(2)  אמצעי הזיהוי הוא טביעת אצבעות והוא נדרש לשם בירור או אימות זהותו של אותו אדם;

(3)  אמצעי הזיהוי הוא תצלום, והתצלום שניטל בעבר אינו עדכני.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6445

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ו

זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69ז.   (א)  חייל רשאי לזמן למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה כדין אדם שמתקיימים לגביו התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 69ג, לשם נטילת אמצעי זיהוי ממנו לפי הוראות אותו סעיף.

           (ב)  לא התייצב אדם במקום אליו הוזמן לפי סעיף קטן (א) במועד שאליו זומן לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי חייל לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו למקום בו מצוי בעל סמכות חקירה לצורך נטילת אמצעי הזיהוי.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6446

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ז

בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011 ת"ט תשע"ג-2012

69ח.   (א)  אמצעי זיהוי יינטל מאדם לפי הוראות סימן זה רק לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגר, לצורך אימות או עדכון הנתונים במאגר, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד לחוק סדר הדין הפלילי; ולעניין נטילת דגימת דם מזערית, יימסר לאדם גם על החלופות לנטילה זו אם יסרב לה, כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן תוסבר לו המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 225א.

ת"ט תשע"ג-2012

           (ב)  התבקשה הסכמתו של אדם לנטילת דגימת דם מזערית, ולא נתן האדם את הסכמתו לכך, תתבקש הסכמתו לנטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, ויראו אותו לעניין סעיף 225א כמי שסירב לנטילת אמצעי זיהוי רק אם סירב גם לכך.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי חייל ליטול מאדם אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות, דגימת שיער או תצלום, תוך שימוש בכוח סביר, כאשר האדם לא נתן את הסכמתו לנטילה, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; ואולם לא ייטול חייל מאדם דגימת שיער תוך שימוש בכוח לפי הוראות סעיף קטן זה אלא לאחר שניתן לכך אישור מאת קצין משטרה, לאחר שיובא בפניו, לצורך קבלת אישור בכתב לנטילת אמצעי הזיהוי, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו.

           בטרם ייתן קצין המשטרה את אישורו כאמור, ייתן הזדמנות לאדם להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לנטילת אמצעי הזיהוי, ואת המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור בסעיף 225א.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6446

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

ת"ט תשע"ג-2012

הוספת סעיף 69ח

נטילת אמצעי הזיהוי – תנאי הנטילה תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69ט.   (א)  נטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, מאדם, לפי הוראות סימן זה, תיעשה בידי חייל, ואם ביקש זאת האדם – בידי חייל שהוא בן מינו.

           (ב)  נטילת דגימת דם מזערית מאדם לפי הוראות סימן זה תעשה בידי בעל מקצוע רפואי, ואם ביקש זאת האדם – בידי בעל מקצוע רפואי שהוא בן מינו.

           (ג)   עורר האדם חשש סביר שנטילת אמצעי הזיהוי עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותה של הנטילה, לא יינטל ממנו אמצעי הזיהוי, אלא באישור רופא; לא יינתן אישור אלא לאחר שהרופא בירר עם האדם את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לחיפוש; סירב האדם להיפגש עם הרופא לקבלת האישור, יסביר לו קצין המשטרה את המשמעות המשפטית של סירובו, כאמור בסעיף 225א.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6447

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69ט

דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69י.    (א)  הנוטל אמצעי זיהוי לפי סימן זה ירשום בתום הנטילה, בהקדם האפשרי, דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.

           (ב)  דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1)   שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי והעבירה שבה הוא חשוד, נאשם או מורשע;

(2)   פירוט פעולת הנטילה שבוצעה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה;

(3)   התאריך, לרבות השעה והמקום שבו בוצעה פעולת הנטילה;

(4)   שמו וכשירתו או דרגתו של האדם שביצע את הנטילה, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע;

(5)   שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת הנטילה, אם נכח.

           (ג)   העתק דוח הנטילה יימסר לאדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6447

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69י

השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69יא.  (א)  שוטר רשאי לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי או לפי צו זה, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 69יב.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים – ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6448

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69יא

מטרות השימוש במאגר תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69יב.  שוטר רשאי לעשות שימוש במידע שבמאגר למטרות אלה בלבד:

(1)  לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש כאמור בסימן ד' בפרק ג' לצו, ולצורך הליך פלילי;

(2)  לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן;

(3)  לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;

ת"ט תשע"ג-2012

(4)  לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (3), שאושר בידי הוועדה המאשרת, ובלבד שהמידע מן המאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים.

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6448

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

ת"ט תשע"ג-2012

הוספת סעיף 69יב

הצגת תצלומים מהמאגר לאדם תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

69יג.  (א)  חייל רשאי להציג לפני אדם תצלום הכלול במאגר, למטרות האמורות בסעיף 69יב, בהתקיים אחד מאלה:

(1)   התצלום הוא של אדם שיש לגביו חשד כי הוא קשור לעבירה שלצורך חקירתה, מניעתה או סיכולה נדרשת הצגת התצלום;

(2)   התצלום הוא של אדם או של גופה, שלשם זיהויים או איתורם נדרשת הצגת התצלום;

(3)   הצגת התצלום נדרשת לשם בירור קשר אפשרי בין האדם המופיע בתצלום לבין עבירה נחקרת או עבירה שאותה מבקשים למנוע או לסכל, אף שאין לגבי האדם המופיע בתצלום חשד כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(4)   הצגת התצלום נדרשת לשם מסדר זיהוי תמונות, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, לפי הוראות סעיף קטן (ב).

           (ב)  בפקודות כוחות המשטרה, יקבעו פקודות לעניין דרכי הצגתו של תצלום הכלול במאגר, באופן שיבטיח כי הפגיעה בפרטיות לא תעלה על הנדרש, לרבות פקודות לעניין התנאים הנדרשים להצגת תצלום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) ו-(4).

מיום 1.8.2011

תיקון מס' 8 (מס' 1672) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6448

תיקון מס' 8 (תיקון) (מס' 1674) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 238 מחודש מאי 2012 עמ' 6452

הוספת סעיף 69יג

נטילת אמצעי זיהוי בהסכמה מאדם שאינו חשוד תיקון מס' 44 (מס' 1748) תשע"ה-2014

69יד.  (א)  חייל רשאי, לצורך חקירת עבירה, ליטול אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(1)   האדם הוא נפגע עבירה, עד וכל מי שאינו חשוד, והיה לחייל יסוד סביר להניח שבגופו של אותו אדם נמצאת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה;

(2)   הנטילה נדרשת לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת.

           (ב)  נטילת אמצעי זיהוי לפי סעיף זה תעשה לאחר שהוסבר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת הנטילה ואת השימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי, וכן הוסברה לו זכותו שלא להסכים לנטילה, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב, לביצוע הנטילה.

           (ג)   לא תיערך השוואה לפי הוראות סעיף 69יא, בין נתוני הזיהוי שהופקו לפי סעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלה אמצעי הזיהוי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, אלא לצורך חקירת העבירה שלשמה ניטל אמצעי הזיהוי, או לצורך חקירת עבירה בתיק חקירה אחר ולאחר שאותו אדם הסכים לכך, בכתב, על גבי טופס מתאים, ובהתאם להסכמה שנתן; ההסכמה יכול שתינתן לגבי כל תיק חקירה בנפרד, לגבי סוגי עבירות או לגבי השוואה לכלל תיקי החקירה.

           (ד)  נתוני זיהוי שהופקו בהתאם לסעיף זה והמזהים את האדם ממנו ניטלו, לא ייכללו במאגר, אלא אם כן יתקיים, לאחר הנטילה ובמהלך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, האמור בסעיף 69ג(א) עד (ג).

מיום 20.11.2014

תיקון מס' 44 (מס' 1748) תשע"ה-2014

קובץ המנשרים מס' 243 מחודש מרץ 2016 עמ' 7256

הוספת סעיף 69יד

פרק ד' – הליכים לפני משפט

סימן א' – חקירה וסגירת תיקים

חקירת עדים

70.     (א)  בסעיף זה –

           "חוקר" – כל קצין צה"ל המשרת באזור וכן כל אדם אחר אשר יוסמך לכך בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או בידי מפקד צבאי;

           "עד" – אדם, המכיר, לפי השערת החוקר, את עובדותיה ונסיבותיה של עבירה שבעניינה הוא נחקר.

           (ב)  חוקר מוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות, והוא רשאי לחקור בעל-פה כל עד, ולרשום בכתב כל הודעה שמוסרה אדם הנחקר כך.

           (ג)   נרשמה הודעה בכתב, תיקרא היא לפני העד אשר יתבקש לחתום עליה ואם לא ידע קרוא וכתוב, יתבקש להטביע בה את סימנו. לאחר מכן, יחתום החוקר על ההודעה.

           (ד)  סירב העד לחתום על ההודעה או להטביע בה את סימנו, ירשום החוקר הערה בשולי ההודעה, כי העד מוסר ההודעה סירב לחתום עליה או להטביע בה את סימנו ואת סיבת סירובו, ככל שהדבר ידוע לו.

ת"ט תשע"ג-2013

           (ה)  העד יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו החוקר בשעת החקירה, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית.

           (ו)   בכל הליכים נגד העד המוסר את ההודעה על שלא השיב נכונה על כל שאלה המוצגת לו, תשמש ההודעה שבכתב הוכחה להודעות שמסר, אלא אם יוכח כי לא מסר את ההודעות או איזה מהן.

מיום 2.5.2010

ת"ט תשע"ג-2013

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6898

(ה) העד יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו החוקר בשעת החקירה, אך אין הוא חייב לעשות כן, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית.

סגירת תיק חקירה תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

71.     (א)  מפקד כוחות צה"ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת בטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא היה בחקירה או במשפט ענין ציבורי.

תיקון מס' 6 (מס' 1669) תשע"א-2011 תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

           (ב)  הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים, כאמור, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת הבטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא נמצאו ראיות מספיקות או מחוסר אשמה.

           (ג)   הוראה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תינתן בכתב.

           (ד)  בכל הנוגע לסגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין, בא האמור בסעיף זה להוסיף על האמור בכל דין ולא לגרוע ממנו.

מיום 15.2.2011

תיקון מס' 6 (מס' 1669) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 237 מחודש אפריל 2011 עמ' 6335

(ב) הפרקליט הצבאי הראשי או היועץ המשפטי או מי שהיועץ המשפטי הסמיך לכך, בדרך כלל או לענין מסוים, כאמור, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת הבטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא נמצאו ראיות מספיקות או מחוסר אשמה.

 

מיום 20.9.2012

תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6869

(א) מפקד כוחות צה"ל באזור או הפרקליט הצבאי הראשי או היועץ המשפטי או מי שהיועץ המשפטי הסמיך לכך פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת בטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא היה בחקירה או במשפט ענין ציבורי.

(ב) הפרקליט הצבאי הראשי או היועץ המשפטי או מי שהיועץ המשפטי הסמיך לכך פרקליט אזור יהודה והשומרון או מי שהוסמך לכך על ידו, בדרך כלל או לענין מסוים, כאמור, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין או על תחיקת הבטחון או על עיכוב הליכים במשפט שטרם הוכרע בו הדין, אם הם סבורים שלא נמצאו ראיות מספיקות או מחוסר אשמה.

סגירת תיק חקירה על ידי קצין משטרה תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

72.     (א)  מפקד משטרה, כהגדרתו בצו בדבר מינויי שוטרים והעסקתם (יהודה והשומרון) (מס' 95), התשכ"ז-1967 או קצין חקירות, שהוסמך בידי מפקד כוחות המשטרה לענין זה בהסכמת פרקליט אזור יהודה והשומרון, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה, אם היו סבורים שלא היה בחקירה ענין לציבור או שלא נמצאו ראיות מספיקות, ותיק החקירה נוגע לעניינים אלו:

(1)   עבירה על הדין מסוג עוון או חטא; או

(2)   עבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה אינו עולה על חמש שנות מאסר; או

תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

(3)   עבירה על הדין מסוג פשע ועבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה עולה על חמש שנות מאסר שנקבעה בהודעה בידי פרקליט אזור יהודה והשומרון לענין זה.

תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

           (ב)  סגירת תיקי חקירה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה על פי הנחיות כלליות של פרקליט אזור יהודה והשומרון.

תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

           (ג)   הוראה על סגירת תיק כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב ותובא לידיעת פרקליט אזור יהודה והשומרון, הרשאי להורות על שינויה או ביטולה.

מיום 20.9.2012

תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6869

72. (א) מפקד משטרה, כהגדרתו בצו בדבר מינויי שוטרים והעסקתם (יהודה והשומרון) (מס' 95), התשכ"ז-1967 או קצין חקירות, שהוסמך בידי מפקד כוחות המשטרה לענין זה בהסכמת היועץ המשפטי פרקליט אזור יהודה והשומרון, רשאים להורות על סגירת תיק חקירה, אם היו סבורים שלא היה בחקירה ענין לציבור או שלא נמצאו ראיות מספיקות, ותיק החקירה נוגע לעניינים אלו:

(1) עבירה על הדין מסוג עוון או חטא; או

(2) עבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה אינו עולה על חמש שנות מאסר; או

(3) עבירה על הדין מסוג פשע ועבירה על תחיקת הבטחון שהעונש הקבוע לגביה עולה על חמש שנות מאסר שנקבעה בהודעה בידי היועץ המשפטי פרקליט אזור יהודה והשומרון לענין זה.

(ב) סגירת תיקי חקירה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה על פי הנחיות כלליות של היועץ המשפטי פרקליט אזור יהודה והשומרון.

(ג) הוראה על סגירת תיק כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב ותובא לידיעת היועץ המשפטי פרקליט אזור יהודה והשומרון, הרשאי להורות על שינויה או ביטולה.

העברת תיק חקירה

73.     הועבר תיק חקירה בקשר לעבירה על הדין בידי המשטרה לידי תובע צבאי או דרש תובע צבאי, בכתב, העברת תיק חקירה כאמור לידיו הרי מעת ההעברה או מעת קבלת הדרישה, לפי המקרה, יחולו לגבי התיק רק הליכים שנקבעו בתחיקת הבטחון.

סימן ב' – בעלי הדין וייצוגם

הגדרות

74.     "סנגור" – עורך-דין מקומי או עורך-דין ישראלי;

           "עורך דין ישראלי" – אדם הרשאי לעסוק במקצוע עריכת דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כפי תוקפו בישראל, מעת לעת;

           "עורך דין מקומי" – עורך דין הרשאי לעסוק באזור במקצוע עריכת דין לפי הדין ובשינויים הנובעים מתחיקת בטחון.

תובע

75.     התביעה לפני בית משפט תנוהל בידי מי שנתמנה בידי מפקד כוחות צה"ל באזור כתובע צבאי.

סנגור

76.     נאשם לפני בית משפט זכאי להגן על עצמו באמצעות סנגור או לנהל הגנתו בעצמו.

מינוי עורך דין על ידי בית משפט צבאי

77.     (א)  נאשם לפני בית משפט של שלושה, שהואשם בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, שלא בחר לו סנגור, ימנה לו בית המשפט הצבאי סנגור בהסכמתו.

           (ב)  נאשם שאין חובה למנות לו סנגור, רשאי בית משפט צבאי, מטעמים מיוחדים – לבקשת הצדדים או מיוזמתו הוא – למנות לו סנגור.

מינוי עורך-דין כסנגור רק בהסכמתו

78.     לא יתמנה עורך-דין כסנגור לפי סעיף 77 אלא אם הסכים לכך.

תפקידי סנגור

79.     סנגור שנבחר או שנתמנה ייצג את הנאשם בכל הליך הקשור למשפט שלשמו נבחר או נתמנה.

הפסקת ייצוג בידי סנגור

80.     סנגור לנאשם לא יפסיק לייצגו אלא ברשות בית המשפט.

סייג למינוי סנגור

81.     בית משפט צבאי, שהרשה לסנגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שזה לא שיתף פעולה עמו, רשאי על אף האמור בסעיף 77 שלא למנות לנאשם סנגור אחר, אם נראה לו שאין בכך להועיל.

חילופי סנגורים

82.     ביקש הנאשם להחליף סנגור, לא יסרב בית המשפט הצבאי לתת לסנגור הקודם רשות להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם נראה שחילוף הסנגורים מצריך דחייה בלתי סבירה של המשפט.

שכרו של סנגור

83.     (א)  נתמנה סנגור בידי בית משפט, יקבע בית המשפט הצבאי את שכר טרחתו ורשאי הוא לאשר את כיסוי הוצאות ההגנה. שכר טרחת הסניגור ייקבע בהתאם לסכומים הקבועים בתוספת השניה לתקנות בדבר פיצויים בשל מעצר או מאסר (צו בדבר הוראות ביטחון) (יהודה והשומרון), התשס"ח-2007 (להלן: "התוספת"). נוכח בית המשפט שבנסיבות הענין מן הצדק לקבוע שכר טרחת סניגור גבוה מזה שנקבע בתוספת, רשאי הוא לקבוע סכום גבוה יותר בשיעור שלא יעלה על כפל הסכום הקבוע בתוספת.

           (ב)  בית משפט צבאי רשאי לאשר תשלום מראש של הוצאות חזויות של ההגנה.

           (ג)   שכר טרחת הסנגור והוצאות ההגנה יכוסו מקופת מפקדת האזור.

           (ד)  לענין סעיף זה "הוצאות ההגנה" – לרבות הוצאות הסנגור בקשר עם המשפט שלשמו מונה.

איסור קבלת שכר

84.     סנגור הזכאי לשכר טרחה והוצאות הגנה כאמור בסעיף 83 לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת.

לבושו של עורך דין

85.     (א)  לענין סעיף זה –

(1)   מדי משפט של עורכי דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, עניבה, מכנסיים ומקטורן, כולם בצבע שחור או כחול כהה, גלימה שחורה ונעליים סגורות כהות;

(2)   מדי משפט של עורכות דין הם: חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים ארוכים או קצרים, מכנסיים או חצאית בצבע שחור או כחול כהה ומקטורן בצבע שחור או כחול כהה, או שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים או קצרים וצווארון לבן, גלימה שחורה ונעליים כהות;

(3)   בתקופה שמיום 1 באפריל עד יום 30 בנובמבר של כל שנה, ניתן שלא ללבוש מקטורן.

           (ב)  סנגור לא יישמע בבית משפט צבאי, אם אינו לבוש מדי משפט, זולת אם הרשה לו בית המשפט לנהוג בדרך אחרת, אולם רשאי סנגור להישמע בידי שופט בלשכתו גם אם הוא אינו לבוש מדי משפט.

סימן ג' – ראיות

ראיות

86.     בדיני הראיות ינהג בית משפט צבאי לפי הכללים המחייבים בעניינים פלילים בבתי המשפט של מדינת ישראל.

תעודות חיסיון

87.     (א)  אין אדם חייב למסור, ובית המשפט הצבאי לא יקבל, ראיה, אם מפקד כוחות צה"ל באזור הביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון האזור או בענין ציבורי חשוב, אלא אם כן מצא שופט בית המשפט הצבאי לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש את גילויה, כי הצורך לגלות את הראיה, לשם עשיית צדק, עדיף מן הענין שיש לא לגלותה.

           (ב)  הוגשה לבית המשפט הצבאי תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת עתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.

           (ג)   הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף קטן (א) יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט לדרוש שהראיה או תוכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, או מי מטעמם, אף בהעדר יתר בעלי הדין.

סימן ד' – סדרי דין והוראות כלליות

הוראה כללית בדבר סדרי דין

88.     בית משפט צבאי רשאי להורות, בכל ענין של סדרי-דין שלא נקבע במפורש בצו זה, על סדרי-דין שייראו לו כמתאימים ביותר לעשיית דין צדק.

פומביות הדיון

89.     (א)  בסעיף זה –

           "אדם עם מוגבלות נפשית" – אדם עם לקות נפשית, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;

           "אדם עם מוגבלות שכלית" – כל אחד מאלה:

(א)   אדם עם פיגור שכלי;

(ב)   אדם עם לקות שכלית אחרת, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;

(ג)    אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אדם עם אוטיזם, שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות;

           "חסר ישע" – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו.

תיקון מס' 65 (מס' 1822) תשע"ט-2019

           (ב)  בית משפט צבאי יקיים את הדיונים הנערכים בפניו בדלתיים פתוחות; אולם רשאי בית משפט צבאי לצוות כי הדיון בפניו יתקיים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן מטעמים של בטחון כוחות צה"ל, בטחון הציבור, הגנה על המוסר או על עניינו של קטין או חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית או לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה כהגדרתו בסעיף 186 לצו זה או עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או אם הוא סבור כי הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

           (ג)   מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי יש לערוך משפט או הליך לפני שופט, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון האזור; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בפומבי.

תיקון מס' 65 (מס' 1822) תשע"ט-2019

           (ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית משפט צבאי, לבקשת בא כוח מפקד כוחות צה"ל באזור, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון האזור, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית משפט צבאי רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, אף בהיעדר יתר בעלי הדין.

           (ד)  ציווה בית משפט צבאי על קיום הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוג בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

           (ה)  לא יפרסם אדם ולא יגלה לאחר דבר על דיון שהתקיים בבית משפט צבאי בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט הצבאי.

תיקון מס' 65 (מס' 1822) תשע"ט-2019

           (ו)   על אף האמור בסעיף 89(ב), בית משפט צבאי ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיף 87, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.

מיום 24.9.2019

תיקון מס' 65 (מס' 1822) תשע"ט-2019

קובץ המנשרים מס' 252 מחודש אפריל 2020 עמ' 9420

(ב) בית משפט צבאי יקיים את הדיונים הנערכים בפניו בדלתיים פתוחות; אולם רשאי בית משפט צבאי לצוות כי הדיון בפניו יתקיים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן מטעמים של בטחון כוחות צה"ל, בטחון הציבור, הגנה על המוסר או על עניינו של קטין או חסר ישע או אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית או לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה כהגדרתו בסעיף 186 לצו זה או עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או אם הוא סבור כי הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

(ג) מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להביע דעתו, בתעודה חתומה על ידו, כי יש לערוך משפט או הליך לפני שופט, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון האזור; ואולם, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת בעל דין, ולאחר שמיעת יתר בעלי הדין, לקבוע, מטעמים שירשמו, כי הדיון, כולו או מקצתו, יהיה בפומבי.

(ג1) בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית משפט צבאי, לבקשת בא כוח מפקד כוחות צה"ל באזור, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון האזור, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית משפט צבאי רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולקבל הסברים מנציג מפקד כוחות צה"ל באזור או מהתובע הצבאי, אף בהיעדר יתר בעלי הדין.

(ד) ציווה בית משפט צבאי על קיום הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוג בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ה) לא יפרסם אדם ולא יגלה לאחר דבר על דיון שהתקיים בבית משפט צבאי בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט הצבאי.

(ו) על אף האמור בסעיף 89(ב), בית משפט צבאי ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח סעיף 87, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.

איסור פרסום

90.     (א)  בית משפט צבאי רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט הצבאי, אם הוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות נפשית או של אדם עם מוגבלות שכלית או לשם שמירה על ביטחון האזור.

           (ב)  בית משפט צבאי רשאי לאסור את פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, וכן כל פרט הנוגע לענין נשוא החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שנערכת על פי דין, או שיש לאסור את הפרסום מטעמים של בטחון האזור. כן רשאי בית משפט צבאי לאסור פרסומה של בקשה לצו איסור פרסום בנסיבות כאמור.

           (ג)   בית המשפט הצבאי רשאי לקיים דיון לצורך החלטה לפי סעיף זה, בדלתיים סגורות.

צו איסור פרסום שהוצא על ידי בימ"ש בישראל

91.     צו איסור פרסום אשר הוצא בידי בית משפט בישראל כוחו יפה כאילו הוצא בידי בית משפט צבאי, לרבות לעניין העמדה לדין לפי סימן זה.

צילום בבית משפט

92.     לא יצלם אדם באולם בית משפט צבאי ולא יפרסם תצלום כזה, אלא ברשות בית המשפט הצבאי.

פרסום שם קטין

93.     לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט הצבאי, שם קטין, שהוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי סעיפים 279 עד 320 לחוק הפלילי הירדני, מס' 16 לשנת 1960, ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים, העשויים להביא לזיהויו של אותו קטין.

דלתיים סגורות שלא בבית משפט

94.     הוראות סעיפים 89(ד), 89(ה), 90 עד 93, 97 ו-98 יחולו גם על כל דיון המתקיים בדלתיים סגורות בהתאם לתחיקת הבטחון, אף שלא לפני בית משפט צבאי, והסמכויות הנתונות לבית משפט צבאי לפי סעיפים אלו, יהיו נתונות לגורם בפניו מתקיים הדיון בדלתיים סגורות.

עבירה

95.     העובר על הוראה מהוראות סעיפים 89 עד 93, דינו מאסר שנתיים.

ביזיון בית משפט

96.     כל אדם, שבהיותו נוכח בבית המשפט הצבאי מסרב לציית לכל הוראה של בית המשפט, או מעליב את בית המשפט הצבאי או כל חבר מחבריו, או מפריע או מעכב את ההליכים בבית המשפט, דינו מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

           אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה.

הרחקת אדם מאולם בית המשפט הצבאי

97.     (א)  בית המשפט הצבאי רשאי לצוות על הרחקתו של אדם, שבעת דיוני בית המשפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן:

(1)   מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;

(2)   מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית המשפט;

(3)   מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.

           (ב)  סעיף זה לא יחול על מי שניתן להגיש נגדו קובלנה, בהתאם להוראות הצו בדבר מועצת עורכי הדין (יהודה והשומרון) (מס' 1162), התשמ"ו-1986, או שהינו נתון לשיפוט משמעתי בישראל, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כפי תוקפו בישראל, מעת לעת, והוא נמצא באולם בית המשפט הצבאי לרגל תפקידו.

הרחקת אדם שנוכחותו מרתיעה עד

98.     בית המשפט הצבאי רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת הדיון אם מצא, מטעמים שירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

החלטות יתקבלו ברוב דעות

99.     החלטות בית משפט צבאי, לרבות הכרעת הדין וגזר הדין, יתקבלו ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו. לענין סעיף זה יקבע אב בית הדין מהו עונש חמור יותר.

תיקון טעות בפסק דין תיקון מס' 7 (מס' 1670) תשע"א-2011

99א.   (א)  מצא בית משפט צבאי, כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

           (ב)  בהסכמת בעלי הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

           (ג)   תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לעניין ערעור, את מועד החלטת התירון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.

           (ד)  החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

מיום 15.2.2011

תיקון מס' 7 (מס' 1670) תשע"א-2011

קובץ המנשרים מס' 237 מחודש אפריל 2011 עמ' 6336

הוספת סעיף 99א

סימן ה' – אישום

כתב אישום

100.  (א)  לפני שיובא נאשם לפני בית משפט צבאי, ירשמו מהות האישום ופרטיו בכתב אישום שיוגש בידי תובע צבאי לבית המשפט הצבאי; בפתח כתב האישום יציין התובע הצבאי אם כתב האישום מוגש לבית משפט צבאי של שלושה או לדן יחיד.

           (ב)  עותק כתב האישום יימסר לנאשם לפני משפטו.

צירוף אישומים

101.  פרטי האישום יהיו נפרדים לכל עבירה, אבל אפשר להביא לדין על מספר אישומים בבת-אחת ואפשר לשפוט עליהם ביחד או לחוד, הכל כפי שיחליט בית המשפט בכל עת. הנאשם יתבקש להשיב על כל פרט אישום בנפרד.

תיקון כתב האישום

102.  (א)  תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

           (ב)  בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

צירוף נאשמים

103.  נאשמים המואשמים בעבירות דומות או בעבירות הנובעות מאותה מערכת עובדות, אפשר להאשימם ולשפטם ביחד או לחוד, ככל אשר יכריע בית המשפט בכל עת.

הפרדת הדיון

104.  החליט בית משפט צבאי, בכל שלב של ההליכים, כי הדיון נגד הנאשם יופרד, אפשר להמשיך בדיון נגד אותו נאשם או נאשמים שדינם הופרד, מאותו שלב של ההליכים המשותפים בו הורה בית המשפט הצבאי על הפרדת הדיון, הכל לפי החלטת בית המשפט שימשיך בדיון.

התליית הליכים

105.  (א)  בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט הצבאי להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.

           (ב)  הותלו ההליכים לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן נמצא כי אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט הצבאי על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט הצבאי את ההליכים ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.

תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

           (ג)   על אף האמור בהוראות כל דין ותחיקת בטחון, אפשר לחדש את ההליכים באישור הפרקליט הצבאי הראשי, או מי שהוסמך לכך על ידו, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, התקופות האמורות בדין ובתחיקת בטחון; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.

מיום 20.9.2012

תיקון מס' 23 (מס' 1708) תשע"ג-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6869

(ג) על אף האמור בהוראות כל דין ותחיקת בטחון, אפשר לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לאזור הפרקליט הצבאי הראשי, או מי שהוסמך לכך על ידו, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו, התקופות האמורות בדין ובתחיקת בטחון; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.

סימן ו' – זימון למשפט

המצאת זימון למשפט

106.  (א)  לענין סעיף זה –

           "זימון" – לרבות צו או הודעה שניתנו מכוח צו זה.

           (ב)  זימון שיש להמציאו לאדם לפי צו זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1)   במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים;

(2)   במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם עם אישור מסירה; בית המשפט הצבאי רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה;

(3)   במשלוח מכתב באמצעות הממונה על עזרה משפטית, כהגדרתו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה השומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי תוקפו בישראל, אל המועצה הפלסטינית, לשם העברתה לאדם המזומן.

           (ג)   מסירת זימון לידי סנגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסנגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו של הסנגור, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסנגור לבית המשפט הצבאי, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת הזימון, כי אין ביכולתו להביא את הזימון לידיעת הנאשם.

           (ד)  נוכח בית המשפט הצבאי, כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב בלתי מוצדק לקבל את הזימון או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט הצבאי לראות את הזימון כאילו הומצא כדין.

           (ה)  נוכח בית המשפט הצבאי שאי אפשר להמציא את הזימון כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:

(1)   בהדבקת עותק של הזימון במקום הנראה לעין במשרדי מנהלת התיאום והקישור שבאזור מגוריו של הנאשם או העד;

(2)   בפרסום מודעה בקובץ המנשרים כמשמעו בצו בדבר מנשרים (יהודה והשומרון) (מס' 111), התשכ"ז-1967, או בעיתון יומי בשפה העברית ובשפה הערבית;

(3)   בכל דרך אחרת שתראה לו.

צו הבאה

107.  (א)  בית משפט צבאי רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד נאשם, אם ראה שיש צורך בכך, כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.

           (ב)  נאשם, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (א) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע.

תפיסת נכסי נאשם שנמלט

108.  (א)  נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט הצבאי, לבקשת תובע צבאי, אם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, ובכלל זה מטלטלין ומקרקעין או על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין, או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכסים ובפירותיהם כל עוד הצו בתוקפו.

           (ב)  צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.

           (ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט הצבאי לבטל את הצו או לשנותו.

סימן ז' – הזמנת עדים ומסמכים

הזמנת עדים ומסמכים

109.  (א)  בית משפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להזמין כל אדם להעיד במשפט אם היה סבור שיש בהזמנתו להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט.

           (ב)  בית משפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

           (ג)   בית משפט צבאי רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; דינו של אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.

           (ד)  מי שהוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה להמציא מסמכים ולא המציאם, רשאי בית המשפט לתת צו הבאה נגדו כדי לכפות את התייצבותו בבית המשפט.

           (ה)  עד, שהוצא נגדו צו הבאה לפי הוראות סעיף קטן (ד) יובא בהקדם לפני בית משפט צבאי והוא יורה אם להחזיקו במעצר או לשחררו בתנאים שיקבע.

מאסר עד או נאשם בשל אי ציות להזמנה

110.  הוזמן אדם להופיע בפני בית משפט צבאי, וללא נימוק סביר נמנע מלבוא או מלהמציא מסמך או ראיה הנמצאים בחזקתו או בשליטתו, או שבא לבית המשפט ועזבו בלי לקבל רשות מבית המשפט, או שהוא נמנע מלבוא להמשך הדיון לאחר שנצטווה לבוא, דינו – מאסר שנתיים. ורשאי בית המשפט הצבאי לגזור את דינו על אתר, למאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

           אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט צבאי לדון בעבירה על סעיף זה על פי הליכי אישום רגילים כפי שנקבעו בצו זה, ובלבד שלא ישא אדם באחריות פעמיים בשל אותו מעשה.

פרק ה' – הליכי משפט

סימן א' – מועד המשפט ומיקומו

תחילת הדיון

111.  (א)  הזמן והמקום אשר בו יתחיל בית המשפט הצבאי לדון במשפט פלוני יקבע בידי נשיא בית המשפט או בהתאם להוראותיו.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) יישב דן יחיד בדין באותם זמנים ומקומות שיורה עליהם הוא עצמו.

דחיית המשך הדיון

112.  בית משפט צבאי רשאי לדחות את ישיבותיו בכל שלב של ההליכים, ולחזור ולשבת בזמן ובמקום שיורה. בית המשפט רשאי ליתן כל הוראה בדבר החזקתו במשמורת של נאשם והתייצבותו לישיבה שנדחתה.

הטלת הוצאות בדחיית משפט

113.  (א)  לענין סעיף זה –

           "בעל דין" – לרבות סנגורו או בא-כוחו של בעל דין.

           (ב)  נעתר בית משפט צבאי לבקשת בעל דין לדחות את מועד המשפט או נדחה מועד המשפט בשל מעשה או מחדל של בעל דין, רשאי בית המשפט אם ראה הצדקה לכך, להטיל על בעל הדין שבעטיו נגרמה הדחיה, הוצאות בפועל לטובת הצד שכנגד.

           (ג)   לא יטיל בית המשפט הצבאי הוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין להשמיע דברו.

סימן ב' – נוכחות נאשם

נוכחות הנאשם במשפט

114.  (א)  כל נאשם יהא זכאי להיות נוכח במשך כל הליכי המשפט, כל זמן שהוא מתנהג כראוי.

           (ב)  אם נאשם מתנהג שלא כראוי, רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, לצוות להוציאו מאולם בית המשפט ולהמשיך בהליכי המשפט שלא בפניו ובלבד שיוודע לו על המתרחש בהליכי המשפט, ותינתן לו אפשרות להגן על עצמו.

           (ג)   בית המשפט הצבאי רשאי, אם יראה לנכון, להרשות לנאשם להיות מחוץ לבית המשפט במהלך המשפט, כולו או מקצתו, בתנאים שיקבע.

סימן ג' – פרוטוקול ותרגום

רישום פרוטוקול

115.  (א)  אב בית הדין ינהל פרוטוקול דיונים בעצמו או באמצעות רושם.

           (ב)  הפרוטוקול ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט; בין היתר, ייכלל בפרוטוקול רישום תמציתי בדבר:

 (1)  תשובת הנאשם לאישום;

(2)   העדויות שנשמעו;

(3)   פרטי המוצגים;

(4)   הכרעת דין, לרבות הממצאים שקבע בית המשפט וההחלטה אם לחייב את הנאשם או לזכותו;

(5)   גזר הדין.

           (ג)   כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט הצבאי וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

           (ד)  בית המשפט הצבאי רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט הצבאי ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.

           (ה)  בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט הצבאי.

           (ו)   פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט הצבאי לערעורים.

           (ז)   בית המשפט הצבאי יחתום על כל הכרעת דין וגזר דין.

מתרגם לנאשם

116.  (א)  הוברר לבית המשפט הצבאי שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה בית המשפט הצבאי מתרגם, אשר יתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית המשפט, אלא אם כן ויתר הנאשם מרצון על התרגום כולו או חלקו; הזכות בידי הצדדים להתנגד למתרגם ולבקש החלפתו.

תיקון מס' 24 (מס' 1710) תשע"ג-2012

           (א1)        (1)    התייצב הנאשם למשפטו, יתורגם כתב האישום שהוגש כנגדו לשפה הערבית, אלא אם כן ויתר על כך הנאשם או בא כוחו;

(2)   הנאשם יחוייב להשיב לאשמה רק לאחר שיימסר לו תרגום כתב האישום, אלא אם הוא או בא כוחו ויתר על כך;

(3)   על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), נוסחו המקורי של כתב האישום שהוגש בהתאם לסעיף 100 לצו זה יהא הנוסח המחייב בכל ההליכים המשפטיים שיתקיימו לפי צו זה או לפי כל דין אחר;

(4)   החלטה או פסק דין של בית משפט לא יהיו פסולים מחמת זאת בלבד, שכתב האישום לא תורגם או מחמת טעות שנפלה בתרגום.

           (ב)  ראיה הנמסרת לבית המשפט הצבאי שלא בעברית או בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

מיום 28.11.2012

תיקון מס' 24 (מס' 1710) תשע"ג-2012

קובץ המנשרים מס' 240 מחודש אוגוסט 2013 עמ' 6871

הוספת סעיף קטן 116(א1)

סימן ד' – פתיחת המשפט

תחילת המשפט

117.  בתחילת המשפט יקרא בית המשפט הצבאי את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תוכנו. בית המשפט הצבאי רשאי שלא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג בידי סנגור, אם הודיע הסנגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול.

הסבר זכויות

118.  במהלך המשפט יסביר בית המשפט הצבאי לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.

תשובה לאשמה

119.  (א)  הנאשם יישאל אם הוא מודה באשמה או בעובדות ואם לאו. תגובת הנאשם יכול שתימסר בידי סנגורו.

           (ב)  הנאשם יכול להשיב לשאלה זו אחת מאלה:

(1)   שהוא מודה באשמה;

(2)   שהוא כופר באשמה;

(3)   שהוא כופר באשמה, אך מודה בעובדות או בחלק מהעובדות שהובאו בקשר למעשה נשוא האישום.

           (ג)   לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי סעיף קטן (א), רואים אותו כאילו כפר באשמה.

           (ד)  הימנעות נאשם להשיב לאישום עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט הצבאי יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.

חזרה מתשובה לאשמה

120.  (א)  ברשות בית המשפט הצבאי ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי סעיף קטן 119(ב), כולה או מקצתה.

           (ב)  התיר בית המשפט הצבאי לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין, במידה שיסודה בהודיית הנאשם, ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

דין מי שצפוי לעונש מוות

121.  הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות ובית המשפט הצבאי רשאי על פי סעיף 165(א) להטיל עונש זה, אין נוהגים כאמור בסעיף 119, אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה.

הליכים לאחר הודאה באשמה

122.  (א)  הודה הנאשם באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי, מנימוקים שיירשמו, שלא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצוינו בידי בית המשפט.

           (ב)  החליט בית המשפט הצבאי לקבל את הודאת הנאשם, רואים את האשמה כמוכחת, ובית המשפט ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.

           (ג)   בטרם יפעל בית המשפט על פי סעיף קטן (ב), יבחן אם הנאשם מבין כראוי את טיב האשמה ואת תוצאות הודאתו בה.

           (ד)  לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי לפני בית המשפט הצבאי את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלו או על מקצתן, רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.

           (ה)  היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית המשפט הצבאי להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה על פי סעיף זה ולגזור את דינו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל האשמים, אך אם נקרא אותו נאשם להעיד במשפט, ירשיע אותו בית המשפט ויגזור את דינו, לפני שייקרא להעיד.

הליכים לאחר הודאה בעובדות

123.  (א)  כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות או בחלק מהן, או שהחליט בית המשפט הצבאי לפי סעיף 122 לראותו כאילו עשה כן, רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט הצבאי לדרוש מן התובע הצבאי להוכיח עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו, ואם דרש בית המשפט כן, אין רואים אותה עובדה כמוכחת, עד שיוכיחה התובע הצבאי.

סימן ה' – בירור האשמה

הליכים לאחר כפירה באישום

124.  (א)  כפר הנאשם באישום או סירב בית המשפט לקבל מפיו הודאה באישום, ישמע בית המשפט את דבריהם של התובע הצבאי ושל עדיו, וכן כל עדות אחרת שימצא לנכון.

           (ב)  אם אין הנאשם נעזר בסנגור ישאל בית המשפט הצבאי את הנאשם, עם סיום חקירתו של כל עד מצד התביעה, אם רצונו לשאול את העד שאלות כל שהן. בית המשפט ירשום את תשובת הנאשם בפרוטוקול.

זיכוי עם תום פרשת התביעה

125.  נראה לבית המשפט הצבאי עם סיום פרשת התביעה כי אין בחומר הראיות כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום כלשהו, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

פרשת ההגנה

126.  (א)  נראה לבית המשפט הצבאי, עם סיום פרשת התביעה, כי יש לכאורה בראיות שהוגשו כדי לחייב את הנאשם להשיב על אישום, יסביר בית המשפט לנאשם כי הוא רשאי להעיד כעד הסנגוריה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד או להימנע מלהעיד ואת תוצאות הימנעותו מלהעיד כאמור בסעיף קטן (ב), וישאל אותו אם רצונו למסור עדות או לקרוא לעד כלשהו כדי להגן על עצמו; בית המשפט ישמע את עדותו של הנאשם, אם ירצה להעיד, ואת עדותם של כל העדים שייקראו להעיד.

           (ב)  הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע.

           (ג)   הצהיר הנאשם שיש לו עדים, אלא שאינם נוכחים, רשאי בית המשפט לדחות לפי ראות עיניו את המשך הדיון וגם לצוות, אם יראה זאת לנכון, על נקיטת אמצעים שיבטיחו את הופעתם של אותם עדים במועד שיקבע.

סיכומים

127.  עם סיום פרשת ההגנה רשאי התובע לסכם טענותיו ולאחריו רשאים הנאשם או סנגורו לסכם טענותיהם.

הכרזה מיידית על זיכוי

128.  זיכה בית המשפט הצבאי את הנאשם, יכריז על זיכויו מיד והנאשם ישוחרר אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות; אם שוחרר הנאשם בערובה, יופטרו הוא וערביו מערבותם או יוחזר הערבון הכספי, הכל לפי הענין.

חיוב וגזר דין

129.  (א)  הרשיע בית המשפט הצבאי את הנאשם באשמה יגזור את דינו.

           (ב)  בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל על הנאשם בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו